אל יתר וכו' . על אותן שבירושלים :

הספר . האגרת : יתר . מלשון יתרון :

והגבירה . אם המלך :

אחרי צאת וכו' . שהגלה אחר שיצא יכניהו וכו' להיות נמסרים ביד נ''נ כמ''ש במלכים : והגבירה . המלכה והיא אם המלך כי היא יצאה עמו כמ''ש שם : והסריסים . וחזר ופירש שרי יהודה וירושלים : והחרש והמסגר . הם האומנים ושומרי השערים אשר סגרו אותם בעתם כן ת''י :

והסריסים . כן יקראו השרים כמו והיו סריסים בהיכל מלך בבל ( ישעיה לט ) : והחרש . קבוצת האומנות כמו חרש ברזל ( שם מד ) :

ביד אלעשה . ר''ל הספר ההוא שלח ביד אלעשה וכו' : בבלה . לבבל : לאמר . דברי הספר היו לאמר את האמור למטה :

ושבו . ותשבו בהם כי לא תצאו מבבל בזמן קרוב :

ונטעו גנות, אע''ג שנטיעת גנות מורה יותר על העכבה במקום מבנין בית, כמ''ש לא יבנו ואחר ישב (ומוסיף שאף) לא יטעו ואחר יאכל (ישעיה ס''ה כ''ב) :

והולידו . עד לא תצאו משם : ורבו שם . ר''ל קחו נשים למען תרבו שם וכפל הדבר במ''ש : ואל תמעטו . ר''ל אל תמנעו לקחת נשים לבל תמעטו כי כשימותו הם ולא ישארו בנים במקומם ימעטו א''כ במספר :

קחו נשים ואל יחדלו מלפרות ולרבות שם, וקחו לבניכם נשים לבל תחשבו כי בניכם ישובו וישאו נשים בא''י, ואת בנותיכם תנו לאנשים לבל ישלחו אותם לא''י להנשא שם כי בני א''י יהרגו :

ודרשו . בקשו את שלום העיר וכו' : כי בשלומה . כשיהיה בה שלום יהיה גם לכם שלום כמאמ' חכמינו ז''ל הוי מתפלל בשלומה של מלכות :

ודרשו את שלום העיר כי תקבלו השפע ע''י בבל והם יקבלו ראשונה, וז''ש כי בשלומה יהיה לכם שלום :

ישיאו . ל' הסתה כמו הנחש השיאני ( בראשית ג ) :

אל ישיאו וכו' . נביאי השקר והקוסמים אשר בקרבכם אל יפתו אתכם במה שאומרים שמהר תשובו לירושלים בהפך מדברי וקצר בדבר המובן מעצמו : חלומותיכם . האומרים לכם מה שראו בחלום : אשר אתם מחלמים . רצה לומר שאתם שואלים מהם שהם ישאלו שאלת חלום :

ישיאו . ענין פתוי והסתה כמו הנחש השיאני ( בראשית ג ) : וקוסמיכם . הוא מין כישוף :

אשר אתם מחלמים, ר''ל אתם מסבבים החלומות ע''י רעיונות היום כמעשה דקיסר וריב''ח (בפרק הרואה) הרהר ביה כולא יומא ולאורתא חזא :

מחלמים. פעל יוצא :

כי בשקר . מה שאומרים בשמי הוא שקר כי לא שלחתים :

כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה . כאשר יושלם לבבל שבעים שנה מהתחלת התפשטותה על ישראל מעת שכבש נ''נ את יהויקים בראשונה והיא היתה בשניה למלכות נ''נ והוא מלך מ''ה שנים א''כ נשארו עוד משנותיו מ''ד שנים וימי אויל מרודך בנו כ''ג שנים אלא שנבלעה שנה אחת בימי מלכות אביו כי עלתה לזה ולזה הרי אם כן ס''ו שנים וימי בלשאצר בנו ג' שנים הרי שבעים שנה חסר אחת א''כ בשנת אחת לדריוש מלאו שבעים שנה ומיד כשמת דריוש ומלך כורש בשנה הראשונה היתה הפקידה ושבו לארצם וכמ''ש בדניאל : אפקוד אתכם . אז אזכור בכם ואז אקיים עליכם את דברי הטוב וכו' אבל לא קודם הזמן הזה כדברי הנביאים המשקרים :

לפי . לשעור כמו איש לפי אכלו ( שמות יב ) : מלאת . ענין השלמה : אפקוד . ענין זכרון :

כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה, זה נחשב מיום שמלך נבוכדנצר עד כורש שאז בטלה מלכות בבל והיה פקודה, וז''ש אפקד אתכם, אבל בנין הבית לא היה עד שבעים מהחורבן שהוא י''ט שנה אח''ז והקימותי עליכם את דברי הטוב ר''ל כי ה' גבל הגאולה וקצב הזמן (לא כמו בגלות אדום שלא נתגלה קצם וזכו אחישנה) וע''כ שראה בחכמתו שצריכים להיות זמן הזה בגלות לטובתם :

כי אנכי ידעתי . אשר אנכי ידעתי את המחשבות וכו' שהמה לשלום ולא לרעה ר''ל מה שתתעכבו בגולה שבעים שנה לכם לטובה כי אז יכנע לבבכם הערל וזהו יהיה סבה לתת לכם אחרית טוב ותקוה טובה אחר שתשובו הנה :

אחרית . סוף :

כי אנכי ידעתי מחשבות שלום ולא לרעה, כי לפעמים יחשב מחשבות שלום לרעה, כמו שגלות צדקיהו נתאחרה והיה לרעה, כמ''ש במשל השני דודאי תאנים (למעלה כ''ד), אבל עליכם אני חושב מחשבות שלום שאינם לרעה ולזה יאריך שבעים שנה כדי לתת לכם אחרית שתתקיימו בארץ, ועד הזמן הזה יהיה לכם תקוה :

אחרית ותקוה. שם אחרית יציין ג''כ האושר האחרון והתכלית, כי אם יש אחרית (משלי כ''ג), וכפי דרכי האמונה, הרשעים יש להם ראשית, והצדיקים יש להם אחרית, ר''ל הרשעים מצליחים בעוה''ז ולבסוף תאבד אחריתם, כמ''ש כי לא תהיה אחרית לרע (משלי כ''ד כ'), הנה אחרית גוים מדבר (לקמן נ' י''ב), והצדיקים מצליחים בסוף, כמ''ש להטיבך באחריתך (דברים ח'), ועז''א (לקמן ל''א) ויש תקוה לאחריתך :

וקראתם אותי והלכתם . בדרכי והרי זה מקרא קצר :

וקראתם אותי . ר''ל אחר שיכנע לבבכם תשובו ותהיו במקום המקודש מקום המוכן ביותר לעבוד את ה' אז כאשר תקראו אלי ותלכו בדרכי ותתפללו אלי להשיב את כל בני הגולה מכל המקומות : ושמעתי אליכם . אז אשמע אליכם :

וקראתם אותי, והגם שלא תהיו בירושלים להקריב קרבנות תקראו אותי לבא אליכם ע''י שתלכו ותתפללו אלי ותפלה תעמוד במקום קרבן :

וקראתם אותי. קריאה לתפלה בא אחריו מלת אל, ומ''ש פה מלת אותי, היינו שאבא אליכם כמ''ש (ישעיה מ''ג כ''ב), ומוסיף שאח''כ והלכתם אלי, לבתי כנסיות שהיו להם למקדש מעט :

ובקשתם אותי . וכאשר תבקשו אותי אז תמצאו אם תדרשו אותי בכל לבבכם :

ובקשתם. כמבקש את הנאבד, ומצאתם שתשוב השגחתי עליכם :

ובקשתם. בקשה המגביל נגד מציאה, יבקש השראת השכינה וההשגחה התמידיית והיא מדרגה יותר גדולה מתפלה ובקשה בא תמיד אחר שאלה, שאלתי ובקשתי, וכן (דה''ב ז' י''ד) ויתפללו ויבקשו פני :

ונמצאתי לכם . אז אהיה נמצא לכם למלאות משאלותיכם ואשיב את שבותכם ר''ל את הדבר הראוי להשיב לכם והוא הממשלה הראשונה : וקבצתי אתכם . ר''ל את כל הגולה אקבץ מכל הגוים וכו' ואת כולם אשיב אל המקום הזה וכאומר מה שתשובו מבבל אין עצם הכוונה על הגאולה ההיא לשיהא נחשב מהירת ההשבה לטובה כי עצם הכוונה היא למען תהיו במקום המקודש מקום מוכן ביותר לעבוד את ה' להתפלל לפניו על גאולה כללית ושלימה גאולת עולם א''כ לטובה תחשב מה שתתעכבו שמה למען יכנע לבבכם לשוב לה' ויקובל תפלתכם ( אבל הם לא כן עשו והוסיפו עוד לחטוא לכן גלו שוב ממנה ) :

שבותכם . מל' השבה :

ונמצאתי. ואח''כ אמצא לכם בעצמי בבוא הזמן המיועד, ושבתי הוא השבת המדרגה שתשובו למעלתכם, וקבצתי קיבוץ גליות, והשבותי אתכם הוא השבת הגליות למקומם :

ושבתי את שבותכם, והשבותי אתכם. כ''מ שנאמר ושב בקל (והוא יוצא) הוא תמיד השבת המדרגה, וה' שב את שבות איוב, והשיב בהפעיל הוא השבה למקום, וכן לקמן (ל' ג') :

כי אמרתם . אם תאמרו הנה ה' העמיד לנו נביאים בבבל והמה מתנבאים שמהר נשוב וקצר בדבר המובן מעצמו :

הקים . העמיד :

(כי אמרתם הקים לנו ה' נביאים הוא מאמר מוסגר) ומלת בבלה שב למעלה, ושעורו והשבותי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם בבלה, (כי אמרתם הקים לנו ה' נביאים) שבעבור זה הגליתי אתכם, יען שאמרתם שה' הקים לכם נביאים, היינו יען שהאמנתם לנביאי השקר, וסדר הכתובים, אל ישיאו לכם נביאיכם כי הגאולה תלויה רק בזמן בתפלה, שאז תהיה גאולה שלימה מן הגלות שהגלה אתכם בסבת שהאמנתם לנביאי השקר שהתעו אתכם מני דרך :

כי אמרתם. פסוק זה אין לו שייכות לא למעלה ולא למטה, ומלת בבלה תחת בבבל אינו כפי הדקדוק, שהה''א בסוף יבא רק במקום למ''ד שבתחלה, לא במקום ב', ולכן פרשתי שמלת בבלה נמשך למעלה, ולא תפלא על שהפסיק בסוף פסוק, שכן יבא הפסק לפני מאמר המוסגר כמ''ש בכ''מ :

אל המלך . צדקיהו אשר לא גלה :

כי כה אמר ה' . רצה לומר לא אמת ידברו כי כה אמר ה' על המלך היושב על כסא המלוכה ועל כל העם וכו' :

(טז-יז) כי כה אמר ה' שלא לבד שלא ישובו בני הגולה כי גם אלה שלא הגלו עדיין יגלו וילקטו כתאנים השוערים כמשל הנ''ל סי' כ''ד :

כתאנים השוערים . ל' שערוריה ( הושע ו ) :

כה אמר ה' . בעבור שארכו הדברים באמרו אחיכם וכו' אמר שנית כה אמר ה' : הנני משלח בם . אגרה בם חרב האויב והרעב והדבר וכאומר ואיך אם כן תשובו אתם מהרה אם אמסור ביד האויב גם את היושבים פה : כתאנים השוערים . כתאנים המגונים אשר אין לאכל בעבור רעתן השנואים ומרוחקים מבני אדם וכמ''ש וכתאנים הרעות וכו' כן אתן את צדקיהו וכו' ( לעיל כד ) :

משלח . ענין גרוי והשסה כמו ושן בהמות אשלח בם ( דברים לב ) : השוערים . ענין דבר מגונה ומאוס כמו שמה ושערורה ( לעיל ה ) :

ולחרפה . שיחרפו אותם דשטרווי''ר בלע''ז וכן כל חרפה שבמקרא :

ורדפתי . אפרע מהם בחרב האויב וברעב ובדבר : ונתתים לזעוה . ר''ל אמסרם לכל ממלכות הארץ להיותם לזעוה כי כולם יחרידום : לאלה . ישבעו לומר בשבועתם אהיה כהיהודים האומללים : ולשמה . כולם יתמהו על גודל חורבנה : ולשרקה . ישרקו על גודל האבדון : ולחרפה . יחרפו אותם : הדחתים . כמו אדיחם עבר במקום עתיד :

לזעוה . ענין רעד ורתת : לאלה . ענין שבועה : ולשמה . ענין תמהון : ולשרקה . ענין השמעת קול בקבוץ השפתים ודרכו לעשותו כשרואים דבר חשוב שנחרב :

ורדפתי אחריהם אח''כ בצאתם למצרים, ונתתים לזעוה כנ''ל כ''ד ט' :

תחת . בעבור אשר לא שמעו את דברי : השכם ושלוח . עם כי הייתי משכים ומשלח בזריזות רב עכ''ז לא שמעתם וכאלו ידבר אל מול יושבי ירושלים :

אשר לא שמעו וכו' ולא שמעתם, ר''ל לא הם ולא אתם גולי בבל, ולכן.

ואתם שמעו מכאן ולהבא, אחר שכבר קבלתם ענשכם :

אל אחאב וכו' . על אחאב ועל צדקיה : שקר . דבר אשר לא צויתי : והכם . ר''ל ימיתם :

אשר קלם . לשון קלוי באש ( ויקרא ב ) :

לכל גלות . לכל בני הגולה : לאמר . שיאמרו בקללתם ישימך ה' כצדקיה וכו' :

וכאחב . הוא אחאב : קלם . ענין חרוך ושריפה כמו קלוי באש ( ויקרא כ ) :

וינאפו את נשי רעיהם . כמו שמפורש בסנהדרין כה אמר הקדוש ברוך הוא שכבי עם חבירי : ועד . לשון עדות :

יען . בעבור שעשו נבלה וזנו עם נשי רעיהם ועוד שנית שדברו בשמי שקר : הידוע . אשר דברו שקר כי לא צויתים : ועד . כי ראיתי את אשר נאפו :

נבלה . דבר כעור ומגונה וכן כי נבלה עשה בישראל ( בראשית לד ) : ועד . מל' עדות :

ואנכי היודע ועד. היודע שהם נביאי שקר, ועד על הניאוף :

הנחלמי . שם מקום :

ואל שמעיהו . גם זה מדברי הספר ששלח לבבל ואמר שה' אמר לו שיאמר כזאת על שמעיהו הנחלמי :

הנחלמי . שם מקום חלם כן ת''י :

יען . בעבור ששלחת הנה אגרות משמך לבד לא בשם כל בני הגולה וכאלו הכל תלוי בך לבד : לאמר . וכה דברת בהאגרות :

בשמכה . כמו בשמך והה''א נוספת כמו אשר צויתי אותכה ( שמות כט ) והדומים :

נתנך כהן . אל צפניה כתב כן : פקידים . ממונים : מהפכת . כיפה : הצינוק . סדן ציפ''ש בלע''ז :

ה' נתנך . כן כתב לצפניה הנה ה' העמיד אותך להיות כהן רצה לומר להיות שר הכהנים במקום יהוידע הכהן : להיות פקידים . להשגיח להיות ממונים בבית ה' על כל איש משוגע ומתנבא דברי שגעון מלבו : ונתתה אותו . ר''ל על פי דבריך יתנהו הממונים אל המהפכת וכו' להיות כלוא שם :

פקידים . ממונים כמו פקודי החיל ( במדבר לא ) : המהפכת . שם של בית הסוהר : הצינוק . שם הכלי העשוי לסגור בו ידי התפוש :

מהפכת וצינוק. מיני בית אסורים, או ענוים שיעשו להנאסרים :

ועתה . הואיל וכן למה אפילו לא גערת נזיפה בירמיה המנבא לכם דברי שגעון מלבו וקצר בדבר המובן :

גערת . ענין צעקת נזיפה : הענתתי . מן ענתות והוא שם עירו של ירמיה :

כי על כן שלח . כי יש לך לגעור בו על אשר שלח אלינו בבל לאמר ארוכה היא גלותכם שם : על כן . כמו על אשר :

כי על כן . ר''ל כי נראה בו שמדבר שגעון מלבו על אשר שלח וכו' : ארוכה היא . הגלות הזה שאתם בה תהיה לזמן ארוך לכן בנו שם בתים ותשבו בהם כי לא תצאו משם בזמן קרוב וכאומר הלא הדברים האלה לשגעון יחשבו כי לא כן דבר ה' עמדי ( ויתכן שעד לא שלח ירמיה הספר ביד אלעשה שלח ירמיה מקודם הדברים האלה בע''פ או במכתב ) :

כי על כן . כי על אשר וכן כי על כן ראיתי פניך ( בראשית לג ) :

ארוכה. מענין אורך הזמן, או מענין רפואה, ר''ל הגלות רפואה לחולי הנפש וצריך לשמור זמן הרפואה הקצוב על ע' שנה :

ויקרא צפניה וכו' . גם זה מדברי הספר שכתב אליהם שצפניה קרא הספר לפניו וראה כי כן כתב ( ואף שירמיה עצמו כתב הדבר לא אמר באזני כמדבר בעדו כי אם כאחר המדבר וכן דרך המקרא כמ''ש וישלח ה' וכו' ואת שמואל ( ש''א יב ) ולא אמר ואותי עם כי שמואל עצמו היה המדבר ) :

ויקרא צפניה הוא כמאמר מוסגר שבעת קרא צפניה את האגרת באזני ירמיה אז נאמרה לו נבואה זו מן פסוק כ''ה יען אשר אתה שלחת בשמך ספרים ואמר לו ה' יען ששלח ספרים והם עשו פרי עזות עד שקרא את הספרים באזני ירמיה לכן כה אמר ה' אל שמעיה, יען אשר נבא לכם שמעיה, כי ממה שנקראו הספרים בפרהסיא נראה שהיו מחזיקים דבריו בנבואה בשם ה' ולכן יקבל ענשו, אם על העזות נגד ירמיה, אם על נבואת שקר :

ויהי דבר ה' . בעבור שארכו הדברים באמרו הסבה ושצפניה קרא הספר באזניו לכן אמר שוב ויהי דבר ה' וכו' :

על כל הגולה . אל כל הגולה : אל שמעיה . על שמעיה : על שקר . על הבטחת שקר :

הנני פוקד . העון הזה אזכור להשיב גמול על שמעיה ועל זרעו : לא יהיה לו . ר''ל לא יהיה מזרעו איש יושב במושב השרים והזקנים : ולא יראה בטוב וכו' . הוא ההשבה מן הגולה : על ה' . בעבור ה' דבר דבר המוסר ממנו מה שלא אמרה :

פוקד . ענין זכרון :