בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם וגו' . אפשר לומר כן , והלא עוזיה וירבעם מלכו כאחת , כמו שפירש בסמוך , אלא מה תלמוד לומר בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה , שמלך מלכות מנוגעת , למדנו שנתנגע בשנת עשרים ושבע למלכותו :

בשנת עשרים ושבע . שנויה בסדר עולם : שבשנת כ''ז לירבעם נתנגע עזריה , ומלך מלכות מנוגעת , אבל התחלת מלכות עזריה היתה כאחת עם מלכות ירבעם , [ רצה לומר : מה שמלך אחרי מות אביו יואש , ולא התחלת חשבון ימי מלכותו , כי ירבעם מלך שלשה שנים בחיי אביו , מאז היתה חשבון ימי מלכותו ] , כי עזריה מלך ט''ו שנים בחיי אביו , והוא בעת מת יואש [ ולכך לא תלה מלכותו המנוגעת במלכות עצמו , כי לא היינו יודעין אם חושב מהזמן שמלך בחיי אביו , או משמת אביו , אבל עתה כאילו יאמר בשנת כ''ז למלכותו , והוא כ''ז לירבעם , אם כן חושב מזמן שמלך הוא בחיי אביו , והוא הזמן אשר מלך ירבעם משמת אביו ] :

עזריה . הוא עוזיהו , האמור בדברי הימים ( ב כו א ג ) , ולמטה ( פסוקים ל לב לד ) :

בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה . ידוע כי כשמת אמציה מלך ירבעם ט''ו שנה ולזה יתבאר שכבר מלך עזריה בשנת י''ו למלכות ירבעם והנראה בעיני שהוא מונה כ''ז שנה שהיו עתידים לבא ואחר יכלה מלכו' בית יהוא וזה כי ירבעם מלך אחר זה כ''ו שנה ובנו מלך ששה חדשים והם כ''ז שנה מקוטעין :

בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם בחשבון הזה לא מצאו בו כל אנשי חיל ידיהם, שהלא מלך ירבעם בשנת חמש עשרה שנה לאמציה ומלכות אמציה היתה כ''ט שנה, נמצא שאמציה מלך עד שנת ארבע עשרה לירבעם, ובסדר עולם פי' שמ''ש בשנת כ''ז לירבעם מלך עוזיה היינו שאז מלך מלכות מנוגעת, והרי''א הקשה על זה שהיה לו לומר בשנת כ''ז למלכות עצמו מלך מלכות מנוגעת כי לפי דעת חכמינו זכרונם לברכה מלך עוזיה וירבעם כאחד, והרי''א פי' שמ''ש בשנת עשרים ושבע פי' שהיה עתיד למלוך עוד עשרים ושבע שנה, וגם זה אינו נכון דהא אמר אחר כך בשנת שלשים ושמונה לעזריה מלך זכריה, והי''ל בשנת עשרים ושבע, ובאמת בחשבון שאמר שזכריה מלך בשנת ל''ח לעוזיה לא נוכל לפרש בו שום פירוש כי כן הולך סדר זה אחר כך במלכות שלום ומנחם בן גדי, ומזה ידענו שירבעם בן יואש מלך שלש שנים קודם לעוזיה, ולכן כלתה מלכותו שנמשכה מ''א שנה בשנת ל''ח לעוזיה ואם כן מלך עוזיה י''ב שנה בחיי אמציה אביו, אולם כבר כתבנו שמעת שכבש יואש את אמציה נכבשה מלכות יהודה תחת מלכות ישראל וזה נמשך עד כ''ד שנה למלכות עוזיה שהוא כ''ז לירבעם שעד אז היתה תחת ממשלת ישראל, ובשנת העשרים ושבע התחזק עוזיה ומלך מלכות חזקה בפני עצמו בלתי נכנע תחת ירבעם וכן לקמן י''ז א' כדוגמא זו ומבאר בדברי הימים שבחזקתו גבה לבו ונכנס להקטיר ונצטרע, ואם נאמר כדברי חכמינו זכרונם לברכה שזה היה באמצע מלכות עוזיה ואמרו שיותם נולד בימי חלוטו היה זה שלש שנים אח''ז, וכבר מוכח שעוזיה נתנגע בחיי ירבעם ממש שעמוס נתנבא בימי עוזיה ובימי ירבעם שנתים לפני הרעש הרי ששתי שנים לפני הרעש היה עדיין ירבעם חי, וממ''ש בדברי הימים והמה התיחשו בימי ירבעם ובימי יותם שאמר זה על שיותם היה שופט את הבית מבואר שכבר היה מנוגע בימי ירבעם שזה בשנת הל''ז לעוזיה, וידענו שהיה מנוגע ט''ו שנים לכל הפחות ועל שהיה מנוגע קודם זמן זה אין ראיה מפורשת רק מדרך הסברא כיון שידענו שבכ''ז שנה לירבעם התחזק במלכותו כמ''ש שבשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עוזיה, מן הסברא שקרוב לזה הזמן נכנס להקטיר כי כן כתוב שבחזקתו גבה לבו עד להשחית, וממ''ש בנבואת הושע ועמוס שנבאו בימי עוזיה יותם וכו' ובימי ירבעם בן יואש, למה נזכר ירבעם. ? שאם רצה להזכיר מלכי ישראל שבימיהם נבא, הלא היו עוד כמה מלכים אחר ירבעם בימים האלה, וע''כ שהזכיר ירבעם כיון שבתחלת מלכות עוזיה היה כבר תחת יד ירבעם, והיה המלכות ע''ש ירבעם, ועל זה אמר בימי עוזיה ובימי ירבעם היינו בעת שהיה עוזיה תחת יד ירבעם שאז נקראה המלכות ע''ש ירבעם, ובימי עוזיה היינו מכ''ז לירבעם ואילך שאז התחילו ימי עוזיה שמלך בפ''ע ומזה ידענו ששנתים לפני הרעש שנבא עמוס היה עדיין תחת יד ירבעם, וכיון שבשנת כ''ז לירבעם מלך עוזיה בפ''ע היה זה שנה או שנתים לפני הרעש על כל פנים, ומבואר שהרעש היה בשנת הכ''ה או הכ''ו לעוזיה ויותם נולד בימי חלוטו כדברי חכמינו זכרונם לברכה. וכן מבואר ממ''ש בישעיה (ז' ח') ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם, שהוא נחשב מנבואת עמוס שהיתה שנתים לפני הרעש עד שש לחזקיה שגלו עשרת השבטים מבואר שמן העת ההיא היה כ''ח שנים לעוזיה ט''ו של יותם ט''ז של אחז ושש של חזקיה הוא ס''ה. מבואר שמעת הרעש חי עוזיה כ''ו שנים כדברי חכמינו זכרונם לברכה :

וחמשים ושתים . ט''ו בחיי אביו , ול''ז אחרי מות אביו :

וינגע ה' את המלך . מפורש בדברי הימים ( ב כו טז-כא ) שנכנס להיכל להקטיר על המזבח הקטורת : בבית החפשית . עשה לו בית בבית הקברות , כמה דאת אמר ( תהלים פח ו ) : במתים חפשי . בירושלמי :

וינגע ה' . ובדברי הימים ( ב כו יח ) נאמר שבא לו בזעפו עם הכהנים , בעת בא להקטיר ומיחו בו : בבית החפשית . רצה לומר : עזב הנהגת המלכות , והיה חפשי מזה העמל , וכמו שאמרו רבותינו ז''ל שהמלכות יחשב לעבדות , לפי רוב העמל : על הבית . היה ממונה על בית המלך , להיות שופט משפט העם תחת המלך :

וינגע ה' את המלך ויהי מצורע . כבר באר בד''ה כי זה קרה לו מפני חשבו להקטיר במזבח הקטורת והנה היה אז יותם בן המלך שופט את עם הארץ בחיי אביו ומהעת שהיה מצורע ישב בבית החפשית לפי שהיה צריך לישב בדד מחוץ למחנה והיתה נקראת בית המצורע בית החפשית לפי שהמצורע אין לו עסק עם בני אדם והוא מפני זה חפשי מהעסקים והמלאכות :

בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו . אף מכאן יש ללמוד שמלך עזריה משמת יואש מלך ישראל חמש עשרה שנה בחיי אמציה אביו , שאם לא עמד עד שמת אביו , נמצא שלא עמד עד בשנת חמש עשרה לירבעם בן יואש , וירבעם מלך ארבעים ואחת , נמצא שמת ירבעם בשנת עשרים ושבע לעוזיה , והיאך הוא אומר בשנת שלשים ושמונה . אלא על כרחך , עוזיה וירבעם מלכו כאחת , אלא שירבעם מלך בחיי אביו יהואש שלש שנים , לכך הוא אומר וירבעם ישב על כסאו , שישב כבר , ועוזיה עמד משמת יואש , ומלך ירבעם מלכות שלמה . ובסדר עולם ראיתי , שירבעם מלך בחיי אביו שנה , ואיני יודע אם שבוש הסופרים הוא , שאינו יכול ליישב בשנת שלשים ושמונה לעזריה מלך זכריה , אלא בענין זה :

בשנת שלשים ושמנה . כי ירבעם מלך שלש שנים בחיי אביו , ולא אחרי מות אביו , ובין כולם מ''א , וכלו אם כן בל''ח לעזריה , כי התחלת מלכות עזריה , משמלך בחיי אביו , והתחלת מלכות ירבעם , משמת אביו היו בזמן אחד , אם כן קדמה מלכות ירבעם למלכות עזריה שלש שנים מה שמלך בחיי אביו , וכלתה שנת מ''א שלו בל''ח לעזריה , ואז מלך זכריה :

בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה . לפי שכבר מלך ירבעם בחייו עשרים ושש שנה הנה יהיה זה בשנת כ''ז לעזריהו ולזה ידמה שמלך עזריה בחיי אביו י''א שנה כי קשרו עליו קשר בירושלם מעת סר מאחרי ה' וינס לכיש ואז המליכו כל עם יהודה את עזריה ומלך בחיי אביו י''א שנה והעד הנאמן על זה הוא אמרו הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבותיו וזה לעדות קצת כי מלך בחיי אביו והיה בן שש עשרה שנה כשהמליכוהו בחיי אביו :

ויכהו קבל עם . ומחהי קדם עמא , לעיני העם :

קבל עם . תרגום של 'נגד' , הוא 'קבל' :

ויהי כן . לא שהיתה כדאי מלכותו לימשך כל כך , אלא לקיים דבר מלך , שנאמר ( ישעיהו נה יא ) : כן יהיה דברי אשר יצא מפי וגו' :

הוא דבר ה' . מוסב על המקרא שלפני פניו , שנאמר וימלוך תחתיו , והוא דבר ה' וגו' : ויהי כן . כי מלכו יהואחז ויואש וירבעם וזכריה , ונפסק מזרעו המלוכה :

הוא דבר ה' רצה לומר לא היה ראוי שתמשך מלכות יהוא ד' דורות רק מפני דבר ה' שלטובה אינו חוזר, ולכן ויהי כן, כי בדרך הטבע היו מורדים בו דהא הכה את זכריה קבל עם בלא פחד רק עד עתה נתקיים המלכות בדבר ה' :

בשנת שלשים ותשע . כי זכריה מלך בל''ח לעוזיה , ומלך ששה חדשים , ואחריו מלך שלום , והוא ל''ט לעוזיה :

ירח . חדש , על שהוא נמנה במהלך הירח :

כי לא פתח . שר העיר לא פתח לו את העיר , לקבלו למלך עליהם : ההרותיה . את הנשים ההרות שבה , בקע :

מתרצה . מעבר תרצה : כי לא פתח . על שלא פתח תפסח את שער העיר לבוא בה , ולזה הכה את תפסח ואת גבוליה , אשר מעבר תרצה : בקע . פתח בטני ההרות , להוציא וולדותיהן :

ואת גבוליה מתרצה כי לא פתח . ידמה שתפסח לא היתה מארץ ישראל וקרא לה מנחם לשלום ולא הסכימה להשלי' עמו ולא פתח לו ולזה הכה אותה ואת כל אשר בה ואת גבוליה אשר מחוץ לעיר מתרצה ואילך וגם כל המגדלים החזקי' הבנויי' בהרי' אשר בה בקע :

כי לא פתח ויך הדין הוא כשצרים על עיר אין מקיפים אותה מארבע רוחות אלא מניח צד אחד פתוח שיברח מי שירצה, וכן הדין שאין הורגים נשים וטף כמ''ש הרמב''ם פ''ו מהלכות מלכים, והוא הכה את תפסח שהיתה מארם ואת גבוליה שמצד תרצה ואת כל אשר בה לא נמלט איש כי לא פתח את הצד הרביעי כפי הדין, וגם את כל ההרותיה בקע שזה גם כן נגד חוקי המלחמה ונגד דת ישראל :

בשנת שלשים ותשע . רצה לומר : אחר שעבר ל''ט לעזריה , כי שלום מלך בסוף ל''ט לעזריה , ונהרג אחר ירח ימים , ובשנה הבאה בכלות ל''ט לעזריה , בתחלת מ' , מלך מנחם : עשר וגו' . ומקוטעות היו :

בא פול . כאשר בא פול , והבטיח מנחם לתת לו אלף ככר כסף , לעזור לו על המלוכה :

ידיו . כח ידיו : להחזיק . מלשון חזק :

ויוצא מנחם . הוציא את הכסף מזולתו , והטילו על ישראל , ומפרש שעל גבורי החיל הטיל , כל אחד חמשים שקל : ולא עמד . לא נתעכב :

בשנת חמשים שנה . כי מנחם מלך בשנת מ' לעזריה ומלך י' שנים מקוטעות , וכלו אם כן במ''ט לעזריה , ובשנה הבאה מלך פקחיה והיא נ' לעזריה . שנתים . ומקוטעות היו :

שלישו . גבור שלו : את ארגוב ואת האריה . כל ארגוב לשון פלטין החשובין , וכל 'טרכונין' בלשון ארמי , פלטין החשובין למלכות . בארמון הגדול אשר אצל הארגוב : ואת האריה . יש לומר , שהיה אריה של זהב עומד באותו ארמון :

בארמון . בהיכל של בית המלך : את ארגוב ואת האריה . עם הארגוב ועם האריה והם שמות שני גבורים ואולי נקרא ארגוב על שהיה מושל בחבל הארגוב , והאריה על שם גבורתו , ופקח התחבר עמהם , ועוד היו חמשים איש , והמיתו את פקחיה :

שלישו . שר שלו :

בארמון בית המלך את ארגב ואת האריה . אחשוב שארגוב קרא הממונה על כל חבל ארגוב והאריה קרא גבור אחר יקראוהו אריה על צד ההשאלה לרוב גבורתו , והנה קשר עליו פקח עם שני אלו השרים והיו עמו גם כן חמשים איש מבני גלעדי' כי לבני גלעד היה חבל ארגב לפי מה שאחשוב :

את ארגב שם גבור שעמד בארמון המלך ועמו אריה למוד לטרוף טרף כל הנכנס שלא ברשות, ועם ארגב היו חמשים מבני גלעד, וי''מ מלת ועמו על פקח שחמשים איש היו בעזרו על המרד :

בשנת המשים ושתים . כי פקחיה מלך בנ' לעזריה , ומלך שנתים מקוטעות וכלו , בנ''א לעזריה , ובשנה הבאה מלך פקח , והיא נ''ב לעזריה : עשרים שנה . ומקוטעות היו :

אבל בית מעכה . כן שם העיר : הגלילה . ארץ הגליל :

ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש . הנה זה היה לפי מה שאחשוב מה שזכר בספר ד''ה כי תגלת פלאסר מלך אשור הגלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי ויביאם לחלח וחבור והרא ונהר גוזן לפי שאלו המדינו' היו מארץ אשור אמר בזה המקום ויגלם אשורה :

בשנת עשרים ליותם . היה לו לומר בשנת ארבע לאחז , שהרי כל ימי מלכות יותם שש עשרה שנה , אלא לפי שהיה אחז רשע , רצה הכתוב למנותם ליותם בקבר , ולא לאחז בחיים , כך הוא בסדר עולם :

שנת עשרים ליותם . כי פקח מלך בנ''ב לעזריה , ובסוף השנה ההיא מת עזריה , ובתחלת השנה הבאה מלך יותם בנו , וימי מלכותו ט''ז שנה , ופקח מלך כ' שנה , והם שנה אחת ממלכות עזריה , וט''ז ממלכות יותם , וג' שנים אחרי מות יותם , וכלו אם כן בי''ט מהתחלת מלכות יותם , ובתחילת השנה הבאה מלך הושע , והיא כ' להתחלת מלכות יותם וראה הכתוב למנות שנות הושע לימי יותם הצדיק בקבר , ולא לימי אחז בנו הרשע בחיים :

השאלות: מ''ש בשנת עשרים ליותם יפלא והלא יותם לא מלך רק שש עשרה שנה? :

בשנת עשרים יען שפקח נלחם באחז ורצה לבטל מלכותו וכמ''ש נעלה ביהודה וכו' ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל, לא מנו בימיו למלכות אחז רק למלכות יותם הגם שיותם כבר מת והיה זה בשנת ד' לאחז :

בשנת שתים . כי פקח מלך שנה אחת בימי עוזיה , ויותם מלך בשנה הבאה , והיא בשנת ב' לפקח :

בשנת שתים לפקח בן רמליהו מלך ישראל מלך יותם . ר''ל בראש השנ' השנית כי בראש שנת חמשי' ושנים לעזריה מלך פקח ומת עזריה בשנה ההיא :

ושש וכו' . ומקוטעות היו :

הוא בנה . רצה לומר : עשה עליו בנין נכבד וגדול ממה שהיתה , או שנפל ועשהו מחדש ואולי זהו הנקרא ( ירמיהו כו י ) : שער ה' החדש :

הוא בנה רצה לומר בנה שם בנינים גדולים כי השער הזה כבר היה, והיו נכנסים בו מבית המלך לבית ה' כמ''ש בדה''ב (כ''ג כ') אצל יהואש ויבא בתוך שער העליון בית המלך :

בימים ההם . בסוף ימיו של יותם : להשליח . לגרות :

בימים ההם . אחרי מות יותם :

החל . התחיל : להשליח . לגרות ולהסית , כמו ( שמות ח יז ) : הנני משליח בך :

בימים ההם החל ה' להשליח ביהוד' רצין . ר''ל לגרו' ביהודה או לשלח וזה היה אחרי מות יותם כי בימי אחז נתחברו אלה המלכים על ירושלם מפני רוב חטאי אחז כמו שנתבאר בספר ד''ה והם הכו בה מכה גדולה ואחר זה היו צרים על ירושלם ולא יכלו להלחם כי חמל הש''י על יהוד' ולא אמר להשחיתו :

בימים ההם בסוף מלכות יותם :