בתוך בית המרי . על אנשי הגולה יאמר : אשר עינים להם . אשר יש להם עינים לראות בהם ואינם רואים ר''ל הלא בעיניהם ראו גלותם מן הארץ ולא לקחו מוסר : ולא שמעו . אל דברי הנביא המזהירם :

המרי . ענין מרד וסרוב :

בתוך בית המרי אתה יושב והראיה לזה אשר עינים להם לראות ולא ראו כי מי שלא הוכן בטבעו להכיר נסי ה' ונפלאותיו מתוך מעשיו ואין לו השרשים של האמונה אינו נקרא ממרה, רק אויל וסכל, אבל הם עינים להם לראות וכשאינם רואים הם ממרים, (כמ''ש החרשים שמעו והעורים הביטו לראות. (ישעיה מ''ג) עממ''ש) : אזנים ר''ל עכ''פ הגם שאין רואים בעיניהם הלא יש להם אזנים לשמע מפי הנביאים שהם יגידו למו, ולא שמעו וזה מצד כי בית מרי המה לא מצד הסכלות :

כלי גולה . כלי לשתות ומקידה קטנה ללוש בה חררה אות לבית ישראל שבירושלים שיעשו כן ולא יצטרכו ללוש בצק בגומא על גבי קרקע והחצצים נכנסים בתוכו והם לא שמעו לו והוצרכו לכך והוא הכתוב בספר קינות ויגרס בחצץ שני ( איכה ג ) במדרש קינות : וגלה יומם . מיום אל יום שנים שלשה ימים נהוג בעצמך כאדם המכין צעדיו לגלות שיראו בני הגולה וישאלו מה מעשיך ואתה תגיד להם שסימן הוא לצדקיהו ועמו וישלחו להם אלו את שלוחיהם ויודיעו לאחיהם וקרוביהם אשר שם ככל אשר ישמעו מפיך וכן כל יומם שבמקרא לשון יום יום הוא דבר הנוהג ימים רבים כך שמעתי משמו של רבי מנחם ואמת דבריו : אולי יראו . שמא יבינו אפרצברונ''ט בלע''ז : כי בית מרי המה . לפיכך עדיין הוא שמא :

כלי גולה . כלים המיוחדים לאנשי גולה והם תרמיל וכד וקערה וכדומה : וגלה יומם . בעצם היום תהיה גולה לעיניהם וחוזר ומפרש איך יהיה הגלות ואמר שתהיה גולה ומועתק ממקומך : אל מקום אחר . ר''ל מביתו אל בית אחר העומד ממרחק והוא לרמז על גלות ירושלים כאשר יפרש בענין : אולי יראו . ר''ל אולי יתנו לב על מה שיראו הרמז בפועל כי בית מרי המה ואינם מקבלים תוכחת הנביא בפה וכאומר לכן עשה הרמז הזה אולי תועיל בזה ואף שכל הנבואה הזאת והרמזים האלה נאמרו על יושבי ירושלים עכ''ז אולי מהם יקחו מוסר ויכנע לבבם :

ואתה בן אדם לכן צוה שיעשה הנביא מעשים שיראו בעינים את המעותד לבא עליהם וגם שישמעו באזניהם כי הנביא יפרש להם את הדבר שיראה, להם. עשה לך, צוהו לעשות ג' דברים. {{{א}}} שיעשה כלי גולה, ויגלה יומם, ר''ל יום אחד, לעיניהם, דהיינו שיגלה ממקום למקום בתוך העיר, {{{ב}}} וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם היינו שיגלה ממקום שהוא שם היינו מן העיר הזאת אל עיר אחרת, וזה יהיה סימן על שני הגליות שעברו כבר כמ''ש גלו בשמונה גלו בתשעה אולי יראו כי בית מרי המה כי מזה יזכרו בשני הגליות שעברו עליהם :

וגלה יומם, כ''מ שנאמר יומם בא לילה עמו, והוא הפך של לילה, אבל יום כולל לפעמים גם הלילה : לעיניהם. כי לפעמים צוה ה' לנביא לעשות מעשים בפ''ע לתת תוקף לנבואתו, כמו האזור פשתים של ירמיה, ופה לא היה לקיום הנבואה רק כדי שישאלו העם, ואמר ששה פעמים לעיניהם, כי צוהו לעשות ששה דברים לעיניהם :

כמוצאי . קומ''א אישוא''ש בלע''ז :

והוצאת כליך . כלי הגולה שתעשה תוציא בעצם היום לעיניהם כמו שמוציאים כלי גולה ד''ל בענין דרך הוצאת כלי גולה : ואתה תצא . ד''ל תצא שוב בערב ממקומך אל מקום האחד : כמוצאי גולה . כדרך המוציאים לגולה שיוציאם אף בלילה ולא ימתינו עד יאיר היום :

והוצאת, {{{ג}}} צוהו עוד שיגלה פעם שלישית בגלות קבוע. שיוציא את כליו ככלי גולה שזה סימן על גלות השלישי שעתיד להיות שאז יוציאו כל כליהם ולא ישאר מאומה, כאדם שיוצא לגלות עם כל אשר לו על מנת שלא ישוב עוד. ואתה צוה לו עוד שבגלות הזה הג' יעשה א''ע כאילו רוצה לברוח מן הגלות ההכרחי שיגלה ע''י האויב, ויצא בערב בהחבא לצד אחר שלא אל הצד שיצא יומם בג' פעמים הראשונים עד שידמה כמוצאי גולה, כהיוצא לגולה ברצון לגולה אחרת, שלא אל הגולה ההכרחי שרוצה האויב להוליכו, וזה היה משל על צדקיהו שרצה לברוח בלילה, עד שבעת שנבקעה העיר והיו העם מוכנים לצאת לגולה לבבל רצה הוא לצאת בלילה בהחבא לצד אחר ובזה צוה לו שיעשה ג''כ ג' סימנים, {{{א}}} שיצא בערב בחשך ולא ביום, {{{ב}}} שלא יצא דרך שער העיר רק דרך מחתרת, וז''ש.

כמוצאי גולה. היוצא ברצון כמו לדעת את מוצאך (ש''ב ג') שעל ההכרח היל''ל מוצאי כמו היא מוצאת :

חתר לך בקיר . סימן לצדקיהו שיצא דרך מחתרת מערה כי ירא לצאת דרך בפרהסיא מפני הכשדים :

חתר לך . עשה לך חתירה בקיר הבית ודרך בו יוציא את עצמו והוא לרמז על צדקיה שיצא מן העיר דרך מערה :

חתר . ענין חפירה וכן חתר נא בקיר ( לעיל ח ) : בקיד . בכותל :

לעיניהם חתר לך בקיר כמ''ש ויצאו דרך שער בין החומותים, {{{ג}}} באיכות נשיאת כליו, ועל זה אמר.

בעלטה תוציא . לכשתחשך תוציא את כליך :

על כתף תשא . את כלי הגולה ומטלטליו : בעלטה תוציא . הכלים והמטלטלים תוציא באופל החושך מבלי קחת ביד דבר המאיר כדרך הולכי גולה : פניך תכסה . כאדם הבוש להראות פניו : ולא תראה . כי בכלל הפנים יכוסה העינים ולא יראה דבר : כי מופת . ר''ל עשה כן כי אותך נתתי למופת לבית ישראל כמו שתעשה אתה מנהג גולים כן יגלו הם ויעשו כמו שעשית :

בעלטה . ענין חושך אפלה כמו ועלטה היה ( בראשית טו ) : מופת . סימן ואות :

לעיניהם על כתף תשא שישא כל כליו בפעם א' על כתפו כדרך הבורח, ושיוציאם בעלטה, שכ''ז סימנים על הבריחה, עוד צוהו ענין אחר פניך תכסה ולא תראה את הארץ שאחר שיעשה הסימנים האחרונים המורים על בריחת צדקיהו יכסה פניו להיות לאות שיכוסה פני צדקיהו הבורח ולא יראה מהלכו עד שישוב ליד האויב ולארץ בבל, כי מופת נתתיך שכ''ז מופת לבית ישראל מה שיקרה להם ולמלכם :

כלי הוצאתי ככלי גולה יומם . יום יום הייתי מראה להם שאני מתקן לעצמי כלי גולה :

ככלי גולה . בענין דרך הוצאת כלי גולה : יומם . בעצם היום : ביד . עם ידי חתרתי בקיר לצרכי לצאת דרך בו :

ואעש כן כלי הוצאתי ספר העקר של הוצאת הכלים שמורה על גלות הג' כי שני הגליות הראשונים שעליהם רמז במ''ש שני פעמים וגלה יומם, וגלית ממקומך, כבר היו, ובערב שאחר שגלה יומם מן העיר שב כמתגנב בערב אל העיר וברח לצד האחר דרך מחתרת, וספר שעשה את המחתרת ביד בל ישמע קול מקבות וכלי ברזל :

(ח-ט) ויהי דבר ה' אלי בבקר אחר שהראם זאת לעיניהם (נגד מ''ש אשר עינים להם לראות) הניח להם זמן כל הלילה שישימו זאת על לבם, וישאלו, כמ''ש הלא אמרו אליך מה אתה עושה ובבקר צוהו שיאמר להם הנמשל בפירוש, (נגד מ''ש אשר אזנים להם לשמוע) :

הלא אמרו . הלא שאלו אותך על מה אתה עושה כדברים האלה וכאומר הם שאלו ואתה לא השיבות להם :

הנשיא המשא הזה . על המלך צדקיהו אני מראה המשא הזה לשון נבואה :

אמור . תשובה על שאלתם : הנשיא המשא וגו' . ר''ל על הנשיא הוא המלך עליו מרמז משא הנבואה ההוא מה שיקרהו בירושלים אותו ואת כל בית ישראל וגו' : בתוכם . ר''ל בחוצות העיר :

הנשיא המשא הזה, פירש לו שהנושא שעליו מרמז המשא הזה הוא הנשיא צדקיהו, והמקום שבו יתהוה הדבר שעליו רמז במשא הוא בירושלים שהוא יצא לערב כמוצאי גולה ויכסה פניו, ויתר הנושאים שרמז עליהם במשא הוא כל בית ישראל, אשר המה בתוכם ר''ל בכ''מ שגרים שם בא''י :

אני מופתכם . אני לכם למופת : כאשר עשיתי . ללכת כדרך הגולים : כן יעשה להם . וחוזר ומפרש שילכו גולה בשבי :

אמר אני מופתכם, שכל המעשים שעשיתי כן יעשה להם, שנגד מה שגלה הנביא ג' פעמים, הוא הסימן כי בגולה בשבי ילכו, ר''ל שני פעמים הראשונים מורה על הגולה היינו שני הגליות שעברו, והפעם השלישי שיצא עם כליו מורה שילכו בשבי בימי צדקיה, שהשבי קשה מן הגולה. שהוא ע''מ שלא ישוב עוד מארץ שביו :

בגולה בשבי. יש גולה שיכול ללכת לכ''מ שירצה, ויש גולה שהוא שבוי בארץ שביו, כמ''ש העולים משבי הגולה (עזרא ב' א') :

פניו יכסה . מחמת כלימה שהוא בורח מן העיר לילה :

והנשיא . זה המלך צדקיה : אל כתף . על הכתף ישא כלי הגולה מטלטליו באופל החושך וכן יצא מן העיר : בקיר . יעשו לו חתירה בקיר להוציא בו את עצמו ועל המערה יאמר כי דרך בו ברח : יען אשר וגו' . ר''ל למען לא יראה הוא בעיניו את עם הארץ כשהוא בורח שהוא לו לבושת ולכלימה לכן יכסה פניו :

לעין . כמו בעין למ''ד במקום בית וכן ישבת לכסא ( תהלים ט ) :

והנשיא ומ''ש ואתה תצא בערב כמוצאי גולה זה מרמז על הנשיא שירצה לברוח, ואל כתף ישא כל אשר לו, ושיהיה בעלטה ואופל ושיחתרו בקיר בין החומותים, ונגד מ''ש פניך תכסה, כן פניו יכסה למען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ, בזה כלל שני רמזים, {{{א}}} כמו שהנביא כסה פניו ברצונו כן המלך כסה עד עתה פניו ברצונו ולא השגיח על עניני העם והנהגתם, וז''ש שלא יראה לעין הוא בעצמו את הארץ להשגיח עליה לעשות צדק ומשפט, {{{ב}}} כמו שע''י שכסה פניו לא יכול לראות את הארץ כן יען שכסה המלך פניו עד עתה לא יראה עתה הדרך הנכון :

יען אשר. מלת יען מורה על התיחדות דבר מסבה קודמת על צד הגמול, שכר או עונש, ולא יצדק פה ? ומוכרח כמ''ש בפירוש :

ופרשתי את רשתי עליו . מערה היתה לו מביתו עד ערבות יריחו ויצא דרך המערה מה עשה הקב''ה הביא צבי אחד לפני חיל כשדי' והולך לפניהם על גג המערה והם רודפים אותו וכשיצא צדקיהו מן המערה בערבות יריחו ראוהו יוצא ותפשוהו : ואותה לא יראה . כי ברבלה בארץ חמת דבר אתו משפטים ועיור את עיניו ואח''כ הביאו לבבל כמה שנא' בספר ( מלכי' ב כה ובירמיה לט ) :

ופרשתי וגו' . ארז''ל מערה היתה לו מביתו עד ערבות יריחו וברח דרך בו ונזדמן צבי הולך ממעל על המערה ורדפו כשדים אחר הצבי ובבואה לפתח המערה מצאו את המלך יוצא ותפשוהו : בבלה ארץ כשדים . לבבל שהיא מארץ כשדים : ואותה לא יראה . כי נ''נ עיור את עיניו עד לא הביאו לבבל וא''כ לא ראה את בבל :

ונתפש . ענין לכידה : במצודה . שם כלי מכלי הצדיה וכן מצודים וחרמים ( קהלת ז ) :

ופרשתי את רשתי עליו ויפול ביד האויב אשר השיגוהו בערבות ירחו והבאתי אותו בבלה ואותה לא יראה כי ינקרו עיניו, וזה משל השני על כיסויו הפנים וחסרון הראיה :

במצודתי. יש ששרשו מצד ומורה על חוזק ומבצר, ה' סלעי ומצודתי, ויש ששרשו צוד, ומורה על שצדים שם, כמו כדגים שנאחזים במצודה רעה, וי''ל שהכלא שישימו שם מלכים אסורים היה בנוי במבצר סביב בל יקרב איש להוציאו משם, וצדקיהו הושם במבצר, כמ''ש עליו לשון זה (לקמן י''ז כ', י''ט ט') :

וכל אגפיו . שריו ומנחם פתר בו לשון כנפים : אזרה לכל רוח . אפנדר''י בלע''ז הם יוחנן בן קרח ושרי החיילי' שגלו למצרי' ושם השיגתם חרבו של נבוכדנצר כשהחריב את מצרי' :

אשר סביבותיו . המסבבים אותו להיות לו לעזר : וכל אגפיו . צבאות חיילותיו אפזר לכל רוח וחרב האויב אשלוף מתערה לרדוף אחריהם :

אגפיו . כנפיו וכן אתה וכל אגפיך ( לקמן לט ) ועל התפשטות החיילות יאמר וכמ''ש מוטות כנפיו ( ישעיה ח ) : אזרה . ענין פזור כמו וזריתי פרש ( מלאכי ב ) : רוח . פאה ועבר : אריק . מל' ריק ור''ל אוציא וארוקן חרב מתיקה וכן שמן תורק ( ש''ה א ) :

וכל אשר סביבתיו בין עזרו שהם חיילותיו, ובין בכל אגפיו היוצאים אתו אזרה לכל רוח כמש''ש וכל חילו נפוצו מעליו וחרב אריק אחריהם כי נהרגו אח''כ בארצות שונות :

אגפיו, תרגום כנפים גפין. הנלוים אליו ככנף אל הגוף, כמו והיו מוטות כנפיו (ישעיהו ח')

כי אני ה' . הנאמן לשלם גמול : בהפיצי . בעת אפזרם בגרים בארצות העמים אז ידעו שאני ה' :

וידעו ר''ל ובזה ארויח שני דברים {{{א}}} שהם עצמם ידעו כי אני ה' בעת שאפיץ אותם בגוים, ויכירו שיש אלהים שופטים בארץ :

בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות. הזריה בא בדבר שאינם מחוברים יחד, כמו אשר זורה ברחת ובמזרה, והניפוץ הוא בדברים מחוברים ככלי יוצר תנפצם, וכבר כתבתי למעלה (ו' ט', י''א ט''ז) שיצייר תמיד שגלו אל הגוים ומשם אל הארצות, אל הגוים נפוצו ממקום דבוקם אמר לשון נפוץ, ואל הארצות כבר היו נפוצים, ויזרו כמוץ לפני רוח, וכן תפס לשון זה לקמן (כ' כ''ג, כ''ב ט''ו, כ''ט י''ב, ל' כ''ג כ''ו, ל''ו י''ט) :

למען יספרו את כל תועבותיהם . ויאמרו בעונינו לקינו כי כזאת וכזאת עשינו ואודיע כי לא על חנם כליתים :

והותרתי . אשאיר מהם אנשים מעטים אשר יקל לספרם : למען יספרו . הנשארים ההם : אשר באו שם . בשבי הגולה : וידעו . האומות ידעו שאני ה' נאמן לשלם גמול :

והותרתי, {{{ב}}} שלכן אותיר מהם אנשי מספר גם מן הרשעים שגם בגלותם לא יכירו את ה' (כמו אלה שהלכו למצרים והקטירו שם למלכת השמים. (ירמיה מ''ד)), למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים ויראו גם הגוים ויכירו שהענשתי אותם בדין ובמשפט על תועבותם, וידעו כי אני ה' ועיני משוטטות בכל הארץ :

ברעש תאכל . הראה עצמך לפניהם כאלו תאכל ברעש :

לחמך . מאכלך : ברעש . ענין תנועת הרעדה : ברגזה . ענין חרדה ופחד :

לחמך צוהו שיאכל לחמו ברעש, שמתירא מן האויב וכדואג שיכלה לחמו :

ברגזה ובדאגה. הרוגז על ההוה, והדאגה על העתיד :

ממלואה . מעושרה : מחמס כל היושבים בה . בעון חמס יושביה :

אל עם הארץ . הם אנשי הגולה : ליושבי ירושלים . על יושבי ירושלים : אל אדמת . על אדמת ר''ל אותם היושבים עדיין על אדמת ישראל ולא גלו ממנה : בשממון . בתמהון לבב ובעצב : למען תשם . ר''ל דאגתם תהיה על כי תהיה ארצם שממה מן האנשים הממלאים אותה בעון החמס של היושבים בה :

בשממון . תמהון לבב : תשם . לשון שממה : מחמס . ענין גזל ועושק :

ואמרת שזה סימן ליושבי ירושלם שבעת המצור יאכלו לחמם בדאגה וזה יהיה סבה למען תשם ארצם, כי אם לא היו באים במצור ולא היו נלחמים עם נבוכדנצר רק היו משלימים אתו לא היה מחריב ארצם, וכ''ז יהיה מחמס כל היושבים בה. שע''י החמס אתן בלבם שילחמו עם נבוכדנצאר ושיוחרב ארצם, ויהיה החורבן, {{{א}}} לעונש על החמס העבר :

הנושבות . לי''ש אשייא''ש בלע''ז :

הנושבות . המיושבות מאנשים : תחרבנה . תהיינה חרבות : כי אני ה' . הנאמן לשלם גמול :

הנושבות . מיושבות באנשים : תחרבנה . מל' חורבן :

והערים {{{ב}}} ועוד יושג בזה תועלת שע''י שהערים הנושבות תחרבנה עי''כ ידעו כי אני ה', וישימו לב להאמין בה' ובהשגחה ושכר ועונש :

ויהי דבר ה' הנה באו אל הנביא שתי דברות הדבור הראשון לעומת שהיו אומרים שדבר הנביא לא תתקיים כלל, והיו ממשילים דבריו אל דברי החוזים בכוכבים שהיו בטלים ברבות הימים, והדבור השני לעומת מה שהיו אומרים על כל פנים לא יתקיימו במהרה רק לימים רבים :

מה המשל הזה . למה אתם מושלים כן תמיד בפיכם למשול דבר זה : יארכו הימים . ולא תבוא הפורעניות ובתוך כך יאבד החזון הרע שהנביאים נבאים לנו וישתכח וישתקע :

מה המשל הזה . ר''ל למה אתם מושלים המשל הזה על ענין אדמת ישראל : יארכו הימים . על כי ייעודי הנביאים לזמן רחוק היו אומרים הנה באריכות הימים יהיה נאבד כל הנבואה כי לא יזכר בה ובדרך לעג אמרו בל' הנוהג בבן אדם המרחיק דבר מה שלא יזהר בה בזמן שקבע ולא יעשה :

מה . כמו למה וכן מה יתאונן אדם חי ( איכה ג ) : חזון . נבואה :

בן אדם מה המשל הזה, שהם לקחו משל ודמיון ממה שקרה להגדת הוברי שמים החוזים בכוכבים, שלפעמים לא יבוא דבריהם, כי העתידות שיגידו חוזי כוכבים שיחויבו מצד המערכת נקשרות עם הזמן, ועת יארך הזמן ישתנה המערכת ויחויבו ענינים אחרים הפך ממה שראו בזמן הקודם, וז''ש יארכו הימים, {{{ב}}} העתידות שיגידו מצד המערכת נקשרות עם הסבות ומסובבי הטבע ועת ישתנה אחד מן הסבות ברבות הימים יאבד החזון ולא יבא, וז''ש ואב כל חזון, וזאת לקחו למשל אל נבואת הנביאים אשר נבאו בשם ה', אמר להם מה המשל הזה לכם ר''ל הלא המשל הזה אינו נאות לכם בית ישראל שאתם אינכם תחת המזל, רק תחת ההשגחה, וכן מה המשל הזה על אדמת ישראל הלא ארץ ישראל אינה תחת המערכה רק ארץ אשר ה' דורש אותה :

ימשלו . ל' משל :

קרבו הימים . ר''ל היעוד לעשות הרע יהיה בזמן קרוב ויהיה א''כ דבר כל הנבואה ולא תשכח :

השבתי . ענין בטול כמו שבת נוגש ( ישעיה יד ) :

לכן אמר אליהם. השבתי את המשל הזה, ר''ל {{{א}}} שלא ימשלו המשל הזה אף לפי שטתם שהענין תלוי במערכת, {{{ב}}} ולא ימשלו אותו עוד בישראל, כי יכירו שאף אם יצדק המשל הזה בעכו''ם שהם תחת המערכה אינו צודק בישראל שאינם תחת המערכה, ומפרש (נגד מ''ש השבתי את המשל) כי אם דבר אליהם קרבו הימים שהדבר קרוב בין בזמן ובין בסבות הטבע, שעז''א ודבר כל חזון, וא''כ אף אם יהיה תלוי במערכה בוא יבוא ולא יתבטל, {{{ב}}} נגד מ''ש ולא ימשלו אותו עוד בישראל, אמר.

כי לא יהיה עוד כל חזון שוא . לא יוכלו עוד נביאי השקר להבטיח אתכם שלום על שקר כי מהרה אקדים את דברי נביאי האמת לבוא : מקסם חלק . דבנייל''א בלע''ז קסם של חלקלקות :

כל חזון שוא . ר''ל מעתה לא יוכלו נביאי השקר לנבאות על השלום בשוא ולא יקסמו עוד חלקלקות אמרים להבטיח את השלום כמאז בהיות עוד הנבואה על זמן רחוק :

ומקסם . מל' קסם והוא ענין כשוף : חלק . חלקלקות ודברי חנף :

כי לא יהיה עוד חזון שוא לא חזון ע''י כוכבים שרואין דבר שוא ולא מקסם חלק בתוך בני ישראל ר''ל ולא קסם על ידי חכמי התולדה וכח המשער שידברו חלקות להחניף את העם :

תמשך . שר''א אלונגי''א בלע''ז :

כי אני ה' אדבר . ר''ל עתה אני מדבר לומר דעו את אשר אדבר דבר יהיה נעשה מהרה ולא תמשך עוד להאריך הזמן כמאז : אדבר דבר . אדבר אל הנביאים ועשיתיו בזמן קרוב :

תמשך . ענין אריכת זמן :

כי אני ה' אדבר כי ידעו שהנבואה היא רק מה' ע''י ההשגחה האישיית הבלתי נקשרת עם הזמן והטבע ומסובביה, ויש הבדל בין דבר החוזה בכוכבים ובין דבר הצופה ברוח אלהים, שהחוזה בכוכבים יגיד מה שמחויב לפי סדר המערכה להשתלשל ממצב הכוכבים שיהיה בזמן פלוני, שיעמוד כוכב פלוני נגד פלוני במצב איבה ויחויב ממנו כו''כ, ויוכל להיות שהחוזה לא ידע שאר התולדות הנקשרות עמו ושיהיה סבה אחרת ומצב אחר נעלם מעיניו שלפיהו ישתנה הענין, או שהחוזה לא כוון הזמן היטב, אבל הנביא בשם ה' כשיאמר שה' דבר להביא רע בזמן פלוני, אינו אומר שהרע מחויב לבא ומוכרח מצד התולדה, רק שאומר שאז יגזור ה' שיבא הרע, כי גזרת ה' היא המעשה המביא את הרע אל המציאות, וה' דבר אל הנביא שבעת פלוני ידבר ויגזור שתבא הרעה, וזה עצמו יהיה המעשה שיביא את הרע, וזה אין תלוי בשום סבה אפשריית השינוי, כי רצון ה' לא ישתנה, וז''ש כי אני ה' אדבר את אשר אדבר אני אדבר אל הנביא ואודיע אותו את אשר אדבר בזמן פלוני ואת אשר אגזור אז, והדבור עצמו שאדבר אז יהיה המעשה, וז''ש אשר אדבר דבר ויעשה, שע''י הדבור יעשה, וממילא לא תמשך עוד, כי אין שום סבה שיעכב ביד ה', שהגם שלפעמים יעכב ה' את הגזרה ומאריך אף ולא ידבר דבר הגזרה אולי ישובו העם בתשובה, אבל בימיכם בית המרי שאין תקוה שתשובו בתשובה כי נתמלאה הסאה, אדבר דבר ועשיתיו, ר''ל והדבור עצמו יהיה המעשה :

תמשך. לשון נקבה על הגזרה :

ויהי דבר ה', עתה בא אליו הדבור השני לעומת מה שהיו אומרים שהגם שדברי הנביא באו בשם ה' ודבר ה' לא תשוב ריקם, בכ''ז הלא גם ה' ידבר לפעמים מה שיהיה לימים רבים ולא יביא הרעה תיכף אולי ישובו, כמו שהיה ברוב היעודים הקשים שארך זמנם, וז''ש.

לימים רבים . הנבואה לא תתקיים אלא לזמן מרובה :

אשר הוא חוזה . אשר הנביא מתנבא : לימים רבים . ר''ל הוא אומר שתהיה הדבר אחר ימים רבים וכאלו יאמרו א''כ יארכו הימים ואבד כל חזון כמ''ש למעלה : ולעתים וגו' . כפל הדבר במ''ש :

ולעתים . מל' עת וזמן :

הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים, החזון הוא מה שרואה במחזה הנבואה, והנבואה היא מה שנשלח לנבא ולהודיע אל העם, והם אומרים שהחזון הוא לימים רבים, וגם מה שהוא מנבא בשליחות אל העם ג''כ הוא לעתים רחוקות :

לימים ולעתים, ימים מציין המשך הזמן, ועתים מציין חלות הדבר בנקודה מיוחדת מן הזמן כמ''ש (ירמיה נ' ד'), והחזון מה שרואה במחזה. ואמרו שמה שיקרה במשך ימים רבים רואה במחזה בפעם אחת ונדמה לו שיעשה כאחד, ובאמת יעשה במשך ימים רבים דבר אחר דבר, והנבואה היא מה שישולח לנבאות ולהודיע שבזה ע''כ שיעשה בפעם אחד, אמרו שהעת שיחול הדבר הוא רחוק באחרית הימים :

כל דברי . ר''ל אף אחד מדברי וכן לא תעשה כל מלאכה ( שמות כ ) : ויעשה . מהרה :

לכן אמר אליהם כה אמר ה' לא תמשך עוד כל דברי, ר''ל הגם שעד עתה פעמים שנמשך כלל הגזרה אולי ישובו בתשובה, ולפעמים נמשך מקצת הדבר, שלא הביא הרעה כולה תיכף רק מקצתה אולי ישובו, כ''ז היה עד עתה שלא נחתם גז''ד ומה שדבר את הרע לא היה כדי שיעשה רק כדי שלא יעשה, ר''ל כדי שישובו בתשובה ולא יעשה הרע, אבל עתה לא תמשך עוד כל דברי ר''ל אף מקצת מדברי, כי אשר אדבר דבר יהיה כדי שיעשה ולא אמתין פן ישובו בתשובה כי נחתם גז''ד :