עצור . בבית הכלא :

שנית . פעם שנית בדבר ענין הגאולה העתידה : והוא עודנו . כשבא לו הנבואה ההיא היה עדיין כלוא בחצר המטרה : לאמר . מוסב על ראשית המקרא ויהי דבר ה' וגו' לאמר :

עודנו . עדיין : עצור . מעוכב וכלוא וכן מעוצר וממשפט לוקח ( ישעיה נג ) :

כה אמר ה' עשה . העושה זאת :

עושה . המגדלה והמרוממה ועל ירושלים יאמר שזכר למעלה וקצר בדבר המובן . יוצר אותה . המחדש אותה להכינה עד עולם : ה' שמו . ר''ל והוא מורה שהכל בידו :

עושה . ענין הגדלה ורוממות כמו ישמח ישראל בעושיו ( תהלים קמט ) : יוצר . מחדש וכן יוצר עליכם רעה ( לעיל יח ) : להכינה . מלשון הכנה :

כה אמר ה' עושה, העשיה היא גמר הדבר, והיצירה היא הוצאת צורת הדבר שהיא קודם העשיה, ר''ל אצל ה' כבר נעשה הדבר ונגמר כי דבר ה' הוא כאילו נעשה בפועל, ואצל התחתונים שאצלם יעשה ה' את הדבר על ידי סבות ומסובבים וע''י ההמשך בזמן אני יוצר להכין את הדבר שתצא לפועל בעולם השפל בבוא הזמן וקץ הימין :

עושה יוצר אותה. בארתי (ישעיה מ''ח ז') שהיוצר הוא הצר צורת הדבר, והעושה גומר את הדבר, ור''ל עושה את הדבר, וההכנה היא על תכלית טוב, ועז''א ה' שמו, ר''ל שעשה זאת מצד שהוא ה' בעל הרחמים ומהוה את כל, לא להחריב ולהשחית :

קרא אלי ואענך . להודיעך העתידות : ובצורות . שמורות בלבי לעשותם :

קרא אלי . להודיע לך הגאולה העתידה ואשיב לך : גדולות . נחמות גדולות וחזקות שלא ידעתם :

ובצורות . חזקות והוא מלשון מבצר :

קרא אלי ואענך, נגד מ''ש למעלה (ט''ו ט''ז) שירמיה לא היה יכול לנבאות בכל עת שרצה, שע''י שנבא פורענות לא יכול לשמוח בשמחה של מצוה שע''י השמחה תחול עליו הרוח, ולא נבא רק בעת קראו ה' והכינו לזה, אמר אליו שעתה שיודיעו בשורות טובות יוכל לקרא וה' יענהו לנבאותו בעת שירצה. גדולות מהיותם חוץ לטבע, ובצורות וחזקות כי לא ישתנו ויתקיימו לעד. ולא ידעתם, כי עד עתה לא הודיעו רק פורעניות :

הנתוצים אל הסוללות . לעשות מהם סוללות תלים שצבורים למעלה אשר בונים בני העיר לעלות אל הסוללות להלחם מעליהם אל הכשדים : ואל החרב . לתקפא שורא מן קדם דקטלין בחרבא :

על בתי העיר הזאת . רצה לומר בתי השרים ויתר העם : הנתוצים . אשר המה עתה נתוצים בעבור לעשות מאבניהם סוללות מבפנים לעלות עליהם להלחם מול הכשדים : ואל החרב . ר''ל וינתצו אותם בחרב והוא שם כלי עשוי לשבר בו וכן ומגדלתיך יתוץ בחרבותם ( יחזקאל כו ) :

הנתוצים . ענין שבירה והריסה : אל הסוללות . על הסוללות ר''ל בעבור סוללות והם התלים שעושים לעלות עליהם להלחם : ואל החרב . בחרב כמו ואל הארון ( שמות כה ) ומשפטו ובהארון :

(ד-ה) אל הסוללות ואל החרב באים להלחם ר''ל שבתי העיר נתוצים ע''י הסוללות והחרב שהסוללות והחרב הם באים עם הכשדים להלחם על העיר, ולמלא את הבתים פגרי האדם, אשר הכיתי ר''ל שנענשו אם ע''י ה' בעצמו עונש השגחיי, ועז''א אשר הכיתי באפי ובחמתי, ואם מעצמו ע''י הסתרת פנים, ועז''א ואשר הסתרתי פני, כמ''ש והסתרתי פני מהם והיה לאכול, וכ''ז היה על כל רעתם בין ההכאה ובין הסתרת פנים לא היה מפני שמאסתים לעולם רק על כל רעתם, כרופא שמקיז דם שאינו כדי למחוץ רק כדי לרפא :

(ד-ה) אל הסוללות. ר''ל ע''י הסוללות : והחרב. הוא הכשיל שמפילים בו הבנינים, וכן ומגדלותיך יתוץ בחרבותם, ומ''ש באים להלחם מוסב על הסוללות והחרב הם באים עם הכשדים להלחם על ישראל :

ולמלאם את פגרי האדם . ואת הבתים אשר נתצו עושים קברות לפגרים שנהרגים בתוך העיר : ואשר הסתרתי וגו' . כה אמר ה' הנני מעלה לה וגו' :

באים להלחם . ר''ל כי לא יאבו לקבל עליהם עול שעבוד והמה באים להלחם עם הכשדים והיא סבה למלאות הבתים ההם את פגרי האדם וכו' : ואשר . ועל אשר הסתרתי פני מן העיר בעבור רעתם ולכן ימלא הבתים מפגרי המתים :

עתרת שלום . ברכת שלום שלוד בלע''ז :

הנני מעלה לה . הנה אעלה רפואה להעיר הזאת וירפאו גם אנשיה ר''ל העיר תבנה ואנשיה ישובו לה : וגליתי . אגלה להם שלום רב ומתקיים :

ארוכה . ענין רפואה כמו ארוכת בת עמי ( לעיל ח ) ולתוספת ביאור אמר ומרפא : וגליתי . מלשון גלוי : עתרת . ענין רבוי כמו ועתר ענן הקטורת ( יחזקאל ח ) :

הנני מעלה לה ארוכה, שע''י ההכאה הזאת יהיה לה ארוכה על השבר מבחוץ, ומרפא על החולי הפנימית. וגליתי להם עתרת ר''ל אגלה להם איך יעתר להם השלום והאמת להתרצות אליהם להיות אתם בעתיד :

ארוכה ומרפא. ארוכה על השבר מבחוץ, ומרפא לחולי פנימית (כנ''ל ל' י''ז) : עתרת. ענין ריצוי כמו ונעתר להם ורפאם (ישעיה י''ט), השלום יתרצה להם :

והשיבותי . אשיב לארצם את שבי יהודה ואת שבי ישראל : ובניתים . רצה לומר יהיו מושפעים מטובה והצלחה כמאז :

שבות . מלשון שביה : ובניתים . מלשון בנין :

והשיבותי, את הגולה. ובניתים, בנין המלכות ובנין העיר והמקדש :

וטהרתים . ר''ל אמחול עוונם ויהיו מטוהרים מטומאת העון : וסלחתי וכו' . כפל הדבר במ''ש : פשעו בי . מרדו בי :

וטהרתים, על העבר אטהר אותם מטומאת עונם, והנה העון מטמא את הנפש, ומקטרג עליהם לפני ה', נגד הטומאה וטהרתי, נגד הקטרוג וסלחתי :

אשר חטאו, ואשר פשעו. לענין הסליחה מוסיף שיסלח על הפשיעה והמרד, אבל הטהרה עקרו מן העון שעי''ז נטמאה הנפש ע''י עוות השכל שזה ההבדל בין עון ופשע :

והיתה לי . הדבר הזה תהיה לי לפרסום ששון ולתהלה לכל הגוים השומעים הטובה אשר אעשה לישראל כי כולם ישמחו בתשועת ישראל ויהללו ויפארו את ה' על כי אז יכירו האמת שה' הוא האלהים : ופחדו ורגזו . ישראל יפחדו וירעדו מחטא עוד בעבור כל הטובה וכו' ר''ל יפחדו לחטוא שלא יאבדו הטובה המרובה : עושה לה . ר''ל לירושלים :

לשם . ענין פרסום : ורגזו . ענין תנועת הרעדה וכן רגזו ואל תחטאו ( תהלים ד ) :

והיתה, ועל העתיד יהיה לי לשם ששון, ופחדו ורגזו המאמרים מקבילים ופחדו על כל השלום שעי''כ יפחדו מהם להלחם אתם, ורגזו על כל הטובה :

לשם לתהלה ולתפארת. התבאר סימן י''ג : ופחדו ורגזו. הרוגז הוא החיל ותנועת הגוף ויהיה ע''י חרדה או קנאה או התעוררות יתר כחות הנפש :

חרב הוא . ר''ל עד עולם יהיה חרב ושמם מבלי ימצא שם אדם ובהמה : בערי יהודה . לתוספת ביאור יפרש עתה מה הוא המקום ואמר בערי יהודה וכו' : הנשמות . אשר הם שוממות מבלי אדם עובר שם ומבלי אדם יושב בהם :

חרב . מל' חורבן : הנשמות : מלשון שממון :

במקום הזה אשר אתם אומרים חרב הוא החורבה שייך על הבנינים, והשממה שייך על כל הארץ, ושממה הוא יותר מן חורבה, ועז''א במקום הזה היינו בעיר ירושלים שעליו היו אומרים חרב הוא ע''י בניניו שנחרבו, ומוסיף גם בשאר ערי יהודה וגם בחוצות ירושלים (בחוצות הם אחורי הבתים) שהם היו נשמות שהוא יותר מחורבה :

חרב, הנשמות. התבאר (ישעיה מ''ט י''ט) :

קול ששון . מוסב על המקרא שלפניו לומר עוד ישמע במקום הזה קול ששון וכו' : קול חתן . קול שמחת חתן : כי לעולם חסדו . כי עד עולם יעשה חסד : מביאים . והמה יהיו מביאים קרבן תודה בבית ה' הבא על הנס : כי אשיב . אל ארצם אשיב את שבותם להיות בטובה כמאז :

(יא-יב) קול ששון ע''י הזווגים שיעשו, קול אומרים הודו על הנסים שיעשה להם, ונגד מ''ש חרב הוא מאין אדם אמר שישמע קול ששון וכו', ונגד מ''ש חרב הוא מאין בהמה אמר שיהיה נוה רועים :

נוה רועים . מדור רועים :

במקום הזה . הוא ירושלים : ובכל עריו . בכל ערי ישראל : נוה רועים . בכל המקומות יהיו מדורי רועים המרביצים צאן כי יתרבו צאנם מאד :

נוה . ענין מדור : מרביצים . ענין שכיבה לנוח :

עוד תעבורנה הצאן וגו' . יצאו ויבאו ישראל ע''י מנהיג הולך בראשם :

בערי ההר . בערים העומדים על ההר ובעמק ובפאת הדרום : עוד תעבורנה . ר''ל כ''כ יתרבו הצאן עד שלא יספיקו בעליהם למנותם בעצמו ויעמיד מונה במקומו להעביר הצאן לפניו למנותם :

מונה . מל' מנין ומספר :

עוד תעבורנה הצאן ע''י מונה אחר שדבר מנוה צאן חזר להמשיל כלל האומה כצאן ושיהיה להם רועה המונה אותם לדעת אם לא נחסר מנינם :

והקמותי . אקיים :

(יד-טז) והקמותי, היא הנבואה שנבא למעלה (כ''ג ה' ו'), ועיי''ש התבארו פסוקים אלה :

אצמיח לדוד . מזרעו אצמיח צמח צדקה זהו מלך המשיח והוא יעשה משפט וצדקה :

צמח צדקה. התבאר למעלה (כ''ג ה' ו') :

וזה אשר יקרא לה . וזה השם אשר יקרא המקום לירושלים : ה' צדקנו . ה' יצדיק אותנו בזמן קיומה :

לא יכרת . כריתות עולם אלא אם יפסוק סופו לחזור :

איש יושב . ר''ל איש מזרעו יושב על כסא המלוכה :

לא יכרת לדוד, מימות המשיח והלאה :

כל הימים . לא יכרת להם זרע הראוי להעלות עולה ולהקטיר מנחה :

ולכהנים הלוים . הכהנים בני לוי : לא יכרת . לא יהיה נכרת מהם איש מלפני מלהיות מעלה עולה וכו' : כל הימים . ר''ל כל הימים לא יהיו נכרתים כי עד עולם תהיה העבודה בהם :

אם תפרו את בריתי היום . אם תוכלו להפר את בריתי אשר כרתי את היום ואת הלילה להיותם בעתם אשר כרתי לנח ובניו ויום ולילה לא ישבותו :

אם תפרו . אם תוכלו להפר את בריתי אשר העמדתי אל היום וכו' : ולבלתי . ולבל יהיו יומם ולילה בעת שקבעתי להם והוא כפל ענין במלות שונות :

תפרו . ענין בטול : בריתי . ענינו בכ''מ דבר מתקיים : בעתם . מל' עת וזמן :

אם תפרו, ביאר שברית המלוכה והכהונה הוא מוכרח לקיום כלל המציאות כמו שחקי הטבע מוכרחים, וכמו שא''א שיבטל את בריתו עם כלל המציאות כן א''א שיבטל ברית המלוכה והכהונה לא שיבטלם לגמרי כמו שלא יפר בריתי היום והלילה, ולא שלא יבואו בזמן המוגבל אל הגאולה כמו שא''א לבלתי היות יומם ולילה בעתם :

את בריתי היום. את בריתי ברית היום :

גם בריתי . אז גם בריתי תופר עם דוד לבל היות לו בן מולך על כסאו וגם תופר הברית עם הכהנים בני לוי המשרתים אותי לבל ישרתו עוד ור''ל כמו שאין בידכם להפר הברית שעם היום והלילה כן א''א שיופר הברית שעם דוד ושעם הכהנים :

אשר לא יספר . ר''ל כמו אשר לא יספר כוכבי השמים ולא יומדד חול הים בעבור רוב הכמות כן ארבה בכמות את זרע דוד והכהנים מבני לוי :

אשר . כאשר ותחסר כ''ף השמוש : ימד . מל' מדידה :

אשר, עוד באר שירבו משרתיו בארץ כמשרתיו בשמים, עד ששתי המערכות העליונה והתחתונה יגבילו זה את זה שיהיה להתחתונה טבע קיים כמו לעליונה, וגם יהיה מרובה בכמות כמוה :

אשר לא יספר. כמו כאשר, וכן אשר ראיתם את מצרים היום : משרתי אתי. כמו מי המרים, מלאכי רעים :

שתי המשפחות . המלכות והכהונה : ואת עמי ינאצון . ובדברים האלה הם גורמים לעמי לנאץ מהיות גוי לי : לפניהם . לפני דבריהם אלה שמלמדין אותן לומר לא ישוב הקב''ה מחרונו עוד ולא תועיל לכם תשובה :

שתי המשפחות . משפחת דוד ומשפחת אהרן הכהן : וימאסם . הנה עתה מאס בהם : ואת עמי ינאצון . וגם ימאסון את עמי ר''ל אומרים שמאסתי בהם לבל היות עוד גוי לפני שתי המשפחות האלה כי מאס בכולם ועוד לא ימלוך עליהם מי ממשפחת דוד ולא יכהנו בהם משפחת אהרן והם לא יהיו עוד נקראים בני עמם כי תתפרד החבילה :

ינאצון . ענין מיאוס ובזיון כמו ותוכחת נאץ לבו ( משלי ה ) :

שתי המשפחות, הם אמרו הלא משפחת דוד ומשפחת אהרן אשר בחר ה' להעניקם יתר שאת וכרת עמהם ברית מיוחד ובכ''ז וימאסם, וכ''ש שמאס את העם בכלל שלא היו חשובים אצלו כשתי המשפחות האלה, ועי''כ את עמי ינאצון ויבזו אותם שא''א שיהיו עוד גוי לפניהם, ר''ל לפני שתי המשפחות, שא''א שהם יהיו קודמים במעלה לפני שתי המשפחות והם ישארו להיות גוי קדוש לפני ה' :

אם לא בריתי וגו' . אי אפשר שלא יתקיים הברית שכרתי ליום ולילה להיות בעתם ואי אפשר לחוקות שמים וארץ ליבטל כאלו לא שמתים גם זרע יעקב וגו' ורבותינו דרשוהו לענין ברית התורה ללמוד מכאן שבשביל התורה נבראו שמים וארץ אך אין המדרש מיושב על סדר המקראות :

אם לא בריתי . אם לא יתקיים הברית שעם היום והלילה אם יהיו חוקות והנהגות שמים וארץ כאלו לא שמתי להיות בטלים מחוק הנהגתם :

כה אמר ה' אם לא בריתי ר''ל אם יצוייר שלא יהיה עוד ברית היום והלילה במציאות, ואם יצוייר שחקות שמים וארץ לא שמתי, שיתבטלו חקי הטבע והשמים והארץ כאילו לא שמתי אותם, אז יצוייר.

גם זרע יעקב . אז אמאס גם זרע יעקב ודוד עבדי לבלי קחת מזרעו משלים על זרע אברהם וכו' ור''ל כמו שלא יבטל זמן היום והלילה וחוקות השמים והארץ כן לא אמאס זרע יעקב ודוד וה''ה לזרע אהרן ולקצר לא זכרו ומאליו יובן : כי אשיב . ר''ל וזהו יהיה כאשר אשיב לארצם את בני השבי וארחם עליהם אז תשוב המלוכה לזרע דוד :

ישחק . יצחק כי זסשר''ץ מתחלף : כי . כאשר : שבותם . מל' שביה :

שגם זרע יעקב ודוד עבדי אמאס (כי שתי הבריתות מוכרחים אל המציאות ומהלך השלמות הכללי) ור''ל מקחת מזרע יעקב מושלים אל זרע אברהם יצחק ומזרע דוד מושלים אל זרע יעקב, שזרע דוד ימשלו על זרע יעקב, וזרע יעקב ימשלו על בני ישמעאל ועשו :