ממשלת ידו . שהוא מושל עליהם : וכל העמים . כי גם מעמים אחרים באו לעזרתו . עריה . רצה לומר הסמוכים לה : לאמר . מוסב על הדבר וכו' מאת ה' לאמר :

חילו . צבאות עמו :

וכל ממלכות וכל העמים, היינו ממלכות שהיו תחת ממשלתו וגם עמים אחרים שלא היו תחתיו והשתתפו לצור על ירושלים משנאת ישראל :

ואמרת אליו . רצה לומר אליו לבד ולא יהיה עוד מי בדברך אליו :

(ב-ג) ואמרת אל צדקיה ואמרת אליו, צוהו שיאמר זאת בנבואה אל העם וגם שיאמר כן אל צדיקהו בעצמו, ור''ל תאמר פעם אחר פעם להודיע לכל, וזה היה הטעם שכלאו צדקיה עבור נבואה זאת כנ''ל סי' ל''ב, שהנבואה שלמעלה נבא אל העם, שכן הוא סגנון הנבואה שם וסיים שם כי תלחמו לא תצליחו שכ''ז אזהרה אל העם, ולכן כלאו כי על מה שאמר הנבואה אליו בעצמו לא היה ראוי שיחר אפו עליו שהוא עצמו שאלו כ''פ על דבר ה', ולכן ספר פה שמה שנבא ירמיה זאת כמה פעמים גם על זה היה מצווה מאת ה' :

ובידו תנתן . ולא ימיתו אותך התופשים : ופיהו . של מלך בבל :

תפוש תתפש . ענין האחוזה בחזקה :

לא תמות בחרב . כי גם נ''נ לא ימיתך :

כה אמר ה' עליך, ר''ל הפורעניות הזאת היא בעון הדור, ובעונם תתפש גם אתה, (כי צדקיהו היה צדיק) ובכ''ז עליך ע''י צדקתך אמר ה' שלא תמות בחרב, שהמת בחרב המלך אין מספידים עליו, ואתה.

בשלום תמות . אמרו רבותינו שמת נבוכדנצר בימיו שכל ימי נ''נ לא יצאו אסיריו מאסיריהם וכשמת נבוכדנצר יצא צדקיה מבית האסורים ולמחרת מת וקברוהו בכבוד : ובמשרפות אבותיך . כך היה דרכם לשרוף על המלכי' מטתן וכלי תשמישן :

בשלום תמות . ארז''ל לאחר שמת נ''נ הוציאו לצדקיה מן המאסר ומת על מטתו : ובמשרפות . כמו ששרפו על אבותיך המלכים מטתן וכלי תשמישן כן ישרפו עליך כי כן היה הדרך לשרוף על המלכים כמ''ש ישרפו לו וכו' ( דה''ב טז ) : והוי אדון . בעת יספדו אותך יאמרו הוי הוי על מיתת האדון : אני דברתי . ובוודאי תקום :

והוי . ענין צעקת יללה :

בשלום תמות ולכן ישרפו לך וכו' ויספדו לך, כי דבר שאף שטבע הענין יחייב שיהרוג אותך ע''פ משפט שעברת על השבועה, תנצל ממות מפני שאני דברתי, וגם ר''ל שהלא דבר ה' לטובה לא תשוב ותתקיים בכל אופן :

הנותרות . מה שלא כבשם עדיין : אל לכיש . על לכיש ועל עזקה כי כולם כבשם ושחת מבצרם :

אחרי כרות המלך . בשנה השביעית למלכו כך שנינו בסדר עולם ויהי בשנה השביעית באו אנשים מזקני יהודה לדרוש את ה' אמרו ליחזקאל עבד כהן שמכרו רבו מהו שיאכל בתרומה כלומר לפי שהיו רוצין לומר לא נענש על המצות על שהחזירו את העבדי' :

לקרא להם דרור . ר''ל לקרא לעבדים ולשפחות דרור וכאשר יפרש במקרא שלאחריו :

דרור . ענין חירות וחפשי כמו וקראתם דרור ( ויקרא כה ) :

לקרא להם דרור, שדבר באזני העם שע''י ברית הזה יקראו לעצמם דרור, שעד עתה לא היה אחד מהם בטוח בעצמו פן יעני וימכר לעבד, וע''י תקנה זו יהיו חפשים כל ימי חייהם, והמלך קרא להעם לא להשרים, כי חשב שהשרים לא יתרצו לזה שהם לא ייראו מחשש עניות רק העם יתרצו :

לשלח . עכשיו יפרש למי יהיה הדרור ומה היא ואמר לשלח כל איש את עבדו וכו' חפשים ולתוספת ביאור אמר לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש והוא מקרא מסורס ור''ל שום איש לא יעבוד עוד ביהודי אחיו אחר שעבדו שש שנים וכמשפט התורה :

לשלח, תקן שתי תקנות, {{{א}}} לשלח איש את עבדו חפשים, העבדים שהם תחת רשותם ולא עבדו שש שנים, {{{ב}}} על העתיד לבלתי עבד בם איש ביהודי אחיהו בעתיד :

לבלתי. שעורו לבלתי עבד איש ביהודי אחיהו. ומ''ש עבד בם ביהודי, כפול הכינוי עם הפעול, כמו ולאחותו הבתולה לה יטמא, ויל''פ לבלתי עבד בם בהנשלחים לחירות, ולבלתי עבד ביהודי אחיהו מכאן ולהבא :

וישמעו וכו' . רצה לומר קבלו על עצמן לשלח איש את עבדו וכו' : וישמעו וישלהו . קבלו על עצמן לשלוח וכן שלחום ולפי שארכו הדברים במה שאמר לשלח וכו' לכן חזר ואמר וישמעו וכן דרך המקרא :

וישמעו . ענין קבלת דברים :

וישמעו, ובכ''ז שמעו גם השרים לדבר המלך, {{{א}}} שמעו לכרות את הברית, בין לשלח את העבדים חפשים, בין על העתיד לבלתי עבד בם עוד מכאן ולהבא, וגם וישמעו וישלחו שאחרי שכרתו הברית שמעו ועשו מעשה בפועל וישלחו אותם :

וישמעו, וישמעו. כפול, עי' בפי' :

וישובו . אח''ז נתחרטו והחזירו את העבדים וכו' , ותפשו בהם בחזקה להיות להם לעבדים ולשפחות :

ויכבשום . ענין התפיסה בחזקה כמו ויש מבנותינו נכבשות ( נחמיה ה ) :

וישובו, כפי הנראה שבעת ההיא היו רבים מדלת העם נכבשים לעבדים אל הנושים שנשו בהם, ובעת המצור התירא המלך שימרדו אז לצאת אל נבוכדנצר כדי שיפטרו מעבדות ולכן כרתו ברית לשלחם. שכן קרה אל הרומיים בימי קדם שבעת מלחמה הוכרחו לקרא דרור להמשועבדים להם בעד חובותיהם להשקיט המרד כידוע בקורות ימי קדם. ואחר שנסתלק המצור שבו והחזיקו בם לעבדים ושפחות, ובזה חטאו בשתים, {{{א}}} מה שעברו על הברית והשבועה, {{{ב}}} מה שכבשום לעבדים אחר שהיו חפשים וזה גזל גמור גזלת נפשות :

ויהי דבר ה' . זה הוא האמור בתחילת הענין הדבר אשר היה וכו' ולפי שארכו הדברים חזר לומר ויהי דבר ה' :

ביום הוציאי . בעת הוציאי וכו' ועל מעמד הר סיני יאמר שאז כרת ברית על כל המצות בכללן :

ביום הוציאי אותם מארץ מצרים, שכמו שהוצאתים מבית עבדים כן לא יעבדו באחיהם שהם יצאו לחירות כמוהם :

מקץ . ר''ל מתחילה כי הראש יקרא קצה כמו הסוף : שבע שנים . לימי עבדותו וכאשר יפרש אחריו ועבדך שש שנים ואחר כך תשלחו חפשי : ולא שמעו . אל המצוה ההיא וחללוה :

מקץ שבע שנים, ר''ל ממצות התורה הוזהרו לשלחו אחר שש שנים ולא שמעו למצות התורה ולא הטו אזנם לנביאים המוכיחים אותם ע''ז :

ולא שמעו ואף לא הטו את אזנם לשמוע, עי' בפי' :

ותשיבו . ואתם שבתם בתשובה היום וכו' : לרעהו . לעבדו העברי : אשר נקרא שמי עליו . כי נקרא בית ה' :

ותשובו, ואתם ברצותכם לתקן חטא אבותיכם שבתם בתשובה אל קצה האחרון, הוספתם גדר לקרא דרור אף קודם שש שנים, שזה אינו חיוב מצד הדין רק ותעשו הישר בעיני לפנים משורת הדין, וגם ותכרתו ברית :

ותחללו את שמי . בעברכם על שבועת הברית : ותשובו . והחזרתם לקחת איש את עבדו וכו' : לנפשם . ללכת לרצונם : ותכבשו . ותפשתם בהם בחזקה :

ותחללו . מל' חלול : לנפשם . ענין רצון כמו אם יש את נפשכם ( בראשית כג ) :

ותשובו ותרעו בשתים, {{{א}}} ותחללו את שמי במה שעברתם על דברי הברית, {{{ב}}} ותשיבו וכו' אשר שלחתם חפשים ותכבשו שזה גזל גמור כנ''ל :

הנני קורא לכם דרור . מאתי שאינו אדון לכם להציל ותהיו הפקר אל החרב ואל הרעב :

לקרא דרור . ר''ל להתקיים קריאת הדרור : הנני קורא לכם דרור . ר''ל אתן אתכם חפשים ממני להיות מופקרים אל החרב וכו' ולא אהיה עוד אדון עליכם למנוע אתכם מידיהם : לזעוה לכל ממלכות הארץ . ר''ל כולם יחרידו אתכם :

לזעוה . ענין חרדה :

הנני קורא לכם דרור, כי מי שהוא עבד ה' הוא חפשי מן המקרים ואין דבר אחר שולט עליו, וכשיוצא חפשי מרשות ה' הוא תחת רשות המקרים כמ''ש (למעלה ט''ו) אנה נצא וכו', אשר לחרב וכו', וז''ש הנני קורא לכם דרור, וזה עונש על שכבשום לעבדים, ועל שעברו את הברית אומר.

העגל אשר כרתו לשנים . כשחזרו וכבשום כרתו כולם ברית למרוד במקום וכרתו העגל לשנים ועברו בין בתריו למרוד בו והיא היתה ברית חזקה וגמורה לאמר ככה יבתר ויחלק העובר עליה :

אשר לא הקימו . כפל הדבר במ''ש : אשר כרתו לפני . וחוזר ומפרש שכרתו העגל לשני חלקים ועברו בין החלקים כי כן היה דרך כורתי ברית וכמ''ש בברית בין הבתרים ויבתר אותם בתוך וכו' והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה ( בראשית טו ) והוא היה שלוחו של מקום :

העוברים . המבטלים : הקימו . מל' קיום : בתריו . חלקיו כמו ואת הצפור לא בתר ( שם טו ) :

ונתתי את האנשים שעברו ברית כפול, {{{א}}} ברית התורה אשר מכבר, וז''ש העוברים את בריתי, {{{ב}}} הברית שכרתו עתה, ועז''א אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני :

שרי יהודה . והם שרי יהודה וכו' אשר עברו בין בתרי העגל :

הסריסים . מין שררה : העוברים . מל' עברה :

ונתתי . לפי שארכו הדברים חזר לומר ונתתי אותם : למאכל וכו' . כי לא יקברום על כי ירבו מאד : ולבהמת הארץ . לחית הארץ כי חיה בכלל בהמה :

ונתתי אותם ביד אויביהם על העברת ברית התורה, והיתה נבלתם למאכל נגד הברית שכרתו בין בתרי העגל :

העולים מעליכם . מפני חיל פרעה שיצא ממצרים כמו שמפורש בספר זה ( ל''ז ) :

וביד חיל וכו' . הם האויבים ומבקשי נפשם והוא כפל ענין במ''ש : העולים מעליכם . אשר נסתלקו מעליכם בשמעם שבאו מצרים לעזור לכם כמ''ש וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים וכו' ויעלו מעל ירושלים ( לקמן לז ) :

העולים . ענין סלוק כמו ויעלו מעל ירושלים ( לקמן לז ) :

ואת צדקיהו, הגם שלא עבר בין בתרי העגל היה בידו למחות ולא מיחה :

הנני מצוה . ושב חיל פרעה לארצו והכשדים ישובו עליכם :

הנני מצוה . ר''ל אעיר לבם : והשיבותים . אשיב לפה את חיל מלך בבל :