ירמיהו-ירמיה פרק-מב{א}
וַֽיִּגְּשׁוּ֙ כָּל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וְיֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וִֽיזַנְיָ֖ה בֶּן־הוֹשַֽׁעְיָ֑ה וְכָל־הָעָ֖ם מִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֽוֹל׃
ויגשו . הקריבו :
{ב}
וַיֹּאמְר֞וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפָּל־נָ֤א תְחִנָּתֵ֙נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֙נוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כָּל־הַשְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֹתָֽנוּ׃
תפל נא . בקשו ממנו להתפלל בעדם אל ה' : כאשר עיניך ראות אותנו . שאנחנו מתי מספר :
תפל . ענין נטיה : נא . עתה :
{ג}
וְיַגֶּד־לָ֙נוּ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר נֵֽלֶךְ־בָּ֑הּ וְאֶת־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶֽׂה׃
ויגד לנו . ר''ל התפלה תהיה שיגיד לנו את הדרך וכו' אם ללכת למצרים או להשאר כאן : ואת הדבר וכו' . כפל הדבר במ''ש :
ויגד לנו, הם לא שאלו אם ילכו לארץ מצרים אם לא, כי כבר הסכימו ללכת למצרים (כנ''ל מ''א י''ז) רק בקשו שה' יגיד להם את הדרך באיזה דרך ילכו למצרים, ואת הדבר אשר נעשה אחר שיבואו לשם, ואיך ינצלו בדרך מחרב מלך בבל :
{ד}
וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ שָׁמַ֔עְתִּי הִנְנִ֧י מִתְפַּלֵּ֛ל אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כְּדִבְרֵיכֶ֑ם וְֽהָיָ֡ה כָּֽל־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־יַעֲנֶ֨ה יְהוָ֤ה אֶתְכֶם֙ אַגִּ֣יד לָכֶ֔ם לֹֽא־אֶמְנַ֥ע מִכֶּ֖ם דָּבָֽר׃
שמעתי . קבלתי אמריכם והנני מתפלל : אתכם . ר''ל על שאלתכם : לא אמנע . מבלי להגידה : דבר . שום דבר :
יענה . מלשון עניה ותשובה :
השאלות: מז''ש והיה כל הדבר אשר יענה ה' אגיד לכם, שזה דבר שא''צ לאמרו : ויאמר ירמיהו הנני מתפלל כדבריכם ר''ל כפי שבקשתם שיראה לכם הדרך היותר טוב ללכת מצרים, ובכ''ז והיה כל הדבר אשר יענה ה' אתכם, היינו שאם יענה שלא תלכו בדרך זה כלל רק תשארו בא''י ג''כ אגיד לכם :
{ה}
וְהֵ֙מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהוָה֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד אֱמֶ֣ת וְנֶאֱמָ֑ן אִם־לֹ֡א כְּֽכָל־הַ֠דָּבָר אֲשֶׁ֨ר יִֽשְׁלָחֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֵלֵ֖ינוּ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃
והמה . השרים והעם : לעד אמת ונאמן . ר''ל המקום יהיה בנו לעד אמת שקבלנו על עצמנו לעשות כפי שתאמר לנו בשמו ויהיה נאמן עלינו להפרע מאתנו אם לא ככל הדבר וכו' כן נעשה :
(ה-ו)
השאלות: ומז''ש שיעשו ככל אשר ישלחהו ה', הלא זה פשוט שלכן שאלו דבר ה' ועצתו. ומהו אם טוב ואם רע, ומז''ש למען אשר ייטב : והמה אמרו אל ירמיהו וכו' ככל הדבר אשר ישלחך ה' אלינו כן נעשה אף אם יצוה שנשאר בא''י :
{ו}
אִם־ט֣וֹב וְאִם־רָ֔ע בְּק֣וֹל ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֨ר (אנו) [אֲנַ֜חְנוּ] שֹׁלְחִ֥ים אֹתְךָ֛ אֵלָ֖יו נִשְׁמָ֑ע לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽיטַב־לָ֔נוּ כִּ֣י נִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
אם טוב . בין שיהיה הדבר טוב בעינינו בין שיהיה רע בעינינו נשמע בקול ה' : למען . בעבור זה ייטב לנו כאשר נשמע בקולו :
אם טוב ואם רע הגם שאם יצוה שישארו בא''י זה רע לפי דעתם, בכל זה בקול ה' נשמע, למען ר''ל שגם אם תשיג אותנו רעה ע''י ציווי ה' עכ''פ זה עצמו דבר טוב מה שנשמע בקול ה', וז''ש למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול ה' אלהינו, שהשמיעה בקול ה' הוא הטוב האמתי, וגם ר''ל שעי''כ ישגיח ה' שייטיב לנו ע''י שאנו שומעים בקולו :
{ז}
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ עֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָֽהוּ׃
ויהי מקץ . מעת ששאלו ממנו לחלות פני ה' :
מקץ . מסוף :
{ח}
וַיִּקְרָ֗א אֶל־יֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְאֶ֛ל כָּל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וּלְכָ֨ל־הָעָ֔ם לְמִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֽוֹל׃
{ט}
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ אֵלָ֔יו לְהַפִּ֥יל תְּחִנַּתְכֶ֖ם לְפָנָֽיו׃
השאלות: מ''ש אשר שלחתם אותי מיותר : כה אמר ה' אשר שלחתם אותי אמר להם שתשובת ה' לא היתה כפי שאלתם שיראם הדרך למצרים כי אינו מסכים שיצאו מא''י, רק תשובתו היא מצד מה ששלחתם אותי להפיל תחנתכם לפניו, שמצד זה רחם עליכם לתת לכם שארית בארץ, ועי''כ.
{י}
אִם־שׁ֤וֹב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתּ֑וֹשׁ כִּ֤י נִחַ֙מְתִּי֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם׃
ובניתי אתכם . ר''ל יפרו וירבו בה ולא יגלו עוד ממנה : ונטעתי . הוא כפל ענין במ''ש : כי נחמתי . חשבתי מחשבה אחרת על הרעה שעשיתי להם כי לא אוסיף עוד להרע להם :
ובניתי . מל' @ בנין : אהרוס . ענין שבירה ונתיצה : אתוש . ענין עקירה : נחמתי . ענין הפוך מחשבה :
אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם במלכות והנהגה, ונטעתי אתכם בריבוי עם, כי נחמתי על הרעה ורוצה אני שיהיה שארית בארץ ואחרית ותקוה :
{יא}
אַל־תִּֽירְא֗וּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם יְרֵאִ֖ים מִפָּנָ֑יו אַל־תִּֽירְא֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־אִתְּכֶ֣ם אָ֔נִי לְהוֹשִׁ֧יעַ אֶתְכֶ֛ם וּלְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃
אשר אתם יראים מפניו . ר''ל הדבר אשר אתם יראים מפניו והוא מהריגת גדליה כמ''ש למעלה : ממנו . מן הדבר ההוא לא תיראו כי נ''נ לא ירע עמכם בעבור זה : ולהציל אתכם . לבל יוכל להרע עמכם :
(יא-יב)
השאלות: למה אמר שתי פעמים אל תיראו, ותחלה אמר אתכם אני להציל, שמשמע שירצה לעשות רע, ואח''כ ואתן לכם רחמים : אל תיראו, לא תיראו מצד מה שאתם יראים מפניו עתה שהוא שינקום מכם על הריגת גדליה וכן אל תיראו ממנו בעתיד משאר רעות ומעבודה קשה כי על מה שיחרה אפו על הריגת גדליה אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו בל יעניש אתכם ע''ז, וכן על העתיד.
{יב}
וְאֶתֵּ֥ן לָכֶ֛ם רַחֲמִ֖ים וְרִחַ֣ם אֶתְכֶ֑ם וְהֵשִׁ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם׃
ואתן . ועוד אתן אתכם לרחמים לפניו וירחם אתכם : והשיב אתכם . ר''ל הגולה מעמכם לבבל ישיבם מרצונו אל ארצם :
ואתן לכם רחמים ורחם אתכם להקל המסים והעבודה, והשיב אתכם אל אדמתכם שתהיה האדמה שלכם וקניניכם כמקדם :
{יג}
וְאִם־אֹמְרִ֣ים אַתֶּ֔ם לֹ֥א נֵשֵׁ֖ב בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את לְבִלְתִּ֣י שְׁמֹ֔עַ בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
לבלתי שמוע . ר''ל ואם גם עתה אחר ששמעתם דבר ה' לא תשבו פה ותמאנו לשמוע דבר ה' :
(יג-יד)
השאלות: מ''ש ואם אומרים אתם, וחזר מלת לאמר, והיל''ל לא נשב בארץ הזאת כי ארץ מצרים נבא? : ואם אומרים אתם, אמנם אם לא תרצו לשמוע בקול ה' להשאר בא''י שבזה יש שני אופנים, אם מפני שאין רוצים לשבת בארץ, והיא ההליכה ממה שממנו, או מפני שרוצים בארץ מצרים שהיא הנסיעה אל מה שאליו, אומר על הצד הראשון אומרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמוע בקול ה' שהבטיח לכם שייטיב אתכם, ותרצו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ אל שאר מקומות חוץ ממצרים, ועל הצד השני אמר.
{יד}
לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְק֥וֹל שׁוֹפָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃
וקול שופר . שתוקעין הצופים להזהיר את העם :
לאמר . כי תאמרו נבא למצרים אשר שם לא נראה מלחמה כי בהיותכם פה תפחדו ממלחמת הכשדים : וקול שופר . הדרך לתקוע במלחמה בשופרות : לא נרעב . לא כמו בכאן שהרעב מתמיד : ושם נשב . ולא נהיה גולים משם :
לאמר, או שתאמרו לא כי ארץ מצרים נבא אשר לא נראה מלחמה, כי בשאר ארצות חוץ ממצרים היה להם אז מלחמה עם נבוכדנצר שכבש כל ארצות סוריא אחר החורבן, לא כן מצרים שאין שם מלחמה ורעב :
{טו}
וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־אַ֠תֶּם שׂ֣וֹם תְּשִׂמ֤וּן פְּנֵיכֶם֙ לָבֹ֣א מִצְרַ֔יִם וּבָאתֶ֖ם לָג֥וּר שָֽׁם׃
ועתה . הואיל וכן תאמרו לכן שמעו וכו' : שום תשימון . אם תחשובו לבוא שמה מדעת ומרצון : ובאתם . ר''ל וכן תעשו בפועל לבא שמה ולגור בה :
ועתה לכן שמעו דבר ה', ר''ל על הצד שיצאו מא''י לשכון בשאר ארצות חוץ ממצרים ע''ז לא דבר ה' עונש רק מה שאמר למעלה לבלתי שמוע בקול ה' שבזה לא תבא להם הטוב שהבטיח אם ישארו בא''י, אבל אם אתם שום תשימון פניכם לבא מצרים שע''ז הזהירם ביחוד (וכבר הוזהרו מן התורה שלא ישובו מצרים ויש סברא שהאיסור הוא רק בדרך הזה מא''י למצרים כמ''ש הקדמונים, ועז''א אם שום תשימון פניכם לבא מצרים שהוא המוזהר ויש סברא שאינו אסור רק היוצא לגור לא ההולך לסחורה ואם הלך לסחורה והשתקע שם לא עבר על הלאו במעשה, עמ''ש באה''ח באר''י סי' ח' סק''ב, ועז''א ובאתם לגור שם) :
{טז}
וְהָיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָרָעָ֞ב אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם ׀ דֹּאֲגִ֣ים מִמֶּ֗נּוּ שָׁ֣ם יִדְבַּ֧ק אַחֲרֵיכֶ֛ם מִצְרַ֖יִם וְשָׁ֥ם תָּמֻֽתוּ׃
אשר אתם יראים . הוא חרב הכשדים : שם ידבק אחריכם . יהיה דבוק בכם ללכת אחריכם שם ולתוספת ביאור אמר מצרים : ושם תמותו . בחרב וברעב :
דאגים . מלשון דאגה ופחד : ידבק . ענין חבור :
והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה, שמטעם זה בחרתם בארץ מצרים כמ''ש אשר לא נראה מלחמה, שם תשיג אתכם, יען שתהיה החרב בארץ מצרים שנבוכדנצר יכבוש אחר כך את ארץ מצרים :
{יז}
וְיִֽהְי֣וּ כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ אֶת־פְּנֵיהֶ֜ם לָב֤וֹא מִצְרַ֙יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם יָמ֕וּתוּ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ שָׂרִ֣יד וּפָלִ֔יט מִפְּנֵי֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מֵבִ֥יא עֲלֵיהֶֽם׃
ויהיו כל האנשים . כל החפצים ללכת שמה כולם ימותו איש לא נעדר ולא ישאר שארית מה לפי גודל הרעה שאביא עליהם :
שריד ופליט . שארית והצלה וכן ולא היה ביום אף ה' פליט ושריד ( איכה ב ) :
השאלות: מ''ש ויהיו הוא כפל לשון? : ויהיו, וחוץ ממה שישיג אתכם שם חרב ורעב מעצמו, חוץ מזה ימות בחרב וברעב עד שלא יהיה להם שריד ופליט, מפני הרעה אשר אני מביא עליהם, רעה השגחיית מיוחדת עליהם מצד העונש חוץ מן החרב הכולל שישיג גם את מצרים :
{יח}
כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ כַּאֲשֶׁר֩ נִתַּ֨ךְ אַפִּ֜י וַחֲמָתִ֗י עַל־יֹֽשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כֵּ֣ן תִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיכֶ֔ם בְּבֹאֲכֶ֖ם מִצְרָ֑יִם וִהְיִיתֶ֞ם לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה וְלֹֽא־תִרְא֣וּ ע֔וֹד אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃
כאשר נתך . כמו שנשפך אפי וכו' : לאלה . כולם יאמרו בשבועתם אם עשיתי כזאת אהיה כמו אלה הבאים למצרים : ולשמה . כולם יתמהו על גודל מפלתכם : ולקללה . המקלל את מי יתלה הקללה בכם לומר שיהיה מקולל כמותכם : ולחרפה . כולם יחרפו אתכם : ולא תראו . כאשר תלכו מפה לא תשובו עוד לראות את המקום הזה :
תתך . ענין הרקה ושפיכה כמו ומטר לא נתך ארצה ( שמות ט ) : לאלה . ענין שבועה כמו ושמעה קול אלה ( ויקרא ה' ) : ולשמה . ענין תמהון כמו פנו אלי והשמו ( איוב כא ) :
כי כה אמר ה' כאשר נתך אפי וחמתי, ר''ל כמו שבירושלים היה עונש השגחיי כן יהיה בבואכם מצרים :
{יט}
דִּבֶּ֨ר יְהוָ֤ה עֲלֵיכֶם֙ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה אַל־תָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם יָדֹ֙עַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי־הַעִידֹ֥תִי בָכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
דבר וכו' . אמר שוב להתרות בהם : ידוע תדעו . בבוא עליכם הצרה תדעו שאני התריתי בכם היום ואמרתי שכן יהיה :
העידותי . ענין התראה כי ע''פ רוב מתרין בעדים לבל יכחש :
השאלות: מ''ש דבר ה' עליכם אין לו פירוש וכל הענין כפול ומכופל ומיותר : דבר ה' עליכם עד הנה הודיע להם את דבר ה', מעתה יאמר הנביא דברי עצמו, הלא ה' דבר עליכם אל תבאו מצרים, ואני העידותי בכם היום והתריתי בכם בשם ה', וא''כ מזה נודע :
{כ}
כִּ֣י (התעתים) [הִתְעֵיתֶם֮] בְּנַפְשֽׁוֹתֵיכֶם֒ כִּֽי־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י אֶל־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וּכְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ כֵּ֥ן הַגֶּד־לָ֖נוּ וְעָשִֽׂינוּ׃
כי התעיתם . בדברו עמהם ראה בפניהם שלא היו חפצים להשאר במקומם ולכן אמר באמת עשיתם טעות גדול בנפשותיכם אשר אתם שלחתם אותי וכו' כי אילו לא שלחתם הייתם שוגגין ועכשיו אתם מזידין :
התעיתם . מלשון תועה וטעות : בנפשותיכם . בעצמיכם :
כי התעיתם בנפשותיכם ר''ל שמזה נודע שאתם גמרתם בדעתיכם לבא מצרים, ומה ששלחתם אותי אל ה' לאמר התפלל וכו' וככל אשר יאמר ועשינו בזה אתם התעיתם את עצמכם, כי ה' יודע האמת שאין דעתכם לשמוע לקולו, ומזה ידעתי כי מה :
{כא}
וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃
ולכל . ר''ל וכמו שלא שמעתם מאז לכל אשר שלחני אליכם :
שהגדתי לכם היום ולא שמעתם הסכלתם עשו מאד, כי לא הרוחתם מזה, רק מה :
{כב}
וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר תָּמ֑וּתוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲפַצְתֶּ֔ם לָב֖וֹא לָג֥וּר שָֽׁם׃
ועתה וכו' . חזר להתרות בהם שוב למען ידעו בבוא הרעה :
שעתה ידע תדעו כי בחרב וברעב תמותו שאם לא הייתם שואלים ממני לא הייתם יודעים מה יהיה בסופכם ועתה ששאלתם תדעו שאחריתכם למות :