על ראש הכרובים . על ראש ארבעה חיות המרכבה ובפרשה זו חזר לקרותם כרובי' לפי שנהפכו פני השור לפני כרוב כמו שכתוב בפרשה זו , ואמרו רבותינו יחזקאל בקש רחמי' והפכו לכרוב אמר לפניו רבונו של עולם אין קטיגור נעשה סניגור :

על ראש הכרובים . הם ארבע חיות המרכבה וכן נאמר שם ודמות על ראשי החיה רקיע ( לעיל א ) וקראם כרובים כי תינוק הוא בל' ארמי רביא ותואר מראה גוף כל החיות היו בדמות בן אדם כמ''ש וזה מראיהן דמות אדם להנה ( שם ) : כאבן ספיר . הרקיע היה על דבר מזהיר כאבן ספיר כמראה דמות כסא : נראה עליהם . על הכרובים ברקיע אשר ממעל להם וכפל הדבר לתוספת ביאור :

אל הרקיע . על הרקיע : הכרובים . תרגום של תנוק הוא רביא :

ואראה אז ראה מראה הכסא הכבוד, כאילו ישב ה' על כסא רחמים להקל עונשם מעט ע''י לימוד זכות הנ''ל ולהשאיר להם פליטה, ובאשר לפי הנהגת האופנים שהוא עולם הגלגלים והמערכת והטבע היה ראוי שיפלו כולם בחרב, ואז לא היה שורף את העיר והמקדש רק היה הורג את כולם בקצפו עליהם, שינה ה' את בחירתו של נבוכדנצר שישרוף את העיר והמקדש וישאיר פליטה מן העם תחת יד גדליה, ושיגלה מקצתם, ולא יהרוג את כולם, וכלה חמתו על העצים והאבנים, ובאשר היה זה ענין השגחיי לא מערכיי נראה לו שיצתה פקודה זו מעולם הכסא, שהוא למעלה ממנהיגי האופנים.

בינות לגלגל . בין האופנים כל מקום שנאמ' ויאמר ויאמר אינו אלא לדרוש הקב''ה אמר לגבריאל והוא בקש מן הכרוב לתתם לו כדי שיצטננו הגחלים ותקל הגזירה וכן הוא מפורש בענין וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים : וזרוק על העיר . לא זרקם מיד ואע''פ שקבלם לבוש הבדי' לא השליכם עד לאחר שש שנים לקבלתו שנתעממו הגחלים בידו כל שש שנים ותדע שהרי נבואה זו בשנה הששית נאמרה והעיר חרבה בשנת אחת עשרה :

ויאמר . היושב על הכסא ולקצר סמך על המבין וכפל מלת ויאמר יורה על הזרוז : אל בינות לגלגל . אל בין האופנים : אל תחת לכרוב . ר''ל אל חלק המקום מהם שהוא מתחת לכרוב והוא בשפולי האופנים : ומלא . ר''ל בהיותך שם תושיט ידך למלא חפניך גחלי אש מבין הכרובים וזרוק אותם על העיר והוא סימן השחתה כאכולה באש : ויבוא לעיני . לבוש הבדים בא שמה ואני ראיתיו בא :

בינות . מלשון בין : לגלגל . למ''ד במקום ה''א הידיעה והם האופנים וקראם בשם הכללי : לכרוב . כמו הכרוב : חפניך . כן יקרא פיסת היד כמו מלא חפניכם ( שמות ט ) : לכרובים . כמו הכרובים :

ויאמר אל האיש לבוש הבדים, באשר שריפת העיר והמקדש היתה מצד הרחמים כנ''ל, צוה זאת אל המלמד זכות שהוא יעשה זאת, ובנמשל שצוה לירמיה שינבא על שריפת העיר והקדש כי זה לטובת ישראל והצלתם, ויאמר בא אל בינות לגלגל, הגלגל אינו האופן עצמו כמ''ש בבאה''מ רק הדבר המגלגל את האופן, שהוא רגלי החיות שכף רגליהם ככף רגל עגל, שהם מגלגלים את האופנים, ולכן אמר אל תחת לכרוב, במקום כף רגלי הכרוב, ושימלא חפניו גחלי אש משם, כי א''א למלאת אש מן האופנים והמערכת עצמו שלפי המערכת לא התחייב השריפה רק כליון האומה, רק שהכרובים הניעו את המערכת חוץ מטבעם ושדדו את המערכת בפקודת רם יושב על כסא, לשרוף את העיר ולהציל שאריתם מישראל :

אל בינות לגלגל, אא''ל שהגלגל הוא האופן, שאיך אומר (בפסוק ו') מבינות לגלגל מבינות לכרובים, והלא הכרובים למעלה מן האופנים ? ואיך אמר (בפסוק י''ג) לאופנים להם קורא הגלגל, והלא הוא אופן הוא גלגל ? אך יש הבדל בין אופן ובין גלגל, שגלגל כולל כל דבר המתגלגל יהיה אופן עגלה או כל דבר, כמו כגלגל לפני סופה, קול רעמך בגלגל, והאופן הוא מיוחד לאופן מרכבה לבד. ועיין בפירוש :

מימין לבית . בדרום : החצר הפנימית . היא העזרה :

מימין לבית וגו' . כשבא שמה לבוש הבדים עמדו הכרובים ברוח דרומי מהבית : והענן מלא . הענן היה ממלא את החצר הפנימית והיא עזרת כהנים :

והכרובים עומדים מימין לבית, כי אז למדו זכות על ישראל ועמדו מימין, והענן מלא עדיין את החצר הפנימית שעדין לא נסתלק הכבוד מן ההיכל :

בבואו האיש, כמו ותראהו את הילד :

על מפתן הבית . הוא הסילוק עצמו האמור למעלה :

וירם כבוד ה' . השכינה נסתלקה מעל הכרוב שעל הכפורת וירדה על מפתן בית קה''ק , ( ואולי זהו הסילוק האמור למעלה או שחזרה על הכרובים וחזרה ונסתלקה ) : והחצר . הוא החצר הפנימי : את נוגה . הארה וזריחה מכבוד ה' :

וירם . מל' הרמה וסלוק : הכרוב . קראם בשם הכללי : מפתן . אסקופה : נוגה . ענין הארה וזריחה :

וירם, ועתה נסתלק הכבוד מן הכרוב על המפתן, ר''ל שהענין שיעשה עתה אינו בכח הכרוב רק בכח ה' והשגחתו לבדו, שהוא יעשה זאת לצוות על שריפת ההיכל, וכאילו הוא בעצמו יעשה זאת להחריב את ביתו, ולכלות בו את חמתו למען יוקל העונש מישראל, וימלא הבית את הענן, שהכבוד נסע אל הבית כנוסע מקה''ק לחוץ, והנוגה נראה בחצר החיצונה שלשם יצא הכבוד, כמוכן לעזוב את ביתו ונוסע מחדר הפנימי לחדר החיצון :

נגה כבוד ה', כבוד ה' שוכן בענן. וציירו הנביא כאור ואש (עמ''ש בפי' מ''א ח' י''א), והנוגה אינו אור עצמי רק אור חוזר, כמ''ש בכ''מ, והאור החוזר התפלש עד החצר מן האור העצמי אשר בבית, ותמיד מצייר הנוגה סביב האור (כמ''ש בסימן א' פסוק ד', י''ג, כ''ז, כ''ח) :

עד החצר החיצונה . הר הבית יכול מפני שהקול נמוך ת''ל כקול אל שדי בדברו אלא משהוא מגיע לחצר החיצונה הוא נפסק :

וקול כנפי הכרובים . ואז היה נשמע קול כנפי הכרובים מוליכי המרכבה כשהן עופפים משם ובפריחתן יגעו הכנפים זה בזה ומשמיעים קול : עד החצר החיצונה . הקול לא היה נשמע אלא עד החצר החיצונה והוא עזרת הנשים ובהגיע שמה היה נפסק הקול : כקול אל שדי בדברו . במקום שהיה הקול נשמע היה חזק מאד כקול אל שדי בדברו בסיני שנאמר שם את הדברים וכו' קול גדול ( דברים ה ) :

וקול כנפי הכרובים כבר בארתי (א' כ''ד) שבעת ישדד המערכה אז יצייר שהכרובים יגביהו כנפיהם, ואמר שם ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי. כי אז ישדדו המערכה בגזרת עליון, ואחר שעתה הוצרך לשנות המערכה נשמע קול כנפי הכרובים כקול שדי, והקול הוא הפקודה שיצא על ידם לתחתונים :

ויהי בצותו . מיד כשצוה המקום ב''ה את האיש לבוש הבדים שממקום עמדו בין האופנים יושיט יד לקחת האש מבין הכרובים מיד בא ועמד אצל האופן ר''ל בין האופנים :

ויהי בצותו וכו' ויבא ויעמד אצל האופן באשר האיש היה המלמד זכות, לא רצה לקחת אש לשרוף, שאין זה שליחותו מצד שהוא מוכן לחסד, לכן עמד אצל האופן שמצד האופן והמערכה לא יחויב שריפת המקדש, עמד אצלו שיגן גם על המקדש מצד המערכה שאין השריפה מחויבת, ורצה שיעשה ה' חסד עם ישראל מצד ההשגחה, ויגין גם על המקדש מצד הטבע :

וישלח הכרוב . אחד מן הכרובים הושיט ידו בין הכרובים אל האש אשר ביניהם : וישא . לקח משם אש ונתן אל חפני לבוש הבדים : ויקח . לבוש הבדים לקח האש מיד הכרוב ויצא משם :

וישלח . ענין הושטה : וישא . ענין לקיחה כמו ישא ברכה ( תהלים כד ) :

וישלח הכרוב את ידו, צייר שאז שלח הכרוב ידו והניח האש בחפניו, שבא האש מצד גזרה של מעלה, והניחו בחפני האיש לבוש הבדים שהוא יקרר האש במליצת זכות, וכמ''ש חז''ל שנתקררה מדה''ד בידי האיש לבוש הבדים, ולא נחרב המקדש תיכף :

וירא . היה נראה שיש אל הכרובים תבנית יד אדם יוצא תחת כנפיהם אשר בו לקח אחד מהם את האש :

וירא לכרבים, אמר שעתה נשאו כנפים, שר''ל שהיה עניני פעולתם בענין השגחיי למעלה מסדר הטבעי שזה יצוייר בעפיפה, ואז נתראו ידי אדם כמ''ש למעלה (א' ח'), שר''ל שאז פעולותיהם בבחירה ורצון לא בהכרח הטבעי שזה ציור ידי אדם, שהם מוכנים לקבל תשובה ולהתהפך לעשות טוב לפי הכנת המקבל כנ''ל שם :

והנה ארבעה אופנים . לפי שנשתנית אחת מן הפנים הוזקק לחזור ולשנות כאן כל מעשה החיות כבראשונה שלא תאמר מרכבה אחרת היא :

אופן אחד . אצל כל כרוב היה אופן אחד : כעין . כגוון אבן תרשיש הוא מראה התכלת :

כעין . כגוון :

ואראה והנה ארבעה אופנים כבר כתבתי (ח' ב') כי במראה זו השיג מלמעלה למטה, שמה שהשיג במראה הראשונה בסוף השיג במראה זו בתחלה, והשיג תחלה את החשמל ואח''כ הכסא ואח''כ את האופנים, ואח''כ החיות, ובפעם הראשון קראם בשם חיות ובפעם הזה קראם בשם כרובים, כי בפעם הראשון ראה איך ינהיגו החיות את האופנים לפי סדר המערכה ושכן ההנהגה בימי הגלות, והיה עיקר הנהגת החיות את האופנים בסדרם הטבעיי שזה יצוייר בהליכה לא בעפיפה כמש''ש (שהגם שהראו לו גם את כנפיהם לא השתמשו אז בהכנפים) לכן נקראו בשם חיות מהלכות על רגליהם, ועתה שהראו לו הנהגה שהוא חוץ מחיוב המערכה שהוא שריפת המקדש והצלת ישראל, שזה נרמז בעפיפה שיעופו מעל הארץ והסדר הטבעי לכן קראם כרובים, שהכרוב עקר הם כנפיו המעופפים ובאשר השפעה זו יקבלו החיות מכסא הכבוד מלמעלה, לכן ראה את הכסא תחלה כי הוא העקר בהנהגה זאת, והראו לו שגם בהנהגה זו שישדד המערכה, האופנים קשורים עם הכרובים, ולזה הראו לו את האופנים שנית, ומ''ש והנה ארבעה אופנים כבר התבאר במרכבה הראשונה בפרטות על מה רומז, עיי''ש (פסוק ט''ו ט''ז י''ז) :

ומראיהם . מראה ציורם של ארבעת האופנים היה אחד זה כזה והיו כמראית האופן העשוי בתוך האופן זה ממזרח למערב וזה מצפון לדרום שאז יכול הוא להתגלגל לכל רוח מבלי סבוב והחזרה :

בלכתם . בזה יפרש המקרא שלפניו לומר הנה בעבור זה על ארבעת צדדיהם בחפץ לכתם ילכו ולא יסבו בלכתם הואיל והיו מתגלגלים לכל צד : אשר יפנה הראש . הוא הכרוב שהוא המניע וראש התנועה : אחריו ילכו . אחר הראש ילכו האופנים ולא היו מסבבים עצמם בלכתם כי יכולים היו ללכת לכל צד מבלי סבוב :

רבעיהם . ת''י סטריהון והוא מלשון רבע כי כל צד הוא רבע כי ארבע צדדים יש : יסבו . מלשון סבוב והפנה :

וידיהם . של אופנים הם החור שהמרכב' מתגלגל' בתוכן שקורין בויי''ל בלע''ז וי''ת ואשדתהון ושפוכיה' : לארבעת' . אופניה' לארבעת אופני החיות :

וכל בשרם . של גופי החיות : וגבהם . הוא הגובה מאחורי הגוף : מלאים עינים סביב . היו מלאים הרבה גוונים מחולפים בכל סביבם אבל מראיהם העיקרי המיוחד אל האופנים היה כעין אבן תרשיש כמ''ש למעלה ומראה העיקרי המיוחד אל החיות היה כגחלי אש כמ''ש ודמות החיות מראיהם כגחלי אש ( לעיל א ) : לארבעתם אופניהם . ר''ל כן היה לכל ארבעת החיות ולאופניהם שמלבד המראה המיוחד להם היו מלאים מהרבה גוונים מחולפים :

בשרם . על גופם יאמר בלשון שאלה : וגביהם . כן נקרא אחורי הגוף כמו על גבי חרשו חורשים ( שם קכט ) : עינים . מלשון עין :

וכל בשרם שעורו כל בשרם וגביהם ילכו אל אשר יפנה הראש, ר''ל לפי שיפנו הכרובים המנהיגים אותם שהם יפנו לפי מה שיפנה הראש אשר עליהם בעולם הכסא עד שבין האופנים ובין הכרובים ועצם האופן וגביהן, וכן ידי החיות וכנפיהם (כי הנהגה זו מכונה בכנפים ידי אדם כנ''ל) הכל יפנה אל מקום פניית הראש הרוכב על הכסא, והאופנים גם הם מלאות עינים עיני ה' המשוטטים בהשגחה פרטיית :

וכל בשרם, עיין בפירוש. ויל''פ ג''כ שר''ל וכל בשרם וכו'. וכן האופנים מלאים עינים. ור''ל בין הכרובים בכל פרטיהם שהם בשר גופם וגביהם מה שעליהם, וכן כנפיהם וידיהם של הכרובים וכן האופנים הם מלאים עינים. שבמראה הראשונה אמר וגבותם מלאות עינים, על גב האופנים לבד כי אז השיג הנהגת האופנים ע''י החיות, וצייר שעיני ההשגחה בא מן החיות אל האופנים והעינים הם על גבי האופנים. ועתה השיג שההנהגה יוצאת מן הכסא והעינים הם למעלה מן החיות, משגיחות על החיות, ולכן צייר העינים גם בהחיות, ומן החיות ישגיחו העינים על האופנים, ועז''א שהעינים הם סביב לארבעתם, ר''ל לארבע החיות ואופניהם :

להם קורא הגלגל באזני . אני שמעתי שהמלאך היה קורא את האופן גלגל : קורא הגלגל . להם נקרא שם גלגל :

לאופנים להם . ר''ל להאופנים ההם שמעתי באזני קול קורא אותם בשם גלגל :

לאופנים, באר כי הגלגל שהוא רגלי החיות המגלגלים את האופנים, הוא קורא לאופנים, בל תאמר שמגלגלו בפגישת גשם בגשם, כי שם אין גוף, רק מגלגלו ע''י קולו ופקידתו ויניעהו הנעה שכליית, שיקרא להם ויצוום אל אשר ילכו כפי פקודתו :

קורא, מבנין פועל, רמז שהגלגל מקבל הקריאה מהכסא למעלה וקורא אל האופנים :

פני האחד פני הכרוב . הם היו פני השור שנהפכו לכרוב :

לאחד . לכל חיים היו ארבעה פנים : פני הכרוב . הוא הנהפך מפני השור כי ארז''ל יחזקאל בקש רחמים ואמר אין קטגור נעשה סנגור כי פני השור יזכיר מעשה העגל שחטאו בו ישראל ונהפך פני השור לפני כרוב והוא אפי זוטרי מבן אדם : פני אדם . הוא אפי רברבי מבן אדם :

הכרוב . תרגום של תינוק הוא רביא :

וארבע פנים לאחד, באשר השיג עתה את החיות מצד שמקבלים מעולם הכסא וינהיגו הנהגה נסיית, ושם אין דין למעלה כי שם הרחמים גובר, לא ראה פני שור מהשמאל, רק פני כרוב, כי גם השמאל שם מעורר רחמים, ואחר שהיה הפעולה הנשפעת מלמעלה פעולת הדין לשרוף במה''ק, שבזה הלך פני השמאל ראשונה, ובכ''ז הי' מדתו רחמים לכלות חמתו על העצים ואבנים, ראה פני שמאל ראשונה וראהו בצורת כרוב :

וירומו הכרובים . ראה שהכרובים נסתלקו ממקומם : היא החיה . ר''ל אין זה ענין אחר אלא היא החיה בעצמה אשר ראיתי על נהר כבר עם כי אז ראה פני שור ועתה ראה במקומו פני כרוב :

וירמו . ענין סלוק והפרשה : החיה . קרא בשם כללי :

וירמו הכרובים כי ענינם היה עתה לא ללכת רק להתרומם מעל הארץ ר''ל להנהיג בדרך השגחיי שזה מצויר בהתרוממות ובעפיפה, שלכן נקראו עתה בשם כרובים, והיא החיה אשר ראיתי בנהר כבר כי אז השיג אותם כחיות מהלכות, ר''ל מנהיגים ע''פ סדרי המערכה, ופה השיג אותם מעופפים למעלה מן המערכה, לכן נשתנה ענינם עתה מחיות לכרובים :

ובלכת . ר''ל לא נשתנה התנועה ממה שהיתה ובעת ילכו הכרובים ילכו גם האופנים אצלם ובעת ינשאו הכרובים את כנפיהם להתרומם מעל הארץ לעלות למעלה לא יסבו גם האופנים מאצלם :

ובשאת . מלשון נשיאה והרמה :

ובלכת ובכ''ז בין בעת ילכו ר''ל שינהיגו ע''פ סדרי המערכה ובין בעת יעופו למעלה מסדר המערכה לא יסבו האופנים מאצלם כי אז יוכרחו האופנים ללכת כפי רוח החיות שעליהם המשדדים סדר המערכה, וכמו שנתבאר כ''ז במרכבה הראשונה בפרטות :

בעמדם . בעת יעמדו הכרובים יעמדו גם האופנים ובעת ירומו למעלה ירומו עמהם כי רצון החיה הוא בהאופנים וכאשר יעשו החיות יעשו גם האופנים :

אותם . עמהם : רוח . ענין רצון :

מעל מפתן הבית . כי שם היה כמ''ש למעלה :

(יח-יט) ויצא, עתה נסעה השכינה שלישית ממפתן לכרוב, לעוף מעל הארץ ולהתרחק עוד מן המקדש העתיד ליחרב, ויעמד פתח שער בית ה' הקדמוני, כאילו יוצא מן המקדש, ובאשר בצאתו מן המקדש ללכת עמהם בגולה אז תתעטף ההשגחה להנהיג נסים נסתרים כפי המערכה, ועתיד להתהפך מכרוב לחיה, שכן נקראים בעת ההליכה ר''ל בעת ינהיגו כפי הטבע, וז''ש.

פתח שער בית ה' . פתח ההיכל : הקדמוני . שבמזרח וזה היה מסע סילוק השני ממפתן בית קדשי הקדשים לעזרה :

וישאו . נשאו כנפיהם למעלה : לעיני בצאתם . בעיני ראיתי בעת יצאו מבית קה''ק מעל המפתן : והאופנים לעומתם . גם האופנים היו מתרוממים לעומת הכרובים ובשוה להם : ויעמוד . דמות המרכבה עמד בפתח שער בית ה' המזרחית ר''ל בפתח ההיכל הפונה למזרח לא הפתח הפונה למערב לבית קה''ק : עליה' . על הכרובי' :

לעומתם . ר''ל בשוה להם : הקדמוני . המזרחי :

היא החיה . מתוך שראיתי במרכבה זו כל מעשה המרכבה הראשונה אני אומר היא אשר ראיתי בנהר כבר : ואדע . כי נהפך פני השור לפני כרוב והיו בה שני פני אדם פנים קטנים של ילד ופנים גדולים של אדם :

היא החיה . ר''ל היא עצמה החיה אשר ראיתי וכו' עם כי עתה היה פני כרוב במקום פני שור : ואדע . ידעתי אז אשר הכרובים שראיתי המה החיה עצמה :

היא החיה אשר ראיתי שעתה השיגם שנית בצורת חיות, ואדע כי כרובים המה, בזה ידע שגם בעת ישיגם בתואר חיות הם מושפעים מלמעלה והם ג''כ כרובים, וז''ש אשר ראיתי תחת אלהי ישראל ר''ל שגם אז הם תחת אלהי ישראל, שכן נקרא בעת ישגיח על ישראל בהשגחה פרטית, רק שבעת שהם חיות הנסים נסתרים והכרוב נסתר וצפון, ועתה יספר שנית צורתם כפי שהשיגם בלכתם לגולה :

ארבעה וגו' . ר''ל כי כ''א מארבעה הפנים אשר בכל צד היה כלול מארבעה ולכ''א מהפנים היה ארבעה כנפים ודמות ידי אדם היו תחת כנפיה' :

(כא-כב) ארבעה פנים לאחד וכו' ודמות פניהם וכו', שהוא הפנים שהשיג ראשונה במרכבה הראשונה :

ודמות פניהם . צורת פניהם המה דמיון הפנים אשר ראיתי על נהר כבר : מראיהם . ר''ל זהו מראיהם שראיתי על נהר כבר : ואותם . והם עצמם אשר ראיתים אז : איש . כל אחד מהם הלכו אל עבר מול פניו כי היו להם פנים לכל רוח ובכל עבר שילכו הנה הלכו מול פניהם וכאומר בעבור כל זה שפטתי לדעת שזו היא החיה בעצמה אשר ראיתי על נהר כבר :

ואותם . ועצמם וכן והשיאו אותם עון אשמה ( ויקרא כב ) : עבר . פאה וצד :

ואותם, מלשון אות וסימן, הסימנים והאותיות שלהם שבם יוכרו לעין החוזה :