כי לכם המשפט . משפט היסורין עליכם בית המלך ישר' כי אתם הייתם פח על המצפה ורשת על תבור על שני הרים הללו הושיבו פרדסיאות לשמור שלא יעלו ישראל לרגל לבית המקדש :

שמעו זאת . מוסב למעלה לומר הדבר שאמרתי שמעו וגו' : כי לכם המשפט . על בית מלכי ישראל אמר הנה עליכם ראוי לבוא המשפט : כי פח . על כי מלכי ישראל העמידו שומרים על הר מצפה ועל הר תבור לבל יניחו מי לעלות ברגלים לבהמ''ק לכן אמר אתם הייתם לישראל לפח ולרשת ללכדם בעון :

ושחטה שטים העמיקו . משך שטיות' העמיקו אני אמרתי כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה והם גזרו כל העול' לרגל יהרג הרי שהעמיקו יותר ממני ושחטה לשון זהב שחוט ( מלכים א י ) נמשך ונטוה וי''ת ל' שחיטת זבחים לעכו''ם : ואני מוסר לכולם . ואף אני אייסרם ביסורין אכין מוסר לכולן :

ושחטה שטים העמיקו . ר''ל העם השטים מדרכי ה' העמיקו הרעה לשחוט קרבנות לעבודת כוכבים כי המלכים מנעום לבד מללכת לבה''מ והם ברוע בחירתם הוסיפו הרעה לזבוח לעבודת כוכבים ולכן אזמין אני מוסר יסורים לכולם למלכי ישראל ולעם :

ושחטה . מל' שחיטה : שטים . ענין הסרה מדרך הטוב כמו ואת כי שטית ( במדבר ה ) : העמיקו . מל' עומק : מוסר . מלשון יסורין :

כי עתה הזנית אפרים . עד הושע בן אלה היו תולין הקלקלה במלכיהון שהיו מעכבין אותן מלעלות לרגל עמד זה ובטל פרדיסאות ולא עלו לפיכך גלו כי עתה הזנית אפרים ואין להם לתלות במלך כן למדתי בסדר עולם :

אני ידעתי אפרים . יודע אני מה בלב אפרים שעובד עבודת כוכבים מרוע בחירתו : וישראל וגו' . כפל הדבר במ''ש : לא נכחד . לא נמנע ממני מחשבות לבבם : כי עתה . ר''ל עם כי מתחלה היה קצת אנוס ע''י המלך הנה עתה כשמלך הושע בן אלה ובטל השומרים זנה מזדון לבו ונטמא מעצמו כן ארז''ל :

נכחד . ענין מניעה כמו ולא כחדו מאבותם ( איוב טו ) :

לא יתנו מעלליהם . לא יעזבו דרכם הרעה כמו ( שיר ב ) נתן ריחו ( ראשית לא ) ולא נתנו להרע עמדי ( במדבר כא ) ולא נתן סיחון :

לא יתנו . לא יעזבו מעשיהם לשוב אל ה' כי יש בקרבם רוח זנות של עבודת כוכבים ואינם רוצים לדעת את ה' :

לא יתנו . לא יעזבו וכן ולא נתן סיחון ( במדבר כא ) : מעלליהם . מעשיהם :

וענה גאון ישראל . וימאך יקר דישראל כמו ( שמות י ) לענות מפני לשון עוני והכנעה : בפניו . ואינון חזן ודונש בן לברט פירשו לשון עדות בבא להם פורענות' יעיד בהם ובפניהם גאוה וגובה שהיו מתגאין ועוברין על רצוני :

וענה . יכנע גאון ישראל בפניו ר''ל בעיניו יראה השפלת והכנעת גאונו : יכשלו בעונם . ויבא עליהם מכשול בגמול עונם : גם יהודה וגו' . בעת ימולא סאתם :

וענה . ענין הכנעה והשפלה כמו מאנת לענות מפני ( שמות י ) : גאון . מלשון גאוה ורוממות :

בצאנם ובבקרם . בקרבנותיה' : חלץ . נשמט כמו ( שמואל ב ב ) וקח לך את חליצתם בגדים שתשמיט מעליהם :

בצאנם . עם כי ילכו בני יהודה אל בה''מ לחלות פני ה' עם הבאת קרבנות עכ''ז לא יהיה נמצא להם כי חלץ מהם וסר שכינתו מביניהם :

חלץ . ענין השמטה והסרה כמו צדיק מצרה נחלץ ( משלי יא ) :

בנים זרים ילדו . שנתחתנו עם עכו''ם : יאכלם חדש . חדש אב :

בה' בגדו . מרדו בה' כי ילדו בנים זרים כי לקחו בת עובדי כוכבים והבנים הולכים אחר האם וילדו א''כ בנים הזרים מהם : עתה . ר''ל בזמן קרוב הנה החדש המוכן להם הוא חדש אב הוא יאכל אותם ואת חלקת שדותיהם ר''ל בימי החדש הזה יקבלו גמולם :

חלקיהם . כן יקרא אחוזת השדה כמו ואכלה את החלק ( עמוס ז ) :

תקעו שופר . שיזהרו להשמר מן חרב הגייסות שיבאו עליה' : הריעו בית און . אחריך הגייס הולך אתה בנימין זאת הריעו בבית און וי''ת תקעו שופר בשורת חרב באה בעון שהמליכו עליהם את שאול שהיה בגבעה ולא שמעו לקול שמואל שהיה מן הרמה ומלכיהם גרמו להם לסור מאחרי כגון ירבעם וחביריו הריעו עליהם און ושבר גדול : אחריך בנימין . על שאחרתם וחזרתם אחור מלעלו' לרגל לב''המ שהוא בחלקו של בנימין : אחריך בנימין . על איחורך את בנימין :

תקעו שופר . להזהירם מחרב הגייסות הבאים : חצוצרה . מוסב על תקעו לומר תקעו בחצוצרות ברמה להיות נשמרים מהחרב : אחריך בנימין . ר''ל כי האויב הולך אחריך להלחם בך :

חצוצרה . שם כלי נגון : הריעו . מל' תרועה והרמת קול :

לשמה תהיה ביום תוכחה . וכשאבא להתווכח עמהם ישומו ויהיו תוהים ואין מענה בפיהם למה כי בשבטי ישראל הודעתי תורה נאמנה והם עברו עליה : אפרים לשמה וגו' . בשבטי ישראל הודעתי נאמנה ר' אבוהו בשם ר' אחא ב''ר חנינא אמר ביום שיתווכח עמהם הקב''ה בדין לא יהיה להם פתחון פה שהרי בשבטים הודעתי שהדין דין אמת אתה מוצא כשגלו עשרת השבטים לא גלו יהודה ובנימין והיו עשרת השבטים אומרים מפני שהם בני פלטין שלו לא הגלה אותן משוא פנים יש בדבר חס ושלום אין משוא פנים אלא עדיין לא נתמלאה סאתם כיון שחטאו גלו אז שמעו עשרת השבטים מאין מענה בפיה' ואמרו הא אלהא הא תקיף הא קשוט דאפילו לבני ביתיה לא נסיב אפין לקיים מה שנא' בשבטי ישראל הודעתי נאמנה :

ביום תוכחה . ביום שאתוכח עמהם על רוע מעשיהם : בשבטי ישראל . בהפורעניות שאביא על שבטי ישראל בזה הודעתי האמנת דברי שכן היה כמו שאמרתי עליהם :

לשמה . מלשון שממון : תוכחה . מל' ויכוח :

כמסיגי גבול . כאד' המדביק גבול חבירו כך הם מהרו לאחוז בדרכי ישראל חבריה' המלכים לפיכך עליהם אשפוך וגומר וכמשמעו היו גוזלים שדות אך קשה בעיני כי היה לו לכתוב מסיגי גבול ולא כמסיגי :

היו שרי יהודה . ועכ''ז לא לקחו שרי יהודה מוסר ואחזו בדרכי עשרת השבטים כמו מסיג גבול רעהו לאחוז משלו ולכן גם עליהם אשפוך כמים עברתי :

כמסיגי גבול . אמר בל' שאלה כמי שמחזיר הסימן לתוך שדה חבירו להרחיב גבולו כמ''ש לא תסיג גבול רעך ( דברים יט ) : עברתי . מל' עברה וזעם :

עשוק אפרים . ביד העכו''ם : רצוץ משפט . מיוסר ביסורים ולמה לו כל זאת כי הואיל ורצה והלך אחרי צוואות חדשות של נביאי הבעל :

עשוק . הלא ראו שאפרים עשוק ביד האויב וכתות במשפט פורעניות על כי רצה ללכת אחר אותה צוואה של ירבעם בדבר עגלי הזהב ולא שעשה מחמת אונס כ''א גם הוא חפץ בזה ועם כי יהודה ראה העון והגמול ולא לקח מוסר :

עשוק . ענין שדידה וגזל : רצוץ . ענין שבירה וכתיתה כמו עשוק ורצוץ ( שם כח ) : הואיל . ענין רצון כמו ויואל משה ( שמות ב ) : צו . מל' צואה :

וכרקב . תולעת האוכל העץ ושוחקו :

ואני כעש . לכן כמו שאהיה כעש לאפרים לכלותו ולאבדו כן אהיה כרקב לבית יהודה :

כעש . היא הרמה האוכלת הבגדים כמו כבגד יאכלם עש ( ישעיה נא ) : וכרקב . תולעת הגדלה בעץ נרקב :

מזורו . לשון חולי : וילך אפרים אל אשור . זה הושע בן אלה שהיה לו לעבד וישב וימרוד ( מלכים ב יז ) : וישלח . יהודה : אל מלך ירב . זה אחז שנתן שוחד לתגלת פלאסר לעוזרו על רצין מלך ארם ופקח בן רמליה ( מלכי' ב טז ) : והוא לא יוכל לרפוא לכם . מהרבה גדודים מפלשתי' וערביים שבאו על אחז כמו שמפורש בדברי הימים ( ב כד ) כי חלק אחז את בית ה' ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו : ולא יגהה מכם מזור . לא יסור מכם מכאוב ואומר אני שהוא מן התיבות ההפוכות ל' כאשר הוגה מן המסלה ( שמואל ב כ ) הורו והוגו מלב ( ישעיה נט ) הגו סיגים מכסף ( משלי כה ) :

וירא . וכאשר יראה אפרים בזמנו את חלי צרותיו ויהודה בזמנו מכת מכאובו : וילך אפרים . הוא הושע בן אלה ששלח אל מלך אשור שיהיה לו לעבד : וישלח . על יהודה הנזכר יאמר כי אחז שלח למלך אשור לעזור לו מול רצין ופקח כמ''ש ( במ''ב טז ) : לא יוסל לרפוא . ר''ל לא יהיה לך לעזר : ולא יגהה . לא ירפא מכם המכה ר''ל לא יציל אתכם מהרעה :

מזורו . כן נקרא המכה ע''ש שזורים עליה אבק מסממני' המרפאין וכן ישימו מזור תחתיך ( עובדיה א ) : ירב . הוא אשור ויקרא בשני השמות וכן מנחה למלך ירב ( לקמן י ) : יגהה . ענין רפואה כמו ייטב גהה ( משלי יז ) :

אשא ואין מציל . אשא את הטרף :

כי אנכי . כי אני אהיה כשחל מול אפרים וגו' , ואני אטרפם ואלך לי עם הטרף ואשא אותם ואין מי מציל מידי ר''ל אם אני אחפוץ ברעתם מה יעזור להם אשור :

כשחל . וככפיר . הם שמות האריה :

אלך . אסתלק מהם ואשובה אל השמים : עד אשר יאשמו . יחזיקו עצמם כאשמים להודות על אשמתם : ישחרונני . יבקשונני :

אלך . אסלק מהם שכינתי ואשובה אל מקומי השמים : עד אשר יאשמו . שיכירו בעצמם שהם אשמים ויבקשו פני למחול להם : בצר . הנה בעת יצר להם ידרשו אותי ולא יחזקו לבבם :

ישחרונני . ענין דרישה כמו שוחר טוב ( שם יא ) :