בית קודם הבא סימניה

קיצור שולחן ערוך-סימן כב – דיני תחנון

קיצור שולחן ערוך-סימן כב – דיני תחנון

סעיף א
לאחר השמונה עשרה, אומרים תחנון בנפילת אפים, ואין לדבר שיחת חולין, בין שמונה עשרה לתחנון.

סעיף ב
בשחרית, כיון שיש תפילין בשמאלו, נוטין על צד ימין, משום כבוד התפילין, ובמנחה, נוטין על צד שמאל.

סעיף ג
נפילת אפים יש להיות מיושב, אך בשעת הדחק, יכול להיות גם מעומד. לאחר תחנון אומרים ואנחנו לא נדע, ויש לאומרו בישיבה, ואחר כך עומדין ואומרים מה נעשה וכו'.

סעיף ד
אין נפילת אפים כי אם במקום שיש בו ספר תורה, אבל במקום שאין שם ספר תורה אף על פי שיש שם ספרי קודש, אין נופלים על פניהם, אלא אומרים את המזמור בלי נפילת אפים, וכשמתפללים בעזרת בית הכנסת, ופתח בית הכנסת פתוח, נחשב כאלו היה שם ספר תורה.

סעיף ה
כשמתפללין בבית אבל, או בבית המת אף על פי שאין שם אבל, אין אומרים תחנון ז' ימי אבלות אפילו במנחה של יום ז', ונוהגין שגם בשובם לביתם אינם אומרים. ואם יש אבל בבית הכנסת, אין הצבור נגררין אחריו, ואומרים תחנון, אלא שהאבל אינו אומר.

סעיף ו
אין אומרים תחנון בבית הכנסת שיש שם מילה, או שהבעל ברית או הסנדק, או המוהל מתפללים שם, אף שהמילה תהא בבית אחר. ואם מתפללין מנחה, בבית התינוק קודם סעודת הברית, או באמצע הסעודה, גם כן אין אומרים, אבל אם מתפללים לאחר ברכת המזון, אומרים. אך הבעל ברית והסנדק והמוהל לא יאמרו אף לאחר ברכת המזון, משום דיום טוב שלהם הוא.

סעיף ז
וכן אין אומרים בבית הכנסת שיש שם חתן, כל שבעת ימי משתה שלו, אם החתן הוא בחור או הכלה בתולה, אבל אלמן שנשא אלמנה, אין לו רק שלשה ימים ואחר כך אומרים, וביום החופה בשחרית אומרים, ובמנחה שהוא סמוך לחופה אין אומרים.

סעיף ח
אין אומרים תחנון לא בראש חדש ולא בחמשה עשר באב ולא בחמשה עשר בשבט, ולא בחנוכה ולא בפורים גדול ב' ימים, ולא בפורים קטן ב' ימים, ולא בל''ג בעומר, ולא בכל חדש ניסן, ולא בתשעה באב, ולא בימים שבין יום כפור לסוכות, ולא מראש חדש סיון עד לאחר אסרו חג דשבועות, ולא באסרו חג דסוכות. בכל אלו אין אומרים גם במנחה שלפניהם, אבל בערב ראש השנה ובערב יום הכפורים אומרים במנחה שלפניהם, ובערב ראש השנה אומרים גם בסליחות, רק לאחר כך אין אומרים.

סעיף ט
בשני ובחמישי לפי שהם ימי רצון, כי בארבעים יום של קבלת לוחות שניות, עלה משה ביום ה', וירד ביום ב', לכן מרבים בהם תחנונים, ואומרים קודם תחנון, והוא רחום. ואומרים אותו מעומד, וצריך לאומרו בכוונה, ובמתינות, דרך תחנונים, ובימים שאין אומרים תחנון, אין אומרים אותו.

סעיף י
לאחר תחנון אומרים חצי קדיש, ובשני ובחמישי אומרים, אל ארך אפים מעומד.

הגדרות

שמור

סימניות

חזור

פירוש

סגור