ואלישע דבר אל האשה . זה שבע שנים : כי קרא ה' לרעב . הוא הרעב אשר היה בימי יואל בן פתואל :

באשר תגורי . במקום שתרצה לגור : וגם בא . כבר התחיל לבוא אל הארץ , ויתמיד שבע שנים :

(א-ו) השאלות: למה יספר המעשה הזה שהוא ענין פרטי ואין שם לא נס ולא ענין כללי? :

ואלישע דבר זה היה מקודם מעת שהתחילו שני הרעב, ולכן הקדים השם אל הפעל, אל האשה אשר החיה את בנה י''ל בדרך הדרוש כי היה בכח אלישע לבטל גזרת הרעב, רק על ידי שהחיה את בנה ולקח מפתח של תחיה לא היה יכול ליקח מפתח של פרנסה כמש''פ חכמינו זכרונם לברכה שמטעם זה בעת שהוצרך אליהו להחיות בן הצרפית הוצרך להחזיר מפתח של גשמים, כי קרא ה' לרעב רצה לומר כבר יצאה הגזרה מאת ה', וגם כבר התחילה כי בא אל הארץ וימשך שבע שנים :

ותקם האשה ותעש כדבר איש האלהים כי בעצמה לא היתה יוצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ בל תענש כמו שנענש אלימלך, בפרט שגם היא היתה אשה חשובה, רק אחר שהיה ע''פ נביא עשתה כן :

אל ביתה ואל שדה . שהחזיקו בה גזלנים :

אל ביתה . כי החזיקו בה אחרים , בהיותה בפלשתים :

ותבא לצעק אל המלך אל ביתה ואל שדה . ר''ל שהחזיקו בהם אנשים והיתה מבקשת קרקעותיה ופירותיה מיום נסעה :

כל הגדולות . כל הנפלאות הגדולות אשר עשה , כי לא ידע המלך מכולם :

והמלך, יספר איך עמד לה זכות אלישע, והזמין ה' שבאותו עת שבאה לפני המלך דרש המלך מגחזי שיספר לו כל הגדולות שעשה אלישע היינו הנפלאות שלא ידע מהם המלך, על זה אמר את כל :

ויהי הוא מספר . בעת שספר למלך מה שהחיה אלישע את בן השונמית , קרא מקרה שבאה אז השונמית עם בנה , לצעוק אל המלך בעבור ביתה :

ויהי ובעת שספר לו מן המת שהחיה, באה האשה, וגחזי החזיק אמתת דבריו במה שאמר זאת האשה וזה בנה :

השיב . אמור להשיב לה הכל , ואף תבואות השדה , אשר גדל בה מעת עזבה את השדה עד עתה :

סריס . שר : עזבה . הניחה :

וישאל המלך לאשה ותספר לו . ר''ל שכבר שאל לה זה הענין שספר גחזי שעשה אלישע מהגדולות ותספר לו שהענין הוא כן : ויתן לה המלך סריס אחד . ר''ל שר אחד וצוה שישיב לה את כל אשר לה מהקרקעות ואת כל תבואת השדה מיום עזבה את הארץ ואולם מהבית לא צוה לתת לה שכירות וזאת קצת ראיה שהדר בחצר חברו שלא מדעתו אינו חייב להעלות לו שכר :

וישאל והמלך שאל אותה וכוונו דבריהם, שמזה ידע אמתת הספור, ויתן לה המלך סריס אחד הנה כפי הדין הי''ל לשאול תחלה את המחזיק פן יטעון שקנה השדה כיון שאכל שני חזקה, וכן היה צריך שהיא תביא ראיה שהיה השדה שלה, אולם כיון שגחזי נמצא שם העיד שכדבריה כן היא שהשדה והבית שלה כי הכיר עניניה, וי''ל שהיה אז שעת חירום בין פלשתים לארץ ישראל, כי בשנה הי''ב ליהורם שזה היה סוף ז' שני רעב פרצו פלשתים ביהודה (כמ''ש בד''ה ב' כ''א), ומסתמא היה להם מלחמה מקודם שלכן הרגו כל בית המלך כנזכר שם והיתה המלחמה ד' שנים מקודם, בענין שבסוף שלש שנים הראשונים שהיתה בארץ פלשתים היה שעת חירום ואין מועיל חזקה (כמ''ש בחושן משפט סי' קמ''ג), לכן צוה להשיב לה כל אשר לה הבית והשדה ואת התבואות, לא שכר הדירה :

ויבא אלישע דמשק . להחזיר את גיחזי בתשובה ( סוטה מז א ) :

ויבא אלישע דמשק, פי' שבא בעבורה של עיר, לא לדמשק ממש, שכן משמע מלשון בא איש האלהים עד הנה, ומלשון לך לקראת איש האלהים, שמשמע שעדיין לא היה בעיר, וכמו ויהי בהיות יהושע ביריחו, שפי' שהיה בעבורה של עיר, וע''כ אמרו חכמינו זכרונם לברכה שבא להחזיר את גחזי בתשובה, שמסתברא שגחזי בשהיה מצורע ישב חוץ לעיר ולשם בא אלישע, שאחר שנדחה מאלישע יצא לחוץ לארץ, ואפשר בא לבקש שכר מנעמן שצרעתו נדבקה בו :

וכל טוב דמשק . כל מיני מאכל טוב הנמצא בדמשק :

בנך . רצה לומר : מכניע לך כבן לאביו :

וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל . והנה אחשוב שזאת היא המנחה שלקח בידו ר''ל תחת רשותו ותהיה וי''ו וכל טוב בפ''א רפה בלשון ישמעאל ר''ל שהיא ללא ענין והרצון בו כל טוב דמשק :

חיה תחיה . כלפי חזאל אמר , שיחיה תחת בן הדד למלכות :

אמר לו . רצה לומר : לנחמו אמור לו שיחיה , אבל האמת הוא אשר הראני ה' בנבואה , כי מות ימות :

לך אמור לו חיה תחיה . ר''ל שכבר הראהו השם ית' כי מות ימות אך כדי שלא יאמרו כי מהפחד מת אמר לו חיה תחיה וזה דבר ראוי לנביאים כי בזה יתאמת יותר אמתות נבואתם :

השאלות: אם הראהו ה' שימות איך צוה שיאמר לו שיחיה? :

והראני ה' פי' שמן החולי הזה יחיה, ובכ''ז ימות מסבה אחרת שכן היה שחזאל המית אותו על ידי המכבר :

ויעמד את פניו . פנים של צער שלו שהיה מבקש לבכות , העמיד , שלא יבכה בפני חזאל , וישם לבו לעמוד ולהתאפק : עד בוש . כמו בושש , ולא יכול להתאפק ויבך :

ויעמד . העמיד את פניו לצד אחר , לבל יראה דמעות עיניו מזלפין : וישם עד בוש . שם פניו בצד האחר עד התעכב זמן רב , וכשלא יכול עוד להתאפק , הרים קול בבכי , והחזיר פניו מעתה , הואיל ואי אפשר עוד להסתיר הבכי :

בוש . ענין איחור , כמו ( שופטים ג כה ) : ויחילו עד בוש :

ויעמד את פניו . ר''ל שכבר התאפק להעמיד פניו שלא יבכה ושם ידיו על פניו שלא יראהו חזאל בוכה ולא יכול להמנע מלבכות :

ויעמד תרגם יונתן ואסחר ית אפוהי ואוריך עד סגי :

תרטש . לשון ביקוע המעים , ואב לכולן ( ישעיהו יג יח ) : וקשתות נערים תרטשה : והרותיהם . מעוברות שלהם :

כי ידעתי וכו' . וזוכר אני עתה בדבר , ולזה אבכה : מבצריהם . ערי מבצריהם , תבעיר באש : והרותיהם . הנשים ההרות , תבקע בטנם להוציא הולדות :

תשלח . ההבער קרוי שלוח , כי עשה יעשה שליחותו , שהולך ממקום למקום ושורף הכל : ועולליהם . בניהם הקטנים : תרטש . ענין בקיעה , כמו ( הושע יד א ) : עולליהם ירוטשו :

מבצריהם תשלח באש . רוצ' לומר הערים הבצורות אשר להם : ועולליהם תרטש . אחשוב שהרצון בזה שיהיה סבה שיהיה רטושים ועזובי' כשיהרג אבותיה' ואמותיהם : והרותיהם תבקע . רוצה לומר הנשים ההרות וזה דרך אכזריות או יהיה הרצון בהרותיהם המגדלים החזקים הבצורים ובנויים בהרים וענין בקוע הוא בקוע חומותיהם וכמוהו על בקעם את הרות הגלעד והנה זה הפירוש השני הוא היותר נכון לפי מה שאחשוב :

כי מה עבדך . וכי כוחי רב כל כך לעשות כדבר הזה : מלך . ואז יהיה בידך הכח הרב הזה :

הראני ה' אותך מלך על ארם . הנה זאת היא משיחת חזאל למלך שאמר השם יתברך לאליהו :

המכבר . תרגום יונתן : גונבא , וכן ( שופטים ד יח ) : ותכסהו בשמיכה , תרגום : בגונבא , והוא בגד : ויפרוש על פניו . להצטנן :

ויפרוש על פניו . להקיר חמימות אש החולי : וימות . בעבור זה מת , כי סרה החום מן החוץ אל הפנים :

המכבר . תרגם יונתן : גונבא , והוא מין בגד עב , כי ותכסהו בשמיכה ( שופטים ד יח ) , תרגומו כמו כן : בגונבא :

ויהי ממחרת ויקח המכבר ויטבל במים ויפרש על פניו וימת . אחשוב כי המכבר הוא הנקרא נוא''ה בלע''ז והנה טבל אותו במים קרים כי היה מתרעם בן הדד מתגבורת החום הנכרי ועשה זה להשקיט החום ההוא וזה עוד למהר המות ומלך חזאל תחתיו כמו שאמר לו אלישע :

ויקח זה עשה חזאל כדי להמיתו על ידי שנצטנן והוא א''ל שרפואה הוא עושה, וזה הבין מדברי הנביא שהוא ימיתהו :

ובשנת חמש וגו' . יהושפט המליך את יורם בחייו שתי שנים כשחזרו מן המלחמה שנלחמו במלך מואב , כך שנויה בסדר עולם . בשנת חמש ליהורם ויהושפט בשנת חמשים , שנגזרה גזירה על יהושפט ליהרג ברמות גלעד , אלא שתלה לו בשביל שזעק , שבע שנים :

ובשנת חמש ליורם בן אחאב . שנויה בסדר עולם : שיהושפט המליך את יהורם בנו שתי שנים שלימות בחייו , דהיינו בשנת כ''ג למלכו . כי כ''ה מלך , והיה אם כן בשנת ה' ליורם בן אחאב , כי הוא מלך בי''ט ליהושפט , ולזה אמר ובשנת חמש ליורם בן אחאב וכו' ויהושפט וכו' , ורצה לומר : אז יהושפט מלך את יהורם בנו , ויהיה 'מלך' כמו 'המליך' . או , מלת חמש עומדת במקום שתים , וכאילו אמר וחמש ליהושפט , וחישב מזמן מלחמות רמות גלעד , שהיה ראוי למות לולא חמלת ה' עליו , וכאילו נעשה אז בריה חדשה , ומלך אז , אבל ליורם בן אחאב הם חמש שנים מקוטעות , והם קצת שנת י''ט מיהושפט וכ' וכי אם וכ''ב וקצת כ''ג , כי אז המליך את יהורם בנו , והם שתי שנים לפני מותו , כי בכ''ה מת , וליהושפט עצמו הם חמש שנים שלימות מזמן מלחמות רמות גלעד , והם מקצת שנת י''ח מתחילת מלכותו , וי''ט וכ' וכי אם וכ''ב , ומקצת שנת כ''ג . ( יז ) שמנה שנים . ומקוטעות היו , ובהם כלולים שתי השנים אשר מלך בחיי אביו :

ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל . כבר בארנו זה במה שקדם והרצון בו שכאשר עברו חמש שני' ליורם בן אחאב עם יהושפט מלך יהודה שהי' משתתף עמו בהנהגת מלכות ישראל אז מלך יהור' בן יהושפט מלך יהודה :

ובשנת חמש, לדעת חכמינו זכרונם לברכה בסדר עולם נחשבו החמש שנים אלה ליהושפט, וממלחמת רמות גלעד שאז היה ראוי שיהרג כיון שהלך לעזור לרשע וכשצעק אל ה' הוסיף לו ז' שנים, ולבסוף חמש שנים מאותו שעה, שהיה חמש שנים ליהושפט מלך יהודה המליכו את יהורם בן יהושפט על יהודה ומלך ב' שנים בחיי אביו, ומ''ש למעלה (י''ז) וימלך יורם בשנת שתים ליורם בן יהושפט, לפי שיהושפט נתן הממלכה ליורם בשובו מרמות גלעד כמ''ש בד''ה, ומנו מאותו שעה גם ליורם, אבל לא המליכו מלכות שלמה כי אם ב' שנה קודם מותו, ולפי זה צ''ל שעקר החשבון ליהושפט לא ליורם דהא אחזיה מלך באמצע שתי שנים, והרד''ק פי' שחסר מלת מת, והרלב''ג פירש שמפני החיתון שהיה ליהושפט עם אחאב היה יהושפט מולך ומנהיג מלכות ישראל (אחרי שמת אחאב) עם מלך ישראל, כי היו חולקים לו כבוד מפני שהיה זקן ושהתחתן עם אביהם, ופירש בשנת חמש ליורם ויהושפט כי שניהם הנהיגו את המלכות משמלך יהורם בן אחאב, וכן משמע בד''ה שיהושפט הנהיג את ישראל כמ''ש (בד''ה ב' יט) וישב ויצא בעם מבאר שבע עד הר אפרים וישיבם אל ה' אלהי אבותיהם, וזה היה במלכות אפרים, ונאמר ביהורם בן אחאב ויעש הרע רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו שזה גרם שותפות יהושפט :

כי בת אחאב היתה לו לאשה . והנה במה שאחר זה קראה בת עמרי ואחשוב כי היתה בת אחאב אך פעם יחסה אל אביה ופעם אל אבי אביה :

ניר . ממשלה :

ולא אבה . עם שהיו ראוים להשחתה , כי יהורם וביתו עשו הרע : את יהודה . רצה לומר : מלכי יהודה : כל הימים . רצה לומר : כל ימי המלכות :

ניר . כמו נר , ורוצה לומר : מלך , המאיר כנר :

לתת לו ניר לבניו כל הימים . רוצה לומר שיתן מלכות לבניו כל הימים :

ולא אבה ה' להשחית הנה בברית אשר כרת ה' לדוד הבטיחו שאם יעזבו בניו את תורת ה' יענשם ולא יסיר מהם המלוכה, כמ''ש (ש''ב ז') אשר בהעוותו והוכחתיו וכו' וחסדי לא יסיר וכו', ובתהלות (פ''ט) אם יעזבו בניו תורתי וכו' ופקדתי בשבט וכו' וחסדי לא אפיר וכו', אולם על בני הבנים שמרדו יש תנאי שיסיר המלוכה מהם, כמ''ש תהלות (קל''ב) אם ישמרו בניך בריתי וכו' גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך, ולכן תמצא במלכות יהודה שבני מלכים הרשעים אם אחזו מעשה אבותיהם בידיהם לא נתקיימו, כמו אבים בן רחבעם, ויהואחז בן יהורם, אבל יורם עצמו לא הסירו ממלוך, שעל זה אמר שלא אבה ה' להשחית את יהודה למען דוד שהבטיחו לתת לו ניר בבניו כל הימים רצה לומר שהבנים יתקיימו כל הימים ואף שיחטאו, שרק בניהם אם יחטאו יסירם תיכף ממלכות, אבל הם יוסרו בשבט אנשים, כמו שיסר את רחבעם על ידי שישק, וכן מרדו אדום ביהורם שמימי דוד לא היה להם מלך והיו נכנעים תחת ידו ועתה מרדו בו :

וימליכו עליהם מלך . ומימי דוד לא היה להם מלך , כמו שנאמר ( מלכים א כב מח ) : ומלך אין באדום ; ( שמואל ב ח יד ) : וישם באדום נציבים , שמנה מלכים מלכו באדום לפני מלך מלך לישראל , המנוים בספר בראשית ( לו לא-מג ) , כנגדו מלכו בישראל שמנה מלכים , איש בושת , ודוד , ושלמה , ורחבעם , ואבים , ואסא , ויהושפט , ויהורם , ולא היה מלך לאדום , ומה שכתוב למעלה שהלך מלך אדום עם יהורם בן אחאב ועם יהושפט למלחמה על מלך מואב , לא מלך גמור הוא אלא נציב , שאף הוא היה קרוי מלך וכמו שנאמר ( מלכים א כב מח ) : ומלך אין באדום נצב מלך , הנציב היה להם במקום מלך :

וימליכו . כי עד הנה היה עליהם נציב , מלך מתחת יד מלכי יהודה :

בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה . ר''ל כי בימי יורם פשע אדום מתחת יד יהודה ומרדו בהם והמליכו עליהם מלך והעבירו הנציב ששם עליהם מלך יהודה :

הסובב אליו . הסמוכים אל הספר :

צעירה . שם מקום מארץ אדום : קם לילה . כי לא עצר כח ללחום עמהם ביום בפומבי : הסובב אליו . הסמוך אליו , ולא עצר כח ללכת בעומק המלחמה : וינס . אחר שהכה מה בהם , נס מיד לאהליו , כי פחד מאדום :

והנה עבר יורם צעירה וכל הרכב עמו . להלחם עם אדום המורד בו והנה לא מרדו כולם בו אך קצתם הלכו בעזרתו כדי להלחם עם המורדים בו מהאדומים וכשהיה זה שהיה משתדל יהורם להלחם עם אדום המורד בו הנה קם אדום המורד לילה והכה את אדום הסובב אליו להלחם עמו והם אשר באו לעזור את יהורם מלך יהודה והכה בלילה שרי הרכב אשר ליורם וינוסו עם ישראל לאוהליו וגם אז מרדה עיר לבנה בישר' :

ויעבר, וכבר הגיע יורם לתכלית החולשה שירא להלחם עמהם ביום רק קם לילה, ומבואר בד''ה שעבר עם שריו וכל הרכב עמו, ובכ''ז ירא להלחם ביום, והגם שקם לילה לא הכה רק את אדום הסובב אליו רצה לומר אשר היה סביב לירושלים ואת שרי הרכב, ולא גמר המלחמה, וינס העם רצה לומר עם ישראל איש לאהליו ויראו להלחם :

תפשע לבנה . מרדו יושבי לבנה ומרדו במלך , ואיני יודע מאיזה אומה היו , שהרי לבנה מארץ ישראל היא , ואומר אני , שהיו משבט יהודה , ומרדו במלך :

אז . בעת ההיא פשע גם לבנה , ונזכרת היא ביהושע ( טו מב ) בערי נחלת יהודה , והיתה סמוכה לאדום , ופשעה גם היא במלך יהודה :

ועל ידי כן ויפשע אדום לגמרי, וכן לבנה שהיתה ממלכות יהודה פשעו בו :

ויתר דברי יורם, כתוב בד''ה שהרג כל אחיו בני המלך ושהדיח את יושבי יהודה וה' העיר עליו רוח הפלשתים והערבים, וכבשו את יהודה וישבו כל נשיו ובניו ולא נשאר רק יהואחז קטן בניו, והוא מת בחלאים רעים :

ויקבר עם אבותיו בעיר דוד . ובדברי הימים ( ב כא כ ) אומר : בעיר דוד ולא בקברות המלכים :

ויקבר עם אבותיו, בד''ה נזכר שלא נקבר בקברות המלכים :

בשנת שתים עשרה . כי יהורם בן יהושפט מלך בשנת ה' ליורם בן אחאב , וח' שנים מקוטעות מלך , הרי כלו בי''ב ליורם בן אחאב , ואז מלך אחזיה :

בן עשרים ושתים שנה . ובדברי הימים ( ב כב ב ) נאמר : בן ארבעים ושתים שנה . ושנויה בסדר עולם : שמנין הזה אינה ללידת אחזיה , כי אם לצמיחת מלכות עמרי על כל ישראל , שהיתה על ידי שנשא יהושפט את בתו לאשה , כמו שנאמר שם . [ ויתכן שנשאה שנה אחת לפני מלוך עמרי על כל ישראל , והיה אם כן מ''ב שנה מקוטעות ] ובעבור היות אחזיה מזרעו , קרה לו שנהרג עם מלך ישראל על ידי יהוא ולזה תלה מלכותו בצמיחת מלכות עמרי : בת עמרי . ולמעלה ( פסוק יח ) נאמר שיהורם אביו נשא בת אחאב וידמה שעמרי גדלה ונקראת בתו אף , כי בני בנים הם כבנים :

בן עשרים ושתי' שנה אחזיהו במלכו . והנה בד''ה אמר בן ארבעים ושתים שנה והנה מה שמנה בד''ה אינו ללידת אחזיה אך לעת צמיחת מלכות עמרי אשר בעבור היותו מזרעו קרה לו שנהרג עם מלד ישראל וזה שאחר שלשים ואחד שנה לאסא מלך עמרי על כל ישראל ואחר זה מלך שש שנים ואחאב בנו עשרים ושתים ואחזיה שנתים ויורם היה בשנת שתים עשרה הרי ארבעים ושתי' שנה שעמדה מלכות עמרי : ושם אמו עתליהו בת עמרי . הנה היא אשר זכר כי היא בת אחאב :

בן עשרים ושתים שנה, ובד''ה כתוב בן ארבעים ושתים? ומלבד שסותר לכאן אי אפשר זה כלל דהא כל ימי יורם אביו היו ארבעים שנה, ואיך היה בנו בן מ''ב במותו. ? ופי' הרד''ק שיורם חי יותר מארבעים שנה ולא מנה מימי מלכותו אלא שמונה שנה שמלך בחזקתו אבל מעת שנפל לידי הערבאים וחלה לא מנה, ומאז מלך בנו והיה בן עשרים ושתים כמ''ש כאן, וזה נמשך עשרים שנה שחי יורם בחליו, וכשמת היה אחזיה בן ארבעים ושתים, כמ''ש בד''ה, וימי מלכות אחזיה אחרי מות אביו היה רק שנה אחת. ואני מתפלא מאד, הא אחזיה מת ביחד עם יורם בן אחאב ויורם בן אחאב לא מלך רק י''ב שנה, ואיך יתכן שהיו עוד עשרים שנה באמצע? וחכמינו זכרונם לברכה פי' בסדר עולם, שרצה לומר שהיה בן ארבעים ושתים מהתחלת מלכות עמרי ורצה לומר שנגזר על מלכות עמרי שלא ימשך רק מ''ב שנה, ואחר כך ימח מארץ זכרו וזכר בניו, ואחזיה שהיה גם כן נכד לעמרי מצד אמו מלך בשנה ההיא וע''כ נהרג ביחד עם בית אחאב לקיים מ''ש והכרתי לאחאב משתין בקיר, ועל זה אמר ושם אמו עתליה בת עמרי וילך בדרך בית אחאב, רצה לומר שהיה נצר משרשו וגם הלך בדרכו, ולכן עמו נפל שדוד ולמעלה אמר שיהורם נשא בת אחאב וקראה בת עמרי שבני בנים כבנים, וילך את יורם זה היה נסבה מה' למען יאבד עם בית אחאב כמ''ש בד''ה :

כי חתן . רצה לומר : על ידי החתון באה לו קורבתו עמהם , כי אביו היה חתן בית אחאב :

ויכו ארמים את יורם . הנה סבב השם יתע' שברמות גלעד נפלו אחאב ויורם בנו כי יורם הלך להלחם ברמות גלעד ושם הוכה וזה היה כלי אל שהיה יכול יהוא להמיתו :

וישב . מן המלחמה : ברמה . היא רמות גלעד : לראות . רצה לומר : לבקרו , על כי היה חולה מן המכים :