ונעמן שר צבא . נסים שנעשו על ידי אלישע , מסדר והולך : תשועה לארם . הוא משך בקשת לתומו , והרג את אחאב ( ילקוט שמעוני רמז רכב ) :

איש גדול . רוצה לומר : חשוב לפניו וכו' : ונשוא פנים . הכל היו נושאים לו פנים לכבדו , כי על ידו באה תשועה לארם . ואמרו רבותינו ז''ל ( ילקוט שמעוני רממז רכב ) : שהוא משך הקשת לתומו , והרג את אחאב : גבור חיל מצורע . כאומר , הנה בהיותו גבור חיל , חשק לרדת בכל עת אל המלחמה , ומפני צרעתו מנע , והיה מיצר בעבור זה :

כי בו נתן ה' תשועה לארם . ידמה שהתשועה הזאת היא הריגת אחאב שנצחם שני פעמים והנה התשועה היא כי בלי מתכוין משך בקשת לתמו והמית אחאב :

השאלות: התואר איש גבור חיל היה לו לומר תחלה, איש גדול ונשוא פנים וגבור חיל והוא מצורע :

ונעמן יספר נס העשירי שנעשה על ידי אלישע, כי נעמן מלבד שהיה איש גדול לפני אדוניו היה נשוא פנים מאת כל העם יען שעל ידו נתן ה' תשועה לארם ופי' חכמינו זכרונם לברכה שהוא היה האיש שמשך בקשת לתומו והרג את אחאב, והיה גבור חיל מצורע רצה לומר שלא היתה הצרעת בסבת איזה חולי כי עם צרעתו היה גבור חיל, באופן שלא היתה צרעת טבעי בסבת איזה הפסד בגוף רק עונשיי, וחכמינו זכרונם לברכה אמרו שנענש על שארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה, שהיה בפקודת נעמן :

יצאו גדודים . כשהולכין מאה או מאתים מעצמן לשלול כאשר ימצאון , הוא קרוי גדוד : נערה קטנה . ריבה קטנה , מעיר נערון ( חולין ה א ) : ותהי לפני . והות משמשא קדם אתת נעמן :

יצאו גדודים . כשהולכין מעצמן מתי מספר לשלול באשר ימצאו , קרוי גדוד : נערה קטנה . גם קטנה תקרא נערה , וכן ( ישעיהו יא ו ) : ונער קטן נוהג בם : ותהי וכו' . היתה משמשת לפני אשת נעמן : אחלי אדוני . אם בקשת אדוני תהיה לפני הנביא , אז מבלי ספק ירפאו מצרעתו . ונקרא רפואת המצורע בלשון אסיפה , לפי שבעודו בצרעתו , מחוץ למחנה מושבו , וכאשר יתרפא , יאסף ויכנס אל המחנה וכן נאמר ( במדבר יב טו ) : עד האסף מרים :

וישבו . מלשון שביה :

וארם יצאו גדודים . ר''ל שמבני ארם יצאו גדודים : נערה קטנה . הנה יקרא נער הקטן אמר בשמואל והנער נער ולא היו לו כי אם שתי שנים ולזה אמר ונער קטון נוהג בם ולזאת הסבה גם כן בזה המקום נערה קטנה : ותהי לפני אשת נעמן . רוצה לומר לשרתה :

אחלי אדני לפני הנביא . לשון ( שמות לב יא ) : ויחל משה בקשות כל המתפללים עליו יהיו , שיבא הנס לפני הנביא : אחלי . שוהיידמנ''ס בלע''ז , כלומר זו היא בקשה שהוא צריך לה :

גברתה . אשת אדונה : אחלי . ענין בקשה , כמו ( שמות לב יא ) : ויחל משה :

אחלי אדני לפני הנביא וגו' . ר''ל אם תהיינה תחנות אדני ובקשותיו לפני הנביא אשר בשומרון אז יאסוף אותו מצרעתו :

אחלי אדוני כיון שהיא צרעת השגחיית לא יועילו רופאים רק תפלה לה', ואם יכוין תפלתו לפני הנביא יאסוף אותו, ולשון חלה הבא על התפלה מורה שמרצה את חברו ומעביר רוגזו ונקשר תמיד עם מלת פנים (כמו חל את פני ה') שמשכך הרוגז ופנים של כעס, ומזה הבין נעמן שסבת צרעתו היתה איזה רוגז של הנביא, וחשב שהיה בעבור שהוא הכה את מלך ישראל שלכן הענישו הנביא בצרעת :

ויבא . נעמן : ויגד לאדוניו . מלך ארם :

ויבא וכו' . נעמן סיפר הדבר לפני המלך :

ויבא ויגד לאדניו . ר''ל שנעמן בא והגיד זה לאדניו למלך ארם :

השאלות: מלת כזאת וכזאת משמע שספר כמה דברים כי היה לו לומר כזאת דברה :

ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת, שדייק הלשון שאמרה, והוציא מלשונה שעל ידי חרון מלך ישראל שהרג את אביו לקהו הנביא בפקודת המלך בצרעת :

ויקח בידו . מנחה לנביא : וששת אלפים זהב . זהובים :

לך בא . אל הנביא : אל מלך ישראל . שהוא יצוה את הנביא על זאת : ויקח בידו . מנחה להנביא :

ספר . אגרת : חליפות . כן יקראו הבגדים , כי בהסיר האחת , יחליף אחרת תחתיה :

(ה-ו) השאלות: למה שלח אל המלך, היה לו לשלוח אל הנביא עצמו בשגם כי חלה פניו במנחה, ולמה אמר ואספתו מצרעתו וכי הוא יאספנו, ומהו מלת ועתה בוי''ו החבור :

ויאמר. וע''כ אמר מלך ארם שישלח ספר אל מלך ישראל כי בו הדבר תלוי, כי חשב שלא יעשה הנביא זאת להשיב מעליו ידו רק בציווי המלך וגם הכין מנחה אל הנביא לישא פניו :

לאמר ועתה כבוא הספר הזה וגו' . הספר אמר לו , ועתה כבוא הספר הזה וגו' : ואספתו מצרעתו . 'אסיפה' במצורע היא לשון רפואתו , כי בהתרפאותו הוא נאסף אל תוך בני אדם , ובחליו הכל בדלין הימנו :

ועתה . לא פירש הכתוב מה כתב בראשית אמריו , כי היה כמנהג לפקדו בשלום . וסוף דבריו היה שאמר ועתה וכו' : ואספתו . לא שהיה דעת מלך אדם שמלך ישראל יאספו מצרעתו , רק דבריו היו , שהוא יצוה את הנביא לאספו מצרעתו :

ואספתו מצרעתו . ר''ל שתרפאהו מצרעתו ונקרא הרפואה מהצרעת אסיפה כי הצרעת תעשה מהאחד רבים כי מפני תגבורת החום העפושי יחלש מאד החום הטבעי הקושר איברי הבעלי חיים ומשים אותם אחד ולזה תמצא במצורע שכבר יפלו אבריו ולזה אמר בזה המקום ברפואת המצורע וישוב בשרך לך וטהר כי המצורע אין בשרו לו כמו שזכרנו כי אין בו הדבר שקושר בשרו בו :

ויבא הספר וכו' לאמר ועתה רצה לומר הגם שגם עד עתה קצפת והכית את נעמן על ידי הנביא בסבת שהרג את אביך, עתה כבא הספר הזה אליך תאסוף עברתך מצד שהוא עבדי, ואספתו מצרעתו, כי אתה גרמת לו זה :

האלהים אני . ה''א נקוד פת''ח , ללמד שהוא בלשון תמיהה : מתאנה . מבקש תואנה להתגרות בי : מתאנה . לשון עלילות דברים ( דברים כב יד ) :

ויקרע בגדיו . מחמת חרדה : האלהים אני . וכי אני אלהים להיות בידי להמית ולהחיות , כי זה וכו' , כי אין מי יוכל לרפאות המצורע , אלא מי שבידו להמית ולהחיות , ומגודל רשעו לא האמין בהנביא , וחשב אשר שלח שהוא בעצמו ירפאו : כי אך דעו נא . כאומר , הלא לא נעלם ממנו שלא אוכל לה , אבל הכוונה למצוא עלילה להלחם בי :

מתאנה . מבקש עלילה , כמו ( שופטים יד ד ) : תואנה הוא מבקש :

כי מתאנה הוא לי . ר''ל מבקש תואנה כדי שילחם עמי :

להמית ולהחיות כי הוא אמר שעל ידו נצטרע נעמן והוא ירפאנו ואם כן הוא המית אותו (שהמצורע כמת) והוא יחייהו, ומזה מבואר שמבקש תואנה :

וידע . לא למענך ארפאו כי אם למען קדושת השם :

(ח-י) השאלות: אחר שלא יצא אלישע בעצמו אליו רק שלח מלאך למה צוה שיבא אליו ואם בא אליו למה לא יצא אליו בעצמו, ולמה צוה שירחץ בירדן :

יבא נא אלי באמת היה יכול לרפאותו מרחוק שהלא באמת לא יצא אליו רק שלח אליו מלאך, אמנם באר שמה שרוצה שיבא אליו הוא כדי שידע שיש נביא בישראל, שזה מורה על השראת השכינה ודבוקו עמהם :

וישוב בשרך לך . כי על ידי הצרעת רזה משמן הבשר , ומעתה ישוב לך הבשר , ואף תהיה טהור מן הצרעת :

מלאך . שליח :

וישלח אליו לא יצא אליו לבל יחשוב כי פעל זה בכח טבעי או על ידי לחש וכדומה ורצה להראות שגזרת הנביא פועלת, וצוה שירחץ בירדן, כי המים קרים מנגדים לחולי הצרעת שבא מסבת הלחה הלבנה, כדי שידע שהוא מרפא המכה במכה, ויגדל בזה מעלת הנס :

הנה אמרתי . סבור הייתי , אלי יצא הנביא וידבר 'עמי ויראה את החולי : והניף ידו אל המקום . הצרעת :

אלי יצא וכו' . חשבתי כי לכבודי יצא אלי , ויעמוד לפני על רגליו , כדרך הכבוד שעושים בני אדם לשרים הגדולים . ובדבר הרפואה , חשבתי שיקרא בשם ה' , וינופף ידו אל מקום הצרעת , להשפיע שם הרפואה על פי נס , ובאופן זה יאסף המצורע :

והניף . מלשון הנפה והרמה :

והניף ידו אל המקום . ר''ל אל המקום אשר הוא עובד הש''י :

ויקצוף נעמן והיה קצפו על שני ענינים, {{{א}}} על מה שצוה שיבא לפניו, ובבואו לא יצא אליו רק שלח אליו מלאך, שזה היה יכול לעשות תחלה כשהיה בבית המלך, וזה שכתוב אמרתי אלי יצא יצא, רצה לומר חשבתי שלכן קורא אותי מפני שצריך הוא שיצא אלי לראות החולה, ולכוון התפלה בפני כענין ויעתר יצחק לנכח אשתו, וזה שכתוב ועמד וקרא בשם ה' אלהיו, וגם שיניף ידו אל המקום שבו הצרעת, בענין שיעבירו בידו בדרך סגוליי בכח הנביא :

הלא טוב . דצה לומד : אבל באמרו דחץ וטהר נראה אם כן שאמר מדרך רפואה טבעית , והלא בוודאי אין ממש בדבריו , כי נהרות דמשק טובים המה מכל מימי ישראל , והלא בתמידות אני רוחץ עצמי בהם , וכי טהור אני , בתמיה , אם כן כמו שלא הועילו לי נהרות דמשק , כן לא יועילו מי הירדן :

הלא ארחץ בהם וטהרתי . ר''ל הלא אני רוחץ בהם תמיד האם טהרתי מצרעתי מפני רחיצתי בהם :

הלא, {{{ב}}} התרעם על שצוה לו לטבול בירדן שאם כן שהוא רק דרך רפואה, והיא רפואה זרה מאד כי הלא טוב אמנה ופרפר, הלא ארחץ בהם וכו' וטהרתי בתמיה ומה יתרון למי הירדן על נהרות דמשק, אם לא יועילו נהרות דמשק איך יועיל הירדן? :

אבי . כמו אדוני : הלא תעשה . וכי לא תעשהו , אפילו אמר לך דבר טורח : ואף כי . קל וחומר שאמר לך דבר קל , רחץ וטהר :

דבר גדול . אם הנביא היה אומר לך דבר טורח גדול בכדי שתטהר , הלא מהראוי היה שתעשה , ומכל שכן שאמר לך דבד קל , רחץ ובזה תטהר , ומדוע אם כן תמנע לעשות :

אבי . רצה לומר , שר וקצין כהאב על הבן : ואף כי . הוא כענין כל שכן :

אבי דבר גדול הנביא דבר אליך . ר''ל אילו דבר אליך הנביא לעשות דבר גדול הלא תעשה כדי שתרפא אף כי אמר אליך שתרפא בדבר קל כזה והיא הרחיצה בירדן שבע פעמים שיש לך לעשות דבריו :

ויאמרו לו עבדיו אבי דבר גדול וכו' השיבו לו שהלא אם היה הנביא מצוהו דבר גדול בודאי היה עושה, הגם שענינו קשה לעשותו היה עושה אותו מצד שהנביא דבר אליו, וכ''ש שצריך לך לעשות דבר קטן שצוה הנביא, שי''ל לעשותו, {{{א}}} מפני קלותו, {{{ב}}} מפני שצוהו הנביא, וגם השיבו שהלא זה חידוש יותר שתלה רפואתו בדבר קטן, וזה מורה על גודל כח הנביא ונפלאותיו :

כבשר נער קטן . דצה לומר : צחה ומזהירה : ויטהר . נעשה טהור מן הצרעת :

ברכה . מנחת שלום של הקבלת פנים , ששואל תלמיד או עבד בשלום הרב , שולד''ו בלע''ז :

ויעמד לפניו . כעבד לפני האדון : ועתה . בעבור הדפואה וההודאה הזאת , קח ממני מנחה :

ברכה . מנחה , כמו ( בראשית לג יא ) : קח נא את ברכתי :

קח נא ברכה מאת עבדך . רוצה לומר מנחה :

השאלות: למה תלה זה בזה שיודע שאין אלהים רק בישראל, ולכן יקח ברכה ממנו. ולמה לא רצה אלישע לקחת :

הנה נא ידעתי כי אסור לקחת מתנה מעכו''ם ביום אידו משום דאזיל ומודה לעבודה זרה, וכ''ש בזה ששמח על רפואתו, ואם יקח ממנו יודה לעבודה זרה, לכן הקדים והודיע לו שכופר בעבודה זרה כי עתה יודע שאין אלהים כי אם בישראל. ועתה קח נא ברכה :

אם אקח . שדמי עבודה זרה מעורבין בו :

עמדתי לפניו . שאני רגיל לעמוד לפניו בתפלה : אם אקח . רצה לומר : עונש שבועה יהיה עלי , אם אקח :

ויפצר . ענין רבוי הדברים ופתוי : וימאן . לא רצה :

ויאמר חי ה' כיון שכפי הדין היה אסור לרפאותו והיה זה רק היתר לפי שעה כדי שיתקדש שם שמים. ובזה אי אפשר שיקח כי עשה זה לקדש השם בלבד :

ולא . לשון בקשה , לשון הלואי : יותן נא . מאדמה זו מארץ ישראל שהיא קדושה , משא שני פרדים , ואשאנה לעירי ואעשה אותה מזבח :

ולא יותן . בשאלה אמר , לתת לו אדמה מעפר ארץ ישראל בשיעור משא שני פרדים , לשאתם לארצו למלאות מהם מזבח לזבוח עליו לה' , ולא רצה לקחת מבלי רשות הנביא : כי לא וכו' . כי מעתה לא אעשה עוד עולה וכו' :

ולא יתן . הוא מלשון שאלה , וכן ( שמואל ב יג כו ) : ולא ילך אתנו אמנון : צמד . זוג : פרדים . הם הנולדים מן הסוס והחמור :

ולא יתן נא לעבדך צמד פרדים אדמה . רוצה לומר נניח זה אחר שאין רצונך לקחת גמול על זה שעשית לי מן הטוב אך אשאל ממך שתתן לי דרך אוכל לעבוד בו השם יתברך שעשה לי זאת הטובה ולזה שאל מאלישע שיותן לו מביתו מה שיוכל לשאת שני פרדים מאדמה לבנות בה מזבח לה' כי לא יעבוד עוד אלהים אחרים כי אם השם יתברך לבדו ובקש לאלישע שיתפלל לש''י שיסלח לו לדבר הזה והוא השתחוייתו בית רמון אשר הוא מוכרח בה מפני היות אדוניו נשען עליו בבאו בית רמון להשתחוות :

ויאמר נעמן בקש שיתן לו ממקום שהנביא עומד שם משא צמד פרדים אדמה וקבל עליו לעבוד את ה' בעולה וזבחים ושלא לעבוד עבודה זרה :

בית רמון . שם עבודה זרה : והשתחויתי . על כרחי , כששוחה אדוני והוא נשען על ידי :

לדבר הזה . שאל מהנביא , שיעתיר בעבורו לה' לסלוח לו על הדבר האמור בענין : והוא נשען על ידי . בעת בואו להשתחות ובעל כרחי אשתחוה גם אני עמו : בהשתחויתי . ובדבר ההשתחואה ההיא , יסלח לי ה' :

בית רמון . בית עבודת זרה ששמה רמון :

השאלות: היה לו לומר לדבר הזה יסלח ה' לעבדך כבא אדוני בית רמון להשתחוות שמה והוא נשען על ידי בהשתחויתי בית רמון, ומה שהוסיף בהשתחויתי וכו' יסלח נא וכו' הם דברי מותר :

לדבר הזה רצה לומר כי היה שם שני דברים, {{{א}}} בעת בא מלך ארם להשתחוות בבית רמון והוא נשען עליו היה צריך לכפוף קומתו כדי שיוכל להשתחוות, ובזה אין איסור מצד הדין כי הוא אינו משתחווה רק שוחה קומתו לצורך השתחויית המלך, ואינו אסור רק משום מראית העין כמ''ש ישב לו קוץ בפני עבודה זרה לא ישחה ויטלנה, ועל זה אמר לדבר הזה יסלח ה' לעבדך רצה לומר שעבודה זרה בודאי יסלח כיון שאינו אסור רק משום מראית העין, {{{ב}}} שאחר כך היה מוכרח להשתחוות בפ''ע כדי שלא ירגיש המלך שכפר בעבודה זרה, ובזה היה השתחויה לעבודה זרה וזה שכתוב בהשתחויתי בית רמון רצה לומר בהשתחויה שאעשה לבדי בפ''ע שיש בזה איסור, יסלח ה' לעבדך בדבר הזה רצה לומר בדבר הזה שלקחתי אדמה מכאן לבנות מזבח וליחד עבודתי אליו על ידי דבר הזה יסלח ה' גם על השתחויה השניה, כיון שיודע שיחדתי עבודתי אליו, והשתחויה לבית רמון רק מיראת המלך וב''נ אינו מצוה על קידוש השם :

כברת ארץ . שם מדה של קרקע , כמו ( ישעיהו ה י ) : צמדי כרם , ארפינ''ט בלע''ז :

כברת . הוא מיל , וכן ( בראשית מח ז ) : כברת ארץ :

ויאמר לו לך לשלום . קצר הכתוב אך המובן מזה שנתן לו בקשתו במה שבקש לו לעבוד את השם יתברך : וילך מאתו כברת ארץ . היא הארץ הנעבדת אשר סביב העיר והרצון בו שלא הרחיק מן העיר כי לא היה בינו ובין העיר כי אם שדות העיר וכרמיה וגניה :

מאומה . חסר אל''ף , לפי שהיתה לקיחה זו למום :

ויאמר . חשב בלבו : הנה חשך . רוצה לומר : מנע את נעמן מליתן , הואיל ומנע עצמו מקחת מידו : חי ה' . כאומר , הריני נשבע שלא יהיה כן , כי אם ארוץ אחריו ואקח ממנו דבר מה :

חשך . מנע , כמו ( שם כב טז ) : ולא חשכת :

הנה חשך אדוני, גחזי התרעם על שלא לקח ממנו על כל פנים שכר רפואה, כי ע''פ הדין אין לרפאות העכו''ם ואם יצטרך לרפאותו אין לרפאותו בחנם, ואם כן הגם שהוצרך לרפאותו, והגם שצדק מה שלא לקח ממנו דרך מתנה, שחשש דאזיל ומודה לעבודה זרה, וזה שכתוב הנה חשך אדוני את נעמן מצד שהוא ארמי ועכו''ם, מקחת מידו את אשר הביא, וזה עשה כדין, חי ה' כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה רצה לומר שכר רפואה :

ויפול . ואתרכין :

ויפול . ענין הטיה , כמו ( שם כד סד ) : ותפול מעל הגמל : השלום . בה''א השאלה :

הנה עתה זה באו אלי כי יתפלא נעמן שתחלה לא רצה לקחת, ואיך ישלח עתה ויבקש? השיב לו, {{{א}}} הנה זה עתה באו שהתחדש דבר שלא היה תחלה כי אלה באו עתה ולוקח בעבורם דרך נדבה, {{{ב}}} תנה להם, שאין הנביא לוקח לצרכו רק להם ובעבורם :

הואל . השבע ששלחך : בשני חרטים . מיני בגדים וסודרין , כמו ( שם ג כב ) : המטפחות והחריטים , כך חברו מנחם . אבל יונתן תרגם זה 'פלדסין' , ואת שבספר ישעיהו תרגם 'מחכיא' . והפותרין אומרין : בשני חריטים , בשני כיסין ארוכים , פירדיי''ש בלע''ז : אל שני נעריו . של נעמן : וישאו לפניו . לפני גחזי :

הואל . כי חפץ היה להרבות במנחה להנביא : ויפרץ בו . נעמן הפציר בגחזי לקחת ככרים , ובתחילה מיאן גחזי , לבל ירגיש נעמן שבא מדעת עצמו : ויצר . נעמן קשר ככרים וכו' , ונתנם לעבדיו , לשהם ישאו אותם :

הואל . רצה , כמו ( לקמן ו ג ) : הואל גא ולך : ויפרוץ . הוא הפוך מן ויפצר , והיא היא : ויצר . וקשר , כמו ( ישעיהו ח טז ) : צור תעודה : חריטים . מין כיסים , וכן ( שם ג כב ) : והמטפחות והחריטים :

ויצי ככרים כסף בשני חריטים . רוצה לומר שצרר שני ככרים של כסף בשני חריטים או בשתי אמתחות :

ויבא אל העופל . תרגם יונתן : לאתר כסי : ויקח מידם . מיד שני נערי נעמן : וישלח את האנשים . שלא יראה אותם אלישע :

אל העופל . אל המגדל , וכן ( ישיעה לב יד ) : עופל ובחן , או , כמו האופל באל''ף ורוצה לומר : למקום חושך , לבל יראה מי : ויפקד . הניחם בבית שמור : את האנשים . נערי נעמן :

ויבא אל העופל ויקח מידם . הנה העופל הוא מקום גבוהה והיה שם בית חזק ולזה שם כספו שם כדי שיהיה יותר נשמר : ויפקוד בבית . אחשוב שהרצון בזה שכבר מנה בהיותו בבית סך המטבע שיש באלו החריטים כאלו תאמר סך הדינרין או הסלעים או המעות או יהיה מענין פקדון ואם הוא מהקל והרצון בו שהפקידו בביתו או יהיה מענין פקידות והרצון בו שמנה שם איש או אנשים יקנו לו בכסף ההוא בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות ולזה אמר לו אלישע העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות :

ויבא אל העופל בודאי נעמן היה מסופק אם היה דבר זה בשליחות הנביא, ולדעת חכמינו זכרונם לברכה השביעו וכפרש''י הואיל השבע וקח ככרים, ולכן שלח עמו שני נעריו שיראו אם הנביא לוקח הכסף, וגחזי התירא שכשילכו עמו עד לעיר יודע הדבר, ולכן תיכף שבא אל העופל והמבצר שהוא חוץ לעיר לקח מידם ויפקד בבית היינו שפקד בבית שבעופל ועשה שידמה להם שהוא בע''ה ופוקד ומצוה שם, ובזה התעה אותם שישובו לדרכם :

מאין . מהיכן תבוא :

אנה ואנה . לפה ולפה :

מאן גחזי . כתוב וקרי מאין והרצון בו מאין בא ואפשר כי אם לא היה משקר לו היה לוקח בחטא שחטא דרך אחרת כאלו תאמר שישיב לו מה שלקח באופן שהתבאר לנעמן שלא היה מאלישע הדבר הזה אך גחזי עשאו מעצמו אך מפני שכחש לו והוסיף בעונו לקח ממנו זאת הנקמה :

העת לקחת את הכסף . להתעשר , ולקחת ממנו בגדים וזיתים וגו' :

לא לבי הלך . רצה לומר : עם שאני ישבתי פה , וכי לא הלך לבי עמך , כאשר הפך איש וכו' : העת . וכי בעת ההיא ראוי לקבל ממנו את הכסף , הלא באה היא בדבר הנס , וכי ראוי להנות מן הנס במקום שאין דחק : ולקחת בגדים . ואפילו אם היה נותן לך בגדים וזיתים וכו' , לא היה לך לקחת , עם שהוא עושר רב :

לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו וגו' . ר''ל לא הלך ממני לבי שיעלה ממני מה שעשי' כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך והוא נעמן כי בודאי אני יודע כל זה ולזה נתן ענשו על זה שתדבק בו צרע' נעמן ובזרעו לעולם ר''ל כל ימיה' או עד היובל על דרך ועבדו לעולם :

השאלות: מז''ש העת לקחת, ולמה אמר ולקחת בגדים הלא זה עיקר החטא :

לא לבי הלך, פי' לא הלך לבי ממני בעת הזאת, או שאומר בלשון תמיהה וכי לא הלך לבי עמך וראה את הנעשה שם? העת לקחת רצה לומר, {{{א}}} שלא היה עתה העת המוכשר, לכך כיון שעל ידי שלא לקחתי מאתו שכר נתקדש השם והכיר שהיה על ידי ה' לא באמצעות הטבע, {{{ב}}} שעל כל פנים אם היית לוקח הכסף לאיזה דבר הכרחי כמו לפרנס עניים בעת רעבון, אבל וכי העת לקחת הכסף ולקחת בעדו בגדים וזיתים וכו' ולכן וצרעת נעמן תדבק וכו' :

וצרעת . יחסר ראשית הדברים , וכאומר , הכסף נתון לך , וגם הצרעת : כשלג . כי הצרעת לבנה היא , וכמ''ש ( ויקרא יג ד ) : . ואם בהרת לבנה :