בשנת שתים . אף כי יואש מלך ב' שנים בחיי אביו , מכל מקום חשבון ימי מלכותו התחילו אחרי מות אביו , והוא בל''ט ליואש מלך יהודה , ויואש מלך יהודה מלך מ' שנה , וכלו בתחילת השנה השנית ליואש מלך ישראל , ואז מלך אמציה :

רק לא כדוד אביו, רצה לומר שעשה הישר מצות אנשים מלומדה מצד שכן עשה אביו, לא מאהבת ה' כדוד, שכן גם יואש עשה רק מפני שהורהו יהוידע הכהן וסר מאת ה' במות יהוידע, ובדברי הימים אמר ויעש הישר רק לא בלבב שלם :

על בנים . בעבור בנים :

ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה . זה לאות כי כונת הכתוב באמרו לא ימותו אבו' על בני' ובנים לא יומתו על אבות שלא יומתו האבות בחטא הבנים ולא יומתו הבנים בחטא אבותיהם :

ככתוב בספר תורת משה והגם שחכמינו זכרונם לברכה דרשו לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים, זה הוציאו מיתור הכתוב איש בחטאו יומתו ופשוטו כפשוטו, ולכן הביאו סוף הכתוב כי אם איש בחטאו יומת :

ויקרא את שמה יקתאל . שהיתה לו לקיהוי שינים , כמו שכתוב בדברי הימים ( ב כה יד ) : אחרי בוא אמציהו מהכות את אדומים , ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים , ולפניהם ישתחוה וגו' . והוכיחו הנביא ואמר לו ( שם פסוק טז ) : ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך , ומה היא העצה , שהשיאו להתגרות במלך ישראל :

את הסלע . מבצר בנוי בסלע :

אז שלח אמציה מלאכים וגו' נתראה פנים . במלחמה :

נתראה פנים . כי בדברי הימים ( ב כה ג ) נאמר , שאנשי יהואש פשטו בערי יהודה והכו בהם , ולזה שלח אליו לאמר , אין זה גבורה לבא פתאום ולהכות , אך נתראה פנים בפנים , ונדעה הגבורה עם מי :

לכה נתראה פנים . ר''ל התראות הפנים במלחמה :

השאלות: למה נפל אמציה הצדיק ביד יואש? :

אז שלח אמציה מלת אז מציין שהיה אז סבה לזה, ובדברי הימים מבואר שבעת הלך על אדום שכר מאה אלף מבני אפרים לעזרו, וע''פ העדת הנביא שלחם לביתם, ובקצפם על זה פשטו בערי יהודה ויכו ג' אלפים ויבוזו בזה רבה, ולכן רצה ללחום את יואש להנקם על מה שעשו בו עמו הרג רב, וגם היה אז סבה השגחיית שהכשילו ה' בזה כי בבואו משעיר הביא אתו אלהי שעיר ויעמידם לו לאלהים, וכמ''ש לו הנביא ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך, והשיאו להלחם עם יואש כדי שיפול בידו :

החוח אשר בלבנון . שכם בן חמור : שלח אל הארז . יעקב : ותעבור חית השדה . בני יעקב באו על החללים , אף כאן אתה בא להתמשל אלי . ומשל בזיון הוא , שדימהו לחוח , ואת עצמו לארז : ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס וגו' . לפי שנתגאית , אף אתה ירמסוך גדודי חיילותי :

החוח . המשיל את אמציה לחוח , ואת עצמו לארז , וכאילו אמר אף אם דברת לשלום , לכלימה יחשב לי להתחבר עמך , ומכל שכן לרדת עמך למלחמה : ותרמוס . על אשר נשאו לבו לדבר כזאת , ורמז לו שאנשיו ירמסו אותו :

החוח . מין קוץ : ותרמוס . מלשון רמיסה ודריכה :

החוח אשר בלבנון . קרא עצמו ארז וקרא מלך יהוד' חוח על צד הבוז ואמר ממשל שאפילו שאל ממנו להתחבר עמו כדי שיהיה שלום ביניהם אעפ''כ יהיה דבר זה נבזה בעיניו נמאס ומהפלג' הבוז תעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס את החוח כל שכן כשירצ' להלחם עמו והנה היה מבזה אותו כל כך מפני היותו מזרע אחזיהו אשר הי' מבית אחאב שהרגוהו אבותיו והרגו כל בית אחאב ולזאת הסבה תמצא בזה המקום כשנצחהו יואש שיחס אותו אל אחזיה וזהו אמרו את אמציהו מלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפש יהואש מלך ישראל עם שזה היתה סבת נצחו אותו כי הוא הלך בדרך אחזיהו וגם יואש אביו אחרי מות יהוידע וכבר ספר בד''ה כי אמציה הביא אלהי בני שעיר ולפניהם ישתחוה ובסבת זה החטא נפל ביד יואש הוא ויהוד' עמו :

החוח משל זה היה רגיל בין בני ישראל על ענין שכם בן חמור שרצה להתחתן עם יעקב, והשבטים שנמשלו לחיות רמסוהו, וכמ''ש במדרש הזכירו משל הזה המורגל, שכמו ששכם גרם רעה לעצמו ולכל עמו, כן יגרום רע לעצמו ולבני יהודה :

הכה . בעבור שהכית את אדום נתגאה לבך : הכבד ושב בביתך . רצה לומר : אם תשב בביתך ותחדל מלהלחם בי , אז תשאר בכבודך שקנית בנצחון אדום : ולמה תתגרה ברעה . למה תתגרה עמדי בעבור הביא עליך הרעה , ותפול אתה ועמך :

ונשאך לבך . ענין התרוממות וגאוה : תתגרה . ענין התחלת הריב :

הכבד ושב בביתך . הוא מענין הכבו' וכאילו יאמר שכבודו יהיה שישב בביתו כי ישיגהו קלון מזאת המלחמה :

בבית שמש אשר ליהודה . הנה מרוב בטחון יואש לנצח מלך יהודה הלך אליו להלחם בארצו ולזה ספר כי בבית שמש אשר ליהודה היתה המלחמה :

בשער אפרים . כן היה שם השער , ומשם התחיל לפרוץ , ופרץ עד השער העומד בפנת העיר , והיה הפרצה באורך ת' אמה :

בשער אפרים עד שער הפנה . ידמה שהיה שם שער היה נכנס בו שבט אפרים בבאם לירושלם ושער הפנה היה שער אשר הוא סמוך לבית ה' והוא נקרא שער הפנה כי הוא היה פנה והיסוד לקדוש' ישראל :

ויפרוץ בחומת ירושלים פי' מהרי''א שלא היה זה כדי להשחית חומת ירושלים כי אם להתכבד, שכן היה מנהג הקסרים ברומי ועד היום הוא מנהג מלכים הגדולים שכאשר ילכו למלחמה ויקנו בה תשועה גדולה ונצחון עצום, כאשר יכנסו לעיר לא יכנסו בפתח העיר אבל יהרסו חלק מהחומה כדי שיכנסו באותה פרצה להעיד שפרצו פרץ גדול באויביהם, וכן עשה יואש לפרסם נצחונו :

ואת בני התערובות . בני השרים , שהיו נתונים בבית המלך לערבון , שלא ימרדו אבותם בו . וכן תרגם יונתן : בני רברביא :

בני התערובות . בני השרים , שהם ביד המלך לערבון , שלא ימרדו בו אבותיהם :

התערובות . מלשון ערבון ומשכון :

ואת בני התערובו' . הם בני השרים שהם לערבו' למלך שלא ימרדו בו אבותיה' והנה זכר כי חיה אמצי' אחרי יואש ט''ו שנה כאילו זכר להעיר כי מפני שנתגאה כל כך יואש ואמר לאמציה ונפלת אתה ויהוד' עמך הנה הוא מת קודם אמציה חמש עשר' שנה והנה היה כן כי כבר מלך יואש קודם אמציה שתי שנים וי''ד שנה מלך בימיו ונשארו לאמציה ט''ו שנה :

ויתר דברי יהואש כבר נזכר למעלה וכבר פירשתי ששם אמר זה לרמז על מעשיו המוסריים, ופה על מעשי תקפו וגבורתו, וכן י''ל כי יהואש מת בסבת המעשה הזה קודם זמנו, אם מפני שהתגאה בנצחונו, אם מפני שהיה בדעתו להשחית זרע בית דוד, והראה ה' כי חי המנוצח ט''ו שנה אחרי מות המנצח, וכן היה באביה וירבעם לחד מ''ד שאביה מת קודם זמנו :

ויחי אמציהו וגו' . כל חמש עשרה שנה מלך עוזיהו בנו בחייו , שכן כתוב בדברי הימים ( שם פסוק כז ) : ומעת אשר סר אמציהו מאחר ה' :

חמש עשרה שנה . כי אמציה מלך בב' ליואש , ויואש מלך ט''ז שנה , מלבד שתי השנים שמלך בחיי אביו , וכלו אם כן בט''ו לאמציה , ואמציה הלא מלך כ''ט שנה , אם כן עם השנה שמת בו יואש , חי אחריו אמציה ט''ו שנה :

ויקשרו עליו וגו' . מששמעו מה שאמר הנביא , כי יעץ ה' להשחיתך : וינס לכישה . שם היה כל חמש עשרה שנה :

בירושלם . כי אף שתפסו יהואש , מכל מקום החזירו למלכותו :

ויקשרו מבואר בדברי הימים שמעת שסר אמציה מאחרי ה' קשרו עליו קשר בירושלים, כי בירושלים היו כהני ה' ועבדיו תלמידי יהוידע, ובלכיש מצא עוזרים שחזקו ידיו כל שנים הללו, ומ''ש ויקחו כל עם הארץ זה היה בחיי אמציה וכמו שיתבאר אחר זה שזה היה שלש שנים אחר מלחמת יואש ואמציה, ואפשר שאז נס לכישה, ומלך הוא בלכיש ועוזיה מלך בירושלים, ואחר י''ב שנה גברו הקושרים וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם, והיה הקשר תחלה בהצנע והתחיל מעת סר מאחרי ה' שהוא בשובו ממלחמת אדום, ויוכל להיות שהקושרים בעצמם יעצוהו עצה הרעה הזאת להלחם עם יואש כדי שיפול בידו, ואחרי שנפל בידי יואש מלך עדיין ג' שנים בירושלים נפרץ הקשר וינס לכישה, וישב שם י''ב שנים עד שהמיתוהו :

אחרי שכב המלך עם אבותיו . אחרי מות אמציה אביו , מכאן אתה למד שמלך עוזיה בימי אביו , ומכל מקום לא נתנה אילת בידו עד לאחר מות אביו , שאם לא מלך בחיי אביו למה לו לומר אחרי שכב המלך עם אבותיו , וכשאתה מונה ימי הבית על פי שנות המלכים , אם אינך מחסר ט''ו שנים הללו שנמנית לאמציה ולעוזיהו , תמצא שעמד ארבע מאות ועשרים וחמש :

הוא בנה את אילת וישבה ליהודה . יתכן שהיתה פעם אחת משל יהודה , ובני אדום לקחו מהם , וכאשר הכה אמציה את אדום לקחה מידם , ועזריה בנה את חומתה להיות עיר מבצר , ובזה השיבה ליהודה , כי בעודה פרוצה אין להתחזק בה ולהחזיק בשלהם : אחרי שכב המלך . על אמציה יאמר , כי אף שהוא לכדה , עדיין לא הוחזר לידם להחזיק בה עד כי מת , ובא עזריה ועשאה עיר מבצר :

הוא בנה אילת, היה מאדום כמ''ש מאילת ומעציון גבר וכן אמר בדברי הימים אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילת על שפת הים בארץ אדום, והיתה לדוד ושלמה שמשלו באדום, ובימי יהורם בן יהושפט פשע אדום ואמציה לקחה מידם והרסה, ועוזיה בנו בנה אותה וישיבה ליהודה כי עד עתה היתה חרבה ולא היתה לא לאדום ולא ליהודה ואחרי מות אמציה בנה אותה :

בשנת חמש עשרה . כי אמציה מלך בשתים ליואש , וימי מלכות יואש ט''ז שנים , וכלו אם כן בט''ו לאמציה , ואז מלך ירבעם ארבעים וגו' , ומקוטעות היו :

בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו . זה מבואר כי כבר מלך י''ד שנה כשמת יואש מלך ישראל :

הוא השיב . מיד מלכי ארם : יונה בן אמתי . הוא שמשח את יהוא , שאמר לו בני רבעים ישבו לך . אבל רבותינו ( יבמות צא א ) : דקדקו , ( יונה ג א : ) ויהי דבר ה' אל יונה שנית , ולא שלישית , לפי שתבע כבוד הבן , ולא תבע כבוד האב , והוקשה להם זה המקרא , ותרצוהו , כדבר ה' אשר דבר ביד יונה לנינוה , ונהפכה גזרת רעה לטובה , כך נהפך לישראל בימי ירבעם בן יואש , מרעה שהיו בה , אשר אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש , ועכשיו נהפך להם לטובה :

הוא השיב . כי בימי אבותיו המלכים , לקחו מלכי עובדי גלולים את הגבול ההוא מישראל , וחזר הוא והשיב להם : מלבוא חמת . מן המקום שבאים בה לחמת : עד ים הערבה . רצה לומר : כלפי ים הערבה , והוא ים המלח : ביד עבדו יונה וגו' . הנבואה ההיא לא הוזכרה במקרא , ורבותינו ז''ל אמרו ( יבמות צא א ) : כמו שעל ידי יונה נהפך לנינוה מרעה לטובה , כך נהפך לישראל בימי ירבעם :

השאלות: אחר שעשה הרע למה הושיעם ה' להגדיל גבול ארצם והיה די מה שכבר גבר אביו, ונצח את ארם ?, ומז''ש ולא דבר ה' למחות וכו', הלא זה לא יחייב להגדיל גבול ארצם? :

הוא השיב כי יואש השיב רק מה שלקחו מלכי ארם וירבעם בנו השיב הכל, ומ''ש כדבר ה' כפי פשוטו התנבא יונה על תשועה זאת, ולדעת חכמינו זכרונם לברכה דימה הדבר לגזרה שנגזרה על ידי יונה ונהפכה לטובה וכן הפך לטובה מה שגזר כליה על ישראל :

מורה מאד . מיצר מאד , קונטריאי''ש בלע''ז . כמו ( יהושע א יח ) : אשר ימרה את פיך ; ( דברים ט כד ) : ממרים הייתם ; ( בראשית כו לד ) ותהיין מרת רוח . ויש פותרים : מורה מאד , ירוד מאד , לשון ( שמות טו א ) : ירה בים :

כי ראה וגו' . לא בזכותם , רק כי ראה ענים , המשתנה ומתחלף מרעה אל רעה , ונכמרו רחמיו : ואפס עצור . לא נשאר בידם העושר הכנוס בבית , ולא המקנה העזוב על פני השדה :

מורה . מלשון תמורה וחלוף : ואפס . הוא כענין לא :

כי ראה את עני ישראל מורה מאד . ר''ל אע''פ שהי' מורה מאד את פי השם ית' במה שעזבו את בריתו : ואפס עצור ואפס עזוב בישראל . ר''ל שסרו קניניהם העצורים בבית והעזובים בשדה :

כי ראה רצה לומר שלא היה זה על ידי שעשו תשובה רק שראה ה' שעל ידי ענים הם ממרים מאד, וכמתיאשים מכל תקוה מפליגים ברשעתם, וכיון שאינו מועיל בדרך העונשים וגם ראה שאם יניחם כך יאבדו כי אפס עצור וכו' :

ולא דבר . רצה לומר : וה' לא רצה למחות את שמם , ולזה הושיעם ביד ירבעם :

למחות . מלשון מחיה ומחיקה :

ולא דבר רצה לומר ולא היה אז רצון ה' לכלותם כי עדן לא נגזרה הגזרה בעת ההיא לכן הושיעם ביד ירבעם :

ואשר השיב . כי מלכי יהודה כבשו מאז חמת ודמשק , וחזר ארם ולקחום מידם , ועתה השיבם הוא ליהודה : בישראל . רצה לומר : בכח גבורי ישראל אנשי בני עמו , ולא בכח אנשי יהודה :

השאלות: מ''ש ליהודה בישראל אין לו פירוש? :

ואשר השיב מעת שגבר יואש על אמציה נכבשה שבט יהודה תחת מלכי ישראל, הן בימי אמציה שקשרו עבדים על אדוניהם, וגם אחרי מותו שמלך עוזיה לא התגבר לפרוק עול ירבעם עד כ''ז למלכות ירבעם כמו שיתבאר בס' שאחר זה, ולכן כשכבש את ארם השיב את חמת ודמשק שיהיה שייך ליהודה (כי כן היתה תחת רשותם בימי דוד כמ''ש ותהי ארם עבדים לדוד) והיתה יהודה ודמשק וחמת שתחת ממשלתה, כבושים לישראל, וזה שכתוב ליהודה וישראל כי יהודה היתה כאפרכיא נתונה עם מלכה תחת ממשלת ישראל :