אל נביאי ישראל . על נביאי השקר יאמר : לנביאי מלבם . לאלו המתנבאים לבדות מלבם לאמור שמעו דבר ה' כאלו ה' שלחם :

הנבא, צוהו לנבאות על נביאי השקר שבדו נבואות שקר מליבם ומחזיקים ידי מריעים בל ישובו מדרכם הרעה :

הנבאים, לא נמצא בקמץ, ושאר כל הנבאים בשו''א, כי הנבואה המדומה יאמר תמיד בהתפעל, כל איש משוגע ומתנבא כמ''ש בפי' ש''א, וכן בנפעל מורה שאינם נבאים באמת רק עושים עצמם כן :

הנבלי' . השוטים : רוחם . כמו רצונם :

הוי . יש להתאונן על הנביאים האלה הנבלים אשר הולכים אחר רצונם לומר מה שיש עם רצונם ומה שלא ראו בנבואה :

הוי . הוא ענין לשון יללה : הנבלים . הפחותים ונבזים כמו ונבל נבלה ידבר ( שם לב ) : רוחם . ענין רצון :

הוי על הנביאים הנבלים ר''ל כי הנביא מתנאו, {{{א}}} שישיג נבואה אמיתית, {{{ב}}} שתכלית נבואתו תהיה לתקן את העם, ונגד הא' אמר שהם נביאים נבלים שלא דבר ה' בם, והנה הנביא האמת ישיג נבואתו או ברוח ה' שיחול עליו וידבר בו, לעומת זה אמר שהם הולכים אחר רוחם, ר''ל רוח דמיונם, ולא רוח ה' דבר בם, או שיראה מחזות גדולות שמטעם זה נקראו רואים חוזים צופים, אבל הם לבלתי ראו, מאומה :

הולכים אחר רוחם. כמו איש הולך רוח (מיכה ב' י''א) :

כשועלים בחרבות . כשיבא אדם על פרץ החורבה בורח השועל על דרך פרץ אחרת ואינו עומד בפרץ להלחם :

כשועלים בחרבות . כמו השועלים כשהם בחרבות כשאדם בא בפרצת החורבה אין מי עומד למולו לעכבו מליכנס שמה אבל כלם יברחו דרך פרצה אחרת וכמו השועלים ההם כן היו נביאיך אתה ישראל וכאשר יפרש במקרא שלאחריו :

כשועלים . שם חיה מה : בחרבות . מל' חורבה :

כשועלים ונגד הענין השני צריך שיתקן פרצת העם, אמר שנביאיך ישראל דומים כשועלים בחרבות, שהשועל טוב לו הפרצה מן הגדר, {{{א}}} שדרך הפרצה יכנס אל הכרם להשחיתו, {{{ב}}} שדרך הפרצה יברח, שאם יבא אדם כנגדו ברפצה זו יברח בפרצה שכנגדה בערמתו, וכן היו נביאי השקר שדרך הפרצות אשר היו בעם נכנסו אליהם וקבלו דבריהם אשר החניפו להם שדרכם טובה, {{{ג}}} שדרך הפרצות ברחו בעת נתפשו בדבריהם ושקרותם תלו הדבר בפרצות העם :

לא עליתם בפרצות . לא עשיתם מעשים טובים שתוכלו לעכב את הרעה מלבא :

לא עליתם בפרצות . אתם הנביאים הנבלים לא עמדת' בפרצו' לעכב על האויב לבל יבוא ר''ל לא עמדתם בתפלה לעכב הפורעניות : ותגדרו . מלת לא משמשת בשתים לומר לא גדרתם גדר במקום הפרצה ר''ל לא החזרתם את ישראל למוטב לעשות תשובה : לעמוד . למען יכלו עמוד במלחמה מול האויב בעת בוא מה' תשלום גמול העון :

בפרצות . מל' פרצה ושבר : ותגדרו גדר . ענין בנין כותל :

לא עליתם בפרצות ר''ל כי נביאי האמת משתדלים, {{{א}}} לגדור גדר שלא ימצא פרץ בין העם, {{{ב}}} לעמוד בפרץ, שגם במקום שנשאר פרוץ שלא נגדר, אם בא האויב (היינו המקטרג על העם) עמדו בפרץ ללחום עם האויב, דהיינו ילמדו זכות ויתפללו וישיבו חמה ויגינו בזכותם על הדור (כמ''ש (לקמן כ''ב) ואבקש איש גודר גדר ועומד בפרץ לפני), כמשל הגבור העומד במקום שהחומה פרוצה ולוחם עם האויב, אבל אתם לא עליתם בפרצות להשיב מלחמה בעצמכם נגד האויב, כי להפך הייתם כשועלים בחרבות שבבוא באויב בורחים בעד הפרצה, ולא גדרתם גדר על בית ישראל לגדר פרצה ר''ל לתקן את הדור, כי הייתם כשועלים שטוב להם הפרצה ליכנס דרך שם, לעמד במלחמה שמצד שני אלה יעמדו במלחמה ביום שגזר ה' שיבא האויב, אם ע''י הגדר שיכליא האויב מלבא, אם ע''י גבורי כח לעמוד בפרץ :

חזו . לשון נבואה : ויחלו לקיים דבר . ואיך סבורים לקיים דבריהם , לשון תוחלת וי''א איקוויירירא''ט בלע''ז , ל' אחר ל' המתנה :

חזו שוא . בשוא נבאו ובכזב קסמו כי גם הקסם לא אמרו באמת : האומרים . בדבריהם אמרו נאום ה' ולא כן הוא כי ה' לא שלחם : ויחלו . ר''ל ואיך א''כ מבטיחים תוחלתם אל העם שיתקיים הדבר שאומרים :

ויחלו . מלשון תוחלת ותקוה :

חזו שוא ר''ל {{{א}}} החזון שיחזו הוא דבר שוא וריק שאין לו מציאות רק ברוח דמיונם, והקסם שבו יגידו העתידות הוא דבר כזב שלא יהיה הדבר כמו שאמרו, עד שאין ממש בדבריהם לא מצד הדבר עצמו שהוא שוא, ולא מצד התועלת שידעו על ידו את העתיד כי הוא כזב, {{{ב}}} שחוץ מזה הם מיחסים השוא הזה לדבר ה', וז''ש ואומרים נאום ה', ובאמת ה' לא שלחם, וא''כ אחר שאין לדבריהם מציאות לא מצד עצמם ולא מצד משלחם איך ייחלו לקיים דבר, איך יתקיימו דבריהם :

שוא, כזב. שוא דבר שאין בו ממש, וכזב דבר בלתי מתקיים :

מחזה . נבואת שוא נבואתם כי לא היתה נבואה : ומקסם כזב . ר''ל אף הקסם אמרתם בשקר :

הלוא א''א שיתקיים מצד עצמו כי מחזה שוא חזיתם ולא מצד המשלח כי אמרים נאום ה' ואני לא דברתי שלא לבד שלא שלחתים בשליחות כי לא דברתי כלל :

לא דברתי. מוסיף על לא שלחם (פסוק ו'), כמ''ש (ירמיה כ''ג כ''א) לא שלחתי, לא דברתי :

הנני . הנה אני אלחם עמכם :

לכן יאמר שמגיע להם עונש כפול, {{{א}}} על מה שינבאו כזה בשם ה', שגם אם לא היו מחטיאים את העם בנבואתם הלא נביא השקר מיתתו בחנק, {{{ב}}} על מה שבדבריהם מתעים את העם מדרכי ה', ותחלה יגיד ענשם על נבואת השקר, וז''ש יען דברכם שוא וחזיתם כזב הנני אליכם כי זה הנוגע לכבודי :

ידי . מכת ידי : בסוד . לא יהיו בקבוצת עמי להכנס יחד עמהם להחשב עם ה' כמותם : ובכתב וגו' . להיות נכתב עמהם להחיות בעולם הנצחי כמ''ש כל הכתוב לחיים בירושלים ( ישעיה ד ) : לא יבאו . בתוך הבאים בזמן הגאולה : כי אני אד' . הנאמן לשלם גמול :

בסוד . ענין קבוץ ואסיפה כמו בסוד משחקים ( ירמי' ט ) :

והיתה ידי, חושב ג' עונשים {{{א}}} בסוד עמי לא יהיו שלא יהיה להם חלק בסוד עם ה' שהיא תורתם וקדושתם שבעבורם נקראו עם ה', {{{ב}}} בכתב בית ישראל לא יכתבו שלא יהיה להם חלק לעוה''ב שזה נמלץ בדברי הנביאים בכתיבה כמ''ש כל הכתוב לחיים בירושלים (ישעיה ד'), כל הכתוב לחיים (דניאל י''ב), ויכתב בספר זכרון לפניו והיו לי ליום אשר אני עושה סגולה (מלאכי ג'), {{{ג}}} שלא יהיה להם חלק בארץ וז''ש ואל אדמת ישראל לא יבאו (והוא נגד מ''ש ג' מתנות טובות נתן הקב''ה לישראל תורה וארץ ישראל ועוה''ב, שא''י בא לתקן חיי הגוף וחיים המדיניים, ועוה''ב על חיי הנפש, והתורה הנר המאיר לשני השלמיות האלה ומקשרם יחד) :

והוא בונה חיץ . והנה עמי כבונים בנין מחיצה והנביאים טחים אותו תפל קרקע הדומה לסיד ואינו מתקיים לפני הגשמים : תפל . אוטומנ''ץ בלע''ז וי''א בלאשטניי''א בלע''ז :

יען וביען . הכפל לחזק ולומר בעבור זה העון לבד ראוים הם לגמול העונש הזה : הטעו את עמי . היו מטעים אותם לאמר שלום יהיה לכם ובעבור זה אחזו בדרכם ולא עשו תשובה : ואין שלום . ר''ל ובשקר הבטיחו השלום כי אין שלום מיועד להם : והוא בונה חיץ . כ''א מהנביאים ההם היה בונה חיץ שהוא כותל לבנים גרועה וקלושה והיא הנבואה שהיו אומרים : והנם . והנה הם טחים על הכותל טיח תפל שאינו מתוקן כהלכתו לייפות הכותל ולהחליקו ר''ל מייפים הנבואה במליצה נאותה ומזויפת להיות מקובל על הלב :

הטעו . מל' הטעאה ומתעה : חיץ . הוא מל' מחיצה המוזכר בדרז''ל : טחים . ענין מריחה לסתום הנקב וכן וטח את הבית ( ויקרא יד ) : תפל . כל דבר שאינו מתוקן כל צרכו קרוי תפל וכן היאכל תפל מבלי מלח ( איוב ו ) :

יען, עתה יודיע העונש ע''מ שהתעו את העם, וז''ש יען וביען ר''ל עונש תוך עונש, עונש כפול על פרי המעשה חוץ מן המעשה עצמו, יען שהתעו את עמי לאמר שלום, שהבטיחו אותם על שלומם הפנימי שדרכם טובה ועל שלום החיצון שלא יבוא עליהם האויב, ובזה חזקו ידיהם בל ישובו, ובאמת אין שלום, והוא בונה חיץ, מצייר שהעם בונה מחיצה של קנים חלושה, ונביאי השקר טחים את המחיצה הזאת בתפל, טיח עב המכביד על הקיר ובלתי מתקיים, והנמשל י''ל פנימי וחיצון, {{{א}}} שהקיר רומז ע''מ שחזקו ובצרו חומת ירושלים מפני האויב וחשבו שלא יכול לכבשה ובאמת הוא חיץ חלש, והם בדבריהם טחים את הקיר שיתראה חזק ובאמת הוא טיח תפל המכביד על הקיר ולא יתקיים כמו שיבאר, וגם ירמוז בהקיר אל קיר הברזל ששם ה' בינו לבין העיר (כמ''ש למעלה סי' ד'), ור''ל שהם שמו חיץ ומחיצה בינם לבין אלהיהם, כמ''ש כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם ובאשר שדרך המחיצה של קנים שיש בה נקבים יכול עדיין להביט אליהם דרך הנקבים כמציץ מן החרכים, הם טחים אותו תפל, ר''ל גורמים שתסור ההשגחה מהם לגמרי ע''י שמשחיתים דרך העם :

יען וביען. עונש במדה ובמשקל, ועמ''ש התו''ה בחקותי (סימן נ''א) : חיץ, מענין מחיצת הקנים בלשון משנה, שחוצה המקום לשנים ע''י מחיצה :

ואתנה . כמו ואתן : אבני אלגביש . אבני ברד גדולות ואומר אני לפי שהם מזהירות ככל אבני גביש ( ברד ) הוא מדמה אותם אל גביש שהיא אבן טובה כענין שנאמר ראמות וגביש ( איוב כח ) ורבותינו אמרו אל גביש שעמדו באויר על גב איש וזהו משה רבינו שנאמר ומטר לא נתך ארצה ( שמות ט ) אותם שהתחילו לירד לא הגיעו לארץ : תפולנה . על הקיר :

אמור וכו' . ויפול . ר''ל אמור על טחי התפל למה אתה טחים הבנין הלא תדעו שיפיל ולא יתקיים כלומר מה תועלת מיופי המליצה הלא אין ממש בנבואה : היה גשם שוטף . הנה אם יהיה גשם שוטף וכן אם אתן אני אבני אלגביש שתפולנה עליה וגם רוח סערה שתבקע את הקיר ר''ל אם יבוא אויב חזק יהיה א''כ נראה לכל בטול הנבואה :

היה . כמו יהיה : שוטף . יורד בחוזק : ואתנה . כמו ואתן : אלגביש . הוא כמו שתי מלות אל גביש ור''ל אבני ברד דומות אל גביש והוא אבן יקר כמו ראמות וגביש ( שם כח ) :

אמר לאותם אשר טחים תפל אשר יפול ר''ל שהתפל הלא הוא מצד עצמו מוכן ליפול ובלתי מתקיים, מכ''ש אם היה גשם שוטף שכשיהיה גשם בודאי הגשם ידיח את התפל מן הקיר, ובפרט כי עם הגשם הטבעי אתן אני בהשגחתי דבר הבלתי טבעי, כי אבני אלגביש תפלנה שהם שוברים את הקיר בעצמו ורוח סערות תבקע את הקיר :

ויפל. אשר יפול : ואתנה. כמו ואתן, כמו ואתנה ידעתן (בראשית ל''א) :

איה הטיח . כך כשתבא הרעה יאמר לכם איה השלום שהבטחתם :

והנה נפל הקיר . כשיפול הקיר הלא יאמר מה תועלת היה בטיח ר''ל כשתבוטל הנבואה הלא יאמר מה תועלת ביופי המליצה מיטב הדבור :

הקיר . הכותל והוא החיץ שזכר :

והנה עי''כ נפל הקיר בעצמו הלוא אז יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם שאם תפול הקיר כ''ש שלא יתקיים התפל, ועתה יבאר דבריו :

ובקעתי . ר''ל כן אעשה ואבקע את הקיר בחמתי ע''י רוח סערה ובאפי יהיה עליה גשם שוטף ואבני אלגביש אוריד עליה בחמה לכלותה ר''ל אביא אויב חזק ותבוטל הנבואה :

כה אמר ה' ובקעתי רוח סערות בחמתי, שיש הבדל בין חמה ובין אף, שהחמה היא הכעס הפנימי השמור בלב, ואף הוא התגלות הכעס ע''י עונש, וכשיהיה האף בלא חמה פנימית, אינו רע, אבל האף שיצא ע''י חמה פנימית הוא רע, ובכ''ז לפעמים אחר שיצא האף ויעניש תשוכך החמה כי אז תתקרר דעת הקוצף ע''י שהעניש וכלה חמתו, אבל אם אחר שיצא האף עוד החמה קיימת אין תקוה, וז''ש שע''י החמה הפנימית אבקע רוח סערות, ובצאת החמה לחוץ להיות אף חיצון אז יתגשם להיות גשם שוטף, ר''ל לא גשם רגיל רק שישטוף הכל ע''י האף, ובכ''ז לא תשוכך החמה בזה רק תתעורר שנית עד שהגשם יתגשם ויגלד להתהוות ממנו אבני אלגביש ע''י החמה וזה יהיה לכלה :

ובקעתי. פעל יוצא לשלישי : בחמתי, באפי, עי' הבדלם למעלה (ה' י''ג) :

הקיר . היא ירושלים :

והגעתיהו . את הקיר אגיע עד הארץ כי תפול למטה : ונגלה יסודו . על כי תפול הכותל ממעל שעל היסוד יהיה א''כ נראה היסוד : ונפלה . כאשר תפול הקיר אז גם אתם טחי התפל תכלו בתוכה רוצה לומר כשיבוא האויב ותבוטל הנבואה אז יכלו הנביאים ההם : כי אני ה' . הנאמן לשלם גמול :

והרסתי . מל' הריסה ונתיצה : ונגלה . מלשון גלוי :

והרסתי צייר ג' ענינים, {{{א}}} הירוס הקיר, שהוא התפוררות שלא תהיה שלמה, והוא בקיעת העיר, {{{ב}}} והגעתיהו אל הארץ שהיא הנפילה לגמרי, {{{ג}}} ונגלה יסודו שלא ישאר שארית עד היסוד בה, ובל תחשוב שתפול הקיר לבדה ולא יוזקו האנשים, ע''כ אמר ונפלה וכליתם בתוכה שתפול הקיר על האנשים, ובזה וידעתם כי אני ה' :

וכליתי . אשלים את חמתי בקיר ר''ל אבטל את כל דברי הנבואה : ובטחים . ר''ל בהנביאים המייפים נבואת השקר במליצ' נאותה ומזויפת : ואומר לכם . אז אומר לכם אין הקיר ר''ל הנה לא נתקיימה הנבואה ואין תקומה אל הטחים אותו הם הנביאים ההם כי אז יכלו גם המה :

וכליתי . ענין השלמה :

וכליתי מודיע כי אחרית החמה אכלה רק בקיר ובטחים תפל, שהוא בירושלים ובנביאי שקר שבה לא בכלל ישראל :

נביאי ישראל . יפרש אמריו לומר הבונים והטחים הם נביאי ישראל וכו' : חזון שלום . נבואה מהבטחת שלום : ואין שלום . ר''ל ובשקר יבטיחו כי אין שלום מיועד להם :

נביאי ישראל ר''ל עונש זה יבא ע''י נביאי ישראל יען שנבאים אל ירושלים והחוזים לה חזון שלום וע''יכ אינם שבים בתשובה ואין שלום :

המתנבאות מלבהן . אשר בודות מלבהן ואומרות בנבואה :

הוי למתפרות כסתות . קוטרא''ש בלע''ז כמין כסתות קטנות היו תופרות ותולות לנשאלים אליהם על אצילי ידיהם וקוסמות להם באותן כסתות קסם שקרי' ולמי שהם חפצות אומרות קסם טוב ולמי שרוצות אומרות קסם רע : אצילי . איישיל''ש בלע''ז : אצילי ידי . כמו אצילי ידים וכמו תלמי שדי ( הושע יא ) : ועושות המספחות . על ראשי האנשים אף הם לקסום בהם ולא ידעתי מה הם מתוך שנאמר וקרעתי אותם אומר אני שהן של בגד ויונתן תרגמו פת כומרים וכן תרגם במות טלואות מחפיין פת כומרים : המספחות . כמו ספחני נא ( שמואל א ב ) לישאגמנ''ץ בלע''ז ויש לועזים פלטראיי''ש בלע''ז : לצודד נפשות . בהן . הן צדות הנפשות לגיהנם שמחזיקות ידי הרשעים לקסום להם שלום ומרפות ידי צדיקים לקסום להם רעה : הנפשות תצודדנה וגו' . תמיה היא : ונפשות לכנה תחיינה . לכנה כמו לכם שאתנה נוטלות שכר על כך ומתפרנסות בכך :

הוי למתפרות כסתות . יש להתאונן על המתפרות כסתות וכו' כן היה דרכם לתפור כסתות קטנות והיו תולות להנשאלין על אצילי ידיהם ובאותן כסתות היו קוסמות ולמי שחפצות אומרות קסם טוב ולמי שחפצות אומרות קסם רע : על כל וגו' . על הנשאלין : ועושות המספחות . כעין מטפחות היו עושות לקסום קסמים להשימם על ראש כל קומה ר''ל על ראש כל אדם מהבאים לשאול קסמיה ( ויקרא האדם קומה על כי הוא לבד הולך בקומה זקופה ולא כן שאר הבריות ) : לצודד נפשות . ר''ל לרמות אותם להביא עליה' עון אשמה במה שמאמינים בקסמים : הנפשות . וכי מהראוי לצודד נפשות של עמי להחטיאם בעון הקסם ולהחיות בזה נפש עצמיכן לקחת על זה שכר להתפרנס בה וכי הגון הדבר שבעבור השכר תחטיאו אנשים :

למתפרות . מל' תפירה : כסתות . כעין כרים העשוים למצעות המטה ובדרז''ל ובא למעטה בכרים ובכסתות ( סוכה ג ) : אצילי . הם בתי השחי תחת הזרועות וכן תחת אצילות ידיך ( ירמיה לא ) : ידי . כמו ידים ונפלה המ''ם וכן וקרע לו חלוני ( שם כב ) : המספחות . היא כמו מטפחות והוא כעין צעיף כמו והמטפחות והחריטים ( ישעיה ג ) ולפי שהן נדבקות ונצמדות על הראש אמר מספחות מל' ספחני נא ( ש''א ב ) : לצודד . מל' צדיה ולכידה : לכנה . שלכן :

הוי למתפרות כסתות, שכמו שבקדושה מניחים תפילין על היד כנגד הלב לשעבד תאות ומחשבת הלב לה', ומניחים על הראש כנגד המוח לשעבד כח השכל והמחשבה אליו יתברך, כן היו הנשים הקוסמות מתפרות כסתות על אצילי היד במקום תפש''י, והיו קוסמות שהן מצודדות לשם נפשות החיים של העם וכח לבבם שיהיו שבוים תחת רשותם, ללכת אחרי זימה וכל תאוה רעה, והיו עושות מספחות על ראש כל קומה לצודד שם כחות המחשבה שיסורו העם אל מחשבות כוזבות להכחיש את ה' ותורתו, על הראשון אמר הנפשות תצודדנה לעמי וכי יהיה בכחכם לצודד נפשות עמי תחת רשותכן, ובזה תחיינה נפשות השייכות לכנה להיות לכם מזון ומחיה, ונגד השני שצודדו מחשבותיהם למינות ולכפירה אמר.

אצילי ידי. בית השחי. וידי כמו ידים, כמו וקרע בו חלוני :

בשעלי שעורים . כמו מי מדד בשעלו מים ( ישעיה מ ) אונגיאלוניא''ש בלע''ז , לשון אחר לשון מדה : ובפתותי לחם . איאנפיצא''ש בלע''ז שאתן נוטלות בשכרכן : להמית נפשות אשר לא תמותנה . כלומר לאמר על נפשות אשר לא תמותנה אלו ימותו ולאמ' על אשר לא תחיינ' יחיו כי קסמיכם שקר ועמי מקבלים את קסמי כזב שלכם :

ותחללנה . אתן מחללים אותי בפני עמי להסיר מלבם בטחון ה' ולפנות אל הקסם ואת זה תעשו בשכר מלא אגרוף שעורים ובחתיכות לחם : להמית נפשות . לקסום שוא לשפוט מיתה על נפשות אשר באמת לא תמותנה ולשפוט החיים על נפשות אשר באמת לא תחיינה ולא יהיה א''כ כדבריכן : בכזבכם . ר''ל הדברים האלה תאמרו ותשפטו בעת תכזבו אל עמי השומעים כזב ומאמינים לה :

ותחללנה . מל' חלול ובזיון : בשעלי . כן יקרא האגרוף וכן מי מדד בשעלו מים ( ישעיה מ ) : ובפתותי . ענין חתיכות ופריסות כמו פתות אותה פתים ( ויקרא ב ) :

ותחללנה אתי אל עמי שתוציאו קדושת שמי לחולין שתגרמו לחלל שמי, וזאת תעשו בעבור שעלי שעורים ופתותי לחם שיתנו לכן, להמית נפשות במיתת הנפש ועי''כ להחיות נפשות שלכן, או שתנבאו על נפשות הצדיקים שימותו ועל הרשעים שיחיו על ידי שתכזבו לעמי בדברי כזב ואמונות כוזבות והם שומעי כזב ומקבלים דברי כזבכם :

ותחללנה. כמו לחלל את שם קדשי :

לפורחות . להיות פורחות על ידיכן לגיהנם : ושלחתי את הנפשות . כתרגומו ואשזיב ית נפשתא דאתון מחרשן ית נפשיהן לאבדותה' : את נפשים . את אנשים להיות הנפשות פורחות :

הנני . הנה אני אפנה אל הכסתות שלכן אשר אתן מצודדות עמהם את הנפשות להחטיא אנשים להוציא ולהפריח מהם נפשותם : וקרעתי . כי אקרע אותם מעל הזרועות אשר שמתן עליהם אותם הכסתות ר''ל שתחרב ירושלים ותתבטל כל התחבולות והכזבים כאלו יקרעו מעל הזרועות והיו כלא היו : ושלחתי . אז אשלח חפשי את הנפשות אשר אתם מצודדות ר''ל אז לא תוכלו עוד לרמות ולהחטיא : את נפשים לפורחות . אמר לתוספת ביאור את הנפשות הנצדות בידכן להוציאן ולהפריחן מן הגוף להיות אבודות בעוונם אותם אשלח חפשי :

שם . ר''ל בהם : לפורחות . מל' הפרחה ועפיפה : ושלחתי . כן יאמר על דבר הנעזב לרצון עצמו וכן קן משולח ( ישעיה טז ) :

לכן כה אמר ה' נגד הכסתות, הנני אל כסתותיכנה וכו' ושלחתי את הנפשות אשר אתם מצודדים את נפשים, ר''ל שאתן מצודדים נפשות ביד נפשים. ר''ל ברשות כחות הטומאה שהם נפשים לפורחות לשדים ומזיקין הפורחים באויר :

נפשים. לא בא דוגמתו, וע' בפי' :

וקרעתי וגו' . ר''ל גם התחבולה של המטפחות תתבטל כאלו אקרעם והיו כלא היו : והצלתי וגו' . לבל יהיו נלכדים בידכן להכשילם בעון הקסם ולתוספת ביאור אמר ולא יהיו עוד בידכן להיות נצודים : כי אני ה' . שהכל בידי :

למצדה . מל' צדיה ולכידה :

וקרעתי, ונגד מספחות הראש אקרע מספחתיכם, והצלתי את עמי שלא תטעו אותם באמונות כוזבות, וידעתן כי אני ה' ותכירו אלהותי :

יען הכאות לב צדיק שקר . כשאתן קוסמות לו רעה הוא מצטער ולבו נכאה :

יען . בעבור שהיו משברות לב צדיק לצערו באמרי שקר שאמרו לו מות תמות : ואני . אבל אני לא הכאבתי לבו כי לא גזרתי עליו המיתה : ולחזק . והיו עוסקות לחזק ידי רשע להבטיחו על השלום והיה זה סבה לבלתי ישוב מדרכו הרע להשיג החיים ע''י התשובה וא''כ עשו רעה גם לצדיק גם לרשע :

הכאות . ענין שבירה כמו ונכאה לבב ( תהלים קט ) : הכאבתיו . מל' מכאוב וחלי :

יען חוץ מזה יען שתכאו לב צדיק בשקר שתפחידו אות בקסמיכם שתבא עליו רעה הגם שאני לא הכאבתיו ואת ידי הרשע תחזקו שתנבאו עליו טובות :

הכאות. כמו ונכאה לבב :

לא תחזינה . לא תנבאו עוד שוא : וקסם וגו' . מוסב על שוא לומר וקסם שוא לא תקסמנה : והצלתי וגו' . לבל יהיו נלכדים בידכן : כי אני ה' . שהכל בידי :

לכן שוא לא תחזינה כי אכלה אתכם :