והנה בפתח השער וגו' . הם הם שאמר למעלה אחוריהם אל היכל ה' אלא שלא פירש שם מי היו וכאן פירש את שמות שנים מהם :

ותשא . רוח אלהים נשא אותי במראה הנבואה : אל שער בית ה' הקדמוני . ר''ל אל שער ההיכל המזרחי ולתוספת ביאור אמר הפונה קדימה לא השער הפונה למערב לבית קה''ק : עשרים וגו' . ר''ל שם עמדו כ''ה איש ובין האנשים ההם ראיתי את יאזניה וכו' :

ותבא אתי אל שער הקדמוני, כי תחלה עמד בההיכל ועתה הוציאו לחוץ אל שער המזרחי, ושם ראה בפתח השער עשרים וחמשה איש שראה אותם תחלה בין האולם ולמזבח שהם משתחוים לשמש, עתה ראה אותם בשער הר הבית המזרחי שהיו יוצאים מן ההיכל לשער המזרחי לקראת השמש להשתחוות לו בצאתו כמ''ש (מ''ב כ''ג י''א) ואראה בתוכם את יאזניה, כי תחלה עמד הנביא לפנים מהם וראה אותם מאחוריהם ולא הכירם, ועתה עמד נגד פניהם והכיר בתוכם את יאזניהו ואת פלטיהו שהיו שרי העם :

החושבים . אשר חושבים און ויועצים בעיר הזאת עצת רע :

ויאמר אלי כי תחלה אמר לו ה' הנקל לבית יהודה וכו' כי מלאו את הארץ חמס, והודיע לו שהם שולחים הזמורה להכרית את העם, עתה פי' דבריו ששרי העם אלה הם החושבים און ויועצים רע :

החשבים און והיעצים עצת רע, העצה היא אחר המחשבה, והיא ההסכמה איך לפעול כמ''ש (ישעיה י''ד כ''ד עיי''ש), והרע יצדק יותר על דבר פעליי והאון על המחשבה, און יחשב (תהלים ל''ו), לבו יקבץ און (שם מ''א) און אם ראיתי בלבי (שם ס''ו), וכן (משלי ו' י''ח) (ישעיה ל''ב ו', נ''ה ז') (ירמיה ד' י''ד) וכן אמר (מיכה ב' א') חושבי און ופועלי רע :

האומרים לא בקרוב . יבאו דברי הנביאים עלינו : בנות בתים . אין לחוש להם אלא בנות בתים ושבת בתוכם כי לא נגלה מן העיר הזאת עד מותנו : היא הסיר ואנחנו הבשר . כשם שאין הבשר יוצא מן הסיר עד גמר בישולו כך לא נצא ממנה עד שנמות :

האומרים . אשר יאמרו בעצתם לא בזמן קרוב יהיה היעוד הרע שהנביא מייעד על העיר הזאת ולכן בנות בתים ר''ל א''כ אין לנו עסק כ''א לבנות בתים כי בהם נשב ימים רבים : היא הסיר . ירושלים היא הסיר שמבשלין בו ואנחנו הבשר ההושם בסיר ר''ל כשם שאין הבשר יוצא מן הסיר עד גמר בישולו כן אנחנו לא נצא מן העיר הזאת עד גמר הבישול והוא ביום המיתה :

הסיר . הקדרה כמו סיר נפוח ( ירמיה א ) :

האומרים, כי הם היו יועצים בל ישלימו עם נבוכדנצר, והיו מבטיחים שהחומה תגן עליהם ולא יוכל האויב לכבשה, והיו ממשילים את החומה לסיר [כמו שכתוב (ירמיה א') סיר נפוח אני רואה, ולקמן (כ''ד) שפות הסיר שפות] שכמו שהסיר מגין על הבשר בל ישלוט בו האש כן תגן החומה בפני אש האויב בל ישלוט בבני העיר, וע''כ אמרו לא בקרוב בנות בתים, ר''ל שהזהירו את העם שלא יבנו בתים בקרוב אל החומה כי שם אוכלת אש האויב, ובארו הטעם כי היא הסיר ואנחנו הבשר, וכמו שאין לקרב את הבשר אל דופני הסיר בלא אמצעי שהוא המים המפסיקים בין הבשר והסיר כן אין לקרב הבתים אל החומה :

לכן . הואיל וכן יאמרו הנבא עליהם הפוך אמריהם : הנבא וגו' . כפל הדבר לזרזו :

כן אמרתם . ידעתי כי זאת אמרתם שירושלים הסיר ואתם הבשר ואני אומר לכם כי לחללים שנתתם בה היא לסיר שהם נגמרו בה אבל לכם לא תהיה לסיר לקלוט אתכם עד יום מיתה כי אתכם אוציא מתוכה : ומעלות רוחכם . העולה על דעתכם בוטר''א טלנ''ט בלע''ז :

ותפול . חנתה עלי רוח הנבואה : אמור . אל אנשי ירושלים : כן אמרתם . כדבר הזה לא בקרוב וגו' אמרתם אתם בית ישראל ועל בני יהודה יאמר : ומעלות רוחכם . ר''ל לא בלבד ידעתי אמריכם כי אף המחשבות העולות על רוחכם ידעתי אני בכל פרט ופרט :

ותפול . ענין חניה : ומעלות . מל' עליה : רוחכם . ענין מחשבה ורצון :

כן אמרתם וכו' ומעלות רוחכם ר''ל אמרתם בפיכם וכן עולה ברוחכם, ר''ל כן תחשבו גם בלבבכם ותסמכו בכל לב על מבצר החומה כמ''ש (ישעיה כ''ב) ותתצו הבתים לבצר החומה ולא הבטתם אל עושיה, שלא תאמינו בדבר ה' שגזר עליכם גזירה שיכבוש האויב אתכם, ואני ידעתיה, כי אין הדבר כמו שאתם חושבים שאיני משגיח ואיני יודע מה בלבכם :

הרביתם . ר''ל ובעבור הדברים והמחשבות האלו אשר תחשובו שלא תגלו מן העיר תוסיפו לעשות הרע ותרבו חללים בעיר הזאת ותמלאו החוצות חללים :

הרביתם ועי''כ הרביתם בעיר הזאת כי רבים שהיו רוצים להשלים את נבוכדנצר ונלחמו עמם והרגום (כנ''ל סי' ד' וסי' ט'), ומלאתם חוצותיה חלל החוץ הוא אחורי הבתים ושם אין רואים כמו בעיר ואותם מלאו חלל שהרגום בצנעה :

חוצותיה. הם מקומות הצרות אחרי הבתים הפך הרחוב הרחב לפני הבתים (ישעיה ט''ו) :

הוציא . כמו להוצי' ולשוא בניתם הבתי' כי בגלות תלכו האבות והבנים ואין יורש את הבתים :

לכן . הואיל וכן עשיתם לכן כה אמר ה' חלליכם וגו' ר''ל הנה עתה נתקיים אמריכם שאמרתם היא הסיר וגו' כי חלליכם אשר הרגתם בתוכה המה הבשר ולעומת פגרי החללים דימה העיר אל הסיר שמשימים בה את הבשר כי כן שמתם בה פגרי חללים : ואתכם . אבל עליכם גזרתי להוציא מתוכה או אתכם אוציא מתוכה ללכת גולה ולא יתקיים אמריכם בעצמכם :

הוציא . כמו להוציא או כמו אוציא :

לכן כה אמר ה' חלליכם המה הבשר, מה שהיא תהיה כסיר לא תהיה כפי דעתכם להגן עליכם שלא ישלוט בכם האויב, רק החללים הם הבשר שישאר בסיר, אבל לא אתם, לא תשארו שם כי אתכם אוציא מתוכה :

הוציא. מקור, אשתדל להוציא, ע''י שחרב אביא והוצאתי וכו' :

חרב יראתם . כשפניתם לעזרה למלך מצרים כמו שנאמר בצדקיהו וימרד בו לשלוח מלאכיו למצרי' ( לקמן יו ) :

חרב יראתם . מחרב מלך בבל יראתם וחרב אביא עליכם ממנו :

חרב, וכן לא תהיה כסיר להגן בפני חרב אויב כי חרב אביא עליכם :

זרים . עמים עכו''ם : שפטים . משפט גמול :

והוצאתי, ולא תחשבו שמ''ש שאוציא אתכם מתוכה היינו שתברחו למקום שתרצו, כי באמת יצאו בלילה בין החומותים כדי לברוח, אבל אחר שאוציא אתכם אתן אתכם ביד זרים, כמ''ש וישיגו את צדקיה בערבות ירחו, ועשיתי בכם שפטים, כמש''ש וידבר אתו משפטים :

על גבול ישראל . בסוף הגבול והיא רבלה ארץ חמת היא אנטוכיא שם נשפט צדקיהו ביד נבוכדנצר כמו שנא' בספר ( מלכים ב כה ) שם שחט את בניו שם נקר את עיניו והיא סוף הגבול שנא' במרגלים ובכמה מקומות עד לבא חמת ( במדבר יג ) :

על גבול ישדאל . סמוך לגבול ישראל אשפוט אתכם והוא ברבלה בארץ חמת כמ''ש ויעלהו וגו' דבלתה וגו' וישחט מלך בבל את בני צדקיהו וגו' ואת כל חורי יהודה שחט מלך בבל ואת עיני צדקיה עור ( ירמיה לט ) : וידעתם . אז תדעו שאני ה' הנאמן לשלם גמול :

על גבול . סמוך לגבול :

בחרב תפלו, כמ''ש ויכה אותם מלך בבל ברבלה, ועז''א על גבול ישראל אשפוט אתכם כי זה היה בגבול ישראל ששם הרג את בני צדקיה והשרים :

לא תהיה לכם לסיר . המשמרת נתחיה עד גמר בישולם : ואתם תהיו בתוכה לבשר . שחותכו בתוכה ותשברו בתוכה כבשר בסיר ובתוך קלחת : אל גבול ישראל אשפוט אתכם . ולא בתוכה תמותו :

היא . ירושלים לא תהיה לעומתכם כסיד המשמרת הבשר ההושם בתוכה עד גמר הבישול כי לא תהיו בה עד יום המיתה : ואתם . אבל אתם תהיו בתוכה דומה לבשר המצטמק בתוך הסיר כי שמה תהיו נמקים ונמסים אבל לא תמותו בה כי על גבול ישראל ברבל' בארץ חמת שם אשפוט אתכם משפט מות :

אל גבול . כמו על גבול :

היא לא תהיה לכם לסיר כי לא תגן עליכם כי תבקע החומה, אבל אתם תהיו בתוכה לבשר מצד שאל גבול ישראל אשפוט אתכם ושם תמותו, באופן שלא יוציאכם מגבול ישראל לבבל וכאילו נשארתם בתוכה :

וידעתם . אז תדעו אשר אני ה' הנאמן לשלם גמול על אשר לא הלכתם בחוקי : וכמשפטי הגוים וגו' . לעבוד עבודת כוכבים כמותם :

וידעתם, ואז תדעו שאני ה' הענשתי אתכם על אשר בחקי לא הלכתם, וכמשפטי הגוים הרעים עשיתם, שמ''ש למעלה וכמשפטי הגוים לא עשיתם היינו כמתוקנים שבהם לא עשיתם כמקולקלים שבהם עשיתם כמש''פ חז''ל :

כהנבאי . כאשר נבאתי הנבואה שהיא כי במראה הנבואה היה נראה לו כאלו מתנבא הדבר הזה וכאשר צוה לו המקום כמ''ש למעלה לכן הנבא עליהם וכו' : ופלטיהו . אחד מן השרים שעמדו בפתח השער : מת . מיתה פתאומית : ואפול וגו' . להשתחוות ולבקש רחמים : כלה אתה עושה . וכי אתה עושה כלה את השארית לבל יותר מי ועל שראהו מת פתאום והיה מראשי העם חשב שמא כן ימותו כולם :

אהה . הוא ענין לשון יללה : כלה . כמו הכלה בה''א התימא :

ויהי כהנבאי ראה שפלטיהו מת, ואפל על פני כי תחלה חשב שמ''ש שיפלו בחרב נבא על העשרים וחמשה איש שראה משתחוים לשמש לא על כלל יהודה אבל אחר שראה שפלטיהו מת בירושלים קודם שכבש האויב את העיר, הבין שהנבואה הזאת אינה דוקא על הכ''ה אנשים שראה עתה, שא''כ לא היה ראוי שימות פלטיה בא''י וא''כ הנבואה היא על כלל העם ולכן זעק, כלה אתה עשה את שארית ישראל, שגזרת מיתה על יושבי ירושלים שם לבדם אשר נשארו מכל ישראל :

(יד-טו) ויהי דבר ה' אחיך אחיך, השיב לו ה', שלא מאנשי ירושלים תצא שארית ופליטה לישראל, כי הם יכלו ויהיו כתאנים השוערים, רק מבני הגולה שגלו לבבל עם יכניה מהם תצא שארית כמו שהראה ה' לירמיה (שם כ''ד) במשל שני דודאי תאנים, וז''ש אחיך הם אחיך ר''ל הגולה אשר בבבל שהם אחיך והם היטיבו דרכם והם אשני גאולתך שעליהם התנבאת שיגאלו וזה יתקיים בם, וכן כל בית ישראל וכו' שהם יתר השבטים שגלו תחלה ע''י סנחריב שגם מהם תצא שארית שהגם שלא יגאלו בגאולה שבבית שני ישובו לעת קץ, אשר ר''ל הגם שאמרו להם אנשי ירושלים שהם רחקו מעל ה' אחר שהם על אדמת נכר ושלא ישובו מן הגולה רק לנו היא נתנה הארץ למורשה אנחנו לבד נירש את הארץ, והם אבדה תקותם, ע''ז משיב להם שתי תשובות :

אחיך אחיך . גלות שומרון וגלות יכניה וכל בית ישראל שהלכו בגולה : אשר אמרו להם . אשר אמרו עליהם יושבי ירושלי' שלא גלו עם יכני' שהמליך עליהם נבוכדנצר את צדקיהו ועתה גם הם משחקים על אחיהם שגלו ואומרי' עליהם רחקו מעל ה' :

אחיך אחיך אנשי גאולתך . אמר שלש פעמים אחד נגד גלות ארץ זבולון וארץ נפתלי בימי פקח בן רמליהו כמ''ש ( במ''ב ) ואחד נגד גלות אנשי עבר הירדן כמ''ש בדה''א ואחד נגד גלות יהודה בימי יהויקים ובימי יהויכין : וכל בית ישראל כלה . הוא הגלות הכללי בימי הושע בן אלה כמ''ש במ''ב : אשר אמרו להם . אשר יושבי ירושלים אמרו על כל אנשי הגליות האלה הנה הם רחקו מעל ה' וממקדשו והשליכם לארצות רחוקות ולא ישגיח בהם מעתה וכל א''י בכללה נתנה לנו למורשה ואנחנו נשב בכולה עד עולם וא''כ שמחים הם בצרתם וחושבים לרשת ארצם וכאומר איך א''כ תצעק על מות האנשים הרשעים ההמה :

גאולתך . כן יקרא הקרוב על כי הוא ראוי לגאול נחלתו מיד הלוקח וכן כי גואל אתה ( רות ג ) : למורשה . מל' ירושה :

רחקו. ציווי, ע''י שאתם רחוקים במקום אל תקרבו עוד אליו : לנו היא, ר''ל הארץ, ומוסיף נתנה למורשה ירושת עולם :

למקדש מעט . לבתי כנישתא דאינון יתבין תניין לבית מקדשא :

לכן . הואיל ואומרים שלא אשגיח בהם מעתה אמור להם כה אמר ה' עם כי הרחקתים ממקדשי ומארצם להיות גולים ועם כי פזרתים בארצות העמים אבל הנה מהשגחתי לא רחקו כי בהארצות אשר באו שמה אהיה להם למקדש מעט ר''ל אשרה שכינתי בבתי הכנסיות שלהם ועם כי רחקו מן מקדשי שהוא המקדש הגדול אשר בירושלים יהיה להם במקומו מקדש מעט :

הפיצותים . ענין פזור כמו כי נפץ העם ( ש''א יג ) :

לכן, נגד מ''ש שרחקו מעל ה' משיב שבכ''ז קרוב ה' להם, שהגם שהרחקתים בגוים והם רחוקים מן הארץ, והגם שהפיצותים מן הגוים אל הארצות בכ''ז אינם רחוקים ממני, כי אהיה להם למקדש מעט שאשרה שכינתי בתוכם גם שמה, והגם שלא תשרה שכינתי עליהם באיתגליא ובאותות ובמופתים כמו במקדש הגדול, תשרה בסתר והשגחה מוסתרת עד שאהיה למקדש מעט, ותחת המקדש יהיו הבתי כנסיות ובתי מדרשות כמ''ש חז''ל ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות :

הרחקתים בגוים, הפיצותים בארצות. בספר הזה כ''מ שבאו נרדפים גוים וארצות, הארצות רחוקים יותר מן הגוים, שתחלה גלו בגוים וכבר היו רחוקים, ואח''ז נפוצו מן הגוים לארצות רחוקות יותר עד שבארצו נפזרו יותר (עי' לקמן י''ב ט''ז, ולמעלה ו' ט') :

לכן אמור . הואיל ואומרים שאנשי הגליות האלה לא ישובו לעולם לארצם והם יירשוה לכן אמור אליהם כה אמר ה' וקבצתי וגו' ר''ל כן אמר ה' וכן יעשה ואקבץ אתכם וגו' ואז אחזיר לכם את אדמת ישראל ועל ימי המשיח יאמר :

לכן, ונגד מ''ש לנו היא נתנה הארץ למורשה, שחושבים שהנדחים האלה אבדה תקותם, משיב וקבצתי אתכם מן העמים, שמן העמים הקרובים אקבץ אותם בגאולת בית שני שנקבצו גולי בבל ושבו לא''י, ואספתי שלעתיד יאסוף את עשרת השבטים שהם בארצות רחוקות ולא שבו בבית שני, ונתתי לכם את אדמת ישראל לא כמו שאמרו לנו נתנה הארץ למורשה :

וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות. כבר בארתי (ישעיה י''א) שיש הבדל בין אסף ובין קבץ, שהמקבץ יקבץ נפזרות, והאוסף מכניס את הנדח חוץ למקומו אל מקומו, ואחר שהארצות הם רחוקות יותר מן העמים, יצייר בספר זה תמיד שבארצות נפזרו יותר, כמ''ש (לקמן י''ב ט''ז ובכ''מ) בהפיצי אותם בגוים וזריתים בארצות, שהזריה היא יותר מן ההפצה עיי''ש. וכן אמר פה מן הארצות אשר נפוצותם, רק שבארצות חוץ מן קיבוץ המפוזר גם האסיפה אל א''י הוא חידוש, הוסיף החידוש שיאסף אותם כמ''ש ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ (ישעיה י''א) :

והסירו וכו' . ר''ל השקוצים והתועבות הנעשים בה עתה יסירו מתוכה כלומר אז לא יהיה נעשה בה עוד :

שקוציה . ענין תעוב ומאוס :

ובאו שמה והסירו את כל שקוציה, זה היה בגאולת בית שני שאז הסירו השקוצים שאנשי כנה''ג בטלו יצרא דע''ז, ואת כל תועבותיה, זה יהיה בגאולה העתידה שאז יבטל יצרא דעריות ויתר תועבות :

שקוציה תועבותיה, ע''ל (ה' י''א) :

לב בשר . לב רך ונוח להכנע :

לב אחד . ר''ל לא יהיה עוד לבם חלוק ומסופק להאמין בה' כי בכל לב יאמינו בה' : ורוח חדשה . רצון חדש ללכת בחוקי : לב האבן . לב קשה כאבן : מבשרם . ר''ל מגופם : לב בשר . רך כבשר ר''ל מוכנע ונוח :

ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה עד עתה היו הסבות אל החטא הרוח והלב, שהרוח היא המעלה הציורים מעומק הנפש אל פני הלב, ורובי הציורים הם נוטים לרעה כמ''ש כי יצר לב האדם רע מנעוריו, שיעלה ציורי קנאה וגאוה ונקמה ותאוה ואז יתעורר הלב שהוא הכח המושל בנפש ותעמוד מלחמה בקרבו, כי ציורי השכל והבינה יטו אל הטוב וציורי היצר הרע יטוהו אל הרע, ויש לו שני לבבות, ר''ל שני מושלים ומנהיגים א' יפתהו לרע וא' לטוב, ואז יהיה לכם לב אחד שכח המושל בנפש לא יתעורר רק אל הטוב כפי עצת השכל והבינה, וגם אתן בקרבכם רוח חדשה שהרוח לא יעלה ציורים רעים כלל רק ציורי ענוה וקדושה ויראת חטא, והסירותי את לב האבן מבשרם שעד עתה היה לבבם כאבן שקשה לפתח עליו פתוחים ורושמים, וכן לא היה מוכן לקבל הרושמים האלהיים וציורי המוסר והחכמה, ואז אתן להם לב בשר רך לקבל עליו מכתב אלהים וציורי הקדושה והרוחניות, וע''י ההכנה הזאת.

למען . באופן שילכו בחוקותי וישמורו משפטי בלבם ויעשו אותם : והיו לי לעם . להאמין בי ולשמור מצותי : ואני אהיה להם לאלהים . להציל ולהושיע אותם :

למען . ענינו כמו באופן וכן למען יחרבו ( לעיל ו ) :

בחקתי ילכו כי לא יעכב היצר בפניהם, ועל ידי כן והיו לי לעם ואני אשרה שכינתי עליהם :

ואל לב שקוציהם וגו' . ואותם אשר אל לב שקוץ ותועבות לבם הולך שנשארו בירושלים שלא גלו וטועים בעכו''ם ושקוצי' : דרכם בראשם נתתי . שאוציא עליהם חרב ושבי וילכו בגולה :

ואל לב וגו' . ר''ל אבל האנשים הרשעים הנשארים בירושלים אשר לבם הולך אל תוכיות השקוצים והתועבות לא ישארו בה לעולם לרשת חלקם כי גמול דרכם אתן בראשם ויגלו ממנה למרק עוונם :

לב . תוכיות הדבר ועקרו יקרא לב וכן בלב ים ( שמות טו ) : נתתי . כמו אתן כי דברי הנבואה ברורה כאלו כבר נעשתה :

ואל לב, חוזר אל הדבור שדבר אליו בפסוק י''ב (שדבור הזה נפסק באמצע על ידי שפלטיהו מת והנביא זעק וה' השיב לו על צעקתו, וכשגמר התשובה חזר לדבריו הקודמים) שאמר אשר בחקי לא הלכתם, רק אל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך לבם הולך לדבק בע''ז שהם שקוצים ובעריות ויתר תועבות, ולכן דרכם בראשם נתתי, שלמתי להם כפי דרכם, והם אשמים בעצמם :

ואל לב שקוציהם, הלב הוא עקרו של דבר ומרכזו, לא עשו השקוצים בחיצוניותם לבד רק עשו לבם ועקרם. לא עבדו ע''ז מאהבה ומיראה רק דבקו בה בעצמה :

וישאו הכרובים . לאחר שגמר דבריו אלי נסתלק :

וישאו הכרובים . הרימו כנפיהם להסתלק מן המקום ההוא : לעומתם . לעומת הכרובים בשוה להם : עליהם . על הכרובים :

וישאו הכרובים ראה שנסעה השכינה מן העיר וכבוד ה' התרחק מאתם : מנחת שי

על ההר אשר מקדם לעיר . הוא הר הזיתים שהוא במזרחו של העיר וזה מסע שלישית :

ויעל . נסתלק מעל תוך העיר : על ההר . הוא הר הזיתים העומד במזרח העיר :

ויעל . נסתלק :

במראה ברוח אלהים . נדמה לי כאלו עכשיו הוא מחזירני מירושלים לבבל :

ורוח . רוח הנבואה לקחני משם והביאני אל ארץ כשדים : במראה ברוח אלהים . במראה הנבואה נראה לי כאלו הביאני אל ארץ כשדים כי באמת שם היה אבל מתחלה נראה לי במראה הנבואה כאלו בא לירושלים כמ''ש ותבא אותי ירושלמה במראות אלהים ( לעיל ח ) ועתה נראה לו במראה הנבואה כאלו חזר למקומי : ויעל מעלי . ואז נסתלק מעלי המראה אשר ראיתי :

נשאתני . ענין לקיחה כמו ישא ברכה ( תהלים כד ) :

ורוח נדמה לו שהרוח שהביא אותו לירושלים נשא אותו אל הגולה עם המראה, כי גם השכינה הלכה אתו, ושם עלה המראה מעליו :

אל הגולה . אל אנשי הגולה למען ישלחו הדברים לקרוביהם לירושלים : את כל דברי ה' וגו' . כל הדברים אשר הראוהו בשנה הששית שאז הובא לירושלים במראה הנבואה :

ואדבר אל הגולה, לנחמם שהשכינה עמם, ושעוד ישובו לארצם :