אל נשיאי ישראל . על נשיאי ישראל הם מלכי יהודה יהואחז ויהויקים יוצאי ירך יאשיהו המלך :

שא . ענין הרמת קול :

ואתה שא קינה עד פסוק ט' ידבר מן בני יאשיהו, יהואחז ויהויכין ויהויקים, ומן פסוק ט' ידבר מן צדקיהו) והנה ישראל נמשלו בדברי הנביאים לאריה ולגפן, המשל לאריה הוא מצד הגבורה, ונמשלו בזה ביחוד שבט יהודה ומלכות ב''ד, ולגפן נמשלו מצד מה שנטעם ה' בארץ, כמ''ש כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויקו לעשות ענבים שהם משפט וצדקה, ותחלה מדבר מצד המשל שנמשלו לאריה כמ''ש מה אמך לביאה, ואח''כ מדבר מצד המשל שנמשלו לגפן כמ''ש אמך כגפן בדמך :

מה אמך לביא . כמה היתה חשובה אמך אתה צדקיהו שנמשלה ללביאה : בין אריות . שרי יהודה :

מה אמך לביא . על בית יאשיהו המלך יאמר מה מאד היא חשובה להקרא לביא אם האריות : בין אריות רבצה . הוא משל על מלכי האומות ור''ל בית המלך ההוא היו רובצים בין מלכי האדמה לבטח מבלי פחד :

מה . המלה ההיא יורה על ההפלגה וכן מה אדיר שמך ( תהלים ח ) : לביא . כן תקרא אם האריות וכן ובני לביא יתפרדו ( איוב ד ) : רבצה . ענין השכיבה לנוח : כפירים . כן יקרא ארי בחור : רבתה . ענין גדול ואימון כמו אשר טפחתי ורביתי ( איכה ב ) : גוריה . כן יקראו ילדי האריות הקטנים וכן בדי גורותיו ( נחום ב ) :

מה אמך לביא, ר''ל אמך שנמשלה ללביאה, ראה נא באיזה אופן נהיה אצלה המשל הזה, כי המשל לאריה ראוי להיות מצד הגבורה שיש לו, ומצד שיפיל אימה על זולתו, לא מצד הטרף, שזה יצדק על נבוכדנצר ויתר מחריבי ארצות, לא לישראל, והנה בשם לביא יקרא האריה בעת שי''ל גורי אריות, אמר אמך עת נדמית ללביאה, רבצה בין אריות ורבתה את גוריה הקטנים בתוך כפירים, ויש הבדל בין גור וכפיר ואריה, הגור הוא הארי היונק ואז אינו טורף עדיין, ובעת יגדל יקרא בשם כפיר שהוא האריה הצעיר לימים, ואז יטרוף במעונתו אבל לא יתרחק מסוכו אל הטרף וכשיגדל יותר אז יקרא אריה ואז יתרחק לטרף טרף באשר ימצא, וספר שהלביאה הזאת רבצה בין אריות וגוריה הקטנים רבתה בין כפירים, שהם גדולים מן הגורים, וזה משל על יאשיה שהיה מלך גבור כאריה ורבץ בין יתר המלכים, ובניו הקטנים נחשבו בין מלכים אדירים :

לביא. כמו לביאה, ושם לביא הונח על האריה שי''ל גורים, אשר הלך אריה לביא שם גור אריה (נחום ב' י''ב) [שם בא לביא על הנקבה], התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא (איוב ל''ח ל''ט), אריה גדול מכפיר וכפיר גדול מגור. הכפיר לא יצא לטרף חוץ למעונתו כמו שבארתי זאת (הושע ה' י''ד, עמוס ג' ד', תהלות י''ז י''ב) : רבתה. ענין גידול כמו אשר טפחתי ורביתי :

ותעל אחד מגוריה . על בני יאשיהו נאמרה קינה זו שראשון הוא יהואחז : אדם אכל . גוזל את ישראל כי ישראל נקראו אדם כמו שנאמר ( לקמן ל''ד ) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם ולפי המשל כל חיה שטעמה טעם בשר אדם מתגרה באנשים לעולם :

ותעל . העלה אחד מבני המלוכה למעלה ונעשה מלך ועל יהואחז יאמר : וילמד . הרגיל עצמו לטרוף טרף עד שאכל גם בני אדם ר''ל כמו החיה המורגלת לטרוף ביותר סופה טורפת גם בני אדם כן יהואחז הרגיל עצמו מאד לעשוק העכו''ם עד שעשק גם את ישראל שהיו קרויים אדם כמ''ש ואתן צאני וכו' אדם אתם ( לקמן לד ) :

וילמד . ענין הרגל כמו למדו לשונם דבר שקר ( ירמיה ט ) :

ותעל אחד מגוריה הוא יהואחז שהמליכוהו עם הארץ תחת יאשיהו אביו, והוא כפיר היה שכבר הגיע בתקפו למלוכה. וילמד לטרף טרף כפיר, אבל גם אדם אכל שלפי הטבע אין לאריה לאכול את האדם שנתן ה' מוראו על חיות הארץ, והוא עבר גבולו לאכול אדם, והנמשל שהשחית גם מישראל, כמ''ש ויעש הרע בעיני ה' :

ותעל. מבנין הפעיל :

וישמעו אליו גוים . פרעה מלך מצרים : בשחתם נתפש . גומין חופרין ומכסין פיהם בקש והחיה נופלת בתוכה : חחים . כמין טבעות ברזל נוקבין חוטמו ומושכין אותן בהן :

וישמעו . האומות התאספו אליו למלחמה ונלכד בהשחת אשר עשו עליו והם הביאוהו בשלשלאות למצרים כמ''ש ויאסרהו פרעה וכו' ( מ''ב כב ) ועל שהמשילו לאריה אמר לשון הנופל בלכידת החיה הנופל בשחת ונמשך בחחים :

וישמעו . ענין אסיפה כמו וישמע שאול את העם ( ש''א טו ) וזהו לפי שאסיפת העם באה ע''י השמעת קול המאסף : בשחתם . בור וגומא כמו בשחת עשו ( תהלים ט ) : נתפש . ענין לכידה : בחחים . הם הטבעות שמשימים בלחיי החיה למושכה ע''י וכן ונתתי חחים בלחייך ( לקמן לח ) :

וישמעו אליו גוים שבא עליו מלך מצרים, ונתפש בשחתם כמ''ש ויאסרוהו ברבלה בארץ חמת ויביאהו בחחים אל ארץ מצרים :

בשחתם. מענין שחת, או שרשו שוח, חפירה עמוקה, כמו אשר זורה ברחת מן רוח : בחתים. ברזל שמשימין באף או לחיי החיה למשכה, ושמתי החי באפך (ישעיה ל''ז כ''ט), חחים בלחייך (לקמן כ''ט ד'), ומזה ובחוח תקב לחייו (איוב מ' כ''א) :

ותרא . אמו כנסת ישראל : כי נוחלה . לשון חולי : ותקח אחד מגוריה . יהויקים : כפיר שמתהו . מלך כל כפיר שבמקרא ארי בחור וגבור :

ותרא . בית מלכות יאשיהו ראתה כי עמדה זמן מה בתוחלתה שתשוב למלכותה והנה אבדה תקותה כי לא שבה : ותקח . לקחה אחד מבני המלוכה ושמה אותו למלך ועל יהויקים יאמר :

נוחלה . מלשון תוחלת ותקוה : שמתהו . מל' שימה :

ותרא כי נוחלה אבדה תקותה, יש הבדל בין תוחלת ובין תקוה, שהמיחל מיחל על דבר ברור ומובטח לו, והמקוה יקוה על דבר בלתי מובטח, ר''ל היא נוחלה ונדמה לה שי''ל תוחלת על דבר ברור ומובטח, ובסוף ראתה שאין לה אפי' תקוה על דבר בלתי ברור, ותקח אחד מגוריה הוא יהויקים שהמליכהו פרעה נכה בהסכמת העם, כפיר שמתהו, ר''ל הוא לא היה כפיר כי היה חלוש בטבעו, רק העם שמו אותו שיהיה כפיר, וכבר בארתי במלכים שבעת שהמליך פרעה את יהויקים המליך גם את יהויכין שהיה בן שמונה שנה ושניהם מלכו ביחד, ולכן חשב שניהם כאחד :

נוחלה תקותה, המקוה בלתי מצפה על זמן מוגבל או הבטחה, לא כן המייחל כמ''ש (ישעיה נ''א ה', תהלות ק''ל ה') :

ויתהלך . הנהיג המלוכה בתוך מלכי המצרים ודומה להם : כפיר היה . מלך מושל וגבור : וילמד . הרגיל עצמו לטרוף טרף לעשוק העכו''ם עד שאכל גם בני אדם ר''ל שעשק גם את ישראל :

ויתהלך אבל ע''י שהתהלך בתוך אריות, עי''ז כפיר היה נעשה כפיר הגם שהיה חלוש בעת מלכו (כי לכן המליכו תחלה את יהואחז) שע''י שבא בברית עם פרעה ואח''כ עם נבוכדנצר היה כפיר, וגם הוא למד לטרף טרף ואדם אכל כמ''ש וגם דם הנקי אשר שפך, אבל הוא הוסיף רשע על יהואחז, כי :

וידע אלמנותיו . מענה את הנשים והורג את בעליהן , ויש פותרין אלמנותיו כמו ארמנותיו וידע לשון פגור והרס כמו וגבוה ממרחק יידע ( תהלים קל''ח ) : ועריהם החריב . שנתן מס על הארץ לתת לפרעה בכל שנה כמו שנאמר ( מ''ב ג ) :

וידע אלמנותיו . שבר והרס ארמנות בני עמו והחריב עריהם : ותשם . א''י והאנשים הממלאים אותה נעשו שממה מפחד קול שאגתו ולפי שהמשילו לכפיר אמר לשון הנופל בכפיר אריות המחריד בקול שאגתו :

וידע . ענין שבירה כמו ויודע בהם את אנשי סכות ( שופטים ח ) : אלמנותיו . כמו ארמנותיו ובאה הלמ''ד במקום הרי''ש וכן התוציא מזרות ( איוב לח ) והוא כמו מזלות ובאה הרי''ש במקום הלמ''ד או יתכן שהוא שהוא מל' אולם : ההריב . מל' חורבן : ותשם . מל' שממון :

וידע אלמנותיו, שהכפיר אין דרכו לצאת מסוכתו והוא ידע לצאת אל אולמי שעריו, שהם החדרים החיצונים של ביתו, ר''ל שטרף טרף חוץ מא''י, ועריהם של שכני א''י החריב, כי החל לעשות מלחמה בשכנים סביבו שנתן נבוכדנצר תחת רשותו, כמו שנראה בירמיה (סי' כ''ז) שבאו אליו מלאכי גוים אדום ועמון וצור ומואב, וכמש''פ שם :

אלמונותיו. האולם הוא החדר שלפני הבית או החצר, ומצייר במליצה היציאה חוץ ממקומו הפנימי אל אולמות שלפני השער : ותשם. שרשו שמם, או ישם, או אשם, ונפל האל''ף וכולם מענין שממה :

ויתנו עליו גוים סביב ממדינות . וישלח ה' בו את גדודי ארם ואת גדודי כשדים ואת גדודי מואב ואת גדודי בני עמון ( שם כ ) : ויתנו עליו גוים . ואיתכנשו :

ויתנו עליו גוים . האומות מסביב ממדינות רבות נתנו עליו מוקש ופרשו עליו רשתם ונתפש בהשחת אשר עשו עליו ר''ל נלחמו בו ולכדו אותו כמ''ש וישלח ה' בו את גדודי כשדים ואת גדודי ארם וכו' ( מ''ב כ''ד ) :

ויתנו עליו גוים סביב ממדינות, כמ''ש (במ''ב כ''ד) וישלח ה' בו את גדודי כשדים ואת גדודי ארם, ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש, כי יהואחז נתפש בשחתם בלא רשת כי לא לחם עם מלך מצרים, אבל יהויקים מרד ולחם והוצרכו לפרוש עליו רשת ומצור ומצודות עד שנתפש :

בסוגר . ת''י בקולרין : במצדות . להיות כלוא שם :

ויתנהו בסוגר . הלוכדים אותו נתנוהו בכבלים סגורים בשלשלאות והביאוהו אל מלך בבל לשהוא יביאהו במצדות להיות כלוא שם למען לא ישמיע עוד קולו על הרי ישראל ר''ל דעתם היה להיות אסור במאסר לעולם למען לא ימשול עוד בישראל ולא יפחידם בקול שאגתו ( אבל באמת לא בא לבבל ולא ישב במצדות כי מת בדרך כמ''ש בירמיה ) :

בסוגר . כבלים סגורים : במצדות . ענין מגדל גבוה וחזק כמו מצדות סלעים ( ישעיה לג ) :

ויתנהו בסוגר בחחים, את יהואחז נתן רק בחחים, שבו מושכים החיה חוץ ממעונתה אבל את יהויקים נתן בסוגר שהיא שמירה יתירה, ויביאהו אל מלך בבל, ומ''ש עוד יביאהו במצדות כי שני פעמים כבשו מלך בבל, ובפעם ראשונה היה לו עבד ושלחו לנפשו, ובפעם השני יביאהו במצדות, או שמ''ש ויתנהו בסוגר הוא על יהויקים, ויביאהו במצדות הוא על יהויכין, ששניהם נחשבו במלכות אחת כנ''ל למען לא ישמעו קולו עוד כי לא חזרו עוד לארץ ישראל :

בסוגר. כמו וסוגרו על מסגר : במצדות. כמו מצדות סלעים משגבו, נתנו בכלא במבצר, בל יברח :

אמך כגפן . עוד זה מן הקינה : בדמך . לשון דמיון ומשל כלומר דומה אתה למי שהיתה אמו כגפן שתולה על מים : פוריה . כמו פורה ראש לשון עושה פרי : ממים רבים . על ידי מים רבים :

אמך . בית מלכות דוד בכללה היתה כגפן בדמותה וכאלו יאמר אל מול כל אחד מהמלכים הנה בעבור דמות כ''א מכם תדמה בית המלכות לגפן הנטועה סמוך למים לבוא בה מרבית הרטיבות : פריה וענפה . פריה של הגפן וכן ענפה היתה גדילה מן המים הרבים אשר השקתה ר''ל הטובה והממשלה בא לה על כי היתה מזרע דוד :

בדמך . כמו בדמותך והוא מל' דמות וצורה : שתולה . נטועה :

אמך כגפן בדמך, עתה ידבר מן המשל השני שנמשלו ישראל כגפן, ובא לספר בזה ממלכות צדקיהו שהיה צדיק ולא נמשל לארי טורף רק כגפן נטועה בארץ, והיא על מים שתולה ששם שתול בא על עקירת הגפן ממקומו למקום אחר, שרצה לצאת מרשות נבוכדנצר תחת רשות פרעה כדי שתהיה פוריה וענפה ממים רבים, כמ''ש (בסי' י''ז) אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה :

בדמך. כמו בדמותך וחסר התי''ו שתחת ה' למ''ד הפעל, כמו כאריה בסוכו (תהלות ט'), עובר בשוק אצל פנה (משלי ז') :

מטות עוז אל שבטי מושלים . שלטונין תקיפין ומלכין גברין : עבותים . אילנות שענפיהן מרובין :

מטות עוז . ענפיה היו מטות עוז ומחוזק להיות מהן שבטי מושלים לרדות וללקות בהן את המורדים בהם ר''ל הממשלה היתה חזקה להכניע ולכבוש את כל הקמים למולה : ותגבה קומתו . גבהה בקומה : על בין עבותים . על הסעיף העליון והוא האמצעי העומד בין העבותים הם הענפים המתפשטים הקלועים אלה באלה ור''ל קומת הגפן עלה למעלה על כל הסעיפים העליונים מכל האילנות : וירא בגבהו . בעבור רוב גבהו היה נראה למרחוק עם רוב דליותיו הגבוהים והגסים ר''ל גדלה ממשלתה על ממשלת כל המלכים והיתה מפורסמת בעולם ברוב הגבורה והכח :

מטות . מל' מטה ומקל : עוז . ענין חוזק : שבטי . מל' שבט ושרביט : עבותים . ענין קליעה וכן ענף עץ עבות ( ויקרא כג ) : דליותיו . ענפיו הגדולים כמו לפנות דליותיו ( לעיל וז ) :

ויהיו לה מטות עז וכח גדול, שהתחבר אל שבטי משלים, שהם מושלי עמים שסביבות ירושלים שבאו עמו בברית, ותגבה קומתו על בין עבתים, סמוך לאילנות העבותים שענפיהם קלועים זע''ז גבה עד שם, ועי''כ נתראה בגבהו, הפך מרצון נבוכדנצר שנטע אותו שיהיה גפן סורחת שפלת קומה כנ''ל (סי' י''ז) :

מטות, שבטי. כבר התבאר (ישעיה י') כי שבט מציין המשרה, ומטה מציין השוטרים ואנשי החיל, וכן אמר מטה עז שבט למשול : עבתים. מקום בגובה האילן שהענפים קלועים יחד ומשם יתרומם הענף האמצעי הנקרא צמרת הארז :

ותתש . כל נתישה ונטיעה היא דבר המוטל בפיזור על פני כל הארץ : ורוח הקדים . נ''נ : הוביש פריה . שחט את בני צדקיהו :

ותתש בחמה . והנה הגפן הזאת נעקרה ממקומה בחמה רבה והושלכה לארץ : התפרקו . נשברו ויבשו ענפים שהיו כמטות חזקות : אכלתהו . שרף כ''א מן הענפים ור''ל הנה המלוכה נעקרה והושפלה לארץ והאויר עשק כל טובתה והשפיל ממשלתה :

ותתש . ענין עקירה כמו ולא אתוש ( ירמיה מב ) : הוביש . מל' יבש : התפרקו . ענין שבירה כמו ופרסיהן יפרק ( זכריה יא ) :

ותתש בחמה, עי''כ נעקרה ממקומה ומגדולתה, ורוח הקדים הוביש פריה הם חיילי נבוכדנצר שבאו ממזרח צפונית לא''י, התפרקו וע''י שהתפרקו ממקומם, יבשו מעצמם זה משל השבוים שנאבדו בדרך, מטה עזה אש אכלתהו שצדקיהו עורו עיניו :

התפרקו. הוא דבר הנפרד בכח ממקום שהוא מחובר ונתון שם :

שתולה במדבר . הגפן הזאת נטועה היא במדבר בארץ ציה וצמאון לא ימצא שם מים להשקותה ר''ל עתה נפסק כל הטובה :

ציה . ענין שממון :

ועתה שתולה במדבר, שהשאיר נבוזראדן מדלת עם הארץ בארץ שממה כמדבר :

ותצא אש ממטה בדיה . מעון מלכיה ושריה באת לה הרעה : קינה היא ותהי לקינה . איליא היא נבואתא ותהא לאיליא :

ותצא אש . מן הבדים שהיו כמוטות יצאה אש ושרף את פריה ולא נשאר בה מטה חזק ושבט למשול ע''י לרדות וללקות בו את המורדים ר''ל בעבור גודל הממשלה פשעו בה' ונלקח ממנה טובתה וגם מן הממשלה לא נשאר בה ואין בה עוד כח לעמוד מול הקמים עליה : קינה היא . אמורה היא לקינה וכן תהיה לקינה לקונן בה על הממלכה ההיא :

בדיה . הם הענפים הגסים וכן ותעש בדים ( לעיל וז ) :

ותצא אש, הוא אש של ישמעאל בן נתניה, שהיה ממטה בדיה היינו מזרע המלוכה, ואכלה פריה במדבר, שהרג את הנשארים, ועי''כ לא היה לה מטה עז כי אחרי הריגת גדליהו בטלה כל ממשלה ופקודה בארץ :

בדיה. התבאר למעלה (י''ז ג') :