אתה ועבדיך . גם אתה שמע גם עבדיך וכו' ישמעו : בשערים האלה . שערי בית המלך :

שמע דבר ה'. דומה בזה כאב שגזר מיתה על בנו וחוזר ומבקש לו זכיות להצילהו, ולמעלה (סי' י''ז) נתן להם תרופה שישמרו מצות שבת, ועתה הוסיף רפואה אחרת שיעשו משפט וצדקה, וכבר באר הרמב''ם במו''נ שהתורה באה לתת שלמות בדעות ובהנהגה, והשבת יתן שלימות בדעות להאמין בבורא העולם ומחדשו ומנהיגו, והמשפט ישלים ההנהגה :

אל תונו . זו אונאת דברים :

גזול . הנגזל : עשוק . הגזלן : אל תונו . זהו אונאת דברים של עגמת נפש : אל תחמוסו . אל תעשו להם חמס וזהו עושק הממון :

תונו . ענין אונאת דברים וכן וגר לא תונה ( שמות כב ) : תחמוסו . ענין עושק :

והצילו גזול וגר וכו' אל תונו, ר''ל וממילא לא תונו גר וכ''ש שלא תחמסו, וכ''ש שלא תשפכו דם נקי, ומכלל לאו אתה שומע הן שאם לא יעשו משפט, אח''ז יונו ויחמסו וגם ישפכו דם נקי :

גר אל תונו. עמ''ש למעלה (ז' ו') :

ובאו . אז יבואו בשערי הבית וכו' : לדוד . ר''ל מי מזרע דוד ישב על כסאו למלוך על ישראל : ברכב . במרכבה הראויה למלך : ובסוסים . המושכים את הרכב : הוא וכו' . גם הוא יבוא בשערי הבית הזה גם עבדיו ועמו יבואו עמו :

כי לחרבה וכו' . ואין מי יבוא בשעריו :

גלעד אתה לי וגו' . אילו את חביב קדמי כבית מקדשא דרם בריש טוריא אם לא אשוינך מדברא : גלעד אתה . המקדש שממנו צרי ורפואה לכל העולם :

גלעד אתה לי . אם אמנם אתה בעיני כגלעד אשר כל ארץ סיחון ועוג וכל הבשן היו נקראים על שמם כמ''ש ויבואו וכו' אל ארץ הגלעד ( יהושע כב ) כי כן הוא ציון וירושלים מקום בית המלך כי היא העיר החשובה שבכל ארץ ישראל ולתוספת ביאור אמר ראש הלבנון ר''ל ראש לכל ארץ ישראל הנקראת בשם לבנון כמ''ש ההר הטוב הזה והלבנון ( דברים ד ) : אם לא . הוא ענין לשון שבועה כאדם האומר אם לא כן הוא יהיה כזאת וכזאת וגזם ולא אמר וכן אם לא בתים רבים ( ישעיה ה ) ור''ל עם כל החשיבות הריני נשבע שאשים אותך כמדבר וכערים אשר לא נתיישבו מעולם :

אשיתך . ענין שימה כמו שתו עלי ( תהלים ג ) : נושבו . מל' ישיבה :

גלעד אתה לי, גם אם תהיה לי כגלעד שהיא ארץ מושב וחמדה, וכראש הלבנון שמלא ארזי אל וכל עץ, וכן תהיה מלא אנשים, בכ''ז אשיתך מדבר הפך גלעד, וערים לא נושבו הפך הלבנון :

וקדשתי . וזמנתי : וכרתו מבחר ארזיך . לפי שדמוהו ללבנון נופל כאן הל' הזה :

וקדשתי . אזמין עליה אנשים משחיתים כל איש יהיה עם כלי מלחמתו : וכרתו . ר''ל יהרגו השרים והגבורים ולפי שאמר ראש הלבנון אמר לשון הנופל בעצי היער :

וקדשתי . ענין הזמנה כמו קדשו מלחמה ( יואל ד ) :

וקדשתי עליך משחיתים, יען דמהו ללבנון מצייר הריגת השרים והגבורים כאילו משחיתים מבחר הארזים ביער הלבנון :

על העיר . סמוך להעיר : על מה . בעבור מה :

(ח-ט) ועברו, והגם שתהיה כמדבר יעברו גוים רבים לראות ולהשתומם על שוממותה ולהכיר שהיה העונש בעבור חטאם :

ואמרו . רעיהם ישיבום לומר על אשר עזב וכו' :

אל תבכו למת . ליהויקים שימות לפני השער כשיסחבוהו להגלותו : בכו להולך . ליהויכין ולצדקיהו אמור מעתה חביבה מיתתו של יהויקים שנאמר בו ונבלתו תהיה מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה ( לקמן לו ) מחייו של יהויכין שנאמר בו וארוחתו ארוחת תמיד וגו' ( לקמן נב ) :

אל תבכו למת . אין ראוי לבכות על מי שמת בארצו ונקבר בקברי אבותיו : ואל תנודו לו . כן דרך המקונן להניע בראשו דרך אבל וצער : בכו בכו להולך . אבל בכו על ההולך מארצו בשבי ובמקרא שלאחריו יפרש מי הוא : כי לא ישוב . על כי לא ישוב עוד לארצו ולא יראה ארץ מולדתו כי שם בגולה ימות ויקבר :

תנדו . ענין הנעה :

אל תבכו למת, לדעתי שלום בן יאשיה הרביעי (דה''א ג') שלא נודע מה נעשה בו, בעת שהוליך את יהויקים בבלה ומת בשער לדעת חז''ל. הגלה את שלום לבבל כדי שלא יחלוק על מלכות צדקיה, ועז''א שלא יבכו על יהויקים שמת רק על שלום ההולך עתה לגלות כי לא ישוב עוד :

אל שלום . הוא צדקיהו וכך נקרא ( בדה''א ג ) והרביעי שלום וקראו רביעי למלכות בבני יאשיהו שבתחלה מלך יהואחז ואח''כ יהויקים ואחריו יהויכין ואחריו צדקיהו : אשר יצא . ואע''פ שלא יצא עדיין מתנבא עליו כאלו יצא :

כי כה . כי כן אמר ה' על שלום וכו' והוא צדקיה וכן נקרא בד''ה כדרז''ל : המולך וכו' . לפי שלא בא לו המלוכה מפאת יכניה שמלך לפניו כ''א מפאת יאשיהו אביו לכן אמר המולך תחת יאשיהו אביו : אשר יצא . בשבי לבבל :

כי כה אמר ה' אל שלום המולך, ר''ל שהיה ראוי למלוך. ובעבור זה יצא מן המקום :

ואת הארץ הזאת לא יראה עוד, שלא לבד שלא ישוב אל המקום לירושלים, כי גם את הארץ לא יראה עוד, שלא יהיה לו רשות אף לשבת בעיר אחרת מערי א''י :

הוי בונה ביתו . על יהויקים הוא אומר שהוא היה רשע וסוף הענין מוכיח לכן כה אמר ה' אל יהויקים וגו' :

הוי בונה . יש להתאונן על זה שבנה ביתו בלא צדק ועליות הבית בנה בלא משפט כי עבד ברעהו חנם כי לא הקדים לו שכרו ואף אחר העבודה לא נתן לו שכר פעולתו ועל יהויקים הוא אומר כמפורש בסוף הענין :

ועליותיו . מל' עליה והם החדרים שהמה ממעל : ופועלו . רצה לומר שכר הפעולה :

הוי בונה ביתו, מנבא על יהויקים, שבנה לו בית מלכות ולא שלם שכר הפועלים, והנה מן הדין שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, ובעת שבנה הבית לא הוטל עליו עדיין מצד המשפט לשלם להפועלים שבנו בקבלנות, אבל היה ראוי שישלם להם תחלה מצד הצדק שהוא לפנים משורת הדין ובנה הבית בלא צדק, אבל בעת שבנה העליה שכבר נגמר הבית כבר היה מחויב מצד המשפט לשלם להפועלים וכשלא שלם בנה בלא משפט, ברעהו יש הבדל בין שכר לפעולה, שהשכר הוא לפי מה שהשוה א''ע עמו, כמו שכר שכיר, והפעולה הוא לפי מה שפעל ועשה הגם שלא השוה א''ע עמו, והוא ברעהו יעבד חנם ולא לבד שלא יתן שכרו כי לא השוה א''ע עמו כי גם פועלו לא יתן לו :

צדק, משפט. המשפט הוא לפי הדין, והצדק לפנים משורת הדין (אילת השחר סי' תקי''ז) : ופעלו. ההבדל בין שכר לפעולה בארתי בס' התו''ה (קדושים סי' ל') ובכ''מ :

בית מדות . בית גדול כמו אנשי מדות ( במדבר יג ) שיש בהן מה למדוד : וקרע לו . והרחיב לו , אחרים הגיהו וקרע לו ופתח לו וכן ותקרעי בפוך ( לעיל יד ) קרעת שמים ירדת ( ישעיה סג ) כולן לשון פתיחה : וספון בארז . מסכך הגג בארזים : ומשוח בששר . ומצייר בסממנים , ת''י בששר צבע הוא ממין הציורים , ל''א ומשוח בששר כמו חוט המשחה אליינאנ''ט אנשינופל''א בלעז :

בית מדות . ר''ל מדות גדולות וכן אנשי מדות ( במדבר יג ) : מרויחים . להיות ריוח גדול בין חדרי העליה שיכנס שם הרוח בימי הקיץ : וקרע לו חלוני . כדי להתענג ברוח היום בזמן החום פתח לעצמו חלונות רבות בביתו : וספון בארי . והיה מכסה הבתים בלוחות ארז : ומשוח בששר . ועל הלוחות היה מושח בטיח ששר והוא מין צבע :

מרווחים . מל' ריוח : וקרע . ענין פתיחה וכן ותקרעי בפוך עיניך ( לעיל ד ) : חלוני . כמו חלונים ונפלה המ''ם : וספון . ענין קרוי הבתים וכסוין כמו ויספון את הבית גבים ( מ''א ו ) : ומשוח . ענין טיחה וצביעה : בששר . הוא מין צבע חשוב וכן חקוקים בששר ( יחזקאל כג ) :

האומר ולא תאמר שלא היה לו בית לשבתו, כי אמר אבנה לי בית מדות שהבית והעליות והחלונות כולם נעשו בהוצאה רבה ולא היה לו לגזול שכר עני ואביון :

מרוחים. פעל משם רוח, שישלוט שם הרוח בקיץ וע''כ יקרע החלונות :

התמלוך . התאריך ימים על שאתה מתחרה להכביד על ממשלתך להודיע שאתה מלך : אביך . יאשיהו שהתנהג בענוה הלא אכל ושתה וראה טוב כל ימי חייו :

התמלוך . וכי סבור אתה שתמלוך לזמן מרובה אשר אתה מתערב ונאחז בעצי ארזים לשבת בהם על שהם מתקיימים לזמן מרובה ור''ל למה לך בית חזק כ''כ וכי תשב בו לאורך ימים : אביך . הוא יאשיהו : הלא אכל ושתה . יתכן שהיה יהויקים מסגף עצמו במאכל ומשתה ועשה הרע בחושבו שהסגוף יכפר על רעתו ולזה אמר הלא אביך התענג במאכל ומשתה ועשה משפט וצדקה ובעבור זה היה טוב לו כי לא עשה הרע ולא היה לו צורך אל הסגוף :

מתחרה . ענין הדבוק והתערב וכן ואיך תתחרה את הסוסים ( לעיל יב ) :

התמלוך, התחשוב כי בזה תמלוך במה שאתה מתחרה בארז, וכי זה יסוד המלכות להיות לו בית גדול וכל משכיות לבב, אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה, אביך לא נהג כן, כי גם בעת שאכל ושתה גם בעת ההיא עשה משפט וצדקה, לא אכל סעודת מלכים ולא התענג בתענוגים כי היה עוסק במשפט גם בעת האכילה. אז טוב לו, כי אין טוב למלך לדרוש טובת גוייתו רק טובת הכלל :

מתחרה. תתדמה לארז בגדלך, וע''כ תבנה בית ארזים : משפט וצדקה. משפט בין אדם לחברו, וצדקה בין אדם למקום (ישעיה א' כ''ו) :

דן . היה דן דין עני ואביון ובעבור זה היה טוב לו כי הלא זהו הדעת אותי כי בזה מדבק במעשי לרחם על העניים כמוני :

דן, ולא תחשוב שבטל סעודתו לשפוט ענינים גדולים, כי אז בעת שאכל ושתה דן דין עני ואביון, אז טוב לו לא הוטב לבו מן האכילה רק ממה שעשה משפט לעשוקים. הלא היא הדעת אותי שזה העדות שידע אותי, וכמ''ש כי לא לאדם תשפטו כי לאלהים ועמכם בדבר המשפט, ואיך עשית אתה בהפך לגזול שכר עני ואביון :

על בצעך . לגזול ממון : המרוצה . ריצוץ דלים ועושק יוכיח עליו כי עשוק ורצוץ תמיד סמוכין בלשון מקרא וכן את מי עשקתי ואת מי רצותי ( שמואל א יב ) :

כי אין עיניך . ר''ל אבל בסגוף שלך אין נחת כי אין מחשבתך כ''א על חמדת הממון ולסגף עצמך למען יכופר העבר ולעשותה שוב : ועל המרוצה לעשות . ר''ל לרוצץ דלים ואביונים :

בצעך . ענין חמדת הממון כמו מה בצע ( בראשית לז ) : העושק . הגזל : המרוצה . מל' רציצה ושבירה וכן ואת מי רצותי ( ש''א יב ) :

כי אין, אבל אתה אין עיניך ולבך (ראיית החושים וחמדת הלב כמ''ש לבא ועינא תרי סרסורי דחטאה אינון). כי אם על בצעך לא תעשה שום דבר לטובת הכלל רק לטובת עצמך לא במחשבה ולא בפועל, ועל דם הנקי לשפוך, שתחת שהמלך צריך להשגיח על דם הנקי שלא לשפוך רק להעניש השופך דם אתה תשגיח על דם הנקי כדי לשפוך הדם, ותשגיח על העושק והמרוצה לא לעכב עשייתו רק לעשות ור''ל שבעת יעשה משפט ברצח ועושק הוא על הכונה לרצוח ולעשוק את משפט הרוצח ולקחת ממון העושק לעצמו לא לעשות משפט :

עושק, מרוצה. עושק בממון וריצוץ בגוף, עשוק ורצוץ כל הימים (דברים כ''ח), תחלה עשוק ואחר שיכלה הממון תהיה רצוץ, ובש''א (י''ב ג') את מי עשקתי ואת מי רצותי, הוסיף שגם רציצה של אביון שאינו ממון ישיב נזק וצער, ועי' עמוס (ד' א') :

והוי הדה . הוי על תפארתו :

לא יספדו לו . כאשר ימות לא יספדו עליו קרוביו לומר הוי כי אחי היה וקרובותיו לא תספדנה לומר הוי כי הייתי לו לאחות : הוי אדון . עבדיו לא יספדו לומר הוי כי אדון היה לנו הוי על הודו והדרו ר''ל על מלכותו שאבדה ממנו במותו :

הוי . הוא ענין לשון יללה : הדה . ענין הדר ויופי :

לא יספדו אחיו הוי אחי, ואחיותיו הוי לאחות, ועבדיו הוי אדון, ועמו לא יספדו הוי על הודו והדרו :

קבורת חמור יקבר . ר''ל שכמו שלא יקבר החמור כשימות בדרך אבל יעזבוהו שם כן יהיה ענין יהויקים כי יוליכוהו בגולה וימות בדרך ויהיה לו קבורה כמו שיש אל החמור ר''ל כמו שאין לחמור כן לא יהיה לו : סחוב והשלך . יהיה מגורר ומושלך להלן לשערי ירושלים מחוץ להם ולא יקבר כלל :

סחוב . ענין גרירה ומשיכה על הקרקע וכן ואת הכלבים לסחוב ( לעיל טו ) : מהלאה . להלן ורחוק :

עלי הלבנון וצעקי . סקי לבית מקדשא וצווחי : ובבשן תני קולך . על הבשן שיחרב וי''ת ובתרעי טור ביתא ואיני יודע לפרש האיך נופל לשון בשן בשערי הר הבית אם לא בשביל הדלתות שעושין מאלוני הבשן והוא שם מקום או לשון בשן מקום בקע' רחבה כן היקף הר הבית מגרש ריוח לבה''מ : וצעקי מעברים . וצוחי על מגיזתא והם לשון מקום :

עלי הלבנון . עלי על הר הלבנון וצעקי למען יהיה נשמע הקול למרחוק : ובבשן . על הר בשן הרימי את קולך וצעקי בכל עבר ובכל צד : כל מאהביך . העכו''ם שהיו לך לעזרה והם אשור ומצרים גם המה נשברו על ידי נ''נ ומעתה לא תמצא עוזרים :

מעברים . מל' עבר וצד :

(כ-כא) עלי הלבנון וכו' דברתי אליך בשלותיך, שעור הכתוב דברתי אליך בשלותיך אז בעוד היית בשלוה ולא הרגשת עדיין במפלתך, כבר הודעתיך והזהרתיך מה יהיה בסופך, אז אמרתי לך שתראה שסנחריב כבר הגלה כל השבטים סביב, ואמרתי לך שתזעק על הלבנון והבשן ומעברים מסביבות א''י שגלו ישראל משם, שעי''כ נשברו כל מאהביך, אחר שגלו רוב ישראל, והוחלש כחך וצריך אתה לדאוג שגם עליך יעבר כוס, אבל אתה אמרת לא אשמע, באשר זה דרכך מנעוריך שלא לשמוע בקול ה', ולא רצית אז לשוב בתשובה :

בשלותיך . כשהיית בשלו' :

בשלותיך . עוד היית יושבת בשלווה דברתי אליך לשוב אלי ואתה אמרת לא אשמע : זה דרכך . כן דרכך מאז בחרתיך לי לעם כי מעולם לא שמעת בקולי :

בשלותיך . מלשון שלוה :

כל רועיך . כל מלכיך : תרעה רוח . רוח קדים תרוצצם :

כל רועיך . אשור ומצרים שהיו רועים ומנהיגים אותך ישבר אותם הרוח ועל נ''נ יאמר כי הוא ישברם : ומאהביך . הם אשור ומצרים וכפל הדבר במ''ש : כי אז . כאשר ילכו המה בשבי תבושי מכל רעתך אשר עזבת את ה' ובטחת עליהם :

תרעה . ענין שבירה כמו תרועם בשבט ברזל ( תהלים ב ) : ונכלמת . מל' כלימה וחרפה :

כל, אבל אחר שתראה אחרית דבר, שכל רועיך ומלכיך תרעה רוח, ותראה שנ''נ הגלה את יהויכין ואת החרש והמסגר ואח''כ את יהויקים, אז תבושי מכל רעתך, אחר שנגעה חרב עד הנפש :

רועיך. הרועים הרוח תרעה אותם ותאכלם : תבושי ונכלמת. הבושה מעצמו והכלימה ע''י אחרים (כנ''ל ג' כ''ה) :

מקוננת בארזי' . ששמת קנך במגדלות בתי ארזי' לבנות בתי מדות : מה נחנת . מה מצאת חן בשביל גובה מגדלייך בעיני שודדיך בבא לך חבלים של לידה ומנחם פתר נחנת ל' חניה אבל דונש פתר אותו ל' חן :

יושבת בלבנון . אתה ישראל היושבת בלבנון וחזר ופירש מקוננת בארזים ד''ל יושבת בבתי עצי ארזי לבנון : מה נחנת . מהו החן אשר תמצא בזה בבוא לך מכאובים וחיל כיולדה ר''ל וכי בעבור זה תמצא חן בעיני האויב :

מקוננת . ענין מדור כמו ודרור קן לה ( תהלים פד ) ואמר בלשון שאלה : נחנת . מל' חן : חבלים . מכאובים : חיל . חלחלה :

יושבת בלבנון, בעלי חיים היונקים ומולידים חיים הדרך לחונן אותם בעת לידתם באשר לידתן קשה כמ''ש בשבת (דף נ''ד) ואין הרחלים יוצאות חנונות בשעה שכורעת לילד טומנים לה שני עזקין של שמן וכו' משא''כ העופות המטילים ביצים לא יחוננו אותם, עפ''ז ידמה במליצתו את ירושלים כעוף, ואת כיבוש האויב את העיר תדמה המליצה כלידה וכחבלי יולדה, כמ''ש כי קול כחולה שמענו קול בת ציון תתיפח, ויאמר כי לא עשו להיולדת הזאת שום חנינה בעת באה עד משבר, באשר את יושבת בלבנון ומקוננת בארזים כעוף אשר ישים במרום קנו, ומה נחנת ר''ל מה חנינה עשו לך בבא לך חבלים וכונת המליצה הזאת על גלות יהויכין, שכאשר בא נבוכדנצר על העיר יצא אליו יהויכין הוא ואמו ועבדיו ויגל את יהויכין בבלה ואת אם המלך ואת נשי המלך ואת כל אנשי החיל, ואחר שדבר על כיבוש יהויקים ידבר עתה מן יהויכין שהוא יצא מעצמו אל נבוכדנצר, והיה הלידה (שהוא כיבוש העיר והוצאת הולד שהיא העם שבתוכה) בקל, כעוף המטיל ביציו בשעה קלה, ונבוכדנצר לא חנן אותו כמו שאין מחוננים את העוף בלדתו, (ר''ל שהגם שהיה ראוי שיחונן אותו ולא יגלהו אחר שיצא אליו מעצמו) בכל זה באו עליו חבלים וחיל כיולדה. ומה נחנת. ? איזה חנינה עשה לך :

ישבת. פועל עבר מבנין פועל מרובע, וי''א שהוא מורכב מן עבר ובינוני (וכן מְקֻנַנְתְ), שישבת בעבר ועדיין את יושבת : נחנת. שרשו חנן והיה ראוי נֶחְנַנְתְ ובא צירי - הנו''ן לתשלום הדגש, כ''כ המדקדקים :

חותם על יד ימיני . תקוק וחתום בתוך בשר זרועי : אתקנך . אנתקך לשון התיקם כצאן לטבחה ( לעיל יב ) עד התיקנו אותם ( יהושע ח ) והנו''ן יתירה בו ומדרש אגדה במקום שנתק נתקן שעשה תשובה בבבל ונשאל הקב''ה על שנשבע כתבו את האיש הזה ערירי ( כאן ) ונולד לו זרובבל בבבל ונאמר לו על פי הנביא ביום ההוא אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי ושמתיך כחותם ( לקמן סוף מ''ג ) כלפי שאמר לאביו אם יהיה חותם על יד ימיני אנתקנו :

חותם . טבעת כמו שחותמין בו אגרות הנתון תמיד על יד הימין ואין מזיזה ממנה ואחז במשל בדרך הנהוג בבן אדם : משם אתקנך . עכ''ז אסיר אותך מן היד ולפי שהמשילו לטבעת שחותמין בו אמר לשון הנופל בטבעת ור''ל אף שאתה מזרע דוד מ''מ אעזבך :

כניהו . הוא יכניה והוא יהויכין : חותם . כן נקראת הטבעת שחותמים בה האגרות וכן חותמך ופתילך ( בראשית לח ) : אתקנך . ענין העתקה והסרה :

חי אני נאום ה' באר שזה היה מפני שנגזר עליו גזר דין בשבועה, כי אם יהיה כניהו (מפני שהוא בן יהויקים שלכן נגזרה עליו הגזרה ולכן הגלהו נבוכדנצר בעון אביו) חותם על יד ימיני, ר''ל כי בנבואת חגי (ב' כ''ג) אמר ביום ההוא אקחך זרובבל ושמתיך כחותם, שהמלך המשיח עתיד להיות כחותם על ימין ה', כמו שעל החותם יפתח שם האדון ויודיע מי הוא, כן ע''י מעשה המשיח יפתח שם ה' וידעו נפלאותיו בעולמו, עז''א הגם שלעתיד יהיה כניהו חותם על יד ימיני, כי מזרעו יצא המשיח, בכל זה עתה משם אתקנך אנתק החותם לעת עתה מן הימין, וגם רמז במלת אתקנך ענין תיקון, שהתיקון שיהיה כחותם יבא משם מגלות בבל, שם תצרף בכור הברזל והיסורים עד יתוקן שיצמח צמח מזרעו, להיות כחותם תכנית על ימין ה' :

אתקנך. שרש נתק, וראוי אֶנְתְקָך, ונשלם הנון הראשונה בדגש והאחרונה נוספה, וחז''ל דרשו הנו''ן היתירה מענין תיקון במקום שנתק שם נתקן שנולד לו זרובבל בבית האסורים, ועי' בפי' :

ונתתיך ביד וכו' . כפל הדבר פעמים רבות במ''ש להגדיל הענין ולהפחידו :

יגור . ענין פחד כמו ויגר מואב ( במדבר כב ) :

ונתתיך ביד מבקשי נפשך, כי כפי הנראה היה כת ביהודה שרצו בצדקיהו ועי''כ הגלהו נבוכדנצר למלאת שאלת הכת הזאת והם היו מבקשי נפשו והוא היה יגור מפניהם, ויאמר כי יתנהו ביד היהודים שחלקו על מלכותו וביד נבוכדנצר והכשדים :

והטלתי . לשון השלכה :

והטלתי אותך . אשליך אותך : אשר ילדתך . אשר גדלה אותך ללכת בדרך הרעה :

והטלתי . ענין השלכה כמו ויטילו את הכלים ( יונה א ) : ילדתך . ענין גדול ואמון וכן יולדו על ברכי יוסף ( בראשית נ ) :

אמך אשר ילדתך. כי גם האומנת תקרא אם, לכן הוסיף אשר ילדתך : על הארץ אחרת. הה''א שלא כמשפט, כמו את הכבש אחד, ויפורש על הארץ, ארץ אחרת, מפני שהמשילו לעוף מקונן בארזים, אומר שהוטל מן הארז על הארץ, ומן הארץ אל ארץ אחרת, וע''ז בא לשון הוטל כמ''ש בפסוק כ''ח, לכן אמר על הארץ תמורת אל :

מנשאים את נפשם . לשון תנחומים שנפשם מתנשאה להתנחם ולומר עוד נשוב לארצנו :

ועל הארץ . ואל הארץ : מנשאים את נפשם . מצפים ומרוממים ומבטיחים את נפשם : שמה . ר''ל לא כן יהיה כי לא ישובו שמה :

מנשאים . ענין הרמה ור''ל מבטיחים :

ועל הארץ גם אחרי שמרד צדקיהו שחשב יכניה שיחזרהו למלכותו לא ישובו גם אז :

העצב נבזה . תמיה הוא שמא צורה נשבר ונבזה האיש הזה שהושלך מעל פני כמי שאין חפץ בו : נפוץ . נשבר כמו ככלי יוצר תנפצם ( תהלים ב ) ואחרים הגיהו העצב כמו העצבים מעצבין את הקטן במסכ' שבת כלומר האתה נבז' ונפוץ בעיניך כעולל קטן שמעצבין אותו מילויילי''ר בלעז אין זה כדי : הוטלו . הושלכו , ל' השלכה שאין לה תקומה כמו כי יפול לא יוטל ( שם לז ) :

העצב נבזה וכו' . וכי זה כניהו דומה הוא לצורה נבזה ומפוצץ וכי הוא ככלי שאין בו צורך ומדוע א''כ הוטלו מארצם הוא וזרעו וכו' : אשר לא ידעו . עד הנה :

העצב . כן נקרא הצורה הנעבדת כמ''ש עצבי הגוים ( תהלים קלה ) וזהו לפי שמעצב לב עובדיו צועק אליו ואינו נענה ובדרך שאלה קרא כן לכולם : נפוץ . ענין שבירה ורציצה כמו ונפוץ הכדים ( שופטים ז ) : חפץ . ענין רצון וצורך וכן החפץ לשדי כי תצדק ( איוב כב ) : הוטלו . הושלכו :

העצב, שואל מדוע עשה לו כן, וכי הוא דומה כעצב נבזה ונשבר שאין ראוי למלכות מצד עצמו, או הכי דומה ככלי אין חפץ בו שגם אם הוא שלם אין בו חפץ כמו כלי חרס וכדומה, ובנמשל הכי מרד בנבוכדנצר עד שאין חפצו בו הלא יצא אליו תיכף וא''כ מדוע הוטלו הוא וזרעו וכו' :

הוטלו והשלכו. הוטלו מלמעלה למטה, כמו והטילוני אל הים, כי יפול לא יוטל, וההשלכה הוא מרחוק :

ארץ ארץ ארץ . מארצו גלה אל ארץ אחרת ואת ארץ ישראל שמעי דבר ה' , ד''א ארץ ארץ ארץ , ארץ שהוא ארץ שבארצות שהיתה חשובה שבכולן , ד''א ארץ ישראל שלש ארצות היו בה יהודה ועבר הירדן והגליל :

ארץ ארץ ארץ . ר''ל ארץ שהיתה ארץ מיוחדת בכל הארצות ועולה על כולן :

ארץ, משיב שהוא גזרת ה' שצוה לארץ בבל, ואמר לה.

ארץ ארץ ארץ. שם ארץ יבא גם על ציון המורד והשפל, שכדור הארץ הוא השפל מכולם, ועל ציון הארציית והחומריית, ויאמר שארץ בבל היא ארץ ארץ ר''ל הארץ של הארץ מקום השפל והמוריד והמגושם שבכל הארץ :

גבר . אשר לא יצלח בימיו . כתבוהו :

האיש הזה . הוא כניהו : ערירי . שיהיה ערירי ר''ל נשחת ונחרב ולתוספת ביאור אמר שיהיה גבר אשר לא יצלח בכל ימיו כי בימיו לא יצלח איש מזרעו לשבת על כסא המלוכה ולמשול ביהודה כי כשגלה הוא לא נתנה המלוכה לזרעו כ''א לצדקיהו דודו ולא היה לזרעו ממשלת מה בימיו אבל לאחר מותו היה ממשלה לזרובבל שהיה מזרעו :

ערירי . ענין השחתה וחורבן כמו ערו ערו עד היסוד בה ( תהלים קלז ) : גבר . איש :

כתבו את האיש הזה ערירי שיכתבו בחקי המדינה שהאיש הזה יהיה דומה כאילו הוא ערירי ואין לו בנים, עד שבניו לא יוכלו לטעון טענת ירושה על המלכות המגיע להם בירושה מאבותם, כי הוא גבר לא יצלח בימיו, שכל ימי חייו לא יצלח למלוכה, כי לא יצלח (בימיו) שיהיה מזרעו איש יושב על כסא דוד, כן נכתב בדתי ארץ בבל לחק, שבניו אבדו את זכותם וירושתם במלכות, כל זמן שיהיה יכניה חי שעז''א בימיו, כי אחרי מותו היה זרובבל שר ומושל, כי היה החק הנכתב רק בחיי יהויכין :

בימיו, מוסב גם על ערירי, ר''ל כל ימי חייו, ובימיו נמשך גם למטה לא יצלח בימיו, ופעל יצלח על יכניה, ונקרא ערירי לפי גזרת המלכות שלא יתיחסו בניו לו, וכמ''ש בסוטה (דף יא) כי אמר אין בן הגון למלכות :