כל זרע . בכדי שתמלוך היא , מבלי מערער :

ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה . הנה זה היה מאת הש''י לכלות הזרע הבא מאת בית אחאב כי הנותר שלא המית יהוא המיתה עתליה עד שגם יואש בן בנה הוצרכה יהושבע בת המלך יורם למלטו ולהסתירו מפני עתליהו שלא תמיתהו ולזה גנזה אותו ואת מיניקתו בחדר המטות שהיו שם והסתירו אותו הוא ומניקתו מפני עתליהו ולא הומת והנה הסתירה אותם יהושבע בבית ה' כי שם היתה יושבת כי בעלה היה כהן גדול והנה החביאתם שש שנים ואז היתה עתליהו מולכת על הארץ :

בחדר המטות . בעליית בית קדשי הקדשים , כמה שהוא אומר ( לקמן פסוק ג ) : ויהי אתה בית ה' מתחבא וגו' . עליו אמר דוד ( תהלים כז ה ) : כי יצפנני בסכה יסתירני בסתר אהלו . וקורא אותה חדר המטות , על שם ( שיר השירים א יג ) : בין שדי ילין , וזהו שיסד רבי אליעזר : נפץ חדר המטות , חורבן ביתך יכפר עליהם :

אותו ואת מניקתו . את יואש ומניקתו , החביאה בחדר המטות שהיה בבית המקדש : ויסתירו . אף היודעים הסתירו אותו , לבל יודע לעתליה , ולזה לא הומת :

אתו ואת מניקתו, ובדברי הימים כתב ותתן אתו ואת מניקתו בחדר המטות, וכפי מה שפרש''י שם שהמיתה אותם על ידי דבר וסם המות, ויואש שהיה יונק חלב רצו לתת סם המות למניקתו כדי שיתקלקל החלב, והחדר ששכבו שם בני המלך החולים על מטות דוי, נקרא חדר המטות, ומשם גנבה אותו ואת מניקתו זה סיפר כאן, ובדברי הימים מספר כי המקום שהסתירה אותו שם בביהמ''ק קראו אותו גם כן חדר המטות ע''ש המאורע וע''ש בין שדי ילין כדרשת חכמינו זכרונם לברכה, וזש''ש ותתן אותו בחדר המטות :

ויהי אתה . כי היא היתה אשת כהן גדול , והתמידה לשבת בבית המקדש : ועתליה מולכת . וימי מלכותה ו' שנים מקוטעות :

לכרי . שרי המאות לגבורים , ושרי מאות לרצים . ולשון כרי שלא אמר לכרים , שם דבר של קבוצת הגבורים , ברני''ר בלע''ז : ויכרות להם ברית . שיהיו בעזרתו , להמליך את בן המלך :

ובשנה השביעית . למספר השנים שהיה מתחבא : יהוידע . יתכן שהוא יוחנן הנזכר בדברי הימים ( א ה לה ) , ועיין בסוף הספר בחשבון הדורות : שרי המאות . מן הכהנים והלוים : לכרי ולרצים . גם לקח הכרים והרצים : ויכרות . להיות האהבה ביניהם , ולהיות ידם עמו להמליך את בן המלך , והשביעם על זאת :

לכרי . כמו לכרים , ויקראו כן השרים , על דרך השאלה , וכמו שכתוב ( ישעיהו לד ו ) : מדם כרים ועתודים :

שלח יהוידע ויקח את שרי המאות לכרי ולרצים . הרצון באמרו לכרי לכרים והרצון בו לשרים והם ראשי האבות לישראל כמו שנזכר בספר דברי הימים והנה הרצון בזה שכבר לקח יהוידע שרי המאות לכהנים וללויים ושלח בידם לראשי אבות ישראל ולרצים שיבאו אליו והנה הביא אותם אליו בית ה' וכרת להם ברית עם ה' ועם המלך כמו שזכ' אחר זה שלא יגלה אותם והשביע אותם בשם ה' לעשות מצותו להקים את בית המלך על כסא אביו ואחר זה הראה אותם את בן המלך והוא יואש :

שרי המאות לכרי ולרצים, יל''פ שרי המאות של הכרי והרצים, וכרי הוא מענין כרתי ופלתי שהם הגבורים, ויש לפרש שלקח שרי המאות, וכן לקח הכרי והרצים, ובדברי הימים נזכר אחר כך האדירים והמושלים, וירא אותם את בן המלך ובדברי הימים נזכר שהם סבבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי ישראל וראשי האבות לירושלים ושם כרתו ברית עם המלך וכו' :

השלשית מכם באי השבת . המשמרות היו מתחדשות ובאות בשבת , משמרות כהונה ולויה , אחת נכנסת ואחת יוצאת , וצוה את המשמר הנכנס להתחלק לשלשה חלקים , השלישית בבית המלך , לשמור שלא יעמוד איש על המלך להרגו . והשלישית בשער סור . הוא שער המזרחי שבעזרה שער הסירה : והשלשית בשער אחר הרצים . אף הוא משערי העזרה . ויונתן תרגם : בתרעא דבתרוהי תרעא רהטיא . ושער הרצים , דרך שם באין מבית המלך לבית המקדש , כמה שנאמר בסוף הענין , ואותו שער העזרה שנאמר אחריו שער הרצים , קראו בדברי הימים ( ב כג ד ) : שער הספים :

השלישית . חלק שלישי : באי השבת . כי משמרות הכהנים והלוים , היו מתחלפים בכל שבת , אלו יוצאים ואלו באים , כמה שכתוב בדברי הימים ( ב כג ח ) וקרוים המה באי השבת . ואמר להם : השלישית מכם , רוצה לומר : חלק שלישי משומרי המלך , יהיו מאנשי באי השבת : ושומרי וכו' . המה יהיו שומרי משמרת בית המלך , שלא יהרג בבית המלך מאוהבי עתליה , והשמירה ההיא תהיה אחר שיבוא המלך אל הבית :

ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון השלשית . השלישית מהאנשים אשר צוה יהוידע לשמירת המלך הם מבאי השבת והם המשמר הנכנס לכהנים וללויים והשאר ישתדלו בעבודת בית המקדש וכבר זכר אחר זה כי שתי הידות ההם הם כל יוצאי השבת והם משמר היוצא ולזה יהיו השלישית מהם חצי באי השבת כי כל יוצאי השבת הם שתי הידות והנה באר כי השלישית ישמרו משמרת בית המלך שלא יכנס שם אדם יוכל להזיק למלך והשלישית יעמדו בשער סור והוא השער המזרחי שהיו טמאי' בלתי יכולים להכנס שם ולזה היה נקרא שער סור כטעם סורו טמא ובד''ה נקרא שער היסוד כי הוא היסוד הראשון מהקדושה והשלישית בשער שהוא אחר הרצים והנה תשמרו את משמרת הבית בית מסח והוא המקום שפרצו בבית בני עתליה המרשעת כמו שזכר בספר ד''ה ואולם שתי הידות באלו השלשה חלקים שזכר הם כל יוצאי השבת ושמרו את משמרת בית ה' בעבור המלך שלא ינזק על צד עוזרי עתליהו והקפת' אצל המלך סביב איש כלי מלחמתו בידו והנכנס מהזרים אל הסדרים והמערכות שיהיו מסדרים שומרי המלך יומת כדי לשמור המלך תכלית השמירה ואלו השומרים יהיו את המלך בצאתו ובבאו כדי שלא יקרהו נזק :

(ה-ז) השאלות: בדברי הימים נאמר שוערי הספים, בית המלך, שער היסוד, והמפרשים רצו להשוות שהשנוים האלה ואמרו ששער הרצים הוא שוערי הספים ושער סור הוא שער היסוד, והדברים פליאים, וגם מדוע לא הודיע מה עשו יוצאי השבת? :

(ה-ז) השלישית מכם וכו' בדברי הימים כתוב השלישית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשוערי הספים, והשלישית בבית המלך והשלישית בשער היסוד, וכל העם בחצרות בית ה', ואל יבא בית ה' כי אם הכהנים והמשרתים ללוים וכו' ונדחקו המפרשים להשוות המקראות ולפי הפשט, פי' הכתוב בכאן שהשלישית מכם הם יהיו באי השבת והם ישמרו משמרת בית המלך מבפנים, ועוד שתי שלישים יתחלקו בשמירת הבית מבחוץ, ויהיה שליש אחד בשער סור, ושליש אחד בשער אחר הרצים, ועתה מפרש השליש הראשון שהם באי השבת, ושמרתם את משמרת הבית, רצה לומר בית המלך, מסח שלא יסיחו דעתם רגע ושתי הידות השנים (שהם אלה שעמדו בשער סור ובשער אחר הרצים) יהיו כל יצאי השבת, והם ישמרו את משמרת בית ה' מבחוץ (ויש לפרש ושמרו את משמרת שישמרו את המשמרת, רצה לומר שומרים סביב שומרים) ויהיו גם כן לצורך המלך, והנה לא פורש כאן בפרטות איך נחלקו השומרים מבפנים מבאי השבת רק אמר סתם ושומרי משמרת בית המלך, ובדברי הימים פי' עזרא הסופר ששמירת באי השבת נחלק לשלשה, אחד לשוערי הספים, ואחד בבית המלך ואחד בשער היסוד, וכן וכל העם בחצרות בית ה' היינו יתר העם שהם שתי הידות יוצאי השבת יהיו בחצרות בית ה' שומרים מבחוץ, כמו שחשב בספר מלכים :

ושמרתם את משמרת הבית מסח . שמירה זו צום על החלק הראשון שאמר עליו ושמרו את משמרת בית המלך : מסח . שמרוהו מאד , שלא תסיחו דעתכם , לשון נואש ( שמואל א כז א ) , שלא יהא יאוש בדבר , ומ''ם של מסח , מן היסוד :

והשלישית . חלק שליש השני , ישמרו ב'שער סור' ואמרו רבותינו ז''ל , שהוא שער המזרחי , ויקרא כן על שם שמשם היו הטמאים פורשים , על שם הכתוב ( איכה ד טו ) סורו טמא קראו למו . ובדברי הימים ( ב כג ה ) נאמר שער היסוד , והיא היא , לפי שהיתה מקום התחלת הקדושה , כמו יסוד להבנין : והשלישית . חלק שליש השלישי , ישמרו בהשער אשר אחריו , ' שער הרצים' כן תרגם יונתן : את משמרת הבית . לבל יבוא מי בו להרוג את המלך : מסח . תרגם יונתן : מדאשתלי , ורוצה לומר : שישמרו מבלי היסח הדעת :

מסח . מלשון היסח הדעת :

ושתי הידות בכם . שאמרתי שיהא בשער סור ובשער הרצים , ועמהם כל יוצאי השבת , כל אנשי משמר היוצא : ושמרו את משמרת בית ה' אל המלך . שלא יבואהו נזק מתוך בית ה' , ולא הוצרך לכל זאת אלא שבת ראשונה , עד שהומתה עתליה , וברחו עוזריה מן העיר :

ושתי הידות בכם . שני שלישים בשומרי המלך , יהיו כל אנשי יוצאי השבת , על כי המה פנוים הם מעבודת המקדש , כי באו במקומם באי השבת , והמה יעבדו עבודת המקדש , ולזה לא יוכלו הם כולם לשמור על המלך , כי אם מחציתם : ושמרו . יוצאי השבת ישמרו בבית ה' , בעבור המלך :

הידות . החלקים , כמו ( בראשית מז כד ) : וארבע הידות :

והבא אל השדרות . איש נכרי שיבא לתוך המחוז הקרוי שדרות , והוא מקום מבוא המלך מביתו לבית ה' . ולא ידעתי מהו לשון שדרות . ויונתן תרגם : סודריא :

וכליו . כלי זיינו : והבא . איש זר הבא אל תוך סדר מערכות השומרים יומת , כי אולי הוא מאנשי עתליה , ומבקש להרוג את המלך : בצאתו ובבואו . בצאתו מן הבית ובבואו אליו :

והקפתם . וסבבתם : השדרות . כמו הסדרות , בסמ''ך , והוא מלשון סדור ועריכה , וכמו שהחיל המסודר יקראו מערכת , כמו כן יקראו סדרות :

והקפתם ובדברי הימים אומר והקיפו הלוים את המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הבית יומת והיו את המלך בבואו ובצאתו, וכבר בארתי ששם דבר על השומרים מבפנים, וכאן דבר על השומרים בכלל, ופי' את השומרים שמבחוץ, כאן פי' והקפתם על המלך היינו השומרים בחוץ ושם אומר והקיפו את המלך היינו השומרים בפנים שהקיפו אותו ממש, כאן אמר שהבא אל השדרות יומת דהיינו במקום שמתחיל הסדר מבחוץ, ושם אמר שהשומרים הפנימים השגיחו שנית שהבא אל הבית יומת, באופן שלא יכנס שום אדם חוץ לגבולו, ולכן אמר כאן שיהיו עם המלך בצאתו ובבואו ושם אמר שיהיו עמו בבואו ובצאתו ששם מדבר משומרים הפנימים שהם קבלוהו בבואו ולוהו בצאתו וכשיצא לוהו השומרים החיצונים בצאתו וכן בחזרה בבואו ולכן אמר כאן בצאתו ובבואו :

איש את אנשיו . כל שר מאה מבאי השבת ויוצאי השבת , לקח את אנשיו :

ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת . והנה לקחו מבאי השבת מחציתם לזאת השמירה וכל יוצאי השבת כמו שקדם והנ' לא הטריח יהוידע המשמרו' האחרות לזאת השמירה :

החנית . רוצה לומר : קבוצת החניתות : אשר למלך דוד . אשר עשאם דוד , והיו מונחים בבית ה' :

השלטים . כעין מגינים :

ויתן הכהן לשרי המאות את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד . ר''ל שהקדיש אותם המלך דוד :

את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד ושלמה עשה שלטי זהב כנזכר למעלה (א' י') ויחסם אל דוד כי נעשה מן הזהב שהניח דוד, ובדברי הימים אמר ואת המגנים ולא נזכרו כאן, כי לקחם שישק והיו מגני נחושת תחתיהם הנזכר למעלה (א' י''ד) :

ויעמדו הרצים . מלבד באי השבת ויוצאי השבת , עמדו הרצים על פני רוחב הבית , ורוצה לומר : בעזרה : למזבח . לפני המזבח וההיכל : על המלך . סמוך למלך וסביבו :

מכתף . מצד :

על המלך סביב . ר''ל אצל המלך סביב :

למזבח ולבית רצה לומר קצתם שמרו למזבח שהם השומרים הפנימים מבאי השבת, וקצתם שמרו הבית שהם שומרים החיצונים ממוצאי השבת, ושניהם עמדו מכתף הימנית עד כתף השמאלית, משמרת לפנים ממשמרת (יב) את הנזר ואת העדות פרש''י שהוא ספר תורה, ובאמת כפי הדין היה צריך שיכתוב לעצמו ספר תורה אחר שמלך, רק לפי שעה נתנו עליו, ובפרט שיש לחקור אם יוצא אחר כך בספר תורה שצוה לכתוב כשהיה קטן, וימשחהו ובדברי הימים כתוב וימשחהו יהוידע ובניו, כי משיחת המלך צריך שיהיה ע''פ נביא וזכריה בן יהוידע היה נביא, וכבר פי' חכמינו זכרונם לברכה בהוריות וכריתות שהגם שמלך בן מלך אין צריך משיחה, כאן משחוהו מפני מחלוקת עתליה (יג) קול הרצין העם, פי' קול הרצים וקול העם, ובדברי הימים קול העם הרצים והמהללים את המלך, ויש לפרש כאן גם כן קול הרצים, וקול העם המהללים :

את הנזר ואת העדות . ספר התורה , כמו שכתוב ( דברים יז יט ) : והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו . ורבותינו אמרו ( עבודה זרה מד א ) : הנזר הוא העדות , שכל הראוי למלכות הולמתו , ושאינו ראוי למלכות אינה הולמתו :

ויוצא . ממקום מחבואו : הנזר . כתר מלכות : העדות . היא התורה , הנקראת עדות , ותלו אותה בזרועו , וכמו שאמרו רבותינו ז''ל ( סנהדדרין כב א ) בספר תורה היתירה של מלך , או הוא מלשון עדי וקשוט ורצה לומר : קשט אותו בגדי מלוכה , מאבני יקר : ויכו כף . היא דרך שמחה :

הנזר . הכתר : העדות . מלשון עדי וקשוט . או על הספר תורה יאמר :

את הנזר ואת העדות . ר''ל הכתר ואחשוב שנתן אצלו התורה שנקראת עדות שיקרא בה כל ימי חייו והיתה עמו כמו שנזכר בתורה : וימשחוהו . מפני מחלוקת עתליה הוצרכו למשחו מצורף לזה שלא היה מפורסם מאד שיהיה בן המלך :

קול הרצין העם . קול מרוצת העם , וכאילו אמר , קול העם הרצין :

את קול הרצין העם . ר''ל קול הרצין וקול העם :

העמוד . הוא מעמד המלך בבית ה' : קשר קשר . מרד מרד יש כאן :

על העמוד . רוצה לומר : על מקום מיוחד למלך לעמוד שם , וזהו כמשפט , רצה לומר : כמנהג המלך וכן נאמר בדברי הימים ( ב כג יג ) : על עמודו והיא היא : קשר קשר . מרד יש כאן , וכפלה דבריה כדרך החרד :

עומד על העמוד . ר''ל אצל העמוד :

הוציאו אותה . מבית המקדש לשדרות , והביאו אותה דרך בית השדרות לבית המלך , ואל תניחוה לצאת דרך מוצא העזרה אל העיר , פן תמצא עוזרים ומתחברים אליה : והבא אחריה . בעזרתה : המת בחרב . להמית בחרב :

פקודי החיל . הממונים על החיל : הוציאו אותה אל מבית לשדרות . רצה לומר : הוציאו אותה מחוץ לבית המקדש אולם תלך אל מבית לשדרות , רצה לומר : מבפנים למערכת השומרים , לבל תמלט : והבא אחריה . להיות בעזרתה , דתו להמית בחרב : כי אמר וכו' . ולזה לא הרגוה מיד :

הוציאו אותה אל מבית לשדרות . ר''ל הוציאו אותה בדרך שתהיה תמיד מבפני' לסדרים ולמערכות השומרים את המלך כדי שלא תמלט ותנוס : והבא אחריה המת בחרב . ר''ל הנמשך אחריה לבא עמה תמיתו בחרב כדי שלא יאספו אליה ותחחזק מעט והנה שמו לה מקום לנוס אשר בחרו ולזה באה דרך כניסת הסוסים בית המלך ושם לא היתה יכולה לנטות אנה ואנה והרגוה שם כי לא רצה הכהן שתומת בית ה' :

אל מבית לשדרות אל מקום שהוא בפנים של סדרי המערכה של השומרים החיצונים שהיו סביב הבית, כדי שלא תומת בבית ה' :

וישמו לה ידים . מקום , אשטנצ''א בלע''ז :

וישימו לה ידים . עשו לה מקום פנוי ללכת מבית ה' , ובאה אל בית המלך בדרך אשר הסוסים באים בה , ושם נהרגה :

בין ה' ובין המלך ובין העם . שיהו המלך והעם אחרי ה' , ואחר כך בין המלך ובין העם , שיהו עבדים למלך :

להיות לעם לה' . מוסב גם על ובין המלך , שגם הוא יעבוד את ה' : ובין המלך ובין העם . שהמלך ילחום מלחמות העם והם יעבדוהו כמשפט הראוי למלך :

ויכרות יהוידע את הברית . הנה ראשונ' כרת ברית בין ה' ובין המלך והעם שיהיו לעם ה' ואחר כן כרת ברית בין המלך ובין העם שהוא יהיה להם למלך והם יהיו לו לעם :

בין ה' וכו' רצה לומר כרת ברית שהמלך והעם יעבדו את ה', וזה הברית בין ה' ובין המלך והעם, ואחר כך כרת ברית בין המלך ובין העם שיהיו נאמנים למלכם, בענין שהברית השני תלוי בראשון, וכן היה אחר כך שכאשר עזב את ה' קשרו עליו קשר והרגוהו :

פקודות . ממונים לשמור במקום משמרתם כהלכתן , כי עתליהו בטלה את סדר משמרות הבית :

פקודות על בית ה' . ממונים כפי שתקן דוד , כי בהיותם עובדים לבעל בטלו הממונים :

ויתצהו . מלשון נתיצה ושבירה : היטב . רוצה לומר : בחוזק , וכן ( דברים ט כא ) : טחון היטב : מתן . כך שמו :

ואת מתן כהן הבעל . אחשוב שהרצון בזה שהנתנים לכהן לבעל והם שאר הכהנים שהיו שם עובדים עמו הרגום כלם לפני המזבחות : וישם הכהן פקודות על בית ה' . ר''ל שמנה שם מנויים ופקידות כדי עניינו מסודר בתכלי' הסדור והנה מענין אלו המנויים העמדת המשמרות על ענינם הראשון :

ויבאו כל עם הארץ, וכן עשו בפועל שהקדימו תחלה לקיים דברי הברית הראשון במה שבטלו בית הבעל והרגו את כהן הבעל, והכהן שם פקודות על בית ה', ומפרש בדברי הימים שהיו הפקודות שיקרבו התמידים כהלכתם, ולשמור את הבית כמצות הכתוב כמ''ש בריש מסכת תמיד :

ויבאו דרך שער הרצים . אל בית המלך :

ויבאו דרך שער הרצים . ידמה שזה השער היה נקרא כך מימי רחבעם כי אז עשה רחבעם מנוים והפקידם אל תא הרצים :

ויקח אחר כך קיימו הברית השניה בין המלך ובין העם, ומ''ש את הכרי ואת הרצים פי' בדברי הימים את האדירים ואת המושלים :

והעיר שקטה . לא נתעורר עוד מלחמה בעבור זה , כי את עתליה המיתו , ולא היה עוד מי לעורר מלחמה :

שקטה . נחה :

ואת עתליהו המיתו בחרב בית המלך, כבר נזכר שהמיתו אותה. וי''ל שתחלה עשו אותה גוסס ואחר כך גמרו מיתתה כדין, וימיתוה בחרב של בית המלך, כדין המתחייב למלך שמיתתו בסייף :