בית קודם הבא סימניה

מלכים ב פרק-כ

מלכים ב פרק-כ

{א}
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּבֹ֣א אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃
בימים ההם . שלשה ימים לפני מפלתו של סנחריב : חלה חזקיהו . ויום שלישי כשעלה בית ה' , יום מפלתו של סנחריב , ויום טוב של פסח היה ( סדר עולם פרק כג ) : כי מת אתה . בעולם הזה : ולא תחיה . לעולם הבא , משום דלא נסבת אשה , כדאיתא בברכות ( יא ) :
בימים ההם . אמרו רבותינו ז''ל ( סדר עולם פרק כג ) , שהיה שלשה ימים לפני מפלת סנחריב : למות . רצה לומר : חולי אנושה ומסוכנת , שיש בה כדי למות : צו . היה מצוה על עניני ביתך :
בימים ההם חלה חזקיה למות . אחשוב כי אחר הספור הקודם היה זה ולא תפלא ממה שאמר ומכף מלך אשור אצילך כי כבר אפשר שאסרחדון היה מגזם אל ירושלים :

{ב}
וַיַּסֵּ֥ב אֶת־פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּ֨תְפַּלֵּ֔ל אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
הקיר . הכותל :

{ג}
אָנָּ֣ה יְהוָ֗ה זְכָר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵבָ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃
אנה . הוא ענין לשון בקשה : נא . עתה :

{ד}
וַיְהִ֣י יְשַׁעְיָ֔הוּ לֹ֣א יָצָ֔א (העיר) [חָצֵ֖ר] הַתִּֽיכֹנָ֑ה וּדְבַר־יְהוָ֔ה הָיָ֥ה אֵלָ֖יו לֵאמֹֽר׃
לא יצא חצר וגו' . מיהר הקב''ה להודיע רפואתו , בטרם יצא קול הברה בעיר שנקנסה עליו מיתה , כדאיתא בירושלמי ( סנהדרין י ב ) :
התיכונה . האמצעית :

{ה}
שׁ֣וּב וְאָמַרְתָּ֞ אֶל־חִזְקִיָּ֣הוּ נְגִיד־עַמִּ֗י כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ רֹ֣פֶא לָ֔ךְ בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י תַּעֲלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

{ו}
וְהֹסַפְתִּ֣י עַל־יָמֶ֗יךָ חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִי֙ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמַֽעֲנִ֔י וּלְמַ֖עַן דָּוִ֥ד עַבְדִּֽי׃
ומכף מלך אשור אצילך . למדנו שלפני מפלתו של סנחריב חלה :

{ז}
וַיֹּ֣אמֶר יְשַֽׁעְיָ֔הוּ קְח֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וַיִּקְח֛וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וַיֶּֽחִי׃
דבלת תאנים . כשהם לחין קרויין תאנים , וכשנדרסים בעיגול קרויין דבלה : וישימו על השחין ויחי . ונס בתוך נס , שהרי אף בשר חי כשאתה נותן עליו דבלה , נסרח , והקב''ה נותן דבר המחבל לתוך דבר שנתחבל , ומתרפא ( מכילתא שמות טו ) :
דבלת תאנים . הם התאנים הנדרסים יחד : השחין . מין נגע שנחלה על ידה , וכן ( שמות ט ט ) : לשחין פורח אבעבועות : ויחי . ענין רפואה , כמו ( יהושע ה ח ) : עד חיותם :
קחו דבלת תאנים . ידוע כי הש''י כשיעשה מופתי' יבקש להם קצת סבות כשאפשר זה שיהיה בהם יותר מעט מהזרות אצל הטבע ולזה צוה לקחת דבלת תאנים כי אע''פ שאין בו כח לעשות זה הנה בו קצת מבוא ברפואת המורסות ובבשולם :

{ח}
וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ מָ֣ה א֔וֹת כִּֽי־יִרְפָּ֥א יְהוָ֖ה לִ֑י וְעָלִ֛יתִי בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
מה אות . רצה לומר : מה מאד יחשב לאות גדול ונפלא , כאשר ירפאני ה' מכל מכאוב החלי , ואעלה ביום השלישי אל בית ה' :
מה אות . מלת 'מה' , יורה על גודל הדבר וחשיבותו , כמו ( תהלים ח ט ) : מה אדיר שמך : אות . מופת :
ויאמר חזקיהו אל ישעיהו מה אות כי ירפא ה' לי . ראוי שתדע שלא היה זה מיעוט אמונה לחזקיהו אם בקש אות בזה וזה שכבר הודיעו ישעיהו כי גזירת הש''י היתה שימות ועתה כשהסכים להוסיף על ימיו חמש עשרה שנה אולי היה תנאי ר''ל אם יהיה חזקיהו באופן מהשלימות שיתכן שתדבק בו כמו ההשגחה ולזה לא היה סומך בזה חזקיהו אם לא שיתן לו אות שבזולת תנאי נתן לו השם יתברך זאת המתנה :

{ט}
וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֗הוּ זֶה־לְּךָ֤ הָאוֹת֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה כִּ֚י יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר הָלַ֤ךְ הַצֵּל֙ עֶ֣שֶׂר מַֽעֲל֔וֹת אִם־יָשׁ֖וּב עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃
הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות . הרי זה מקרא קצר , כבר ירד הצל למעלות העשויות לשעות היום , כמו אורלויי''ן בלע''ז , שעושין האנשים לבחון שעות היום , חפץ אתה שימתין במקום שהוא שם כדי מהלך עשר שעות , או ישוב למעלה עשר מעלות , ויהא נראה כאילו הוא שחרית :
וזה לך האות מאת ה' . המקום מעצמו אמר לתת לך אות על הדבר הזה , אשר תעלה ביום השלישי לבית ה' : הלך הצל עשר מעלות . מעלות היו עשויות מול החמה , לבחון בהם שעות היום , כי כל שעה ירד הצל מעלה אחת , ושאל לו באיזה אות יבחר יותר , אם שילך הצל במהלכו לפנים עשר מעלות , פתאום וברגע אחד [ ויהיה 'הלך' כמו 'ילך' , עבר במקום עתיד , וכמוהו רבים במקרא ] או אם תרצה שישוב הצל אחורנית עשר מעלות :
הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות . ר''ל אם ישוב ללכת עשר מעלות אחרות בדרך שיהיו עשרים מעלות :

{י}
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ נָקֵ֣ל לַצֵּ֔ל לִנְט֖וֹת עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת לֹ֣א כִ֔י יָשׁ֥וּב הַצֵּ֛ל אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃
ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות . דבר קל הוא לנטות במקומו , ונוטה ועומד עשר מעלות אינו דבר הניכר כל כך , לא כן אלא ישוב הצל , ויהיה הדבר תימה , שראו שפנה היום לערוב , וחוזר להיות בוקר :
נקל לצל לנטות . האות הזה שינטה הצל במהירות , הוא נקל מול אות החזרת הצל , כי בנטיות הצל במהירות , הלא תלך גלגל החמה במהלכו , ואך ימהר לכת במרוצה , ואין האות ניכר כל כך , ולזה ישוב הצל אחורנית , כי האות הזה יותר חזק וקשה :
ויאמר חזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות . הנה זה הפסוק קשה מאד בפירושו וזה כי ידוע כי נטית הצל תהיה מצד תנוע' השמש ולפי תנוע' השמש מעט מעט יטה הצל מעט מעט וזה מבוא' בעצמו ובהיות הענין כן מה זה שאמר חזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות איך חשב חזקיה נקל מה שהוא מהמופת נפלא מאד לא ראינו כמוהו בביאור אפילו למשה אשר לא קם כמוהו לכל האותות והמופתים אשר עשה כי המופתים ההם היו לשנות סדר אלו הדברים השפלים והוא יותר נפלא לאין שיעור מה שישתנה בו סדר הגרמים העליונים ובהיות הענין כן הנה יהיה זה המאמר מחזקיה בתכלית הסכלות ואיך ראוי שנחשוב זה עליו עם שלמותו הנראה מדבריו ואם אמרנו שלא היה זה המופת בתנועת השמש בעצמה יקשה מה שאמר בספר דברי הימים על מליצי שרי בבל שבאו לדרוש המופת אשר היה בארץ כי ידמה מזה המקום שזה המופת היה על דבר חליו לפי שבזה המקום אמר כי שמע כי חלה חזקיהו והנראה בעיני מפני כל זה שזה המופת היה בצל לא בשמש בעצמו וכבר ידעת בי העננים המתנועעים תחת השמש יביאו לפעמי' ניצוץ השמש בזולת מקומו הראוי לו וזה כבר נמצא בחוש הרבה ולפי שראה חזקיה מתנועת הרוח אז וקצת אידים שהיו תחת השמש שיקל להם בתנועתם המהירה להשיב הצל עשר מעלות כי באותו צד היתה תנועתם בקש מישעיה שיהיה הענין בהפך זה כדי שיוכר לו מופת השם יתברך והנה התפלל הנביא אל הש''י ושב הצל אחורנית עשר מעלות כמו ששאל חזקיה וזה המופת יתכן שנהיה בשחדש הש''י על דרך המופת אידים מתנועעים לצד ההוא ונרשם בהם ניצוץ השמש והביאוהו בתנועתם במהירות נפלא אל המקום ההוא עד שכבר היה זה תכף :

{יא}
וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־יְהוָ֑ה וַיָּ֣שֶׁב אֶת־הַצֵּ֗ל בַּֽ֠מַּעֲלוֹת אֲשֶׁ֨ר יָרְדָ֜ה בְּמַעֲל֥וֹת אָחָ֛ז אֲחֹֽרַנִּ֖ית עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃
אשר ירדה במעלות אחז . יום שמת אחז , נתקצר היום ומיהר הצל לירד עשר מעלות , כדי שלא יהא נספד , ואותן עשר שעות חזרו עכשיו לחזקיהו ( סנהדרין צו א ) :
ויקרא וגו' . לעשות האות אשר בחר חזקיה : במעלות אחז . רצה לומר : זה האות נעשה בהמעלות אשר עשה אחז , ובהם שב הצל אחורנית עשר מעלות . ורבותינו ז''ל אמרו ( סנהדרין צו א ) ששב לאחור כחשבון שמיהרה לרדת בהמעלות ביום שמת אחז , לקצר את היום , להמעיט בהספדו :
במעלות אחז אחורנית . יתכן שבנה אחז אלו המעלות בבית המלכות , והנה שמע מלך בבל כי חלה חזקיה ולזה שלח מלאכיו שם וצוה אותם גם כן שידרשו המופת אשר היו בארץ אז מחיל סנחריב שמתו כלם בזולת יד אדם אך הכם מלאך ה' ולזה אמר ג''כ אשר הי' בארץ ואם היה זה שב אל המופת מהשמש הנה לא היה בארץ לבד אך בכל העולם :

{יב}
בָּעֵ֣ת הַהִ֡יא שָׁלַ֡ח בְּרֹאדַ֣ךְ בַּ֠לְאֲדָן בֶּֽן־בַּלְאֲדָ֧ן מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י חָלָ֖ה חִזְקִיָּֽהוּ׃
כי שמע כי חלה . ועד אותו היום לא היה אדם חולה וחיה , ואיך שמע , למוד היה לאכול בשלש שעות ביום , וישן עד תשע , כיון שחזר גלגל חמה לחזקיהו , ניעור בתשע שעות ומצא שהוא שחרית , בקש להרוג את עבדיו , אמר אתם הנחתם אותי לישן יום ולילה , אמרו , גלגל חמה חזר , אמר להם : מי החזירו , אמרו לו : אלהיו של חזקיהו , כדאיתא בפסיקתא :
כי חלה . על שנתרפא שלח לדרוש בשלומו דרך אהבה . ובדברי הימים ( ב לב לא ) נאמר ששלח לדרוש המופת הנעשה בחליו :
בעת ההיא שלח בראדך בלאדן . ראוי שתדע כי אע''פ שהיה סנחריב מושל בבבל כמו שיראה ממה שאמר במה שקדם ויבא מלך אשור מבבל הנה היה שם מלך והיה תחת סנחריב והיה נותן לו מס שנה בשנה כי כן היה מנהגו עם כל המלכים שהיה כובש אותם והנה לפי דעתי נמשכה המלוכה למלכי אשור עד שבא נבוכדנצר מלך בבל והחזיק במלכות הזה ונמשך המלכות לו ולבנו ולבן בנו עד שבעים שנה : ספרים ומנחה אל חזקיהו . כבר ספר בספר ד''ה כי רבים היו מביאים מנחה לה' בירושלם ומגדנות לחזקיה והיה זה כן מפני מה ששמעו מהמופת שעשה ה' בחיל מלך אשור אז ידעו כל ממלכות הארץ כי ה' הוא האלהים ולזה ספר זה שם אחר ספור זה המופת אשר עשה ה' בחיל מלך אשור :

{יג}
וַיִּשְׁמַ֣ע עֲלֵיהֶם֮ חִזְקִיָּהוּ֒ וַיַּרְאֵ֣ם אֶת־כָּל־בֵּ֣ית נְכֹתֹ֡ה אֶת־הַכֶּסֶף֩ וְאֶת־הַזָּהָ֨ב וְאֶת־הַבְּשָׂמִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ שֶׁ֣מֶן הַטּ֗וֹב וְאֵת֙ בֵּ֣ית כֵּלָ֔יו וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר נִמְצָ֖א בְּאֽוֹצְרֹתָ֑יו לֹֽא־הָיָ֣ה דָבָ֗ר אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הֶרְאָ֧ם חִזְקִיָּ֛הוּ בְּבֵית֖וֹ וּבְכָל־מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃
בית נכתה . בית גנזי בשמיו , כמו ( בראשית לז כה ) : נכאת וצרי ולוט : ואת שמן הטוב . יש פותרין שמן המשחה , ויש פותרים שמן אפרסמון ( בלסמון ) , שהוא מצוי בארץ ישראל , שנאמר ( ביחזקאל כז יז ) : יהודה וישראל המה רוכליך בחטי מנית ופנג . וראיתי בספר יוסיפון : פנג הוא אפרסמון , וגדל ביריחו , ועל שם הריח נקרא יריחו : לא היה דבר . את הארון והלוחות וספר התורה ( פרקי דרבי אליעזר פרק נב , עיין שיר השירים רבה ג ד ) :
וישמע עליהם . יתכן שבקשו להראות להם את כל בית נכתו , ושמע עליהם והראם :
נכתה . ענין אוצר נחמד , וכן ( בראשית לז כה ) : נכאת וצרי , שרוצה לומר : דברים נחמדים :
וישמע עליהם חזקיהו . ר''ל שכבר שמע בעבורם מה שבקשו ממנו והגיד להם כל אשר שאלו והראם את כל בית נכתה הנה הוא קבוץ על חמודותיו ואחר זה פרט מה שהיה שם והוא כסף וזהב ובשמים ושמן הטוב והוא שמן אפרסמון שלא היה נמצא כי אם בארצו ובמקום אחד ממנו לבד והוא נקרא בלסמי בלעז : ואת בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרותיו . יתכן שהראה אותם ג''כ הדברי' החמודים שהיו לו בממשלתו והנה היה רע בעיני ה' אשר עשה כי גבה לבו על הש''י כי הם באו לדרוש את המופת לכבוד הש''י ולא היה ראוי לחזקיה להגדיל עצמו בזה אבל היה ראוי שיתן הגדולה והכבוד לש''י ויראה להם גדולת הש''י כי על זה באו ולזה גנה אותו בספר ד''ה על זה כי הוא לא השיב לש''י מהכבוד על זה המופת שעשה לו שהוסיף על ימיו מה שהוא ראוי אבל גבה לבו ולזה היה עליו קצף ועל יהודה וירושלם והנה הקצף היה מה שאמר לו ישעיה הנביא על זה :

{יד}
וַיָּבֹא֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ ׀ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֙יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ מֵאֶ֧רֶץ רְחוֹקָ֛ה בָּ֖אוּ מִבָּבֶֽל׃
מארץ רחוקה באו . זה אחד משלשה שבדקן הקב''ה ומצאן עביט של מים עכורים , קין , יחזקיהו , ובלעם . קין , ( בראשית ד ט ) - לא ידעתי השומר אחי אנכי , היה לו לומר רבונו של עולם הלא כל הנסתרות גלויות לך , כדאיתא בתנחומא ( ראה במדבר רבה כ ו ) . בלעם - שאמר לו המקום ( במדבר כב ט ) מי האנשים האלה עמך , היה לו לומר ה' אלהים אתה ידעת , כמו שנאמר ביחזקאל ( לז ג ) , והוא השיב בגאוה , בלק בן צפור - מלך מואב שלח אלי , הרבה מבקשים יש לי . חזקיהו - היה לו להשיב לישעיהו , אתה נביאו של מקום , ואתה שואל אלי , התחיל חזקיה מתגאה ואמר : מארץ רחוקה באו אלי , לכך נענש , ועל ששמח עליהם והאכילם על שלחנו ( סנהדרין קד א ) :
ומאין . מאוזה מקום :

{טו}
וַיֹּ֕אמֶר מָ֥ה רָא֖וּ בְּבֵיתֶ֑ךָ וַיֹּ֣אמֶר חִזְקִיָּ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר בְּבֵיתִי֙ רָא֔וּ לֹא־הָיָ֥ה דָבָ֛ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הִרְאִיתִ֖ם בְּאֹצְרֹתָֽי׃

{טז}
וַיֹּ֥אמֶר יְשַׁעְיָ֖הוּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהוָֽה׃

{יז}
הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א ׀ כָּל־אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑לָה לֹֽא־יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
לא יותר דבר . מדה כנגד מדה , לא היה דבר : ומבניך . חנניה מישאל ועזריה :
ונשא . יהיה נשא ונלקח : ואשר אצרו . אשר טמנו באוצר : לא יותר דבר . מכל אשר בביתך :

{יח}
וּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תּוֹלִ֖יד (יקח) [יִקָּ֑חוּ] וְהָיוּ֙ סָֽרִיסִ֔ים בְּהֵיכַ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
ומבניך . הם דניאל חנניה מישאל ועזריה : אשר יצאו ממך אשר תוליד . כפל הדבר פעמים ושלש כדרך המקרא :
סריסים . שרים וממונים :
אשר יצאו ממך אשר תוליד . זה לאות שלא היו בנים לחזקיה בעת זאת הנבואה אך אחר שלש שנים הוליד מנשה שמלך אחריו והנה אמר ובניך על זרעו ואם הוא רחוק כי כל זרע אדם יקראו בניו אפי' לאלף דור כמו שנקרא אנחנו היום בני ישראל :

{יט}
וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־יְשַֽׁעְיָ֔הוּ ט֥וֹב דְּבַר־יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֛וֹא אִם־שָׁל֥וֹם וֶאֱמֶ֖ת יִהְיֶ֥ה בְיָמָֽי׃
טוב דבר ה' . מאחר שבימי יהיה שלום :
טוב דבר ה' . טוב הדבר בעיני , ופירש דבריו ואמר , הלוא אם יהיה שלום בימי , וה' יאמת לי הבטחתו זו , אינני חושש במה שיהיה אחרי מותי :

{כ}
וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י חִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכָל־גְּב֣וּרָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה אֶת־הַבְּרֵכָה֙ וְאֶת־הַתְּעָלָ֔ה וַיָּבֵ֥א אֶת־הַמַּ֖יִם הָעִ֑ירָה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃
ואשר עשה את הברכה וגו' . בדברי הימים :
את המים . מוצא מי גיחון שהיתה מחוץ לעיר , הביא העירה :
הברכה . בנין אבנים על אסיפת המים : התעלה . חפירה למים :

{כא}
וַיִּשְׁכַּ֥ב חִזְקִיָּ֖הוּ עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ מְנַשֶּׁ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור