ויאמרו בני הנביאים . נסים שנעשו לו מסדר והולך . רבותינו אמרו ( סוטה מז א ) : מכאן שהיה גיחזי דוחה התלמידים מלפניו , וכשנטרד באו תלמידים רבים , ונדחק המקום מהם :

המקום . בית מדרשם : צר ממנו . דחוק הוא , להחזיק את כולנו :

צר ממנו . ר''ל דחוק ממנו וידמה כי מפני זה סמך זה לדבר גחזי להעי' כי לרוע תכונת גחזי לא היו התלמידים רבים מאד אך כאשר נפרד גחזי מאלישע אז רבו התלמידים :

ויאמרו, הנה נא המקום פי' חכמינו זכרונם לברכה שבעוד היה גחזי לפניו היה דוחה את התלמידים ועתה נתרבו, ואמרו אליו שהמקום צר מהם כי ישב בשומרון וישיבת כרכים קשה ושאין משיגים שם מעון וצרכם :

משם . מן היער הסמוך אל הירדן :

קורה . עץ עב , כמו ( שיר השירים א יז ) : קורות בתינו ארזים :

ונעשה לנו שם מקום לשבת שם . ר''ל שיבנו מהקורו' האלו בית או אהל כשיעשו מקצתם עמודים או יבנו הכותלי' מאבן ויקרו הבית באלו הקורות :

הואל . התרצה :

הואל . רצה :

הואל נא ולך את עבדיך . אמר זה כדי שיהיה להם לעזר במתחדש להם שם :

ויגזרו . ענין חתוך , כמו ( מלכים א ג כה ) : גזרו את הילד :

ואת הברזל . הנסורת : והוא שאול . שאלתיו , ואין לי ממה לשלם :

מפיל הקורה . אל הירדן , להשיטה אל מקום הנרצה : ואת הבריל . הקורה נפלה אל המים , ועם הברזל ; הוא הגרזן : אהה . הוא ענין לשון צעקת יללה : והוא שאול . הגרזן שאול בידי , ואין לי לשלם מחירו :

ויהי האחד מפיל את הקורה והברזל נפל אל המים . ר''ל שבעת הכותו בגרזן להפיל הקור' נשל הברזל מיד הגרזן ונפל במי הירדן וצעק ואמר אהה אדני זה הגרזן לא היה שלי אך שאלתיהו מאח' :

ויצף . צף על המים :

אנה נפל . איה המקום שנפל בה : ויקצב . חתך חתיכת עץ :

ויקצב . ענין כריתה וחתוך , וכן ( שיר השירים ד ב ) : כעדר הקצובות : ויצף . שט למעלה , כמו ( דברים יא ד ) : אשר הציף :

ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל . ר''ל שכב' חתך ותקנו במדה שיוכל להכנס בנקב הברזל ויהיה לו כמו יד והנה היה המופת הזה שכאשר השליכו שמה נכנס בנקב הברזל ונתקיים בו הברזל ולפי שכבר הושרש בדבר המופתים מצד העיון ומצד דברי רז''ל כמו שבארנו בששי מספר מלחמות ה' שלא יתחדש בהם דבר חדש כאילו תאמר עליית הברזל למעלה במים והוא ברזל או רדת העץ למטה במים והוא עץ בלתי ראוי שיצלול במים והנה הרצון באמרו וישלך שמה שכבר השליך שם העץ בכח כדי שירד מפני זאת התנועה ההכרחית והנה היה העץ בשיעור שהיה יכול לנצח קלותו כבדו' הברזל ויציפהו עמו על המים ולזה הוצרך שיהיה העץ גדול ולא הספי' לו גודל יד הברזל להשליכו שם וחתך מפני זה עץ גדול אך המופת היה כמו שזכרנו היותו נכנס בנקב הברזל בהשליכו אותו במי' :

ויקצב עץ הראה שיש בכח הנביא להפך הטבעיים שהעץ והברזל החליפו טבעם זה לזה העץ צלל במים אדירים כעופרת, והברזל צף למעלה כעץ קל, והרלב''ג חפש בזה תחבולות טבעיים כדרכו, ודבריו הבל, וזה היה הנס הי''ב למנין נפלאותיו :

הרם לך . הגבה לך את הברזל :

פלוני אלמוני . כסי וטמיר , פלוני , לשון ( דברים יז יח ) : כי יפלא יתכסי , אלמוני . מבלי שם , שלא היה רוצה להתגלות : תחנותי . שם אתנה , ואארוב את מלך ישראל או את גדודיו העוברים לשלול בארצי דרך אותו המקום :

אל מקום פלוני אלמוני תחנותי . רוצה לומר : נהיה חונים במקום מכוסה ונעלם , ולא רצה לגלות בפני כולם , וזהו בכדי לארוב על מלך ישראל :

פלוני . מכוסה : אלמוני . מלשון אלם , כי לא ידובר בו , וכן ( שמואל א כא ג ) : ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמוני :

אל מקום פלני אלמני תחנתי . ר''ל שכבר היה חונה במקום נעלם כדי שלא ישמר מלך ישראל מעבר שם ויקחהו והנה פלוני מענין פלוי שהוא דבר מכוסה ונעלם ואלמוי היא ג''כ מענין ההסתר וההעלם והוא נגזר מהאלמות כאלו יאמר שלא ידובר בזה כלל כדי שלא יודע לאיש או אפשר על זה הענין בעצמו כי אל''ף אלמוני בזה המקו' ישמש במקו' עי''ן כמו עלמוני והוא ענין נעלם וכזה מצאנו הוראת שמוש האותיות מזה הצד על זה הדרך :

(ח-ט) ומלך ארם ספר עוד מגדולת אלישע דברים מפליאים, {{{א}}} שהיה רוח האלהי חופף עליו כל היום, עד שהיה יודע כל הנעשה בארץ, ובאשר מלך ארם נלחם אז בישראל ויועץ על עבדיו שחנייתו יהיה במקום נעלם ומופלא ששם יעבור מלך ישראל ויארבו עליו ויתפשוהו, ונודע הדבר בכל פעם להנביא והזהיר את המלך, וזה היה כמה פעמים שמזה מבואר שהיה רוה''ק שוכן עליו בתמידות, ונחתים היינו שחונים שם במורד :

מעבור המקום הזה . מלכת שם : נחתים . חונים :

נחתים . ענין ירידה , כמו ( יואל ד יא ) : הנחת ה' גבוריך , כי במקום מורד ירדו להסתר :

השמר מעבור המקום הזה כי שם ארם נחתים . ר''ל שתשמור מעבור במקום ההוא כי שם ארם נחתים שהיה בו מלך ארם ועבדיו כי שם ארם יורדים במורד אשר שם להחבא שלא תשמר מהם והנה באומ' נחתים יורדים וחונים תרגום וירד ונחת או יהיה מענין נחת ונשארה התי''ו בקבוץ כמו שנשארה התי''ו במלת נחשתך והרצון בו שהם עומדים שם בנחת בדרך שיעלם היותם שם וכן היה שולח לו אלישע בכל מקום שהיו נסתרים שם מלך ארם ועבדיו לתפשו ולבחון אם היה דבר הנבי' אמת שלח שם מלך ישראל אל המקום ההוא אשר הזהירו מעבור שם ומצא אמתו' דברי הנבי' תמיד לא פעם א' לבד ולא ב' פעמים לבד אך בחן זה פעמים רבות בדרך שנודע למלך ארם כי מלך ישראל היה יודע המקומו' אשר יתחבא שם :

וישלח מלך ישראל . היה שולח ורואה אם אמת הוא : והזהירו . שהזהיר איש האלהים מעבור שם : לא אחת ולא שתים . עשה לו כך , כי אם פעמים רבות :

וישלח . שלח אל המקום שאמר לו הנביא , שבני ארם נסתרים בה , והזהירו מלעבור בה , ושלח שם לדעת אם האמת איתו : ונשמר שם . והיה המלך נשמר משם , כאשר ראה שאמת הדבר : לא אחת . לא פעם אחת לבד וכו' , כי אם פעמים רבות הזהירו הנביא , ומצאם אמתיים , ונשמר שמה :

על הדבר הזה . מי הוא מגלה סודו :

ויסער . אחזו רעדה כמו רוח סערה , בעבור זאת : מי משלנו . מי מאנשינו הולך אל מלך ישראל ומגלה מסתרינו :

ויסער לב מלך ארם . רוצה לומר אחזהו סער ומבוכה על זה הענין לחשבו כי במשרתיו איש יגלה סתריו למלך ישראל :

(יא-יב) וספר שמלך ארם חשד שנמצא מי מעבדיו המגלה סוד, והודיעו לו שאינו כן רק שהנביא הוא יכול להגיד גם מה שידבר בסתרי משכבו :

לא . אין מי מאנשינו מגלה המסתר : יגיד למלך . כי יודע הוא בנבואה :

איכה . היכן הוא :

איכה הוא . אנה הוא , כמו ( שיר השירים א ז ) : איכה תרעה , ואם ( פירוש : למרות ) שהוא בחול''ם :

איכה הוא . איך הוא והרצון בו אם הוא בעיר בצורה וחיל רב עמו או איך הוא ענינו כי לפי שהוא בו אתחכם להבי' עליו חיל לתפשו :

השאלות: אחר שנודע לו שהנביא יודע כל תעלומות כ''ש שידע שרוצה לקחתו וישמר מפניו, למה אמר איכו הוא והיה לו לומר איפה הוא :

ויאמר, ומלך ארם רצה לקחת אותו ודרש לדעת איפה הוא, ויפלא מאד אחר שנודע לו שהנביא יודע הכל גם מה שאינו נוגע לו כ''ש שידע שישלח לקחתו וישמר מפניו, וכפי זה נראה שלא רצה לקחתו להרע לו רק להיטיב עמו ולהרבות לו מתן וגדולה כדי שישכון אצלו וחשב שהנביא יתרצה בכך, ועל זה אמר לכו וראו איכה הוא שכולל גם כן שידעו איך הוא מעמדו, שאם הוא עני בנקל יותר שיצא אליו, ואם הוא עשיר יצטרך להרבות לו מתנות עד יתרצה אליו, ומה ששלח חיל כבד היה להגן על הנביא אם לא יניחהו חיל המלך לצאת מאתם :

כבד . הרבה : ויקיפו . וסבבו :

והנה החיל שם בלילה כדי שלא ישמע דבר זה אלישע ויקבוץ אנשים יותר עמו :

איכה נעשה . איך נעשה להמלט :

השאלות: מ''ש איכה נעשה היה לו לומר מה נעשה :

וישכם משרת זה היה בהשגחה שקם קודם לכל אדם בעיר ויצא חוץ לעיר עד שראה המחנה, שאם היה אחר משכים ורואה היה נעשה מהומה בעיר והיו הארמים יודעים ששם הנביא, וי''ל שאלישע העירו לקום, ויאמר וכו' איכה נעשה לשון איכה מורה שהיה יודע שיש בכח אלישע להנצל ושאל איך נעשה את ההצלה ובאיזה אופן :

אשר אתנו . בעזרתנו :

כי רבים . הרכב אשר הם בעזרתנו , המה מרובים מאשר עמהם :

פקח נא . לראות דבר רוחני : והנה ההר וכו' . ואף על פי שלא היה נעזר בזה כי אם במה שהוכו בסנורים , כל מקום הועיל בזה להשתיק הנער מצעקתו , כי הצעקה היה סיבה שירגישו הארמים אשר אלישע ישנו פה :

פקח . פתח : נא . עתה :

סוסים ורכב אש סביבות אלישע . הנה אף ע''פ שלא נעזר אלישע בהם היה תועלת להראותם לנערו לשמרו מהפחד כדי שלא יצעק מפני הפחד ויהיה זה סבה שיתפחדו בני העיר כלם ויעזר פחדם אל מה שהיו רוצים לעשות כי אז יכירו כי אלישע שם :

פקח נא את עיניו, כי חונה מלאך ה' סביב ליראיו ומחנות מלאכים מקיפים את איש האלהים לשמרו כמ''ש במד', והמלאכים שהוכנו עתה להצלתו באו בתמונת רכב אש וסוסי אש כמו שבאו מחנה ארם ברכב וסוסים והוצרך לתפלה, כי שיראה את הרוחנים מי שאינו מוכן לנבואה היה נס גדול מאד, ובריאה יש מאין כמ''ש במק''א :

ויאמר הך נא וגו' . על הקללה לא הזכיר את השם , אבל על הפקיחה הזכיר את השם על שתיהן , על של נער ועל של גדוד : סנורים . חולי של שממון , רואה ואינו יודע מה הוא רואה :

וירדו . הארמים ירדו אל אלישע : בסנורים . הוא העדר הראיה וההכרה האמיתית , וכן נאמר בסדום ( בראשית יט יא ) : הכו בסנורים וכו' וילאו למצוא הפתח :

וירדו אליו ויתפלל אלישע . ר''ל כי בעת שהיו יורדים אל אלישע לתפשו התפלל אלישע אל ה' שיכה אותם בסנורים בדרך שלא יראו היטב ובזה האופן נדמה להם שהעיר שהלכו שם לא היתה העיר שהיו מבקשים והיה אפשר זה לפי מחשבתם כי בלילה הלכו שם ויתכן שבבאם לאלישע שאלו לו האם העיר שהם בה היא דותן וענם לא כי טעית' בדרך ולא זו העיר אשר אלישע בה כי כבר הלך לעיר אחרת או הרצון בו ולא זו העיר היא דותן והביאור הראשון הוא יותר נכון :

הך נא את הגוי, נס זה היה הפך מן הראשון, שבראשון פתח להנער על ידי הנבואיי שיראה דברים נעלמים מעין הגשמי, ועתה התפלל לסתום עין הראות החושיי מעיני הרואים ולנחותם תהו לא דרך :

ולא זה העיר . שהנביא בתוכה , ואמת אמר להם , שכבר יצא ממנה :

לא זה הדרך . רוצה לומר : תעיתם בדרך בעת הלכתם אל דותן , ולא זהו העיר דותן : אל האיש . הוא הנביא :

לא זה הדרך רצה לומר אם אתם יודעים מקום הנביא ואתם הולכים לשם דרך פה הלא לא זה הדרך, ע''כ שאתם חושבים שהנביא נמצא בעיר הזאת על זה אמר לא זה העיר :

פקח . רוצה לומר : יוסר מהם מכת הסנורים :

פקח נא את עיני אלה כבר כתב המורה (ח''א פ''ב) שלשון פקיחת עין לא יבא כי אם על גלות הידיעה, ומבואר שהסנורים הנזכר אינו עורון, רק בלבול דעת ההכרה, וכאשר שב הכרתם נודע להם שהם בתוך שומרון :

האכה . בשאלה אמר , האם אכה אותם :

אבי . רצה לומר : רבי :

האשר שבית וגו' . וכי דרכך להרוג , אותם שאתה מביא שבייה ( ומשבית אותם ) :

האשר שבית . האם הם אשר שבית אתה , לשתכה בהם , הלא בנס הובאו , ומה לך להם :

האשר . בה''א התימה :

האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה . ר''ל הנה אלו שביתי ונהגתי בכח גבורת השם יתברך ולמה תכה אותם האם תכה האנשים אשר תנהג בשבי בחרבך ובקשתך אין זה ראוי וכל שכן שאין ראוי זה באשר שבה אותם הש''י :

האשר שבית כי מה שהותר למלכי הארצות להרוג את אויביהם הוא רק בדרך מלחמה, ובפרט שהם לא באו לעשות רע עם הנביא רק להטיב עמו לפי דעתם :

ויכרה . לשון תיקון סעודה :

ויכרה . עשה להם סעודה גדולה : ולא יספו וכו' . לא באו עוד באופן זה לארוב עליהם , בראותם כי הנביא מגלה מסתורם :

ויכרה . עשה סעודה , כמו ( איוב מ ל ) : יכרו עליו חברים :

ויכרה להם כרה גדולה . ר''ל שעשה להם סעודה גדולה : ולא יספו עוד גדודי ארם . ר''ל שלא יספו עוד לבא שם בזה האופן שהיו באים בתחילה בהעלם כי יראו ממה שראו מהנביא אך כשרצו להלחם בישראל אסף מלך ארם כל מחנהו ולא שלח שם כמו שהיה שולח בתחלה :

השאלות: מ''ש שלא יספו עוד גדודי ארם לבא בארץ ישראל נסתר ממ''ש תיכף שקבץ בן הדד את מחנהו :

ויכרה להם, לשון כרה שבא על הסעודה הוא אם מפליג לעשות סעודה לצורך כריתת ברית ושלום. ומזה, יכרו עליו חברים, נות כרות רועים, וכן אמר בילקוט טובה חכמה מכלי קרב גודל פסקון שעשה אלישע עם ישראל יותר מכל כלי קרב ומלחמות שהיה ליהורם בן אחאב, שנאמר לא תכה ויכרה להם כרה גדולה ואין כרה אלא לשון שלום, ויש הבדל בין גדוד ובין יתר לשונות כמו צבא ומחנה וכדומה שגדוד הוא חלקים מהמחנה הנופלים בארץ דרך מארב, ועד עתה היו נופלים בארץ גדודים גדודים שלא כדרך מלחמה רק בדרך רצח ושלל וזה נפסק, מה שאין כן מ''ש ויהי אחרי כן ויקבץ את כל מחנהו זה היה דרך מלחמה :

ויקבוץ . לבוא בגלוי ובפומבי , ולזה קבץ כל עמו :

ויעל ויצר על שמרון . ר''ל שבנה עליה מצור בדרך שלא יוכל איש לצאת מן העיר וידמה שכבר שם במצור גם כן עיירות רבות מישראל והיו משחיתים יבול כל הארץ בדרך שהיה הרעב כבד באר' וזהו מה שאמר אלישע לשונמית כי קרא ה' לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים ואפשר שנתקבצו ברעב סבות אחרות כאילו תאמר חסרון התבואות וידמה שזמן המצור ארוך מאד ולזה הגיע הענין בשמרון מחוזק הרעב שהיה שם ראש חמור שוה שמני' כסף והיו אוכלי' אותו מפני הרעב כי התור' אמרה וחי בהם ולא שימות בהם :

דביונים . זבל הזב מן היונים :

והנה צרים . כאומר , מלבד הרעב מסיבת חסרון התבואה , נתוסף עוד הרעב בעבור שהיו צרים עליה , ולא הניחו להביא מאכל אל העיר : עד היות . כל כך נתחזק הרעב , עד שהיה נמכר ראש חמור , בשמונים שקלי כסף :

דביונים . צואה הזב מן היונים , כי [ אשר ] יזוב ( ויקרא טו כה ) תרגומו : ארי ידוב , ובהם היו מדליקין האש , לחסרון העצים בעבור המצור :

ורובע הקב חרייונים . פי' בו צואת יונים כי היא יוצאת מחוריהם וכמוהו לאכול את חוריהם ולא אשער מה היה השתמשותם ברעב בצואת יונים ואפשר כי לרוב השחתת האויבים יבול הארץ היו גרגירי הזרעים נמצאים מאד בחוץ והיו היונים אוכלים מהם לשובע ומרוב אכלם מהם היו נמצאים מהזרעים ההם קצת בצואתם כי לא יוכלו לעכל כל הכמות ההיא :

ויהי רעב גדול מעשה זו היה בשבע שני רעב שהיה בימי אלישע (כמ''ש בסימן ח') ולכן לא היתה תבואה מוכנת לעת המצור, ונתגבר הרעב עד כשיעור הזה :

הושיעה אדני המלך . כסבור ששואלת מזונות :

אל יושעך ה' . חשב אשר שאלתה על המזון , ואמר לה : ה' הוא אין מושיעך , ועם שבידו להושיעך , ואני מאין אושיעך , וכי בתבואה מן הגורן , או ביין מן היקב , הלא אין עמדי . וכאומר , לא יקרא אין מושיע , כי אם מי שבידו להושיע , ולא זולת :

היקב . הוא גת היין :

אל יושיעך ה' . ר''ל הנה ה' הוא אשר אינו מושיעך כי הוא הביא לנו הרעב החזק הזה אבל אני אין לי אשם במה שלא יושיעך : המן הגורן או מן היקב . והנה אמר זה לפי שלא היו יכולים לאסוף להם תבואת גרן ותבואת יקב :

(כז-כח) השאלות: אחר שאמר מאין אושיעך שמורה שיודע מה בקשתה ושאין בידו להושיע איך שאל מה לך :

אל יושיעך ה' רצה לומר כי המלך ממונה לעשות משפט וצדקה, אמר אם תחפצי צדקה להחיותך ברעב, אם אל יושעך ה' מאין אושיעך זה אין בידי רק ביד ה', ואם הוא לא יושיע אין תקוה :

ויאמר . חזר המלך לשאלה , מהו המבוקש לך , כי שוב חשב שמא שאלתה בדבר אחר :

אולם על הצד שתחפץ משפט נגד עול שעשו לה אמר המלך מה לך, האשה הזאת ממלת הזאת מבואר שגם האשה הנתבעת היתה שם במעמד ולא הכחישה הדבר, רק שע''פ דין תורה לא יכלה לזכות, כי אי אפשר שתתחייב להרוג את בנה, ואין קנין חל על ענין כזה, לכן באתה אל המלך שיעשה משפט מדין המלכות, שישקיף על העת והמקום והענין, ובפרט שהיה לה טענה שהיא הסיתה לזה כמ''ש האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך :

ותחבא את בנה . מת , ורוצה לאוכלו לבדה ( ילקוט שמעוני רמז רלא ) :

ותחביא . הסתירה :

ותחבא את בנה . ר''ל למלטו שלא יאכלוהו כי אולי תהיה לה הצלה ממקום אחר :

וירא העם . דרך הקרע , את השק תחת בגדיו :

מבית . מבפנים לבגדיו , וראוהו דרך הקריעה :

ויקרע את בגדיו הגם שהוא עובר על החומה שבזה מרפה ידי אנשי המלחמה כי כבר נתיאש והעם ראו שהשק על בשרו, שזה מורה תכלית היאוש, ועד עתה היה מצפה לרחמי ה' ולכן לבש שק לתשובה ותפלה, ועתה שכבר הגיעו לתכלית האבדון אבדה תקוה מלבו ורצה להרוג את הנביא על שלא התפלל להשיב חימה :

אם יעמוד ראש אלישע . שהיכולת בידו לבקש רחמים :

כה יעשה וכו' . הוא ענין שבועה , וגזם ולא אמר : אם יעמוד וכו' . כי אסירו , על כי בידו לעתיר לה' להסיר הרעב , ואינו חושש :

אם יעמוד ראש אלישע בן שפט עליו היום . ידמה כי אלישע בהוכיחו אותו אמר לו שיהיה רעב ולא הגיד לו שיהיה שבע שנים לבד כמו שאמר אליהו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי ולא הגיד לו גם כן שיסור בשנה השלישית ולזה כעס המלך עליו ואמר להמיתו מפני ראותו כי כבר הגיע מחוזק הרעב אל שהיו אוכלים בשר בניהם :

וישלח איש מלפניו . המלך שלח להרגו , ובטרם יבא אותו המלאך אל אלישע , והוא נגלה לו ברוח הקודש , ואמר אל הזקנים : והנה המלאך יורד אליו והמלך אחריו :

וישלח . המלך שלח אל אלישע לפני בואו שמה , לשמרו לבל יברח עד יבא הוא , ולהרגו בפניו : בטרם . עד לא בא השליח , אמר אלישע אל הזקנים הראיתם , רצה לומר : האם אתם נותנים לב לדבר הזה , אשר שלח בן המרצח להסיר ראשי , כי בנבואה נאמר לו : בן המרצח . את אחאב קורא מרצח , לפי שמה שהרגה איזבל את כל הנביאים , היה בהסכמת דעת אחאב : ראו וכו' . הסתכלו עת ביאת המלאך לפה , וסגרו אז את הדלת , ודחקוהו עם הדלת אל החוץ : הלא קול . עודו מדבר עמהם , אמר : הלא עתה נשמע לי בנבואה קול רגלי אדוניו המלך , אשר הולך אחרי המלאך אשר שלח :

הראיתם . בה''א השאלה : ולחצתם . ענין דחק :

בן המרצח הזה . קרא בן אחאב בן המרצח כי הוא הסכים בהריגת נבות ובהריגת נביאי ה' על יד איזבל :

השאלות: לפירוש המפרשים שהמלך שלח איש, היה לו לומר ובטרם יבא המלאך. וכן היה לו לומר הוא אמר בלא וי''ו :

ואלישע יושב בביתו והזקנים יושבים לפניו שבעת ההיא לא היה בבית מדרשו עם בני הנביאים רק ישב בביתו על הסנהדרין, והיו שופטים את העם, וישלח איש, פי' שכאשר ראה זה ברוח קדשו שלח את כל איש מלפניו שלא ישארו שם רק הזקנים, כי לא רצה שיתפרסם הענין הזה בין ההמון, והוא אמר אל הזקנים וכו' רצה לומר כי לא היה ביד המלך להמית איש בלא עון דרך רוצח רק על ידי משפט, כמו שנראה בענין נבות שהוצרך לדון אותו על ידי זקני העיר לכן אמר אל הזקנים שימחו בידו כי יש זה בכחם כיון שבא להסיר ראשו דרך רצח, ולבל ייראו שיגבר מלאך המלך בחיל וכח אמר שלא יחושו, כי שומע קול רגלי אדוניו אחריו :

ויאמר . המלך : הנה זאת הרעה מאת ה' . זאת אחת מן הקללות שקלל על ידי משה ( דברים כח נג ) : ואכלת פרי בטנך במצור ובמצוק וגו' : מה אוחיל לה' עוד . להושיע , הלא לא יועיל . ( ג ) וארבעה אנשים . גיחזי ובניו ( סוטה מז א ) : פתח השער . כמו שנאמר ( ויקרא יג מו ) : בדד ישב מחוץ למחנה מושבו :

יורד אליו . אל אלישע הביתה כי בשמעם שגם המלך יבוא חדלו מלסגור הדלת מפני כבוד המלכות : ויאמר . כאשר בא גם המלך , אמר המלאך אל המלך , הנה רעת הרעב באה היא מה' , לתשלום גמול הפשעים , ואם אוסיף לפשוע לשלוח יד בנביאו , אם כן מה היא התקוה אשר אוחיל עוד לה' , הלא לא יוסיף לרחם עוד בעבור העון הזה , ומפני כבוד המלכות תלה הדבר בעצמו :

אוחיל . אקוה , כמו ( איכה ג כא ) : על כן אוחיל לו :

והנה המלאך יורד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת ה' מה אוחיל לה' עוד . ידמה שהמלאך היורד אליו אמר לאלישע כי הוא בא להרגו על דבר הרעב במצות המלך ואמר לו אלישע כי לא זו הדרך להמלט מהרעב אלא עד שיתפללו לש''י וענה המלאך כי אחר שזאת הרעה מאת ה' לשוא יתפלל אליו עוד וחשב כי התפלה לבד תועיל להציל מהרע שיעשהו אחר לא מהרעה שיעשה הש''י בעצמה ולזה ענה אלישע כי השם יצילם מהרע ההוא עד שכעת מחר ישוב בשער שמרון סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל ואפשר שיהיה הרצון בזה שכבר אמר המלאך שבא להמית אלישע כמו מתחרט על שבא להרגו הנה זאת הרע' באה לנו מאת ה' על חטאינו מה אחטא עוד ואקנה לעצמי חיל וצרה על הצרה הזאת בעבור שיכעס עלי השם והוא מענין מעי מעי אוחילה :

ויאמר זאת אמר המלך הנה זאת הרעה מאת ה' רצה לומר כי בסדר הקללות שבתוכחה הוא הסדר האחרון וסוף הקללות, וכיון שזאת הרעה מאת ה', והוא אחרית הזעם, מה אוחיל לה' עוד ועד מתי נדום ונקוה לה' :