בשתי עשרה שנה . למלכות צדקיהו והיא שנה אחת אחר החורבן :

כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים . היה לך לרבוץ תוך יאורך כמשפט הדגים ולא לצאת אל היבשה ונתגאית בלבך ונדמית בעצמך לכפיר השליט ביבשה ויצא לטרוף טרף : ותגח בנהרותיך . ותצא חוץ עם נהרותיך לשון גוחי מבטן ( תהלים כ''ו ) כי יגיח ירדן ( איוב מא ) ואורב ישראל מגיח ממקומו ( שופטים כ ) לשון דבר הנוגע ויוצא מבית מסתרים : ותדלח . לשון עכירה : ברגליך . רגלים לא היו לך ועשית לך רגלים כחית הארץ לעבור מימי ארצות ולרפוס נהרות' והדוגמא בתרגום יונתן ואגחתא במשרייתך ואזעא עממיא בסומכוות' ואחריבת' מדינתהון :

כפיר גוים נדמית . מדמה היית בעצמך שאתה למול הגוים ככפיר בעדרי צאן אבל לא כן הדבר כי אתה כתנים אשר בימים שאין כחו אלא במקומו בתוך המים ומיד כשעולה ליבשה הוא מת כן אין לך כח אלא בארצך : ותגח בנהרותיך . לפי שהמשילו לתנין אמר בנהרותיך רצה לומר בארצך תרים קרן לנגוח ולהתחזק או במקומך תוכל למשוך ולצאת ולא במקום זולת : ותדלח מים ברגליך . תוכל לדרוך במים ולעכור אותם ותוכל לרמוס הנהרות הנמשכים מן המים אבל אין לך כח ביבשה וכפל הדבר במ''ש :

אליו . כמו עליו בעי''ן : כפיר . הוא ארי בחור : נדמית . מלשון דמיון : כתנים . כמו כתנין והוא דג גדול כדמות נחש : ותגח . מלשון נגיחה והדפה בקרן או הוא ענין משיכה והוצאה כמו כי אתה גוחי מבטן ( תהלים כב ) : ותדלח . ענין דריסה עם עכירת המים ודומה לו במקרא שלאחריו : ותרפוס . ענין דריכה ורמיסה כמו מעין נרפש ( משלי כה ) :

כפיר גוים נדמית ידמה את פרעה בצד א' ככפיר, שהאריה בילדותו שנקרא כפיר לא יצא על טרפו חוץ ממעונתו, רק יטרוף את החיה הקרבה אל סוכתו, עד שהגיע להיות אריה שאז יצא עלי טרף חוץ מגבולו, ובזה יאמר שנדמה בעיני גוים ככפיר שאינו יוצא ממקומו כך לא היה דרכו לכבוש ארצות רחוקות ולהרגיז הארץ, ובכ''ז הזיק לכל שכניו, ובזה מדמהו לתנים בימים, כי המצרים היו מאמינים שהתנים הגדול שהוא הקראקאדיל קדוש ומושל במים, ושעת ידלח ברגליו את מי נהר נילוס, יגרשו מימי הנהרות כולם ויהיה סער בתחתית המים ויתנשאו דכים וישטופו ויעברו אל הנילוס ויתמלאון מימיו, ועי''ז יחסרון הנהרות כי ירפשו מימיהם וירדו אל נחל מצרים, וז''ש ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך, ר''ל שתשכב על גחונך, וברגליך תדלח המים בנהרותיך, ר''ל שהוא נהר נילוס, ובזה תרפוס נהרותם של הגוים (ואמר כתנים בימים כי המצריים האמינו שהאליל המושל על הים י''ל מלחמה עם האליל המושל על הנילוס, אבל אתה כתנים המושל גם בימים, ותדלח נהרותיך, וירעשו מים) והנמשל שהגם שנדמית ביבשה לכפיר שאינו יוצא חוץ מגבולו, אבל בימים ובמים עשית היזק גדול, כי כבש את כל העמים אשר על יד נהר פרת ועל שפת הים, ומשך השפע אליו וכולם היו לו מס עובד, ורפס נהרותם ושפעם :

ותגח. נגזר משם גחון, שתשכב על גחונך, וכן כי אתה גוחי מבטן (תהלות כ''ב), בגיחו מרחם יצא (איוב ל''ח), שהילד הקטן ילך על גחונו, וכן חולי וגוחי בת ציון (מיכה ד') שכבי על גחונך כיולדה, והאורב מגיח ממקומו (שופטים כ') הלכו על גחונם בל יראום, כי יגיח ירדן (איוב מ') יקחנו אל גחונו : ותדלח. הוא שמעכיר המים ומבלבלם : ותרפס. היא הרמיסה בקרקע המים שמעלה רפש וטיט, ומשתתף עם מ''ש ושארה ברגלה רפשה (דניאל ז') ועם רפש בשי''ן ימנית :

בחרמי . ל' מצודה והרבה יש במקרא יגורהו בחרמו ( חבקוק א ) מצודים וחרמים ( קהלת ז ) :

ופרשתי וכו' . כאומר מעתה לא תמשול גם שם כי אפרוש עליך רשת עם קהל עמים רבים שהם יעלו אותך מן המים בתוך הרשת אשר פרשתי עליך ר''ל נ''נ יביא את הכשדים והם יאבדו אותך בתוך ארצך :

בחרמי . ענין רשת כמו משטח חרמים ( לעיל כ''ו ) :

כה אמר ה', ועי''כ ופרשתי עליך רשתי הרשת פורשים על פני כל המים לעכב הדגים ממהלכם וצריך לזה אנשים רבים, אבל הדג הגדול לא יעלוהו ברשת רק במקום שמתעכב ישליכו עליו חרב שהוא מן מוקש המחריב אותו וממיתו, וז''ש והעלוך בחרמי, והיינו שע''י תחבולות יוציאהו מארצו ללכת למלחמה לקראת מלך בבל ואתו קהל עמים רבים :

רשתי, חרמי. ברשת צדים דגים רבים בפעם א', ועז''א רשתי בקהל עמים רבים : והחרם. מחריב הדג הגדול, כמו והכיתי את כל הארץ חרם, ועמ''ש חבקוק (א') :

ונטשתיך . אפזר אותך בארץ ואשליך אותך ע''פ השדה כי תפול במלחמה ותהיה למאכל לעוף השמים ולחית הארץ :

ונטשתיך . ענין פזור כמו וינטשו בלחי ( שופטים טו ) : אטילך . עניז השלכה כמו ויטילו את הכלים ( יונה א ) : והשכנתי . ענין חניה : והשבעתי . מל' שביעה :

ונטשתיך ויהיה כדוגמת הדג שמת כשבא ליבשה, ר''ל שם אעזוב אותך ותמות מעצמך, ותטול על פני השדה, והשכנתי כמשל הדג הגדול שפלטו המים וניתן לאכלה לעוף ולחיה, היינו שכולם יבוזו שללו :

ומלאתי הגאיות רמותיך . השכלתיך כמו רמה בים ( שמות טו ) , ויש אומרים רמותיך לשון רמה כמו וירם תולעים ויבאש ( שם ט''ז ) :

על ההרים . כי העופות והחיות ישאום שמה לאכלם : רמותך . הרוממות שהיה לך יהיה מושלך בעמקים ר''ל עוד לא תתגאה בהיותך מושלך כפגר מובס בתוך העמקים :

הגאיות . מל' גיא ועמק : רמותך . מלשון רוממות וגאוה :

ונתתי מצייר שהעופות יעלו את בשרו על ההרים, והגאיות יהיו מלאים מן הרמה שלו :

רמותך. מענין רימה ותולעה. וידוע שמשקלי השמות משתנים :

והשקיתי ארץ צפתך . ארץ אשר אתה צף בה על פני מימי יאורך כמו ( איכה ג ) צפו מים על ראשי ( מלכים ב' ז' ) ויצף הברזל אותה הארץ אשקה מדמך : צפתך . טונפרוט''מנט בלע''ז , על ההרים הגבוהין שבה : ואפיקים . ראויר''ש בלע''ז :

ארץ צפתך . ארצך שמי היאור צפים עליה להשקותה הנה אז אשקה אותה מדמך וכ''כ יתרבה הדם עד שתלך גם על ההרים : ואפיקים . מקומות המים יתמלאו מדמי ההרוגים שבך והמים תהפך לדם :

צפתך . עגין שטיית המים ממעל כמו צפו מים ( איכה ג ) : ואפיקים . הם המקומות שהמים נגרים ושוטפים בחוזק כמו כאפיקים בנגב ( תהלים קכו ) :

והשקיתי, ע''י שיצוף הדם שלך אל ההרים יהיה הדם רב כ''כ עד שאשקה כל הארץ ויותר מזה שיתרבה כאפיקי מים ואפיקים יהיו מלאים מן הדם השוטף כמים רבים, וכ''ז מצייר המפלה הראשונה שנפל חוץ לארצו (כמ''ש למעלה כ''ט ונתתי חחים בלחייך ונטשתיך המדברה וכו' וכמו שפירשתי שם) :

צפתך. כמו צפו מים על ראשי, ושרשו צוף.

וכסיתי בכבותך שמים . כשתכבה תבערתך יעלה העשן ויכסה השמים ויחשיך המאורות כלומר כל שומעי שמעך יתאבלו וישתוממו כי ידאג איש לנפשו לאמר גם עלינו יעמוד המשחית :

וכסיתי וגו' . כי כשמכבים נר המאיר הוא מעלה עשן ולפי גודל הנר כן הוא מרבית העשן והמשיל את פרעה בגודל הצלחתו לנר גדול ולכן אמר כשאכבה אותך יהיה עשן רב ויכוסה השמים בהעשן : והקדרתי וגו' . הוא על דרך ההפלגה מרוב הצרה הבאה עליו כי העומד בצרה דומה לו כל העולם כחושך :

בכבותך . מל' כבוי : והקדרתי . ענין שחרות וחושך כמו שמש וירח קדרו ( יואל ב ) :

וכסיתי עתה מצייר המפלה השניה שהיה לו בארצו (שנבא ע''ז שם (פסוק ח')) ומצייר זה כאילו בכבות אורו יכוסו שמים, וזה ע''פ האמונה שהאמינו המצרים שהאור והכוכב שלהם המושל בשמים, הוא ראש המאורות ומלך הכוכבים, ולא יכהה אורו לעולם, ועת יאפילנו ענן, שזה משל אצלם שהאור הגדול מתחיל לכהות ולהיות כבה יעלה עשן גדול ויכהה כל מאורות השמים, (וזה נמשך להם על שהשמים ברים תמיד במצרים ואין שם ענן ומטר לעולם) ועת יכובה האור לגמרי ויהיה חשך במצרים יחשכו כל מאורי אור בשמים. וכפי דמיונם אמר וכסיתי בכבותך שמים, וזה משל על החורבן הראשון שהיה בארץ מצרים כנ''ל שאז נכבה אורם קצת, ויצא עשן ואד וענן ונקדרו הכוכבים עד שנתכסה השמה והירח ולא האירו למטה. וזה מליצה שכן גם למטה ספו תמו כל עוזרי מצרים וכמה אומות אתם :

כל מאורי אור בשמים . שרים של מעלה מליציך :

כל מאורי אור . כל הכוכבים המאירים אשר בשמים אעשה חושך למולך :

כל אח''כ יכובה האור לגמרי ואז כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך, שלא לבד שיכוסו בענן למטה כי גם יקדרו בשמים ולא ימצא אורם אף למעלה, ועי''כ ונתתי חשך על ארצך לא כמו בעת הענן שעדיין נמצא קצת אור, רק יהיה חשך לגמרי, ועז''א בשמים אקדירם, שהוא קדרות גמור גם בשרשם, וזה משל על החורבן האחרון שהיה במצרים שהיה חשך גמור והאור היה לחשך אפלה וחורבן עולם שממה (כנ''ל ל''ב פסוק י') :

והכעסתי לב . כלומר ירגז ויחרד לבם : בהביאי שברך . באיתיותי תבירי קרבך לביני עממיא :

והכעסתי . דרך האדם לכעוס בעצמו כשבא לו צער : בהביאי . הכעס הזה יהיה כשיהיה נשמע שבר מכתך בארצות הגוים הרחוקים אשר לא ידעתם :

והכעסתי, אז אכעיס לב עמים רבים כי בלכתו משם שטף גוים רבים מסביב. ויש הבדל בין עם ובין גוי, שגוים הם הפחותים, ועמים י''ל מלך, ותחלה כעסו עמים שי''ל מלך ע''י ששבר מצרים התפשט לגוים הפחותים שהיו תחת מצרים ונפלו ונחרבה ארצם, ומשם התפשט גם על ארצות אשר לא ידעתם שנפוצו חיל כשדים גם למרחוק :

עמים, גוים. הבדלם התבאר ישעיה (א' ד') : גוים, ארצות. הבדלם מבואר למעלה (ה' ה') :

והשמותי . לשון תמהון : בעופפי חרבי על פניהם . לשון עוף פורח בשלחי עליך חיל שלוחי דרך ארצם : וחרדו לרגעים . לשברים פן גם עליהן יבא השבר ל''א לשון רגע ממש כן חברו מנחם : איש לנפשו . כל אחד על עצמו שויימ''אימאש בלע''ז :

והשימותי . אתמיה על מפלתך עמים רבים : ישערו וגו' . ר''ל בעבורך יחרדו כמו מרוח סערה : בעופפי . בעת תעופף חרבי על פניהם ר''ל בעת יחלוף נ''נ דרך ארצם כי הוא יקרא חרב ה' : וחרדו לרגעים . בכל רגע יוסיפו בחרדה : איש לנפשו . כ''א יחרד בעבור נפשו ביום מפלתך כי יפחד שלא תעבור החרב גם עליו :

והשמותי . ענין תמהון : ישערו . מלשון רוח סערה : בעופפי . מלשון עפיפה ופריחה ובלשון שאלה יאמר על התבערה :

והשמותי, אח''כ אשומם גם עמים רבים (שהעמים י''ל מלך) ומלכיהם ישערו עליך שער, לא כעס פנימי בלב, רק שער ושממה, בעופפי חרבי על פניהם, כי החרב של ה' (שהוא מלך בבל שהוא חרב ה') יעוף גם על פניהם, ויחרדו בכל רגע איש לנפשו בל תגיע הרעה אליו :

תבואך . תבוא עליך ואל מול מצרים יאמר :

כי כה אמר ה' עתה פי' הנמשל, תחלה חרב מלך בבל תבואך שזה הנמשל של המליצה הראשונה שמלך בבל בא לעיו והוא חוץ לארצו והרג חיילותיו, אח''כ.

בחרבות גבורים . הם הכשדים : כולם . כל הבאים עליך יהיו החזקים שבגוים : את גאון מצרים . את ממשלת מצרים :

בחרבות . לשון חרב : המונך . המון עמך : עריצי . ענין חוזק : ושדדו . ענין עושק :

בחרבות גבורים אפיל המונך הוא מה שאח''כ בא למצרים והרגו המון רב, ואח''כ ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה הוא החורבן האחרון שנשמדו כולם :

מעל מים . של שאר מדינות שהיית עוכרם :

והאבדתי וכו' . כי האויב יקחם ולא ילכו עוד על המים הרבים לשתות מימיו בהיותם רועים על העשבים הגדלים בשפת המים : ולא תדלחם . עוד לא ידרכו במים לעשות אותם עכורים לא רגל אדם לא פרסות בהמה כי אכרית הכל :

תדלחם . ענין רמיסה עם העכירה : ופרסות . כן יקראו הנעלים שברגלי הבהמות :

והאבדתי, ואז היתה שממה ארבעים שנה, והיאור היה חרב ורגל אדם ובהמה לא עבר בארצם (כנ''ל סי' כ''ט), ולא יהיה מי שידלח הנהר לא התנים מבפנים, ואף לא רגל אדם ובהמה מבחוץ, ועי''כ ילכו כל הנהרות בהשקט ולא ירפסו מימיהם ע''י סער הנילוס (כנ''ל פסוק ב')

אשקיע מימיהם . שלא תעכרם רגל בהמה וישקע הטיט ויהו המים צלולין ונקיים כשמן המזוקק :

אז אשקיע . כשלא ימצא שם מי לעבור את המים אז אשקיע מימיהם כי הרפש והטיט יפלו לקרקעית המים ואז אמשוך נהרותם להיות צלולים מבלי עכירות כמו שמן הצלול :

אשקיע . ענין נפילת הדבר בעומק כמו ושקעה ביאור מצרים ( עמוס ט ) :

ואז אשקיע מימיהם של כל הנהרות, ונהרותם כשמן אוליך ההולך בהשקט ונקי מכל עפר והתערובות והוא משל על שמצרים לא יקחו עוד שפע של האומות שכניו :

ארץ ממלואה . ארץ שהיא עתה ממלואה מכל טוב :

בתתי . זה יהיה בעת אתן את ארץ מצרים להיות שממה וחוזר ומפרש הארץ תהיה שממה וריקנית מהבריות הממלאין אותה בעת אכה כל היושבים בה : וידעו . אז ידעו שאני ה' הנאמן לשלם גמול :

ונשמה . מל' שממון וכפל הדבר על הפלגת השממון :

בתתי וזה יהיה עת אתן את ארץ מצרים שממה ונשמה שהוא בחורבן האחרון :

קינה היא . הנבואה הזאת היא קינה ולכן קוננו הקינה ההיא ואתן בנות הגוים תקוננה אותה : על מצרים . כאומר אל תקוננו הקינה ההיא על חורבן ארצות אחרות כ''א על מצרים לבדה כי היא מיוחדת לה לפי יאוריה :

בנות . ענין עדה כמו בת בבל ( תהלים קלז ) :

קינה היא מכל זה יעשו קינה, ועל המפלה הראשונה שנפלו חוץ לארצם אמר קינה היא וקוננוה, יעשו קינה מן הכפיר והתנים בימים, ויקוננו על התנים שהוטל למדבר, ועל המפלה השניה שבאו כשדים לארצם אמר בנות גוים תקוננה אותה, כי אז נפלו גוים רבים עמו כל עוזרי מצרים וסומכיו, והיתה קינה כללית, ואז קוננו הקינה על כוכבים ושמש וירח שנתכסו בענן ע''י שנכהה המאור הגדול, ועל החורבן השלישי שנחרבה כל מצרים והיתה למדבר שממה אמר על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה כי אז נחרבה מצרים וכל ההמון, והיה חורבן כללי, ואז קוננו שנקדרו כל מאורות השמים ובא חשך אפלה על ארץ מצרים, בענין שדברים האלה התחלקו לג' קינות, {{{א}}} קוננו בני ארץ מצרים, {{{ב}}} קוננו בנות הגוים על מפלתם עם מצרים, {{{ג}}} קוננו על מצרים עצמה, אבל גם זה קוננו בנות הגוים כי מצרים כלו נאבדו ולא היה מהמון מצרים מי שיקונן רק יתר העמים קוננו עליהם :

בשתי עשרה שנה . למלכות צדקיהו והוא שנה אחת אחר החורבן : בחמשה עשר לחדש . הוא הנזכר למעלה בשני עשר חדש :

בחמשה עשר לחדש היינו לחדש שנים עשר הנזכר למעלה שכבר נבא בא' לחדש ובט''ו באתהו נבואה שנית, ונבואה זו עלומה מאד ולא נודע מה רצה בה, וכבר העיר המהרי''א ופירש שהיא נבואה עתידה אל אחרית הימים בימי גוג ומגוג שאז יתאספו כל הגוים על ירושלים, וכן האמת, רק שבשטתו בענין גוג ומגוג איני מסכים עמו ודרכי משונה מדרכו ולכן אפרש לפי דרכי, הנה בעת קץ, אחר שכבר ישבו ישראל על אדמת ישראל, עתידים האומות להתאסף ולכבוש את ירושלים, ויבא גוג נשיא משך ותובל מארצות הצפון והמערב, שהם הערלים הנקראים אדום, ומשך ותובל הם מבני יפת הגרים באירופא כמ''ש היוסיפון ושם אמר כי פרס כוש ופוט אתם וכן בית תוגרמה שהם כולם נמולים מחזיקים בדת ישמעאלים, והם יתאספו עם בני אדום לכבוש הארץ מיד ישראל, אבל בבואם יעשה ביניהם מהומה וילחמו איש באחיו היינו אדום וישמעאל ילחמו זה בזה, מפני שאמונתם מפורדת, ושם ישפוט ה' אתם בחרב ובדם, כמו שנתבאר שם ובזכריה י''ד, ע''ז סיפר כאן איך כולם ילכו לאבדון, וחשב תחלה מצרים ואשור ועילם שהם מחזיקי דת ישמעאל, והם נמולים היום, ואחר כך חשב משך ותובל ואדום ומלכיה ונסיכי צפון שכולם הם ערלים, וביניהם תהיה המלחמה, ותחלה תהיה עיקר המפלה במצרים שהם קרובים לא''י והם יבואו בראש ויפלו, ויבואו האשורים והפרסיים לנקום נקמתם ויפלו כולם שני הצדדים ועז''א.

נהה . בכה וקונן : והורידהו אותה ובנות וגו' . התנבא עליו ועל כל מכחישי הנבואה שירדו לבאר שחת כאן הראהו הקב''ה ליחזקאל שכל מכחישי הנבואה יורדין לגיהנ' :

נהה . אמור נהי וקינה על המון מצרים : והורידהו . ר''ל אמור בספורי הקינה שירד וההורדה תהיה אל ארץ תחתית האמור בסוף המקרא : אותה . ר''ל היא תרד ראשונה ואח''ז ירדו עכו''ם אדירים וההורדה תהיה אל ארץ תחתית הוא הקבר להיות שם עם יורדי בור אשר מעולם ויאמר על המלחמה הגדולה אשר תהיה לעתיד בימי המשיח :

נהה . מל' נהי ויללה : אדירים . חזקים :

נהה על המון מצרים והורדהו, מצייר שמצרים אינו רוצה לירד אל הבור כי לא בא בשביל כך להלחם עם אדום, אבל אתה נהה עליו והורידהו בעל כרחו, ואחריו ירדו בנות גוים אדרם מבני אדום שהם אדירים, וכן עוזרי מצרים אשור ועילם :

ממי נעמת . כלום נעמת משאר העכו''ם אף אתה רדה לבור והשכבה אותם :

ממי נעמת . על פרעה יאמר שבו תחיל ההורדה ממי נעמת ר''ל וכי אתה נעים וחביב מן כל הנופלים בחרב מלחמה וכן גם אתה רדה אל הקבר ושכב עם הרשעים ערלי לב כמותך :

נעמת . מל' נעים ונחמד :

ממי נעמת אומר ממי אתה נעים וחשוב יותר שאינך רוצה לרדת, רדה והשכבה את ערלים (אשר),

חרב נתנה . לחרב נתנה מצרים :

בתוך . אנשי מצרים יפלו בתוך שאר חללי חרב ודומה להם וכפל הדבר רבות פעמים כדרך מליצת הנבואה : חרב נתנה . עדת מצרים תהיה נתנה לחרב ואתם ההורגים משכו אותה וכל המון עמה אל החרב :

בתוך חללי חרב יפלו. כי גם הם יפולו עמך במלחמה שתהיה ביניכם שכב עמם יחד. חרב נתנה. אמר אבל חרב הנתנה ימשכו אותה עם כל המוניה החללי חרב הנזכר ימשכו אל הבור את החרב שניתנה ואת המוניה היינו בני אדום שהם נתנו החרב והתחילו במלחמה ימשכו אחריך לבור :

חרב נתנה משכו אותה. את החרב, ובא הכינוי עם גוף הפעול, כמו ותראהו את הילד :

ידברו לו . ידברו עליו ועל עוזריו : אלי גבורים מתוך שאול . סרס המקרא ודרשהו ידברו לו את עוזריו עם עוזריו כלומר גם על עוזריו אתו ידברו אילי גבורים שבשאול וככה יאמרו עליהם ירדו שכבו הערלים וגו' כל לו ולי ולהם ולך הסמוכין לדבור אינם אלא לשון על :

ידברו לו . ר''ל החזקים שבגבורי פרעה כשיהיו בשאול ידברו משם אל פרעה עם עוזריו הנה כבר ירדו אל הבור ושכבו שמה הרשעים ערלי לב שהיו חללי חרב וכאלו הם יספרו שראו את כולם בשאול והוא ענין מליצה :

אלי . ענין חוזק כמו ביד אל גוים ( לעיל לא ) :

ידברו לו, כן ידבר אל שאול בשבילי את עזריו שהם ידברו עם עוזרי פרעה שימשכו את החרב אל השאול היינו שיהרגו את בני אדום, והאילים יבשרו לו לאמר ירדו שכבו הערלים והם חללי חרב, (עתה יספר מי הם העזרים) ?

ידברו לו. כל דבור שאחריו למ''ד היינו בשבילו, כמו שיסד רש''י ז''ל : אלי. גבורים :

שם אשור . בגיהנ' : סביבותיו . בתוך שאול קברותיו מוכנין כי משם לא יצא לנוח בקברו :

שם אשוך . במקום המלחמה ההיא יפול גם אשור וכל קהלה : סביבותיו קברותיו . סביבות קברות המון מצרים יהיו קברות קהל אשור ר''ל סמוך להם : כולם חללים . כל הנקברים שמה יהיו החללי' הנופלי' בחרב ולא מת מי מהם מיתת עצמו :

שם אשור וכל קהלה שהם יעזרו למצרים, אבל כבר הוכנו קברתיו סביבותיו כי כולם חללים הנפלים בחרב כי גם הם יפלו והוכן קברות למו :

בירכתי בור . במעמקי בור בתוך עמקו : ויהי קהלה . בתוך שאול סביבות קבורתה : אשר נתנו חתית . אשר נתנו שבר בארץ ישראל :

אשר נתנו וגו' . ר''ל אשר בעבור זה שיהיו חללי חרב לכן נתנו קברותיהם בסוף עמק הבור כי כן הדרך לקבור חללי חרב מלחמה לעשות חפירה גדולה ועמוקה ומשליכים את כולם לתחתית הבור משא''כ איש יחידי המת על מטתו שהדרך הוא לקברו ממעל ולא בעומק רב ובזה יפרש אמריו לומר איך יהיה מהאפשר שיהיו כולם סביבות מצרים הלא רבים ימותו במלחמה ואיך יהיו כולם סמוכים למצרים ואמר לפי שיהיו כולם מתי חרב ולא ירבו קברים : ויהי קהלה . ר''ל לכן יהיה כל קהלה סביבות קבורתם של מצרים כי כולם יהיו חללים הנופלים בחרב ולא מת מי על מטתו ולכן לא ירבו קברים : אשר נתנו חתית . ר''ל וזה יבוא להם בגמול שנתנו שבר ומחיתה רבה בא''י הקרויה ארץ חיים ( ע''ש שבה יחיו המתים בזמן התחיה ) וזהו כי אשור גלה עשרת השבטים ולכן יקבלו גמולם משלם :

בירכתי . ענין סוף ואחרית כמו ולירכתי המשכן ימה ( שמות כ''ו ) : חתית . ענין שבר כמו חתתה קשתותם ( ירמיה נא ) :

אשר נתנו כבר מקדם נתן קברות אשור והקברות הם עתה בירכתי בור כי הם קברות קדומים שנפלו סביב לירושלים בימי חזקיה, ועתה ויהי קהלה סביבות קבורתה של מצרים, ר''ל שנקהלו לנקום נקמת מצרים והם כלם חללים נפלים בחרב מפני אשר נתנו חתית בארץ חיים מפני שהגלו את עשרת השבטים והרעו תמיד לישראל לכן בא העת להענישם במקום הרשע שמה המשפט :

שם עילם . במקום המלחמה ההיא יפול גם עילם וכל המון עמה : סביבות קבורתה . סביבות קברות מצרים יהיה קברות עילם : כולם חללים . כל מתיהם יהיו חללים הנופלים בחרב וא''כ יקברו רבים בקבר אחד ויהיו סמוכים לקברות מצרים : אשר ירדו . ר''ל על כי ירדו אל ארץ תחתית כשהם ערלי לב ולא שבו קודם שנהרגו : אשר נתנו . בזה יפרש במה היו ערלי לב ומה הרשיעו ואמר העל אשר נתנו שבר ומחיתה בארץ חיים כי גם עילם בא לעזרה לנ''נ לצור על ירושלים כמ''ש ועילם נשא אשפה ( ישעיה כב ) : וישאו . ולכן ישאו גם המה את הכלימה הראויה להם להיות נאבדים בחרב עם שאר יורדי בור שנפלו בחרב :

וישאו . מל' משא וסבל :

שם עילם וגם עילם שהם פרס ומדי יבואו סביבות קברתה של מצרים להנקם נקמתם והם ג''כ כלם חללים הנפלים בחרב עליידי אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות ע''י שעילם יהרגו הרבה מן הערלים (שיהרגו אותם בהשגחתו להענישם על שנתנו חתיתם בארץ חיים והחריבו בית שני והרעו לישראל, ועי''כ ישאו כלמתם את יורדי בור (ויפלו שמה) ובסבה זו על ידי עילם ירדו ערלים שהם הרגו אותם עי''ז יהיו בני עילם חללים נופלים בחרב כי יבואו עמים אחרים מבני אדום לנקום נקמת אחיהם :

נתנו משכב לה . לעול' :

בתוך חללים . בתוך שאר חללי חרב יתנו לה משכב להיות דומה להם כמה שהיה כל המונה סביבותיו של מצרים בקברותיה כי כל הרשעים ההם יהיו חללי חרב ורבים יקברו בקבר אחד ויהיו כולם סמוכים לקברות מצרים : כי נתן . על כי נתן שברם בארץ חיים לכן ישאו הכלימה הראויה להם עם שאר יורדי בור אשר כ''א מהם היה נתון בתוך חללי חרב בחפירה עמוקה ורחבה וכפל הדבר וכדרך המליצה :

בתוך חללים של הערלים שנהרגו נתנו משכב לה לעילם בכל המונה וקברתיה יהיו סביבותיו של פרעה, ומפרש מי הם החללים? כלם ערלים חללי חרב הם החללים של הערלים שהם חללי חרב על שנתן חתיתם בארץ חיים והחריבו את בהמ''ק, וישאו כלמתם ר''ל ועילם ישאו הכלימה מה שבתוך חללים נתן שנתן בין חללי הערלים שהם טמאים בעיניהם (וזמ''ש חז''ל עתידה פרס שתפול ביד אדום שנאמר אם לא יסחבום צעירי הצאן, ואמרו עתידה אדום שתפול ביד פרס, ושניהם אמת) :

מחוללי . כמו הרוגי :

שם משך תובל . במקום המלחמה ההיא יפלו גם משך ותובל : וכל המונה . המון כל אחת מהן : סביבותיו . סביבות קברות מצרים יהיה קברות כל אחת מהן : כולם ערלים . כל הרשעים ההם יהיו חללי חרב ולכן יקברו רבים בחפירה אחת ויהיו כולם סמוכים לקברות מצרים : כי נתנו . בזה יפרש במה הרשיעו ואמר על אשר נתנו שברם בארץ חיים ( כי גם הם יתכן שעזרו להאויב הבא על ישראל או בימי אשור או בחורבן הבית הראשון או בשני ) :

מחוללי . מל' חלל והרג :

שם משך תובל עתה מפרש מי הם הערלים שעמהם ילחמו מצרים ואשור ועילם? הם משך תובל וכל המונה שהם חיל גוג נשיא ראש משך ותובל וקברותיה של המונה הם ג''כ סביבותיה והם כלם ערלים והם מחללי חרב על כי נתנו חתיתם בארץ חיים והרעו לישראל :

מחללי, פעול מבנין הדגוש ונפל הדגש, כמו מטועני חרב :

ולא ישכבו . אלה הנזכרים עם גבורים שמתו מיתת עצמם כי נופלין וגרועים יהיו מהעכו''ם אשר מתו מיתת עצמם וירדו בכלי מלחמתם שאול : ויתנו . קובריהם את חרבותם תחת ראשיהם לסימן להודיע כי לא שלטה בהם חרב : ותהי עוונותם על עצמותם . לא נחסר מעוונם כלום שלא כפרה עליהם חרב הריגה שלא נהרגו ומה הוא העון כי חתית הגבורים ההם היתה בארץ חיים :

ולא ישכבו . חללי העובדי כוכבים ההם לא ישכבו בקבר עם ערלי הלבב הנופלים במיתת עצמם אשר ירדו אל השאול עם כלי מלחמתם ר''ל שקברו אותם עם כלי מלחמתם והמקברים נתנו את חרבותם תחת ראשיהם לכבוד ולתפארת ( כי כן היה דרכם לעשות כזאת להודיע שרגיל היה ללכת במלחמה ומת מיתת עצמו ולא נהרג ) ור''ל החללים ההם לא ישכבו עמהם ולא ידמו להם בדבר הכבוד הזה : ותהי עוונותם . כאומר אבל בדבר אחד המה גרועים מחללי חרב כי הם כבר קבלו עונש מה על עוונם הואיל ונהרגו בחרב אבל אלו לא קבלו עדיין עונש כלל וכל עוונותם המה על עצמותם ונכונים הם לקבל עונש שהעוונות ישברו העצמות : כי חתית . כאומר ומה הם העוונות אשר הגבורים ההם נתנו שבר בארץ החיים :

נופלים . על המיתה יאמר : חרבותם . מל' חרב :

ולא והם לא ישכבו ביחד את הגבורים הנפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם, כי כן היא הכבוד אצל מלכי הערלים לתפארת גבוריהם שנפלו במלחמה וכלי מלחמתם בידם ותחת ראשיהם, כי ישכבו ביחד עם הישמעאלים אויביהם, ותהי עונותם על עצמותם שלא יתכפר להם ע''י כלות בשרם כי עוד ישאר עונם על עצמותיהם הנשארים אחרי כלות הבשר על כי חתית גבורים היה בארץ חיים לכן יענשו :

ואתה בתוך . לפרעה הוא אומר : את חללי חרב . ולא עם המתים מיתת עצמם :

ואתה . אל מול פרעה יאמר אבל אתה תשבר בתוך ערלי הלבב האלו אשר העוונות ישברו עצמותם וגם תשכב עם חללי חרב ולא תקבל הכבוד שקבלו הם כי תענש בשני משפטים כי מאד הרעת לעשות יותר מכולם :

ואתה פרעה בתוך ערלים תשבר בין ערלים האלה שהם משך תובל, ועמהם תשכב כי אח''כ יפלו גם הם ויקברו עמם :

שמה אדום . במקום מלחמה ההיא יפלו גם המה מחריבי בהמ''ק : אשר נתנו בגבורתם . ר''ל עם כל גבורתם נתנו עם שאר חללי חרב ודומה להם ולא הועיל להם הגבורה : המה . ר''ל גם המה ישכבו עם ערלי לבב האלו ועם שאר יורדי בור שמתו מיתת עצמם אשר העוונות המה עדיין על עצמותם ומעותדים לקבל גמול כי גם הם הרעו לעשות :

שמה אדום אח''כ יבואו שמה אדום ומלכיה והם ילחמו שנית בגבורה רבה וינתנו בגבורתם את חללי חרב, והמה את ערלים ישכבו שהם יקברו לבד עם הערלים לא את הישמעאלים הנמולים (וכפי הנראה ילחמו שלשה האחרונים הנחשבים פה נגד שלשה הראשונים מצרים עם משך תובל, ואשור ילחם עם אדום, ועילם עם נסיכי צפון, ובאשור לא נזכר שנקבר עם ערלים כי הערלים של אדום ומלכיה יקברו מופרדים בפ''ע והם ילחמו בגבורה רבה, ואמרו חז''ל ששלשה מלחמות עתיד גוג ומגוג לעשות, כפי הנראה הוציאו זאת מפה שחשב שלשה כנגד שלשה) :

בחתיתם מגבורתם בושים . באתברותהון מגבורתהון בהתון :

שמה נסיכי צפון . במקום המלחמה ההיא יפלו גם נסיכי צפון כולן איש לא נעדר וגם כל אנשי צידון אשר ירדו לקבר עם שאר החללים ודומה להם : בחתיתם . בעת שישברו יתביישו מגבורתם אשר לא הועיל להם להנצל מיד החרב ולפי שהיו מפורסמים בגבורה אמר כן : וישכבו ערלים . ערלי הלבב האלו ישכבו עם שאר חללי חרב ודומה להם וישאו הכלימה הראויה להם עם שאר יורדי בור מחללי החרב אשר יקברו בבזיון בחפירה אחת רבים מהם :

נסיכי . ענין שררה כמו נסיכי סיחון ( יהושע יג ) : צדוני . כמו צדונים ונפלה המ''ם :

שמה נסיכי צפון, אח''כ יתעוררו נסיכי צפון וצדני, והם יוכו מן מחנה עילם והם לא ילחמו בגבורה נמרצה וז''ש אשר ירדו את חללים בחתיתם, שהראו חתת ומורא וע''כ מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב של מחנה עילם כמ''ש בתוך חללים נתנו משכב לה וישאו כלמתם את יורדי בור כי נלחמו שלא בגבורה :

אותם . כל החללים האלה יראה פרעה ויהיה לו תנחומין על כל המון עמו ( כי כן הדרך כשרואה אדם אשר הצרה הבאה עליו באה גם על אחרים תחשב לו לתנחומין ) : חללי חרב . בזה יפרש על מה יהיה התנחומין ואמר על כי יהיה חללי חרב פרעה וכל חילו :

ונחם . מל' תנחומין : חילו . צבאות עמו :

אותם יראה פרעה ויהיה לו נחמה על המונה שנפל כי יאמרו שהם חללי חרב פרעה כי יתיחס כל המלחמה והנצחון על שמו על שהוא התחיל במלחמה :

כי נתתי את . חתיתי בארץ חיים . כי אתן אני את מוראי בארץ ישראל ולא תנתן עוד חתית אדם בה :

כי נתתי . כי אני אתן את שברי בארץ חיים ר''ל בגזירתי תהיה השבירה בארץ חיים כי בא''י תהיה המלחמה ההיא לקבל שם הגמול במקום הרשע שם המשפט : והושכב . וגם הוא יהיה מושכב בתוך שאר ערלי הלבב עם שאר חללי החרב ומי הוא המושכב פרעה וכל המון עמו :

כי נתתי את חתיתי בארץ חיים זאת יהיה ע''י שאני נתתי חתיתי ומוראי בארץ חיים כמ''ש והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים. ועי''כ והשכב פרעה וכל המוני ישאר מושכב בתוך ערלים עם חללי חרב הנזכרים :