לא שאני צריך להם אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם למה כדי להעלות אתכם בפני כל האומות שיהיו אומרים ישראל מאירים למי שמאיר לכל משל לפקח וסומא שהיו מהלכין אמר הפקח לסומא בא ואני סומכך והיה הסומא מהלך כיון שנכנסו לבית אמר הפקח לסומא צא והדלק לי את הנר והאיר לי שלא תהא מחזיק לי טובה שלויתיך לכך אמרתי לך שתאיר כך הפקח זה הקב"ה שנאמר (ד"ה ב טז) כי ה' עיניו המה משוטטות בכל הארץ והסומא אלו ישראל שנאמר (ישעיה נט) נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף בעגל בששה שעות והיה הקב"ה מאיר להם והנהיגם שנאמר (שמות יג) וה' הולך לפניהם יומם כיון שבאו לעשות המשכן קרא למשה ואמר לו ויקחו אליך שמן זית זך אמרו ישראל (תהלים יח) כי אתה תאיר נרי ואתה אומר שנאיר לפניך אמר להם בשביל להעלות אתכם שתאירו לי כשם שהארתי לכם לכך נאמר זית רענן:
ד"א זית רענן ראה היאך דברי תורה מאירין לאדם בשעה שעוסק בהן וכל מי שאינו עוסק ואינו יודע הוא נכשל משל למי שעומד באפילה בא להלך מצא אבן ונכשל בה מצא ביב נופל בו הקיש פניו בקרקע למה שלא היה בידו נר כך הדיוט שאין בידו דברי תורה מצא עבירה ונכשל בה ומת שכן רוח הקודש צווחת (משלי ה) הוא ימות באין מוסר ואין מוסר אלא ד"ת שנאמר (שם ד) החזק במוסר אל תרף למה הוא מת לפי שאינו יודע בתורה והולך וחוטא שנא' (שם) דרך רשעים באפילה לא ידעו במה יכשלו אבל אותם שעוסקים בתורה הם מאירים בכל מקום משל למי שעומד באפלה ונר בידו ראה אבן ולא נכשל ראה ביב ולא נפל למה על שהיה בידו נר שנאמר (תהלים קיט) נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי וכן (משלי ד) אם תרוץ לא תכשל וכן (שם כ) נר ה' נשמת אדם אמר הקב"ה יהא נרי בידך ונרך בידי ואיזו נרו של הקב"ה זו תורה שנאמר (שם ו) כי נר מצוה ותורה אור מהו כי נר מצוה אלא כל מי שעושה מצוה הוא כאלו מדליק נר לפני הקב"ה ומחיה נפשו שנקראת נר שנאמר (שם כ) נר ה' נשמת אדם ומהו ותורה אור אלא הרבה פעמים שאדם מחבב בלבו לעשות מצוה ויצר הרע שבתוכו אומר מה לך לעשות מצוה ומחסר את נכסיך עד שאתה נותן לאחרים תן לבניך ויצר טוב אומר לו תן למצוה ראה מה כתיב כי נר מצוה מה הנר הזה כשהוא דולק אפילו אלף אלפים קרוינין וסבקין מדליקין הימנו אור במקומו כך כל מי שיתן למצוה אינו מחסר את נכסיו לכך נאמר כי נר מצוה ותורה אור:
ואתה תצוה הה"ד (איוב יד) תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסוף בד' דברים נתאוה הקב"ה למעשה ידיו ואין תכסוף אלא תאוה שנאמר (בראשית לב) כי נכסוף נכספתה (תהלים פד) נכספה וגם כלתה נפשי ואלו הן ד' דברים הקב"ה סובל עולמו שנא' (ישעיה מו) אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט וצוה לבני קהת שיסבלוהו שנאמר (במדבר ז) ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו ותדע שכביכול הוא היה סובלן בשעה שבאו לירדן שנאמר (יהושע ג) והירדן מלא על כל גדותיו ולא היו יכולין בני קהת לעבור מה עשה הקב"ה סבלם שנאמר (שם) והיה כנוח כפות רגלי הכהנים א"ר ברכיה הארון סובל את סובליו ולא הכהנים סבלוהו אלא הוא סבלן שנא' (שם ד) נתקו כפות רגלי הכהנים והקב"ה משמר עולמו שנאמר (תהלים קכא) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ה' שומרך ואמר לישראל שישמרוהו שנאמר (במדבר ג) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה ומאיר לעולם דכתיב (יחזקאל מג) והארץ האירה מכבודו ואמר לישראל ויקחו אליך שמן זית זך הוי למעשה ידיך תכסוף:
ד"א ואתה הקרב אליך אמרו בשעה שירד משה מסיני וראה ישראל באותו מעשה הביט באהרן והיה מקיש עליו בקורנס והוא לא נתכוין אלא לעכבם עד שירד משה ומשה היה סבור שהיה אהרן שותף עמהן והיה בלבו עליו א"ל הקב"ה משה יודע אני כוונתו של אהרן היאך היתה לטובה משל לבן מלכים שזחה דעתו עליו ונטל את הצפורן לחתור בית אביו אמר לו פדגוגו אל תיגע עצמך תן לי ואני אחתור הציץ המלך עליו וא"ל יודע אני היאך היתה כוונתך חייך איני משליט בריה על פלטין שלי אלא אתה כך בשעה שאמרו ישראל לאהרן (שמות לב) קום עשה לנו אלהים אמר להם פרקו נזמי הזהב אמר להם אני כהן אני אעשה אותו ומקריב לפניו והוא לא נתעסק אלא לעכבן עד שיבא משה א"ל הקב"ה אהרן יודע אני היאך היתה כוונתך חייך אין אני משליט על קרבנותיהן של בני אלא אתה שנאמר ואתה הקרב אליך היכן א"ל הדבר הזה למשה במשכן א"ר לוי משל לאוהבו של מלך קומיס ורפוסא בקש לעשות סטרטיגוס לא' והודיע לו א"ל אחיך הוא כך עשה הקב"ה למשה קומיס (במדבר יב) לא כן עבדי משה עשאו רפוסא שנאמר (שמות יח) וישב משה לשפוט את העם בקש לעשות כ"ג הודיע לו א"ל אהרן אחיך הוא:
ד"א ואתה הקרב אליך הה"ד (תהלים סה) אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך א"ר יצחק משל לאוהבו של מלך שתיגרו ועשאו פרוטיקאטור שלא יהא זז מפלטין ואוכל מותריו של מלך כך אהרן היה שוה לכל ישראל ועשאו הקב"ה כ"ג וא"ל (ויקרא כא) ומן המקדש לא יצא ואכל מותריו של הקב"ה שנ' והנותרת מן המנחה:
ד"א ואתה הקרב אליך הה"ד (תהלים קיט) לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי כשאמר הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך הרע לו אמר לו תורה היתה לי ונתתיה לך שאלולי היא אבדתי עולמי משל לחכם שנטל קרובתו ועשתה עמו י' שנים ולא ילדה אמר לה בקשי לי אשה אמר לה יכול אני ליטול חוץ מרשותך אלא שהייתי מבקש ענותנותך כך אמר הקב"ה למשה יכול הייתי לעשות לאחיך כ"ג חוץ מדעתך אלא שהייתי מבקש שתהא גדול עליו מתוך בני ישראל מכל הארצות בחר הקב"ה בארץ ישראל ומא"י בחר בבהמ"ק ומבהמ"ק לא בחר אלא בבית קדשי הקדשים כך בחר הקב"ה בישראל ומישראל לא בחר אלא שבט לוי ומשבט לוי בחר אהרן שנאמר (ש"א ב) ובחור אותו מכל שבטי ישראל תרומה לצד והמעשר לצד נדב ואביהוא לצד אלעזר ואיתמר לצד אלעזר ואיתמר נבחרו שנאמר ובחור אותו מכל שבטי ישראל לכך נאמר (תהלים סה) אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך:
ד"א וזה הדבר הה"ד (חבקוק א) הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי ולא נמות עד שלא עמד אדה"ר ואכל את האילן כך הייתי אומר שלא יאכל מן האילן ולא ימות שנאמר הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי ולא נמות אלא מפני שביטל צוויך הבאת עליו מיתה להכות את הבריות שנא' (שם) ה' למשפט שמתו אתה גוזר ואומר קדושים תהיו לאלהיכם וכן זה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם רבון העולם אתה מבקש שנהא קדושים הסר ממנו המות שנאמר הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי ולא נמות אמר להם אי אפשר ה' למשפט שמתו:
לקח פר בן בקר הה"ד (תהלים קיא) גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה שנא' (במדבר יט) ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וכשהוא רוצה הוא קוראו לשון זכר שנאמר לקח פר בן בקר לכפר עליהם על מה שעתיד שנאמר (ויקרא ט) ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת לכך נאמר גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם ד"א שעשה הקב"ה כבוד לאהרן שהלבישו כמלאכי השרת שנאמר (מלאכי ב) כי מלאך ה' צבאות הוא א"ר יהודה מכאן אמרו כל כהן שהוא אוכל בתרומה ואינו בן תורה אינו כהן לעתיד לבא אלא נמאס מג' דברים שנאמר (הושע ד) כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי שכן ג' אלפין יש בו שנמאס מן הכהונה ומן המקדש ומן הלויה אבל אם היה בן תורה הוא כמלאך שנא' (מלאכי כ) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא ואם לאו ראה מה כתיב (איוב י) ארץ עיפתה כמו אופל זה גיהנם שהרשעים פורחים כעוף ד"א עיפתה שהרשעים עייפים בה ומי ירד לשם א"ר חמא מי שאינו רגיל לעשות תלמודו סדרים סדרים ובועט שנאמר (שם) צלמות ולא סדרים ותורה יבקשו מפיהו אם יגע בה אלו לא דיו אלא שהוא נעשה תלמידו של הקב"ה שנאמר (ישעיה נד) וכל בניך למודי ה' וכן (שם לא) ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך:
ד"א זה הדבר הה"ד (הושע יד) קחו עמכם דברים זהו שאמר הכתוב (תהלים כו) ארחץ בנקיון כפי לשמיע בקול תודה יכול אף להקריב פרים ואילים תלמוד לומר לשמיע בקול תודה לפי שישראל אומרים רבון העולם הנשיאים חוטאים ומביאים קרבן ומתכפר להם משיח חוטא ומביא קרבן ומתכפר לו אנו אין לנו קרבן אמר להם ואם כל עדת ישראל ישגו וגו' א"ל עניים אנו ואין לנו להביא קרבנות א"ל דברים אני מבקש שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ואני מוחל על כל עונותיכם ואין דברים אלא דברי תורה שנאמר (דברים א) אלה הדברים אשר דבר משה אמרו לו אין אנו יודעין אמר להם בכו והתפללו לפני ואני מקבל אבותיכם כשנשתעבדו במצרים לא בתפלה פדיתי אותם שנאמר (שמות ב) ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו בימי יהושע לא בתפלה עשיתי להם נסים שנאמר (יהושע ז) ויקרע יהושע שמלותיו ומה אמרתי לו נטה בכידון בימי השופטים בבכיה שמעתי צעקתם שנאמר (שופטים ו) ויהי כי זעקו בני ישראל אל ה' בימי שמואל לא בתפלה שמעתי להם שנאמר (ש"א ז) ויזעק שמואל אל ה' בעד ישראל ויענהו ה' וכן אנשי ירושלים אע"פ שהכעיסוני בשביל שבכו לפני רחמתי עליהם שנא' (ירמיה לא) כה אמר ה' רנו ליעקב שמחה וגו' הוי איני מבקש מכם לא זבחים ולא קרבנות אלא דברים שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' לכך אמר דוד (תהלים כז) ארחץ בנקיון כפי איני אומר להקריב לך אלא לשמיע בקול תודה שאני מודה לך על דברי תורה ד"א קחו עמכם דברים אמר משה (דברים לג) מעונה אלהי קדם אלו ישראל שבזכותן נברא העולם ועליהם העולם עומד רבי אומר ויגרש מפניך אויב זה המן שנאמר (אסתר ז) איש צר ואויב ולמה צר ואויב אלא צר למעלן ואויב למטן צר לאבות ואויב לבנים צר לי ואויב לך ויאמר השמד אלו בניו (דברים לג) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אין עין אלא נבואה שנאמר (ישעיה כט) כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם א"ר שמעון בן גמליאל גדולה חיבתן של ישראל שהקב"ה משנה סדרי בראשית בשביל טובתן שהוא מוריד להם מן מן השמים ומעלה להם מן הארץ טל שנא' (שמות טז) ותעל שכבת הטל וכן (דברים לג) אף שמיו יערפו טל כיון שראה משה מתן שכרן של צדיקים אמר להם אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' בני אדם שהן משתמשים בהקב"ה מגן עזרך כנגד אברהם שנאמר (בראשית יד) אשר מגן צריך בידך ואשר חרב גאותך כנגד יצחק שפשט צוארו כנגד החרב ויכחשו אויביך לך כנגד יעקב שנאמר (שם לו) וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו (דברים לג) ואתה על במותימו תדרוך בימי מרדכי שנאמר (אסתר ו) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס מי גרם למרדכי לבא לידי הגדולה הזאת אמור שהיה מתפלל בכל שעה שנאמר (שם ד) ומרדכי ידע את כל אשר נעשה מאחר שראה עצמו בגדולה לא הגיס לבו ולא עמד מן התפלה אלא וישב מרדכי כשם שהיה מתחלה (דברים ל) ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה לא עליך אלא על אויביך ועל שונאיך אשר רדפוך ואתה תעמוד לך מן התפלה לאו אלא מה כתיב אחריו ואתה תשוב ושמעת בקול ה' כשם שעשה מרדכי שנאמר (אסתר ז) וישב מרדכי אל שער המלך שחזר לשקו ולתעניתו לכך נאמר קחו עמכם דברים אף כאן הוא אומר זה הדבר לפי שלא התרצה הקב"ה לאהרן אלא ע"י התפלה שנאמר (דברים ט) ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו:
ד"א וזה הדבר הה"ד (משלי ג) כבוד חכמים ינחלו אין כבוד אלא תורה תדע לך מה אמר בראש דברי הימים אדם שת אנוש וכן כלן ואין אתה מוצא באחד מהם כבוד עד שמגיע ליעבץ שנאמר ויהי יעבץ נכבד מאחיו למה כתוב בו כבוד על שיגע בתורה הוי כבוד חכמים ינחלו וכן אתה מוצא באהרן מה כתיב (מלאכי ב) תורת אמת היתה בפיהו מה אמר הקב"ה למשה ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת וכל אלו בזכות התורה שהיה יגע בה הוי כבוד חכמים ינחלו:
ד"א וזה הדבר הה"ד (תהלים קיט) לעולם ה' דברך נצב בשמים וכי אין דברו של הקב"ה נצב בארץ אלא בשמים א"ר חזקיה בר חייא מפני שהבטיח הקב"ה דבר בשמים ואחר רד"ו שנים באתה ההבטחה שהבטיח הקב"ה את הצדיק כיצד בשעה שאמר הקב"ה לאברהם (בראשית יב) לך לך מארצך ואעשך לגוי גדול אמר לפני הקב"ה רבש"ע מה הנאה יש לי בכל הברכות הללו והריני הולך מן העולם בלא בנים א"ל הקב"ה לאברהם כבר אתה יודע שאין אתה מוליד אמר לפניו רבש"ע כך אני רואה במזל שלי שאיני מוליד א"ל מן המזל אתה מתיירא חייך כשם שאי אפשר לאדם למנות את הכוכבים כך א"א למנות בניך א"ר יהודה ב"ר סימון בשם ר' חנין באותה שעה העלה הקב"ה את אברהם למעלה מכיפת הרקיע וא"ל (שם טו) הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך א"ל כשם שאתה רואה את אלו ואי אתה יכול למנותם כך יהיה זרעך שאין אדם יכול למנותם וכן אתה מוצא ביעקב שהבטיחו הקב"ה וא"ל (שם כח) והיה זרעך כעפר הארץ וכן (שם מו) אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה וקיים לו הקב"ה הוי לעולם ה' דברך נצב בשמים וכן אתה מוצא באהרן שהבטיחו הקב"ה למשה ואמר לו ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך וקיים לו הקב"ה הוי וזה הדבר אשר תעשה להם:
אמר ר' חנינא יבא קדוש ויכנס לקדוש ויקריב לפני קדוש ויכפר על קדושים יבא קדוש זה אהרן שנאמר (תהלים קו) לאהרן קדוש ה' ויכנס לקדוש זה מקדש שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך ויקריב לפני קדוש זה הקב"ה שנאמר (ויקרא יט) כי קדוש אני ה' ויכפר על קדושים אלו ישראל שנא' (שם) קדושים תהיו לקח פר בן בקר אחד א"ר פנחס הכהן בר חמא הה"ד (ישעיה מו) מגיד מראשית אחרית פר אחד זה אהרן ואילים שנים זה אלעזר ואיתמר רמז נתן לו ששני בניו עתידין למות ואינן משמשין אלא שנים:
ד"א וזה הדבר באיזה זכות היה אהרן נכנס לבית קדשי הקדשים א"ר חנינא בנו של רבי ישמעאל זכות המילה היתה נכנסת עמו שנא' (ויקרא טז) בזאת יבא אהרן זו המילה כד"א (בראשית טו) זאת בריתי אשר תשמרו וכה"א (מלאכי ב) בריתי היתה אתו החיים והשלום ר' יצחק אומר זכות השבטים היתה נכנסת עמו שנאמר (שמות כט) וזה הדבר אשר תעשה להם מנין זה י"ב ואלו הן י"ב אבנים שהיו נתונות על לבו של אהרן ועליהם שמות השבטים וכסדר הזה היו נתונות ראובן שדרגנין שמעון שימפוזין לוי דייקניתין יהודה ברדינין יששכר סנפרינון זבולון אסמרגדין דן כוחלין נפתלי אבאטיס גד הימוסיון אשר קרומטיסין יוסף פראלוקין בנימין מרגליטוס מה טעם שיהא הקב"ה מסתכל בהם ובבגדי כהן בכניסתו ביום הכפורים ונזכר לזכות השבטים ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר משל לבן מלכים שהיה פדגוגו נכנס אצלו ללמד סניגוריא על בנו והיה מתיירא מן העומדים עליו שמא יפגע בו מה עשה המלך הלבישו פורפירא שלו שיהיו רואין אותו ומתייראין ממנו כך אהרן היה נכנס בכל שעה לבית קדשי הקדשים ואלולי זכיות הרבה שהיו נכנסות עמו ומסייעות אותו לא היה יכול להכנס למה שהיו מלאכי השרת שם מה עשה לו הקב"ה נתן לו מדמות לבושי הקודש שנאמר (שם כח) ולבני אהרן תעשה כתנות כשם שכתוב (ישעיה נט) וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם:
ומלאת בו מלואת אבן כיצד היו נתונים טור אודם פטדה וברקת על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן על פטדה היה כתוב שמעון על ברקת היה כתוב לוי והטור השני נופך ספיר ויהלום על נופך היה כתוב יהודה על ספיר היה כתוב יששכר על יהלום היה כתוב זבולן והטור השלישי לשם שבו ואחלמה על לשם היה כתוב דן על שבו היה כתוב נפתלי על אחלמה היה כתוב גד והטור הרביעי תרשיש שוהם וישפה על תרשיש היה כתוב אשר על שוהם היה כתוב יהוסף על ישפה היה כתוב בנימין שבטי ישורון: