ואלישע הנביא קרא וגו' . באותו הפרק שהיה יהורם חולה ביזרעאל : לאחד מבני הנביאים . יונה בן אמתי היה : חגור מתניך . כל חגורת מתנים לשון זירוז גבורה הוא , לפי שהוא שלוח לדבר הסכנה ( צריך זירוז ) :

לאחד וכו' . אמרו רבותינו ז''ל שהיה יונה בן אמתי : חגור מתניך . לילך ולבוא בזריזות , כי החגור במתניו , הוא קל ללכת ומזורז :

פך . שם כלי מיוחד לשמן :

ויאמר לו חגור מתניך . צוהו לחגור מתניו כדי שיוכל לרוץ : ולך רמות גלעד . ידמה שלקחוה מיד מלך ארם אחרי מות אחאב או בעת מות אחאב כי אז הצליחו ישראל במלחמה אלא שכבר מת אחאב והנה היה בזה העת חיל ישראל שם :

ואלישע, הנה ה' אמר לאליהו לך ומשחת את חזאל למלך על ארם ואת יהוא למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך, ואת אלישע משח לפני הסתלקותו, ויען שהגזרה שנגזרה על אחאב האריך ה' אפו להביאה בימי בנו, ציוה אל אלישע שיעשה זה כנ''ל (י''ט ט''ו), על זה אמר ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, שימסר שני הדברים האלה אליו, שהגם שהוא פורעניות רצה לנקום נקמת דמי הנביאים ועבדי ה', ואחר שספר בסימן הקודם שמשח את חזאל על ארם, ספר ששלח אחד מבני הנביאים והוא יונה בן אמתי לקבלת חכמינו זכרונם לברכה, למשוח את יהוא, וגם כי היה הזמן הזה נכון לזה באשר כל ישראל היו שומרים ברמות גלעד והמלך חולה ביזרעאל באין עוזר וסומך לא מן העם ולא מעצמו כי חולה הוא, ואם יתועדו השרים עם יהוא בקשר המרד בנקל יקימו מזימות לבבם, ולכן צוה שיחגור מתניו לרוץ מהרה :

והקמותו . אמור לו שיקום מבין רעיו , ותביא אותו בחדר לפנים מחדר :

והבאת אותו חדר בחדר . צוהו זה כדי שלא ישמע אדם דבריו :

ובאת שמה רצה לומר אם תלך במרוצה תמצא שם יהוא בן נמשי עם שאר השרים, גם יל''פ שיען שהנביא לא הכיר את יהוא צוהו שבבואו יראה את יהוא בעיר, כדי שיכירו, ואחר כך יבא בעת שישב בין אחיו ויקים אותו מתוכם, ואז תביא אותו חדר בחדר בל יודע להעם שעל ידי כן יודע למלך, וצוה שימשחהו בשמן אפרסמון (מעין המשיחה בשמן המשחה שלא נתיחדה רק למלכי בית דוד) והיה זה לקיימו ולפרסמו למלך מפני המחלוקת, וצוה שינוס תיכף ולא ימתין שם :

ונסתה . תנוס משם , ולא תאחר מללכת , שלא תסתכן כאשר יודע למלך :

תחכה . תמתין ותאחר , כמו ( לעיל ז ט ) : וחכינו עד אור הבקר :

ונסתה ולא תחכה . ר''ל שלא תמתין לנוס אבל תנוס תכף השלימך הדברים והנה קצר בכאן ולא זכר הדברים שאמר אלישע שיאמר ליהוא אך מדבריו ליהוא למדנו שכבר צוהו אלישע לומר אותן הדברי' :

הנער הנביא . נערו של אלישע הנביא , כך תרגם יונתן : ואזל עולימא תלמידא דנביא :

וילך הנער . וחוזר ומפרש , הנער של הנביא :

השאלות: למה כפל הנער הנער הנביא? :

וילך הנער הנער הנביא רצה לומר כי אלישע לא אמר לו רק שיאמר משחתיך למלך על ישראל והוא הוסיף דברים, מצד שהיה נביא בעצמו וידע מנבואת אליהו וגם השיג יתר הדברים בנבואה וזה שכתוב שהלך מצד שהוא הנער הנביא שהוא נביא בעצמו :

דבר לי . יש לי מה לדבר עמך :

אל מי מכלנו רצה לומר כי מ''ש דבר לי אליך י''ל שלא היה מקפיד על יהוא ביחוד רק רצה לדבר אל אחד מהם יהיה מי שיהיה ושפגש במקרה אל יהוא, והשיב אליך השר דוקא אליך ביחוד :

השאלות: למה הוסיף שם אלהי ישראל ומלות על עם ה' שלא אמר אלישע? וכן יתר הדברים שדבר מעצמו? :

כה אמר ה' אלהי ישראל, הוסיף שם אלהי ישראל שלא א''ל אלישע וכן הוסיף על עם ה' רצה לומר שתמשח על עם ה' יראי ה' ושומרי מצותיו, והמושח אותך הוא אלהי ישראל שנקרא כן בשעה שהם צדיקים ומקיימים תורתו, רצה לומר שתפר עבודת הבעל ותעבדו את ה' עם עמו ויראיו :

בית אחאב . זרעו ובני ביתו : ונקמתי . על ידיך :

והכית ובזה צוה לו, {{{א}}} שיכה בית אחאב שהם עובדי הבעל ושינקום מאיזבל דמי עבדי ה' :

משתין בקיר . זה הזכר , שעושה קלוח : עצור . העושר הכנוס בבית : ועזוב . המקנה העזוב על פני השדה : בישראל . רצה לומר : בפירסום , למען יקחו מוסר :

ונגד מ''ש והכית את בית אחאב מפרש בפרט שיאבד כל בית אחאב, {{{ב}}} והכרתי רצה לומר שישמיד את בניו ומיודעיו :

{{{ג}}} ונתתי שלא יקום ממנו יורש עצר כמו שנשמד בית ירבעם ובעשא :

בחלק . הנחלה יקרא כן , כי נחלק לו :

אתם ידעתם את האיש . אתם מכירים את האיש , שהוא משוגע :

יצא . מן החדר : ויאמר . אחד מהם שאלו השלום , רצה לומר : אם הנביא ניבא טוב ושלום , מדוע אם כן בא אליך לבד , ולא אמר לכולנו : המשוגע . כן קראו את הנביא , לפי שבעת שהיה מתבודד בנבואה , היה נדמה להם כמשתגע , על כי לא פנה אז בעניני העולם : אתם ידעתם . כאומר הלא אתם מכירים אותו ואת דבריו , שהמה של מה בכך , לא שלום ולא למלחמה , והיה חפץ להעלים הדבר , עד עת יראה כי יש לאל ידו :

שיחו . דברו , כמו ( מלכים א יח כז ) : כי שיח וכי שיג לו :

ויאמר לו השלום . ר''ל שכבר אמר לו זה אחד מהשרים אשר שם וחקר עמו אם הדבר שדבר אליו הוא שלום או הפך כי רגילי' היו הנביאים ליעד רע לישראל והנה קראו הנביא משוגע לפי שמרוב התבודדות שכלם בש''י היו שוגים בשאר הענינים : אתם ידעתם את האיש ואת שיחו . ר''ל אתם מכירים את האיש ואת דבריו שאין בהם ממש ולזה אין לכם לחקור על דבריו כי לא אמר דבר שיהי' לו שורש :

ויאמרו שקר . אתה אומר , מעלים אתה מה שאמר לך :

שקר . אתה מדבר שקר , כי לא דברי רוח היו , ולזאת הגד לנו : כזאת וכזאת . וחזר ומפרש : כה אמר ה' וכו' :

ויאמרו שקר הגד נא לנו . ר''ל הנה דבריך הם שקר הגד נא לנו מה אמר לך כי דבר סוד אמר אליך :

השאלות: מהו כזאת וכזאת? מה הוסיף בדבריו? :

כזאת וכזאת רצה לומר שחוץ מזה ספר מה שצוה להכות כל בית אחאב, ועל זה אמר כזאת וכזאת, ועקר מה שא''ל שמשחו למלך אל ישראל :

אל גרם המעלות . ( תרגום : ) על דרג שעיא , כמין מעלות עשויות למול שעות היום , לדעת על כל שעה ושעה , כשהצל יורד שעה אחת . גרם , אורלי''ו בלע''ז , לשון פגם , וה'גרמה' שבהלכות שחיטה , מן הלשון הזה הוא , ששורט והולך ויורד , ונראה כמין גבשושית למעלה :

תחתיו . תחת יהוא , לשבת למעלה מכולם , כדרך המלך : אל גרם המעלות . על המעלות עצמן :

גרם . עצם וגרם , אחד הוא , כמו ( משלי כה טו ) : תשבר גרם , וכמו שעצמות הדבר נקרא בלשון עצם , כמו שכתוב ( בראשית ז יג ) : בעצם היום , כמו כן נקרא בלשון גרם : המעלות . המדרגות :

וימהרו ויקחו איש בגדו . ר''ל שכל אחד מהשרים אשר שם לקח בגדו ושמהו תחת יהוא לעוצם המעלות אשר העלוהו שם כדי שיהיה גבוה מאד על כלם כמשפט המלך :

וימהרו והנה היה מהשגחת ה' שכולם שמעו לדבר הנביא והמליכו אותו, הגם שקראו אותו תחלה בשם משוגע היה הערת אלהים בלבם להסכים על הדבר :

ויתקשר . עשה קשר עם השרים שהיו עמו : ויורם היה שומר . אז היתה ישיבת קביעתו ברמות גלעד , לשמור העיר מחיל חזאל :

ויתקשר . כן נקרא המרד , כי רבים יתקשרו באגודה אחת :

ויתקשר יהוא בן יהושפט . רוצה לומר שהתקש' עם השרים אשר שם כנגד יורם וזכר כי סבת זה הקשר היה היות יורם מוכה ברמות גלעד כי לולי זה כבר היה שומר ברמות גלעד וכל ישראל מפני חזאל שהיה רוצה לכבוש רמות גלעד ומפני יראת השרים ממנו לא היה אפשר אז כל זה אך קרה שהוכה שם והוכרח מפני זה ללכת ביזרעאל וזה ממה שהישיר הדרך אל זה הקשר : אם יש נפשכם . רצה לומר אם רצונכם להחזק בקשר הזה לא יצא שום אדם מן העיר שיוכל להגיד זה ביזרעאל כי זה יהיה סבה אל שיחזק יורם לנגדי ולא נוכל לעשות הדרוש ממנו :

(יד-טו) השאלות: למה ספר שנית שיורם מתרפא ביזרעאל שכבר אמר זה בס''ס הקודם? ואמר שלשית בפט''ז כי יורם שוכב שמה, שכ''ז דברי מותר? וכן מ''ש שאחזיה ירד לראות את יורם כבר אמר בס''ס הקודם :

(יד-טו) ויתקשר, רצה לומר והזמן היה מוכשר מאד לזה כי כל ישראל היו מקובצים ברמות גלעד מפני חזאל וטרודים במלחמה, והמלך היה חולה ולא היה נמצא בין החיל רק מתרפא ביזרעאל נפרד מכל בני חילו, ולכן בקש יהוא שלא יצא פליט מן העיר שאם יודע להמלך יברח משם ובתוך כך ישיג עזרה מבני חילו, ובהיות יהוא בטוח שלא יודע להמלך ושישיגהו ביזרעאל :

אם יש נפשכם . שאמלוך : מן העיר . מן רמות גלעד : לגיד . כמו להגיד :

וישב . לפי שעה שב מרמות גלעד , להתרפא ביזרעאל : אם יש נפשכם . אם יש רצונכם שאמלוך אני , שמרו לבל יצא מי מן העיר , כי פן ילך ויגיד ביזרעאל , ויהיה המלך נשמר :

נפשכם . רצונכם , כמו ( דברים כג כה ) : ואכלת ענבים כנפשך : פליט . שום שארית , וכן ( ירמיהו מב וז ) : שריד ופליט :

(טז-כא) השאלות: למה בראשון אמר וילך לקראתו ובשני אמר ויבא אליהם? בראשון אמר בא עד הם ובשני אמר בא עד אליהם? :

רכב לשם ומפרש כי ידע ששם ימצא את יורם וגם את אחזיה ושם יהרגם בקל בהיותם נפרדים מן העם :

שפעת . גדוד :

בבואו . בעת בוא רבוי העם אשר עם יהוא , ראה אותם הצופה , אבל עדיין לא הכיר אם של יהוא המה : ויאמר השלום . הרכב אמר להם השלום , רצה לומר : אם בואם בעבור השלום , או למלחמה :

והצופה . הוא העומד במקום גבוה , להביט למרחוק : שפעת . מלשון שפע וריבוי וכמו ( ישעיהו ס ו ) שפעת גמלים תכסך : רכב . רוכב סוס :

וירא את שפעת יהוא . ר''ל שפע עם שהיה בא עם יהוא : קח רכב ושלח לקראתם . ר''ל רוכב סוס :

מה לך ולשלום . מה לך שתשאל השלום , האם נוגע בך הדבר : סוב אל אחרי . ללכת עם אנשי , ולא תשוב אל המלך :

סוב . מלשון סבוב : עד הם . עד אליהם :

מה לך ולשלום סוב אל אחרי . עש' זאת כדי שלא ידע המלך דב' בזה כדי שיתכן לו יותר להמיתו :

ויבא אליהם הראשון הלך לקראתם מרחוק ירא מגשת, והשני שידע שאין סכנה לו כי לא עשו רע להראשון בא אליהם, ולכן בראשון אמר בא עד הם ובשני אמר בא עד אליהם :

והמנהג . הנני רואה הנהגת העם הבא , הוא כמנהג יהוא , אשר הנהגתו בשגעון , מבלי סדר וישוב הדעת : בן נמשי . בן בנו של נמשי :

והמנהג כמנהג יהוא . ר''ל מנהג המלך אשר היה רוכב בו והוא היה נוהג מנהג יהוא כי הוא רכבו בשגעון בזולת ישוב :

אסור . קשור הסוסים אל הרכב :

בחלקת . בנחלת שדה :

ויצא יהורם וכו' ויצאו לקראת יהוא רצה לומר שיצאו כדי שלא יהיו בעיר כי כבר נפל ספק בלבם והתיראו מלהיות בעיר, ולכן כתיב ויצאו ויצאו. שבצד אחד יצאו לקראת יהוא לראות מרחוק מה ענינו, ומצד אחר יצאו שלא יהיו בעיר ושאם יראו שהוא קשר יברחו משם על סוס ורכב :

מה השלום . מהו השלום הראוי , עד שיהא תשלום גמול זנוני איזבל וכו' , וכאומר , וכי ראוים אתם לשלום :

ויהי כראות רצה לומר תיכף כשראהו מרחוק, כי נשמר מלהתקרב אליו כנזכר וכפי המבואר יורם התקרב יותר עד שיעור שראה את יהוא ושמע קולו מרחוק, ואחזיה עמד רחוק מיהורם וכשהפך יורם צעק אל אחזיה שינוס כי יש מרמה וקשר :

ויהפוך . הפך ידיו האוחזות ברסני הסוסים , להפכם לאחור ולנוס : מרמה . רצה לומר : הנה קשר ומרד , ובמרמה היו מראים עצמם כאוהבים :

ויהפך יהורם ידו וינס . ר''ל שכב' היה נס לשוב ליזרעאל אך מהר יהוא וירה לו חץ והכהו מאחוריו בין זרועיו ויצא מלבו ומת לשעתו וכרע ברכבו ואמר יהוא לבדקר שהיה השליש שלו שישא נבלת יורם וישליכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי ר''ל במקום אשר סוקל שם נבות :

מלא ידו . שם כל ידו במלואה בקשת , לירות בכח רב : ויכרע . כרע על ברכיו :

ויהוא קדם והכריעו בקשתו, וזה היה רחוק ממקום יהוא שהיה בחלקת נבות :

את רוכבים צמדים . את אשר אני ואתה היינו רוכבים צמדים ( ספרים אחרים מצומדים ) , אחר אחאב , ביום שהרג את נבות : וה' נשא עליו . ביד אליהו הנביא המשא הזה , ואנחנו שמענו :

כי זכר . תן דעתך לזכור , כי אני ואתה את אשר היינו רוכבים צמדים ומחוברים אחרי אחאב , ואז נשא ה' עליו את המשא הזה , על ידי אליהו :

שלשה . ענין שר , כמו ( שמות טו ד ) : ומבחר שלישיו : שא . הגבה אותו : צמדים . חבורים יחד , כמו ( במדבר יט טו ) : צמיד פתיל : נשא עליו . העמיס עליו : המשא . הנבואה :

אני ואתה את רוכבים צמדים אחרי אחאב אביו . ר''ל שאני ואתה היינו יחד את רוכבים אחרים מחוברים והולכים אחרי אחאב אביו :

השאלות: למה אמר ב''פ שא השליכהו בחלקה? :

שא השלכהו כי מקום שהומת שם היה רחוק מחלקת נבות, וצוה שהשליש ישאהו וישליכהו שם, ובאר לו כי עליו הוטל זה, כי הם שניהם רכבו צמדים אחר אחאב בעת שנבא עליו אליהו את המשא הזה, והיה זה בהשגחה שהם שניהם שהם עדים על הנבואה הזאת ימלאו דבר ה' וידם תבצענה, ולכן אני הייתי ההורג אותו, ועליך מוטל לישא את פגרו אל החלקה הזאת באופן שהחץ שירה עליו הלך מחלקת נביא ששם עמד יהוא, ובדקר יביא פגרו שנפל מרחוק אל החלקה הזאת להיות מאכל לכלבים שמה :

אם לא . כה אמר אם לא וכו' ורצה לומר : האם לא את דמי וכו' ראיתי אמש , כי למחרת הריגת נבות ירד אחאב לרשת כרמו , ואז אמר לו אליהו בדבר ה' : אם לא את דמי וכו' ראיתי אמש , והם צועקים ומבקשים עליו דין : ודמי בניו . יש מרבותינו ז''ל אמרו ( סנהדרין מח ב ) : שהרג גם בניו , ומהם אמרו : בניו שהיה עתיד להוליד : ושלמתי לך . גם זה דברי אליהו שאמר בשם ה' , שיקבל גמולו בחלקת נבות : ועתה . הואיל ודבר ה' הוא , השליכהו אל החלקה ההיא :

אמש . יאמר על הלילה העבר , כמו ( בראשית לא מב ) : ויוכח אמש :

אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש . אמר דמי בניו העתידים לצאת ממנו כמו שבארנו במה שקדם ואמר אליהו לו בדבר ה' שכבר ראה בלילה שעבר קודם מצאו אותו דמי נבות שהומת בעבור שלא רצה למכור כרמו או להחליפו :

אם לא זה היה המשא, מלת אם לא הוא לשון שבועה (כמו, אם לא בתים רבים לשמה יהיו), שהיה גז''ד בשבועה שתתקיים בהכרח, וה' נשבע לשלם לו בחלקה הזאת, במקום הרשע שמה המשפט ולכן שא השליכהו בחלקה כדבר ה' :

הכהו אל המרכבה וגו' . ובדברי הימים ( ב כב ט ) הוא אומר : ויבקש את אחזיה וילכדוהו והוא מתחבא בשומרון ויביאוהו אל יהוא , יש לישב המקראות , וינס דרך הגן , מיזרעאל לשומרון , וירדוף אחריו יהוא . אך יש גמגום בדבר , שהרי לא היתה ממשלת יהוא בשומרון עד יום המחרת , כמו שמפורש בענין ( לקמן יא ) : ויכתוב יהוא ספרים וישלח שומרון וגו' . רבותינו פירשו באגדת חלק ( סנהדרין קב ב ) והוא מתחבא בשומרון , שהיה קודר אזכרות וכותב עבודת כוכבים תחתיהם . ולפי דבריהם יש לומר , שאין החבאה זו מפני יהוא , אלא כך פירושו , ויבקש את אחזיהו וילכדוהו כשהיה נס דרך הגן , והוא היה מרשיע לעשות מתחילה , שהיה בא לשומרון והתחבא מפני שרי יהודה , לעשות התועבה הזאת , לפי שיושבי שומרון עובדי עבודת כוכבים ומזלות היו , ויביאוהו אל יהוא , אנשי יהוא שרדפו אחריו , ויאמר הכהו אל המרכבה : במעלה גור . ששם הביאוהו אליו : וינס מגדו . מוכה בנכליות :

גם אתו הכהו . כי גם הוא מבית אחאב , עובד עבודת גלולים כמוהם : אל המרכבה . בעודו יושב במרכבה : במעלה גור . כאלו אמר , והכהו במעלה גור , וקצר הכתוב , וסמך על מה שאמר גם אותו הכהו : את יבלעם . סמוך ליבלעם : וינס מגדו . אחרי אשר הכהו , נס אל מגידו : וימת שם . רצה לומר : הומת בדבר הקשר ההיא של יהוא , כי בדברי הימים ( ב כב ט ) נאמר שמת בשומרון , כי לשם בא ממגידו :

ואחזיהו מלך יהודה ראה וינס . ספר בד''ה שכבר היה אחזיהו מתחבא בשמרון ויביאוהו אל יהוא ואולם קצר בזה המקום והנה כשהביאוהו אל יהוא אמר להם שיכוהו אל המרכבה בחצים והנה אמר להם זה בהיותו בעליית גור אשר את יבלעם ושם הכוהו בחצים ונס מוכה אל מגדו וימת שם והנה זכה לקבורה מפני היותו בן יהושפט אשר דרש את ה' בכל לבו כמו שנזכר בספר ד''ה :

השאלות: וימת שם זה סותר להנאמר בדברי הימים שמת בשומרון? :

וינס מגדו וימת שם ובדברי הימים אומר שלכדוהו והוא מתחבא בשומרון ויביאהו אל יהוא וימיתהו, ומבואר בדברי הימים שמת אחר שמתו אחי אחזיה שזה היה בעת שבא יהוא לשומרון, וי''ל שהיה מתחבא בשומרון ואחר שבא יהוא לשומרון יצא לברוח למגידו וילכדהו במגידו ויביאהו אל יהוא וימיתהו, ושני המעשים אמת והשלים עזרא מה שקצר בספר מלכים :

בקבורתו . אשר כרה לו בחייו :

ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה . למעלה הוא אומר בשנת שתים עשרה , ועל כרחך יהורם אביו לא מת אלא בשנת שתים עשרה ליורם , שהרי בשנת חמש ליורם מלך , ושמונה שנים מלך , ומהו שאמר כאן בשנת אחת עשרה , אומר אני , שמלך בחיי אביו שנה , לפי שהיה נגוף בתחלואים רעים , כמו שנאמר בדברי הימים ( ב כא יח ) : ואחרי כל זאת נגפו ה' לחלי לאין מרפא , ויהי לימים מימים יצאו מעיו עם חליו וגו' , וימליכו יושבי ירושלים את אחזיהו . כאן הוא אומר בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו , ובדברי הימים ( ב כב ב ) בן ארבעים ושתים שנה היה במלכו , וכל ימי יהורם אביו ארבעים שנה היו ולא יותר , שנאמר בו שלושים ושתים שנה במלכו , ושמונה שנה מלך , והיאך אפשר לבן להיות גדול מאביו שתי שנים , אלא עשרים שנה לפני שנולד , שהם שתי שנים קודם שנולד אביו , נגזרה גזרה זו , מיום שנשא אסא את בת עמרי ליהושפט בנו נגזרה גזירה על בית דוד , שתכלה עם בית אחאב , וכן הוא אומר ( שם פסוק ז ) : ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבא אל יורם וגו' . כך שנויה בסדר עולם , ובתוספתא דסוטה ( יב ג ) . אך בכל המקרא לא מצינו שנשא יהושפט את בת עמרי , אך מצאתי בדברי הימים ( ב יח א ) ויתחתן לאחאב , ושמא זו היא אחותו שנשא , ובשנת שלושים ואחת לאסא נשאה , שנאמר ( מלכים א טז כג ) : בשנת שלושים ואחת לאסא מלך עמרי . ושנינו בסדר עולם , שמלך מלכות שלימה , שהרי שש שנים קודם לכן מלך על חצי העם , וכשנשא אסא את בתו ליהושפט , נתעלה עמרי והרגו את תבני , צא וחשוב משנת שלושים ואחת לאסא עד מות אחזיהו , ותמצאם ארבעים ושתים :

ובשנת אחת עשרה . רוצה לומר : אחר שעבר שנת י''א , כי בי''ב מלך , וכמו שנאמר למעלה ( ח כה ) : בשנת שתים עשרה וכו' , כי יהורם אביו מלך בה' ליורם בן אחאב , וימי מלכותו ח' שנים מקוטעות , וכלו אם כן בי''ב ליורם בן אחאב , ואז מלך אחזיה :

השאלות: סותר להנאמר למעלה (ח' כ''ה) בשנת שתים עשרה :

ובשנת אחת עשרה ולמעלה (ח' כ''ה) אמר בשנת שתים עשרה, כי יורם אביו חלה שנה אחת והמלך בחיי אביו וזה בשנת י''א ליורם, ואחר מות אביו המלך שנית וזה בשנת י''ב ליורם, וספר זה פה להודיע שמלכותו לא היה ברצון כולם כמ''ש בדברי הימים וימליכו יושבי ירושלים את אחזיה כי שאר בני יהודה לא היה דעתם נוחה ממנו, רק שהמלך בחיי אביו ובחרו אותו ברצון אביו, וע''כ לא באו חילו (שעמדו ברמות גלעד) לריב ריב מלכם ולהצילו :

ותיטב את ראשה . ( תרגום : ) ותקנת ית רישה , כדי שתהא לחן בעיני יהוא , וישאנה :

ותשם בפוך עיניה . כמו ותשם פוך בעיניה , וכן ( תהלים עד ז ) : שלחו באש מקדשך , ומשפטו : שלחו אש במקדשך : ותיטב את ראשה . תקנה צעיף ראשה וקשטה עצמה , למצוא חן בעיני יהוא , לבל יהרגנה :

בפוך . הוא כחול שחור , וכן ( ירמיהו ד ל ) : כי תקרעי בפוך עיניך : ותיטב . ענין תקון , כמו ( שם ב לג ) : מה תיטבי דרכך : ותשקף . ראתה והביטה :

ותשם בפוך עיניה . ר''ל שכבר קשטה את עצמה ושמה פוך בעיניה להיטיב ראותה אולי עשתה כדי שתשא חן בעיניו ויחמול עליה ולא יהרגנה או עשתה זה להחזיק המלוכה עדיין והוא יותר נכון ולזה אמרה בגאוה ליהוא השלום זמרי הורג אדניו :

ותשם בפוך היא חשבה שתמצא חן בין שרי החיל, ושימצא מי מהם שיחזיק בידה נגד העבד המורד באדוניו, ולכן אמרה זמרי הרג אדוניו להזכיר כי זמרי נהרג ולא אבו ישראל להמליך את המורד והורג אדוניו :

ותאמר השלום . תרצה להיות עמו בשלום : זמרי הרג אדניו . אם הרגת את אדוניך אין זה דבר חדש , שהרי זמרי גם הוא הרג את אלה בן בעשא :

השלום . האם תרצה להיות עמי בשלום : זמרי הורג אדניו . לפי שגם זמרי הרג את המלך אלה בן בעשא , לזה קראה אותו בשם זמרי , וכאילו באה להקל אשמתו , לומר שכבר היה לעולמים , וכדי להחניפו אמרה כן :

מי אתי . מי בכם לעזרתי :

מי אתי מי . מי בעזרתי : וישקיפו אליו . כאומרם הננו למצותיך :

סריסים . שרים :

שמטוה . מן החלון ארצה :

שמטוה . הזיזו אותה מן החלון , להפילה לארץ : וירמסנה . יהוא רמסה ברגליו :

שמטוה . ענין הזזה מן המקום , כמו ( שמואל ב ו ו ) : שמטו הבקר : ויז . מלשון הזיה ונטיפה :

שמטוהו . כתוב שמטוה קרי והכתוב שב אל גוף איזבל כאילו יאמר שמטו גופה כדי שיפילוהו לארץ וזהו סקילה כמו שסוקל נבות כי הסקילה היא אם בשליכת אבנים על הנסקל או ביריית הנסקל על האבן כאמרו כי סקול יסקל או ירה יירה והנה זה היה מדה כנגד מדה : וירמסנה . רמס אותה יהוא אחרי נפלה להמיתה בשלמות ולקיים מה שנאמר והיתה נבלת איזבל כדמן על פני השדה :

פקדו נא . זכרו את הארורה הזאת וקברוה , כי בת מלך היא , ואין מדרך המוסר לנהוג בה בזיון אחר המיתה :

הגלגולת והרגלים . אמרו רבותינו ( פרקי דרבי אליעזר פרק יז ) : שהיתה מרקדת לפני חתנים בידיה וברגליה ומכשכשת בראשה :

כי אם הגולגולת וכו' . ושאר כל הגוף אכלו הכלבים , כדבר ה' . ואמרו רבותינו ז''ל ( פרקי דרבי אליעזר פרק יז ) : בזכות שהיתה מרקדת ברגליה , ומטפחת בידיה , ומרכנת בראשה , לפני הכלה לשמחה , לזה נשארו ולא אכלוה הכלבים :

הגלגלת . הראש :

ולא מצאו בה כי אם הגלגולת הנה היעוד היה שיאכלו אותה הכלבים בחלק יזרעאל, דהיינו בחלקת השדה ששם הומת נבות, והיא הומתה בעיר רחוק מן החלקה, והכלבים לקחו את גויתה ונשאוה לחלקת נבות ושם אכלוה, ולא מצאו במקום שהומתה רק הגלגולת וכפות ידים ורגלים, והשיעור שמטמא באהל הוא רוב בנינו או רוב מנינו (כמ''ש בפ''ב דאהלות). ורוב בנין דהיינו השדרה והשוקים והירכים נלקח משם, רוב מנין העצמות שהם כפות הידים והרגלים והגלגולת שהם קכ''ח עצמות נשארו ונקברו, ועל זה אמר :

דבר ה' הוא . ולא במקרה בא :

בחלק יזרעאל . ידמה שבכרם נבות נפלה ושם אכלו בשדה הכלבי' כי אצל בית אחאב היה כרם נבות :

דבר ה' הוא שמה שלקחוה הכלבים לחלקת נבות מפני שה' דבר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים :

כדומן . תרגומו : כזבל :

כדומן . כזבל המפוזר בארץ , כן היו אבריה מפוזרים : זאת איזבל . כי רוב הגוף אכלו הכלבים , והנשאר לא היה שמה עליה . ( א ) האמנים אחאב . האמנים של אחאב :

כדומן . כזבל , כמו ( ירמיהו ח ב ) : לדומן על פני האדמה :

והיתה רצה לומר ומה שלקחו את הגוף והשאירו הגלגולת וכפות הידים, מפני שאמר שתהיה נבלת איזבל כדומן שמשליכים אותו אל פני השדה, וכן גררוה לשדה נבות, אשר לא יאמרו זאת איזבל ולכן נכרת הראש ופרצוף פנים בל יוכר כלל שהיא איזבל :