מה לכם אתם מושלים את המשל . אשנפלאנ''ץ בלע''ז : אבות יאכלו בוסר . פרי עד שלא נתבשל ביירגו''ץ בלע''ז : ושני הבנים תקהינה . אגאצירונ''ט בלע''ז , כך דרכו של הקב''ה האבות חוטאים והבנים לוקים שהרי כמה שנים חטאו מלכי ישראל קודם שגלו ואף אנו לא נדאג ללקות בעונינו :

מה לכם . ר''ל מה ראיתם לשטות זה שאתם מושלים את המשל הזה על חורבן אדמת ישראל : אבות . וזהו המשל שאמרו הנה האבות אכלו בוסר החמוצה המקהה את השנים ועכ''ז לא קהו שניהם ושני הבנים תקהינה עם כי לא אכלו הבוסר ור''ל היתכן אשר אבותינו חטאו והיו כל ימיהם בשלוה ולא קבלו גמול ואנחנו בניהם שאין אנו מרבים בחטאים כמוהם נהיה נלקים בעוונם :

מושלים . מל' משל : בוסר . כן יקרא פרי שלא נגמר בשולו וכן ובוסר גומל יהיה נצה ( ישעיה יח ) : תקהינה . ענין חלישת השנים לחתך המאכל וכן אם קהה הברזל ( קהלת י ) ור''ל שנחלש הברזל לכרות העץ :

מה לכם, כבר אמרו חז''ל מכות (דף כ''ד) ד' גזרות גזר משה על ישראל ובאו ד' נביאים ובטלום, משה אמר פוקד עון אבות על בנים בא יחזקאל ובטלה הנפש החוטאת היא תמות, ר''ל כי כבר הקשו מ''ש פוקד עון אבות על בנים, והכתיב בנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו, וחז''ל בברכות (דף ז') פירשו, שרק כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם אז פוקד עון אבות על בנים, אולם דבר הסתום במקומו מפורש במק''א, כי בעשרת הדברות באר שזה רק בחטא ע''ז, כמ''ש לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי ה' אלהיך אל קנא פוקד עון אבות על בנים לשונאי, וכבר באר במו''נ שלא תמצא חרון אף וחמה וקנאה ושנאה רק בעון ע''ז, ובחטא ע''ז יקנא יכלה השורש עם הענפים, לא ביתר עבירות, ונודע כי בימי יחזקאל נבטל יצרא דע''ז שאנשי כה''ג בטלוהו כמ''ש חז''ל, וממילא בטל אז מ''ש פוקד עון אבות על בנים, שבשאר עבירות לא יפקוד עון אבות רק על בנים שאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, והנה עד ימי יחזקאל שהיה ביניהם יצרא דע''ז היו מושלים המשל הזה שהאבות יאכל בסר, שזה משל על עבודתם לצבא השמים שהוא כפרי שלא נגמרה ומקהה שיני האוכלה, ושיני בנים תקהינה, כמ''ש בגלל מנשה בן חזקיה, ועז''א.

משול . כמו למשול :

אם יהיה וגו' . ר''ל אם יהיה עוד מי מכם להמשיל המשל הזה וכאומר הן אודיע לכם אופן משפטי ותראו שהדין עמדי :

חי אני אם יהיה לכם עוד, ר''ל שלא יהיה עוד עבודת אלילים שזה יהיה הסבה למשול המשל הזה בישראל :

כל הנפשות לי הנה . ולמה ילקה הבן שלא חטא לי הלא שלי הוא :

לי הנה . המה שלי וכאומר והנה מהדרך הוא שכ''א מחבב את שלו ורוצה בקיומו : כנפש האב וגו' . כמו נפש האב כן נפש הבן הנה שלי באין הפרש ( וכפל הכפי''ן כנפש האב וכנפש הבן להורות על דמיון גמור וכן כמוך כפרעה ) ( בראשית מד ) : היא תמות . כי אז אין לחבבה מעתה אבל בזולת החטא מדוע תסיר החבוב :

הן כל הנפשות, ר''ל הגם שמצד הגוף יש להבן קורבה, אל אביו ואביו הוא המולידו, וחולאי הגוף ורוע תכונותם יורישו האבות אל הבנים אבל בענין החולאים הנפשיים התלוים בבחירה ושתענש הנפש של הבן בעבור נפש אביו אין שיך זה, כי הנפשות לי הנה אינם של האבות המולידים רק חלק אלוה ממעל, ואין שורת הדין נותן שנפש הבן תשא העון של נפש האב, כי כנפש האב וכנפש הבן לי הנה אין לנפש האב קנין על נפש הבן, ונפש האב דומה כנפש הבן, ואינה נחשבת כשורש אל נפש הבן שיהיה נפש הבן כענף לה וכנגזר ממנה, ולכן רק נפש החוטאת היא תמות :

ואיש . ר''ל הואיל והנפשות חביבות עלי לכן איש כי יהיה צדיק לבל יעשה מה מן הרעות ועוד יעשה הטוב בעשות משפט וצדקה :

ואיש כי יהיה צדיק בטבעו, שהצדק הוא קנין בנפשו, וגם ועשה משפט וצדקה בפועל, משפט במצות שבין אדם לחברו, וצדקה במצות שבין אדם למקום :

משפט. בין אדם לחברו : וצדקה. בין אדם למקום, זה הבדלם תמיד כמ''ש (ישעיה א') :

אל ההרים לא אכל . בטוריא לא פלח לטעוותא לאכול זבחי מתים : אל גלולי . שאר עבודת כוכבים כגון הבעל שבשומרון והעגלים שבבית אל ושבדן :

אל ההרים וגו' . עתה מפרש מה הם הרעות שהיה נזהר מהם ואמר שלא אכל בההרים מזבחי תקרובות עכו''ם שעל ההרים ואף לא נשא עיניו להסתכל בגלולי בית ישראל הם הפסילי' : לא טמא . לזנות עמה : לא יקרב . לבוא עלי' :

אל ההרים (ומפרש צדקה בין אדם למקום) שלא אכל תקרובת ע''ז וכו' :

( יונה . לשון אונאה כלומר שום איש לא הונה ) : חבולתו חוב ישיב . אם חבל שלמת רעהו בחובו ישיב אותו לו כבוא השמש :

לא יונה . לעשוק ולקחת מה משלו : חבולתו חוב . כאשר חבל שלמת רעהו בחובו השיב לו כבוא השמש ולא עבר על מצות התורה : לחמו לרעב יתן . ולא עבר על מה שאמרה התורה ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון ( דברים טו ) : ועירום . מי שהלך ערום מבלי לבוש כסהו בבגד משלו :

יונה . מלשון אונאה ועניינו קחת ההון כמו העיר היונה ( צפניה ג ) : חבולתו . ענין משכון כמו אם חבל תחבל שלמת רעך ( שמות כב ) :

ואיש לא יונה (מפרש משפט בין אדם לחברו) :

חבלתו חוב. כענין אם חבל תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו : גזלה. יל''פ אפילו דבר שגזל הגזלן לא יגזול אותה ממנו כענין בתר גנבא גניב וטעמא טעים (ברכות ה') ובזה מוסיף על הקודם :

לא יתן . לא הלוה למי על נשך : לא יקח . בעת התשלומין לא לקח תרבית ואף אם הלוה נתן מעצמו ( ואף שזהו אבק רבית ומדרבנן רמוזה היא במקרא ) : מעול ישיב ידו . עתה אמר דרך כלל שלא עשה עול והם הדברים שאסרה התורה : משפט אמת . עתה מפרש הטובה שעשה ואמר שעשה משפט אמת בין איש לאיש ולא הטה המשפט :

בנשך . ותרבית . שניהם ענין רבית אבל לשון נשך נאמר בכסף ותרבית באוכל כמ''ש את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך ( ויקרא כה ) :

בחוקותי יהלך . אף המצות שהם כחק שאין הטעם ידוע והשטן משיב עליהם עכ''ז הלך בהם ועשאם : ומשפטי שמר לעשות אמת . ר''ל לא עשה משפט במי עם הכוונה להתנקם בו כ''א שמר את המשפט לעשות בו לבד האמת והראוי מבלי כוונה אחרת : צדיק הוא . האיש אשר כזה לצדיק יחשב ולכן חיה יחיה בעוה''ז ובעולם הנפשות :

בחקתי יהלך במצות שבין אדם למקום, ומשפטי שמר בין אדם לחברו, א''כ צדיק הוא בפועל, נוסף על הקנין בנפשו שמוכן אל הצדק שאמר כי יהיה צדיק ר''ל שמוכן להיות צדיק, וזה כבר הוא צדיק בפועל, ומהראוי ע''פ הדין שחיה יחיה :

ועשה אח מאחד מאלה . ת''י ויעבד לאחוהי מחדא מאילן :

והוליד . ואם צדיק הזה יוליד בן פריץ השופך דם : ועשה אח . ועשה לאחיו מאחד מאלה הנזכרים כגזל וכדומה :

פריץ . ר''ל רשע הפורץ גדר האמת והנכוחה :

והוליד, ואם הצדיק זהה הוליד בן פריץ, ועשה אח, ר''ל והגם שי''ל אח שעשה מאחת מאלה המע''ט של אביו, בכ''ז הוא לא למד לא מאביו ולא מאחיו, כי.

והוא את כל אלה . את כל הטובות האלה שעשה אביו :

והוא את כל אלה . כל אלה הטובות הנזכרים לא עשה : כי גם . ר''ל לא היה די לו שלא עשה הטובות אלא שגם עשה את הרע כי גם אכל בההרים מזבחי תקרובות עכו''ם :

הוא את כל אלה המע''ט שעשה אביו בקום ועשה (כמו משפט אמת יעשה לחמו לרעב יתן) לא עשה, ויותר מזה שעבר על עברות בפועל כי גם אל ההרים אכל :

תועבה עשה . משכב זכור :

הונה . עשק מהם הון : חבול . מה שמשכן בחובו לא השיב כבוא השמש ועבר על מצות התורה : נשא עיניו . להסתכל בהם להפנות לבו אליהם : תועבה עשה . עשה הדברים התעובים בעיני ה' :

הונה . מל' אונאה :

בנשך וגו' . ר''ל לקח בין רבית קצוצה בין אבק רבית : וחי . וכי איש כזה ראוי להחיות בזכות אביו באמת לא יחיה הואיל ועשה התועבות האלה הנזכרות ואין בידו זכות מה להצטרף עמה' זכות אביו : מות יומת . ר''ל אם כי ימות בחטאו יהיה עוד עון מיתתו על עצמו ויעונש בעולם הנפשות על כי חטא לנפשו לגרום מיתה לעצמו א''כ החוטא עצמו יקבל כל גמולו משלם :

וחי, בתמיהה? בודאי לא יחיה, ולא יועילנו זכות אביו, אחר שכל התועבות עשה, ופי' שלא יחיה חיי הנפש בעוה''ב, וגם בעוה''ז יענש בדיני אדם מות יומת דמיו בו, אחר שעל ע''ז חייב סקילה ועל א''א חיב חנק, הדין שהמתחייב ב' מיתות נדון בחמורה :

ויראה ולא יעשה כהן . ראה בלבו שאין טוב לעשות כן איאפרצוי''ט בלע''ז :

והנה הוליד בן . והנה אם רשע כזה יוליד בן וראה בעיניו כשעשה אביו חטאות : ויראה . ועם כי ראה אותן לא חמד בהן ולא עשה כמוהן :

והנה הוליד בן, ובנו של הרשע הזה הגם שראה את כל חטאת אביו לא למד ממעשיו, בהפך וירא את כל חטאת אביו לא למד ממעשיו, בהפך וירא בראיית שכלו כי רע ומר דרך אביו ולקח מוסר שלא יעשה כהן :

וירא, ויראה. הראשון ראיית החוש, והשני ראיית השכל, וכן וירא הנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא (בראשית י''ח ב'), וראה הכהן את הנגע וראהו הכהן (ויקרא י''ג ג'), וראה את הארץ וראית אותה (במדבר כ''ז י''ב) :

לא חבל . ר''ל לא נשאר החבלה בידו כבוא השמש :

מעני השיב ידו . מעשות לו רעה :

מעני השיב ידו . מלעשות רעה ולפי שנקל לעשות רעה לעני על כי אין בו כח להציל נפשו לכן אמר מעני : הוא . הבן ההוא לא ימות בעון אביו אלא חיה יחיה בעוה''ז ובעולם הנשמות ור''ל לא כשתאמרו אתם שהבנים נלקים בעון אבותם :

הוא לא ימות בעון אביו במיתת הגוף, וגם חיה יחיה חיים הנפשיים :

אביו כי עשק . ר''ל אביו הוא הוא אשר עשק וגזל אחיו ועשה את אשר לא טוב ר''ל עשה את הרע בתוך עמיו בפרהסיא והנה באמת מת הוא בעונו אבל הבן למה יומת מה עשה :

אביו מפרש שהדין נותן שלא ישא עון אביו, שהלא אביו כי עשק עשק וכו' הנה מת בעונו וקבל ענשו, ומדוע יענש הבן שלא חטא :

ואשר לא טוב עשה, גם כשעשה לפעמים טוב היה על כונה רעה, או ר''ל ואשר עשה לא טוב :

ואמרתם מדוע וגו' . ר''ל ואם תשאלו לומר מדוע תאמרו אשר הבן לא ישא עונש בעון האב וכאלו יאמרו הלא אנחנו הלוקי' בעון אבותינו : והבן משפט וצדקה עשה . כאומ' אבל אמרי המה כאשר עשה הבן משפט וצדקה ושמר בלבו את כל חוקותי ועשה אותם ולכן חיה יחיה בעוה''ז ובעולם הנשמות ולא ישא עון האב וכאומר אבל אתם הלא פשעתם בי ולכן צרפתי לכם גם עונות אבותיכם וכמ''ש פוקד עון אבות על בנים וגו' לשונאי ( דברים ה' ) ( ומה שלא נענשו אבותיכם הוא בעבור שעדיין לא נתמלאה אז הסאה ועתה נתמלאה ע''י הצירוף ) :

נשא . מלשון משא וסבל :

ואמרתם ואתם תשאלו מדוע לא נשא הבן בעון האב, ואיך יתכן זה והלא הבן משפט וצדקה עשה ומהראוי שחיה יחיה ומה שתתלו זה לענינים הטבעיים שחליי הגוף ותכונותיו ילך בירושה מאבות לבנים, זה בענין הגוף לא בענין הנפש :

שמר ויעשה. שמר מל''ת, ויעשה מ''ע :

היא תמות . ולא מי שלא חטא : לא ישא . לא יסבול עונש בעון האב וגו' : צדקת הצדיק . מעשה הצדק מן הצדיק תהיה עליו לבד לקבל הגמול בעצמו :

כי הנפש החטאת היא תמות ובזה אין שום קורבה להאבות עם הבנים לא לזכות ולא לחובה, ובציור זה שצייר שהיה האב צדיק ובנו רשע ובן בנו צדיק, מוכיח זה משתי פנים, {{{א}}} שכמו שלא נענש האב על רשעת בנו כן לא יענש הבן על רשעת אביו, וז''ש בן לא ישא בעון האב כמו שהאב לא ישא בעון הבן, הוכחה ב' שכמו שצדקת האב הצדיק לא הועילה לבנו הרשע כן לא תזיק רשעת האב הרשע לבנו הצדיק וז''ש כמו שצדקת הצדיק רק עליו תהיה ולא תועיל לבנו כן גם רשעת הרשע רק עליו תהיה :

והרשע כי ישוב וגו' . בא להביא ראיה לאמת המשפט הזה ואמר הלא אם הרשע ישוב מכל חטאותיו ולא יעשה עוד וישמור עוד את כל חוקותי וגו' הנה יחיה ולא ימות בעונש החטאות שעשה מאז :

והרשע, הוסיף עוד לאמר שלא לבד בשני גופים שלא ישא בן הצדיק עון אביו הרשע, כי אפי' בגוף אחד אם הרשע שינה מעשיו ושב בתשובה לא ישא בעון הקודם, והרשע כי ישוב מכל חטאותיו ר''ל שישוב על העבר, ושמר את כל חקותי לתקן מעשיו להבא, חיה יחיה חיי הנפש, ולא ימות מיתת הגוף, כי.

אשר עשה . מאז עד לא ישוב : לא יזכרו לו . לקבל עליהם גמול עונש : בצדקתו אשר עשה . אחרי שובו על ידם יחיה וכאומר אם החוטא עצמו ישוב ויעשה צדקה לא יזכרו לו פשעיו כ''ש הוא שלא יזכרו לבן העושה צדקה :

כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו אחר שבצדקתו אשר עשה יחיה ולא תאמרו שהלא יש בזה שינוי רצון ואחר שגזרתי עליו מיתה איך אשנה גזר דין ממות לחיים, ע''ז משיב.

החפץ . וכי חפצי במיתת הרשע בחטאו הלא חפצי הוא שישוב מדרכיו ויחיה ואם יזכרו הראשונות מה תועלת בתשובה ובהיישרת דרכו :

החפץ אחפץ מות רשע הלא עקר חפצי מתחלה היה שבשובו מדרכיו וחיה, וא''כ עקר רצוני היה שישוב ושיחיה ולא נשתנה רצוני כלל :

כל צדקותיו . לא תזכרנה . פירשו רבותינו במתחרט עליהם :

ובשוב צדיק מצדקתו . וכאשר הצדיק יחזור מצדקתו ויעשה עול כדרך התועבות אשר עשה הרשע מעיקרו יעשה גם הוא : וחי . בתמיה האם ראוי שיחיה בעבור הצדק שעשה בראשונה הנה באמת לא כן הוא כי כל צדקותיו אשר עשה בראשונה לא תזכרנה כדי שיחיה בעבורם אלא בעבור מעלו אשר מעל ובעבור חטאתו אשר חטא בעבורם ימות וארז''ל שזה בתוהה על הראשונות ומתחרט עליהם :

במעלו . ענין חטא ופשע :

ובשוב צדיק מצדקתו היינו בתוהה על הראשונות כמש''פ חז''ל, ר''ל שישוב ויתחרט על צדקתו הקודם, ועשה עול מכאן ולהבא, הכי הדין נותן שהגם שככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה ובכ''ז וחי? זה אינו מן הדין, כי אחר שכל צדקותיו אשר עשה לא תזכרנה שהלא הוא מתחרט עליהם, א''כ מגיע לו מיתה על שני דברים, {{{א}}} במעלו אשר מעל ר''ל מה שמועל בה' ועוזב דרך הצדק שהלך בו עד הנה ומתחרט עליו, {{{ב}}} בחטאתו אשר חטא מכאן ולהבא, בם, ר''ל בשני הדברים האלה ימות,

במעלו. המעל הוא המשנה כמ''ש בספרא אין מעילה אלא שינוי, שהיה נאמן תחלה, כמו אשה מועלת בבעלה. איש בריעו, וכדומה, ובא על שהתמוטט מצדקו :

ואמרתם . ואם תאמרו לא יתכן דרך ה' במה ששופט את האדם לפי מעשיו האחרונים כי תחשבו לומר שמהראוי הוא לחשוב הראשונים עם האחרונים אלו מול אלו ולפיהן יהיה המשפט : הדרכי . וכי דרך משפטו לא יתכן באמת דרכיכם לא יתכנו :

יתכן . מלשון הכנה ומתוקן וכן חותם תכנית ( לקמן כח ) :

ואמרתם לא יתכן דרך ה', ואתם תתפלספו ע''ז מצד החקירה ותאמרו שדרך ה' לא יעמוד על מצב אחד ויש בו שינוי, וזה כמו שחקרו החוקרים וישאלו איך ישתנה ה' מרוצה ללא רוצה, ומלא רוצה לרוצה, ואם רצה בהצדיק ושנא את הרשע איך ישתנה רצונו עליהם ע''י השתנות מעשיהם וה' לא ישתנה, ועוד ישאלו ע''ז, עבד שקלקל את מלאכתו איך יתקן זה ע''י חרטה, וכן בהיפך שכיר שעבד שנים הרבה באמונה ואח''כ חדל מלעבוד עוד הבעבור זה לא ישלמו לו שכר פעולתו אשר עשה. ? ע''ז משיב להם הדרכי לא יתכן, ר''ל שדרך ה' עומד על תוכן אחד בלי שום שינוי, כי חפצו להטיב תמיד למי שמוכן לקבל הטובה, והרשע שקלקל את מעשיו הוא עצמו מונע א''ע מלקבל הטובה והשפע האלהית, כמי שלא זרע את אדמתו שלא יקבל תועלת המטר והשינוי אינו בהמטר המשפיע רק בהאדם המקבל טובתו שלא הכין א''ע לקבל, וכששב בתשובה וזרע לצדקה הנהו מוכן לקבל טובת ה' השופעת תמיד בלי שינוי ובלי הפסק, וכן הצדיק שהחל להרשיע הוא משחית את הזרע אשר זרע לצדקה ומונע א''ע מלקבל הטוב, והוא המריע לא ה' אשר מאתו לא תצא הרעה, וכמ''ש (בישעיה סי' נ''ה) כי לא מחשבותי מחשבותיהם וכו' כי כאשר ירד הגשם והשלג וכו' כמש''פ שם, וא''כ רק דרכיכם לא יתכנו שאתם משנים דרכיכם ממוכן לקבל השפע אל לא מוכן, ומלא מוכן למוכן, ואין השינוי תלוי בי :

לא יתכן. פעל תכן הוא על דבר השוה במדה במשקל בלי עודף ומגרעת כמו ותוכן לבנים תתנו, את הכסף המתוכן, ושמים תכן במדה, ונגזר ממלת כן :

בשוב צדיק . כי כשישוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בעבורם הלא בעת עשותו את העולה ימות ולטובה תחשב לו שלא יוסיף לחטוא :

בשוב צדיק מצדקתו היינו שמתחרט על צדקתו הקודם, ועשה עול מכאן ולהבא, אז יענש בכפלים, {{{א}}} בהשקף על דרכו הקודם שיגדל החטא לפי גדולת האיש העושה אותו, וגם שראוי לעונש על מעילתו בה' ועזבו דרך הטוב שכבר זכה בו, {{{ב}}} בהשקף על מעשיו הרעים להבא וז''ש ומת עליהם, ר''ל בעבור שני הענינים ימות, בעבור צדקתו הקודם שעזבה, ובעבור העול להבא, ובכ''ז אין השינוי בא מצדי רק מצדו, כי בעולו אשר עשה ימות בעצמו, כי החטא ממית לא אני הממית אותו :

ובשוב רשע . וכאשר ישוב רשע מרשעתו וגו' הלא בהשבה במשפט וצדקה מחיה הוא את נפשו המשכלת שיהיה לה התגברות על כח החומרי :

ובשוב רשע וכו' ויעש משפט וצדקה ג''כ אין השינוי מצדי, כי הוא בעצמו את נפשו יחיה, כי הצדקה תחיה בעליה, וגם בזה יושקף גם על דרך הקודם, ויש הבדל בענין התשובה שאם ישוב רק מכאן ולהבא ואינו תוהא על הראשונות אז רק את נפשו יחיה מכאן ולהבא :

ויראה . ובודאי יראה בשכלו שלא טוב עשה בראשונה וישוב מכל הפשעים שעשה וא''כ מהראוי שיחיה ולא ימות כי אז יוסיף בתשובה ומע''ט :

ויראה אבל אם יראה בעין שכלו, וישב מכל פשעיו אשר עשה ויעשה תשובה על העבר, אז מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה שאז יתהפכו העונות לזכיות, וזה ג''כ מטעם שישקיף על הערך הצרופיי, שכפי מה שהרשיע קודם כן יגדלו זכיותיו אח''כ :

לא יתכן . כמו לא יתקן אפייאט''ש בלע''ז :

ואמרו . ואיך יאמרו וגו' : הדרכי . האם דרכי לא יתכן וגו' כאומר הלא השכל מחייב דרך משפטי :

ואמרו בית ישראל, וגם ע''ז יטענו שלא יתכן דרך ה' שאיך יעשה מעונות זכיות והרשע איך ישוב להיות צדיק, ואיך יגדל חטא הצדיק מחטא הרשע, זכות הרשע מזכות הצדיק, והתשובה גם ע''ז שאין זה שינוי בדרך ה' רק בדרכיכם שהוא לא יתכן על תוכן אחד, כי אתם משנים אותו בכל עת :

שובו והשיבו . שובו אתם והשיבו את אחרים רטורני''ר בלע''ז :

לכן . הואיל והשכל מחייב כן לכן אשפוט גם אתכם כל איש כפי הדרך שהוא עתה בו לזאת שובו אתם בעצמיכם והשיבו את נשיכם ובניכם : ולא יהיה וגו' . ר''ל העון אשר בידיכם לא יהיה לכם למכשול כי לא יזכר עוד ותהיו נשפטים לזכות וכפי המעשים האחרונים :

לכן וע''י שאתם משנים דרכיכם איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל, שלכן אשפוט אתכם כפי שני הדרכים, ואערוך דרכו עתה נגד הדרך שהלך בו מקודם, שלפ''ז יגדל זכות הבעל תשובה, כפי גודל העוז והתגברות על יצרו שכבר הורגל, בחטא, עד שע''י העונות הקודמים אשר משלו בנפשו יגדל כחו עתה אם הטה את לבבו אל הקדש, וכפום צערא אגרא, וכן יגדל בערך זה חטא הצדיק העוזב דרך הטוב שכבר הורגל בו והיה קנין בנפשו, וע''כ שובו והשיבו מכל פשעיכם ר''ל השתדלו לעשות תשובה מאהבה, עד שלא לבד שתשובו אתם בעצמכם להבא, רק שתשיבו את המעשים הרעים ופשעיכם הקודמים אל הטוב עד שיהיו מהעונות זכיות, ולא יהיה לכם למכשול עון ר''ל אל תשובו תשובה הקלה שהיא תשובה מיראה, שעדיין לא נתכפרו עונות הקודמים ונעשה מהם שגגות, כאילו נכשלתם בעון מצד הכשלון, שהוא השגגה, רק תשובו מאהבה עד שיוסר גם המכשול שהוא השוגג :

השליכו וגו' . ר''ל התחרטו עליהם ויושלכו בזה : לב חדש . להתקרב לעבודתו : ולמה תמותו . כי אם לא תשובו הנה תמותו וא''כ למה תגרמו לכם המיתה והאבדון :

ורוח . ענין רצון כמו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ( לעיל א ) . ( לב ) במות המת . קראו מת ע''ש סופו :

השליכו, אולם אם לא באתם לידי מדה זו לעשות תשובה מאהבה, עכ''פ השליכו מעליכם את כל פשעיכם כמשליך מעליו משא כבד (ובזה תרויחו עכ''פ שלא יהיו עוד במדרגת פשעים שהם מרדים, כי בתשובה מיראה יעשה הזדונות שגגות) ועשו לכם לב חדש, ר''ל בחירה חדשה, כי הלב הוא הכח המושל, והרוח הוא המעלה ציוריו על הלב, ועד עתה הרוח העלה ציורים רעים לכל עון ולכל חטאת, וכן משל גם הלב בבחירתו לעשות רע ועתה השתדלו שלא יעלה הרוח רק ציורים טובים לתורה ועבודה ויראת ה', והלב ימשול ביראת אל כל היום, ולמה תמותו בית ישראל, עשו תשובה כדי שלא תמותו, כי עתה מדבר מתשובה מיראת העונש, וגם תשובה כזאת אקבל הגם שהיא קטנה בערכה, משני טעמים.

כי לא אחפוץ . ר''ל מה שאני שואל על התשובה הוא על כי אין חפצי במיתת המת אשר ימות בעונו : והשיבו . לכן השיבו עצמיכם מן הפשע ותחיו :

{{{א}}} כי לא אחפץ במות המת, {{{ב}}} שע''י תשובה זאת תבואו אח''כ לידי תשובה מאהבה, והשיבו גם עונות הקודמים אל הזכות וחיו חיי הנצחיות :