אהובת רע . חביבה על בעלה ואהובה לו והיא מנאפת תחתיו כאהבת הקב''ה את ישראל והם זונים תחתיו אל אלהים אחרים : אשישי ענבים . פי' מנחם גביעי יין אוהבי' להשתכר ביינם ואינם עוסקים בתורה וכן מצינו שמוכיחם במקום אחר על כך השותים במזרקי יין ( עמוס ו ) :

אהב אשה . ר''ל תהיה ישרה בעיניך לקדשה : אהובת רע . ר''ל האשה תהיה אשר מאז היתה לאיש היתה אהובה לבעלה ועכ''ז היתה מנאפת תחתיו : כאהבת ה' . ר''ל וזה יהיה לרמז כמו שה' אהב את ישראל והם זונים תחתיו לפנות אחרי עבודת גלולים : ואהבי . והם אוהבים כוסות מיין ענבים ומתשכרים ובהסתת השכרות המה רודפים אחרי עבודת גלולים ולפי שהמשילה לאשה זונה אחז בזה הלשון כי היין מביא לידי ניאוף :

רע . חבר ועל הבעל יאמר ודוגמתו והיא חברתך ( מלאכי ב' ) : פונים . מלשון הפנה וסבוב : אשישי . כוסות וגביעים כמו סמכוני באשישות ( ש''ה ב' ) : ענבים . ר''ל יין ענבים :

ואכרה לי . ל' סחורה ברגניי''א בלע''ז כמו ( בראשית נ ) אשר כריתי לי ובכרכי הים קורין למכירה כירה : בחמשה עשר כסף וחומר שעורים ולתך שעורים . ת''י ופרקתינון במימרי ביום חמשה עשר לירח ניסן ויהב ית כסף תקליא כיפור לנפשיהון ואמרית דיהון מקרבין קדמי עומר ארמותא מעללת שעורין כלומר לא הוגעתים בדברים קשים , בחמשה עשר כסף בגמטריא ניסן ובפסיקתא הוא נדרש בט''ו כסף בט''ו בניסן וחומר ולתך הרי ארבעים וחמשה שהחומר ל' סאה והלתך חצי חומר :

ואכרה לי . קניתי לי אשה כזאת ר''ל קדשתיה בחמשה עשר כסף : וחומר וגו' . השעורים נתן למאכלם ( ולפי שהיתה זונה ועשתה מעשה בהמה לפיכך נתן לה למאכלה מאכל בהמה וכעין לזה אמרו רז''ל על מנחת סוטה שהיתה מקמח שעורים ) ולפי הרמז יאמר שהמקום הבטיח את ישראל לקחת אותם לו לעם באחרית הימים והבטחה ההיא היתה ביד ט''ו נביאי ישראל הראשון דוד המלך בספר תהלים בכמה מזמורים והב' ישעיה בנבואותיו והג' ירמיה והרביעי יחזקאל והחמישי הושע והששי יואל והשביעי עמוס והשמיני עובדיה והתשיעי מיכה והעשירי חבקוק והאחד עשר צפניה והשנים עשר דניאל והשלשה עשר חגי והארבעה עשר זכריה והחמשה עשר מלאכי כי הם לבד נבאו על הגאולה העתידה ולא עוד ואמר כסף כי אל נבואותיהם נכספה וגם כלתה נפשם של ישראל וגם החומר והלתך ירמוז על הנביאים ההם כי בחומר ולתך יש חמשה עשר איפות כמספר הנביאים ההם אשר הבטיחו לישראל שגם בהיותם בארץ אחרת לא יעזבם ה' ויתן להם מחיה אולם לא בהשפעה מרובה ולזה מרמז משעורים שאינם נאכלים אלא מדוחק :

ואכרה . ענין קנין כמו וגם מים תכרו ( דברים ב' ) : כסף . הוא מלה משותפת על הכסף ממש ועל התאוה כמו למעשה ידיך תכסוף ( איוב י''ד ) : וחומר . הוא הכור בת עשרה איפות והאיפה ג' סאים : ולתך . הוא חצי הכור חמשה איפות :

ואומר אליה ימים רבים תשבי לי . ימים שנים רבים שלשה הרי חמשה אלו נ' יום שבין פסח לעצרת בו ביום נתתי להם התורה ובה הזהרתיה : לא תזני ולא תהיי לאיש . לא יהיה לך אלהים אחרים ( שמות כ ) : וגם אני אליך . אנכי ה' אלהיך ( שם ) ואשר עשה שני חשבונות מחמשים יום אחד לסוף חומר ואחד לסוף לתך כנגד המן שירד להם לסוף ל' יום בט''ו באייר ומשם לחמשה עשר יום מנין סאין של לתך ביום הזה באו מדבר סיני בר''ח סיון , ובשם רב האי מצאתי דבר הגון , ואכרה לי וגו' , קצבתי דמי כופר פדיונה לנגדי בדמים קלי' האומר ערך נפשי עלי אם מבן ששים ומעלה והיה ערכך חמשה עשר שקל : וחומר שעורין . ערך זכר מבן עשרים שנה ומעלה ועד בן ס' חמשים שקל והם דמי פדיון חומר שעורין שגם הוא חמשים שקל כסף , ולתך שעורין דמי פדיון קרקע לתך שעורין למקדש , עשרים וחמשה שקלים הוא ערך הקצוב מבן חדש עד ה' שנים חמש שקלים ומבן חמש שנים עד בן עשרים שנה והיה ערכך עשרי' שקלים הרי עשרים וחמשה אחר כל החיבה הזאת אמרתי לה ימים רבים תשבי לי לא תזני לאלהים אחרים כי אם תזני ימי' רבים ישבו בניך אין מלך ואין שר ואין זבח במקדש ביהודה ואין מצבת הבעל בשומרון למלכי ישראל ואין אפוד של אורים ותומים המגיד להם נעלמות ואין תרפים הם דמות הנעשים בכוון שעה אחת העשויה לכך ומדברים מאיליהן ומגידים נעלמות וכן ת''י ולית אפודא ומחוי :

ואומר אליה . כאשר קדשתיה אמרתי לה ימים רבים תעכבי ותמתני לי עד שאנשאך לאשה : לא תזני ולא תהיי לאיש . כלפי שהיתה מאז תחת הבעל והוסיפה עוד לזנות עם מנאפים אמר לה שבאותן הימים תהיה פרושה מבעל וממנאפים : וגם אני אליך . גם אני כמוך אהיה פרוש מאשה ואמתין אליך עד שאנשאך :

תשבי . ענין עכבה והמתנה כמו אשב עד שובך ( שופטים ו' ) :

כי ימים רבים . עתה יפרש שזה ירמז אשר ימים רבים ישבו ישראל בגולה ויצפו על הגאולה וגם המקום ב''ה יצפה כביכול לקחתם לו לעם ואף בימי גלותם לא יתחבר במי מעכו''ם : ואין שר . בכל ימי גלותם עם שמלכם שהוא הקב''ה אינו עמהם אעפ''כ אין שר ר''ל לא יהיו עובדים למי משרי מעלה לקבלו לאלוה דוגמת האשה ההיא שתהיה פרושה מאישה ועכ''ז תהיה פרושה מהזונים : ואין זבח . עם שיהיה המקדש חרב ואין שם זבח לשלמים אעפ''כ אין מצבה ר''ל לא יעשו מצבה להקריב בה לעבודת כוכבים : ואין אפוד ותרפים . מלת ואין משמשת בשתים כאלו אמר ואין תרפים ור''ל עם כי לא יהיה ביניהם אורים ותומים לשאול בו עתידות עכ''ז אין תרפים ר''ל לא יפנו אחרי התרפים לשאול בהם עתידות והדברים האלה בשורה טובה לישראל שבימי גלותם לא יפנו לא אל עבודת שרי מעלה ולא אל עבודת כוכבים אף שיהיו חסרים השראת השכינה והמזבח והאורים ותומים עכ''ז לא יהיו כעכו''ם :

מצבה . הוא מזבח של אבן אחת ועושים אותה להקריב בה עכו''ם : אפוד . זה יאמר על האפוד והחשן עם האורים ותומים וכן אפוד ירד בידו ( שמואל א' כ''ג ) :

אחר . ימי הגולה : ישובו בני ישראל ובקשו את ה' וגו' . תנא משום ר''ש בן יוחאי בג' דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקד' הה''ד ( מלכים א יב ) אין לנו חלק בדוד כמשמעו לאהליך ישראל ( שם ) אל תקרי לאהליך אלא לאלהיך ראה ביתך דוד ( שם ) זה ב''ה אמר רבי שמעון בן מנסיא אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' זו מלכות שמים ואת דוד מלכם כמשמעו ופחדו אל ה' ואל טובו זה בית המקדש כד''א ההר הטוב הזה :

אחר . ר''ל אחר ימים רבים ישובו בני ישראל אל ארצם ואז יבקשו את ה' לשאול ממנו צרכם כי ישוב וישרה שכינתו ביניהם : ואת דוד מלכם . וגם יבקשו את מלך המשיח הבא מזרע דוד ומעמו יבקשו שאלתם כי הוא ימשול בהם ולא ימלוך בהם עוד מלך ישראל משבט אחר לא כמו מאז שמלך עליהם ירבעם ושאר מלכי אפרים : ופחדו אל ה' . אז יפחדו את ה' ואת טובו ר''ל לא יחטאו עוד כי יפחדו את ה' שלא יסיר שכינתו מביניהם ויפחדו את טובו שלא יאבדו השפעת טובתו ודוגמתו ופחדו ורגזו על כל הטובה וגו' ( ירמיה לג ) : באחרית הימים . זה יהיה בסוף הימים היא הגאולה העתידה בימי המשיח :

אל ה' . את ה' וכן ואל טובו כמו וירדפו אל מדין ( שופטי' ז' ) :