ואל האומנים אחאב . אומנים את בניו :

האמנים . כן יקראו מגדלי הילדים , כמו ( ישעיהו ס ד ) : על צד תאמנה :

אל שרי יזרעאל וכו' אחאב לאמר שיעור הכתוב אחאב לאמר אל שרי יזרעאל כתב אגרת בשם אחאב שאחאב אומר ופוקד אל שרי יזרעאל (שברחו אז מיזרעאל לשומרון) ואל הזקנים והאומנים, שילחמו בעד ביתו, ולכן לא אמר אומני אחאב בסמיכות להורות גם הכוונה אחאב לאמר שאחאב אומר ופוקד להם אלה הדברים, ועתה כאילו אומר אם הייתם עצלים עד עתה ולא הגנתם על אדוניכם על כל פנים עתה כבא הספר אליכם להעיר אזניכם, תצאו ידי חובתכם, ואתכם הרכב וכו' הוא מאמר בעל שתי פנים, בצד אחד יאמר שאתכם רכב וכלי מלחמה, ובצד אחד יאמר שאין מי מן העם אתכם רק הסוסים והרכב והנשק באין רוכבים ולוחמים, והיה המכתב בשם אחאב למען ידעו כי לא יהוא פוקד דבר הזה ובכ''ז באו הדברים סתומים שנראה גם כן שהם בשם יהוא, בדרך המליצה וההתול :

ואתכם הרכב והסוסים . ויש בכם כח להלחם :

ועתה . לא הזכיר הכתוב ראשית הדברים , שהיו כמנהג לפוקדם בשלום , ואחרי זה כתב ועתה וכו' : בני אדוניכם . יורשי המלוכה : הרכב וכו' . ואם כן הכח בידכם להלחם :

והנשק . כלי המלחמה , כמו ( שם כב ח ) : נשק בית היער :

והנשק . ר''ל כלי המלחמה :

על בית . בעבור בית אדוניכם , ובכדי לנסותם לדעת מה בלבם , שלח אליהם כדברים האלה :

שני המלכים . יורם ואחזיהו :

אשר על הבית . הממונה על בית המלך :

וישלח אשר על הבית . ר''ל שכבר שלח הממונים על בית אחאב והממונה על עיר שמרון וזקני העיר והאומנים ומגדלים בני אחאב שהיו גדולי העיר כמו שנזכר אחר זה שהם עבדיו וכל אשר יאמר להם יעשו :

עבדיך אנחנו וכו' ונגד עבדיך אנחנו אמרו, לא נמליך איש ונגד כל אשר תאמר אלינו נעשה אמרו הטוב בעיניך עשה כיון שאנחנו מוכנים למלא דבריך :

ובני המלך שבעים איש את גדולי העיר וגו' . כל זה כתב בספר , ואני יודע חשבונם , שבעים איש והם עם גדולי העיר המגדלים אותם :

אם לי אתם . אם אתם משלי ונכנעים אלי : כעת מחר . כעת הזאת ביום מחר : ובני המלך וכו' . גם זה מדברי יהוא שכתב להם , יודע אני שהמה שבעים , ובבית גדולי העיר . ולא תוכלו להעלים ממני את מי מהם : את גדולי העיר . והמה עם גדולי העיר , שהיו מגדלים אותם , רצה לומר : שהיו בבית גדולי העיר :

בדודים . סירות :

בדודים . כעין קדירות , וכן ( שמואל א ב יד ) : והכה בכיור או בדוד :

וישימו את ראשיהם בדודים . ר''ל בסלים כדי שיראום האנשים : שימו אותם שני צבורים . הם כמו חמרים ר''ל שיעשו שני גלים מאלו הראשים והנה באו בעוד לילה להעלים הענין מההמון :

צבורים . חמרין , דגורין , מונטי''ס בלע''ז :

עד הבקר . להיות מונחים עד הבקר , בכדי שיראום העם :

צבורים . קבוצים , כמו ( בראשית מא מט ) : ויצבור יוסף :

צדיקים אתם . כולכם בעיניכם צדיקים , ומחזיקים אותי בחזקת רשע , על שהרגתי את המלך , ועתה ראו , הנה אני קשרתי על אדוני ואהרגהו , את כל אלה מי הכה , אני לא הרגתים , אך מאלה תדעו אפוא , כי גזרת המלך היא עליהם , וההורגם צדיק הוא , ומקיים את מצות המקום :

צדיקים אתם . רוצה לומר : הנה תחשבו שאתם צדיקים ממני , על שהרגתי את המלך , ומי הרג את כל אלה , הלא אנשי שומרון הרגום :

צדיקים אתם רצה לומר כי כפי הדין אם אומר תנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג את כולכם יהרגו כולם ואל ימסרו וכו' אלא אם כן חייב מיתה כשבע בן בכרי (כמ''ש הרמב''ם פ''ה מה' יסודי התורה), ואם כן מי הכה את אלה, ואתם צדיקים אתם, ושארית ישראל לא יעשו עולה, ואם כן :

דעו אפוא . בזאת דעו עתה , שלא יפול דבר ה' ארצה , להיות בטל מה מדברו , כי אם יפול על ראש מי אשר נגזר עליו : וה' עשה . הריגת המלך ובניו באה בהשגחה מה' :

אפוא . תרגם יונתן : כען , והוא תרגום של 'עתה' :

דעו אפוא שהם חייבים מיתה על פי דבר ה', וה' עשה לא אני ולא אתם :

ומידעיו . קרוביו , כמו ( רות ב א ) : מודע לאישה : וכהניו . כהני הבעל : שריד . שארית :

וכהניו הם כהני הבמות :

בית עקד הרועים . ( תרגום : ) בית כנישת רעיא : עקד . לשון קשר , מקום אסיפת רועים :

הוא בית עקד . כשבא לבית עקד הרועים אשר עמדה בדרך :

בית עקד הרועים . בית שהרועים גתזים בו הצאן , ולפי שהדרך לעקדם ולקושרם בעת הגזיזה , קרוי עקד , מלשון ( בראשית כב ט ) : ויעקוד את יצחק :

ויקם ויבא וילך שומרון . ר''ל שכבר קם יהוא ובא לביתו לקחת הרכב והלך לשומרון ובדרכו הנה בהיותו בית עקד הרועים הוא הבית שהיו הרועים גוזזים שם את הצאן ולזה היו עוקדים אותם שם הנה מצא יהוא את אחי אחזיהו מלך יהודה ר''ל בני אחי אחזיהו כי כבר מתו אחיו כמו שנזכר בספר ד''ה :

(יב-יד) הוא בית עקד שעורו כשהיה הוא בבית עקד הרועים רצה לומר במקום שמתאספים שם הרועים מצא יהוא שם את אחי אחזיה שהיו שם בבית הזה, והם לא ידעו מכל הנעשה, וישחטם שם, באופן שגם מבית יורם שהיה חתן אחאב לא נשאר מאומה, ובדברי הימים מפרש שהיו בני אחי אחזיהו כי אחי אחזיהו נהרגו בגדוד הערבים כמש''ש :

ובני הגבירה . איזבל :

ויהוא מצא . שם מצא יהוא את אחי אחזיהו , רוצה לומר : בני אחזיהו . וכן נאמר בדברי הימים ( ב כח ח ) . כי לא היו לו אחים , כי כולם נהרגו מאז כמו שנאמר שם : לשלום . לשאול בשלום בני אחאב ואיזבל , ולא ידעו כי נהרגו :

וישחטום . כי גם המה היו מבית אחאב : בית עקד . העומד בבית עקד :

וישחטום אל בור בית עקד . הנה היה בור בבית ההוא שהיה בית עקד הרועים ושם שמום אחר שהרגום :

ויאמר אליו . יהוא : היש את לבבך ישר . ושלם מה שאני עושה , כאשר לבבי שלם עם לבבך : ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך . ואחוז בה , והעלני אליך אל המרכבה :

היש את לבבך ישר . האם יש עם לבבך ישר ותמים עמי לאהוב אותי , כאשר לבבי ישר עם לבבך : יש ויש . הכפל לחזק : תנה את ידך . בדרך אהבה וקיום ברית . או להעלהו על המרכבה :

בקנאתי . במה שאקנא קנאת ה' , להנקם מבית אחאב , ועובדי הבעל :

בקנאתי . ענין נקימה , כמו ( במדבר כה יא ) : בקנאו את קנאתי :

אחאב עבד את הבעל מעט . כאומר , והנה בעבור זה באה הרעה על ביתו :

אחאב עבד א''ל בערמה שאחאב נענש מפני שלא עבד את הבעל הרבה רק מעט ולכן יהוא יעבדנו הרבה ולכן צוה שיתקבצו נביאי הבעל וכהניו :

בעקבה . במרמה , לשון ( בראשית כז לו ) : ויעקבני :

לי לבעל . יהיה לי אל הבעל : בעקבה . בכדי שיקבצו כולם :

אל יפקד . אל יחסר , כמו ( שם לא מט ) : ולא נפקד ממנו איש : בעקבה . תרגם יונתן : בחוכמא , וכן ( בראשית כז לו ) : ויעקבני זה פעמים :

איש אל יפקד . ר''ל שלא יחסר איש שלא יהיו כלם שם : עשה בעקבה . ר''ל במרמה :

קדשו עצרה . הכריזו אסיפה , להיות נעצרים לבית הבעל :

קדשו עצרה . הזמינו יום , להיות כולם נעצרים ונאספים : ויקראו . הכריזו יום קבוע :

קדשו . הזמינו : עצרה . אסיפה וקבוץ , כמו ( ירמיהו ט א ) : עצרת בוגדים :

קדשו עצרה לבעל . זמנו וקראו יום שתהיו נעצרים בו כלכם לבעל :

ויאמר צוה להם שיקדשו עצרה לבעל היינו שיקבעו יום מועד בשבילו ויהיה היום ההוא מקודש ואסור במלאכה וכן עשו ויקראו יום חג ועצרה לבעל :

פה לפה . מהפתח מהעבר מזה עד , הפתח שממולו :

וישלח עפ''ז שלח לקבץ עובדי הבעל מכל ישראל לבא ליום החג :

על המלתחה . תרגם יונתן : לדממנא על קומטריא . ארגזים וקופסאות , שכורכין בתוכן וגונזין תכשיטי עובדי הבעל :

הוצא לבוש . הכוונה היה שיהיו נכרים במלבושיהם , לשלא ימלט מי מהם :

המלתחה . הוא מקום גנוזת כריכי מלבושי כהני הבעל , והוא הפוך מן ( איוב לח ט ) : וערפל חתולתו , וכן תרגם יונתן : קומטריא , ובמשנה ( כלים פרק טז משנה ז ) : כסוי קמטרא טהור :

ויאמר לאשר על המלתחה . הוא הממונה על אוצר בגדי הכמרים ועובדי הבעל :

ויאמר רצה לברר מי החייב מיתה, כי חשש פן יתערבו עמהם הבאים רק לראות, ולכן צוה שילבשו לבוש המיוחד לעבודתם וכ''א מעובדי הבעל היה לו לבוש מיוחד שמור באוצר שמה, ועפ''ז ידע שבאו בכוון, ולז''א ויוצא להם המלבוש היינו כל המלבוש שנמצא במלתחה, וגם היה זה תחבולה שלא יוכלו לברוח כי ניכרו על ידי מלבושיהם :

מעבדי ה' . כי חשש פן יבוא מי מהם לראות מה נעשה , ויאבד עמהם : כי אם . רצה לומר : עבדי ה' יצאו מפה , ולא ישארו כי אם עובדי הבעל :

חפשו . חקרו , כמו ( איכה ג מ ) : נחפשה דרכינו :

נפשו תחת נפשו . נפש השומר תחת הנפש הנמלט :

על ידיכם . המסורים בידכם , לשמרם לבל יברחו : נפשו . נפש השומר הפושע בשמירתו , תחת נפש הנמלט בפשיעתו :

(כד-כה) ויבאו לעשות זבחים ועולות, ובזה נתחייבו מיתה על הזביחה והעבודה, ואז צוה להכותן כדין, ושם שומרים מבחוץ שמונים איש להכות הפלטים, ויאמר לרצים ולשלשים צוה שיכום בתוך בית הבעל, ויכום וישליכו הפגרים לחוץ, ומשם הלכו אל עיר בית הבעל :

וישלכו . ( תרגום : ) ורמו רהטיא וגבריא קטילין , השליכו חללים את עובדי הבעל :

ככלותו . כאשר השלים יהוא לעשות העולה על ידיהם , כי אחר שעשו העולה התפרסם אמתת הדבר , שהמה עובדי הבעל , ומעתה לא יאמרו שהרג נקיים : וישליכו . אמר כן על דרך ההרחבה , אשר מרוב החפזון , כאילו השליכו את עצמם ללכת עד העיר המיוחדת לבית הבעל :

לרצים . הרצים רגלי לפני מרכבתו : ולשלשים . ולשרים :

וישלכו הרצים והשלשים . ר''ל שכבר השליכו הרצים והשלישים נבלת ההרוגי' מבית הבעל בעת הכותם אותם : למחראות . ר''ל לבתי כסאות להפנות שם לבזות הע''ג : ויאמר ה' אל יהוא . אמר לו זה על יד נביא כי לא היה יהוא נביא :

וישרפוה . כל אחת ואחת :

ויוציאו וישרפו מצבות בית הבעל שהיו של עץ והיו סביב בית הבעל : ויתצו מצבה אחת גדולה של אבנים שנקראת מצבת הבעל, רק חטאי ירבעם מצד שבזה החטיא את ישראל כו' ונעשה להם כדבר טוב וישר, אבל החטאים הפרטים של ירבעם שלא נמשכו אחריו כל ישראל לא נמשך יהוא אחריו :

למחראות . לשון בית הכסא , וכן ( ישעיהו לו יב ) : לאכול את חוראיהם :

מצבת הבעל . הבסיס שעמדה עליו צורת הבעל :

ויתצו . מלשון נתיצה ושבירה : למוצאות . להפנות שם לגדולים :

רק חטאי ירבעם וגו' . מדאגה שלא תשוב הממלכה לבית דוד , כמו שנתירא ירבעם :

עגלי הזהב . מוסב על תחילת המקרא , לומר ומה הם חטאי ירבעם , עגלי הזהב אשר בבית אל וכו' :

ויאמר ה' אל יהוא . ביד יונה : בני רבעים . ארבע דורות , תחת שהשמדת את בית אחאב , שמלכו ארבע דורות , עמרי , ואחאב , ואחזיה , ויהורם :

ויאמר ה' . על ידי נביא : הטיבות לעשות וכו' . הישר בעיני עשית , בצד היותר טוב , וכפי מחשבות לבבי עשית וכו' : בני רבעים . ד' דורות מזרעך ימלכו :

(ל-לא) ויאמר ספר שה' הבטיח ליהוא שישבו לו בני רבעים על כסא ישראל, ובכ''ז יהוא לא שמר ללכת בתורת ה' וכו' ולא סר מעל חטאת ירבעם, רצה לומר שאם לא היה הקב''ה מבטיחו שבניו ימלכו אחריו עד דור רביעי, היה לו תירוץ שירא פן תשוב הממלכה לבית דוד על ידי שיעלו העם ירושלים, כמו שמטעם זה עשה ירבעם את עגלי הזהב, אבל אחר שיהוא לא נתירא שתסוב המלוכה מזרעו כי היה לו הבטחה מה' לכן חרה אף ה' בו, ויען שכבר הבטיח לו המלכות לא יכול לכלות חמתו בו, וע''כ :

לקצות . כמו ( בראשית כז מו ) : קצתי בחיי :

החל ה' . התחיל ה' להכרית בישראל : בכל גבול ישראל . לא במקום אחד לבד :

לקצות . להכרית , כמו ( דברים כה יב ) : וקצותה את כפה :

בימים ההם החל ה' לקצות בישראל . הנה מזה המקום יתבאר לך שמה שהמית יהוא מבית אחאב היה נמלט מחרב חזאל כי בימי בית אחאב לא שלטה חרבו בישראל אך בימי יהוא התחיל הש''י לקצץ ולהכרית בישראל על יד חזאל והנה קצה וקצץ הם שני שרשים בענין אחד :

החל ה' לקצות בישראל רצה לומר שהחל להכות היושבים בקצה, מעבר הירדן מזרחה :

מזרח השמש . לצד המזרח הכה את כל ארץ הגלעד וכו' : מערוער וכו' . מן ערוער הכה עד סוף הגבול : והגלעד . עיר הגלעד היתה מטרפולין לכל ארץ הגלעד , ואמר מלבד שהכה ארץ הגלעד כמו שנאמר למעלה , הכה גם עיר המטרפולין שלה :