בראשית ממלכות . פרשה זו תחתונה קדמה לעליונ' ארבע שנים :

על כל ערי יהודה . אל כל יושבי ערי יהודה : אל תגרע דבר . אל תפחת מלדבר דבר אחד מכל הדברים :

תגרע . מלשון גרעון :

אולי ישמעו . אולי יקבלו הדברים וישובו כל איש מדרכו הרעה : ונחמתי אל הרעה . אז אנחם על הרעה :

ונחמתי . ענין הפוך מחשבה :

אולי ישובו ונחמתי אל הרעה אחר שמה שאנכי חושב לעשות להם הרעה הוא מפני רוע מעלליהם, וממילא כשישובו ממעשיהם הרעים אנחם על הרעה :

(ד-ה) ללכת בתורתי התנה שישמעו לדברי התורה ושישמעו לדברי הנביאים ואם לאו יחרב הבית :

לשמוע על דברי . מוסב על המקרא שלפניו והוא כמו ולשמוע אל דברי וכו' : והשכם ושלוח . ואני הייתי משכים ומשלח ועכ''ז לא שמעתם ור''ל א''כ תעשו כמו שעשיתם עד כה :

ונתתי . אז אתן את הבית הזה להיות חרבה כמו שחרבה משכן שילה בימי עלי : אתן לקללה . שיהיו מקללים בה לומר בקללתם שתהיה כירושלים :

הכהנים . כהני הבעל : והנביאים . נביאי השקר :

ויתפשו . אחזו בו בחזקה ואמרו הנה נמית אותך :

ויתפשו . ענין האחוזה בחזקה כמו ותפשו בו אביו ואמו ( דברים כא ) :

השאלות: תחלה אמרו כל העם מות תמות ויקהלו עליו, ואח''ז אמרו כל העם אין משפט מות לאיש הזה?, תחלה תפשוהו העם להמיתו ובבוא השרים נעשו כשופטים עם השרים, כמ''ש ויאמרו הכהנים והנביאים אל השרים ואל כל העם? אחר שהחליטו השרים והעם שאין לו משפט מות מה רצו האנשים מזקני העם בספור של מיכה המורשתי שהיה למותר אחרי שיצא זכאי בדינו? ואיך אמר תכף ספור הסותר לזה מאוריה שנהרג?, ואיך סיים שאך יד אחיקם בן שפן וכו' לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו, שמשמע שהעם רצו להמיתו, וזה סותר להנאמר למעלה שהעם המליצו בעדו? :

ויתפשו אותו הכהנים והנביאים וכל העם, תחלה השתתפו גם העם עם הכהנים להמיתו, ולא בעבור שחשבו שהוא נביא שקר ושבדה הנבואה מלבו, כי באמת האמינו שה' שלחו וא''כ אין לו משפט מות כפי הדין, רק שרצו להמיתו שלא ע''פ הדין כדי שלא ימצא מוכיח להוכיחם ולהודיעם דברי ה', שאחר שלא רצו לשמוע לדברי ה' רצו שלא ימצא נביא שלוח אליהם ומתרה בם, וז''ש מות תמות :

אל ירמיה . אל המקום שעמד שם ירמיה :

תחרב . מל' חורבן : ויקהל . ענין קבוץ כמו ויקהל משה ( שמות לה ) :

מדוע נבאת בשם ה', שהגם שהנבואה אמת לא היה לך לנבאות נגד רצוננו, כי אין אנו רוצים בנבואה כזאת הגם שהיא מאת ה' :

וישמעו שרי יהודה . שתפשו נביאי השקר והכהנים את ירמיהו : בפתח שער ה' החדש . אחרים הגיהו כשגלה יהויכין וקצת כל בית אלהינו עמו שברו חילו של נבוכדנצר שער המזרחי וחזר צדקיהו ותקנו וחדשו לכך נקרא חדש :

וישמעו . בעבור רגשת המון העם שמעו את הדברים האלה : בית ה' . אל בית ה' : בפתח שער . ר''ל בחלל השער : החדש . יתכן שנפל וחדשו אותו בבנין ( ואולי זהו שבנה יותם כמ''ש הוא בנה את שער בית ה' העליון , מ''ב טו ) :

וישמעו שרי יהודה, אמנם השרים באו לבחון הדבר אם הוא חייב מיתה ע''פ הדין, כי להשרים לא יאות להמית נקי חנם, ואז נסתלקו העם, כי העם האמינו שהוא שליח מאת ה', וא''א להמיתו ע''פ המשפט והדין :

משפט מות . כי חשדוהו שמלבו נבא הדבר ולכן אמרו שיש לו דין חיוב מיתה : אל העיר . על העיר : כאשר שמעתם . העם שמעו מפי ירמיה והשרים מפי המספרים :

ויאמרו הכהנים והנביאים אל השרים ואל כל העם, אמנם הכהנים והנביאים לא האמינו בנבואתו ורצו להרגו מצד שמנבא שקר בשם ה' (כי נביאי השקר היו מכחישים נבואתו והיו מנבאים בהפך), וע''כ טענו הם אל השרים ואל העם ואמרו משפט מות לאיש הזה היינו שיש להמיתו ע''פ המשפט והדין, כי נבא על העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם והיא נבואת שקר כי לא שלחו ה', ובפרט זה לא הסכימו העם. לפ''ז הנביאים רצו להרגו כפי המשפט מצד שהוא נביא שקר, ורצו שהשרים ידונו אותו בדין, והעם לא הסכימו על פרט זה ובכל זה רצו להרגו אף שהוא נביא אמת כדי לסלק הנזק שיש להם מנבואתו שמנבא פורעניות :

ה' שלחני . ולא מלבי אמרתי הדברים :

ויאמר ירמיהו אל כל השרים ואל כל העם, ירמיה השיב לשני הצדדים, בין להשרים שרוצים לדונו משפט מות ע''פ הדין, בין להעם שרוצים להמיתו לסלק הנזק שמגיע להם מנבואתו, על הצד שרצו להרגו במשפט מצד שהוא נביא שקר, השיב ה' שלחני להנבא על הבית הזה והוא נבואת אמת, ועל הצד שהעם רוצים להרגו לסלק הנזק, אמר,

ועתה . הואיל ומה' המה היטיבו ותקנו דרכיכם וכו' ואז ינחם ה' על הרעה וכו' :

היטיבו . ענין תקון כמו מה תיטיבי דרכך ( לעיל ב ) :

ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם, אדרבה בזה ששלחני ה' להודיעכם זאת הוא סימן שרוצה שתיטיבו דרכיכם ושאז ינחם אל הרעה אשר דבר עליכם, וא''כ לא יגיע לכם נזק מנבואתי :

כטוב וכו' . ר''ל כפי הנראה לכם :

ואני הנני בידכם אם תרצו להמית אותי, עשו לי כטוב וכישר בעיניכם, ר''ל בין על הצד שתחשבו שמגיע לי משפט מות ע''פ הדין והוא דבר טוב בעיניכם, ובין על הצד שאתם רוצים להמית אותי שלא ע''פ דין רק לסלק נזק שזה אינו דבר טוב רק שכן ישר בעיניכם, בכל אופן הנני בידכם :

כי דם נקי . עון דם נקי :

אך ידוע תדעו שבזה לא תסלקו היזק מעליכם, כי דם נקי אתם נותנים עליכם ועל העיר הזאת ותוסיפו חרון אף ה' עליכם, וכן אינו דבר טוב ע''פ הדין כי באמת שלחני ה' עליכם לדבר באזניכם וכו' :

וכל העם . עם כי מתחלה היתה ידם עם הכהנים והנביאים עתה בשמעם דברי ירמיה שדבר בשליחות ה' חזרו בהם : כי בשם ה' . ולא אמר מלבו :

ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים, אז הסכימו השרים עם העם נגד טענת הכהנים והנביאים, ויאמרו אין משפט מות לאיש הזה ר''ל שא''א להמיתו במשפט ובדין, כי בשם ה' אלהינו דבר ונבואתו אמת אולם בכל זה עדיין היה דעת העם להמית אותו שלא במשפט כדי לסלק ההיזק שמגיע להם לפי דעתם מנבואתו :

ויאמרו וכו' . הביאו ראיה לפטור את ירמיה מן המיתה :

ויקמו, אז קמו אנשים מזקני העם להשתיק את העם ולברר שאין להרגו בשביל יראת נזק שיגיע מנבואותיו, כי הלא. (יח-יט) מיכה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו ג''כ כדברים האלה ההמת המיתוהו, הלא לא המיתוהו, כי ע''י שחלו את פני ה' נחם ה' על הרעה ונתבטלה הגזירה ע''י תשובה ותפלה ולא הגיעו נזק מנבואתו, ובהפך אנחנו עושים רעה גדולה על נפשותינו, ובזה לא נסלק הנזק כי תגדל הרעה ע''י חטא הריגתו :

מיכה המורשתי . דמן מרישה : עיים . גלים :

שדה תחרש . ר''ל תחרש להיות שדה לזרוע בה : עיים תהיה . תהיה מלאה גלים כדרך הבתים החרבים מנפילת הקירות : לבמות יער . יהיה מלא מגלי אבנים דומה לבמות המצויים ביער :

עיים . ענין גלים ותלים כמו שמו את ירושלים לעיים ( תהלים עט ) : לבמות . גבשושית גבוהות כי במה ענין גבהות כמו במתי עב ( ישעיה יד ) :

ויחל . ל' תפלה : ואנחנו עושים רעה גדולה . אם נהרוג אותו :

ההמת . וכי המית אותו חזקיה וכו' בעבור שנבא כזאת : הלא ירא . הלא המלך חזקיהו היה ירא את ה' והתפלל לפניו לבטל הגזירה ואז נחם ה' על הרעה וכו' : ואנחנו . אבל אנחנו כשנמית אותו נעשה עוד רעה גדולה על נפשותינו ולא די שלא ינחם על הרעה אלא שיוסיף עוד על הרעה :

ויחל . ענין תפלה כמו ויחל משה ( שמות לב ) :

וגם איש היה מתנבא . מי שאמר זו לא אמר זו עד כאן דברי צדיקים ועמדו רשעים שהיו שם ואמרו גם איש מתנבא וגו' כשם שאוריה נהרג יהרג ירמיה כך מפורש בספרי :

וגם איש היה מתנבא . אלה דברי הכהנים והנביאים שאמרו מה זו עדות וראיה הנה גם איש היה מתנבא בשם ה' ר''ל שהיה מוחזק לנביא ה' : וינבא . ר''ל שהיה מתנבא כדרכו בשם ה' :

(כ-כא) וגם, עתה מודיע כותב הספר שטענת זקני העם לא היתה מועילה להציל את ירמיה ממות, כי בזמן ההוא בעצמו התנבא אוריה ג''כ כדברי ירמיה, וגם הוא נבא בשם ה', ובכ''ז נהרג ע''י המלך, ולא תאמר שהיה הדבר פתאום בלא ישוב הדעת כי הלא ברח למצרים :

ויבקש המלך המיתו . כי לא האמין לו שהוא דבר ה' : וישמע אוריה . אשר המלך חפץ להמיתו :

(כב-כג) וישלח המלך ויבאהו ממצרים, והלא היה לו עת לחשוב על הדבר, ולא תאמר שנהרג ע''פ ב''ד כי החזיקוהו לנביא שקר, כי הלא הכהו בחרב ומיתת נביא שקר הוא בחנק, והלא השליך את נבלתו אל קברי בני העם והנהרג בדין נקבר בבית הקברות המיוחד לחייבי מיתה, וכן היה עולה לירמיהו :

וישלך . דרך בזיון השליך את נבלתו אל קברי בני העם ולא קברו בקבורת הנביאים כי חשבו למדבר סרה אשר לא צוה ה' וכאלו יאמרו הנה גם ירמיה כמוהו וראוי להמיתו כמוהו :

נבלתו . גם גוף אדם המת יקרא נבלה :

אך יד אחיקם . כשמעם דברי הכהנים והנביאים לא אמרו עוד השרים דבר והעם חזרו להיות נמשכים אחר דעת הכהנים והנביאים ואך יד אחיקם היתה עם ירמיה לבלי למסרו ביד העם להמית אותו ובכח ידו גבר על כולם והצילו :

יד . ענין כח והתאמצות :

אך יד אחיקם בן שפן הוא לבדו הצילו מיד העם וההמון, שלולא שעמד למגן בעדו היו העם ממיתים אותו בחמתם :