בשנה הרביעית . שנה שנתחתס גזר דינם שיגלו ושישתו כוס החמה כמו שאמור בענין קח את כוס וגו' וקודם גזר דין אמר לנביא להוכיחם אולי ישובו ולא יתחתם גזר דינם :

על ירמיהו . אל ירמיהו : ליהוקים . למלכות יהויקים :

על ירמיה. כמו אל : הראשונית. כמו הראשונה :

על כל עם . אל כל עם :

על כל, ואל כל. בירושלים ישב ודבר אליהם בנוכח ולא כן ליהודה דבר עליהם לא אליהם :

שלש ועשרים . יאשיהו מלך שלשים ואחת צא מהם שתים עשרה שנה נשארו תשע עשרה וארבע של בנו הרי שלש ועשרים : אשכים ודבר . ל' הווה הייתי משכים ומדבר תמיד :

ליאשיהו . למלכות יאשיהו : זה שלש ועשרים שנה . י''ט שנה בימי יאשיהו כי מלך ל''א שנים וד' בימי יהויקים בנו הרי כ''ג : היה דבר ה' אלי . דבר בי הנבואה : ואדבר . ואני דברתי אליכם הנבואה והייתי משכים ומדבר ר''ל אני הייתי זריז לומר הנבואה אבל אתם לא שמעתם :

אשכים . מלשון השכמה והוא ענין זרוז :

מן שלש עשרה שנה, הנה מצד השולח היה דבר ה' אלי, ומצד השליח ואדבר אליכם ולא פעם אחד רק השכם ודבר, ולא אותי לבד שלח, כי.

אשכים. מקור, כמו השכם בה''א, וא''כ היו''ד נוספת, וי''מ שהוא מדבר בעדו, וא''כ בא ציר''י תחת חירק, ומשמע שתי הכונות הַשְכֵּם אַשְכִּים שהמקור לפני הפעל מורה - - ריבוי הפעולה :

ושלח ה' . ועוד שלח ה' שאר נביאים והיה משכים ומשלח בזריזות רב ואתם לא שמעתם : ולא וכו' . כפל הדבר במ''ש :

ושלח ה' את כל עבדיו ולא בפעם אחד רק השכם ושלוח, ובכ''ז לא שמעתם וקבלתם וגם לא הטיתם אזניכם כלל, והשליחות היתה לטובתם.

לאמר . ר''ל הלא כל הנבואות היו לטובתכם לאמר שובו עתה כל איש מדרכו וכו' ובעבור זה תשבו על האדמה וכו' : למן עולם . ר''ל מעת הנתינה עד עולם :

לאמר שובו איש מדרכו הרעה ושבו על האדמה, והנה אמרו להם שאם ישובו מכל הדרכים הרעים תהיה השגחת ה' עליהם לטובה שישבו על האדמה עד עולם, וגם אם לא תשובו מיתר עברות עכ''פ.

במעשה ידיכם . באלילים העשוים במעשה ידיכם : ולא ארע לכם . לא אעשה עמכם רעה :

ארע . מלשון רעה :

אל תלכו אחרי אלהים אחרים ולא תכעיסו אותי, ותרויחו שלא ארע לכם בפועל, שהגם שלא אשוב להיטיב אתכם אחר שלא תשובו מיתר עברות לא ארע לכם בפועל ותהיו תחת הטבע, כי אם תעבדו ע''ז ארע לכם בהשגחה :

ולא שמעתם . עם כי הדבר היה לטובתכם לא שמעתם כו' : למען הכעיסני . לא היה זה אלא למען הכעיסני וכו' וההכעסה תהיה באמת לרע לכם :

ולא שמעתם למען הכעיסני במעשה ידיכם לרע לכם ר''ל שהכעסתם אותי גם בזה במה שע''י מעשה ידיכם הוצרכתי להרע לכם, כי אין ה' חפץ להרע לבריותיו וכשגרמתם שארע לכם בזה עצמו הכעסתם אותי כי זה נגד רצוני :

יען . בעבור :

הנני שולח . ר''ל אעיר לבות עכו''ם שונות מפאת צפון : עבדי . ר''ל עושה שליחותי בדבר זה : סביב . היושבים סביבות א''י : והחרמתים . את כולם אחרים ואשימם לתמהון ולהיות שורקין עליהם ועד זמן רב יהיו חרבים :

והחרמתים . ענין הרג ואבדון כמו כי החרם תחרימם ( דברים כ ) : לשמה . ענין תמהון : לשרקה . ענין השמעת קול בקבוץ שפתים ונעשה על דבר חשוב שנחרב : ולחרבות . מלשון חורבן :

ועל כל הגוים שע''י שאעניש אתכם אעניש גם כל הגוים ואין פורעניות באה לעולם אלא בשביל ישראל, וגם שהמערכה היתה מחייבת אז שנבוכדנצר ימשול על העולם ויחריב ממלכות, והמערכה תורה על האומות ועל ישראל בשוה, רק בעת שישראל זכאים יבטל את המערכה והיה משפיל את נבוכדנצר וממילא גם האומות היו נצלים, אבל ע''י שלא שמעו, תתקיים הוראת המערכת על כל הגוים, ולכן אמרו שיעבדו שבעים שנה כמ''ש הרי''א שיש לכל אחד מז' הכוכבים מנין מיוחד מהשנים להשפעותיהם וסכום כולם שבעים שנה, ובזה הראה שכל ז' הכוכבים היו מורים על ממשלת נבוכדנצר, עד עבור סבוב כל השבעה ואז תבוטל מלכותו :

ואל נ''נ. טעמו הנני שולח אל נבוכדנצר : לשמה, ולחרבות עולם. שממה הוא יותר מן חורבה וראוי לבא אחריו ?, ור''ל שברבות הימים הגם שתוסר השממה, החורבה תשאר לעולם שאם תתיישב הארץ ישארו הערים והבתים חרבים :

קול רחים . סימן הוא לסעודת ברית מילה על שם שטוחנין ושוחקין לה סממנין לרפואה : אור נר . סימן משתה כך שנינו בסנהדרין :

והאבדתי וכו' . ר''ל לא ישמע עוד קול ששון וכו' : קול חתן . קול שמחת חתן : קול רחים . מגודל הרעה לא ימצאו תבואה לטחון ברחים : ואור נר . מחסרון השמן ישבו באפלה :

והאבדתי מהם קול ששון שזה יהיה בשעת הטוב וההצלחה וגם קול חתן וכלה שזה יהיה גם שלא בשעת הצלחה כל שיש ישוב בארץ יתהוו זווגים, וגם קול רחים ואור נר, שזה יהיה גם בשהארץ חרבה ואנשים מעט בתוכה לכורמים וליוגבים יצטרכו רחים לתיקון המזון ונר לתיקון המעון, כי תהיה הארץ שממה לגמרי :

ששון, שמחה. ששון בגלוי ושמחה בלב (ישעיה ל''ה א') :

הגוים האלה . היושבים סביבות א''י :

והיתה כל הארץ הזאת לחרבה, חוץ ממה שתהיה חרבה עם כל העמים תהיה היא חרבה ושממה ביחוד כי היא תמרוד בנבוכדנצר ויותר העמים לא ימרודו, כי הגוים יעבדו את בבל שבעים שנה :

כמלאות . כאשר יהיה נשלם שבעים שנה : אפקוד . אזכור עליהם עוונם : ועל הגוי ההוא . זה בבל :

כמלאות . ענין השלמה כמו ובמלאות ימי טהרה ( ויקרא יב ) : אפקוד . ענין זכרון :

והיה במלאות וכו' אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא גוי בבל עיר המלוכה, את עונם, מה שהחריבו ארצות, ועל ארץ כשדים בכללה :

את כל הכתוב . על בבל : בספר הזה . בסופו :

בספר הזה . בסוף הספר : על כל הגוים . שהם יבואו ויחריבו את בבל עד היסוד בה :

והבאתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה, היא הנבואה שנבא ירמיה על בבל ביחוד בסוף הספר, את כל הכתוב בספר על כל הגוים שגם הנבואות שנבא ירמיה מן סימן מ''ו ואילך שמתחיל אשר היה דבר ה' אל ירמיה על כל הגוים יביא ג''כ על בבל, ר''ל שחוץ מן הפורענות שנבא על בבל ביחוד יביא עליה גם פורעניות שנבא על יתר הגוים :

את כל הכתוב. כמו ואת בוא''ו :

כי עבדו בם . כמו כי יעבדו בם בבני בבל : גם המה גוים רבים . מדי ופרס :

כי עבדו . עבר במקום עתיד רצה לומר יעבדו בבבל : גם המה . רצה לומר כמו שעבד בבבל אחרים כן גם המה יעבדו בם וחוזר ומפרש גוים רבים וכו' הם יעבדו בבבל : להם . לבני בבל :

כי עבדו בם גם המה גוים רבים, שכל הגוים שעד עתה הרעה בבל להם יעבדו בבבל וישיבו להם כל הרעות שעשו להם, ובזה ושלמתי להם כפעלם, שיקבלו בחזרה את הרע עצמו שפעלו לאחרים :

כפעלם וכמעשה ידיהם. הפעל הוא העסק בהדבר, והמעשה הוא הגמר (ישעיה ה' י''ב), שישלם על המעשה עצמה וגם על איכות התעסקו להוציא המעשה, שהיה בקנאה וחמה ואכזריות :

כוס היין החימה . נבואת הפורענות : והשקיתה אותו . הנבא להם שלא תשוב עוד בשום תשובה :

את כוס היין החמה . המשיל חמת ה' וגזרת הפורעניות ליין המבלבל את המוח : והשקיתה . רצה לומר התנבא עליהם :

קח כוס היין החמה, היא מליצה על שיתהוה ביניהם מרדים ומהומות רבות, ועי''כ.

היין החמה. כוס היין, כוס החמה :

והתגעשו . וישתגעון : והתהללו . ל' הוללות ישתטו :

והתגועשו והתהוללו . יניעו בתנועה חזקה וישתטו מאימת החרב אשר אשלח ביניהם :

והתגועשו . ענין תנועה חזקה כמו ותגעש ותרעש הארץ ( תהלים יח ) : והתהוללו . מלשון הוללות ושטות כמו והתהוללו הרכב ( נחום ב ) : בינותם . ביניהם :

ושתו והתגעשו, כי תהיה חרב גוי בגוי ואיש ברעהו :

והתגעשו. רעש הגוף : והתהוללו. בלבול השכל, ומלת הִתְגוְעַשׁו מורכב מן פֻּעַל וְהִתְפָעַל :

ואקח וכו' . ר''ל קבלתי הנבואה ונבאתי להם :

כיום הזה . כאשר הם היום לאחר החורבן כתב ירמיה ספרו :

את ירושלים . חוזר למעלה שאמר והשקיתה וכו' את ירושלים וכו' : ואת מלכיה . עם כי לא היה אלא מלך אחד אמר מלכיה כי גם בני המלך נקראו בשם מלכים : כיום הזה . כי ירמיה כתב ספרו אחר החורבן לזה אמר כיום הזה שהמה חרבים :

(יח-כ) את ירושלים, ירושלים נחרבה תחלה ואח''כ מצרים, את כל הערב תערובות אומות ולא היה להם מלך לכן לא אמר מלכי הערב, ואשקלון ועזה ועקרון היו לפלשתים והיו לכ''א מלך מיוחד, ואשדוד כבר נכבשה מפרעה (לקמן מ''ח) אמר את שארית אשדוד :

ואת כל הערב . כל סומכותא אשר ערבה פרעה ומשענתו עליהם לעזרה , הערב גרנטיא''ה בלעז :

כל הערב . עם המקובץ מעמים רבים כמו וגם ערב רב ( שמות יב ) : ואת אשקלון וכו' . הם ערי פלשתים : שארית אשדוד . יתכן שנחרבה עד לא בא נ''נ ונשאר בה שארית :

ואת מלכי האי . כל אלו שמנה עד כאן שכיני א''י הם :

האי . קבוצת האיים אשר בפאת הים :

קצוצי פאה . המוקצים בקצה אותה הרוח :

קצוצי פאה . השוכנים בקצוות פאת עולם :

קצוצי . מלשון קצה : פאה . ענין עבר וצד :

את דדן ואת תימא, מבני ישמעאל ובני קטורה, ואת כל קצוצי, יתר בני ישמעאל ובני קטורה שקצצו ערלת בשרם (כנ''ל ט' כ''ה) :

מלכי ערב . ערביא : ואת כל מלכי הערב . סומכוותא של ערביים :

מלכי ערב . שם אומה מה : מלכי הערב . הם הערביים :

ששך . הוא בבל בא''ת ב''ש :

איש אל אחיו . כוס החמה ישתו זה אחר זה בסמוך לו ר''ל כולם ילקו זה אחר זה : ומלך ששך . הוא בבל בא''ת ב''ש וכן נקרא בסוף הספר : ישתה אחריהם . ר''ל הוא ילקה אחר כולם בסוף :

איש אל אחיו . זה אחר זה בסמוך לו וכן ונפצתים איש אל אחיו ( לעיל יג ) :

הממלכות הארץ. - הממלכות ממלכות הארץ כמו הארון הברית, ובמ''ש הארץ יכולל גם הים שהוא בכל כדור הארץ לכן אמר אשר על פני האדמה : ששך. בבל בחילוף א''ת ב''ש :

וקיו . כאדם ששותה יותר מדאי שמקיא : החרב . התגר של המלחמה :

שתו ושכרו . שתו יין החמה ותהיו שכורים ותקיאו ותפלו לארץ ולא תקומו כדרך השותה יין הרבה ור''ל קבלו עליכם עול השעבוד והצער מפני חרב האויב :

וקיו . מל' הקאה והוא החזרת המאכל מן הגוף דרך הפה :

שתו ושכרו וקיו יש שותה ולא משתכר אמר ושכרו, ויש בלתי מקיא מחוזק האצטומכא אמר וקיו, ויש שבכ''ז יקום על רגליו אמר ונפלו, והמליצה כמו שהשכור עת יקיא ייעף ויפול כן עת ירצו לפרוק עול בבל ולהקיאו יחריבם לגמרי, וזה יהיה מפני שישלח בם חרב עם בעם, שעי''כ יפלו כולם תחת רגליו :

כי ימאנו וכו' . ר''ל אם יתעצמו להנצל מן הפורעניות : שתו תשתו . ר''ל בע''כ תשתו :

ימאנו . מל' מיאון :

והיה כי ימאנו, הנמשל שמי שירצה להלחם נגד נבוכדנצר בכ''ז ישתה כי ה' יסבב הדבר :

מחל . מתחיל :

אשר נקרא שמי עליה . להיות נקראה עיר ה' : אנכי מחל . אני מתחיל להביא הרעה ואתם תהיו נקיים מהרעה בתמיה הנה לא תנקו :

מחל . מל' התחלה :

כי הנה בעיר וכו' אנכי מחל להרע, כי ישראל הם תחת השגחת ה' לז''א אשר נקרא שמי עליה, ובכ''ז מזלו של נבוכדנצר ישלוט עליהם, וכ''ש אתם שאתם תחת המערכה, ואמר אשר אנכי מחל להרע, כי לפעמים הכרית ה' גוים כדי שישראל יקחו מוסר, כמ''ש הכרתי גוים נשמו פנותם אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, ואז יתחיל להרע אל הגוים בתחלה ויש תקוה שאם ישובו ישראל בתשובה תבוטל הגזרה, לא כן עתה שתחלה ההרעה היה בישראל וא''כ לא בא ע''ד זה שתבוטל הגזרה ואיך תנקו אתם :

על נוהו . מתאבל על חורבן ביתו : הידד . ל' הוי שצועקין עושי מלאכה כבדה בקול רם לזרז זה את זה להתחזק ודורכי גתות רגילין בה : יענה . כל לשון ענייה צעקת קול רם היא :

ממרום ישאג . וכפל הדבר ואמר וממעון קדשו וכו' וחזר ופירש שהוא ישאג על נוהו ור''ל הוא קרא גזירת חורבן על ירושלים : הידד . כדרך דורכי היין המרימים קול הידד לזרז זא''ז כן ירים קול על כל יושבי הארץ לגזור עליהם חורבן ואבדון :

ממרום . מהשמים הרמים : ישאג . ענין צעקה : וממעון . ענין מדור כמו השקיפה ממעון קדשך ( דברים כו ) : נוהו . מדורו כמו ואת נוהו השמו ( תהלים עט ) : הידד . המלה ההיא מיוחדת לקריאת דורכי היין לזרז עצמם וכן הידד השבתי ( ישעיה טז ) : כדורכים . הם הצועדים ופוסעים על הענבים להוציא היין : יענה . ענין הרמת קול וכן וענו הלוים וכו' קול רם ( דברים כז ) :

ה' ממרום ישאג, השאגה גדולה מנתינת קול, ומרום מציין הנהגת המערכת שהוא בשמים, ומעון קדשו מציין הנהגה ההשגחיית שהוא למעלה מן המערכת, במרום נותן קול תמיד כי יתמיד להנהיג הנהגה המערכיית ועתה ישאג בקול עוז ותעצומות, וזה ע''י שיתן קולו ממעון קדשו בהנהגה ההשגחיית שקולה לא נשמע תמיד, כי הנהגה זו נסתרת ועתה תתעורר הנהגה זו ותתן קולה קול עז, ומשם תצא קול שאגתו על נוהו שהוא הבהמ''ק להחריבו. הידד כדורכים יענה, כמו שלקול הראשון של הדורך עונים כולם הידד, כן יענו כל טורפי טרף לעומת קול הארי השואג :

ישאג, יתן קולו. שאגה גדולה מנתינת קול, (עי' יואל ד' ט''ז, עמוס א' ב', ג' ד') :

נשפט . מתווכח בדין :

בא שאון . קול שאון המקום בא עד קצה הארץ ר''ל הגזירה היא על כולם : נשפט הוא . הוא יתווכח עם כל בשר והויכוח יהיה אשר יתן את הרשעים לחרב כי בזה מודיע להם פשעם ותחשב לויכוח וכן כי באש ה' נשפט ( ישעיה סו ) :

שאון . ענין המיה : נשפט . ענין ויכוח : לכל בשר . לכל אדם :

בא שאון והמיית קול שאגת ה' בא עד קצה הארץ, כי ריב לה' בגוים, ה' י''ל ריב עם כל הגוים בכלל, ומשפט החלטי לכל בשר שחטאו נגדו, שע''י הריב יהיו כולם בסכנה וע''י המשפט יבוררו הרשעים החייבים מיתה ע''פ המשפט, ונתנם לחרב :

ריב, נשפט. הריב טענות בע''ד, והמשפט גמר הדין (ישעיה א' י''ז) :

מגוי אל גוי . שאני מסכסכן זה בזה : מירכתי . כתרגומו מסיפי :

הנה רעה יוצאת . הרג ואבדון תצא מעם בבל אל כל עם ועם : וסער גדול . המיית מלחמה יתעורר מסוף הארץ והוא בבל :

וסער . רוח סערה : יעור . מל' התעוררות : מירכתי . מסוף וכן ולירכתי המשכן ( שמות כו ) :

הנה רעה תחלה תצא הרעה מגוי אל גוי שילחמו גוי בגוי, ואח''כ יעור סער גדול מירכתי ארץ יתעורר נבוכדנצר לבא עליהם להחריבם :

חללי ה' . הנהרגים בגזירת המקום : לא יספדו . על כי יהיו רבים לא יספיקו להספידם ולהכניסם במקום מיוחד או לקברם אבל יהיו מונחים על פני האדמה כמו הזבל :

יאספו . ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם ( שופטים יט ) : לדומן . ענין זבל :

לא יאספו ולא יקברו. התבאר למעלה (ח' ב') :

הילילו . ל' יללה : והתפלשו . התגיוגלו בעפר ווטרליי''ר בלע''ז : ותפוצותיכם . הרי זה מקרא קצר כלומ' ותפוצותיכם תקרבנה לבא : ככלי חמדה . כלומר אם תאמרו חשובים אנחנו הרבה יש כלי חמדה של זכוכית נופלים ומשתברים ואובדים :

הילילו הרועים . למלכי יהודה ושריו יאמר הילילו וזעקו אתם מנהיגי העם ואתם אדירי הצאן ר''ל אתם הגבורים שבעם התפלשו בעפר דרך צער ואבלות כי מלאו ימיכם להביא מקצתכם לטביחה ובא זמן תפוצותיכם להיות מקצתכם נפוצים בגולה : ונפלתם ככלי חמדה . ר''ל לא תהיה נפילתכם ככלי בזוי הנופל בארץ שאין היזק בנפילתו אלא היזק רב וקלון מתמיד יהיה לכם בהנפילה ההיא ככלי חמדה הנופל לארץ שההיזק רב במה שנפחת בנפילה :

הילילו . מל' יללה : והתפלשו . ענין הגלגול בעפר כמו עפר התפלשי ( מיכה א ) . אדירי . ענין חוזק : מלאו . נשלמו וכן במלאת ימי טהרה ( ויקרא יב ) : ותפוצותיכם . ענין פזור וכן כי נפץ העם ( ש''א יג ) :

הילילו הרועים הם המלכים, והתפלשו אדירי הצאן השרים, כי מלאו ימיכם שבא הזמן לטבוח, (ומלאו ימי) תפוצותיכם שתפוצו לגולה, ונפלתם ככלי חמדה כלי זכוכית יקרה שבעודה שלמה היא חמודה ובעת שתשבר אין השברים ראוים לכלום, כן אחר שתשברו ותפוצו לחתיכות דקות בגולה לא תחשבו למאומה :

ותפוצותיכם. כמו ותפוצותיכם, ושעורו (מלאו ימי) תפוצותיכם, (עי' רד''ק במכלול שער דקדוק השמות וחלק הפעלים שורש פוץ ובפירושו כאן), ועמ''ש (הושע י''א ג') :

ואבד מנוס . לא יוכלו לברוח מיד האויב : ופליטה . מלת ואבד משמשת בשתים לומר שיאבד פליטה ושארית מה מאדירי הצאן המה הגבורים :

מנוס . ענין בריחה : ופליטה . שארית וכן אל יהיה לה פליטה ( לקמן נ ) :

ואבד מנוס בעת הטביחה לא ימצאו מקום לנוס :

מנוס, ופליטה. מנוס נופל בבני אדם שיש לו שכל, ופליטה גם בבע''ח :

קול צעקת . ר''ל הנה נשמע קול צעקת וכו' : כי שודד ה' . ר''ל מה' באה השדידה בגזירה : מרעיתם . מקום שהרועים רעו את הצאן והוא למשל על ירושלים :

ויללת . מל' יללה : שודד . ענין עושק וגזל : מרעיתם . מל' מרעה :

קול, והרועים והשרים ישאגו בקול שה' שודד את מרעיתם שיכירו כולם שהוא עונש השגחיי מה' :

ונדמו . ל' חורבה לשון הדימנו , ונדמה שם ( לעיל ח ) :

ונדמו . המדורות היושבות בשלום יהיו חרבים מפני חרון אף ה' שיחרה בהם :

ונדמו . ענין חורבן וכריתה כמו גם מדמן תדומי ( לקמן מח ) : נאות . מדור כמו בנאות דשא ( תהלים כג ) :

ונדמו נאות השלום מקום שרעו הצאן שהיה שם שלום נכרתו מפני חרון אף ה' :

נאות. שרשו נוה, ובא על נוה צאן :

עזב ככפיר וגו' . גלה מלכא מכרכיה ככפיר העוזב את סוכו : היונה . משתכרת ביין כן ת''י , דבר אחר לשון אונאה :

עזב ככפיר סוכו . כל מדור יהיה נעזב מבעליו ולא יזכר בו כמו כפיר אריות שאינו זוכר בסוכתו אחר שעזבה : חרון היונה . חרון האויב המאנה ואונס אותם לקחת ההון וזה בא מפני חרון אף ה' שחרה בם ולא במקרה :

ככפיר . כן יקרא ארי בחור : היונה . מלשון אונאה וענינו קחת ההון וכן העיר היונה ( צפניה ג ) :

עזב ככפיר סוכו, מוסב על חרון אף ה' שחרון אפו נדמה לכפיר טורף טרף, ועד עתה ישב החרון בסוכו עתה עזב האף את סוכו, ר''ל שאף ה' יצא ממקומו להעניש, ומפרש כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה שהוא נ''נ שהיה דגלו צורת יונה (שזה היה דגל מלכות אשור ובבל על שם מלכה קדומה שנקראת כן), ומפני חרון אף ה' שנבוכדנצר היה שבט אפו :

עזב. מוסב על חרון אף, מצייר את החרון ככפיר. וסכו. כמו סוכתו. ודרך הכפיר לצאת במדבר שממה, ועז''א כי היתה ארצם לשמה :