ורבי המלך . ושרי המלך נתקנאו בו שנטל גדולה :

בא ישמעאל . מארץ בני עמון : ורבי המלך . המ''ם של מזרע משמשת בשתים כאומ' עם רבי המלך ר''ל שגם היה משרי המלך וכאומר בעבור שהיה מזרע מלוכה ושר גדול לפני המלך לזה נתקנא בגדליה על שלקח הגדולה :

ורבי . ענין שררה כמו וכל רבי מלך בבל ( לעיל ל''ט ) : לחם . כל סעודה קרויה על שם הלחם :

בא ישמעאל וכו' מזרע המלוכה, זה טעם אחד ע''מ שהרגו יען שהיה מזרע המלוכה חשב כי לו מגיע הנשיאות. (טעם ב').

ויכו . כולם הכהו וישמעאל לבדו המיתו : אשר הפקיד . כמו על אשר הפקיד ר''ל הסבה היה על שהפקידו בארץ ונתקנא בו :

ויכו את גדליה וכו' אשר הפקיד מלך בבל בארץ שלכן הרג אותו, כי הוא נשלח ממלך בני עמון שהיה שונא למלך בבל ורצה שתהיה א''י תחת ממשלתו, ויכו וימת אותו, הם הכוהו וישמעאל גמר מיתתו בידיו :

את אנשי המלחמה . כי יתר העם לקח בשבי כמ''ש בענין :

ואת כל היהודים אשר היו אתו, ר''ל היהודים שהיו שם לצורך גדליה בעלי מלחמתו, ועז''א את גדליה, כי היהודים שגרו שם לא הרג, ואת הכשדים אשר נמצאו שם הרג כולם, ומפרש את בעלי המלחמה הכה, והכשדים היו כולם בעלי המלחמה, לכן אמר אשר נמצאו שם, ומהיהודים הרג רק בעלי המלחמה ויתר העם החיה :

היו אתו את גדליהו. כמו ותראהו את הילד, ועי' בפי' :

ויהי ביום השני . מוסב למקרא של אחריו : ואיש לא ידע . עדיין לא היה נודע הדבר :

ויהי ביום השני ישמעאל העלים את מיתת גדליה, ועז''א ואיש לא ידע והיה בדעתו למצוא עלילה שיאמר שהרגו בדין ובמשפט, וזה היה התחבולה שהרג השמונים איש, כמו שיתבאר :

להביא בית ה' . כשנסעו מביתם לא היו יודעים בחורבן הבית ובדרך שמעו וקרעו בגדיה' וגלחו זקנם . ומתגודדים . לשון שריטה :

מגולחי זקן וכו' . דרך צער ואבל על חורבן ירושלים ובה''מ וגלות יהודה : להביא בית ה' . יתכן שגם אחר החורבן הקריבו על המזבח וכמ''ש רז''ל שמעתי שמקריבין אע''פ שאין בית ( מגילה י ) :

מגלחי . מלשון גלוח השער : ומתגודדים . ענין שריטת הבשר וכן ויתגדדו כמשפטם ( מ''א יח ) :

ויבאו אנשים, הוא רצה להעביר קול שגדליה הכה את האנשים היינו שצוה להרוג אותם על שהם מתאבלים על שריפת בהמ''ק, כמ''ש שהיו מגולחי זקן וקרועי בגדים, ועל שמוליכים מנחה ולבונה לבית ה' ורצה שיחשוב כל השומע שנבוכדנצר צוה לגדליה להרוג את כל המתאבל על בית ה' ואת כל ההולך להקטיר שם :

הולך הלוך ובכה . מראה עצמו כבוכה על אבדן מולדתו למען לרמות אותם : בואו . הסיבם מללכת לירושלים כי במצפה היה לו מקום נאות להרגם :

כפגוש . ענין פגיעה :

(ו-ז) ויצא ישמעאל לקראתם הולך ובכה עשה א''ע כבוכה ומתאונן על הפקודה הזאת שנתן גדליה להרג ההולכים לבית ה', ויאמר אליהם באו אל גדליהו כדי שיחשבו שהם נהרגים בפקודת גדליה, ובבואם תוך העיר שחטם אל תוך הבור, וכ''ז עשה בפקודת גדליה :

וישחטם . יתכן שהיתה כוונתו לבל יגולה על ידם מהר מהריגת גדליה לבל ירדפו אחריו : אל תוך הבור . שהיה שם : הוא והאנשים . הוא שחטם עם אנשיו :

נמצאו בם . בהבאים משכם וכו' : כי יש לנו וכו' . ונגיד לך שתקחב אתה : ויחדל . חדל מהם ולא המיתום :

מטמונים . אוצרות ע''ש שדרך לטמנם במחבואה :

ועשרה אנשים נמצאו בם, והם בחשבם שגדליה צוה להכותם על הלכם לבית ה', אמרו אל תמיתנו כי יש לנו מטמונים בשדה וניתן שוחד אל גדליה אם יחיה אותנו, וע''כ לא המיתם כדי שיחשבו שכ''ז נעשה בפקודת גדליה, והיה כונתו אם להפיל אימה על הנותרים שיחשבו שנבוכדנצר מינה את גדליה לרצוח תמימי דרך המתאבלים על החורבן, ואם כדי שכולם ישמחו ויאשרוהו על שהרג את גדליה שרצח נפשות שלא במשפט, וז''ש.

אשר הכה ביד גדליהו . מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש העלה עליו כאילו נהרגו על ידו :

ביד גדליהו . במקום גדליה במצפה : הוא . זהו הבור אשר עשה וכו' : מפני בעשא . לבל יוכל לבא שמה בהלחמו עמו : אותו . את הבור הזה :

ביד גדליה . במקום גדליה כמו יד אבשלום ( ש''ב יח ) :

והבור אשר השליך שם ישמעאל את פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו שבאמת הכה אותם ביד גדליה ובפקודתו, ר''ל שאמר כן שגדליה צוה להכותם, הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא, מודיע בזה מה החטא גורם, כי כבר התבאר (מלכים א' ט''ו י''ז) שבעשא בנה את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה, היינו לעכב עי''כ שלא יעלו ישראל לרגל, ועקר עליתם לרגל היה דרך מצפה כמ''ש (הושע ה') כי פח הייתם למצפה ושם עמדו ג''כ צבאות אסא להגן על ההולכים לרגל וללחום נגד גדוד בעשא, ועשה את הבור להספיק מים לצבאותיו, וא''כ הבור הזה שנעשה לעזר להולכים לבית ה' עתה בעונות הדור הושלכו שם חללים ההולכים לבית ה' :

וישב . לקח בשבי את העם הבאים מעצמם למצפה כמ''ש למעלה ואת העם אשר השאיר נבוזראדן והניחם עם גדליה : וישבם . לפי שארכו הדברים חזר ואמר וישבם : וילך לעבור . הלך עמהם לעבור אל בני עמון לשבת שמה :

וישב . מלשון שבי : הפקיד . מלשון פקדון והנחה : וישבם . מלשון שבי :

וישב את כל שארית העם אשר במצפה. מאלה ששבו לא''י (כנ''ל מ''ב י''א). ואת כל העם הנשארים מאלה שהיו בא''י מכבר אשר הפקיד נבוזראדן :

וישמע . במקום שהיה כי לא היה אז במצפה :

אל מים רבים . על ברכת מיין סגיאין :

את כל האנשים . אשר עמהם : אל מים רבים . על בריכת המים הרבים :

כל העם . שהוליך בשבי :

ויסובו . העם הנשבה סבבו ושבו מישמעאל והלכו אל יוחנן :

ויסובו . מלשון סבוב : שבה . מלשון שבי :

נמלט . ברח ומלט נפשו עם שמנה אנשים :

נמלט . ענין השמטה והצלה : בשמנה . הבי''ת היא במקום עם וכן הרק אך במשה דבר ה' ( במדבר י''ב ) :

מן המצפה . אשר שבה ישמעאל מן המצפה אחר שהכה את גדליה : גברים וכו' . מוסב על תחלת המקרא ויקח יוחנן וכו' אשר השיב מגבעון ברדפו אחר ישמעאל :

גברים . אנשים : וסריסים . מין שררה :

אשר השיב מאת ישמעאל כי בלכת ישמעאל נשארו עוד הרבה אנשים בסביבות מצפה והיה דעתם ללכת גם כן לארץ בני עמון אחרי ישמעאל ויוחנן השיבם מן הדרך, וגברים אנשי המלחמה אשר השיב מגבעון שלקח אתו ישמעאל ומצא אותם אצל גבעון :

בגרות כמהם . בגרות דיהב דוד לכמהם בר ברזילי גלעדאה , כששב ממלחמת אבשלום כמו שנאמר בספר ( ש''ב יט ) אתי יעבור כמהם וגו' :

בגרות כמהם . במקום אשר גר שם כמהם בן ברזילי הגלעדי המוזכר בש''ב שחזר עם דוד אחר שנהרג אבשלום : ללכת . בדרך המהלך לבוא למצרים :

בגרות . מל' גרות ומדור :

מפני הכשדים . רצו ללכת שמה מפני הכשדים : כי הכה וכו' . וחששו פן יעלילו הכשדים לומר שזה היה בהסכמת כולם והריגת פקיד המלך תחשב למרידה :