תשעה באב שחל באחד בשבת או שחל בשבת ונדחה לאחד בשבת, אוכלין בשר ושותין יין. ואפילו בסעודה שלישית שלאחר מנחה מותר בכל. אך לא ישב אז בסעודת חברים, אם חל ברית מילה יעשו הסעודה קודם מנחה. אבל מותר לאכול עם בני ביתו ויכול לברך במזומן וצריך להפסיק מבעוד יום כי בבין השמשות אסור באכילה ושתיה ורחיצה, אך המנעלים לא יחלוץ עד לאחר ברכו, והשליח צבור קודם שמתחיל והוא רחום כדי שלא לבלבל דעתו ויאמר מתחלה ברכת המבדיל בין קודש לחול בלא שם ומלכות.

ליל שבת שחל בו תשעה באב אסור בתשמיש המטה אם לא כשחל אז ליל טבילתה.

אומרים אב הרחמים ומזכירין נשמות בשחרית, אבל במנחה אין אומרים צדקתך צדק.

תשעה באב שחל בשבת יש להחמיר שלא ללמוד כי אם דברים המותרים ללמוד בתשעה באב ולכן אין אומרים פרקי אבות, אבל לקרות הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום מותר, ומכל שכן קודם חצות היום, ואם חל בערב תשעה באב אסור לאחר חצות היום בלימוד כמו בשאר תשעה באב.

קודם ערבית אין אומרים למנצח בנגינות, ואין אומרים ויהי נועם קודם ואתה קדוש משום דנתיסד על הקמת המשכן ועתה נחרב. וגם אין אומרים ויתן לך ואין מברכין את הבנים.

משתחשך כשהוא רואה את הנר מברך בורא מאורי האש, ובשמונה עשרה אומרים אתה חוננתנו אבל אין מבדילין על הכוס עד מוצאי תשעה באב ואז הוא מבדיל על הכוס אבל אינו מברך לא על הבשמים ולא על הנר אפילו לא בירך עליו במוצאי שבת ויזהיר לבני ביתו, שלא יעשו מלאכה עד שיאמרו המבדיל בין קודש לחול בלא שם ומלכות. ואם שכח לומר אתה חוננתנו אין צריך לחזור אלא גומר תפלתו שהרי יבדיל במוצאי תשעה באב על הכוס. ולא יטעום קודם ואם צריך לעשות מלאכה יאמר תחלה המבדיל בין קודש וכו' בלא שם ומלכות.

תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, בלילה שלאחר התענית אסורין בבשר וביין כמו בשאר תשעה באב מפני אבילות היום אבל למחר מותרין מיד בכל.

אם יש מילה בתשעה באב שנדחה מותר לבעלי הברית דהיינו אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק להתפלל מנחה גדולה דהיינו חצי שעה אחר צהרים ואז מותר להבדיל על הכוס ולאכול ולרחוץ, אבל סעודה לא יעשו עד הלילה וכן בפדיון הבן בזמנו האב והכהן לא ישלימו.