והיה מספר . מה ענין פורענות ונחמה סמוכין בדבור אחד , ורבותינו פירשו בפסחים הרגיש הושע בעצמו שחטא על שאמר החליפם עמד ובקש עליהם רחמים , ובספרי דבי רב פרשת וישב ישראל בשטים שנינו רבי אומר יש פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב כי אתם לא עמי והיה מספר בני ישראל כחול הים מה ענין זה אצל זה משל למלך שכעס על אשתו שלח אחר הסופר לבוא ולכתוב לה גט עד שלא בא הסופר נתרצה המלך לאשתו אמר המלך אפשר יצא סופר זה מכאן חלוק כלומר לבו חלוק ותוהה לומר למה שלח אחרי אמר לו בא וכתוב לה שאני כופל לה כתובתה ולפי פשוטו כך היא סמיכתו כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם אראה עצמי כאילו איני לכם ותגלו לבין האומות ואף שם תרבו ותצמחו ושם תשובו אל לבבכם לשוב אלי כמו שנאמר על ידי משה ( דברים ל ) והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך וגו' אף כאן ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו וגו' :

והיה מספר . בזמן הגאולה יהיו מספר בני ישראל כחול הים אשר א''א למדוד אותם ולספרם וארז''ל שאחר שהוליד הושע את אלו אמר לו המקום שלח את אשתך וגו' והבין ברמז שלא טוב בעיני ה' אשר דבר על ישראל להחליפ' באומ' אחרת לכן חזר וביקש עליהם רחמים : אשר יאמר להם . אשר היה נאמר עליהם : יאמר להם . יאמר עוד עליהם בני אל חי החביבים יותר מעם :

ימד . מלשון מדידה : להם . עליהם :

ראש אחד . דוד מלכם : כי גדול יום . קבוץ זריעתם :

ונקבצו . זה יהיה בימי המשיח : ראש אחד . זהו מלך המשיח : ועלו . מארצות הגולה יעלו אל ארצם : כי גדול יום יזרעאל . כי יום גדול ונכבד יהיה יום קבוץ ישראל אשר הפיצם האל כמפזר זרעי' ע''פ השדה :

יזרעאל . היא מלה מורכבת מן זריעה ומן אל :

אמרו לאחיכם עמי . כתרגומו תובו לאורייתי ועל כנישתכון ארחם :

אמרו . אתם בני יהודה ובנימין אמרו על אחיכם בני עשרת השבטים שהם עמי כמותכם עם כי מהרתי להגלות' ממכם וקראתים אז לא עמי וכן אמרו רוחמ' על אחותיכם הם נשי עשרת השבטים :

ריבו באמכם . בכנסייה שלכם של עכשיו שהיא אם לדורות הבאים : מבין שדיה . דרך הנואפות שממעכין להם בין דדיהם ויונתן תירגם ופולחן טעותהא מבין קירוהא :

ריבו באמכם ריבו . כל הכנסיה יחד יקראו אם וכאלו יאמר אל הצדיקי' שבדור עשו מריבה עם כל הכנסיה על רוע דרכה כי מעתה היא לא אשתי כי סרתה מעלי ואנכי לא אישה להזמין לה ספוקה : ותסר . מוסב על תחלת המקרא לומר ריבו בה שתסר זנוניה וגו' ר''ל שלא תצבע עוד פניה להזנות אחרי' ולא תשים עוד בין שדיה בשמים המעלים ריח טוב להלהיב לב הנואפים ר''ל מעתה תעזוב דרכה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה :

אישה . בעלה : ונאפופיה . מלשון ניאוף :

כיום הולדה . כיום שמצאתיה במצרים כמו שמפורש ( ביחזקאל טז ) ומולדתך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ותושלכי על פני השדה בגועל נפשך לא חסה עליך עין ( שם ) : כמדבר . גזירות שגזרתי עליהם במדבר שם יתמו ושם ימותו ( במדבר יד ) : והמתיה . ואקטלינה :

פן אפשיטנה ערומה . כי כשלא תעזוב דרכה פן אפשיט בגדיה מעליה ותשאר ערומה ואמר ענין הבושה שעושין לזונה לפי שהמשילה לזונה : והצגתיה . אעמיד אותה מבלי לבוש ומכסה כמו שהיתה ביום שנולדה וכפל הדבר במ''ש : כמדבר . הפקר לכל כמו המדבר : כארץ ציה . כפל הדבר במ''ש :

אפשיטנה . ענין הסרת המלבוש כמו ופשט את בגדיו ( ויקרא ו' ) : והצגתיה . ענין העמידה כמו תציג אותו לבד ( שופטים ז' ) : ושתיה . ענין שימה כמו למען שיתי ( שמות י' ) : ציה . שממה :

ואת בניה . ר''ל אף על הצדיקי' שבהם לא ארחם : כי בני זנונים המה . לפי שהמשילה לזונה אמר ל' הנופל בזונה שאין מי מרחם על בניה אף שהמה לא חטאו מ''מ סובלים עון אמותם ור''ל אף הצדיקים ילקו בעון כללות האומה :

אמם . כנסיה שלהם : הובישה הורתם . בהיתו מלפיהון החכמים המורים להם הוראות בושים מפני עמי הארץ אומרים להם לא תגנובו והם גונבים לא תלוו ברבית והם מלווים : אחרי מאהבי . בדרכי העכו''ם :

כי זנתה אמם . כללות האומה סרתה מעלי : הובישה הורתם . האם שהרתה אותם עשתה מעשה בושה וכלימה והוא כפל ענין במ''ש : אחרי מאהבי . אחרי הנואפים האוהבים אותי הנותנים לחמי וכו' ר''ל שבטחה במערכת השמים בחשבה שכל השפעתה בא לה מהם :

הובישה . מלשון בושה : הורתם . מלשון הריון : צמרי ופשתי . מלשון צמר ופשתים : ושקויי . מל' משקה :

הנני שך . ל' סגירה כמו הסר משוכתו ( ישעיה ה ) כמשוכת חדק ( משלי טו ) : את דרכך . דרכים ושבילים שאת הולכת בהם :

לכן . הואיל וכן חשבה אגדור דרך מהלכך בקוצים לבל תוכל ללכת בה ר''ל לא תשכיל להוריד אליך השפעה ממערכת השמים כאלו נסתם הדרך : וגדרתי וגו' . כפל הדבר במ''ש : ונתיבותיה לא תמצא . לא תמצא שביל ותחבולה להוריד אליך ההשפעה :

שך . ענין גדר כמו הסר משוכתו ( ישעיה ה' ) : בסירים . קוצים כמו כקול הסירים ( קהלת ז' ) : וגדרתי . מלשון גדר : ונתיבותיה . מלשון נתיב ושביל :

ורדפה . ממשקלות לשון כבד הוא זה כמו ( שם יב ) ומרדף רקים פורקציי''ר בלע''ז כלומר תחזור אחריהם ולא תשיגם : את מאהביה . מצרים ואשור ולא תוכלי לבקש מהם עזרה : ובקשתם . ובקשה אותם :

ורדפה . אף שתהיה רודפת אחר מערכות השמים להקטיר להם עכ''ז לא תשיג אותם להשפיע לה טובה : ובקשתם וגו' . כפל הדבר במ''ש : ואמרה . אז תאמר אבטח בהקב''ה כי מאז כשהיה בטחוני בו היה לי טוב מעתה :

תשיג . ענין הקרוב : אישי . בעלי :

לא ידעה . לא שמה אל לבה והראית עצמה כלא יודעת : וכסף הרביתי לה וזהב . והם עשאוהו לבעל :

והיא לא ידעה . מתחילה לא שמה על לבה לדעת אשר אני הוא הנותן לה הדגן וכו' והכל ממני כי אין דבר ביד מערכת השמים : וכסף וגו' . והנה הכסף והזהב אשר אני הרביתי לה עשו הם לבעל והוא צורה מה עשוי לצבא השמים והם היו מיפים אותה בכסף ובזהב כמ''ש בכסף ובזהב ייפהו ( ירמיה י ) :

והתירוש . כן יקרא ענבי היין : והיצהר . הוא השמן כמו תירושך ויצהרך ( דברים י''א ) :

בעתו . בעת גמר בישול הפירות : והצלתי . ממנה : צמרי ופשתי . אשר היה לכסות את ערותה , כל הצלה שבמקרא לשון תרומה והפרשה הוא ומוכיח עליו ויצל אלהים את מקנה אביכם ( בראשית לא ) כי כל העושר אשר הציל ( שם ) :

לכן . הואיל וכן עשתה אשוב לקחת את הדגן שנתתי לה : בעתו . בעת גמר הבשול אקח מהם ע''י ברד וארבה וכדומה : במועדו . בזמן הביכור : והצלתי . אסיר מהם הצמר והפשתים שנתתי לה לכסות את ערותה כי ימותו הצאן ולא יהיה לה צמר והפשתים תלקה ולא יהיה לה בגד ללבוש :

במועדו . בזמנו : והצלתי . ענין הפרשה כמו הלא אצלת לי ברכה ( בראשית כ''ז ) : ערותה . גלוי הבשר :

ואיש לא יצילנה מידי . אף זכות אבותם תמה :

ועתה . כשאסיר צמרי ופשתי אגלה כעור גלוי ערותה לעיני מערכת השמים ולא יצילנה מי מידי ר''ל לא יוכל מי להשפיע עליה טובה בזולת רצוני :

נבלותה . ענינו דבר כעור ומגונה וכן והשלכתי עליך שקוצים ונבלתיך ( נחום ג' ) :

והשבתי . אבטל כל שמחתה שמחת חגה חדשה ושבתה : וכל מועדה . הם ר''ה ויוה''כ וש''ע :

והשבתי . ענין בטול : משושה . שמחתה :

והשמותי . לשון שממה : אתנה . כמו אתנן : ושמתים ליער . שהחיות מהלכות שם ואוכלות הפירות :

והשימותי . אעשה שממה מקום הגפנים והתאנים : אתנה . לפי שהמשילה לזונה אמר לשון אתנן ור''ל שאמרה שבא לה מהשפעת מערכת השמים : ושמתים ליער . אעשה הפרדסים מקום הפקר כיער וחית השדה תאכל הפירות ר''ל האויב יקח הכל :

והשמותי . מלשון שממון : אתנה . מלשון אתנן וכן יקרא מתן הזונה כמו אתנן זונה ( דברים כ''ג ) :

ופקדתי עליה . שכר פורענות : ימי הבעלים אשר תקטיר . תמיד להם ול' הווה הוא : ותעד נזמה וחליתה . ל' עדי כזונה המתקשטת לקראת נואפים : וחליתה . בל' ערבי הוא קישוט :

ופקדתי עליה . אזכיר עליה הימים אשר הקטירה לבעלים לשלם הגמול לפי רוב הימים : ותעד . ומה שקשטה עצמה בקשוטיה והלכה אחר מאהביה ר''ל מה שעבדה והקטיר' למערכת השמים ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שמקשטת עצמה להתאהב על הנואפים : ואותי שכחה . לא שמה על לבה לעבוד אותי :

ופקדתי . מלשון זכרון : ותעד . מלשון עדי קשוט כמו ועדית עדי ( יחזקאל כ''ג ) : נזמה . שם עדי כמו נזם זהב ( משלי כ''ה ) : וחליתה . ענין תכשיט מה כמו וחלי כתם ( , שם ) :

לכן הנה אנכי מפתיה . משדלה להמשך אחרי לוזאניי''ר בלע''ז ומהו הפיתוי והולכתיה המדבר בגולה שהוא לה כמדבר וציה ושם תשיב אל לבה כי טוב לה כשעשתה רצוני מכשמרדה בי :

לכן . על כי שכחה בי אני אפתנה ואוליכה במדבר במקום שאין שם אנשים ושם אדבר על לבה דברי פיוסים ולפי שהמשילה לאשה שזנתה תחת בעלה אמר לשון הנופל באשה כזאת שהבעל מפתה אותה ללכת אחריו במדבר מקום שאין אנשים למען לא ישמע מי מה ידברו ושם מפייסה בדברים טובים שתעזוב דרכה ור''ל המקום יעורר לבבם לשוב לעבודתו :

מפתיה . מלשון פתוי והסתה :

את כרמיה . ת''י לשון פרנסים ומנהיגים וכן לא יפנה דרך כרמים ( איוב כד ) וכן כרמי שלי לא נטרתי ( שיר א ) ד''א והולכתיה המדבר למדבר סיחון ועוג ובסגנון זה נתנבא ( יחזקאל כ ) שנאמר והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם כאשר נשפטתי את אבותיכם והבאתי אתכם במסורת הברית וברותי מכם המורדים וגו' והכשרים אקיים וזהו את כרמיה : ואת עמק עכור . עומק הצרות שהן עכורים שם אתן לה לפתח תקוה שמתוך אותן צרות תתן לב לשוב אלי : וענתה שמה . ל' דירה כמו מעון אריות ( נחום ב ) : כימי נעוריה . שישבה במצרים ימים רבים : וכיום עלותה וגו' . שצעקה אלי ממצרים מתוך שיעבוד וגאלתיה כן גם עתה :

משם . מן הליכת המדבר הזה מן האהבה הבאה שמה ר''ל מן הערת הלבב תשוב אלי ואחזיר לה את כרמיה : ואת עמק עכור . העמקים שהיו עכורים ונשחתים בהיותם בגולה תשוב להיות פתח תקוה ר''ל יהיו חמודים כפתח נחמד אשר יקוו אנשים לבוא כו : וענתה שמה . תרים בכרמים קול שיר כמו ששרתה בימי נעוריה ר''ל עד שלא גלו ממנו : וכיום עלותה . וכמו ששרתה ביום עלותה מארץ מצרים שאז שררו בשמחת לבב שירת הים :

עכור . ענין השחתה כמו ועמק עכור ( ישעיה ס''ה ) : וענתה . ענינו הרמת קול שירה כמו ותען להם מרים ( שמות ט''ו ) :

תקראי אישי וגו' . תעבדוני מאהבה ולא מיראה אישי לשון אישות וחיבת נעורים : בעלי . לשון אדנות ומורא ורבותינו פירשו ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה :

תקראי אישי . תקראי אותי בלשון איש ולא בלשון בעל וזהו לפי ששם הבעל הוא משותף לשם עבודת גלולים ( פסל העשוי לצבא השמים ) לכן לא ישמע שם זה על פיה :

ולא יזכרו עוד . ישראל בשמם של בעלים או לא יזכרו הבעלים בשמם של ישראל לומר שהם אלהות להם או לא יזכר שם הבעלים עוד כד''א ( ישעיה ב ) והאלילים כליל יחלוף :

והסירותי . ר''ל אתן בלבם להסיר מפיה שמות הבעלים אף בזולת כוונה על פסל העכו''ם : ולא יזכרו . הבעלים לא יהיו נזכרים עוד בשמם אשר קראו להם כ''א יכנם לגנאי :

עם חית השדה . שאשבית מזיקין מן העולם וכה''א ( שם יא ) לא ירעו ולא ישחיתו וגו' :

וכרתי וגו' . ר''ל חית השדה וכו' לא ישחיתו בהם כאלו כרתו עמהם ברית שלום : אשבור . ר''ל אבטל כלי מלחמה והמלחמה עצמה :

ורמש . הם בריות קטנות קצרי הרגל וכן רמש וצפור כנף ( תהלים קמ''ח ) :

בצדק ובמשפט . שתתנהגו בהן : ובחסד וברחמים . שיבא לך מאתי על ידיהם באברהם אבינו כתיב ( בראשית יח ) כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' לעשות צדקה ומשפט וכנגדן נתן לבניו חסד ורחמים מאת הקב''ה שנאמר ( דברים יג ) ונתן לך רחמים ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד ( שם יז ) פסקו מן הצדקה והמשפט כמו שנאמר ( עמוס ה ) ההופכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו אף הקב''ה אסף מהם החסד והרחמים שנ' ( ירמיה טו ) כי אספתי את שלומי מאת העם הזה את החסד ואת הרחמים וכשיחזרו לעשות צדקה ומשפט שנאמר ( ישעיה א ) ציון במשפט תפדה וגו' הקב''ה מוסיף עליהם רחמים וחסד ועושה אותן עטרה לארבעתן ומושיבן בראשן :

וארשתיך . אקח אותך להיות ארוסתי עד עולם ולא אמאס עוד בך : בצדק ובמשפט . בעבור הצדקה והמשפט שתעשו אז ובעבור החסד והרחמים שאעשה עמך כי הצדק והמשפט שתעשי לא יהיה כדאי להשפיע לך טובה מרובה כזאת אבל אעשה עוד בחסד וברחמים :

וארשתיך . מל' ארוס' :

וארשתיך לי באמונה . בשכר האמונה שהאמנת בגולה להבטחות שעל ידי נביאי :

באמונה . בשכר האמונה שהאמנת בי : וידעת . ר''ל אז תשיג השגה גדולה לדעת את ה' :

אענה את השמים . לצוק אל השחקים מפלג הטוב התלוים במאמר והם יענו לצוק מים על הארץ :

אענה וגו' . וחוזר ומפרש אענה את השמים כי בהעצר השמים כאלו ישאלו להוריד המטר ואמר שישיב על שאלתם למלאות אותה ויצוום להוריד המטר : והם יענו . כי הארץ הצמאה כאלו שואלת על המטר וישיבו השמים על שאלתה להוריד את המטר :

אענה . מלשון עניה והשבת שאלה :

את יזרעאל . את בני הגולה שנזרעו ונקבצו :

והארץ תענה . כי בעבור יבשות הארץ כאלו הזרעים ועץ פרי שואלים להצמיח ולשאת פרי ותשיב הארץ על שאלתם להצמיח וכו' : והם יענו את יזרעאל . את ישראל אשר זרעם האל והפיצם על פני כל הארץ השואלים על הצמחת הזרעים וכו' הנה הדגן והתירוש והיצהר ישיבו על שאלתם ויצמחו וישאו פרי :

וזרעתיה לי . כזורע סאה להכניס כמה כורין כן יתוספו עליהן בארץ ישראל כמה גרים :

וזרעתיה לי בארץ . כלפי שהיתה זרועה בארץ אחרת הנה אזרעם בארצם : את לא רוחמה . את העם אשר לא רחמתים : ללא עמי . לאלו אשר אמרתי עליהם לא עמי הנה אז אומר עליהם עמי אתה והוא יאמר עלי אתה אלהי ובך אני מאמין :