בית קודם הבא סימניה

הושע פרק-א

הושע פרק-א

{א}
דְּבַר־יְהוָ֣ה ׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־הוֹשֵׁ֙עַ֙ בֶּן־בְּאֵרִ֔י בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֥ה יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֛י יָרָבְעָ֥ם בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃
דבר ה' אשר היה אל הושע בן בארי בימי עוזיה יותם וגו' . ארבעה מלכים הללו קפח בימיו שהאריך שנים בחיי כולם מכאן אמרו אוי לה לרבנות שמקברת את בעלי' : ובימי ירבעם בן יואש . מבני יהוא ואף הוא מלך עם עוזיה ויותם אלא שגרמה לו זכות להמנות עם הצדיקים הללו לפי שלא קבל לשון הרע על עמוס כמו שמפורש בפסחים בפ' האשה ( דף טז ) שנאמר ( עמוס ז ) וישלח אמציה וגומר קשר עליך עמוס וגו' :
דבר ה' וכו' . ר''ל בזה הספר יסופר דבר ה' אשר היה אל הושע : בן בארי . ארז''ל שזהו בארה הנשיא לראובני הנזכר בד''ה א' שגלה לאשור : בימי עוזיה וגו' . כי בימי אלו המלכים ניבא : ובימי ירבעם . שמלך בימי עוזיה ועל שניבא גם עליו בארצו כי היה מבני עשרת השבטים לכן אמר ובימי ירבעם :

{ב}
תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵֽאַחֲרֵ֖י יְהוָֽה׃
תחלת דבר ה' בהושע . רבותינו אמרו תחילה לארבעה נביאים שנתנבאו ( בימים הללו ) הושע ישעיה עמוס ומיכה ישעיה נתנבא שנאמר ( ישעיה ו ) וינועו אמות הסיפים וגומר והוא היה יום שנתנגע עוזיה שנכנס להיכל שרעשו העליונים לשורפו ותחתונים לבולעו כעונשן של עדת קרח שהיו בהם בלועין ושרופים בעמוס נאמר שנתים לפני הרעש והושע קדם לכולם ומיכה היה אחרון לכולם שנאמר בו ( מיכה א ) בימי יותם אחז יחזקיה ולא נאמר בו עוזיה , ופשוטו של מקרא תחילת דיבור שנדבר הקב''ה עם הושע אמר לו כן : קח לך אשת זנונים . רבותינו אמרו כמשמעו לפי שאמר על ישראל החליפם באומה אחרת כמו שמפורש בפסחים ר''פ האשה : וילדי זנונים . שתלד לך ילדים שיהיו ספיקי ממזרות , ויונתן תירגם איתנבי נבואה על יתבי קרתא טעוותא וקח האמור כאן ל' לימוד הוא למד אותן לשוב בתשובה : כי זנה תזנה . לשון הווה הוא :
תחלת דבר ה' וגו' . ר''ל תחילת דבורו של ה' בהושע היה זה שאמר ה' אל הושע לך קח לך וכו' : אשת זנונים . אשה שהורגלה בזנות וילדה ילדים בזנות שזהו מופת ואות שהיא זונה באמת וארז''ל לפי שהושע אמר להקב''ה על ישראל החליפם באומה אחרת לכן צוהו לקחת זונה למען הראות לו איך יקשה בעיניו לגרשה לרמז לו שקשה לפני המקום לשלח את ישראל מעל פניו : כי זנה תזנה . ר''ל להיות לאות שאנשי הארץ זונים וסרים מה' ללכת אחרי אלהי עכו''ם כזונה ההולכת אחרי המנאפים :
זנונים . מל' זונה : זנה תזנה . ענין הסרה ועש''ז תקרא המנאפת זונה כי סרתה מדרכי הצניעות :

{ג}
וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח אֶת־גֹּ֖מֶר בַּת־דִּבְלָ֑יִם וַתַּ֥הַר וַתֵּֽלֶד־ל֖וֹ בֵּֽן׃
את גומר . רבותינו אמרו כך שמה על שם זנותה שהכל גומרין בה ודשין בה כדבלה , וי''ת גומר שאם ישובו מדרכם גמרה פורענותם ואם לאו יהיו כנובלת מתאנה : ותהר ותלד . ואוסיפו למעבד עובדין בישין :
גומר בת דבלים . כן היה שם זונה ידועה באותו הזמן :

{ד}
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלָ֔יו קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִזְרְעֶ֑אל כִּי־ע֣וֹד מְעַ֗ט וּפָ֨קַדְתִּ֜י אֶת־דְּמֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ עַל־בֵּ֣ית יֵה֔וּא וְהִ֨שְׁבַּתִּ֔י מַמְלְכ֖וּת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
קרא שמו יזרעאל . קרי שומהון מבדריא , התנבא עליהן שיגלו ויהיו זרועין בארצות : את דמי יזרעאל . כתרגומו את דמי בית אחאב שהרג יהוא ביזרעאל על שעבדו את הבעל והלכו הוא ובניו אחרי כן ועבדו עבודת עכו''ם לכך אני חושב עליהם דמי בית אחאב כדם נקי : על בית יהוא . ירבעם בן יואש מבני יהוא היה ( מלכים ב טו ) וזכריה בנו נהרג :
כי עוד מעט . עוד זמן מועט ר''ל בזמן קרוב אזכור דמי אחאב שהרגו יהוא ביזרעאל הדם ההוא אזכור על בית יהוא לשלם גמול ועל זכריה בן ירבעם יאמר שהיה מבית יהוא ונהרג ע''י שלום בן יבש כמ''ש במ''ב ועם כי יהוא הרג לאחאב בדבר ה' על שעבד לבעל עכ''ז הואיל וגם יהוא חזר ועבד לבעל נחשב לו דם אחאב כדם נקי : והשבתי . ואח''ז אשבית ממלכות ישראל מכל וכל כי מעט מן הזמן עמדה מלכות ישראל אח''ז :
ופקדתי . ענין זכרון כמו וה' פקד ( ראשית כ''א ) : והשבתי . ענין בטול כמו שבת נוגש ( ישעיה י''ד ) :

{ה}
וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־קֶ֣שֶׁת יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק יִזְרְעֶֽאל׃
ביום ההוא . ביום הגמול אשבור את קשת ישראל ר''ל אתיש כח ישראל בעמק יזרעאל הוא מקום מבצר מושב מלכי אפרים :
קשת . ר''ל חוזק וגבורה :

{ו}
וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם׃
לא אוסיף עוד ארחם . לרחם : כי נשא אשא להם . אחלק להם מנת כוסם ופעולתם כמו וישא משאת ( בראשית מג ) :
כי נשוא אשא להם . ר''ל כי עד הנה נשאתי עוונם על כי רחמתים אבל מעתה לא אוסיף עוד לרחם עליהם וישאר עוונם על עצמותם :
נשא אשא . ענין מחילת העון כמו ונשאתי לכל המקום ( בראשית י''ח ) :

{ז}
וְאֶת־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֲרַחֵ֔ם וְהֽוֹשַׁעְתִּ֖ים בַּיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְלֹ֣א אֽוֹשִׁיעֵ֗ם בְּקֶ֤שֶׁת וּבְחֶ֙רֶב֙ וּבְמִלְחָמָ֔ה בְּסוּסִ֖ים וּבְפָרָשִֽׁים׃
ואת בית יהודה ארחם . לאחר שאשבית את ממלכות ישראל שמשגלו עשרת השבטים היו בית יהודה בכלל הרחמים מחזקיהו עד צדקיהו :
ארחם . על כי עדיין לא נתמלאה סאתם : בה' אלהיהם . ר''ל התשועה תהיה בעזר ה' ולא בכלי מלחמה ויאמר על מפלת סנחרב שלא היתה ע''י מלחמה כי ה' הכה בהם ע''י המלאך :
ובפרשים . הם הרגילים לרכוב על הסוסים :

{ח}
וַתִּגְמֹ֖ל אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃
ותגמול את לא רוחמה . לפי תרגומו ויכלה אותו הדור בין העכו''ם שגלו שם : ותהר ותלד בן . ואוסיפו ועבדו עובדין בישין , ולפי פשוטו כמשמעו :
ותגמול . כן יקרא זמן השלמת היניקה כמו ביום הגמל את יצחק ( שם כ''א ) :

{ט}
וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹֽא־אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
כי אתם לא עמי . אינכם חרדים על דברי לעשותם כדרך העם החרדים על דברי מלכם : ואנכי . וגם אני לא אהיה לכם לאלוה להציל אתכם ולהושיע לכם :

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור