וימלך מלך . לפי שמעתה בא לספר ולומר שנתקיימו הפורעניות שנבא עד הנה התחיל לומר כן ובבא עת הפקודה שיקרבו הימים להתקיים הדברים וימלך מלך אחר על יהודה תחת כניהו בן יהויקים וגו' :

ולא שמע הוא ועבדיו, כי בדורו של יהויקים היו העם שומעים לדברי ירמיה רק המלך היה רשע כנ''ל בסי' הקודם, לא כן בדורו של צדקיהו העם לא שמעו והמלך נמשך אחרי העם :

וישלח המלך, באר שהיו אז ג' דברים שבעבורם היה ראוי שישתנה ענין העם לטובה, {{{א}}} שהמלך שלח אל הנביא שיתפלל בעדם, וזה מועיל לבטל הגזרה כמ''ש יען כי נכנע לפני וכו' :

וירמיהו בא ויוצא בתוך העם . כשמלך צדקיהו צוה והוציאוהו מבית הכלא שכלאו יהויקים שצדקיה היה צדיק ודורו רשעים ויהויקי' היה רשע ודורו צדיקים :

בא ויוצא וכו' . כי כשמלך צדקיה צוה להוציאו מבית הכלא שכלאו יהויקים ולא עזבו אותו בבית הכלא :

ולא נתנו . ולא עזבו כמו ולא נתן סיחון ( במדבר כא ) : בית הכלוא . בבית המאסר :

{{{ב}}} וירמיה בא ויוצא בתוך העם, ולא כלאוהו כמו בימי יהויקים שהיה כלוא כדי שלא יתנבא, מבואר שקבלו נבואתו :

וחיל פרעה יצא ממצרים . לעזרה ליהודה :

יצא ממצרים . לעזרת יהודה : את שמעס . את פרסום גבורתם : ויעלו . הלכו מירושלים :

וחיל . צבאות עם : הצרים . המקיפים להצר : ויעלו . ענין סילוק כמו ונעלה הענן ( שם ט ) :

{{{ג}}} וחיל פרעה יצא ממצרים לעזור את צדקיהו. וישמעו הכשדים וכו' ויעלו, ר''ל שלא שבו לבבל רק שנסתלקו מן המצור כי התיראו שיבא עליהם האויב מבחוץ ותהיה להם המלחמה פנים ואחור לכן עלו ללכת לקראת חיל פרעה ולערוך אתו מלחמה :

שב לארצו מצרים . בספינות היו באים ורמז הקב''ה לים והציף עליו כמו נודות ואובות ( כלומר נפוחות ) דומות לעורות בני אדם אמרו זה לזה מה זאת אמרו אלו אבותינו שטבעום אבותיהם של אלו שאנו הולכים לעזרתם בים מיד שבו לארצם :

לדרשני . לדרוש אותי בתפלה : שב לארצו . ולא יבא לעזרה :

הנה חיל פרעה, {{{א}}} הודיע לו שחיל פרעה לא עצר כח להלחם עם נבוכדנצר ושב מצרים, {{{ב}}} בל יחשבו כי בתוך כך ילכו הכשדים לארצם, כי.

ושבו . הכשדים ישובו להלחם בכם :

ושבו הכשדים ונלחמו וכו', ולא תחשוב כי ישובו לאחר זמן אבל לע''ע הלכו לביתם, עז''א.

אל תשיאו . אל תהיו נפתים בעצמיכם לאמר שהכשדים ילכו להם מכל וכל : כי לא ילכו . ר''ל לא ילכו מכל וכל כי ישובו :

תשיאו . ענין פתוי והסתה כמו הנחש השיאני ( בראשית ג ) :

אל תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו כי לא ילכו ר''ל רק עלו מן המצור להלחם עם פרעה אבל לא הלכו מארץ יהודה כי נשארו בארץ ואין לכם עת להכין נגדם עצה וגבורה :

כי אם הכיתם . אף אם תכו את כל הכשדים ורק ישארו בה אנשים מדוקרי חרב : איש באהלו . אותם המדוקרים אשר ישכבו איש באהלו הם יקומו וישרפו את העיר הזאת והוא ענין הפלגה וגוזמא וכאומר לא יועיל שום תחבולה נגד גזירתי :

מדוקרים . ענין תחיבת חרב וחנית בגוף כמו כל הנמצא ידקר ( ישעיה יג ) :

כי אם, מוסיף, {{{א}}} שאפילו אם הייתם מכים אותם ולא ישארו רק אנשים יחידים והם יהיו מדוקרים ונפצעים, אז המדוקרים יקומו, {{{ב}}} שאיש באהלו יקומו אף שלא יכנסו לירושלים כלל רק יהיה איש באהלו רחוק מירושלים בכ''ז ישרפו את העיר באש, וכ''ז בהפלגת המליצה שאחר שה' נלחם לשרוף העיר אף פגריהם המתים ימלאו השליחות הזה ששלחם ה' :

בהעלות . בעת שנסתלקו הכשדים מעל ירושלים על כי שמעו שבאים חיל פרעה לעזור ליהודה :

בהעלות . ענין סילוק :

לחלק משם בתוך העם . לפלגא אחסנתא דיליה בגו עמא ובעוד הכשדים צרים עליה לא היה יוצא ממנה שמתפלל על העיר שלא תלכד :

ויצא . אז יצא ירמיה מירושלים וכו' : לחליק משם . להשמיט עצמו משם בתוך העם היוצאים ר''ל שהיה יוצא בין העם היוצאים להיות נשמט מהם לבל ירגישו בו שומרי השער :

לחליק . כמו להחליק והוא מלשון החלקה והשמטה :

ויצא ירמיהו לחלק משם בתוך העם. ר''ל שרצה לחלק את עצמו מאנשי ירושלים ולהיות בארץ בנימין ופי' ויצא בתוך העם היוצאים, לבל ירגישו בו :

לחלק. כמו להחליק, להחליק א''ע, ופי' ויצא בתוך העם :

ושם בעל פקידות . ממונה לשמור שלא יצא איש מן העיר להשלים אל הכשדים : בן שלמיה בן חנניה . הוא חנניה בן עזור בן בנו היה זה ולכך יחסו הכתוב ללמד שכל המחניף לרשע סוף נופל בידו או ביד בנו או ביד בן בנו וירמיה החניף לו שאמר לו אמן יקים ה' את דבריך ( לעיל כח ) , ומדרש אגדה שצוה חנניה את בנו ראה שאני מת על ידי ירמיה והעמידני שקרן בנבואתי אם תוכל להכשילו הכשילהו ובנו צוה גם הוא לבניו כך וכשהגיע שעה הכשילו :

ויהי הוא . כאשר בא בשער הנקרא שער בנימין ושם היה בעל פקידת שהיה ממונה לשמור פתח השער ההוא : ויתפוש . אחז בחזקה את ירמיה באמרו הנה אתה נופל אל הכשדים להיות עמהם :

בעל . שר ואדון כמו אם בעליו עמו ( שמות כב ) : פקדת . מלשון פקיד וממונה : ויתפוש . אחזו בחזקה כמו והיא לא נתפשה ( במדבר ה ) : נופל . ענין הטיה זה התחברות כמו ונפלה אל מחנה ארם ( מלכים ב ז ) :

אל הכשדים אתה נופל, אחר שהכשדים היו עדיין בארץ יהודה חשדו אותו שרוצה לברוח אל הכשדים להיות אתם :

ויתפש את ירמיהו. ובפסוק י''ד ויתפוש בירמיה, תפש שאחריו את משתתף עם לכידה שתופש את הבורח. ושאחריו ב' משתתף עם אחיזה, כמו כי יתפוש איש באחיו : אל הכשדים אתה נופל. כמו את היהודים אשר נפלו אל הכשדים (לקמן ל''ח י''ט) :

שקר . הדבר הזה הוא שקר : ולא שמע אליו . לא קבל דבריו ולא האמין לו :

בית יהונתן . בבית יהונתן : כי אותו . כי את הבית ההוא הכינו להיות בית הכלא :

ויקצפו . מלשון קצף וכעס : בית האסור . בית המאסר :

ואל החניות . תירגם יונתן לגיו מן חנואתא חניות היו לפני אותו בית הכלא :

כי בא ירמיה . אשר משם בא ירמיהו אל בית הבור אשר שם בור בית האסורים והוא המקום היותר רע שבמאסר : ואל החנויות . ר''ל אשר בתוך החנויות :

כי בא . אשר בא : החנויות . הם המקומות שמוכרין שם סחורה וכל ממכר וידוע הוא בדרז''ל :

היש דבר . ר''ל אם זה מקרוב בא לו נבואה מה : יש . באה לי נבואה מקרוב : ויאמר ביד וכו' . וחזר ואמר וזהו הנבואה הבאה אשר תנתן ביד מלך בבל :

היש דבר מאת ה', ר''ל כי משריפת העיר וכבושה כבר הגיד לו, ושאל אותו אם י''ל דבר חדש. ויאמר יש דבר חדש, והיא נבואה עליך שאתה תנתן ביד מלך בבל, ומעשה זו היה קודם הנבואה שנזכר למעלה סי' ל''ד שפרשתיה למעלה סי' ל''ב :

ואיה נביאיכם . ר''ל איה הבטחת נביאיכם אשר נבאו וכו' וכאומר הלא הנה בא ועושה מצור על העיר :

ועתה . הואיל ונביאיכם כחשו והאמת אתי שמע אתה אלי תפול עתה תחנתי לפניך וכו' : ולא אמות . למען לא אמות שם מעקת המאסר :

תפל . ענין נטיה :

מחוץ האופים . משוק נחתומים כמו וחוצות תשים לך בדמשק ( מלכים א כ ) :

ויפקידו . והניחו בחצר המטרה שאין שם מאסר קשה כ''כ : ונתון לו . גם צוה לתת לו משוק האופים ככר לחם בכל יום עד אשר יהיה נשלם כל הלחם מן העיר : וישב ירמיה . ר''ל שם ישב מרצונו ולא שאל להוציאו גם משם :

ויפקידו . מלשון פקדון והנחה : בחצר המטרה . שם משמר בית האסורים : ככר . כן יקרא לחם השלם : מחוץ . משוק כמו וחוצות תשים לך בדמשק ( מ''א כ ) : האופים . מלשון אפיית הפת : תום . ענין השלמה :

וישב ירמיהו, ר''ל לא היה כלוא שם וישב חפשי, כי רק על הנבואה שלמעלה סי' ל''ד כלאו צדקיהו שזה היה אחר מעשה זה ושאז כלאו מפני שנבא זאת אל העם כמש''פ שם :