תלמוד בבלי - ברכות-דף נו - אאמר ליה
קיסר
רש'י: מלך רומי והיה לו תגר עם פרסיים:
לר' יהושע בר' (חנינא) אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי
מאי חזינא
רש'י: מאי אראה בלילה בחלום:
בחלמאי אמר ליה חזית ד
משחרי לך פרסאי
רש'י: עושים בך עבודת המלך כמו לא חמרא דחד מנהון שחרית (תרגום במדבר יו) ולשון חכמים (ספרי פ' דברים) הדבק לשחוור וישתחוו לך:
וגרבי בך ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא אמר ליה
שבור
רש'י: מלך פרס:
מלכא לשמואל אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה חזית דאתו רומאי
ושבו לך
רש'י: ישללוך בשבי:
וטחני בך קשייתא
רש'י: יכופו אותך לטחון גרעיני תמרים:
ברחייא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא בר הדיא מפשר חלמי הוה מאן דיהיב ליה אגרא מפשר ליה למעליותא ומאן דלא יהיב ליה אגרא מפשר ליה לגריעותא אביי ורבא חזו חלמא אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה אמרי ליה אקרינן בחלמין
{דברים כח-לא}
שורך טבוח לעיניך וגו' לרבא אמר ליה
פסיד עסקך
רש'י: תתקלקל פרקמטיא שלך:
ולא אהני לך למיכל
רש'י: מתוך צערך לא יטעם לך שום מאכל:
מעוצבא דלבך לאביי א''ל
מרווח עסקך
רש'י: ומתוך שמחתך לא תתאוה לאכול שתהיה שבע בשמחתך:
ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך אמרי ליה אקרינן
{דברים כח-מא}
בנים ובנות תוליד וגו' לרבא אמר ליה כבישותיה לאביי א''ל בנך ובנתך נפישי ומינסבן בנתך לעלמא ומדמיין באפך כדקא אזלן בשביה אקריין
{דברים כח-לב}
בניך ובנותיך נתונים לעם אחר לאביי א''ל בנך ובנתך נפישין את אמרת לקריבך
והיא
רש'י: אשתך:
אמרה לקריבה ואכפה לך ויהבת להון לקריבה דהוי כעם אחר לרבא א''ל דביתהו שכיבא ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא אחריתי דאמר רבא אמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב מאי דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב אקרינן בחלמין
{קהלת ט-ז}
לך אכול בשמחה לחמך לאביי אמר ליה מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקא מחדוא דלבך לרבא אמר ליה פסיד עסקך טבחת ולא אכלת ושתית וקרית
לפכוחי פחדך
רש'י: להפיג דאגתך:
אקרינן
{דברים כח-לח}
זרע רב תוציא השדה לאביי א''ל
מרישיה
רש'י: זרע רב תוציא השדה:
לרבא א''ל מסיפיה אקרינן
{דברים כח-מ}
זיתים יהיו לך בכל גבולך וגו' לאביי א''ל מרישיה לרבא א''ל מסיפיה אקרינן
{דברים כח-י}
וראו כל עמי הארץ וגו' לאביי א''ל נפק לך שמא דריש מתיבתא הוית אימתך נפלת בעלמא לרבא אמר ליה
בדיינא דמלכא
רש'י: אוצר שתכשיטי המלך שם ישבר על ידי גנבים ויעלילו עליך לומר.. שאתה גנבתם:
אתבר ומתפסת בגנבי ודייני כולי עלמא
קל וחומר מינך
רש'י: אם רבא נחשד כל שכן שיחשדונו וזהו וייראו ממך:
למחר אתבר בדיינא דמלכא ואתו ותפשי ליה לרבא אמרי ליה . חזן
חסא
רש'י: חזרת:
על פום דני לאביי א''ל
עיף עסקך
רש'י: כפול בריוח כחזרת שהיא רחבה וכפולה:
כחסא לרבא א''ל
מריר עסקך
רש'י: שנאוי לכל ומר יהיה הסחורה שלך: חביתא הם היו משתכרים ביין:
כי חסא אמרי ליה חזן בשרא על פום דני לאביי אמר ליה בסים חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא וחמרא מינך לרבא אמר ליה תקיף חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא למיכל ביה אמרי ליה חזן חביתא דתלי בדיקלא לאביי אמר ליה מדלי עסקך כדיקלא לרבא אמר ליה
חלי עסקך
רש'י: מתוק כלומר שתתן סחורתך בזול:
כתמרי אמרי ליה חזן רומנא
דקדחי
רש'י: גדלה:
אפום דני לאביי אמר ליה
עשיק עסקך
רש'י: ביוקר תמכרנו כמו עשיק לגבך (ב''מ ד' נב.):
כרומנא
לרבא אמר ליה קאוי עסקך
רש'י: לשון קהוי הכל ישנאוהו:
כרומנא אמרי ליה חזן חביתא דנפל לבירא לאביי א''ל
מתבעי
רש'י: עסקך. יתבקש עסקך ויחזרו אחריו לקנות:
עסקך כדאמר נפל פתא בבירא ולא אשתכח לרבא א''ל פסיד עסקך ושדי' ליה לבירא אמרי ליה חזינן בר חמרא
דקאי אאיסדן
רש'י: מראשותיו כדמתרגמינן מראשותיו אסדוהי (בראשית כח):
ונוער לאביי אמר ליה
מלכא הוית
רש'י: ראש ישיבה הדורש דרשות והמתורגמן עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם לרבים כקול חמור הנוער:
וקאי אמורא עלך לרבא א''ל פטר חמור גהיט מתפילך א''ל לדידי חזי לי ואיתיה אמר ליה
וא''ו דפטר חמור ודאי גהיט מתפילך
רש'י: בפרשת והיה כי יביאך וכל פטר חמר תפדה בשה והוא חסר וי''ו ובתפילין של רבא כתבו הכותב מלא ואח''כ מחקו והיינו גהיט מחוק:
לסוף אזל רבא לחודיה לגביה אמר ליה חזאי
דשא ברייתא
רש'י: דלת חיצון שבבית:
דנפל אמר ליה
אשתך שכבא
רש'י: (-אתתך מתה-) השומרת את הבית:
אמר ליה חזיא
ככי
רש'י: שינים הפנימיות שקורין משילאר''י {מישיליר''ש: שיניים טוחנות} :
ושני דנתור א''ל בנך ובנתך שכבן אמר ליה חזאי תרתי יוני דפרחן א''ל
תרי נשי מגרשת
רש'י: שאשתו של אדם קרויה יונה דכתיב יונתי תמתי:
אמר ליה חזאי תרי גרגלידי דלפתא אמר ליה
תרין קולפי בלעת
רש'י: מכת מקל עב בראשו כראשי לפתות:
אזל רבא ההוא יומא ויתיב בי מדרשא כוליה יומא אשכח הנהו תרי סגי נהורי דהוו קמנצו בהדי הדדי אזל רבא לפרוקינהו ומחוהו לרבא תרי דלו למחוייה אחריתי אמר מסתיי תרין חזאי לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא א''ל חזאי אשיתא דנפל א''ל נכסים
בלא מצרים
רש'י: נחלה בלא מצרים כלומר קרקעות רחבים ורבים:
קנית א''ל חזאי אפדנא דאביי דנפל
וכסיין אבקיה
רש'י: כסוי עפר הפורח ממפולת החומה:
א''ל אביי שכיב ומתיבתיה אתיא לגבך א''ל חזאי אפדנא דידי דנפיל ואתו כולי עלמא שקיל לבינתא לבינתא א''ל שמעתתך מבדרן בעלמא א''ל חזאי דאבקע רישי
ונתר מוקרי
רש'י: נשר מוחו:
א''ל
אודרא מבי סדיא
רש'י: המוכין יוצאין מן הכר שבמראשותיו:
נפיק א''ל אקריון
הללא מצראה
רש'י: הלל שאנו קורין בפסח לפי שיש הלל אחר הקרוי הלל הגדול קורין לזה הלל המצרי:
בחלמא א''ל
ניסא מתרחשי לך
רש'י: שע''י נסים נקרא ניסן שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן:
הוה קא אזיל
רש'י: בר הדיא בהדיה דרבא:
בהדיה
בארבא
רש'י: בספינה:
אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי
רש'י: שמא כאן יארע לו הנס שתטבע הספינה והוא ינצל:
בהדי דקא סליק נפל סיפרא מיניה אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה רשע
בדידך קיימא
רש'י: בך הוא תלוי הפתרון אם לטובה אם לרעה והפכת לי לרעה:
וצערתן כולי האי כולהו מחילנא לך בר
מברתיה דרב חסדא
רש'י: (-אשתו של רבא-) בת רב חסדא היתה:
יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה אמר מאי אעביד גמירי דקללת חכם אפילו בחנם היא באה וכ''ש רבא דבדינא קא לייט אמר איקום ואגלי דאמר מר גלות מכפרת עון קם גלי לבי רומאי אזל יתיב אפתחא דריש .
טורזינא דמלכא
רש'י: שומר אוצר המלך:
ריש טורזינא חזא חלמא א''ל חזאי חלמא דעייל מחטא באצבעתי א''ל הב לי זוזא ולא יהב ליה לא א''ל ולא מידי א''ל חזאי ד
נפל תכלא
רש'י: תולע: