הדבר אשר היה . מה שנא' בסוף הענין ( ירמיה מב ) ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר ה' וגו' אלא שכתב תחלה על מה נאמר לו ומדרש אגדה באיכה רבתי מה היה הדבר ושובה אל גדליהו אמר לו או את נחית עמהון ואנא מסובר הכא או את סובר הכא ואנא נחית עמהון אמר אין אנא נחית עמהון מה אנא מהני להון אלא יחות ברייהון עמהון דסגין הוא מהני להון : מן הרמה . שהיה גולה מעצמו עמהן היה רואה כת שלולים בקולרין היה מכניס צוארו ביניהם וכו' כדאיתא בפסיקתא דאפטרתא דברי ירמיהו שא''א לומר שנתנו נבוזראדן באזיקים שהרי צוהו נבוכדנאצר אל תעש לו מאומה רע ( לעיל לט ) : באזיקים . בזיאו''ש בלע''ז :

הדבר אשר היה וכו' . הוא הדבר הנאמר אחרי הספורים ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר ה' אל ירמיהו ( לקמן מ''ב ) ולפי שהדבור היה להשיב על שאלת השרים בדבר ההליכה למצרים לזה הקדים לומר שירמיהו היה נמצא עמהן ולא הלך גולה לבבל עם כי אסרוהו עם הגולים כמ''ש בענין כי חזר נבוזראדן והתירו ובא אל גדליהו וגם הקדים לספר הסיבה אשר בעבורה רצו ללכת למצרים ולזה שאלו מירמיה לשאול פי ה' ואח''ז אמר מה השיב המקום ע''ז : אחר שלח אותו וכו' , מן הרמה . כי כשצוה נבוזראדן להוציאו מחצר המטרה ישוב בתוך העם כמ''ש למעלה וכשחזרו אנשי כשדים לקחת את העם בשבי להוליכם גולה בבלה לקחו גם את ירמיה עמהם והביאו את כולם אל העיר רמה כשהם אסורים באזקים ומשם שלחו נבוזראדן כמ''ש בענין : בקחתו אותו . בעת שלקח אותו מבין הגולים והוא היה אסור בתוך כל גלות וכו' :

הרמה . שם עיר : אסור . קשור : באזקים . בשלשלאות כמו לאסור מלכיהם בזיקים ( תהלים קמט ) :

בקחתו אותו והוא אסור באזיקים, כבר פי' חז''ל שבחר ללכת עם הגולה ושם בעצמו זיקים על ידיו כיתר הגולים להצטער בצרתם ועז''א והוא אסור :

ה' אלהיך דבר וגו' . למה אתה מצטער עליה' והלא אתה נבאת להם ולא שמעו כדאיתא בפסיקתא :

ויקח . לפי שארכו הדברים אמר שוב ויקח : ה' אלהיך דבר וכו' . ר''ל יודע אני שאתה נבאת להם בשם ה' את הרעה הזאת וכו' :

(ב-ג) ויאמר אליו ה' אלהיך דבר, ר''ל למה שמת זיקים על ידך ותצטער, {{{א}}} הלא ה' דבר על ידך והוא גזרת ה', {{{ב}}} הלא זה בא בעבור שחטאתם לה' והיה לכם הדבר הזה, ר''ל א''כ הדבר מיוחס לכם שאתם גרמתם, בענין שאני לא עשיתי רע, כי היה בגזרת ה', וע''י פועל ידכם הרע :

ויבא . וכן הביא את הרעה והוא עשה את הרעה ולא גבר נ''נ בכח ידו : ולא שמעתם בקולו . ר''ל מה שנבאת להם בשם ה' להשלים עם מלך בבל לעבדו :

פתחתיך . לשון ויפתח הגמלים ( בראשית כד ) וכת''י וכען הא שריתך ומנחם פתר כולם לשון פתיחה ממש :

ועתה . ר''ל הואיל ולא בכח ידו גבר נ''נ כ''א בחמת ה' בעוונם ואתה הלא הזהרתם להשלים עמנו א''כ אין עליך אשמה ולכן אתיר אותך היום מן האזיקים ואם טוב וכו' : ואשים את עיני . להשגיח בך : חדל . מנע לבוא אתי לבבל : לפניך . ר''ל ברשותך : אל טוב . אל מקום הטוב והישר בעיניך וכו' :

פתחתיך . ענין התרת הקשר כמו יתרי פתח ( איוב ל ) :

ועתה למה נתת זקים על ידך. אם באשר אתה רוצה לילך עם הגולים לבבל ותחשוב שא''א לך לילך עמהם בלא זקים, הנה פתחתיך היום מן האזקים ובכל זה אם טוב בעיניך לבא אתי בבל בא בלא זקים, ואם רע בעיניך חדל, כי הברירה בידך ללכת אל כל אשר תרצה :

ועודנו לא ישוב . בכל זאת לא היה חפץ לשוב אמר לו הקב''ה ושובה אל גדליהו אשר הופקד על העניים הנשארים גם הם צריכין לך כשאר הגולים : ארוחה ומשאת . מתנן ונבזבן :

ועודנו לא ישוב . ועדיין ירמיה לא אמר שישוב משם לשבת בתוך העם הבין נבוזראדן שהיה דעתו לשוב ואמר לו ושובה אל גדליה וכו' והוא מקרא קצר : או אל כל הישר וכו' . כאומר אין אני מכריח אותך ללכת אליו אלא או שוב אליו או לך אל כל מקום הישר בעיניך : ארוחה ומשאת . פרס מבית המלך ותשורה : וישלחהו . שלחו לנפשו :

הפקיד . מלשון פקיד וממונה : ארוחה . ענין פרס קבוע מבית המלך וכן וארחתו ארחת תמיד ( לקמן נב ) : ומשאת . ענין תשורה ודורון כמו ותרב משאת בנימין ( בראשית מג ) :

ועודנו, ר''ל ואם תחשוב כי ישובו הגולים לא''י אל גדליה שהפקיד מלך בבל בארץ ותשוב עמהם, ואין דעתך ללכת לבבל רק כדי לשוב עמהם לא''י, עז''א ועודנו לא ישוב ר''ל הגולה לא ישוב עודנו בעת הזאת, ולכן אם דעתך לשוב אל גדליה שובה אל גדליה בן אחיקם בעצמך, וגם שם יש לך ברירה, אם תרצה שב אתו בתוך העם או אם תרצה ללכת משם אל מקום אחר אל כל הישר בעיניך ללכת לך, ויתן לו רב טבחים ארוחה שקבע לו ארוחת תמיד שיתפרנס בו.

המצפתה . כי במצפה ישב :

אשר בשדה . אשר היו בשדה בברחם מן העיר מפני הכשדים : המה ואנשיהם . גם המה שמעו גם אנשיהם שמעו : כי הפקיד וכו' , בארץ . עשאהו פקיד וממונה בארץ : וכי הפקיד אתו . ואשר הניח עמו אנשים ונשים וכו' :

החיילים . צבאות עם : הפקיד . קמייתא מלשון פקיד וממונה ותניינא מלשון פקדון והנחה : וטף . ילדים קטנים :

וכי הפקיד אתו אנשים, שמזה ראו שאין רצונו להגלות יותר רק שרוצה שתתישב הארץ לכן התקבצו אליו :

וישמעאל וכו' . וגם ישמעאל וכו' באו המה ואנשיהם :

אל תיראו וכו' . ר''ל אל תפחדו מהכבדות עול עבודת הכשדים ושבו בארץ ועבדו את המלך באמונה לבד וייטב לכם כי הוא לא יכביד העול :

אל תיראו, ר''ל שלא ייראו מהמון הכשדים שיצטרכו לעבדם ולהיות עבדים לעבדים כי כאשר יעבדו את מלך בבל ייטב להם כי הוא יסתירם בצל כנפיו מחמת ההמון :

וקיץ . דבלה :

הנני יושב במצפה . ר''ל לא אלך מזה ומוכן אני תמיד לעמוד לפני הכשדים אשר יבואו אלינו במהלכם דרך פה לבלי חת להרע לכם וכאומר הלא המלך הפקיד אותי ויש לאל ידי למנעם מלעשות לכם רעה : ואתם אספו . ר''ל מעתה אל תחושו פן יקחום האויב כי מאספיו יאכלום : אשר תפשתם . אשר אחזתם לשבת בהן ( אף כי עתה באו ולא תפשו עדיין אמר אשר תפשתם כי כשיאספו כבר תפשו ערים לשבת ) :

וקיץ . פירות המיבשין בקיץ וכן הלחם והקיץ ( ש''ב טו ) : תפשתם . ענין אחיזת נחלה :

ואני, ר''ל וכן אל תיראו מן הכשדים הבאים בשליחות המלך שיבוזו אתכם, כי אני עומד לפניהם להצילכם, וא''כ אין לכם לירא ולא להטמין את קניניכם מפני שודדים. רק אספו יין וקיץ ושימו בכליכם בפרהסיא, וכן לא תיראו לשבת בכ''מ שאתם רוצים רק ושבו בעריכם אשר תפשתם, והנה לאלה צוה שישבו בעריהם לא במצפה באשר היו מורדים בתחלה לא נתן להם רשות לשבת שם :

אשר במואב וכו' . אשר ברחו שמה בעת מלחמת נ''נ : כי נתן . אשר עזב שארית ליהודה ואשר הפקיד וכו' :

(יא-יב) וגם כל היהודים וכו' וישובו כל היהודים והם באו אל גדליה המצפתה כי היה להם רשות לשבת במצפה כי הם לא מרדו תחלה :

אשר נדחו שם . בעת המלחמה :

אשר בשדה . אשר היו בשדה בברחם מן העיר מפני הכשדים ( וחזר וכתבו כאן להסמיכו למקרא של אחריו ) :

שלח . גירה אותו בך להכותך מכות נפש וכאומר והוא קבל מאמריו :

שלח . ענין גרוי והסתה כמו ושן בהמות אשלח בם ( דברים לב ) :

אלכה נא . עתה אלך ואכהו נפש עד לא יכוך : ואיש לא ידע . מי הכהו ועל מה הוכה : ונפוצו . יהיו נפוצים מכאן ולא ישאר שארית :

ונפוצו . ענין פזור ופרוד :

(טו-טז) אלכה נא ואכה. כי חשב שגדליה ירא מלהרגו על הספק מפני העם שיאמרו שממית בלא משפט, ואמר לו שהוא יעשה זאת ובצנעה, והשיב לו שאינו מאמין בדבר כי שקר הוא :

אל ישמעאל . על ישמעאל :