תלמוד בבלי - ברכות-דף נה - ב
וההיא שעתא
רש'י: דחלם אמיה לא הות:
אמיה לא הות אמר א''ר לוי לעולם
יצפה
רש'י: שיתקיים:
אדם לחלום טוב עד כ''ב שנה מנלן
מיוסף
רש'י: שלא נתקיימו השתחואות הללו עד עשרים ושתים שנה כשירד יעקב למצרים שכבר היה הרעב שתי שנים דכתיב כי זה שנתים הרעב (בראשית מה):
דכתיב
{בראשית לז-ב}
אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה וגו' וכתיב
{בראשית מא-מו}
ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה וגו' מן שבסרי עד תלתין כמה הוי תלת סרי ושב דשבעא ותרתי דכפנא הא כ''ב אמר רב הונא
לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב
רש'י: (-לאדם טוב מראין לו חלום רע-) כדי שידאג ולא יחטא ושיכפר לו עצבונו:
ולאדם רע אין מראין לו חלום רע
רש'י: (-לאדם רע מראין לו חלום טוב-) כדי לשמחו שיאכל עולמו:
תניא נמי הכי כל שנותיו של
דוד לא ראה חלום טוב
רש'י: (-ודוד לא ראה חלום טוב והא כתיב וכו'-) לא גרסינן הכי אלא גרסינן והא כתיב לא תאונה אליך רעה וגו'. קשיא לרב הונא דאמר לאדם טוב מראין לו חלום רע ומשני איהו לא חזי אחריני חזו ליה חלום רע:
וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע והכתיב
{תהילים צא-י}
לא תאונה אליך רעה ואמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים ונגע לא יקרב באהלך שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך אלא איהו לא חזי ליה אחריני חזו ליה
וכי לא חזא איהו מעליותא הוא
רש'י: כיון דלא חזי חלום רע כדקאמר שלא יבהילוהו וחלום טוב לא כל שכן דלא חזי דהא קתני : כל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב אם כן לא חזי חלום כלל:
והאמר ר' זעירא כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע שנאמר
{משלי יט-כג}
ושבע ילין בל יפקד רע אל תקרי שבע
אלא שבע
רש'י: ז' לילות ילין ולא יפקד בשום חלום הרי הוא רע ושונאים אותו ואין מראין לו כלום:
אלא הכי קאמר
דחזא ולא ידע מאי חזא
רש'י: אדם טוב מראין לו חלום טוב ועד שלא יקיץ משתכח ממנו כדי שלא ישמח:
אמר רב הונא בר אמי אמר ר' פדת א''ר יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפני שלשה יפתרנו והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא אלא אימא יטיבנו בפני שלשה ליתי תלתא ולימא להו חלמא טבא חזאי ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה לטב
שבע זימנין לגזרו עלך
תוס': כך הוא הלחש שבע זימנין לגזרו עלך ויש מפרש דשבע זימנין צריך לומר חלמא טבא חזאי וכן לענות אחריו. אבל ר''י לא היה רגיל לאומרו אלא שלש פעמים:
מן שמיא דלהוי טבא ויהוי טבא ולימרו ג' הפוכות וג' פדויות ושלש שלומות שלש הפוכות
{תהילים ל-יב}
הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה
{ירמיה לא-יג}
אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששון וגו'
{דברים כג-ו}
ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך וגו' שלש פדויות דכתיב
{תהילים נה-יט}
פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו'
{ישעיה לה-י}
ופדויי ה' ישובון וגו'
{שמואל א יד-מה}
ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה וגו' שלש שלומות דכתיב
{ישעיה נז-יט}
בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו
{דברי הימים א יב-יט}
ורוח לבשה את עמשי וגו'
{שמואל א כה-ו}
ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וגו' אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי אמרי כל חד וחד מינן לימא מלתא דלא שמיע ליה לחבריה פתח חד מינייהו ואמר האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא הכי רבש''ע אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו וכמרים מצרעתה וכחזקיהו מחליו וכמי יריחו על ידי אלישע וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה ומסיים בהדי כהני דעני צבורא אמן ואי לא לימא הכי אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום פתח אידך ואמר האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא לנקוט
זקפא
רש'י: גודל:
דידא דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה ולימא הכי אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא שנאמר
{בראשית מט-כב}
בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וגו' אל תקרי
עלי עין אלא עולי עין
רש'י: שליטין על העין ולא העין עולה בהן:
ר' יוסי בר' חנינא אמר מהכא
{בראשית מח-טז}
וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם ואי דחיל מעינא בישא דיליה ליחזי
אטרפא דנחיריה דשמאליה
רש'י: דופן השמאלי של חוטמו:
פתח אידך ואמר
האי מאן דחליש
רש'י: מי שחלה:
יומא קמא לא לגלי כי היכי דלא לתרע מזליה מכאן ואילך לגלי כי הא דרבא כי הוה חליש יומא קמא לא מגלי מכאן ואילך א''ל לשמעיה פוק אכריז רבא חלש מאן דרחים לי לבעי עלי רחמי ומאן
דסני לי לחדי לי
רש'י: ומתוך כך ישוב חרון אף מעלי:
וכתיב
{משלי כד-יז}
בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר
{זכריה י-ב}
וחלומות השוא ידברו כי הוה חזי חלמא טבא אמר וכי החלומות השוא ידברו והכתיב
{במדבר יב-ו}
בחלום אדבר בו רבא רמי כתיב בחלום אדבר בו וכתיב וחלומות השוא ידברו לא קשיא כאן ע''י מלאך כאן ע''י שד א''ר ביזנא בר זבדא א''ר עקיבא א''ר פנדא א''ר נחום א''ר בירים משום זקן אחד ומנו ר' בנאה עשרים וארבעה
פותרי חלומות
תוס': פירש ר''י דמזל שעת הלידה גרים ואין הדבר תלוי בחכמה:
היו בירושלים פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה אטו כל החלומות הולכים אחר הפה קרא הוא אין וכדרבי אלעזר דא''ר אלעזר מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה שנאמר
{בראשית מא-יג}
ויהי כאשר פתר לנו כן היה אמר רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמיה שנאמר
{בראשית מא-יב}
איש כחלומו פתר
{בראשית מ-טז}
וירא שר האופים מנא ידע א''ר אלעזר מלמד שכל אחד ואחד הראוהו חלומו ופתרון חלומו של חבירו א''ר יוחנן השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה ואמר ר' יוחנן ג' חלומות מתקיימין חלום של שחרית וחלום שחלם לו חבירו וחלום שנפתר בתוך חלום ויש אומר אף חלום שנשנה שנאמר
{בראשית מא-לב}
ועל השנות החלום וגו' אמר ר' שמואל בר נחמני א''ר יונתן אין מראין לו לאדם אלא מ
הרהורי לבו
רש'י: מה שהוא מהרהר ביום:
שנאמר
{דניאל ב-כט}
אנת מלכא
רעיונך
רש'י: מחשבותיך וכן כל לשון רעיון שבמקרא אינו לשון רצון אלא לשון מחשבה וזה יוכיח ורעיוניה יבהלוניה (דניאל ד') וכי רצונו של אדם מבהלו אלא מחשבותיו מבהלין אותו:
על משכבך סליקו ואיבעית אימא מהכא
{דניאל ב-ל}
ורעיוני לבבך תנדע אמר רבא תדע דלא מחוו ליה לאינש לא
דקלא דדהבא
רש'י: דבר שלא הורגל לראות ולא הרהר בו מעולם:
ולא פילא דעייל ב
קופא דמחטא
רש'י: נקב המחט: