מגילת תענית-שבט
כה. בתרין בשבט יום טב ודי לא למספד
תרגום: בשנים בשבט יום טוב, שלא לספוד
[ראה משנה כא]
ולמה שנו זה מזה, שבראשון אינו כתוב "ודילא למספד", ובזה כתוב?
אלא שבראשון מת הורודוס ובזה מת ינאי המלך.
ששמחה היא לפני הקדוש ברוך הוא כשהרשעים מסתלקי מן העולם.
אמרו: כשחלה ינאי המלך, שלח ותפש שבעים זקנים מזקני ישראל, נטלן וחבשן בבית האסורין, וצוה לשר בית האסורין: אם מתי - הרג את הזקנים ההם. עד שישראל שמחין להם, ידוו על רבותיהם.
אמרו: אשה טובה הייתה לו, ושלמינון שמה. וכשמת סלקה טבעתו מעל ידו, ושלחה לשר בית האסורין, אמרה לו: רבך בחלום התיר אותם הזקנים. התירם והלכו להם לבתיהם. ואחר כך אמרה: מת ינאי המלך.
יום שמת בו ינאי המלך עשאוהו יום טוב.
כו. בעשרין ותרין בטילת עבידתא דיאמר סנאה להיתאה להיכלא די לא למספד
תרגום: בעשרים ושני בטלה העבודה שאמר השונא להביא להיכל. שלא לספוד
מפני ששלח קסגלגס את הצלם להעמידו בהיכל. ובאה שמועה לירושלם ערב החג.
אמר להם שמעון הצדיק: עשו מועדיכם בשמחה, שאין דבר מכל הדברים ששמעתם. מי ששכן שכינתו בבית הזה, כשם שעשה נסים לאבותינו בכל דור ודור כך יעשה לנו נסים בזמן הזה.
וכיון שראה שהיו משמשין ובאין, אמר להם: צאו וקדמו לפניהם. יצאו מלאכים וקדמו לפניהם. מלאך אחד לעכו, והשני לצור, והשלישי לצידן, והרביעי לכזיב.
וכשנודע הדבר יצאו מלפניו כל גדולי ירושלם, אמרו: נמות ולא תהא כזאת. היו צועקים ומתחננים לשליח.
אמר להם השליח: עד שאתם צועקים ומתחננים לי, צעקו והתחננו לאלהיכם שבשמים.
כיון שהגיע לכרכין, ראה בני אדם שהם מקדימים אותו מכל כרך וכרך. כיון שראה אותם היה תמה, אמר כמה מרובין אלו.
אמרו לו: אלו הן היהודים שהקדימו לפניך לכל כרך וכרך.
נכנס לכרכין וראה את בני אדם שהן מוטלין בשוקים על השק ועל האפר.
לא הגיע לאנטיפטרס עד שבאה לו אגרת שנהרג קסגלגס. מיד נטל את הצלם ונתנו לישראל וגררו אותו. ושמע שמעון קול מבית קדשי הקדשים שהוא אומר: בטילת עבידתא דיאמר סנאה לאיתאה להיכלא, אתקטיל קסגלגס ובטלו גזרותיו. וכתבו אותה שעה וכונו.
ואותו היום עשאוהו יום טוב.
כז. בעשרין ותמניה ביה אתנטיל אנטיוכוס מלכא מן ירושלם
תרגום: בעשרים ושמונה בו ניטל אנטיוכוס מירושלים
שהיו בירושלם והיו מצרין להם לישראל, ולא יכלו לצאת ולבא מפניהם ביום אלא בלילה. שבא להחריב את ירושלם ולהשמיד את כל היהודים, ויבהילוהו שמועות רעות והלך לו ונפל במקומו.
יום שיצא משם עשאוהו יום טוב.