ויצורו . סבבו עליה להצר לה :

בחדש העשירי עקר הספור בא לקמן סי' נ''ב ופה ר''ל שנבואת ירמיה נתקיימה, ורי''א פי' שהגם שהבקעה העיר בתמוז לא נכנסו עד ז' אב שכל החדש היו היהודים נלחמים עליה עד שלחצם הרעב, בחדש העשירי (בעשור לחדש מ''ב כ''ה, ולקמן נ''ב ד' יחזקאל כ''ד א'), ויצרו, ויבנו עליה דיק סביב (שם ושם) :

הבקעה העיר . חיל נ''נ בקעו חומתה כאלו נעשית מעצמה כי אנשי ירושלים היו חלושים ברעב ולא עמדו למולם לעכב על ידם :

הבקעה . מלשון בקיעה ופתיחה :

בתשעה לחדש (ולא היה לחם לע''ה ותבקע העיר, שם) ר''ל שע''י הרעב נבקעו העם לצאת אל מלך בבל, ועי''כ.

ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך וגו' . מגיד שנתקיימה כאן נבואה עליונה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלים וגו' ( לעיל א ) : בשער התוך . בתרעא מציעתא שער העזרה שער ניקנור המזרחי והוא בין שער עזרת נשים ובין שער ההיכל ורבותינו אמרו שער התוך שער שמחתכין בו הלכות עליהם הוא אומר מקום המשפט שמה הרשע ( קהלת ג ) :

בשער התוך . הוא השער שהיה בחומה האמצעית כי שלש חומות היו בירושלים :

התוך . האמצעי כמו ויבתר אותם בתוך ( בראשית טו ) : נרגל וגו' . שמות השרים ושנים היו נקראים בשם נרגל וכן שראצר :

ויבואו כל שרי בבל ונכנסו לפנים מן החומה :

דרך גן המלך . מער' היתה לו מביתו עד ערבות ירחו ויצא לילך דרך המערה מה עשה הקב''ה לקיים ופרשתי את רשתי עליו ( יחזקאל יב ) זימן צבי לפני הכשדים מהלך על גג המערה חוץ לעיר ורצו אחריו לתפשו והוא רץ עד פתח המערה וראו את צדקיהו יוצא מן המערה . ( ה ) וידבר אתו משפטים . למה עברת על השבועה :

דרך גן המלך . בדרך שאצל גן המלך בשער העומד בין שתי החומות : דרך הערבה . בדרך ההולך אל ערבות יריחו :

הערבה . כמו מדבר :

ויהי כאשר ראם (וזה היא הבקעת העיר שנזכר במלכים ולקמן שהיה בקיעה שנית בלילה דרך שער בין החומתים) :

וירדפו . אמרו רז''ל ברח דרך מער' ההולכת עד ערבות יריחו ונזדמן צבי הולך ממעל על המערה ורדפו הכשדים אחר הצבי ובבואם לפתח המערה מצאו את המלך יוצא ותפשוהו : את צדקיהו . אותו לבד כי כל חילו נפוצו מעליו כמ''ש בסוף הספר ובמ''ב : רבלתה . כי בהאריך ימי המצור הלך נ''נ לרבלה : משפטים . התווכח עמו על מה שמרד בו ועבר על שבועתו כמו שכתוב בדברי הימים :

משפטים . ענין ויכוח :

ואת כל חורי יהודה . אלו הסנהדרין על שהתירו לו את שבועתו החטא היה בעיני האלהים שהתירו השבועה :

חורי . ענין שררה כמו ואריבה את החורים ( נחמיה ה ) :

בנחושתים . בשלשלאות של נחושת : לביא . כמו להביא :

ואת בית העם . בתי כנסיות :

ואת בית העם . ר''ל בית כ''א מגדולי העם כמ''ש בסוף הספר ובמ''ב את כל בית גדול :

נתצו . ענין שבירה והריסה :

ואת בית המלך, זה היה בחדש החמישי ע''י נבוזראדן (מלכים ולקמן נ''ב) :

הנשארים . אשר לא נהרגו : אשר נפלו עליו . להשלים עמו : ואת יתר העם הנשארים . בכל ערי יהודה : רב טבחים . שר על ההורגים במצות המלך : בבל . הגלה לבבל :

ואת יתר העם הנשארים, ר''ל חוץ לעיר, ובמלכים ולקמן שם ואת יתר ההמון :

כרמים ויגבים . שדות לעבדם כל יגיבה לשון חפירה אפושי''ץ בלע''ז :

מאומה . כלל וכלל לא :

ויגבים . כמו ויקבים כי גיכ''ק מתחלף והם הבורות שהיין נמשך ויורד בהם כמו וגם יקב חצב בי ( ישעיה ה ) :

אשר אין להם מאומה, כי ידע שאלה לא ימרדו בו כי הוא נתן להם כרמים וכו' :

קחנו . קח את ירמיהו : ועיניך שים עליו . להשגיח בו : כי : כאשר . כפי שידבר אליך לעשות עמו כן תעשה :

ואל תעש לו מאומה רע, ר''ל מה שרע בעיניו הגם שאתה תעשהו לטובתו לא תעשה רק ככל אשר יאמר :

רבי . כמו שרי :

וישלח . כ''א מהם שלח :

רבי . ענין גדולה ושררה כמו על כל רב ביתו ( אסתר א ) :

(יג-יד) וישלח נבוזראדן וכו' וישלחו, מ''ש וישלח, היינו המלך שלח את נבוזראדן וכל רבי מלך בבל, והם שלחו שלוחיהם ויקחו את ירמיה להוציאהו אל הבית, שנתנו לו בית לשבת, וגם היה חפשי וישב בתוך העם כרצונו :

אל גדליהו בן אחיקם . שנפל אל הכשדים ע''פ ירמיהו וכשנלכדה העיר מינהו שליט בנשארים שם :

וישלחו . לפי שארכו הדברים חזר לומר שוב וישלחו : אל גדליהו . כי הוא נפל אל הכשדים על פי ירמיה וכשנלכדה העיר הפקידו מלך בבל על הנשארים : להוציאהו אל הבית . להוציאו מחצר המטרה ללכת לשבת בבית : וישב . ירמיה ישב בתוך העם כי השרים הוציאוהו מחצר המטרה :

עצור . כלוא במאסר :

והיו לפניך ביום ההוא . והיו הדברים לפניך שתראה אותם מתקיימי' :

לעבד מלך הכושי . זהו שדבר עליו טוב לפני צדקיהו והעלהו מן הבור : ולא לטובה . לא אביא עליהם הטובה שדברתי עליה הואיל ולא שבו אלי : והיו לפניך . הרעות האלה תראה בעיניך : ביום ההוא . ביום בוא הרעות :

לרעה ולא לטובה, כי עד עתה היה הרעה לתכלית הטובה כדי שעי''כ ישובו וייטיב עמהם, אבל עתה נגזר גז''ד והוא רק לרעה, כי אחרי ההתראה האחרונה שהתרה ירמיה בצדקיה ולא שמע לדבריו מאז היה מוכרח שתחרב העיר בכל אופן, וכמש''ש בסוף סימן הקודם, והיו לפניך ביום ההוא, שלא תפלט מן העיר ותראה את הרעה, ובכ''ז.

ביד האנשים . ביד הכשדים :

ביד האנשים וכו' . הם הכשדים :

יגור . ענין פחד כמו ויגר מואב ( במדבר כב ) :

והצלתיך ביום ההוא, אם מן האויבים שי''ל בין השרים שלא תנתן בידיהם, ואם מחרב הכשדים :

לשלל . כאלו שללת נפשך להחזיקה לעצמך : כי בטחת בי . כי מה שדבר טוב על ירמיה לפני המלך ולא פחד מכל שרי העם אשר היו לו לאויבים היה על כי בטח בה' :

מלט אמלטך . ענין הצלה : לשלל . ענין ביזה :

כי מלט אמלטך ע''י השגחה יען שבטחת בי :