מגילת תענית-טבת
כד. בעשרין ותמניא בטבת יתיבת כנשתא על דינא
תרגום: בעשרים ושמונה בטבת ישבה הכנסת על הדין
מפני שהיו הצדוקין יושבין בסנהדרין ינאי המלך, ושלמינון המלכה יושבת אצלו, ולא אחד מישראל יושב עמהם חוץ משמעון בן שטח.
והיו שואלין תשובות והלכות, ולא היו יודעין להביא ראיה מן התורה.
אמר להם שמעון בן שטח: כל מי שהוא יודע להביא ראיה מן התורה כשר לישב בסנהדרין.
פעם אחת נפל דבר של מעשה ביניהם ולא היו יודעים להביא ראיה מן התורה אלא אחד שהיה מפטפט כנגדו, ואומר תן לי זמן ולמחר אשוב.
נתן לו זמן. הלך וישב לו בינו לבין עצמו, ואינו יכול להביא ראיה מן התורה.
למחר נתביש לבא ולישב בסנהדרין, והעמיד שמעון בן שטח אחד מן התלמידים והושיבו במקומו.
אמר להם: אין פוחתין בסנהדרין משבעים ואחד.
וכך עשה להם בכל יום ויום, עד שנסתלקו כלם וישבה סנהדרין של ישראל.
יום שנסתלקה סנהדרין של צדוקים וישבה סנהדרין של ישראל עשאוהו יום טוב.