אל פלשתים . על פלשתים : בטרם יכה פרעה את עזה . כשהיה נבוכדנצר צר על ירושלים בשנה העשירית לצדקיהו יצא חיל פרעה ממצרים ויעלו הכשדים מעל ירושלים שמע פרעה ושטף את עזה ושב לארצו בסדר עולם :

את עזה . היא היתה מארץ פלשתים ופרעה הכה אותה בעת שחזר מדרכו שרצה ללכת לעזור לישראל מול הכשדים כ''כ בסדר עולם :

אשר היה וכו' בטרם יכה פרעה את עזה, פרעה הכה את עזה בעת יצא ממצרים לעזור לצדיקהו ושב לארצו אז שטף את עזה כמ''ש בסדר עולם, ואח''כ החריב נבוכדנצר את כל פלשתים, והטעם שהחריב אותם מפני שפלשתים היו עוזרים לצור ובעלי בריתם ונבוכדנצר היה לו מלחמה עם צור והכרית את בעלי בריתם ועוזריהם שלא ימציאו להם עזרה, ונבואה זו עקרה על חורבן פלשתים ע''י נבוכדנצר שהיה חורבן כללי :

הנה מים וכו' . הם הכשדים היושבים בצפון השוטפים כמים רבים : והיו לנחל שוטף וכו' . ר''ל יאבדו ויכלו ארץ פלשתים והאנשים הממלאים אותה : עיר . כל עיר ועיר והיושבים בה : וזעקו . וצעקו בקול מר :

שוטף . ענין המשיכה ברדיפה ובחוזק : והילל . מלשון יללה :

הנה מים עולים מצפון, מבבל שהיא בצפון, וישטפו ארץ השדות והכרמים, ואח''כ ישטפו הערים עיר ויושבי בה, וזעקו האדם כדרך שבבוא שטף מים זועקים לברוח על הספינות, והילל כל יושב הארץ על איבוד הקנינים :

שעטת . אין לו דמיון ויונתן תרגמו מפסועית : מרעש לרכבו . מרעש אשר לרכבו : גלגליו . אופני מרכבותיו : לא הפנו אבות אל בנים . להצילם :

מקול שעטת . מקול פסיעות פרסות סוסיו החזקים ומהרעשת קול שיהיה לרכבו ומקול המיית גלגלי המרכבות יאחזם חלחלה עד לא יפנו אבות על בנים להצילם כי ירפו ידיהם ויתיאשו מן ההצלה :

שעטת . ענין פסיעה ואין לו דומה : אביריו . ענין חוזק : הפנו . ענינו פניית הפנים : מרפיון ידים . כן יקרא המתייאש וכן הוא יגע ורפה ידים ( ש''ב יז ) :

מקול, אומר אבל שטף זה גרוע משטף מים, כי מקול שעטת פרסות הסוסים האבירים, ורעש של הרכב והמון של הגלגלים, לא הפנו אבות אל בנים, שבשטף מים כל אב פונה להציל ילדיו אבל בשטף זה של הגדודים ששטפו הארץ רפו ידים מלהציל נפשות בניו ובנותיו :

שעטת. הכאת הסוס ברגליו בכח על הארץ : מרעש לרכבו המון גלגליו. המ''ם נמשך לשתים :

להכרית לצור ולצידון . פלשתים היו עוזרים אותם מאויביהם : אי כפתור . איזל''ש בלע''ז :

על היום הבא . מוסב למקרא של מעלה לומר רפיון הידים יהיה בעבור היום ההוא הבא לשדוד את כל פלשתים : לצור ולצידון . גם המה מארץ פלשתים : כל שריד עוזר . ר''ל לא ישאר מי שיוכל לעזור במלחמה כי לא ישאר בהן כי אם נשים וטף : כי שודד ה' . ר''ל בהשגחת המקום יבוא לה השודד : שארית אי כפתור . ר''ל אף השארית ישודד כי לא ישאר מה מאי כפתור וגם היא מארץ פלשתים :

שריד . ענין שיור כמו שרידי חרב ( לעיל לא ) : אי כפתור . כפתור ישבה על איי הים :

על היום, נמשך למ''ש (בפסוק ב') כה אמר ה', על היום הבא לשדוד את כל פלשתים, בא להוציא שלא תאמר שנאמרה הנבואה על זמן של עתה ששטף פרעה את עזה שהוא רק חלק קטן מפלשתים, רק שנאמרה על היום הבא בעתיד, שאז ישדד את כולם, ומבאר הטעם שישדדם שהוא כדי להכרית לצור ולצידון כל שריד עוזר, מפני שהם היו עוזרים לצור ולצידון ורצה נבוכדנצר שלא יהיה להם עוזרים, זאת שנית היה זה ענין השגחיי מאת ה', כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור כי הפלשתים אחים עם כפתור :

נדמתה . נחרבה : תתגודדי . תשרטי באבל ובבכי :

באה קרחה . ר''ל הנה מעזה נתלש השער מכל וכל ונשארה מוקרחת ר''ל לא נשאר כלום ממנה כי פעם יכום פרעה ופעם נ''נ : נדמתה אשקלון . נכרתה אשקלון אף השארית מהיושבים בעמקים עם כי רבים היו : עד מתי תתגודדי . עד מתי תשרטי בשרך מחמת צער אבל כאומר הנה מאז התגודדת ממכת פרעה ועתה שנית ממכת נ''נ ועד מתי תתגודדי עוד ואמר בענין מליצת המקוננים :

קרחה . ענין מריטת השער וכן ולא יקרח להם ( לעיל טז ) : נדמתה . ענין כריתה וכן ער מואב נדמה ( ישעיה טו ) : תתגודדי . ענין שריטת הבשר כמו ולא תתגודדו ( דברים יד ) :

באה קרחה על עזה, עזה שכבר נחרבה מפרעה וניתקו שערותיה באה לה עתה קרחה לקרוח יתר שערותיה שנשארו וכן נדמתה אשקלון שארית עמקם אשקלון שכבר נשדדה, עתה נדמה ונכרת בם העמק שנשאר ולא נחרב אז, עד מתי תתגודדי, היא מליצה הלציית, במה שתפס מליצת קרחה, והיה דרכם לקרוח ולהתגודד על המת, כמ''ש לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, אמר הקרחה כבר באה, ואת תתגודדי ג''כ, עד מתי? :

נדמתה. נכרתה ונמשך לשתים (נדמה) שארית עמקם :

חרב לה' . שהקב''ה מביא לעולם : הרגעי . לשון מרגוע :

הוי חרב לה' . כאלו קורא אל החרב ואומר אתה החרב הבאה בהשגחת ה' עד מתי לא תשקוטי הלא כבר הרגת בהם מאז על ידי פרעה ולכן האספי אל תערך ומצאי מרגוע ושתוק מלהרוג עוד :

הוי . הוא ענין לשון קריאה : עד אנה . עד מתי : תשקוטי . ענין מנוחה : האספי . ענין כניסה כמו ואין איש מאסף אותם ( שופטים יט ) : תערך . ענין תיק ונרתק כמו וישלפם מתערה ( ש''א וז ) : הרגעי . מלשון מרגוע ומנוחה : ודומי . ענין שתיקה כמו וידום אהרן ( ויקרא י ) :

הוי חרב לה' עד אנה לא תשקטי, אחר שחרב ה' באה עליהם שתי פעמים קורא מתי תשקט החרב, או האספי אל תערך, שהוא מליצה שישוב המחריב לארצו ולא ירעיש עוד ממלכות, או על כל פנים הרגעי ודמי, גם שאת חוץ לתערך הרגעי מעט ודומי, ולא תהרגי בתמידות :

איך תשקוטי . כאלו משיב לעצמו איך אפשר לה להיות בהשקט ומנוחה וה' צוה לה להרוג עוד : אל אשקלון . על אשקלון ועל כל פלשתים היושבים בחוף הים , שם על המקומות ההם הזמין את החרב להרוג ולאבד :

חוף הים . שפת הים וגבולו : יעדה . ענין הזמנה כמו ומי יעדה ( מיכה ו ) :

איך, משיב איך תשקטי שזה א''א משני פנים, {{{א}}} ה' צוה לה כי הוא שליח מה' להחריב ממלכות, {{{ב}}} סבה טבעיית, מפני שאל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה, מפני שהיה לו מלחמה עם צור וצידון היושבים בים, ופלשתים היו יושבים בחוף הים והיו עוזרים לצור, והוא יעד חרבו להכרית יושבי הים העוזרים לצור :