הוי רועים . מלכי יהודה :

הוי רועים . יש להתאונן אשר במעשיהם מאבדים ומפזרים את העם ללכת גולה בארצות אויביהם : צאן מרעיתי . הם ישראל שאני להם לרועה :

ומפיצים . ענין פוזור כמו ויפץ העם ( שמות ה ) : מרעיתי . מלשון מרעה :

הוי רועים, אחר שספר מה שנעשה ליהויקים ויהויכין, יקונן על הרועים האלה שהפיצו את הצאן. מאבדים, ע''י מלחמה, ומפיצים אותם בגלות :

לא פקדתם אותם . לא נזהרתם לשומרם :

אתם הפיצותם . ר''ל בעווניכם נפזרו בין העכו''ם ונדחו בארצות האויב : ולא פקדתם אותם . לא השגחתם עליהם להיישירם בדרך הישרה : פוקד עליכם . אזכור עליהם רוע מעשיכם להשיב עליהם גמול :

ותדיחום . מלשון דחיה : ופקדתם . ענין זכרון והשגחה : מעלליכם . מעשיכם :

אתם הפיצותם את צאני שעל ידכם נפוצו איש מאחיו, ותדיחום ממקומם ללכת בגולה, ולא פקדתם אותם שלא יחסרו ע''י חיות רעות, ר''ל ע''י נחלקו לכתות ואח''כ יצאו לגולה, ונהרגו במלחמות, הנני פוקד עליכם לכן הענשתי אתכם ע''י רוע מעלליכם :

הפיצותם, ותדיחום. הנפוץ הוא הפיזור, והנדח הוא הנדח ממקומו, כמ''ש ישעיה (י''א י''ב) :

ואני אקבץ . ובחסדי אקבץ את שארית וכו' כי רובם יכלו ומעט ישארו : והשיבותי . אשיב אותם אל מדורם ושמה ירבו :

נויהן . מדורה כמו נוה שאנן ( ישעיה לג ) : יפרו . יעשו פירות ר''ל יולידו בנים :

ואני אקבץ, הפך מה שהפיצותם אותם, והשיבותי אתהן על נויהן הפך מ''ש ותדיחום, ופרו ורבו הפך מ''ש ולא פקדתם אותם :

ולא יפקדו . ולא יחסרו לשון ולא נפקד ממנו איש ( במדבר לא ) :

והקימותי . אני אקים להם רועים כשרים והם ירעו אותם להנהיגם בדרך הישר : ולא ייראו . ולכן לא ייראו עוד מן העכו''ם ולא ישברו ולא יהיו נחסרים :

יחתו . ענין שבר ופחד : יפקוד . ענין חסרון כמו אשה רעותה לא פקדו ( שם לד ) :

והקימותי עליהם רועים בבית שני, שלא היו מלכים רק רועים, ולא ייראו עוד וגם לא יחתו שחתת קטן מיראה, ולא יפקדו שלא יחסר מנינם :

ולא ייראו, ולא יחתו. החתת היא השפלה נפשיית. והיא קטנה מן היראה, ואמר תמיד לא תירא ולא תחת, עמ''ש (יהושע א' ט'. ולקמן ל' י') :

והשכיל . ויצליח :

והקימותי לדוד . אקים לדוד מזרעו צמח צדיק זהו מלך המשיח : ומלך מלך . מלך ימלוך על ישראל והצליח ויעשה משפט וצדקה :

והשכיל . ענין הצלחה כמו ויהי דוד לכל דבריו משכיל ( ש''א יח ) :

הנה ימים באים יען אמר שני יעודים שנתקיימו בבית שני, שהוא חזרת העם וחזרת הרועים (נגד הרועים) אומר כי עוד יבוא עת שיתקיימו יעודים האלה בתכלית האושר וההצלחה, כי ימים באים ואז לא יקרא בשם רועה רק והקימותי לדוד צמח צדיק, שיצמח חוטר משרשו כמ''ש ויצא חוטר מגזע ישי, וז''ש צמח, ויהיה ע''פ צדקתו כמ''ש והיה צדק אזור מתניו, וז''ש צדיק, ומלך מלך לא יהיה רועה רק מלך גדול, והשכיל כמ''ש הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, ועשה משפט וצדקה בכל הארץ, כמ''ש לא ישא גוי אל גוי חרב :

ומלך מלך. הוסיף השם לחזק שהוא היה מלך באמת, כי הקודמים שמלכו לא היו מלכים באמת :

ה' צדקנו . ה' מצדיק אותנו בימיו של זה :

בימיו . בימי המשיח תוושע גם יהודה גם ישראל ישכון בארצם לבטח לא כמו בבית שני שלא חזר כ''א יהודה : וזהו שמו . של המשיח אשר יקראו אותו ישראל : ה' צדקנו . ה' יצדיק אותנו בימיו של זה :

בימיו, (ונגד העם) אומר, שבימי המשיח תושע יהודה, כי בימי בית שני לא נושעו כי היו תחת מלכי פרס יון ורומי, וישראל שהם עשרת השבטים ישכן לבטח, כי בימי בית שני לא שבו העשרת השבטים, ושמו אשר יקראו לישראל יקרא אז בשם ה' צדקנו, שצדקנו הוא ה' כמו אלהי צדקי, שצדקי יהיה מה', וכמו שהוא קיים כן יהיה ישראל צדיק ונושע בה', ונבואה זאת נכפלה לקמן (ל''ג ט''ו) ושם יש שנוים, אצמיח לדוד צמח צדקה, ולא נזכר ומלך מלך והשכיל, ושם כתוב בימים ההם תושע יהודה וירושלים תשכן לבטח וזה אשר יקרא לה ה' צדקנו, כי יש שני אופנים אל הגאולה זכו אחישנה לא זכו בעתה, ואמרו עוד זכו וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה, לא זכו עני ורוכב על החמור, ופה מדבר על הצד שיזכו ועז''א והקימותי לדוד צמח צדיק שיהיה צדיק מצד הזכות, ושם מדבר על הצד שלא יזכו לכן אמר שם בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה, שהצדקה העליונה לא תשקיף על מעשה הצדק והזכות רק תעשה מצד החסד ומצד אתערותא דלעילא כמ''ש בפי' ישעיה (סי' נ''ט) ולכן לא אמר והקימותי לדוד רק אצמיח לדוד, כי יהיה צמח חדש, משא''כ בצד הזכות אמר והקמותי, כי כבר יהיה הצמח מעצמו בזכות מעשיו רק ה' יקימהו ממפלתו, והוסיף שם בימים ההם ובעת ההיא כי אם לא יזכו צריך להמתין על העת המיועד, משא''כ בכאן לא אמר בעת ההיא כי זכו אחישנה, ולכן לא אמר שם ומלך מלך והשכיל, כי אם לא יזכו לא ימלוך תיכף כי יהיה עני ורוכב על החמור, ולכן לא אמר שם וישראל ישכן לבטח, כי אם לא יזכו לא יתקבצו השבטים תיכף רק שבט יהודה לבדו וירושלים יושעו, והקיבוץ יתאחר עד תבנה ירושלים תחלה, ולא אמר שם וזה שמה, כי לא יהיה לה שם זה מכבר כי לא זכו, רק כן יקרא לירושלים מעתה, (שמש''ש אשר יקרא לה ר''ל לירושלים) אבל פה שמדבר מצד הזכות אמר וזה שמו כי כבר יקנה שם זה מכבר ע''פ זכות :

יקראו. הכינוי מוסב על ישראל, שלכן (לקמן ל''ג ט''ו) שבמקום ישראל כתוב ירושלים, אמר אשר יקרא לה :

לכן וכו' . הואיל והגאולה ההיא תהיה חשובה כ''כ לכן לא יאמרו עוד בשבועתם חי ה' אשר העלה וכו' מארץ מצרים :

(ז-ח) לכן הנה ימים באים, שנס של גאולה האחרונה יגדל יותר מנסי יציאת מצרים, וכבר פירשתי פסוקים אלה (למעלה ט''ז י''ד) עיי''ש, אשר העלה שעורו אשר העלה מארץ צפון ואשר הביא מכל הארצות, כי בבל עמוקה מכולם, אשר הביא את זרע בית ישראל, כי ממצרים הוציא את בני ישראל בעצמם ולעתיד יביא את זרעם שהוא זרע בית ישראל :

כי אם . כי אז יאמרו בשבועתם חי ה' אשר העלה וכו' מארץ צפונה ומשאר ארצות וכו' כי הגאולה ההיא יזכר יותר בפי האנשים לפי מרבית החשיבות : הדחתים . הדחתי אותם ( וזהו מאמר המקום כמדבר בעדו אבל הם יאמרו הדיח אותם שם וכמדברים בעדם ) : וישבו . כן יאמרו בשבועתם חי ה' אשר העלה וכו' והמה יושבים על אדמתם :

לנביאים נשבר לבי בקרבי . לדברי הנביאים האומרים שלום יהיה לכם נשבר לבי . רחפו . הולכים ונעים ככנפי צפור המרחף על קנו טרנבליר''ט בלעז : מפני ה' . שאני שומע ממנו גזירה רעה זאת :

לנביאים . בעבור נביאי השקר נשבר לבי בקרבי וכל עצמותי נעים ונדים ואני מבולבל בצער כאיש שכור וכגבר אשר היין עבר עליו להתחזק ממנו ולבלבל מוחו : מפני ה' . ר''ל כל הצער הזה הוא עלי מפני ה' שהיה מחולל על ידי הנביאים האלה ומפני דברי קדשו שהמה מחוללים על פיהם :

לנביאים . הלמ''ד הוא במקום בעבור כמו פתח פיך לאלם ( משלי לא ) : רחפו . ענין תנועה ותנודה כמו על גוזליו ירחף ( דברים לב ) :

לנביאים, ר''ל נבואה זאת נבא על נביאי השקר, שאחר שנבא על הרועים ינבא על הנביאים ששניהם התעו את הצאן, נשבר לבי בקרבי מפני הפורענות שאני רואה, וגם עצמותי נתפרדו מקשורם, מרוב החרדה. הייתי כאיש שכור בעת הנבואה כאילו שתה יין החמה, ואחר הנבואה הייתי כגבר עברו יין שעבר בגופו יין כבר, שהוא מבולבל גם אח''ז, ומפרש הייתי כשכור מפני ה' בעת שראה את ה' ושמע נבואתו, והייתי כגבר עברו יין מפני דברי קדשו, מפני הדבור ששמעתי כבר :

רחפו. התפרדו מחבורם, ובמדרש (ב''ר) מרחפת על פני המים כיונה המרחפת על פני הקן נוגעת ואינה נוגעת : עברו. עבר אותו בגופו, או פי' שהעביר אותו מתכונתו, ויהיה פעל יוצא :

מפני אלה . שבועת שקר : אבלה . חרבה : מרוצתם . קורש''א בלעז וי''ת ל' רצון : לא כן . לא בדין :

כי מנאפים . כי על ידיהם מלאה הארץ ניאוף וזנות : כי מפני אלה . בעבור שבועת שוא הבאה בסבתם תשחת הארץ ויבשו מדורי המדבר מקום מרעה הצאן : מרוצתם . מה שהם רצים לעשות בזריזות הוא רק לרעה ולא לטובה : וגבורתם . תגבורת הלב שבהם איננה על דבר נכון ואמת :

אלה . ענין שבועה כמו ושמעה קול אלה ( ויקרא ה ) : אבלה . ענין השחתה כמו על כן תאבל הארץ ( הושע ד ) : נאות . ענין מדור כמו בנאות דשא ( תהלים כג ) : מדבר . לפעמים מקום המרעה סמוך למדבר וכן הצאן ההנה במדבר ( ש''א יז ) : מרוצתם . מלשון ריצה ומהירות ההליכה : כן . נכון ואמת כמו לא כן בדיו ( ישעיה טז ) :

כי, ר''ל שבנבואה ראיתי, {{{א}}} את חטאתיהם, שהארץ מלאה מנאפים, {{{ב}}} את פורענותם, כי מפני אלה אבלה הארץ, ותהי, כמו שהם רצים לעשות רעה, כן גם גבורתם לא כן, לא יוכלו להתגבר נגד האויב :

גם נביא גם כהן . אפילו אלו שהכל למידין מהם : גם בביתי מצאתי רעתם . שהעמידו דמות בהיכל :

נביא . זה נביא השקר : כהן . זה כהן הבעל : חנפו . מחניפים לבני אדם ואינם אומרים האמת : גם בביתי . בבה''מ מצאתי רעתם כי היו מזבחים שם לאלהים אחרים :

כי, ואין מי שיורם הדרך הטוב, לא הנביא ע''פ הנבואה, ולא הכהן ע''פ התורה, כי גם נביא גם כהן חנפו, ולא שהם עצמם יפחדו מה' השוכן אתם בבית הנבחר כי גם בביתי מצאתי רעתם :

כחלקלקות . ארץ חלקה שהרגל מחלקת בה והאדם נופל : כחלקלקות באפלה . כשלון על כשלון חלקלקות באור יש כשלון אפלה בלא חלקלקות יש כשלון :

דרכם להם . ר''ל יוכשלו בדרכם כמו ההולך באפלה במקום חלק שהוא נוח שימעדו רגליו : ידחו . יהיו נדחים ממקומם ויפלו בדרך : כי אביא . בזה יפרש ראשית המקרא לומר המכשול יהיה כי אביא הרעה : פקודתם . זכרון עונותיהם לשלם עליהם גמול :

כחלקלקות . מלשון חלק : באפילה . ענין חושך : פקודתם . ענין זכרון :

לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה, כי ההולך בדרך חלק ביום יוכל להשמר מליפול, אבל אם ילך באפלה אז ידחו ונפלו בה בהחלקלקות, כן אם היה הנביא והכהן מראים להם הדרך היו נשמרים, אבל הם לא האירו אור ונשארו באפלה מנודח, ומפרש שידחו ונפלו בדרכם הרע כי אביא עליהם רעה, כי נתמלאה סאתם :

ובנביאי שומרון ראיתי תפל' . קודם שגלו :

ובנביאי שומרון . ר''ל כמו שמאז ראיתי בנביאי שומרון דבר גרוע מבלי טעם וזהו מה שנבאו בשם הבעל והתעו את עמו ללכת בדרך רעה :

תפלה . ענין דבר גרוע מבלי טעם וכן ולא נתן תפלה לאלהים ( איוב א ) : ויתעו . מלשון תועה :

ובנביאי שמרון וכו' ובנביאי ירושלים וכו', אומר שראה כי נביאי ירושלים גרועים מנביאי שומרון, כי בנביאי שומרון ראיתי תפלה שהם לא חטאו בזדון ובמרמה רק מפני שלא היה בהם טעם ודעת ותעו בבעל שחשבו שהבעל מנבא אותם ושיש בו ממש וע''כ הנבאו בבעל ובזה התעו את ישראל, אבל.

(יג-יד) תפלה, שערורה. שערורה גרוע מתפלה, התפל חסר טעם, והשער מאוס או מזיק, כמו שער בנפשו כן הוא (משלי כ''ג) :

ובנביאי ירושלים . אני רואה עתה שערורה דבר מגונה : וחזקו ידי מרעים . אומרים לרשעים שלום יהיה לכם : לבלתי שבו . שלא ישובו המריעים איש מרעתו :

ובנביאי ירושלים . ר''ל כן אני רואה בנביאי ירושלים דבר מגונה וזהו שהמה שטופים בניאוף והולכים בדרך שקר ומחזיקים ידי רשעים לבל ישובו מרעתם כי מנבאים להם לשלום : כלם . כל בני יהודה : ויושביה . יושבי ירושלים :

שערורה . ענין דבר מגונה כמו שמה ושערורה ( לעיל ה ) : נאוף . ענין זנות : מרעים . רשעים :

ובנביאי ירושלים ראיתי שערורה דבר מגונה מאד, כי הם לא תעו בבעל כלל, רק ע''י שנאפו ורצו למלאות תאות לבם לכן הלכו בשקר שהם בעצמם ידעו שהוא שקר, גם לא התעו העם בנבואת הבעל רק חזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו, עד שהנביאים והעם לא היו מותעים רק בודים שקרים למלאות תאותם, ובזה היו לי כולם כסדום והעם היו כעמורה שהיה להם חקים לא טובים למלא תאותם :

הנני מאכיל וכו' . ר''ל אביא עליהם צרות מרובות וגדולות : כי מאת וכו' . על ידיהם יצאה חנופה לכל הארץ רצה לומר כולם מחניפים ליצרם למלאות תאותו :

לענה . מין עשב מר : והשקיתים . ענין שתייה : מי ראש . מי סחיטת עשב מר ששמו ראש כמו וישקני מי ראש ( לעיל ח ) :

לכן, הנני מאכיל אותם לענה ויקבלו ענשם, כי מאת נביאי ירושלים יצאה חנופה שהוא זיוף שאומר בפיו הפך מה שבלבו :

על דברי . אל דברי : מהבלים . אומרים לכם דברי הבל : חזון לבם . מראית לבם ידברו כי לא ראו בנבואה רק בודים מלבם :

מהבלים . מלשון הבל : חזון . ענין ראיה וע''פ רוב יאמר על מראה הנבואה :

אל תשמעו מזהיר את העם בל ישמעו להם כי מהבילים המה אתכם שאומרים דברי הבל שאין בם ממש, ומה שאומרים בשם ה' הוא שקר כי חזון לבם ידברו, שלפעמים יאמרו שקר בשם ה' אבל הדבר אינו הבל ויש בו תועלת, אבל דברים שהם אומרים הם שקר וגם הבל :

וכל הולך בשרירות לבו וגו' . ולכל הולך בשרירות לבו וגו' :

אומרים אמור . רגילים הם לומר להרשעים המנאצים אותי ה' דבר שלום יהיה לכם : וכל הולך . ולכל ההולך בשרירות לבו אמרו וכו' :

למנאצי . ענין בזיון כמו כי נאצו האנשים את מנחת ה' ( ש''א ב ) : וכל . כמו ולכל : בשרירות . ענין ראיה ר''ל מה שהלב רואה וחומד :

אומרים אמור למנאצי, מראה שקרותם איך הסיתו לכל אחד בפנים אחרות ואיך הם סותרים א''ע, שאם דברו עם אלה שהאמינו בנבואה שה' ינבא את האדם רק שהם מנאצים ומבזים את ה' ואין שומעים לתוכחתו, להם היו אומרים, דבר ה' שלום יהיה לכם, אמרו להם שה' דבר שיהיה להם שלום, אבל לכל הולך בשרירות לבו אמרו, אם דברו את המכחישים בנבואה ואין מאמינים בה לפי שרירות לבם במינות, היו אומרים להם לא תבא עליכם רעה כי מי עמד בסוד ה', היו אומרים שמה שנבאו הנביאים בשם ה' שתבא רעה הוא שקר כי א''א שה' ידבר עם האדם ושהאדם יעמוד בסוד ה' :

למנאצי, וכל הולך בשרירות לבו. למ''ד למנאצי נמשך גם על מלת וכל. ולכל הולך אמרו. המנאץ בלתי פוקר בלב רק בלתי מחשיב דבר ה'. וההולך בשרירות לב מלא כפירה והכחשה :

מי עמד בסוד ה' . וישמע את הנגזר מלפניו אותו שהקשיב דבר תורתו וישמע למצותיו ולא הרשעים האלה שמיעה הראשונה שבמקרא זה שמיעה ממש שמיעה האחרונה קבלה :

כי מי עמד . נתן טעם למה לא ישמעו אליהם באמרו כי מי מאלה עמד בסוד ה' לקבל נבואה ומי ראה מראות הנבואה ומי מהם שמע את דברו כי בהיותם רשעים אינם ראויים לנבואה : מי הקשיב . אמנם מי שהקשיב דברו כירמיה שהקשיב בקול ה' ועשה מצותיו הוא השומע הנבואה ולא הרשעים האלה :

בסוד . ר''ל במקום השפעת הנבואה : הקשיב . ענין האזנה וקבלה :

כי מי עמד בסוד ה', אמרו, שהנבואה בכללה בלתי אפשרית, {{{א}}} כי א''א שהאדם יעמוד לדעת סוד ה', {{{ב}}} וירא וישמע את דברו איך אפשר שיראה האדם מראה בנבואה ושישמע את דברו, וה' לא יושג בעין בשר, ואזן לא תשמע דברו שהם ענינים גשמיים א''א ליחס אל הבורא, {{{ג}}} מי הקשיב דברו וישמע, שאף שיקשיב מרחוק כמו בת קול או קול רוחני שעי''כ ישמע ויבין הוא דבר בלתי אפשר בחק האדם, ואיך ישיג שוכן בית חומר עניני האלהות שהוא בב''ת ובלתי בעל חומר, כ''ז טענו אם דברו עם המכחישים, הגם שאם דברו עם המאמינים בנבואה אמרו להם נבואה בשקר בשם ה' :

וירא וישמע. השמיעה הגשמיית עם ראיית המדבר בעיניו : הקשיב וישמע. הקשבה היא מרחוק, השמיעה ע''י הקשבת קול מרחוק שזה גדר הקשבה :

מתחולל . משתכן מחזר לשכון ועל ראש רשעים ישכון :

חמה יצאה . תצא בחמה עבר במקום עתיד : וסער מתחולל . הסער הזה הוא מלא מחלחלה ורעד והוא יהיה חל ושוכן על ראש הרשעים האלה הם נביאי השקר :

סערת . רוח סערה : חמה . כמו בחמה : מתחולל . מלשון חיל וחלחלה : יחול . ישכון כמו יחולו על ראש יואב ( ש''ב ג ) :

הנה, נגד מה שאמרו לשני הכתות שיהיה שלום ושלא תבא רעה, אמר הנה סערת ה' חמה יצאה, החמה של ה' כבר יצאה והיא סערת ה', אשר נעשה ממנו סער מתחולל וסובב סביב, ויחול על ראש רשעים :

(יט-כ) מתחולל. להמפרשים הוא מנחי ע''ו מענין על ראש רשעים יחול, וי''ל שהוא מן הכפולים, סער ההולך במחול וסבוב שהוא מזיק מאד : חמה יצאה, לא ישוב אף ה'. החמה היא בלב. ואף הוא בפועל, ובעת יצאה החמה שבלב לפועל נקרא אף : עד עשותו ועד הקימו. ההקמה מורה על שתהיה המעשה קיימת ולא תבטל :

מזמות . לשון מחשבה :

לא ישוב וכו' . לא ישוב מהם חרון אפו עד יעשה ויקיים מחשבות לבו : באחרית הימים . ר''ל אם יתמהמה הנה בסוף הימים כשתתקיים תתבוננו בה בינה שלא שב ה' מחרון אפו עם כי נתארך הזמן :

הקימו . מלשון קיום : מזימות . מחשבות כמו זממה שדה ( משלי לא ) : באחרית . בסוף :

לא, ואף ה' לא ישוב עד שיעשה מזימות לבו להנקם בם, ובאחרית הימים יתבוננו שה' העניש אותם על שפשעו בו :

והם רצו . במהירות רב כאלו היו שלוחים בדבר : והם נבאו . מלבם ולא שמעו ממני :

רצו . מלשון מרוצה ומהירות ההליכה :

לא שלחתי, ונגד מה שאמרו למנאצי ה' שה' דבר שלום, ושיש אתם ע''ז נבואה מאת ה', אומר לא שלחתי את הנביאים, ולא לבד שלא שלחם בשליחות אל העם, כי גם לא דברתי אליהם כלל :

ואם עמדו בסודי וישמיעו דברי וגו' . היה להם להשמיע דברי ותורתי את עמי ולא להטעותם בה מעלי :

ואם עמדו בסודי . ר''ל אם הוא כדבריהם שעמדו בסודו לקבל נבואה היה ראוי שישמיעו לעמי את דברי אשר דברתי בתורתי להשיבם מדרכם הרע ולא להכשילם עוד בעבירה :

וישיבום . מלשון השבה : מעלליהם . מעשיהם :

ואם עמדו בסודי, מביא ראיה שלא דבר עמם כלל, כי אם עמדו בסודי כדבריהם שגליתי להם סודי, הלא היה ראוי שישמיעו דברי את עמי וישיבום מדרכם הרע, ולא להחזיק ידי עושי רשעה ולפתותם שלא ישובו, שה' לא ישלח את הנביא שידבר להם שיהיה להם שלום ושא''צ לעשות תשובה :

האלהי מקרוב . שאיני רואה אלא בסמוך לי ואין בי כח לשפוט את התחתונים שהם רחוקים ממני ואיני יודע במעשיהם :

האלהי מקרוב אני . ר''ל וכי אינני רואה ושופט אלא בסמוך לי ולא את התחתונים שהמה רחוקים ממכון שבתי בתמיה :

האלהי, ונגד מה שאמרו אל כל הולך בשרירות לבו שהם המכחישים, שכלל הנבואה היא בלתי אפשריית ע''ז משיב להם, שאם תאמרו שה' נעלה מאד מהעולם השפל ומשינבא את השוכנים בעולם השפל שהיא רחוקה משכינת עוזו, האלהי מקרוב אני ולא אלהי מרחוק, וכי אני אלהים לעולם העליון שהוא קרוב ולא לעולם התחתון שהוא רחוק, וכי יש אצלי רחוק וקרוב, והלא שכינתי בכל מקום, ואם תאמרו שאין ה' רואה ומשגיח על מעשה ב''א, ע''ז משיב.

אם יסתר איש . זהו כפל תמיהה האלהי מקרוב כדרך כל תמיהות הכפולות :

אם יסתר . הלא אף אם יסתר איש במקום נסתר וכי אני לא אראה אותו : הלא וכו . אני מלא . אם כן במקום שנסתר שם אני :

אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו שאין מפסיק בפני ריחוק מקום או מחיצה מבדלת, הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ואין מקום ריק מכבודי והשגחתי. ואין נעלם ונסתר ממני :

שמעתי . ר''ל הואיל ואין נסתר ממני לכן שמעתי מה שמנבאים בשמי שקר שאומרים כל היום חלמתי חלמתי ומחזיקים חלומותם הפשוט הדמיוני כחלום נבואי :

שמעתי. אחר שדבר על הבודים שקר לאמר שה' שלחם לנבאות, ידבר על כת אחרת שחלמו חלומות ויספרו אותם כאילו הם חלום נבואיי, וז''ש שמעתי את אשר אמרו חלמתי חלמתי :

עד מתי . ינבאו שקר וכי יש בלבם של הנביאים הללו הנבאים שקר לקיים מחשבותם שהם חושבים להשכיח את עמי שמי וגו' : תרמית . לשון מרמה :

עד מתי . יהיה השטות והטעות הזה : היש בלב . וכי יש בלבם מה שאומרים תדיר שחלום הדמיוני הוא כחלום הנבואיי : ונביאי תרמית לבם . אבל הם נביאי ערמות לבם כי יודעים המה שאין ערך לחלום הדמיוני עם חלום הנבואי ובערמת הלב ידברו בפיהם שדומים הם :

ונביאי . הוי''ו במקום אבל : תרמית . ענין ערמה כמו שקר תרמיתם ( תהלים קיט ) :

עד מתי יחליפו חלום בנבואה, וכבר באר המורה שהנביא היה מכיר בין החלום הפשוט שבא ע''י כח המדמה ובין החלום הנבואיי שבא מאת ה', וז''ש היש בלב הנביאים וכי מדמים כן בלבבם שהוא חלום נבואיי, הלא בחלום הנבואיי לא היה בלב הנביא שום ספק והיה יודע בבירור שהוא אמת וקיים, והם או בודים לעצמם שקר, או שלבם מרמה אותם :

החושבים . אשר יחשבו לסבב לעמי שישכחו שמי ע''י חלומותם אשר יתמידו לספר זה לזה להיות כל עסקם בזה : בבעל . בהתמדת עבודת הבעל :

החושבים . מלשון מחשבה :

יספר חלום . יספרנו ל' הבאי כשאר חלומות ולא יחזקנו בדברי נבואה : מה לתבן את הבר . מה ענין שקר אצל אמת : את הבר . עם הבר :

הנביא וכו' . ר''ל מהראוי שהנביא אשר אתו חלום פשוט ודמיוני יספרנו בדרך ספור חלום בעלמא : ואשר דברי אתו . ומי אשר בחלום אדבר בו הוא ידבר דבר ויאמת אותו ר''ל חלום כזה יוכל לספר בדרך ספור נבואה : מה לתבן . מה ענין תבן להדמותו עם הבר ר''ל מה ענין חלום דמיוני להדמותו עם חלום נבואיי :

לתבן . קש : הבר . כן נקרא התבואה וכן לשבור בר ( בראשית מג ) :

הנביא, ר''ל הלא הנביא יודע ההבדל האמתי בין החלום ובין הנבואה, ואם יודע שיש אתו חלום יספר שהוא חלום לא שהוא נבואה, ואם יודע שדברי אתו ושהוא נבואה ידבר דברי אמת ולא יערב בו חלומות והבלים, ובאר כי יש שלשה היכרים להכיר בין החלום ובין הנבואה, (בחינה א') שהחלום הנבואיי לא נמצא מעורב בו שום תבן ופסולת ושום דבר בדוי רק בר נקי ודברים אמתים, וא''כ מה לתבן את הבר :

הלא כה דברי כאש . לא היה להם לטעות ולדמות חלומות לומר שהם נבואה כי דבר נבואה כשבאה בפי הנביא בגבורה היא באה בו כאש בוערת כענין שנאמר ותהי בלבי כאש בוערת ( לעיל כ ) ואומר ויד ה' עלי חזקה ( יחזקאל ג ) : וכפטיש . פי''ק בלעז ויש אומר מרטיי''ל בלעז :

הלא כה דברי . הלא החלום אשר הוא דברי באה בחוזק רב ובהרגשה יתירה כאש הבוערת וכפטיש המפוצץ את הסלע שהוא דבר המורגש מאד כן הוא חלום הנבואיי ולא כן חלום הדמיוני כי הרגשתם קלה מאד :

וכפטיש . הוא המקבת כמו פטיש כל הארץ ( לקמן נ ) : יפוצץ . ענין השבר לחתיכות רבות וכן ויתפוצצו הררי עד ( חבקוק ג ) :

הלא (בחינה ב') דברי דומים כאש, כמו שהאש בוערת ומפיצה אור במחשך, כן דבר הנבואה תשליך רשפי אש שלהבת יה בכח הנפש ותאיר אור הנפש וקרנים מידה לה, (בחינת ג') שהוא כפטיש יפוצץ סלע לחתיכות כן תפוצץ את הגוף ויתבטלו כחותיו וארכבותיו דא לדא נקשן :

מגנבי דברי איש מאת רעהו . איש מאת רעהו יש להם מרגלים אצל נביאי האמת ושומעין סגנון שלהם שהם מתנבאים בו ואומרין נבואת שקר באותו ל' כמו שעשה חנניה בן עזור שמע את ירמיה מתנבא בשוק העליון הנני שובר את קשת עילם והוא ניבא בשוק התחתון שברתי את עול מלך בבל ( לקמן כח ) כמו שאמרו רבותינו בסנהדרין :

לכן הנני וכו' . ר''ל הואיל ויש הפרש רב בין חלום נבואיי לחלום דמיוני ובזדון לבם יאמתו חלום דמיוני כחלום נבואיי לכן כמו שהנני מוכן להביא פורעניות על הנביאים אשר גונבים דברי וכו' ר''ל שהיו שומעים דברי נביאי האמת והיו מגידים אותם מעצמם ואמרו שאליהם נאמרו וכאלו יגנבו דברי הנביאים מן הנביא האמיתי :

לכן הנני על הנביאים להענישם, וחושב בהם ג' כתות, {{{א}}} נביאי שקר שהיו גונבי נוסח הנבואה מנביאי האמת ומתנבאים בסגנון ההוא, ועז''א מגנבי דברי איש מאת רעהו, {{{ב}}} שבדו מדעתם סגנון הנבואה שזה קל יותר שהיה רק שקר אחד שהיא נבואת שקר, ולא גניבה מדברי רעהו, ועז''א.

הלוקחים לשונם . המלמדים לשונם לומר שקריהם בל' נאם ה' כנביאי האמת למען יאמינו בם :

הנני וכו' . וכמו שהנני מוכן להביא פורעניות על הנביאים המלמדים לשונם למהר לדבר צחות : וינאמו נאום . ר''ל שבודים שקרים מלבם וימתיקו אמריהם וידברום במקום נבואה ובלשון הנביאים כאלו היה דבר ה' :

הלוקחים . ענין למוד והרגל כמו הטתו ברוב לקחה ( משלי ז ) : וינאמו נאם . הוא ענין אמירה והוא לשון שהנביאים רגילים בו :

הנני וכו' הלוקחים ולומדים לשונם וינאמו נאום מדעת עצמם, {{{ג}}} על אלה שספרו חלומות שקר שהוא קל יותר, ועז''א.

וינאמו נאם. הנאום הוא מאמר גוזר מסודר, והרגילים בדבורים אלה נקראים נאמנים, מסיר שפה לנאמנים (איוב י''ב כ'), ומזה נאום פשע לרשע, ובא לרוב על דברי הנביאים, ועז''א הלוקחים לשונם, הרגל הלשון אל דבורים נמרצים :

ובפחזותם . ל' תמהון אישטורדיזו''ן בלעז :

הנני על נבאי חלומות . ר''ל כמו כן הנני מוכן להביא פורעניות על המנבאים חלומות שקר כלומר שאומרים חלום דמיוני כאלו הוא חלום נבואיי כי בזדון ידברו ואינם מוטעים : ויספרום . מתמידים לספרם כאלו היה דבר ממש : ויתעו . והמה מתעים את עמי בחלום הדמיוני שהוא דבר שקר : ופחזותם . בקלות דעתם יפתו את העם להאמין בחלומותם הדמיוני : ואנכי וכו' . אמר כמתרעם על הנפתים להם ואמר הלא אנכי מעולם לא שלחתים ולא צויתי אותם שום צואה ומעולם לא הועילו לעם הזה בשום דבר וא''כ אין בידם לתת שום אות ומופת וגם היטב אין עמהם ובמה א''כ מחזיקים אותם לנביאים :

ויתעו . מלשון תועה : ובפחזותם . ענין קלות הדעת וכן אנשים רקים ופוחזים ( שופטים ט ) : והועיל . מלשון תועלת :

הנני על נביאי חלומות שקר ויתעו את עמי בהם, וכל אלה הג' כתות לא שלחתים בתורת שליחות אל העם, ואף לא צויתים דבור לעצמם, וחוץ ממה שינבאו שקר הועיל לא יועילו לעם הזה, לא ישתדלו עכ''פ לאמר להם דבר של תועלת רק להפך שמתעים אותם מדרך ה' :

בשקריהם ובפחזותם שקריהם נגד נביאי השקר, ופחזותם נגד נביאי תרמית לבם, שנחפזו ולא שמו אל לב בל ירמה לבם אותם :

מה משא ה' . לשון שחוק לפי שנבואתו להם למשא : ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי וגו' , ונטשתי . ועזבתי אומרים לכם מה המשא , אתם למשא להקב''ה והוא אמר שיטוש וישליך אתכם מעל זרועותיו משמים ארץ כך שמעתי :

וכי ישאלך . אמר המקום לירמי' אם ישאלך העם הזה או נביא השקר או כהן הבעל לאמר מה משא ה' ר''ל מה דבר ה' ובדרך לעג אמרו לשון משא לפי שהיה להם למשא ולעול כבד : ואמרת . אז תאמר אליהם את מה משא ר''ל את מה שיאות ויצטרך במשא כלומר מה שיאות לעשות במשא אעשה לכם וחזר ופירש ונטשתי אתכם כאדם העוזב ומשליך את המשא הכבידה עליו :

משא . כן נקרא הנבואה : ונטשתי . ענין עזיבה :

וכי ישאלך, הנבואות הנקראות בשם משא, היה נביא נושא דבריו במשלים ומליצות, ובימי ירמיה היו מתלוצצים על דברי הנבואה ואמרו הלא ממשל משלים הוא, וירמיה לא נבא שום נבואה בשם משא, ולא השתמש בסגנון זה כי כל נבואותיו היו על החרבן ובזה לא נשא משא ומליצה, והדור ההוא כשבאו אל הנביא שאלוהו בדרך ליצנות מה משא ה', וכן כשספרו את דברי הנביא איש לחברו, הפכו את סגנון לשונו ועשו ממנו משא ומליצה, ועל שניהם הזהיר אותם, {{{א}}} כי ישאלך מה משא, שזה אצלם לשון ליצנות, וכוונו בליצנותם גם כונה שניה, כי הדבור הוא למשא אל ה', ותשיב להם את מה משא ונטשתי אתכם אני אטוש אתכם מעל פני ולא תהיו עוד עלי למשא :

משא. בא על הנבואה שנושא בה משל ומליצה, כמ''ש (ישעיה י''ג א') ומורה גם על משא וסבל : את מה משא. את מה ישא משא :

ופקדתי . במקרא שלפניו אמר שהנביא ישיב להם דרך אונאת דברים שהמקום יעזוב את ישראל בעוונם וישליכם כאדם המשליך משא כבידה ובזה אמר העון הזה אזכור להשיב גמול ביחוד על האיש המדבר ועל ביתו :

ופקדתי . ענין זכרון :

והנביא, וכן אם יספרו איש לרעהו דברי הנביא ויאמרו בלשון משא ה' כי יעשו ממנו משל ומליצה ופקדתי על האיש ההוא :

כה תאמרו . בלשון הזה תאמרו וכו' : מה ענה ה' וכו' . ר''ל אם תשאלו על המענה תאמרו מה ענה ה' ואם תשאלו על מה שמדבר מבלי שאלה תאמרו מה דבר ה' :

על רעהו . אל רעהו : ענה . מלשון עניה ותשובה על השאלה :

כה תאמרון, בעת שתספרו דברי הנביא איש אל רעהו תאמרו, מה ענה ה' על שאלת הנביא, ומה דבר ה' בעת שה' התחיל הדבור :

כי המשא יהיה לאיש דברו . אע''פ שאתם מהפכין את המשא לגנאי משא דבר ה' לאיש דברו ולאיש עצתו הוא מגלהו ואתם מהפכין אותו ללשון משאוי זו לא שמעתי כן והיא עיקר אבל כך שמעתי כי המשאוי יהי' משאוי של פורענות למי שאומרו השואל מה משא , ע''א משא ה' ל' נבואה הוא והיה הנביא השקר שואל לנביא האמת לאמר לו את דבר הקב''ה בל' שבא הסיגנון אליו והסיגנון לא היה מפרש הדיבור כל כך והיה נביא השקר מהפך את הפי' לצד אחר והיה מדבר בדוגמת נביא האמת כדי שיאמינו בו וכן עשה חנניה בן עזור לכן הוא אומר אל תשאלו משא ה' את ל' הסגנון אלא מה דבר ומה ענה את פירוש הדבר שאלו לנביא אמת לאמר להם מה הקב''ה אומר ולהיכן נוטין את דבריו : כי המשא יהיה לאיש דברו . סיגנון סתם הקב''ה אמרו סתם לאיש עצתו שאינו חשוד להפכו ואתם שואלי' אותו כדי להפכו והפכתם את דברי הקב''ה וזהו שאמר למעלה מגנבי דברי איש מאת רעהו ( כאן ) גם זה לשון מיותר :

ומשא . לשון משא לא תזכרו עוד : כי המשא יהיה לאיש דברו . ר''ל דברי הנבואה המה כאלו למשא על הנביא שה' דבר בו על כי לא יוכל לכבוש הנבואה לבלי להגידה כאלו היתה למשא עליו וכמ''ש ואמרתי וכו' ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש וכו' ונלאיתי כלכל ( לעיל כ ) ובעבור גם זה יתכן לקראה בשם משא מלבד מה שנקראה כן על כי נשאת בפי הנביא : והפכתם . אבל אתם מהפכים את דברי וכו' היא מלת המשא לומר שהיא למשא על השומעים ולא כן הוא :

ומשא ה' לא תזכרו עוד שלא תשנו את דברי הנביא לעשות מדבריו משא ומליצה, כי המשא יהיה לאיש דברו האיש כשידבר דברו דברי חול יוכל לדבר לשון משא ומליצה אבל איך תהפכו את דברי אלהים חיים לשנות אותם ולעשות מהם משל ומליצה :

כה תאמר אל הנביא . כשאתם באים לשאול דברי מאת הנביא :

כה תאמר אל הנביא . ר''ל ואף אם תשאלו את הנביא עצמו עם כי למולו כאלו למשא על כי לא יוכל להסתירה עכ''ז לא תזכרו שם משא רק בלשון הזה תאמרו מה ענה לך ה' אם יהיה השאלה על המענה או מה דבר ה' אם יהיה על דבר מבלי שאלה קדומה :

כה תאמר אל הנביא וכן כשתדברו אל הנביא לא תזכירו לשון משא :

ואם וכו' . ואם אחר כל האזהרות תאמרו שוב לשון משא ה' : לכן . בעבור זה כה אמר וכו' : ואשלח . ר''ל ואף כי שלחתי אליכם אשר לא תאמרו לשון משא ה' ועכ''ז לא שמעתם :

ואם משא ה' תאמרו הגם שבזה אינכם משנים דברי הנביא, בכ''ז תענשו יען אמרכם את הדבר הזה משא ה' ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא ה', שאחר שהזהרתי אתכם ע''ז, לא היה לכם לאמר לשון משא שזה מורה שתרצו להתלוצץ על הנביא, ולכוון ג''כ הכונה הלציית שהדבור הוא למשא אל ה' :

ונשיתי . ל' גיד הנשה ( בראשית לב ) ול' ונשתה גבורתם ( לקמן נא ) קופץ ומטלטל ממקום למקום :

לכן הנני . בעבור זה הנני מוכן לשלם גמול ועל העוון הזה בלבד אסיר אתכם בהסרה מלפני ואעזוב אתכם כאדם העוזב משא הכבידה עליו ר''ל העוון הזה לבד כדאי הוא לזה העונש מדה במדה על שאמרו לשון משא יעזוב אותם כמשא : ואת העיר . גם את העיר אשר וכו' אעזוב ואשליך מעל פני ותהיה מסורה ביד הכשדים :

ונשיתי . נשא . ענין הסרה והעתקה כמו נשתה גבורתם ( לקמן נא ) :

לכן הנני ונשיתי אתכם נשא, אשכח אתכם ואטוש אתכם בל תהיו עלי למשא :

ונשיתי. בשי''ן ימנית, מענין שאה וחורבן ומענין העתק ממקום, ומענין שכחה, משורש שאה או נשה :

חרפת עולם . זמן מרובה תהיו בחרפה גולים ביד הכשדים : וכלימות עולם . זמן מרובה יזכר הכלימה שיהיה לכם בעת תלכו שבי לפני צר אשר לא תשכח הכלימה ההיא על כי תהיה מרובה וגדולה :

ונתתי עליכם חרפת עולם, כמו שהתכוונתם לתת חרפה אל דברי הנבואה :

חרפה וכלמות. היה ראוי להקדים כלימה לחרפה כי חרפה גדולה מכלימה, רק חרפה הוא בעבור דבר, וכלימה יהיה גם בלא דבר, ומוסיף שגם יכלימו אתכם על לא דבר, וכן החרפה תהיה גם שלא בפניו והכלימה רק בפניו, ובזה כלימה מוסיף על חרפה :