שמונה עשרה . כי נבוכדנצר מלך בד' ליהויקים והוא מלך י''א שנים הרי ח' שנים ויכניה בנו מלך ג' חדשים וי' ימים ואחריו מלך צדקיה אם כן עשירית לצדקיה היא י''ח לנבוכדנצר :

הדבר, טרם יספר מה שצוהו ה' לעשות מעשה בפועל, (ע''י קנית שדה חנמאל) להיות לאות כי עוד יקנו בתים ושדות בארץ הזאת, הקדים כי בעת ההיא היה חורבן הארץ גלוי בלי ספק, {{{א}}} שהיה בשנת שמונה עשרה לנבוכדנצר :

צרים . לשון מצור : בחצר המטרה . לשון בית המשמר :

צרים . היו צרים על ירושלים כי בט' לצדקיה צרו עליה וכבשוה בי''א לצדקיה כמ''ש במ''ב : היה כלוא . היה אסור בחצר בית האסורים : אשר בית מלך . אשר בבית המלך :

חיל . צבאות עם : צרים . מקיפים ומסבבים להצר להם : כלוא . אסור כמו אדני משה כלאם ( במדבר יא ) : המטרה . כן נקרא בית האסורים כי יאסר בבית משמרכם ( בראשית מב ) ת''א מטרתכון :

ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלים, {{{ב}}} שירמיה היה כלוא אז :

המטרה. נטר ושמר נרדפים, והוא כמו במשמר בית אדוניו :

לאמר . כי אמר לו מדוע אתה נבא לאמר וכו' ובעבור זה כלאו :

אשר כלאו צדקיהו בעבור זה שנבא על חורבן הארץ, ונבואתו בארה כל הפרטים, {{{א}}} שנבא על חורבן העיר הנני נותן את העיר הזאת, {{{ב}}} שצדקיהו ירצה להמלט בגמר המצור ויתפשוהו הכשדים, וז''ש.

ודבר פיו . זה היה כשדבר אתו משפטים כמ''ש וידבר אתו משפטים ( לקמן ל''ט ) :

וצדקיהו לא ימלט מיד הכשדים, {{{ג}}} שהכשדים לא יהרגוהו רק ימסרוהו ביד מלך בבל שונאו, וז''ש כי הנתן ינתן וכו', {{{ד}}} ודבר פיו עם פיו שידבר אתו משפטים על שעבר על השבועה וזה קשה ממות, {{{ה}}} ועיניו את עיניו תראינה בזה רמז לו שינקרו את עיניו, שלא יראה את ארץ בבל רק את עיני נבוכדנצר :

עד פקדי אותו . פקודת כל האדם היא המיתה :

עד פקדי אותו . זהו המיתה שהיא פקודת כל חי : כי תלחמו . אם תלחמו לא תצליחו וכאלו אמר לכן קבלו עליכם שעבוד עול בבל ואל תלחמו :

פקדי . ענין זכרון והשגחה ויאמרו כן על השגחת הבאת המיתה וכן ופקודת כל האדם יפקד עליהם ( במדבר טז ) :

{{{ו}}} ובבל יוליך שיוליכהו לבבל לגולה, ושם יהיה עד יום פקדי אותו שהוא יום מותו, {{{ז}}} שלא יחשוב שיצליח אם ילחם נגדו, ועז''א כי תלחמו לא תצליחו :

יוליך את צדקיהו. היל''ל יוליך אותו, ור''ל לא יוליך את צדקיהו מלך יהודה רק את צדקיהו, כי יהיה כהדיוט : עד פקדי אותו. יום המיתה, כמו ופקודת כל האדם יפקד עליהם :

ויאמר ירמיהו וגו' . לא לצדקיהו אמר כן אלא פי' הכתוב למה כלאו וחוזר לדבורו הראשון לפרש מה הדבר אשר הי' אל ירמיהו :

היה דבר ה' . הוא חוזר למעלה לומר שזהו הדבר אשר היה אל ירמיהו בשנה העשירית ובעבור שארכו הדברים בספור המצור וסבת כליאת ירמיה חזר לומר שוב היה דבר ה' אלי :

ויאמר ירמיה, אחר כל זה היה דבר ה' אלי ציווי הסותרת לכל הנבואות האלה :

בא אליך . על פי הדבור :

דודך . חוזר הוא על שלום : בא אליך . הולך לבא אליך : כי לך משפט הגאולה לקנות . על כי אתה קרוב אלי המשפט הוא שתגאל שדי שלא תבוא ביד אחרים ולקנות אתה אותה כי כן היה משפטם כמ''ש בבועז ויאמר לגואל חלקת השדה וכו' אם תגאל גאל ( רות ד ) :

משפט . ענין מנהג וסדר וכן ומשפט הכהנים ( ש''א ב ) :

כי דבר ה' . כאשר אמר לי ה' : משפט הירושה . רצה לומר הואיל ואין לי קרוב ממך ואתה ראוי לרשת אותה לכן גאל אותה לבל תבוא ליד אחרים וקנה אותה : ואדע . רצה לומר השכלתי בדעתי אשר דבר ה' הוא לקנותה באמת ולכן הודיע לי הדבר :

ויבא אלי כדבר ה' וכו' ואדע כי דבר ה' הוא, אין הפי' שירמיה היה מסתפק בנבואתו עד עתה, ולא ידע שהוא דבר ה' עד שראה שבא אליו חנמאל, כי הנביאים לא היה אצלם שום ספק בעת הנבואה וידעו בבירור שה' מדבר עמם, וזה עיקר גדול בנבואה, רק שירמיה היה עד עתה מסתפק בפירוש דברי ה' מ''ש אליו הנה חנמאל וכו' ויאמר לך קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאולה, אם זה כולו ספור דברי חנמאל, שה' הודיע לו שחנמאל יאמר לו בלשון הזה קנה וכו' כי לך משפט הגאולה לקנות, ולפ''ז לא צוהו ה' שיקנה את השדה, רק ספר לו שחנמאל יבקש זאת ויאמר לו כן, והברירה בידו לקנות או שלא לקנות, או י''ל שמ''ש כי לך משפט הגאולה לקנות, אינו מספור דברי חנמאל, רק הוא דבר ה', שה' אמר לו אחר שחנמאל יאמר לך קנה לך את שדי אשר בענתות, אני אומר לך שתקנהו מפני שלך משפט הגאולה לקנותו, ולפ''ז הוא מצוה לקנותו, והבחינה לזה היה לירמיה מדקדוק דברי חנמאל, שאם מ''ש כי לך משפט הגאולה אינו דבר ה' לירמיה רק ספור דברי חנמאל, היה ראוי שחנמאל יאמר לו כלשון שאמר לו ה', כי לך משפט הגאולה לקנות, בלא שום שינוי, אבל הוא לא אמר בלשון זה רק בלשון אחר כי לך משפט הגאולה ולך הירושה קנה לך. ובזה נודע לו שמ''ש ה' כי לך משפט הגאולה לקנות אינו ספור דברי חנמאל רק כי דבר ה' הוא, שה' צוהו לקנות מפני שלו משפט הגאולה, וז''ש. ויבא אלי חנמאל כדבר ה', ר''ל ביאתו היה כדבר ה', אבל ויאמר אלי לא כדבר ה' רק בלשון אחר קנה לך וכו' כי לך משפט הגאולה ולך הירושה קנה לך, ששינה בלשונו, {{{א}}} במה שהוסיף ולך הירושה, {{{ב}}} לא אמר לך משפט הגאולה לקנות רק קנה לך. ואדע כי מה שסיים כי לך משפט הגאולה לקנות דבר ה' הוא, כי ה' אמר שמחויב לקנותו מצד שלו משפט הגאולה ומצוה עליו כמ''ש ובא גואלו וגאל את ממכר אחיו, וחנמאל א''ל שיקנהו מצד הריוח, כי איש אחר לא ירצה לקנותו מצד ב' דברים, {{{א}}} מצד שתשוב ביובל אל היורשים אבל אתה לך משפט הירושה וישאר שלך לעולם, {{{ב}}} איש אחר יתירא מלקנותו פן יבא גואלו ויגאלהו אבל אתה לך משפט הגאולה, ולכן קנה לך כי תרויח בזה נגד אחר :

ואשקלה . מסרתי לו במשקל את הכסף ומחיר השדה והיו במספר שבעה שקלים ר''ל שבעה מנים כן ארז''ל : ועשרה הכסף . עשרה סלעים כן ת''י :

ואקנה, וספר שקנאו בכל דרכי הקנינים, {{{א}}} בכסף, ועז''א ואשקלה לו את הכסף, והיה סכום הכסף רב שבעה שקלים שהם מנים כמ''ש חז''ל ועשרה (שקלים) כסף כמו שת''י :

שקלים וכו'. תרגם יונתן שבעה מנין ועשר סלעין דכסף :

ואכתוב בספר . צויתי לכתוב בספר דברי קניית השדה וקראו ספר ע''ש סופו וכן וטחני קמח ( ישעיה מו ) : ואחתום . צויתי לבעל השדה לחתום שמו על ספר המקנה : ואעד עדים . זמנתי עדים שיראו בדבר ולפניהם שקלתי הכסף במאזני משקל :

בספר . כן נקרא מגילה כתובה :

{{{ב}}} ואכתב בספר, גם קנהו בקנין שטר ובעדים, וגם הזמין עדים אל קנין הכסף ואשקל הכסף שקל אותו שנית לפני העדים :

ואחתום. את הספר בחותם :

את ספר המקנה . שטר המכירה : את החתום וגו' . עם חתימתו כשהוא חתום כדת וחוק : ואת הגלוי . שהוחזק בבית דין על פי עדיו וכתבו וחתמו הדיינין אשרתא דדייני הוא קיום השטרות לעשות הדבר גלוי ומפורסם פן ימותו העדים ורבותינו פירשו לענין גט פשוט ומקושר בבבא בתרא :

ספר המקנה . שטר הקנין : את החתום . עם החתום ר''ל כשהוא חתום מיד בעל השדה : המצוה והחוקים . ר''ל הנעשה כפי המצוה והחוקים שהיו נהוגים בימים האלה : ואת הגלוי . הוא שטר שכתוב בו שהמכירה נעשה בגלוי ובפרסום ולא היה מי מערער על המכירה ההיא וכאשר נוהגין לכתוב גם עתה :

ואקח את הספר המקנה, היה מנהגם לכתוב שני ספרים, {{{א}}} ספר המקנה שבו היה כתוב שפלוני מכר שדה פלונית לפלוני ביום פלוני, וספר זה היה חתום וקשור להיות למשמרת, ועם ספר הזה היו כתובים ג''כ המצוה היינו התנאים שהם ממצות התורה כמו נתינת הכסף, ודין חזרה ביובל ליורשים, מספר שני תבואות הוא מוכר וכדומה, והחקים, הם הענינים שהם מנמוסי המדינה במכירת שטרות, ור''ל את החתום המצוה שהמצוה והחקים היו חתומים וצרורים עם ספר המקנה, {{{ב}}} ואת הגלוי היה ספר שטר מכירה שהיה מגולה בלתי מקושר וחתום שהיה ביד הקונה להראות לכל שהוא שדהו לבל יצטרך לפתוח ספר החתום בכל עת :

את החתום. ר''ל ספר המקנה החתום ועמו המצוה והחקים, או ר''ל וספר המצוה והחקים והיו שם ג' ספרים, וכן משמע בפסוק י''ד :

לעיני חנמאל דודי . ועד עכשיו קראו בן דודי שמא שנים היו ואם אין זאת לא ידעתי מהו ויש נוטים לומר דודו ובן דודו היה חנמאל לירמיה כגון ראובן נשא את בת שמעון אחיו וילדה לו נמואל וכבר הוליד שמעון ימין הרי ימין דודו לנמואל שבן אחי אמו הוא וגם בן דודו שהוא בן שמעון אחי אביו של נמואל ואינה היא המדה שלא מצינו בכל המקרא אח האם קרוי דוד :

את הספר המקנה . וה''ה ספר הגלוי ולקצר זכר העיקר לבד : חנמאל דודי . יתכן שלא זהו בעל השדה כי הוא היה בן דודו : הכותבים . הם כותבי דבר המכירה בספר בדבר ירמיה : לעיני כל היהודים . כמו ולעיני והחסר הוי''ו :

ואתן את הספר המקנה, ר''ל ספר הגלוי וספר המקנה, שני הספרים נתן אל ברוך בן נריה כי ברוך חי זמן רב אחר ירמיה והיה חי בשובם מבבל שאז ימסרנו ליורשי ירמיה :

הספר המקנה. כמו הארון הברית ועי' בפי' : חנמאל דודי. היה בן דודו, וי''ל שבא למכור השדה מכח אביו שהוא היורש של אביו, ואחריו ירמיה מצד דודו, כמ''ש לך הירושה, קראו דודו, וכן אמר את לוט אחיו שעמד במקום אחיו :

כה אמר וגו' . אל תאמר לחנם אני מצניעם שהרי הכל גולים :

ואת החתום . ועם החתימה שבו : ונתתם . את הספרים האלה : למען יעמדו ימים רבים . כי כלי חרס משמר דבר הנתון בו מן הרקבון :

יעמדו . יתקיימו :

לקוח וכו' ואת ספר הגלוי, כי גם ספר הגלוי לא יצטרך לו עתה רק אחר ימים רבים לכן צוהו לתתם בכלי חרש וכו' :

לקוח. מקור במקום ציווי :

כי כה אמר ה' . סופן לקנות בתים :

כי כה . כאומר אל תחשוב שקניית השדה ונתינת הספרים בכלי חרס המה הבל הואיל והכשדים יירשו את הארץ כי כה אמר ה' רצה לומר דעתי נוטה במה שאמר לי ה' הנה חנמאל וכו' והוא למען אקנה השדה באמת הכוונה היא להיות לאות ולרמז שעוד יבוא זמן שבני ישראל יקנו בתים וכו' ולא תהיה הארץ נחלטת ביד הכשדים כי יחזרו וישובו הנה :

את ספר המקנה . וה''ה ספר הגלוי ולקצר זכר העיקר לבד :

ואתפלל אחרי תתי כי מקודם לא התפלל שלא יאמרו שקשה בעיניו להוציא מעותיו על מכירת השדה ושמתרעם ע''ז :

לא יפלא . לא יכחד ויודע אתה שסופנו לגלות ולמה אמרת לי לקנות שדה :

אהה . הוא ענין צעקת יללה שהיה מיצר ודואג על שהיה נבוך מלדעת אמיתת פתרון קניית השדה : לא יפלא . ר''ל הואיל והכל מעשה ידיך המה אם כן בודאי אין נסתר ממך שום דבר :

אהה . הוא ענין צעקת יללה : יפלא . ענין מכוסה ונעלם כמו כי יפלא ממך דבר למשפט ( דברים יז ) : כל דבר . שום דבר וכן לא תעשה כל מלאכה ( שמות כ ) :

הנה אתה עשית, ר''ל כי יש ג' מיני הנהגות, {{{א}}} ההנהגה בעת הבריאה, שעז''א אתה עשית את השמים ואת הארץ שאז קבעת חקי הטבע אשר לא ישתנו, וזה היה בכחך הגדול ובזרועך הנטויה ר''ל הבריאה יש מאין היה בכח גדול, וקיום הבריאה והתמדתה הוא בזרוע נטויה, כי התמדת המציאות וקיומו היא בריאה תמידית, וזרועו הפועלת נטויה תמיד לפעול ולחדש בכל יום מעשה בראשית, כי בסור ידי היוצר והשגחתו רגע תמוש ההויה בכללה, וא''כ לא יפלא ממך כל דבר לשדד הטבע להרסה ולשנותה כי א''צ לזה מעשה רק הסתלקות כחו מן הדבר ואז בטל מאליו :

ומשלם עון אבות אל חיק . הדור הזה ההולכים אחרי אבותיהם בדרך הרעה : הגדול הגבור . ולא אמר והנורא אמר עובדי אלילים מרקדין בהיכלו איה נוראותיו במסכת יומא :

עושה חסד לאלפים . בעבור צדקת הצדיק עושה חסד לזרעו עד אלפים דורות : אל חיק בניהם . משלם גמול העון אל קרב בניהם : אחריהם . רצה לומר כשהולכים אחריהם לאחוז במעשיהם :

עשה, {{{ב}}} ההנהגה הכוללת כל משך זמן עמידת העולם עם בעלי הבחירה, שמחשיב כל הדורות מראש ועד סוף כשלשלת אחת ומצד זה עושה חסד לאלפים וכו' והוא האל הגדול, שהוא כולל כל הסבות והמסובבים שזה גדר גדול, והגבור בשידוד הסבות ע''ד הפלא, ה' צבאות המושל על כל הצבאות בהנהגתו הכללית :

גדול העצה . עצתו גדולה וחשובה : ורב העלילה . מעשיו מרובים כי כל אשר יחפוץ יעשה : על כל דרכי . להשגיח על כל דרכי בני אדם למען תת לכל איש כפי דרכיו : וכפרי מעלליו . ר''ל הדבר הנמשך ממעשיו מה שלא היתה כוונתו עליו כי גם על זה יבוא במשפט :

העליליה . ענין מעשה כמו גם במעלליו ( משלי ב ) : פקוחות . פתוחות כמו פקח ה' עיניך ( ישעיה לז ) :

גדול, {{{ג}}} ההנהגה שינהוג ה' עם בעלי הבחירה לפי מעשיהם הפרטים, ועז''א שהגם שאתה גדול העצה ועצתך הכללית ערוכה בכל ושמורה בהנהגת הכלל מראש ועד סוף, בכ''ז אתה ג''כ רב העליליה שהם המעשים הפרטיים שיתראה לפי מראה עינינו שהם משתנים מן העצה הכוללת לפי ריבוי המעשים הפרטיים הבחיריים המשתנים תמיד לטוב ולרע, ובכ''ז אין זה שינוי אצלך כי השינוי בא מצד המקבלים לפי הכנת מעשיהם, כי עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לכל איש פרטי בין כדרכיו ובין כפרי מעלליו כפי המחשבה והמעשה :

כדרכיו וכפרי מעלליו. הדרכים הם דרכי הנפש, ומעללים הם הפעולות היוצאות מהם, והם העושים פרי בפועל, ועי' למעלה (י''ח י''א) :

ובאדם . בשאר אנשים , ד''א אותות שהיו שקולין לישראל ולמצרים כיצד ויהי הענן והחשך ויאר הלילה ( שמות יד ) אותו מזל ששימש חשך למצרים שימש אור לישראל מדרש אגדה :

עד היום הזה . ר''ל הנזכרים עד היום הזה : ובישראל ובאדם . מוסב על אשר שמת אותות ומופתים לומר שמת אותות בישראל ובשאר בני אדם הם המצרים ר''ל בפעם אחת עשית מופת טוב לזה ורע לזה כענין שנאמר ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה ( שמות יד ) שהיה החושך למצרים ואורה לישראל : ותעשה לך שם . פרסום לשבח : כיום הזה . שהנך נודע ומפורסם לשבח :

אשר, מתחיל לבאר שלשה הנהגות הנ''ל, {{{א}}} על ההנהגה שקבע בעת בריאת שמים וארץ וחקי הטבע, נראה כחך במה שאתה יכול להרוס סדרי הבריאה וחקי הטבע, אשר שמת אותות ומופתים בארץ מצרים, בעת יציאת מצרים, עד היום הזה שלא סרו האותות והמופתים בכל דור ודור, בין בישראל בין באדם בשאר אומות, שכולם השיגו נפלאותיך, ותעשה לך שם כיום הזה שאתה הבורא והמשגיח ולך היכולת והחכמה והרצון :

ובאזרוע נטויה . אחז במשל מגבור הנוטה בידו על מי שנלחם בו : ובמורא גדול . שהיית מאיים על מצרים :

ובאזרוע . האל''ף נוספת :

(כא-כב) ותוצא, נגד הנהגה הכללית עם בעלי הבחירה שעליו אמר עושה חסד לאלפים, זה נראה ממה שהוצאת את עמך וכו', ותתן להם את הארץ הזאת אשר נשבעת לאבותם שזה מצד החסד ששמרת להאבות :

ארץ זבת . והיא ארץ אשר החלב נוטף מדדי הבהמות כי ירעו מרעה שמן וחלבם רב והתמרים נוטפים הדבש :

זבת . מלשון זיבה ונטיפה :

ותקרא אותס . הקרית אותם לשון מקרה :

ובתורתך . בדברי תורתך לא הלכו : ותקרא . ולכן הבאת עליהם מקרה הרעה הזאת המפורש במקרא שלאחריו :

ותקרא . מלשון מקרה ובאה האל''ף במקום ה''א :

ויבאו, ונגד ההנהגה הפרטית והשכר ועונש לאישים פרטיים שעז''א ורב העליליה וכו' לתת לאיש כדרכיו, אמר שבעת שבאו וירשו אותה ולא שמעו בקולך ובתורתך (זה נגד לתת לאיש כדרכיו), את כל אשר צוית להם לעשות לא עשו (זה נגד כפרי מעלליו) ותקרא אותם את כל הרעה הזאת :

ותקרא. כמו ותקרה בה''א, נדמה להם כאילו בא במקרה, כמ''ש וקראת אתכם הרעה באחרית הימים :

ואשר דברת . רעה עליה היה ובא :

הנה הסוללות . כי הנה אנשי המלחמה העומדים על הסוללות ללחום ממנה הנה כבר באו על העיר ללכדה וכאלו כבר נתנה בידם כי אין כח ביד אנשי העיר לעכב על ידם כי ספו תמו מפני החרב והרעב והדבר : ואשר דברת . מאז שתלכד העיר הנה כן היה והנך רואה שכן הוא :

הסוללות . תל העפר ששופכין מול העיר לעלות עליה להלח' על העיר קרוי סוללה וכן וישפוך סוללה ( דניאל יא ) : והנך . הנה אתה :

הנה, ר''ל הלא אי אפשר כלל שלא תחרב העיר, מפני ג' טעמים, {{{א}}} כי הסוללות כבר באו העיר ללכדה, {{{ב}}} שגם בלא הסוללות העיר בעצמה כבר נתנה ביד הכשדים מפני הרעב והחרב והדבר, {{{ג}}} שבהכרח תחרב ע''י השגחת ה' כי אשר דברת היה וא''כ הלא תחרב העיר בודאי, והנך רואה וידעת מכל זה, וא''כ אתפלא איך.

והעיר נתנה . ולמה לי שדה :

ואתה אמרת . ר''ל ומה זה אשר הודעתני מביאת חנמאל וכאלו אמרת לי בזה שאקנה ממנו השדה ולהזמין עדים כדרך הקונים : והעיר . והלא העיר נתנה ביד הכשדים ומה אם כן תועלת בקניית השדה הלא הכשדים יקחוה ( ועם כי הוא אמר בעצמו לברוך בן נריה שהדבר בא לרמז ואות הנה זה אמר ממחשבות לבו ולא באתהו הנבואה ע''ז כמ''ש ) :

אתה אמרת אלי קנה לך את השדה בכסף למה לי הקנין הזה הלא העיר נתנה ביד הכשדים, וממ''נ אם דעתך שתהיה עוד הארץ מיושבת למה נתנה ביד הכשדים שהם דברים סותרים א''ע. ? :

הממני יפלא . וכי העתידות עלומות ממני :

כל בשר . כל הבריות : הממני . ר''ל ואם אמנם אני אלהי העולם וכי יהיה שום דבר שיהיה מכוסה ממני לבל אוכל עשוהו וכאומר אף שהארץ ניתנה ביד הכשדים מ''מ בידי להחזירה לישראל ולזה צויתי לך לקנות השדה שיהיה לאות ולרמז שכן אעשה וכאשר יאמר בענין :

הנה אני ה' אלהי כל בשר הודיע לו ה' שהגם שעתה תחרב העיר וישראל יגלו בראש גולים ע''י ההשגחה האישיית לענשם על עונותיהם, בכ''ז לא תשתנה עצתו הקדומה אשר יעץ שהארץ תהיה מורשה לבני ישראל שהיא מוכרחת מצד שהוא אלהי כל בשר מצד ההנהגה הכוללת המקשרת את כל הדורות ע''י גלגולים וצרופים רבים, וממני לא יפלא כל דבר שלא תשתנה עצתי הקדומה, ומבאר. (כח-כט) לכן הנני נותן וכו' ובאו הכשדים וכו', ר''ל מה שאני נותן את העיר ביד נ''נ והכשדים יציתו את העיר באש, ובתוכם ישרפו את הבתים אשר קטרו על גגותיהם לצבא השמים, שעי''ז נעשו הבתים כבמות ע''א שמחויב להרסם ולשקצם, כ''ז היה מוכרח להעשות מפני.

לכן . הואיל והכל שלי : הנני נותן . אני הוא הנותן את העיר הזאת ביד הכשדים ולא יקחוה בכח זרועם :

ובאו . אל תוך העיר : ואת הבתים וכו' . אף אותם יציתו באש : והסיכו . שם על הגגות : למען הכעיסני . ר''ל יודעים היו שאין בהם ממש אבל עשו למען הכעיסני :

והציתו . ענין הדלקה : קטרו . מלשון הקטרה :

אך עושים הרע וכו' . ר''ל מעת שלקחתיו לי לעם לא עשו הטוב בעיני כי עשו אך את הרע : אך מכעיסים . לא יתרצו אלו במעשה ידיהם אך מכעיסים אותי בהם :

כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עושים הרע בעיני, בזה השוו בני יהודה עם בני ישראל לעשות הרע מנעוריהם, ר''ל ע''י ההרגל מנעוריהם, וחוץ מזה הוסיפו בני ישראל שהם עשרת השבטים, כי בני ישראל אך מכעיסים אותי, שהם עשו להכעיס :

למן היום אשר בנו אותה . ביום שהוסד הבית נשא שלמה את בת פרעה :

כי על אפי וכו' . כאומר הנה בעבור מעשיהם היו ראויים מזמן רב להסיר את העיר מעל פני השגחתי אלא היה על אפי ועל חמתי להסירה על כי העיר הזאת היתה לי למן היום אשר בנו וכו' והוא מקרא מסורס :

כי על אפי . אלא על אפי :

כי על אפי, ר''ל ומפני שראיתי שהם דומים לנטיעה שנתקלקלה שישתדל בעל הגן לעקרה ממקומה ולשתלה במקום אחר עד שתשביח ותשוב לאיתנה כדי שלא תושחת לגמרי ותשחית את כל הגן, כן תלה ה' השחתת ישראל בהמקום כאילו העיר היא סבת השחתתם, ולכן החריב את העיר וכלה חמתו על העצים ועל האבנים, וז''ש כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה, ר''ל שהעיר הזאת מן היום אשר בנו אותה היתה לי למגין על אפי וחמתי, שבעת יחטאו ישראל אכלה אפי וחמתי בהעיר הזאת, ואתלה ההשחתה בהמקום לא בהנטיעה להסירה מעל פני, ובזה ינצלו ישראל, ומבאר כי הוכרח לעקור הנטיעה מן המקום באשר נשחתה לגמרי :

על אפי. ר''ל לכלות בה אפי וחמתי, ולהגן על אפי, ומפ' להסירה על רעת ב''י :

על כל רעת . מוסב למקרא של מעלה לומר שהיה על אפי להסירה בעבור כל רעת בני ישראל וכו' ולכן לא הסרתיה מזמן רב כי ההסרה היה על אפי : ונביאיהם . הם נביאי השקר : ואיש יהודה . כל גדול וחשוב ביהודה :

ואיש . עניינו גדול וחשוב וכן הלוא איש אתה ( שמואל א כו ) :

על כל רעת בני ישראל ובני יהודה שלא חטאו לתיאבון רק להכעיסני, ולא שחטאו יחידים רק המה מלכיהם כהניהם ונביאיהם (כמ''ש הכהנים לא אמרו איה ה' וכו' למעלה ב') וגם כלל האומה בין איש יהודה ובין יושבי ירושלים :

ולמד אותם . לשון פעול אפרננ''ט בלעז :

ויפנו אלי עורף . אחז במשל מבן אדם לרעהו כשאינו רוצה לשמוע דברו מהפך ערפו למולו : ולמד אותם . ועם כי אני מלמד אותם ע''י הנביאים ואני משכים ומלמד אותם בזריזות רב ועכ''ז אינם שומעים לקבל מוסר ליישר דרכם :

ויפנו, וגם כשבאתי להשיב אותם אל דרך הטוב פנו עורף, הגם שלמדתי אותם ולא פעם אחד רק השכם ולמד, ולא לבד שלא קבלו דברי כי גם אין שומעים כלל לדברי שע''י השמיעה יקחו מוסר, כמ''ש השמן לב העם וכו' פן יראה בעיניו וכו' :

וישימו . שמו הפסילים בבית אשר נקרא שמי עליו להקרא בית ה' : לטמאו . למען טמא את הבית :

שקוציהם . מלשון שקץ ותועבה :

וישימו, גם העמידו שקוציהם בבית ובנו במות הבעל בענין שטמאו גם את המקום והבית :

במות הבעל . במות עשויות לעבודת הבעל אשר עמדו בגיא בן הנום : להעביר . ר''ל להעביר שם באש : למולך . כן שם העבודות כוכבים : אשר לא צויתים . אפילו לפני לא צויתים להקריב בנים ובנות : ולא עלתה על לבי . לשאול דבר כזאת : לעשות וכו' . מוסב על להעביר לומר להעביר את בניהם לעשות התועבה הזאת למען החטיאם להכעיס אותי ולא בעבור שחשבו שיש תועלת בזה :

לא צויתים ולא עלתה על לבי. (עי' למעלה ז' ל''א, י''ט ה') :

ועתה לכן כה אמר ה' . ר''ל אף כי על שגברה חטאתם למעלה יגלו מן העיר ואסירם מעל פני אולם הואיל והעיר היא שלי מעולם לכן כה אמר ה' על העיר הזאת אשר תחשבו שבעבור החרב והרעב והדבר נתנה ביד מלך בבל להיות שלו לחלוטין עד עולם :

ועתה, ר''ל ואחר שמה שעקרתי את הנטיעה הנשחתת ממקומה והחרבתי את המקום היה זה כדי לתקנה בעתיד שעי''כ תשוב ותכונן, ולכן כה אמר ה' אל העיר הזאת אשר אתם אומרים נתנה ביד מלך בבל בחרב וברעב ובדבר ונדמה שהחרב והרעב היה סבת החורבן, ושהשליכה ה' מעל פניו לגמרי, לא כן כי ע''י החורבן.

הנני מקבצם . ברחמים מכל אשר הדחתים שם באפי :

הנני מקבצם . רצה לומר לא כן יהיה כי הנני מקבץ את ישראל מכל הארצות וכו' ואשיב אותם אל המקום הזה וישבו בה לבטח כמאז :

הנני מקבצם וכו' ועקירה זו היא לצורך נטיעה, שעי''כ והשבותים אל המקום הזה אחר שיתוקנו בעתיד והושבתים לבטח :

באפי ובחמתי ובקצף. התבאר למעלה (כ''א ח') :

והיו לי לעם . המה יאמינו בי וישמרו מצותי ואני אשגיח עליהם ועל העיר הזאת כמאז :

ונתתי להם . רצה לומר אטה לבם להיות להם לב אחד ולא יהיו עוד מסופקים ופוסחים על שתי הסעיפים ולא יפנו מללכת בדרך אחד ליראה את ה' כל הימים : לטוב להם . ר''ל לא למען יבוא לי תועלת מה כי אם למען יהיה טוב להם ולבניהם אשר יהיה אחריהם :

ונתתי להם לב אחד, ר''ל ואז לא יחטאו עוד עד שיגלו שנית בעבור חטאותיהם כי אתן להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי, כי עתה יסורו מיראת ה', או מפני חילוק הלב שהוא כח הממשלה אשר בנפש, שלב האדם חלוק לשני לבבות, בצד אחד יתעוררו ציורים הטובים מצד כחות החכמה והשכל אשר יבחרו בדרך הטוב, ובצד אחר יתרוממו הציורים הרעים ציורי התאוה והזדון, ואז יהיה להם לב אחד מצייר אך ציורי השכל והדעת ביראת ה' כל היום, ועוד יסורו מיראת ה' מפני הדרכים והמנהגים הרעים אשר הרגילו עצמם בהם, ואז יהיה להם רק דרך אחד ליראה אותי כל הימים, כי לא תמשול רוח התאוה והרשעה עוד בנפש :

ברית עולם . ברית המתקיים עד עולם : לא אשוב . לא אפנה מהם מלהיטיב עמהם : לבלתי סור . לבל יסורו מעלי :

וכרתי להם ברית עולם, כמו שהם יקבלו עליהם ליראה אותי תמיד, כן הברית שאכרות עמהם לא יהיה עוד על תנאי, רק יהיה החלטי שלא אשוב מאחריהם להטיבי אותם, ואחר שאכרות להם ברית החלטי בלי תנאי אז אצטרך לסלק הסבה שתוכל לגרום הפרת הברית והוא החטא, ועי''כ ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי, באופן שע''י שיכינו לבבם ליראה אותי תמיד תהיה הברית ברית עולם בלי תנאי, ועי''ז אהיה מוכרח לשמרם מחטא המפר הברית באשר לא אוכל להפיר הברית ההחלטית ובזה ארויח, {{{א}}} כי.

וששתי עליהם . יהיה שמחה לפני במה שאיטיב עמהם : באמת . ר''ל בנטיעה המתקיימת : בכל לבי . באהבה רבה :

וששתי עליהם להטיב אותם, כי אחר שע''י הברית ההחלטיי אני מוכרח להטיב אותם תמיד, ואם היו חוטאים לא הייתי שש בהטבה זאת, אבל אחר שאתן יראתי בלבבם אשיש להטיב אותם, שגדר השישה הוא שמראה שמחתו בגלוי, {{{ב}}} ונטעתים בארץ באמת בכל לבי, משא''כ אם היו חוטאים לא היה לבי דבוק עמהם מפני חטאתיהם :

אל העם . על העם : הזאת . אשר הם עתה בה :

כי כה אמר ה' כאשר הבאתי את כל הרעה ר''ל אחר שהרעה היא רק הכנה אל שיתוקנו ויהיו מוכנים לקבל הטובה, א''כ כאשר הבאתי את הרעה כן אנכי מביא עליהם את הטובה :

ונקנה . אז יהיה נקנה שדות בארץ הזאת : שממה היא . ר''ל עד עולם תהיה שממה וכבר נמסרה ביד הכשדים לחלוטין :

ונקנה . מל' קנין :

(מג-מד) ונקנה, וזה היה האות מה שצויתי לך לקנות השדה מאת חנמאל, אשר אתם אומרים שממה היא, שדות בכסף יקנו וזה הפך השממה שהשדות שם בחנם, ונגד מה שאתם אומרים נתנה ביד הכשדים, וכתוב בספר וחתום והעד עדים שזה הפך מקנין הכשדים שאם ימכור אדם שם שדה לא ימכרהו בשטר ובעדים פן ישמע להמלכות שמחזיק בה כקנינו, וזה יהיה מפני כי אשיב את שבותם :

שדות . לא כן יהיה כי עוד יבוא זמן אשר יקנו שדות בכסף ויכתבו הקנין בספר ובעל השדה יחתום שמו בו ויזמינו עדים וכדרך הנהוג : בארץ בנימין . השדות יקנו בארץ בנימין וכו' : ובערי ההר וכו' . הערים העומדים בהר ובעמק ובפאת הדרום : כי אשיב . אשיב לארצם את הנשבים ללכת בבבל וכ''ז חוזר למעלה לומר הלא הכל בידי ואשיב ישראל לארצם ולכן צויתי לך לקנות השדה מחנמאל להיות לאות ולרמז שכן יקנו עוד שדות כי ישובו מבבל וישבו בארצם :

אשיב . מל' השבה : שבותם . מלשון שביה :