בשנת שלש . למרדו של הושע :

בשנת שלש . רצה לומר : אחר שעבר שלש להושע , בתחילת ד' למלכו מעצמו , כי הושע מלך מעצמו בי''ג לאחז , וימי מלכות אחז היו ט''ז שנה , וכלו אם כן בד' להושע , ואז מלך חזקיה :

ועשרים וכו' . ומקוטעות היו :

ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה דוד אביו . הנה בזה הוסיף על דוד כי הוא לא חטא אך עשה תמיד הישר בעיני ה' ודוד חטא על דבר אוריה :

ויקרא לו נחשתן . לשון בזיון , כלומר מה צורך בזה , אינו אלא נחש נחושת :

את הבמות . מה שהקריבו עליהם לגבוה , ובאיסור נעשו , כי מעת שנבנה הבית נאסרו הבמות . אשר עשה משה . בעת נשלח בישראל הנחשים השרפים , צוהו ה' לעשות נחש נחושת להביט בו נשוך וחי , כמו שנאמר בתורה ( במדבר כא ח ) : מקטרים לו . בחשבם שיש בו אלהות , על כי נתרפא הנשוך כאשר הביט בו : נחשתן . כאומר , מה זה , הלא הוא רק נחושת . ולהקטין מעלתו הוסיף הנו''ן , כי כן דרך המקרא , וכן ( שמואל ב יג כ ) : האמינון אחיך :

וכתת . ענין כתישה , כמו ( שם ב ד ) : וכתתו חרבותם :

הוא הסיר את הבמות . הם שנעשו להקריב בהם לש''י אשר לא סרו בימי מלכי יהודה הראשונים : ושבר המצבות . כי התורה אמר לא תקים לך מצבה ואע''פ שהיא לש''י כ''ש כשהיתה לשם ע''ג כמו שאחשוב שהיה הענין באלו המצבות : היו בני ישראל מקטרים לו . הנה חשבו שתהיה לזאת הצורה מדרגה אלהית מפני שעשאה משה והיה כל הנשוך וראה אותו וחי והנה קרא לו חזקיה נחשת שלהן כאילו יאמר שאין לזאת הצורה כח כי אם מה שיש מהכח לנחשת :

וכתת נחש הנחשת פי' התוספות בחולין (ז' ע''א) שאסא ויהושפט לא בערום שטעו שמפני שנעשה על פי הדבור אסור לבערו, נראה פי' כי יש פלוגתא בחולין דף מ''א אם אדם אוסר דבר שאינו שלו במעשה זוטא ובע''ז דף נ''ד אמר עולא אר''י אף על פי שאמרו המשתחוה לבהמת חברו לא אסרה עשה בה מעשה אסרה, ולמד לה ממה שגנז חזקיה הכלי שרת ששמש בהם אחז לעבודה זרה, שמזה מוכח שאדם אוסר דבר שאינו שלו במעשה, ושם דף נ''ג ע''ב, עמ''ש רב ישראל שזקף לבנה וכו' מכדי כתיב ואשריהם תשרפון באש והא אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, הק' הר''ן בשם הרמב''ן דלמא לזה אסר רחמנא משום דעבד בה מעשה ותירץ דרב פליג אדעולא וס''ל דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו במעשה, ואם כן הראשונים היו ס''ל כדעת רב, וחזקיה לשיטתו שגנז כלים של אחז שס''ל דבמעשה אוסר דבר שאינו שלו, לכן כתת נחש הנחושת, ועל זה אמר ויקרא לו נחשתן היינו שנעשה כמו נחושת שלהם שיכולים לאסרו, אחר שעשו בו מעשה :

בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו . הנה הוי''ו אשר במלת ואשר מושכת הבית אשר במלת בכל והרצון בו בכל מלכי יהודה ובאש' היו לפניו ואולם אמ' זה כי אפי' דוד לא היה כמוהו כי הו' חטא וזה לא חטא אך עשה הישר בעיני ה' :

ואחריו לא היה כמוהו במדת הבטחון, שמ''ש ביאשיהו (לקמן כ''ג כ''ה) שכמוהו לא היה לפניו, הוא במדת התשובה :

וידבק בה' לא סר מאחריו . הנה הדבקו' בה' הוא ההשגה וההליכה בדרכיו ואמרו לא סר מאחריו מעיד שלא חטא בדב' :

ישכיל . יצליח :

ישכיל . יצליח , כי המצליח נראה הוא להבריות כאילו עושה מעשיו בהשכל :

והיה ה' עמו . זה היה מהש''י גמול לו על ישראל : בכל אשר יצא ישכיל . ר''ל בכל אשר יצא יצליח : וימרד במלך אשור ולא עבדו . לפי שאביו אחז עשה עצמו עבד לו כאמרו עבדך ובנך אני זכר כי הוא מרד במלך אשור וענין המרד הוא שלא עבדו :

והיה ה' עמו, כמו שדבק בה' כן היה ה' עמו ועל ידי כן השכיל בכל דרכיו על ידי עזר אלוה ותחת שבימי אחז גבר עליו מלך ישראל והוצרך להיות עבד לאשור כדי שיושיעהו מידו, ופלשתים פשטו בארץ יהודה, היה הכל בהפך, הוא מרד במלך אשור :

ממגדל נוצרים . מן המגדל שהצופים עומדים עליו , ורצה לומר : מקטן ועד גדול :

ממגדל נוצרים עד עיר מבצר . ר''ל שלא נשאר בהם מקום שלא הוכה מקטון ועד גדול והיותר קטן הוא מגדל הנוצרים ר''ל השומרים שעושין מחוץ לעיר לשמור פירות השדה והכרמים אשר סביבו :

(ח-יב) והכה את פלשתים ממגדל נוצרים ששם יעמדו שומרי השדות עד עיר מבצר הגדולים : ובכ''ז לא עלה מלך אשור עליו רק עלה על שומרון שהם היו תחת ידו, ויגל אותם, וזה היה על ידי שלא שמעו בקול ה', וליהודה לא עשה דבר עד שנת י''ד לחזקיה, שאז בא עת מפלת אשור שיפול בירושלים :

היא השנה השביעית להושע . כי חזקיהו מלך בד' להושע : עלה שלמנאסר . עם שכבר נאמר למעלה , חזר לספר שוב , כאומר , מה שעלה שלמנאסר וגו' , וגבר אשור על ישראל , ויגל את ישראל וכו' , עד סוף הענין , הנה זה לא היה בכח ידיו , כי אם על אשר לא שמעו בקול ה' וגו' , שהרי בימי חזקיה עלה אשור על ירושלים , וספו תמו ברצות ה' :

ויצר . מלשון מצור :

מקצה שלש שנים . כי צר עליה בתחלת ד' , וכבשה בסוף ו' :

וינחם . הניחם :

על אשר לא שמעו וגו' . ולא בכח ידם : את בריתו . התורה אשר נתן בברית :

הבצרות . מלשון מבצר : ויתפשם . לכדם :

ובארבע עשרה שנה, מבואר בד''ה שאחרי שנתן לו הכסף והזהב הכין חזקיה שלח ומגנים לרוב, והכין את עצמו למלחמה, וזה נודע למלך אשור ולכן עלה עליו שנית, ולכן רצה להגלות את העם כי החזיק אותו כמורד. והנה הכתובים האלה קאפיטיל י''ח י''ט כ' הוכפלו ככתבם וכלשונם בספר ישעיה סי' ל''ו ל''ז ל''ח ל''ט ושם בארתי הכתובים האלה על מכונם, וגם בארתי קצת השנוים שבאו בשני הספרים, וכבר יצא הפירוש הזה לאור זה ימים רבים, וכאשר ספר מלכים נכתב על ידי ירמיה, אם כן ישעיה קדים לירמיה, וירמיה העתיק דבריו מחזון ישעיה, על כן פירוש הכתובים האלה קנה מקומו בישעיה, תדרשהו משם, ותמצא מרגוע לנפשך, כי אין להכפיל הדברים :

הטאתי . במה שמרדתי בך : את אשר תתן וגו' . רצה לומר : העונש אשר תשים עלי , אשא ואסבול : וישם . שם עליו עונש שלש מאות וגו' :

בית ה' . בבית ה' :

קצץ . את הדלתות שהיה של זהב : ואת האומנות . תרגם יונתן : וית סקופיא , איסקופות :

קצץ . קלף ציפוי הזהב מן הדלתות ומן מפתני הבית : אשר צפה חזקיה . כי כבר היה נפסד הצפוי שעשה שלמה :

קצץ . כרת וקלף : האומנות . מפתני הבית , וכן תרגם יונתן : סקופיא :

קצץ חזקיה את דלתות היכל ה' . ר''ל לקחת מהם הזהב אשר הם מצופות ממנו : ואת האומנות . הם עמודים מצופים זהב או אסקופות השער התחתונות והעליונות :

את תרתן ואת רב סריס . למדנו בסדר עולם , שלא באו שלשתם יחד , אלא רבשקה לבדו , כמו שכתב בספר ישעיהו ( לו ב ) , ותרתן ורב סריס באו בשליחות שנייה , כשבאה לו שמועה על תרהקה מלך כוש , וישמע וישלח מלאכים אל חזקיהו וגו' ( שם לז ט ) : בתעלת . פוסקיר''ה בלע''ז , בריכה שעושין לביברי דגים : שדה כובס . שדה שהכובסין שוטחין בו בגדים , וכן תרגם יונתן : חקל משטח קצריא :

וישלח מלך אשור . ובמרמה שם עליו העונש , כי עם כל זאת עלה עליו : בתעלת . בתעלה הנמשכת מהבריכה העליונה , אשר היא במסילה ההולך אל השדה , שמכבסים שם את הבגדים , ושוטחים שמה מול השמש לנגבם :

כבד . ענין רבוי : בתעלת הברכה . הברכה היא מקום בנוי באבנים ובסיד , ושם מתכנסים המים , והתעלה היא החפירה הסמוך לה , ובעת הצורך ממשיכים לה אמת המים מן הבריכה , וכן ( שם ז ג ) : אל קצה תעלת הבריכה : במסלת . בדרך הכבושה :

בתעלת הברכה העליונה . הברכה הוא חריץ בנוי עוברים בו מים והיה אצל המים תעלה ר''ל חפירה רחב' יתפשטו בו : במסלת שדה כובס . היא הדרך הבא לשדה הכובסי' אשר שם ישטחו בגדיהם אחר שכבסו אותם :

המזכיר . איזה משפט בא לפני המלך ראשון , שיפסקנו ראשון :

אל המלך . קראו אל המלך לצאת אליהם : על הבית . ממונה על בית המלך : המזכיר . הממונה על ספר הזכרונות :

ויקראו אל המלך . ר''ל קראו שיצא אליהם המלך :

מה הבטחון וכו' . אמור , מה בטחונך אשר בעבורה מרדת בי , לבל השמע לי לצאת מארצך אל ארץ אחרת , וכאשר אמר בסוף דבריו :

ויאמר להם רבשקה . אף על פי שבאו אחרים עמו והם תרתן ורב סריס לא דבר אלו הדברים כי אם רבשקה ולזה לא זכר זולתו בזה השליחות ובספ' ישעיה וידמה כי אחר שנתן חזקיה את כל הכסף הנמצא באוצרות ה' ובאוצרות המלך למלך אשור שב למרוד בו ולא נתן לו מדי שנה בשנה זה המס הכבד ששם עליו : מה הבטחון הזה אשר בטחת . כי מרדת בי ולא קיימת מה שאמרת לי בהיותי נלחם עמך את אשר תתן עלי אשא :

אמרת אך דבר שפתים וגו' . אמרת עד הנה אעבוד למלך אשור , אך דבר שפתים היה , כל זמן שלא יצא ממקומו לבוא עליך , לא הוצרכת לעצה וגבורה , אבל עכשיו שיצא ובא , עצה וגבורה אתה צריך למלחמה הזאת , עתה אמור על מי בטחת :

אמרת . אתה חושב שאך בדבר שפתים , בעצת יועצים נעשה המלחמה , לא כן הוא , כי צריכים אליה עצה עם גבורה : עתה . הואיל והצורך הוא גם אל הגבורה ואיננה בך , אם כן על מי בטחת שיתן בך גבורה :

אמרת אך דבר שפתים הוא עצה וגבורה . שיתגבר האדם בו למלחמה ר''ל שבדברי שפתיו יסיר מעליו הנלחם עמו כמו שעשית את' ממני ואחר זה יתחזק ויתגבר בעוזריו לעמו' כנגד מי שהיה נלחם עמו עתה על מי בטחת שיעזרך כי מרדת בי ולפי שחש' מלך אשור כי חשב חזקיה במרדו בו על מלך מצרים שיעזרהו במלחמה אמר אליו הנה בטחת על משענת חלוש כמו משענת הקנה הרצוץ כי לא די שאי אפשר לאדם להשען בו אבל לא יזיק לעצמו בהשענו בו כי הקנה הרצוץ יכנס בכפו ונקבה כי כן פרעה מלך מצרים לכל הבוטחים עליו וכי תאמרון אלי אל ה' אלהינו בטחנו שיצילנו הלא הוא אשר הסיר חזקיהו את במותיו ואת מזבחותיו אשר היו מקריבים בהם לה' ויאמ' ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה לבד תשתחוו ואיך יעזרהו והוא עשה כנגדו להשחית במותיו ומזבחותיו :

ובא בכפו . כשאדם נסמך על משענת קנה רצוץ שנשבר בידו , באין ראשי הקרומיות ונוקבין את כפו :

עתה הנה בטחת . הואיל ואין בך גבורה מעצמך הנה מהו בטחונך על מצרים , הלא הוא כמו משענת קנה רצוץ בראשו אשר אם יסמוך איש עליו , באים עוד הקסמין והקרומיות בכפו ונוקבין אותה , כן עזרת פרעה נהפך עוד לרעה :

משענת . ענין סמיכה : הקנה . המטה : הרצוץ . השבור ומרוסס , כמו ( עמוס ד א ) : הרוצצות אביונים : ונקבה . מלשון נקב וחור :

הלא הוא אשר הסיר חזקיהו וגו' . יש ללמוד מכאן , דרבשקה ישראל מומר היה ( ראה סנהדרין סא ) , שהיה מודה שהקב''ה אלוה , אלא שרצונו לעבוד עבודה זרה :

הלא הוא . הלא זה הוא אשר הסיר חזקיה את במותיו אשר היו בכל הארץ , ואמר לישראל שרק למזבח העומד בבית המקדש אשר בירושלים תשתחוו , ומיעט אם כן בעבודתו ונבאש בעיניו :

התערב נא . התפאר עליו , בוא בערבון , על מנת אם תוכל ליתן לך רוכבים על אלפים סוסים : התערב . גיי''ר בלע''ז :

התערב נא . התחייב עצמך עם אדוני אם תוכל למלאות הדבר אשר ישאל : לתת לך . לתת מאנשיך :

התערב . מלשון ערבון ומשכון , כי כששנים חלוקים בדבר מה , וכל אחד מחייב עצמו בממון באם לא יהיה כדבריו , הדרך הוא שכל אחד נותן ערבון , להיות בטוח ומקויים :

ועתה התערב נא אדני את מלך אשור . ר''ל תן לו ערבון שלא תמרוד בי ותהיה לי למס ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך אנשים רוכבים עליהם והנה אמ' זה על דרך הבוז והלעז כאילו אמ' שלא ימצאו לחזקיה אלפי' אנשים ראויים לרכוב על סוסים :

ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדוני . שהרי כל הקטן שבהם , שר על אלפים איש , ואתה אינך משיג לאלפים איש , למדנו מכאן על ראשי גייסות מאה ושמונים וחמשה אלף שנפלו עם סנחריב , הקטן שבהם , שר על אלפים איש שעמו :

ואיך תשיב . את פניך להלחם עם פני פחת וכו' , הלא אף הקטן שבהם ממונה הוא על אלפים : ותבטח . אם כן בוודאי כל בטחונך ברכב ובפרשים , על מצרים אשר הוא כקנה רצוץ :

פחת . ענין שררה :

ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים . כל זה אמ' לירא אותם ולבהלם כאילו יאמר שמלך אשור הוא באופן מהגודל שאין ראוי לחזקי' להשי' פני פחת אחד שהוא מעבדיו הקטנים גם כי אחד מעבדיו הקטנים גדול מאד עד שאין ראוי להשיב פניו ולבטוח על מצרים לרכב ולפרשי' שיעזרהו במלחמה כנגד מלך אשו' :

המבלעדי ה' . וכי שלא ברשות באתי , כבר נתנבא ישעיה ( ז יז ) בימי אחז אביך יביא ה' עליך ועל עמך וגו' את מלך אשור : והשחיתה . את זו הוסיף משלו :

המבלעדי ה' . וכי מבלי גזירת המקום : ה' אמר . בבר ניבא ישעיהו ( ישעיהו ח ד ) : ישא וכו' ואת שלל שומרון , וטעה לומר שכן יעשה לירושלים :

המבלעדי . ענינו כמו זולת :

עתה המבלעדי ה' . אמר זה כאלו יאמר איך תבטח על ה' שיצילך והוא אמר אלי שאעלה על הארץ הזאת להשחיתה :

כי שומעים אנחנו . אנו בני פלטין , ומכירין בלשון ארמית ובשאר לשונות , ואל תדבר אלינו יהודית , שכל העם מכירין בו , ואין אנו רוצים שישמעו :

ארמית . בלשון ארמית : כי שומעים . כי מבינים אנחנו ארמית : יהודית . בלשון יהודית : באזני העם . בפניהם כשהם שומעים , כי הכל מכירים בו , וכאומר , הנה אין מהדרך לפרסם דברי מלחמה בפני המון העם :

באזני העם אשר על החומה . אמרו זה כי לא היו רוצי' שישמע אלו הדברים העם אשר על החומה כדי שלא ירפו ידיהם משמירת החומה :

לאכול את צואתם . ברעב המצור : חוריהם . רעי היוצא דרך חור פי הטבעת . ורבותינו פירשו ( מגילה כה ב ) : לכנותם לשון נאה צואתם : מימי שניהם . צואה לחה , שיני דכרכשא דקיימא אתלת שיני . או לשון גלל , שבא על ידי לעיסת השינים :

העל אדוניך . וכי רק אל אדוניך ואליך שלחני אדוני לדבר דברי : לאכול . להזהירם כי יבאו במצור , ומעקת רעבון וצמאון יוכרחו לאכול צואה ולשתות מי רגלים : עמכם . רצה לומר : גם הם גם אתם :

העל . כמו האל : חוריהם . מלשון חור ונקב , ורצה לומר : צואה היוצאת מנקב פי הטבעת : שיניהם . הוא מי רגלים , והוא קרוב מלשון שתן :

העל אדניך ואליך . ר''ל האם בעבור אדניך ובעבורך שלחני מלך אשור : לאכול את צואתם ולשתות את מימי רגליהם עמכם . כאילו אמר שאם ישמרו את החומה שלא יכנסו חיל מלך אשור הנה יבנה עליה מלך אשור מצור עד שמרוב הרע יאכלו צואת' וישתו מי רגליהם והוא השתן :

וידבר ויאמר . כפל דבריו לחזקם :

ישיא . ענין הסתה ופתוי , כמו ( בראשית ג יג ) : הנחש השיאני :

עשו אתי ברכה . שאילת שלום , כמו ( בראשית מז ז ) : ויברך יעקב את פרעה :

עשו אתי ברכה . רצה לומר : עשו עמי שלום , לתת תשורת שלום : ואכלו וכו' . רצה לומר : לא תהיו עוד כלואים בתוך העיר , מבלי לצאת ללקוט פירות האילנות , ולשאוב מי הבורות :

ברכה . ענינו מנחה ותשורת שלום , כמו ( שם לג יא ) : קח נא את ברכתי :

עשו אתי ברכה וצאו אלי . ר''ל אם תהיו אתי להשלים עמי ולצאת אלי עשו ברכה כי אז תוכלו לעבוד האדמה ולאכל פריה :

אל ארץ כארצכם . כן דרכי , להעביר את האומות ממדינה למדינה , היה לו לומר אל ארץ טובה משלכם , שהרי לפתותם בא , אלא שידע שיכירו שדבריו שקר : ארץ דגן ותירוש . זו אפריקי ( ירושלמי שביעית ו א ) :

ולקחתי . אקח אתכם מפה , להוליך אל ארץ טובה כארצכם . כי כן היה דרכו , להעביר את האומות שכבש מארצם לארץ אחרת : וחיו . מה שאין כן אם תעמדו במרד : כי יסית . אשר יסית :

ותירוש . ענבי היין : זית יצהר . זיתים המושכין שמן : יסית . מלשון הסתה ופיתוי :

ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם . ר''ל ונהגתי אתכם אל ארץ טובה כמו ארצכם ואמר זה להם לבאר שלא יזוקו אם יגלה אותם לארץ אחרת כמו שעשה מעשרת שבטים והנה היה מניע ומבלבל האומות בזה הדרך כדי שלא יוכלו למרוד בו ולזה היה מרחיק אותם מעוזריהם והיה מקרב אותם אליו ואל עמו :

איש וכו' . רצה לומר : כל אלוה את ארצו :

הנע ועוה . אותם מלך אשור , החריבם והגלם : כי הצילו את שומרון . והשומרונים היו עובדים את אלהי ארם שהיו שכיניהם :

הנע ועוה . הניעם ממקומם והעקימם : כי הצילו . וכי אלהי שמרון הצילו את שומרון מידי :

הנע . מלשון נע : ועוה . מלשון עוות ועקום :

חמת ארפד ספרוים הנע ועוה . הם שמות מדינות ויעיד על זה מ''ש אח' זה ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה : כי הצילו את שומרון מידי . הנה קצר בזה המאמר בהתחלתו קצר הנשוא ובסופו קצר הנושא והרצון בו איה אלהי חמת וארפד האם הצילו חמת וארפד מידי איה אלהי ספרוי' הנע ועוה האם הצילו אלו המדינו' מידי איה אלהי שומרון כי הצילו את שומרון מידי והנה הקיש ודמ' הש''י לאלו האלילים אשר הם הבל ואין בם מועיל ועל זה קרעו בגדיה' השומעי' דבריו מפני מה שחרף וגדף רבשקה הש''י והמלך קרע בגדיו ונתכס' בבגדי שק לצער עצמו כדי שירחם הש''י עליו ובא בית ה' להתפלל שם :

קרועי בגדים . על ששמעו גידופי השם :

והחרישו . שתקו :

קרועי בגדים . על ששמע דברי רבשקה , המחרף ומגדף כלפי מעלה , להדמותו לאלהי עמי הארצות :