בראשית ממלכת יהויקים . שלש שנים לפני שמלך נבוכדנצר נתנבא עליו שימלוך :

מוסרות . הם רצועות העול שקורין קוריגל''ש :

מוסרות . רצועות שקושרין בו העול וכן ומוסרות ערוד ( איוב לט ) : ומוטות . מלשון מטה והם עצי העול :

ושלחתם אל מלך אדום . בימי צדקיהו בשנה הרביעית למלכו שעשהו נבוכדנצר שליט על חמשה מלכים : מלך אדום . ומלך מואב ומלך בני עמון וגו' . אלו חמשה מלכים נתן נבוכדנצר תחת ידו של צדקיהו . חמש עשרה שנה היו על צוארו משנה אחת ליהויקים עד השנה הרביעית לצדקיהו ששברם הימנו חנניה בן עזור :

ושלחתם וכו' . בימי יהויקים אמר לו כשימלוך צדקיהו ישלח המוסרות והמוטות אל המלכים האלה על ידי המלאכים הבאים אל צדקיהו :

מלאכים . שלוחים :

ביד מלאכים הבאים אל צדקיהו, מהכרח הכתוב לפי פשוטו מבואר, שאחרי מלך נבוכדנצר בשנת ד' ליהויקים. המליך גם את צדקיהו להיות שני למלך יהויקים ובזה יצוייר שאז באו מלאכי גוי אל צדקיהו, שעסק ג''כ בעניני המלוכה וקראו לו מלך יהודה, והם רצו להתחבר עמו למרוד במלכות בבל וזה היה ביאת המלאכים, וצוה לירמיה שיזהירם בל ימרדו :

וצוית אותם . את המלאכים תצוה להגיד אל אדוניהם :

אנכי עשיתי וכו' . ואם כן הכל שלי המה : ונתתיה . לכן בידי לתתה לאשר ישר בעיני :

אנכי עשיתי את הארץ ויש לי קנין בין בגוף הארץ בין באדם ובבהמה אשר עליה, בכחי הגדול ובזרועי הנטויה, הבריאה היתה בכחי, וקיום הבריאה שגם היא כבריאה תמידית היא ע''י זרועי הנטויה תמיד לפעול ולעשות, ונתתיה לאשר ישר בעיני, שמניתי מלכים המתנשאים לכל לראש והם אדוני הארץ :

עבדי . שיעשה רצוני לפרע משונאי :

הארצות האלה . של המלכים אדוניכם : עבדי . ר''ל עושה שליחותי בדבר זה : את חית . ארז''ל שרכב על ארי וקשר תנין בראשו :

ועתה אנכי נתתי מניתי מלך אחד על כל הארצות, וגם את חית שהיה משתמש בחיות רעות במלחמה כפילים ואריות שהיו משתמשים בהם במלחמות בימי קדם :

ואת בנו . אויל מרודך : ואת בן בנו . בלשאצר : עד בא עת ארצו . שיבואו דריוש המדי וכורש ויהרגו את בלשאצר :

בנו . זה אויל מרודך : בן בנו . זה בלשאצר : עת ארצו . זמן חורבן ארצו בימי דריוש המדי : גם הוא . כמו שבא עת חורבן ארצות המלכים שהחריב נ''נ :

אשר לא יעבדו אותו . אשר לא ירצה לעבדו ברצונו : ואת אשר וכו' . אשר לא יקבל עליו מעצמו עול שעבוד וכפל הדבר במ''ש : אפקוד . אשגיח עליהם בהבאת חרב וכו' : עד תומי . עד כלותי אותם ביד נ''נ :

אפקוד . ענין השגחה : תומי . ענין כליון וכן עד תום כל הדור ( דברים ב ) :

אשר לא יעבדו אותו וכו' ואת אשר לא יתן, באמת נמצאו בעת ההיא ממלכות גדולות שלא היו תחת יד נבוכדנצר כנודע בקורות ימי קדם, רק שהממלכות הקטנות היו מוכרחות אז להחסות תחת צל ממלכה גדולה, והגוי אשר לא עבדו את נבוכדנצר היו מוכרחים לעבוד מלכות אחרת גדולה שהוא יגן עליה מחמת נבוכדנצר באופן שהיו מוכרחים לעבוד או את מלך בבל או לעבוד את (המלך) אשר לא יתן צוארו בעול מלך בבל והוא הגין עליה אבל הגוי והממלכה שלא יעבדו לא אותו שהוא את מלך בבל בעצמו ולא את (המלך) אשר לא יתן את צוארו בעול של מלך בבל, בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא :

אל נביאיכם . הנביאים שלכם המנבאים לכם בשקר : ואל קוסמיכם . השואלים בקסם והוא מין כשוף : ואל חלומותיכם . המגידים עתידות על ידי שאלת חלום : ואל עונניכם . גם הוא ענין כשוף כמו מעונן ומנחש ( דברים יח ) : ואל כשפיכם . העוסקים בשאר מיני כשוף : לא תעבדו . רצה לומר לא יתחזק עליכם להיות לו לעבדים :

למען הרחיק אתכם . ר''ל הם יועילו למען הרחיק וכו' כי כשתקבלו עליכם השעבוד תשבו בארצכם ותעלו המס אבל כשתלחמו עמו ויגבר עליכם יוליך אתכם בשבי אל ארץ מרחוק : והדחתי . רצה לומר אני אהיה בעזרתו ואדיח אתכם ממקומכם ותהיו אבודים :

והנחתיו . ישכון במנוחה על אדמתו : ועבדה . יעשה עבודת האדמה בחרישה וזריעה וישב בה ויאכל מלחמה :

והנחתיו . מל' מנוחה :

ואל צדקיהו מלך יהודה דברתי וגו' . כל זה אמר ירמיהו אל שלוחי המלכים :

וחיו . תשארו חיים :

השאלות: למה יספר להמלאכים מה שדבר אל צדקיה? :

ואל צדקיהו, ר''ל וא''כ מה יועיל לכם מה שתתקשרו עם צדקיהו כי הוא לא יוכל להגן עליכם, באשר גם הוא מחויב להביא צוארו בעול מלך בבל :

אל הגוי . על הגוי : אשר לא יעבוד . אשר לא יקבל עליו מעצמו עול השעבוד :

לא תעבדו . רצה לומר לא יתחזק עליכם להיות לו לעבדים :

ואל תשמעו, זה אזהרה לצדקיהו ושריו :

למען הדיחי אתכם . הם יועילו למען הדיחי אתכם בשבי ושם תאבדו אתם והנביאים אבל כשתקבלו עליכם עול שעבוד תשבו בארצכם ותעלו המס :

הנה כלי בית ה' . שגלו עם יכניה :

הנה כלי בית ה' . אשר הובאו לבבל עם גלות יכניה : מושבים . יהיו מושבים מהרה מבבל לירושלים :

ואל הכהנים, הוא אזהרה אל הכהנים והעם, שע''י שנבאו להם נביאי השקר שיושבו הכלים החליטו שיצא חפשי מעול מלך בבל :

למה וכו' . כי כשלא תקבלו עול שעבוד יכבוש את עיר ויחריבה :

יפגעו נא בה' . יתפללו עתה לה' לא על השבת הכלים אלא לבל יבואו לבבל הכלים הנותרים מה שלא לקח כשגלה את יכניה :

יפגעו . ענין תפלה ובקשה כמו ואל תפגע בי ( לעיל ב ) : נא . עתה :

ואם נביאים הם, ר''ל אחר שלירמיה נאמר בנבואה שגם הכלים הנותרים יובאו לבבל א''כ א''א שיושבו הראשונים, ואם יש דבר ה' אתם בודאי נאמר להם בהפך שכלים הנותרים יובאו לבבל, וא''כ יפגעו נא בה' לבלתי בוא הכלים הנותרים, ר''ל כי נבואה שנאמר לנביא שלא בדרך שליחות רק בדרך הודעה לו לבדו בודאי הודיעו לו זה כדי שיתפלל ויבטל הגזרה (כי מה שנאמר לו בתורת שליחות אל העם הוא כדי שישובו בתשובה ואין תפלתו מועלת), וז''ש אם יש דבר ה' אתם דרך גילוי דעת א''כ יפגעו בה' כי בזה מועיל תפלה :

המכונות . ת''י בסיסיא כמו את הכיור ואת כנו ( שמות לה ) :

אל העמודים . על עמודי הנחושת ועל ים הנחושת וכו' :

הים . עשוי הוא כעין גיגית כמ''ש במלכים : המכונות . מלשון כן ובסיס והיו מתחת לכיורות כמ''ש במלכים :

(יט-כב) כי כה אמר ה', אל העומדים וכו' כי כה אמר ה' על הכלים וכו', מפני שהיו שתי אמירות, {{{א}}} שיתר הכלים יובאו בבלה, {{{ב}}} שביום הפקודה יושבו מבבל לא''י, והאמירה הראשונה נתקיימה בכל הכלים שכולם לוקחו לבבל כמ''ש בסוף הספר, אבל האמירה השניה שאח''ז יושבו לא''י, לא נתקיימה רק בכלי שרת של זהב וכסף שלקחו לשם, שהם הושבו בימי כורש הראשון ונתנו חמשת אלפים וד' מאות כלים ביד ששבצר הנשיא, ככתוב בעזרא א', אבל העמודים והים והמכונות לא הושבו, וכן כלי נחושת שלקח משם, וע''כ כפל דבריו כי כה אמר ה' (דבור א') אל העמודים ועל הים וכו' שעליהם אמר בבלה יובאו, ועוד כה אמר ה' על הכלים הנותרים שהם כלי זהב וכסף, עליהם אמר בבלה יובאו והעליתים והשיבותים אל המקום הזה, ולכן בדבור הראשון אמר כה אמר ה' צבאות, ובשני אמר ה' צבאות אלהי ישראל, כי שיוקחו בבלה אמר מצד שהוא אלהי צבאות ומושל כחפצו, ושיושבו אח''ז אמר מצד שהוא אלהי ישראל ומשגיח עליהם באהבתו :

(יט-כא) מה שכפל כי כה אמר ה', הוא מותר לשון :

בגלותו . כמו בהגלותו : חורי . כמו שרי :

בגלותו . בעת שגלה לבבל עם יכניה ואת כל שרי יהודה וירושלים :

בגלותו . כמו בהגלותו : חורי . כן יקראו השרים הגדולים וכן ואריבה את החורים ( נחמיה ה ) שהוא מלשון חיור ולובן וכאשר יקראו השפלים חשוכים כמ''ש בל יתיצב לפני חשוכים ( משלי כב ) :

כי כה אמר ה' וכו' . בעבור שארכו הדברים באמרו אשר לא לקחם וכו' אמר שנית כי כה אמר ה' וכו' וכן דרך המקרא :

עד יום פקדי אותם . בימי כורש כמו שמפורש בספר עזרא :

עד יום פקדי אותם . עד הזמן שאזכור אני בהם והוא בימי כורש ואז אעלה אותם משם ואשיב אותם אל המקום הזה :

פקדי . ענין זכרון :