ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה . שבמלאכת גבוה נזדרז , ובשלו נתעצל , ובשבחו סיפר הכתוב :

שלש עשרה שנה . לימד בכאן שנתעצל בבנין ביתו , ולא כלהו עד שלש עשרה שנה , אבל בבנין בית המקדש נזדרז וכלהו לשבע שנים , אף כי היה גדול להפליא יותר מביתו : ויכל וגו' . רוצה לומר : עם ששהה בה י''ג שנה , לא קץ בטורח הבנין , עד כלותו את כלו :

שלש עשרה שנה שאחר בנין בית המקדש התחיל בנין ביתו, וכמ''ש למטה ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים, ויכל את כל ביתו אע''פ שנמשך הבנין ימים רבים מ''מ לא קץ בטורח הבנין עד שכלהו :

בית יער הלבנון . תרגם יונתן : בית מקירת מלכיא ( עמודי הארזים העומדים באורך המאה אמה , כל טור וטור לאורך המאה , ומטור הראשון לטור הרביעי חמשים אמה , והיא רוחב הבית , הגהה מבעל צורת הבית ) : וכרותות ארזים . קורות ארזים , לאורך הבית היה טור עמודים בקרקע , והכרותות מעמוד לעמוד , ( והטור השני למול טור הראשון ברוחב הבית , וכן ארבעה הטורים , וסכך הנסרים לרצפת הבית מטור לטור על הכרותות , והעמודים הללו עשוים פתחים פתחים כעין אכסדרה , והיו הכרותות כמו משקוף שעל המזוזות , והיו גם כן אלו הכרותות כדי להעמיד עליהם המחיצות , שהם הצלעות הנזכרים בכתוב , ושאמר הצלעות אשר על העמודים , ולא אמר על הכרותות , לפי שהעמודים הם העיקר שהבית נכון עליהם , והכרותות אינם אלא להחזיק ולחבר עמוד אל עמוד להיות האהל אחד , ומונחים על צדן ולא היו זקופין , ובאמרו על העמודים , רוצה לומר על הכרותות שעל העמודים , ולא נקרא בשם בפני עצמן לגבייהו . ואפשר נמי , שהכרותות אינם עולים למעלה מן העמודים , דאינם שוכבים למעלה , אלא הם נתונים בראשי העמודים ובשווין למעלה , ולא כעין משקוף השוקף על המזוזות , אלא כמו יתד ארוך המחבר שני עמודים , ומה שכתוב וכרותות על העמודים , פירושו , בצד העליון של העמודים , נמצא , מה שעל הכרותות הוא על העמודים , עד כאן פירוש בעל צורת הבית ) :

בית יער הלבנון . כן היה נקרא , כי לפי רוב העמודים שעמדו בה , היה נראה כיער המרובה באילנות . או , שבנהו במקום יער הלבנון , כי היה מנהג המלכים בזמן ההוא לבנות להם בית ביער , להתקרר שם בימי הקיץ , ועשויה היא בחלונות מרובים , להכניס שם האויר : על ארבעה טורי עמודי ארזים . והשורות ההם עמדו לרוחב הבית , והיה נחלק להם האורך לשלשה חלקים שווים , אבל לאורך הבית היה כתלים ממש , כדרך הבנין : וכרותות ארזים . ארזים מחוטבים , השכיבו על העמודים ההם , לחברם יחד לבל יהיו זזים ממקום עמדם :

הלבנון . שם היער :

ויבן את בית יער הלבנון . הנה נראה ממה שזכר אחר זה שזה הבנין בנה שלמה לעצמו והנה היה זה הבנין להתקרר שם לימות החמה ולזה ידמה שעש' פתחים רבים ואחשוב שיער לבנון הי' קרוב לבית המקדש ולזה נקרא לבית המקדש לבנון , וזכר שכבר בנה זה הבית על ארבעת טורי עמודי ארזים ואחשוב שעמודי הארזים היו כלם לרחב הבית וחולק האורך בהם לשלש' חלקים שנים עמודים היו בכל טור , והנה היו כרותות הארזים על העמודים שיסבלו נסרי התקרה אשר עליהם והיו גדולים וחזקים והנה ארכם לפי מה שתארנו שלישית מאה אמה :

את בית יער הלבנון נקרא כן על שהיה מרובה בארזים כיער או נבנה ביער הלבנון שהיה סמוך לירושלים שכן היה מנהג המלכים לבנות בית הקיץ ביער להתקרר שם, והיה בו פתחים וחלונות הרבה פתוחים לרוח היום. על ארבעה טורי עמודי ארזים העמודים היו נתונים לרוחב הבית וחולקים את אורך הבית לג' חלקים כ''א לג' אמה ושליש. וכרותות ארזים מן עמוד לעמוד לרוחב הבית לחבר העמודים זל''ז ולהניח עליהם התקרה :

וספון בארז . קירוי עליה מלמעלה : על הצלעות . מחיצות עליונות שעל הכרותות , ארבעה מחיצות זה אל זה ברוחב , משוכים לאורך הבית , כולן פתחים וחלונות , כי בית הקיץ הוא עשוי לאויר , ועל אותן מחיצות קירוי הספון , ארבעים וחמשה נסרים היו הספון , שלשה טורי נסרים ( לשלשה חללים ) , שבין ארבע טורי העמודים , חמשה עשר נסרים הטור ( כלומר נתונים בין כל חלל חמשה עשר מהם ) ארכן לרוחב שבין טור לטור , ורחבן לאורך הבית זה אצל זה :

וספן בארז ממעל על הצלעות . כי על העמודים ועל קירות הארזים המחברם יחד , השכיבו צלעות ונסרים , להיות מחיצות הבית ממעל , ועל הצלעות ההם הניחו לוחות ארז , להיות לתקרה [ ואמר על העמודים , ולא זכר כרותות הארזים , על כי העמודים היו העיקר לסבול משא הצלעות ] : ארבעים וחמשה . מספר לוחות הארז המכסים את התקרה , היו ארבעים וחמשה : חמשה עשר הטור . כי העמודים חלקו האורך לשלשה חלקים שווים , ולזה היה גם התקרה נחלק לשלשה חלקים , ובכל חלק הניחו שורה של לוחות ארז , ובה חמשה עשר במספר , והניחו אורך הלוחות לאורך הבית , אם כן היה אורך כל לוח ל''ג אמות ושליש אמה , ורוחב הלוחות לרוחב הבית , והיה רוחב כל לוח ג' אמות ושליש אמה :

הצלעות . הנסרים :

והנה היה ספון בנסרים של ארז ממעל על הצלעות והם כרותות הארזים אשר על העמודים שהיו ארבעים וחמשה כי חמשה עשר עמודים היו בטור האחד ולזה היו קורות הארזים אשר עליהם חמשה עשר ומזה התבאר כי מקצת עובי העמוד האחד לקצה עובי העמוד השני הנמשך לו היה שלש אמות ושליש אמה ואולם עובי העמודים האלו היה לפי מה שיראה לי ממה שנזכר אחר זה שתי אמות וחצי בדרך שהיה בין טור וטור שלשים אמה והיה גובה העמודים שלשים אמה ובזה יתאמת שכל העמודים עם כרותות הארזים אשר עליהם היו רבועים :

וספון, סיפון הנסרים של הקירוי היה מונח על הצלעות דהיינו על כרותות ארזים שזכר, על העמודים ארבעים וחמשה, ר''ל שסך הכל היה ארבעים וחמשה נסרים, דהיינו שהיו נסרים חמשה עשר בכל טור ומסודרים לרוחב הבית, עד שבחמשים אמה היו ט''ו נסרים, וי''ל שהיו נסרים עבים כ''א ג' אמות וחמשית אמה או שהיה אויר בין כל א' וא' :

ושקופים שלשה טורים . ועוד עשה קרוי אצל שלשה טורים הנסרים , ושלשת טורי השקופים , כי רוחב של חמשה עשר נסרים , לא קירה את הבית בכל ארכו , שהוא מאה אמה , ועשה אצלו לקרות הבית קרוי של נסרים קטנים , נתונים על מרישין קטנים הנותרים ( צריך לומר : הנתונים ) מטור כרותות ארזים אל טור , שלשה מרישין זה אצל ( צריך לומר : לסוף ) זה , ושקופין משני צדיהן , כעין משקוף שהדלת שוקף בו , ועל אותן שקופין , ראשי הנסרים הקטנים נתונים בו , ארכן של נסרים קטנים , כנגד רחבן של נסרים גדולים שנתן תחלה : ומחזה אל מחזה . ראשי נסרים של שקוף זה , למול ( ראשי ) נסרים של ( שקוף ) זה : מחזה . לשון קצה , ומנחם כן פותרו , וחברו ( תהלים קז ל ) : אל מחוז חפצם , וכל חזית שבלשון משנה , כך הוא בסדר מערכת התמיד ( תמיד כט א ) , וכן הוא עושה ( חזית ) מבחוץ , בפרק השותפין בבבא בתרא ( ב א ) . ויונתן אף הוא תרגמו : זוי לקביל זוי . אבל 'שקופים אטומים' ( לעיל ו ד ) ; וכן ( כאן פסוק ה ) : רבועים שקף , כולם תרגם : כלונסא :

ושקפים שלשה טורים . בהכתלים שעמדו באורך הבית , עשו שלשה שורות חלונות , זה למעלה מזה , בקומת הכותל : ומחזה אל מחזה . כי בהכותל שמזה ומזה עשו שלשה שורות חלונות , ואמר שהחלונות היו מכוונות זו מול זו , רצה לומר : החלונות מכותל מזה , מול החלונות מכותל מזה : שלש פעמים . רצה לומר : כן היה בכל שלשת הטורים :

ושקפים . חלונות אשר ישקיפו ויביטו דרך שם : ומחזה . אף הוא ענין חלון , אשר יחזו ויראו דרך בה :

ושקופים שלשה טורים . הם הצלעות שזכר כי הם היו בדמות משקוף עם העמודים והוא מבואר שלא היו כי אם שלשה טורים מאלו על ארבעת טורי העמודים : מחזה אל מחזה שלש פעמים . ר''ל הפתח שהיה נכח פתח אחר כנגדו וזה הענין היה בזה הבית שלש פעמים כי שלש פתחים היו בכל אחד מצדי הארץ זה כנגד זה והנה קרא הפתח מחזה כי שם יראה האדם מה שבחוץ :

ושקופים הנה משני צדדי האורך היה בנין של אבני גזית (כמ''ש למטה) והיה שם חלונות להכניס האויר, והיה שלשה טורים ר''ל ג' חלונות זה ע''ז בגובה וכן היה שלשה בצד הארך זה אצל זה, והיה מחזה אל מחזה, ר''ל חלונות של צד הארך מזה מכוונים נגד חלונות של צד הארך השני וזה היה שלש פעמים, כי כן היה בכל חלוקה שארך הבית נחלק לשלשה כנ''ל, ובכ''א היה שלשה טורי חלונות וזה היה בשני צדדי הארך :

וכל הפתחים והמזוזות . שסתם מקירת מלכים עשוי פתחים פתחים , מפני האויר , ולכך קראו בית יער , שדומה ליער : רבועים שקף . תרגם יונתן : מרבעין וחפן כלנסא . ומחופין היו הפתחים בנסרים דקין רבועין היו כשאר פתחי בתים , ולא עשויין כיפה כעין פתחי אולם : ומול מחזה . ומול של מחזה , מיסב לקראת מחזה האחרת , ראש הנסר לקראת ראש הנסר , שלש פעמים בכל תקרה ותקרה , ואיני יודע האיך :

וכל הפתחים . חללי הפתחים שפתחו בהכתלים ההם היו מרובעים , כי המשקופים היו מיושרים , לא עגולים : והמזוזות . הם עמודי המזוזות , היו מרובעים בני ארבע צלעות , כדרך רוב המזוזות : שקף . גם חלון הקטן העשוי ממעל להפתח , היתה רבוע : ומול מחזה אל מחזה . כמו ומחזה אל מול מחזה , ורצה לומר : החלון שבעבר הזה היה מול החלון שבעבר מזה : שלש פעמים . יתכן שהיו שלשה פתחים בכותל מזה , ושלשה בכותל מזה , והחלון מלמעלן , וכל השלשה היו זה מול זה , והיה אם כן בכל חלק שבחלק העמודים , פתח אחד מזה , ופתח אחד מזה :

שקף . חלון :

וכל הפתחים והמזוזות רבועים . ר''ל שהפתחים האלו היו בדמות מרובע וזה כי השקף שהיה עליהם עם העמודים אשר משתי קצותיו משימים הפתח בצורת רבוע שלשים אמה לכל רוח ובזה התבאר שמול מחזה אל מחזה על פני רחב הבית שהיה זה שלשה פעמים בבית ההוא היה הכל נמשך בזה הרבוע עם השקופים שעליו והנה היה זה הבית נחלק לשלשה חלקים שוים , זהו מה שנרא' לי בפירוש צורת זה הבית והוא מסכים מאד ללשון שבא בזה והנה לא ראינו בו פירוש יאות לזה :

וכל הפתחים הפתחים היו בצד רוחב הבית משני צדדי הרוחב בין סדרי העמודים, והיה רבעים שקף שהיה משקוף ע''ג משקוף, כי היה שלשה חלונות על הפתחים, עד שהיה השקף ארבעה, דהיינו משקיף א' של הפתח, וג' של ג' החלונות, וכן היה מחזה אל מחזה שהיו הפתחים והחלונות שעליהם מכוונים זה מול זה בטורי העמודים אשר בארך הבית ביושר, והיה שלש פעמים שהיה שלשה פתחים בכל טור :

ואת אולם העמודים . אולם עשה לפני העמודים האלה , מבוא לבית , חמשים אמה ארכו , לרחבו של בית שהיה חמשים אמה , ושלשים רחבו לפני אורך משך הבית , אלא שלעולם המדה יתירה קרויה אורך , והקצרה קרויה רוחב : ואולם על פניהם . אולם גבוה עשה על כל הבית : ועמודים ועב על פניהם . ועל כרותות ארזים שעל העמודים התחתונים , הציב על ( צריך לומר : עוד ) עמודים אחרים , ומרישין מעמוד לעמוד , העמודים לארוג בהן צלעות מזה לזה , והעבים לקירוי העלייה , עב היא מריש , כמו ששנינו והעבים אלו המרישין :

ואת אולם העמודים . לבית יער הלבנון , עשה אולם עומד על עמודי ארזים , יהיה ארכו חמשים אמה ורחבו שלשים אמה : ואולם על פניהם . יבאר מקום עמוד האולם , ואמר שעמוד נסמך לבית היער לפני פתחים , וכדרך בית שער , ועמד ארכו לאורך הבית , להיות מול כל שלשת הפתחים שבשלשת חלקי הבית , [ ולזה אמר על פניהם , כי היו לפני שלשתן ועיין בתחילת קונטרס בנין הבית ובצורה ] : ועמודים ועב על פניהם . לפני פתחי האולם הזה , עמדו עמודים תקועים בארץ , וממעל להם עץ עב לחברם יחד , לבל יהיו זזים ממקומם . והיה עשוי לנוי ולפאר , או להיות כעין מחיצה ולשמירה :

ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו . והנה זה האולם לפי מה שאחשוב היה ארכו לרחב בית יער הלבנון שזכרנו וגם הוא היה מרובע באופן רבוע החלקים האחרים שזכרנו כי הוא היה סמוך לעמודים ולזה היה גבהו כגבהם : ואולם על פניהם וגו' . ר''ל שעל פני העמודים והוא אצל מקום הפתחים הנזכרים היה כמין אולם והיו בו עמודים וכרותות ארז עבה היתה על פניהם ואלו העמודים אחשב שהם של ארז ואע''פ שהיה האולם בנין כמו שנראה מהנזכר אחר זה :

ואת אולם לפני העמודים עשה אולם, והיה חמשים אמה ארכו לעומת רוחב בית יער הלבנון, ושלשים אמה רחבו נמשך לארך הבית ואולם על פניהם לפני הבית והאולם היה עוד אולם ולפני האולם השני היו עמודים ועב על פניהם היינו מריש שהוא עץ עב כמ''ש חז''ל העבים הם המרישים :

ואולם הכסא . ( תרגום : ) ואולמא לאתקנא תמן כורסי בית דינא דדאין תמן פרוסדא לבית דינא עביד , פרוסדא לשון פרוזדור : וספון בארז . מחופה קרקע הרצפה בארזים : מהקרקע . תרגם יונתן : מן אושיא עד אושיא . מיסוד כותל זה , ועד יסוד כותל זה :

ואולם הכסא . רצה לומר : אל האולם אשר עמד בו הכסא , אשר ישב עליו לשפוט שם , אל האולם הזה עשה עוד חוצה לו אולם המשפט , שיעמדו שם הבאים למשפט , עד אשר יקראו לבוא לפני המלך : וספן בארז . כיסה הרצפה בנסרי ארז : מהקרקע עד הקרקע . רצה לומר : מקרקעית כותל זה , עד קרקעית כותל שממולו :

ואולם הכסא אשר ישפט שם . ובמקום אחר יהיה הגמר דין והוא הנקרא אולם המשפט או יהיה הכל ענין אחד ר''ל כי אולם הכסא אשר ישפט שם הוא אולם המשפט או יהיה הראשון תואר הוא הכסא אשר ישפט שם ר''ל כי ממנו יכנהו לאולם המשפט כמו שתרגם יונתן : וספון בארז מן הקרקע ועד הקרקע . ר''ל על פני כל הקרקע אולם המשפט מיסוד כותל זה עד יסוד כותל זה שכנגדו :

ואולם ולפני העמודים היה אולם אחר שבו עמד כסא המשפט ששם שפט המלך בעצמו בענינים גדולים, וגם אולם המשפט עשה ששם ישבו הסנהדרין ושם עמדו הבע''ד והיה לפני אולם הכסא, וספון ורצפת האולם היה מכוסה בארזים מהקרקע ועד הקרקע ר''ל מקצה לקצה :

וביתו אשר ישב שם . דירה גמורה , לאכול שם ולשכב שם : מבית לאולם . לפנים מן אולם של בית יער הלבנון : ובית יעשה . עלה בלבו לעשות בית לבת פרעה : כאולם הזה . כמעשה אולם הזה :

וביתו אשר ישב שם . רצה לומר : מקום מושבו בקביעות : חצר האחרת . אשר עמדה בחצר האחרת , מבפנים לאולם המשפט , בדרך הכניסה מן החוץ אל מקום בתי המלוכה : כמעשה הזה היה . כמעשה אולם המשפט , ספון בארז כמותו . ובית יעשה . הבית אשר עשה לבת פרעה , היה גם כן כאולם המשפט :

וביתו אשר ישב שם חצר האחרת מבית לאולם . ר''ל הוא החצר האחרת שהיא מבפני' לאולם אשר בנה שם ביתו שישב שם תמיד ויאכל וישתה וישכב בו הנה היה נעשה כמעשה הזה ר''ל שהיה ספון בארז כל הקרקע אשר שם : ובית יעשה לבת פרעה . ר''ל וכן הבית שהיה עושה לבת פרעה היה מעשהו כמעשה האולם הזה והוא אולם המשפט שהיה כל קרקעו ספון בארז :

וביתו אשר ישב שם ועוד היה שם בית המלך שהיה מיוחד למושבו ודירתו לאכול ולשתות והוא הבית שנזכר בריש הסימן, וגם חצר האחרת ר''ל החצר שלפני בית המלך : מבית לאולם ר''ל בית המלך והחצר שלפניו היה מבית לאולם ופנימי לו והיה ג''כ כמעשה האולמים הנאמרים, ולפ''ז היה שם שמונה חלוקות, בית המלך ולפניו חצר הגדולה שלו ולפניו בית יער הלבנון ולפניו אולם העמודים ועוד אולם לפניו ולפני כולם עמודים ועב על פניהם ולפניו כסא המשפט, ולפניו אולם המשפט : ובית יעשה, ואחרי גמר הבנינים התחיל לעשות בית לבת פרעה ג''כ בתבנית האולם הזה :

כל אלה אבנים יקרות . כל האבנים האלה עשויות כבדות : כמדות גזית . כמדת אבני גזית , מדה אחת היתה לאבני גזית במדינה : וממסד עד הטפחות . בגובה היה הבנין הזה עשוי באבני גזית האלה , מן היסוד עד שמי הקורה : וממסד . לשון יסוד : הטפחות . שמי קורה , כמו ( ישעיהו מח יג ) : וימיני טפחה שמים : ומחוץ . לצד החוץ היה כל משך הקירות באבנים הללו , עד החצר הגדולה :

כל אלה . כל הבנינים שזכר , בנה מאבנים יקרות וגדולות , כמדות הראויות לאבני גזית , כפי מה שהיה ידוע להם : מגוררות במגרה . חתוכות במגרה , לעשותן חלקות משני עבריהן , בעבר הפנימי ובעבר החיצון : וממסד . מן היסוד עד התקרה , וזהו עד הטפחות , כי הדרך היא לעשות כעין לבזבז בשעור טפח , בולט מהכותל אצל התקרה , והוא מתפארת המלאכה : ומחוץ . ואף יתר הבנינים , אשר עמדו מחוץ להבתים האלה עד החצר הגדולה , את כולם בנה כבנין האמור , אבל החצר הגדולה עצמה בנה בבנין אחר , כמפורש בענין :

יקרות . כבדות ומקשיות . או מכובדוח וחשובות : מגוררות במגרה . מגרה היא כלי ברזל מלאה פגימות , ועל כי יחתכו בו העצים דרך גרירה , נקרא מגרה , וכן ( שמואל ב יב לא ) וישם במגרה :

כל אלה אבנים יקרות כמדות גזית . הנה היתה מדת אבן גזית מוגבלת וידועה אצלם : מגוררות במגרה מבית ומחוץ . ר''ל שהאבנים האלה להחליקם יותר היו מגוררות במגרה והוא חרב פגום מאד שיר''א בלעז כי הוא ישאיר האבן חלקה מאד ושלמה והיה זה באלו האבנים בשני שטחיהם הנראים האחד מבפנים והאחד נראה מבחוץ : וממסד עד הטפחות . ר''ל מאבני היסוד עד אבני הכותל הנראים שידקדקו בשיעורם למדדו בטפחות והם כל אבני הכותל הנראים כלם היו בזה האופן או אמר עד הטפחות כי בטור העליון אשר עליו תושם התקרה יוציאו האבנים יותר מהשער כמדת טפח או יותר מעט ר''ל שישימום שם נוספות בפנים וזה מבואר בבניינים היפים והשלמים : ומחוץ עד החצר הגדולה . מחוץ לבית עד החצר הגדולה היו כל האבנים אשר בבנין עשויות בזה האופן ויהיה הרצון באמרו כל אלו האולמים והבתים שזכר אחר זכרו בית יער הלבנון :

כל אלה הבנינים הנז' היו אבנים יקרות באיכות : וכמדת גזית בכמות, והיו מגוררות ומשופעות מבית ומחוץ ר''ל משני הצדדים, ואבנים כאלה היו מן היסוד עד הטפחות דהיינו שמי קורה, וכן היה מחוץ עד החצר הגדולה :

ומיוסד וגו' אבנים גדולות . והיסוד שבתוך הקרקע , היה של אבנים גדולות יותר ממדות גזית :

ומיוסד וגו' . רצה לומר : מה שנאמר למעלה אשר אבני היסוד היו שוות לאבני הכותל , אין זה כי אם בדבר שהיו אבני יקרות כמותן , אבל לא ישוו בגודל , כי אבני היסוד גדולות מאבני הכותל , כי אבני יסוד היו בני י' אמות וגו' , וגדולים המה ממדת אבני גזית :

ומיוסד אבנים יקרות . ר''ל שאבני היסוד היו גדולות יותר מאבני גזית כי היו בהם אבנים של עשר אמות ושל שמנה אמות , ומלמעלה מן היסוד היו אבנים יקרות כמדת גזית והיה ספון בארז בתקרה או היה שם באהלים כרותות אבנים עם האבנים ההם :

אבני כו'. והיסוד בעצמו היה אבנים גדולות מעשר ומשמנה אמות והיה ג''כ מאבנים יקרות :

ומלמעלה אבנים יקרות . ומלמעלה ליסודות היו אבנים יקרות עד הטפחות , כמו שאמור למעלה : וארז . ( תרגום : ) וחפי נסרין דארזא , כמו שאנ ( ר ( פסוק ז ) : וספן בארז :

ומלמעלה . כתלים שעל היסודות : וארז . כל הבנינים האלה , כיסה התקרה בארז :

ומלמעלה כו'. והאבנים שהיו מלמעלה קרוב להקורה היה כמדת גזית, וארז שהיה מעורב ארז ואבן בהבנין :

שלשה טורים גזית . החומה עשויה שלשה נדבכין של אבנים , ונדבך של עץ עליהם :

וחצר הגדולה סביב . אשר היה מסבב כל בתי המלך : שלשה טורים . בנין כתליו היה מאבני גזית , שלש שורות זו על גב זו , ועליהם שורה הרביעית היה מארזים כרותות ומחוטבות ביושר , וכמו כן עד כלות גובה הכתלים , היה בנוי בהאופן הזה : ולחצר בית ה' הפנימית . רצה לומר : וכמו הבנין אשר בנה לחצר בית ה' האמור למעלה , וכן בנה את האולם אשר לפני ההיכל , כי כולם בנה בשלשה טורים גזית וגו' :

וחצר הגדולה סביב וגו' . ר''ל שהחצר הגדולה אשר בה בית המלך היא מוקפת סביב חומה שלשים טורים אבני גזית וטור כרותות ארזים עליהם וכן היה לחצר בית ה' הפנימית כמו שקד' וכן היה לאולם הבית ר''ל האולם אשר לפני ההיכל והדביר :

וחצר הגדולה דהיינו החומה שהיה סביב כל הבנינים היה שלשה טורים וכו' וכן היה לחצר בית ה' הפנימית ולאולם הבית :

את חירם . כך שמו של האומן :

וישלח המלך שלמה ויקח את חירם וגו' . זכר שאביו גם כן היה חרש נחשת ולזה היה הבקיאות לו יותר בזאת המלאכה :

וישלח זה היה בסוף ז' שנים כשגמר בנין בהמ''ק :

חרש . אומן : וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת . שלשה כלי אומנות שהעולם נברא בהן , שנאמר ( משלי ג יט-כ ) : בחכמה יסד ארץ , כונן שמים בתבונה , בדעתו תהומות נבקעו . בשלשתן נבנה הבית :

ממטה נפתלי . אביו היה מבני נפתלי , ואמו היתה מבנות דן כמו שנאמר בד''ה ( ב ב יג ) : איש צורי . התגורר זמן רב בצור : חורש נחושת . על אביו הוא חוזר : וימלא . רצה לומר : ולזה היה חירם בנו ממולא בחכמת מלאכת הנחושת , כי למד מאביו :

חורש . אומן :

השאלות: פה אמר שהיה בן אשה אלמנה ממטה נפתלי ובד''ה אמר שהיה בן אשה מבנות דן, ומ''ש המפרשים שאביו היה ממטה נפתלי, הלא בד''ה אמר שאביו היה איש צורי, בד''ה אמר שחירם מלך צור שלחו וששלחו בתחלת הבנין, ושהיה יודע לעשות בזהב ובכסף, ופה אמר ששלמה שלח אחריו ושהיה זה בגמר הבנין ושלא ידע לעשות רק בנחושת, ובד''ה אמר ואת הסירות ואת היעים עשה חירם אביו משמע ששנים היו אב ובנו :

בן אשה אלמנה ממטה נפתלי פי' מצד אביו היה ממטה נפתלי, כי אמו היתה מבנות דן כמ''ש בד''ה ומ''ש ואביו איש צורי פי' שהיה דר בצור כן פירשו המפ', ולי נראה שמ''ש בד''ה ששלח מלך חירם בכתב אל שלמה ועתה שלחתי לך איש חכם בן אשה מן בנות דן ואביו איש צורי יודע לעשות בזהב ובכסף כו', זה היה אביו של חירם זה והיה שמו ג''כ חירם, והוא נשלח מאת מלך צור בתחלת הבנין, והוא היה יודע לעשות גם בזהב ובכסף כמבואר שם ועשה כל מלאכת טיח הבתים בזהב ומלאכת הכסף, והוא היה בן אשה מבנות דן, ומצד אביו היה מבני צור ואחר שבע שנים מת, ושלח שלמה אחר בנו, ועז''א וישלח שלמה ויקח את חירם מצור, כי הראשון בא אליו בפקודת מלך צור, והשני בא ע''ש ששלח שלמה אחריו, והוא היה בן אשה אלמנה ממטה נפתלי, והיתה אלמנה כי מת חירם בעלה, וזה השני היה רק חורש נחושת לבד, ועשה רק מלאכת הנחושת, ובזה תבין מ''ש בד''ה ב' (ג' ט''ז) ואת הסירות ואת היעים עשה חירם אביו למלך שלמה וכו' כי זה היה מלאכת האב, וכן במלכים דייק לאמר ויעש חירם את היעים, שם הוסיף חירם ובכלם אמר ויעש, כי זה היה חירם הראשון :

את שני העמודים . שהעמיד באולם יכין ובועז : שמנה עשרה אמה קומת וגו' . ובדברי הימים ( ב ג טו ) הוא אומר : שלשים וחמש אמה קומתן , שיצק שניהם כאחד , והאמה החסירה , אומר אני , חצי אמה היתה לכל אחד בראשו , שאינה דומה למלאכת שאר העמוד , כמו שאמור למטה ( פסוק כב ) בענין : ועל ראש העמודים מעשה שושן : וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד השני . לימד שהיה ארבע אמות על ארבע אמות עגול , שכל שיש בהקיפו שלשה טפחים , יש בו רוחב טפח , ועוביו ארבע אצבעות , והוא חלול , כך מפורש בסוף ספר ירמיהו ( נב כא ) . והרי זה מקרא קצר , פירש ארכו של אחד , וילמד השני ממנו , ופירש הקיפו של שני , וילמד ממנו הראשון . וכן תרגם יונתן : וחוט משח תרתין עסרי אמין מקיף ליה , וכן לעמודא תניינא :

ויצר . לפי שלא עשה המלאכה בהעמודים , רק עשה צורות העמודים בקרקע , ושפך שם הנחושת לאחר התכה , לזה אמר ויצר , רוצה לומר : עשה צורות שני העמודים , אשר היו מנחושת וכו' : שמנה עשרה אמה . ובדברי הימים ( ב ג טו ) נאמר : אמות שלשים וחמש אורך , אבל שם נאמר מדת שני העמודים יחד , וחצי האמה העודפת כאן , היא הנעשית אחר היציקה בהקשת הקורנס להכניסה בהכותרת האמור בענין , ולזה לא חשבה בדברי הימים , כי שם נאמר בלשון אורך , אשר יורה שחושב בעת היציקה , כאשר שכבו בארץ , ולא היתה אז חצי האמה ההיא , אבל כאן נאמר בלשון קומה , וחושב אם כן אחר ההקמה , וכבר ניתוסף חצי האמה ההוא : וחוט שתים עשרה וגו' . ואם כן היתה בת ארבע , כי כל שיש ברחבו אחד , יש בהיקפו שלשה : השני . כמו והשני , ורצה לומר : וכן היה העמוד השני , ובסוף ירמיהו ( נב כא ) נאמר : ועביו ארבעה אצבעות נבוב :

ויצר . מלשון צורה : וחוט . חבל וקו :

ויצר את שני העמודים . ר''ל שהוא עושה צורתם מפני עשותו הדפוס שבו השליך הנחשת אחר שהתיכו : שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד . בספר דברי הימים התבאר שקומת שניהם היתה שלשים וחמש אמות ויחסר מזה אם כן אמה , ואפשר שנאמר שלא דקדק בזה כמו שלא דקדק בכמו האופן הזה במקומות רבים שאמר על דוד בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה ובמקום אחר אמר כי הימים אשר מלך דוד הם ארבעים שנה : וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד השני . מזה התבאר כי קוטר עגול העמוד היה כמו שלש אמות וארבע חמישיות אמה בקירוב והנה התבאר בספר ירמיה כי העמוד היה חלול והיה עביו ארבע אצבעות :

(טו-כב) השאלות: בכאן אמר שהיה גובהן י''ח אמות, ובד''ה אמר שלשים וחמש אמות קומתם, בכאן אמר שגובה הכותרת חמש אמות, ובפסוק י''ט אמר שהיה ארבע אמות ובסוף הספר אמר שהיו שלש אמות, פסוק י''ח מוקשה מאד ונדחקו בו המפרשים, ומ''ש פסוק י''ט וכותרת וכו' באולם מלת באולם אין לו באור ומלבד זה למה אמר שלש פעמים שעשה כותרת, ופסוק כ' מוקשה ואין לו באור :

ויצר תחלה צייר צורתם בדפוס. שמונה עשרה אמה ובד''ה אומר שלשים וחמש אמות, שם חושב אורך שניהם, כי הציק אותם חתיכה אחת, וכשנתחלקו הקיש בקורנס ועשה על שפת כל א' מעשה שושן ונתארך חצי אמה, ומ''ש יסוב את העמוד השני ה''ה העמוד הראשון כי שניהם היו שוים בארכם ורחבם, וכמ''ש בירמיה (סי' נ''א) י''ח אמה קומת העמוד הא' וחוט י''ב אמה יסובנו, ועביו ארבע אצבעות נבוב :

ושתי כותרות . פומייל''ש בלע''ז : מוצק . טרישגיטי''ר בלע''ז : חמש אמות קומת הכותרת האחת . ובסוף הספר ( מלכים ב כה יז ) הוא אומר : שלש אמות , שנינו במשנה ארבעים ותשע מדות : שתי אמות התחתונות של כותרות היו שוות לעמוד , שלא היו בהן צורה , ושלש העליונות היו עודפות לחוץ , המוקפות צורה , שנאמר ( בפסוק יז ) : שבכים מעשה שבכה , כמין לולבין של דקל היו מוקפות . ואומר אני , שלא מנה אותן שתי אמות התחתונות בסוף הספר , לפי שהיו שוות לעמוד , והעמוד תחוב בכותרת שתי אמות :

מוצק נחושת . מעשה יציקה היו , ומנחושת : חמש אמות . ובסוף מלכים ב ( כה יז ) נאמר : שלש אמות , וזה לפי ששתי האמות התחתוניות של קומת הגולה , לא היו מצוירות , והיו אם כן שוות לתמונת העמוד , ולזה לא חשבם :

ושתי כותרות עשה לתת על ראשי העמודים מוצק נחושת . ר''ל שהתוך נחשת ועשה לתת על ראש העמודים מוצק נחשת כצורת שני כתרים דבוקי' זה בזה כל אחד מהם כצורת אבן ומצד אחד היה נכנס בהם העמוד , והנה אמר בזה המקום שקומת הכותרת היתה חמש אמות ובסוף זה הספור אמר שקומתם היתה ג' אמות וזה ראיה שהשתי אמות התחתונות היתה כמו מלאכת העמוד והיה העמוד הנכנס בהם ומזה יתבאר שרוחב הכותרות גדול מעמקם כי זה רחבם היה מוסיף על רחב העמוד ורחב העמוד הוא שלש אמות וארבעה חומשי אמה בקירוב כמו שקדם :

ושתי כותרות עשה פי' שהיו שתי כותרות לשני העמודים כתר לכל עמוד, והיה גובה כ''א חמש אמות, ובסוף מלכים אמר שהיה שלש אמות, כי הכתר נחלק לשתי גולות והיה גובה הגולה עליונה שלש וכמו שיבואר :

שבכים מעשה שבכה . השבכות שהיה להם , דומה כמין כיפה , שקורין קויפ''א : מעשה שבכה . מוקפות היו צורות של לולבי דקל , כמו ( איוב יח ח ) : ועל שבכה יתהלך , וגדילים היו להם כמעשה שרשראות : שבעה לכותרת האחת . שבעה לולבין היה להיקף אחד לשבכה אחת :

שבכים מעשה שבכה . ציורי ענפים מעשה שבכה , הנקוב מעבר לעבר וקלועים זה בזה : מעשה שרשרות . היה עשוי לכותרות , רוצה לומר : לחלק העליון כמפורש בענין : שבעה . ציורי שבעת ענפים היו מקיפים כל כותרת :

שבכים . כעין ענפים , כמו ( שם יח ט ) שובך האלה : שבכה . כעין מעשה רשת : גדלים . קלועים ושזורים , כמו ( דברים כב יב ) גדילים תעשה לך : שרשרות . שלשלאות : על ראש הרמונים . סמוך לראש הרמונים :

שבכים מעשה שבכה . הוא מעשה רשת קרשפינ''ה בלע''ז והיתה מקפת כל הכותרת ממעל ומתחת : גדילים מעשה שרשרות לכותרות . הם טרינא''ש בלע''ז והיו מוקפים מהם שבעה על כל שבכה :

שבכים על הכותרות נעשו שני מיני מלאכות חציו העליון היה מכוסה בשבכה שהוא לבוש ממעשה רשת, ארוג מנחושת, ותחת השבכה היה גדילים מעשה שרשרות, והיו שבעה שרשרות לכל כותרת, והיה התחלת השרשרות על השבכה בסופה לכסות ההפסק בין שני הגולות (שיתבאר בפסוק כ') ובסוף השרשרות היו תלוים שני טורי רמונים שהיה ראשם תלוי בשרשרות וסופם מכסה את הגולה התחתונה :

ושני טורים . של רמונים ושל נחשת , הרמונים תחובים בשרשרות המקיפות את הכותרת , כך מפורש בדברי הימים ( ב ג טז ) , ובמשנת ארבעים ותשע מדות : לכסות את הכותרת אשר על ראש הרמונים . הרי זה מקרא מסורס , לכסות הרמונים את הכותרות אשר על הראש , וכן היו הכותרות עשויות לפי סדר משמעות המקראות : כמין שני אגנים היתה כל אחת , אגן התחתון בית קיבולה למעלה , והוא קרוי 'גולה' , כמו שאמור בענין ( לקמן פסוק מא ) : וגולת הכותרות , ותרגמו יונתן : אגני קרונתון . העליון כפוי על התחתון , בית קיבולו למטה , והיא קרויה 'שבכה' כמה שנאמר בענין זה ( שם ) : והשבכות שתים לכסות את שתי גולת הכותרות . נמצא רחבה במקום הדבק , ומשופעת ועולה , ומשופעת ויורדת , והוא קרוי בטן . וכן תרגם יונתן מלעומת הבטן ( פסוק כ ) , מלקבל דבקא . וגובה שתי האגנות האלה ארבע אמות , וזהו שאמר ( פסוק יט ) : ומעשה שושן באולם ארבע אמות . מצוירות היו בם כמין פרחי שושנים , כדרך הציורין בכותל האולמות , ארבע אמות גובה , והאמה החמישית , היא כותרת קטנה למעלה מן הגדולה , הוא שנאמר ( פסוק כ ) : וכותרת על שני העמודים :

ויעש את העמודים . למעלה אמר שעשה צורת העמודים בקרקע , וכאן אמר שעשה העמודים עצמן , רצה לומר : ששפך הנחשת לאחר ההתכה , אל מקום חפירת הציור : ושני טורים וגו' . על כל שבכה היא חלק העליון מהכותרת , סיבב שני שורות רמונים זה למעלה מזה , והיו עשוים מנחושת , וחרוזים בשלשלאות , וראשיהם קשורים זה בזה , ונתנם על השבכה : לכסות את הכותרת . רצה לומר : לשבכה העשויה לכסות אחת את אחת מהכותרת , חלק התחתון שבה . כי תמונת הכותרת היתה כעין שני אגנות , כפויה זו על גב זו , התחתונה בית קבולה למעלה ושוה לתמונת העמוד , כי היתה מבלי ציור , וקרויה למטה בענין 'גולת הכותרת' , והעליונה בית קבולה למטה , כפויה על התחתונה , ועשויה מעשה שבכה וכמו שנאמר בענין , והשבכות שתים , לכסות שתי גולות הכותרת , והרמונים היו תלוים בתחתית השבכה אם כן סמוכים המה לעליונית הגולה וכסו אותה , ולזה אמר הטורים היו על השבכה , העשויה לכסות גולת הכותרת , את החלק העליון ממנה , הסמוכה לראש הרמונים כשהם תלוים בתחתית השבכה , כי אז סמוכה להם עליונית הגולה , ונכסת מהם כאמור : וכן עשה . כדרך שתלה הרמונים באחת , כן תלה בשנית :

ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת . אחשוב שהעמודים האלו היו טורים עומדים בגובה בשבכה ואילו העמודים היו קבועי' בשבכה בשני גדילים ממנה ביותר רחב וכאשר נמשך אחריו מהשבעה גדילים אשר בכל שבכה והיה זה לכסות את הכותרת אשר על ראש העמודים והיא האבן העליונה והנה תהיה אות וי''ו במלת ושני טורים כפ''א רפה בלשון ישמעאל והרצון בו ויעש את העמודים שני טורים וירצה בזה שכבר עשה את העמודים בשבכה באופן שתארנו ועשה אותם שני טורים והכונה אחת ממה שזכרנו קודם :

ויעש עד הנה דבר איך צייר אותם בדפוס ועתה דבר מעשייתם. ושני טורים סביב על השבכה בתחתית השבכה היה שני טורי רמונים, ומ''ש לכסות את הכותרות ר''ל השבכה שהיתה לכסות את הכותרות, ומ''ש על ראש הרמונים שיעורו ושני טורים סביב אשר על ראש הרמונים, ר''ל שהיו שני טורי שרשרות על ראש הרמונים, כי הרמונים היו תלוים בשרשרות כמ''ש בד''ה ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות, והיו הרמונים תלוים בשרשרות בראשם לא באמצע הרמון, ועז''א אשר על ראש הרמונים, ר''ל שהשרשרות דבוקים לראש הרמונים וגוף הרמונים תלוים למטה על הגולה התחתונה :

מעשה שושן באולם . כי ציורי שבעת הענפים היו מקיפים סביב את חלק העליון מן הכותרת , אולם ממעל , רצה לומר : השטח הרואה את הכיפה הקרוי אולם , מעשה השטח ההוא היה מעשה שושן . או רצה לומר : לאחר שהעמידו את העמודים באולם , עשו מנחושת מעשה שושן , וחברו על הכותרת כשהם באולם : ארבע אמות . מעשה השושן היתה בשטח ארבע אמות על הכותרת ממעל , כי העמודים היו ברוחב ארבע אמות כמו שנאמר למעלה , והכותרות בולטין מכל צד , והיו אם כן יותר מארבע אמות , אבל מעשה השושן היתה רק בשטח ארבע אמות :

שושן . שם צמח , ועל שהוא תמיד בת ששת עלין , קרויה שושן : באולם . עיקר שם אולם הונח על כיפת התקרה , כן אמרו רבותינו ז''ל ( עירובין קב א , רש''י ד''ה כיפי דארבא ) ( כ ) הבטן . אמר דרך שאלה על חלל העמוד , וכן ( יונה ב ג ) מבטן שאול , ורוצה לומר : חלל עומק השאול :

וכותרות אשר על ראש העמודים . ר''ל שכבר עשה זה בכותרות אשר על ראש העמודים והם האגנות העליונות ציור שושנים ופרחים היו עולים על ראש הכותרות באולם ארבע אמות ואחשוב שזה הציור היה נעשה בשני טורי העמודים היוצאים מן השבכה כי העמודים ההם היו גבוהים על ראש הכותרות והיה בהם צורת פרחים ושושנים :

וכותרת אשר על ראש העמודים ר''ל עוד היה מצויר כותרת מעשה שושן באולם ר''ל שהיה שושן מצויר על כותל האולם במקום שהגיעו לשם ראשי העמודים היינו י''ח אמות בגובה הכותל של האולם והיה ארכו ורחבו וגבהו של הכותרת המצויר בכותל ד' אמות :

גם ממעל מלעומת הבטן . שהוא לעבר השבכה , בסוף השבכה בשוליה , הוא באמצע במקום הדבק ( שעל השבכה ) ( צריך לומר : שהשבכה ) מדובקת בגולה אשר תחתיה : והרמונים מאתים . רמונים עשוין שתי טורים סביב , מחורזים בשלשלת , ומקיפין את השבכה : על הכותרת השנית . אף זה מקרא קצר , על האחת , וכן על השניה :

וכתרת וגו' . בא לומר מאין היה השטח הזה , ואמר אל תחשוב שכתרי העמודים לא היו כי אם סביבות העמוד , ולא היו נעשים ככיפת כובע לכסות גם חלל העמוד ממעל , כי הכותרות ההם כסו גם ממעל מלעומת הבטן , שהוא חלל העמוד הפונה לעבר השבכה לצד מעלה , אם כן מזה בא השטח אשר היה עליו מעשה השושן : והרמונים מאתים טורים . רצה לומר : מספר הרמונים היו מאתים , חרוזים בשני טורים , ונתונים המה סביב על הכותרת , מאה בכל טור : השנית . כמו והשנית , רצה לומר : וכן היו מספר הרמונים לכותרת השנית :

וכותרות על שני העמודים וגו' . הם הכותרות התחתונות ר''ל האגנים התחתונים המביטים אל העמודים הגדולים וירצה בזה שבמה שהיה מהם מביט לעמודים היה טור רמונים וגם ממעל למקום ההוא מלעמת הבטן והוא אמצע דבוק שתי האגנות כי המקום ההוא בלתי רואה העמודים היה טור רמונים , והנה היה בכל טור מהם מאה רמונים כמו שכתוב בספר דברי הימים באמרו ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רמונים לשבכה האחת לכסות את שתי גלות הכותרות אשר על פני העמודים , והנה הרמונים תלוים בשרשרות כמו שנזכר שם וידמה שהשרשרות שהיו שבעה לכל כותרת היו שלשה בגלה העליונה ושלשה בגלה התחתונה והאחת במקום דבוקם והיא היתה לעומת הבטן , הנה אמרו בזה המקום כי הרמונים היו מאתים טורים סביב אין הרצון בו שיהיו מאתים טורים כי זה אינו כמו שזכרנו אך הרצון בזה שהרמונים היו מאתים טורים סביב ר''ל שהיו מסודרים בשני טורים סביב :

וכתרת יבואר עפמ''ש בפסוק מ''א, וגולת הכתרת אשר על ראש העמודים שתים והשבכות שתים לכסות את שתי גולות הכתרת אשר על ראש העמודים. ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רמונים לשבכה הא' לכסות את שתי גולות הכתרת אשר על פני העמודים, ופי' כי הכתר נחלק לשתים, וכל חלק נקרא גולה, שעז''א וגולות הכותרות שתים ר''ל שתים בכל עמוד החלק העליון שהיה ככובע על ראש העמוד ונקרא הגולה שעל ראש העמודים היה מכוסה בשבכה, והגולות התחתונות שנקראו גולות הכותרות שעל פני העמודים היו מכוסים בשני טורי רמונים, ועז''א בסוף מלכים וכתרת עליו נחושת וקומת הכתרת שלש אמות ושבכה, ורמונים על הכתרת סביב, ר''ל שחלק העליון היה שלש אמות והיה מכוסה בשבכה ועוד היו רמונים על הכותרת השנית, ועפ''ז בא כאן לבאר ענין הכותרת בפרטות והודיע בזה כמה דברים, {{{א}}} וכתרת על שני העמודים ר''ל שהיה כותרת גם ממעל בל תחשוב שממעל היה החלל מגולה ושהכותרת העליונה לא היתה ככובע שלם ועז''א שהיתה הכותרת גם ממעל, {{{ב}}} בא לבאר מהיכן התחילה כותרת הזאת שהיא הגולה העליונה, אמר שהתחיל מלעומת הבטן, צייר הכותרת בכלל כגוף שלם, והגולה העליונה היתה אחר שתי אמות של גובה הכותרת שהיה חצי אמה למטה מאמצע הכותרת, כערך הבטן שהוא קצת למטה מחצי הגוף, כי הגולה התחתונה היה גובהה שתי אמות ואז התחילה הגולה העליונה שהיה גובהה שלש אמות ואמר אשר לעבר השבכה כי בצד זה היה השבכה שהיתה בחלק העליון, עוד באר כמה היו רמונים שהיו מאתים על כל עמוד והיו ארבע מאות לשתי העמודים כמ''ש לקמן, ושהיו טורים ר''ל שני טורים נמצא שהיו מאה רמונים בכל טור, שעז''א בד''ה ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות ר''ל מאה בכל שרשר, ושהיו סביב בארבע רוחות, וכשנחלק העיגול לד' רוחות היו כ''ד רמונים בכל רוח, וא' באמצע בין כל חלוקה וחלוקה, ועז''א שם ויהיו הרמונים תשעה וששה רוחה (פי' לד' רוחות) כל הרמונים מאה על השבכה סביב, ושהיו על הכתרת השנית ר''ל על הכותרת התחתונה, כי העליונה היתה מכוסה בשבכה והתחתונה היתה מכוסת ברמונים :

לאולם ההיכל . באולם שלפני ההיכל : הימני . אשר בפאת הדרומי : יכין . לסימן טוב שיכון הבית לעד : השמאלי . אשר בפאת הצפוני : בועז . היא מלה מורכבת 'בו עז' רצה לומר : בהבית הזה בקרבנות הנעשים בה , ימצא עוז וחוזק לישראל :

ויקם את העמודים לאולם ההיכל . ר''ל שהקימ' בו ולא היו נעשים , והנה קרא שם העמוד הימיני והוא אשר לפאת דרום יכין ושם העמוד אשר לפאת צפון קרא בועז כאילו העיר בזה על סוד גדול מהכוון מענין כלי בית המקדש כמו שבארנו מענינם בספר ואלה שמות והוא ידוע כי הש''י שם בטבע בתקופות הארבע רושם להויות השפלות והתקופות השתים השמש בהם דרומי הם מכינות ההויות ובתקופות הנשארות יהיה הטבע חזק ועז לעשות פעולותיו וזה מבואר נגלה בצמחים כי הם יקחו רושם מאלו התקופות יותר ממה שיקחו מהם הב''ח ולזה סמך אל זה הענין משמות העמודים של ראש העמודים מעשה שושן והנה נבאר זה באור יותר בג''ה בזכרנו התועלות המגיעים מזה :

ויקם עתה מפרש הקמתם, שהקים אותם לפני האולם וסמוך לו, ושקרא לכ''א שם, והנה בשני העמודים רמז על שני ההנהגות שה' מנהיג את עולמו, ההנהגה הטבעיית הקבועה מששת ימי בראשית היא מיוחסת תמיד ליד שמאל ונקרא בועז, כי עוז ה' קבוע בו לא ישתנה לעולם, וההנהגה הנסיית שיעשה ה' לפי הצורך ולפי הכנת התחתונים קרא יכין כי זאת יכין תמיד לפי הרצון המתחדש כפי מעשה התחתונים בעלי הבחירה, וכבר בארו האלהיים כי הני תרי סמכי קשוט, הם שני הירכים נצח והוד, הימיני משפיע והשמאלי מקבל, והם לעומת יסוד ומלכות, שהנהגה הנסיית מושפע מיסוד העולם שנקרא חי העולמים, ועז''א (בפסוק ט''ו) שמונה עשרה אמה קומת העמוד האחד, ורמזו בקומה כי היסוד מושך מתפארת ישראל, תפארת גופא, שמרומז בח''י חוליות שבשדרה. שהיא הקומה הנשאה בקדש, וההנהגה הטבעיית נשפעת ממדת מלכות המקבלת, ששם י''ב צרופי הוי''ה, ואחריו י''ב גבולי אלכסון, והוא הים שעשה שלמה העומד על שנים עשר בקר, ועז''א (שם) וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד השני, כי הוא הסובב מארבע רוחות :

ועל ראש העמודים מעשה שושן . חצי אמה בראש כל אחד היה כותלו דק כשושן , ושאר העמוד עוביו ארבע אצבעות נבוב , לכך לא נמנית אותה אמה ביציקת העמודים בדברי הימים , לפי שלא היתה שוה למלאכת העמוד :

ועל ראש העמודים . רצה לומר : לאחר הקמת העמודים בהאולם , אז הניח מעשה השושן על ראש העמודים , והוא השטח הרואה כיפת האולם : ותתום וגו' . כי בעת הקמתה עדיין לא נשלמה המלאכה , עד אשר הניח עליהם מעשה השושן , וחברם אחר ההקמה :

ותתום . ענין השלמה :

ועל ראש העמודים מעשה שושן, שכל עמוד בעצמו נעשה בראשו כמעשה שושן, וכבר כתבתי למעלה (פסוק טו) שאחרי שנעשו העמודים הקיש בקורנס ועשה מחצי האמה אורך אמה, וצייר ברדודו מעשה שושן בראשו, ועי''כ תמה מלאכת העמודים כי כשהפרידם מן היציקה לא היו תמים עדיין כי היה חסר השושן, וכל עמוד היה חסר חצי אמה, כי שניהם לא היו רק חמש ושלשים אמה וע''י שהקיש לעשות השושן היתה המלאכה תמימה :

עשר באמה משפתו עד שפתו . באמצעיתו , שכל רוחב כלי עגול , באמצעיתו הוא : קומתו . עומקו , ובדברי הימים ( ב ד ו ) הוא אומר , שעשאו לרחיצת הכהנים לטבול בתוכו : וקו שלשים באמה . זהו שאמרו כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח , הקיפו שלשים , ורחבו עשר , ומתוכו הוא מודד , ( בערובין יד א ) :

ויעש את הים . גיגית גדולה עשויה כדמות הים , ובדברי הימים ( ב ד ו ) נאמר שהיו הכהנים רוחצים שם לטבול מטומאתן . ואמרו רבותינו ( ירושלמי יומא ג ח ) : ז''ל שלא היו המים שאובים כי רגלי הבקרים שעמדו תחתיו היו נקובים וחלולים , ודרך בם בא המים , מן המעין : מוצק . ביציקה נעשה , לא בהקשת הקורנס : משפתו . משפת עבר זה , עד השפה שממולו : עגול סביב . בכל סביבו היה עגול : וקו שלשים . כי כל שיש ברחבו אחד , יש בהקיפו שלשה ( ראה עירובין נו ב ) :

ויעש את הים מוצק וגו' . הנה התבאר בספר דברי הימים כי הים היה משמש לרחצה לכהנים בו וכדי שלא יהיו המים שאובין צריכים אנו לומר שרגלי הבקרים היו מלמטה והיו המים באים שם מלמטה נובעים מהקרקע ונכנסים שם , והנה זכר שהיה רחב הים משפתו אל שפתו עשר אמות והיה עגול סביב והיה חמש אמות קומתו , והנה אמרו שקו שלשים באמה יסוב אותו סביב הוא על דרך קירוב כי ההיקף בעגול הוא מוסיף על שלשה בשעור בקוטר כמו שביעית הקוטר בקירוב מעט ואם אמרנו שמדת הקו הסובב היא לקוחה בחלל הים הנה יהיה יותר קרוב אל האמת אך יהיה בו קירוב מעט כי עביו היה טפח ולזה יהיה קטר חללו עשר אמות פחות שלישית אמה ויהיה הקיפו בקירוב יותר על שלשים אמה אמה ושלישית אמה :

ויעש את הים עשר אמה משפתו עד שפתו היינו מבפנים שחללו היה עשר אמות, וכן הקו שלשים יסוב אותו מבפנים :

ופקעים . וצורת ביעין , תרגם יונתן : מתחת לשפתו . בשלש אמות תחתונות שהיו מרובעות , שכך שנינו בגמרא דעירובין ( שם עמוד ב ) : שלש תחתונות מרובעות , ושתים עליונות עגולות , ואי אפשר לו להכיל אלפים בת , שהם מאה וחמשים מקוה טהרה ארבעים , אלא בענין זה כמו שפירשו רבותינו בעירובין , עליונות מרובעות והתחתונות עגולות , אי אפשר לומר , דכי כתיב שפתו עגול סביב , לכך הוא אומר : בפקעים הללו עשר באמה מקיפין את הים סביב , שבמקום ריבועו ( הקיפו ) ארבעים אמה , עשר אמה לכל רוח , אבל במקום עיגולו אי אפשר לומר עשר באמה סביב : שני טורים הפקעים יצוקים ביצקתו . הכל מוצק יחד , לא שחבר לו את הפקעים אחר יציקתן על ידי מסמרות או על ידי דבק , שקורין שולדר''א בלע''ז :

מתחת לשפתו . רוצה לומר : בשלש אמות התחתונות , כי שתי האמות עליונות היו עגולות , ושלש התחתונות היו מרובעות , כן אמרו רבותינו ז''ל בעירובין ( יד ב ) . והפקעים ההם היו במקום רבועו , וזה שנאמר עשר באמה מקיפים וכו' , ורצה לומר : ארבע הפאות שבכל אחת עשר אמות , היו הפקעים מקיפים וכו' : שני טורים הפקעים וגו' . הפקעים היו שני טורים , והיו נצוקים עם יציקת הים ביחד , לא בפני עצמם וחברם אחר זה אל הים :

ופקעים . דמות פקועות שדה , והוא שם פרי מה , ובדברי הימים ( ב ד ג ) נאמר : ובקרים , כי עשו בהם צורות ראשי בקרים :

ופקעים מתחת לשפתו סביב . הם כמו צורת ביצים כמו שזכרנו במה שקדם והיו מהם עשר באמה בדרך שיהיו מהם בכל ההקיף שלש מאות ולזה היו מהם בשני הטורים שש מאות והם היו יצוקים ביציקת הים לא שיהיו שם מסובכים אחר כן אך בהתכה הים נעשו עמה אלו הפקעים יחד ולפי שבספר דברי הימים כתוב תמורת הפקעים בקרי' הנה ידמה שהיה בכל פקע צורת ראש שוד יצאו המים מפיו והנה אמרו רבותי' ז''ל שלא היה הים עגול אלא בשפתו אך מתחת היה מרובע וזה נתבאר להם מהשעור שהיה מחזיק שהוא אלפים בת והבת היא שלש סאין כאמרו האיפה והבת תוכן אחד להם ולפי שאמה על אמה ברום שלש @ אמות היא מחזקת ארבעים סאה כמו ששערו חכמים הנה תהיינה אלפים בת שהם ששת אלפים סאים ארבע מאות וחמשים פעם אמה על אמה ברום אמה והנה האמה גובה מזה היה העגול אמה מהאמות הנזכרים כי הם כמו שבעים וארבע אמות בקירוב ולא יהיו בחמש אמות שבגובה הים כי אם שלש מאות ושבעים אמה בקירוב וזה פחות ממה שזכרנו שמונים אמה ולזה יחוייב שתהיינה קצת האמות מרובעות וכן מצאנו במכונה שהיתה מרובעת והיה בראש המכונה חצי האמה קומה עגול סביב ואמרו ז''ל ששלש אמות התחתונות היה בהם הים מרובע ובשתי אמות העליונות היה עגול ובזה יתאמת מה שזכרנו בקירוב ובזה יאות יותר מה שזכר מצורות הבקר שהיה הים מונח עליהם שהיו מהם שלשה לכל רוח :

ופקעים ת''י כצורת בצים ובד''ה כתיב ובקרים שעל הבצים הבולטות היה חקוק כדמות בקר, עשר באמה יל''פ שבכל אמה היה עשר פקעים, וחז''ל היו מפרשים שעל כל עשר אמות היו פקעים, ואמרו חז''ל (בירושלמי דעירובין ובבלי שם) ששלש אמות התחתונות היו מרובעות ושתים העליונות היו עגולות שא''א שיחזיק אלפים בת רק בענין זה, והיה שטח המרובע מבחוץ, בכל צד י' אמות ושני טפחים, והפקעים נמשכו על הי' אמות, והטפח מכאן ומכאן של עובי הדופן נשאר חלק, והיו הפקעים שני טורים כי גם בשפתו העליונה העגולה היו פקעים, בשלש ההרחקים, והיה הפסק בין כל הרחק לערך חמשה טפחים פחות מעט, כי העגול מבחוץ היה מחזיק נוסף על השלשים אמה ששה טפחים של היקף עובי הדפנות שהיו משפתו אל שפתו עשר אמות ושני טפחים, ועוד שביעית של האלכסון, הנוסף על ההיקף כפי כללי ההנדסה שהוא לערך ח' טפחים וחצי :

וכל אחוריהם . של בקרים הללו : ביתה . אל תחת הים היו אחוריהם פונים [ שלשה ] ( שנים ) שבצפון לקראת שבדרום , ושל מזרח כנגד של מערב :

עומד . הים הזה היה עומד על י''ב בקר , עשויות מנחשת : פונים . את פניהם : והים עליהם . לתוספת ביאור כפל הדבר : וכל אחוריהם . אחורי הבקר היו לצד פנים , אחוריו של זה מול אחוריו של זה :

והנה היו פני הבקר בחוץ נראים ואחוריהם היו נסתרים תחת הים :

ועביו טפח . שוליו ודופנותיו , אלא שאצל פיו היה דק ומרוקע ומרודד , כמעשה שפת כוס ששותין בו , ומצוייר פרח ושושן : אלפים בת . ששת אלפים סאים , שהבת שלש סאין , שנאמר ( יחזקאל מה יא ) : האיפה והבת תוכן אחד להם . נמצאו חמשים ומאה מקוה טהרה , הארבעים מאות , מאה מקואות , והעשרים מאות , חמשים מקואות ( עירובין שם ) . ואף כשתחלוק הכל לפי מדה ששיערו חכמים אמה על אמה ברום שלש אמות למקוה , תמצאנה כן , שלש אמות מרובעות , מאה מקואות , ושתים העגולות , חמשים מקואות , שהמרובע יתר על העיגול רביעית . ובדברי הימים ( ב ד ה ) כתיב : בתים שלשת אלפים יכיל , ופירשו רבותינו ( שם ) במדת היבש , שהגודש היה שליש בבית הקיבול :

ועביו . שוליו ודפנותיו : ושפתו . שפת הים ממעל , היה מעשה דק ומרודד , כמעשה שפת כוס המצוייר מפרח ושושן : אלפים בת יכיל . הים היה מחזיק אלפים בת , והם מאה וחמשים מקוה טהרה , שבכל אחת מ' סאה , ובדברי הימים ( ב ד ה ) נאמר : בתים שלשת אלפים , ואמרו רבותינו ( עירובין שם ) : ז''ל אלפים בלח , הם שלשת אלפים ביבש , עם הגודש שהוא בשעור מחצית בית הקבול :

בת . שם מדת הלח , ובה שלש סאין : יכיל . יחזיק , כמו ( לקמן ח סד ) קטן מהכיל :

ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן . שמצוייר בו פרח , והנה אמר בזה המקום אלפים בת יכיל ובספר דברי הימים אמר מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל ואמרו רז''ל שאשר נזכר בזה המקום הוא בלח אך ביבש יחזיר יותר מפני הגודש ויהיה אם כן גודש הים מחזיק כמו חצי השיעו' שמחזיק הים וזה אפשד כשהיה הדבר הנגדש עולה על הים שיעור רב :

אלפים בת יכיל ובד''ה אמר בתים שלשת אלפים ופי' חז''ל אלפים בלח שהם שלשת אלפים ביבש, ובאמת הבת הוא מדת הלח, אך בימי עזרא כותב ס' ד''ה, נקטן מדת הבת שליש, כמו שנגדל מדת המשקל, ונעשה מן מחצית השקל שליש שקל כמ''ש (נחמיה י' ל''ג) והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה, כמ''ש (עמוס ה' ח') להקטין איפה ולהגדיל שקל, שלכן נבא יחזקאל שלעתיד תשוב מדת השקל והבת לכמו שהיתה בימי קדם כמש''ש (מ''ה י''א) האיפה והבת תוכן אחד יהיה וכו' והשקל עשרים גרה, ועשו מדת הלח במדה שהיתה אצל הקדמונים מדת היבש, שהיתה פחות שליש כי הגודש מחזיק שליש. וכותב ס' עזרא עשה החשבון לפי מדת זמנו וש''ר קרוב לזה בשו''ת הרשב''ץ :

ושלש באמה קומתה . של מכונה לבד קומת האופן ( פירוש : חוץ מן הכן גופה , יד האופן היא האופן ) שהיא יושבת עליו , אמה וחצי אמה , וגובה המכונה אמה וחצי ( ארבע באמה אורך וגו' ) האמה גובה היתה מרובעת , אבל חצי האמה היתה עגולה , שנאמר ( פסוק לה ) : ובראש המכונה חצי האמה קומה עגול סביב :

המכונות . הם כני הכיורות , ובכל מכונה היה תחוב עוד כן , ובו היה מושב הכיור , כמפורש בענין : קומתה . קומת המכונה עם הכן התחוב בה :

המכונות . רוצה לומר : בסיס ומקום מושב :

ויעש את המכונות . הנה היו המכונות משמשות להיות מושב הכיור והכיורים היו לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בה כמו שנזכר בספר ד''ה וזכר שכבר היה ארך המכונה בחללה ד' אמות וככה רחבה ואולם קומרה היה ג' אמות :

ויעש את המכונות, במצות הכיור היה לעשות לו כן ומכון שישב עליו כמ''ש ועשית כיור נחושת וכנו נחושת, ואחר ששלמה עשה י' כיורות עשה להם עשרה מכונות :

מסגרת להם . ראיתי במשנה ארבעים ותשע מדות , המסגרות כמין טבלאות : מסגרות להם . המסגרות מיד אופן ליד אופן , ויד אופן , הוא עץ התחוב בתוך האופן בנקב , וקרוי איישי''ל בלע''ז . וארבע האופנים במכונה , מסגרות מכאן ומסגרות מכאן , מארבע צדדין , ובין זו לזו ארבע אמות רוחב , ומלמעלה 'סרנים' , כמו 'נסרים' , מול המסגרות , והשלבים מן התחתונה לעליונה : ומסגרות . אחרות : בין השלבים . כעין מלאכת כרעי המטה של בני כפר , שאינן עגולים אלא בולט , לצור בהם אריות וכרובים . ואומר אני , שהשלבים הללו כעין שליבות סולם , כמין מקלות נחושת זקופין על המסגרות התחתונה , כשנים ושלשה בין מקל למקל , מסגרות קבועות משליבה לשליבה . ויונתן תרגם : שליביא :

מסגרות להם . בתחתיות כל מכונה אצל שוליו , היה מחיצה נמוכה , מקפת וסוגרת את המכונה מכל ארבעת הפאות : ומסגרות בין השלבים . לקומת המכונה עמדו כעין שליבי סולם עשויים מנחושת , ובראשיהם היו נכפפים זה מול זה , להיות לגג על המכונה , עשויה ככיפת כובע . ולמטה בענין קרויה 'כותרת' , לרוחב השליבות ההם עשו כעין לבזבזין , סוגרות ומסבבות ארבעת הפאות סביב , לחבר את השליבות זה לזה :

השלבים . כעין יתדות , וכן ( שמות כו יז ) שתי ידות לקרש האחד משלבות :

וזה מעשה המכונה . אחשוב שהמסגרות הם באופן המסגרת אשר סביב השלחן שתשים השלחן כמו כלי קבול והנה הצורה היתה לפי הנרא' בעיני שהיו מתחת המכונות ארבעת אופנים צורתם כמעשה אופן המרכבה ר''ל כמעשה אופן העגלות והיו בין האופנים כמו נסרים מנחשת נצבים עליהם ובארבעת קצוותיהם היו כתפות מחוברות בהם אלו הנסרים כדרך שיעשו האומנים בארגזים שהם עושים כתפות בד' זויות הארגז יחוברו בהם הנסרים מקצה אל קצה והכתפות והנסרים היו עולים בגובה עד מקום מושב הכיור והבולט מהכתפות היה מבפנים אך מבחוץ היה הכל מרובע ושוה ומחוץ מהלוחות אלו היה עושה כמין שלבים הם מעלות סלם היו מרקעים ויוצאים מלוחות שהיו בגובה ושטחם נכחיי לשטח הקרקע ומהם יוצאים מסגרות סביבם בגוב' ועל המסגרות ההם עשה צורות אריות וצורות בקר וצורות כרובים והם כמו צורות אדם אלא שיש להם כנפים ואלו הם הצורות שראה יחזקאל במרכבה אלא שלא זכר בזה המקום צורת נשר והנה היה מתחת למסגרות האלו השליבות שהיו מחוברות סביב הלוחות ויוצאות מהם כאילו היו מרוקעות ויוצאות משם והנה על השלבים האלו היה מלמעלה כן הכיור ר''ל מושבו והמסגרת העליונה היתה סוגרת ומקיימת הכיור שם והיא הנקראת כותרת והנה כן הכיור היה גבהו אמה וחצי האמה והאמה התחתונה היתה עולה ברבוע וחצי האמה העליונה היתה עגולה ושם היה נכנס הכיור אמה וחצי האמה ועל הכתפות הנזכרות היה עומד ועל השלבים העליונים ואחשוב שכן הכיור היה לו מתחת לוח א' ממנו ישימהו כלי שלם בעל בית קבול : ביאור המלות מסגרות להם ומסגרות בין השלבים . ר''ל שהיו להם מסגרות מלמעלה להשים בהם כן הכיור והיו מסגרות אחרות בן השלבים ההם שהם כמו מעלות סלם יוצאים מהלוחות המחוברים ברבוע :

וזה מעשה המכונה, בציור ענין המכונות ומלאכתם הלכו המפ' נבוכים ולא מצאו בו כל אנשי חיל ידיהם, ולכן לקחתי לי דרך אחר מתישב כפי לשון הכתובים, הנה בפסוק ל''ח אמר, ארבעים בת יכיל הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד, וא''א לומר שהיו ארבע אמות בארכו ורחבו, שא''כ לא היה גבהו מחזיק אף אמה אחת לפי החשבון דשיעור מקוה הוא אמה על אמה ברום ג' אמות, והכיור היה ארבעים בת שהם ג' מקואות, וזה א''א, וע''כ דשיעור זה בגובה, שקומת הכיור היה ד' אמות, ולפ''ז אם היה כולו עגול, היה מחזיק בחללו אמה וחצי ורביע על אמה וחצי ורביע שתחת שבמרובע היה די בג' אמות באה האמה הרביעית להשלים מה שמרובע יותר על העיגול רביע, ולפי מה שאפרש שאמה וחצי התחתונות של הכיור היו מרובעים צ''ל שהיה אמה וחצי ורביע על אמה וחצי ורביע מבחוץ והיה צריך להשלים מה שחסר ע''י עובי הדפנות, עכ''פ לא היה ארך ורחב הכיור יותר מאמה וחצי ורביע והמכונה היה ארכה ורחבה ד' אמות והיתה עודפת על הכיור, והיה בה שתי חלוקות, {{{א}}} חצונית המכונה שהיתה ד' על ד', {{{ב}}} פנימית המכונה מקום מושב הכיור, ששם היה כן ובסיס וכן היה שם מסגרת המקיף את הכיור שזה היה אמה וג' רביעי אמה על אמה וג' רביעי אמה והודיע שהיו בה שני מיני מסגרות (כמו מסגרת טופח סביב שהם לוחות ולבזבזין הסוגרים סביב), {{{א}}} המסגרות שהיו בפנים במקום מושב הכיור, ועז''א מסגרות להם היינו להמכונות עצמם בפנימיותם שהיו המסגרות בשביל הכיורות, {{{ב}}} ומסגרות בין השלבים, שחצוניות המכונה היה מוקף שלבים שהם קנים ארוגים משולבים זה בזה כעין סורג, ובין הקנים וכן סביבם היו מסגרות לוחות עבים שאליהם חוברו השלבים :

ועל המסגרות אשר בין השלבים . היו מצויירות צורות אריות , צורות בקרים וכרובים : ועל השלבים כן . בסיס , להושיב הכיור עליו , מלמעלה למסגרת אשר על ראשם : ומתחת לאריות ולבקר . המרוקמין על המסגרות שבין השלבים : ליות מעשה מורד . לויות , כמין זכר ונקבה מחוברין זה בזה : מעשה מורד . מרודדין , כמין רידוד טס דק , ואין בולטין בעביו , ולא חקוקים בשיקוע . ויונתן תרגם : לויות מעשה מורד , מדבק עובד כבוש , שולדור''ש בלע''ז :

אריות . היו מצויר אריות וגו' : ועל השלבים כן ממעל . כי בגג המכונה הנעשה מן השלבים , הניחו באמצעיתו נקב עגול ברוחב אמה וחצי , וסבבו הנקב ההיא במחיצה עולה כלפי מעלה ברום חצי אמה , הקרויה בענין פי 'הכותרת' , ובהמחיצה ההיא תחבו הכן העליון , ונמצא יושב הוא ממעל להשלבים , העולים ונכפפים עד המחיצה ההיא : ומתחת לאריות . מתחת ציורי האריות והבקר הנעשים בהמסגרת : ליות מעשה מורד . ועשוי מעשה רדידה , בהקשת הקורנס , לא ביציקה :

כן . בסיס : ליות . ענין חיבור , כמו ( בראשית כט לד ) ילוה אישי : מורד . מלשון רדידה ושטיחה :

ועל המסגרות אשר בין השלבים . ר''ל כי על המסגרות אשר היו בין השלבים ר''ל בין קצתם לקצתם היו צורות אריות וצורות בקר וצורות כרובים : ועל השלבים כן ממעל . ר''ל שעל השלבים היה מושב הכיור מלמעלה ד''ל השלבים העליונים ומתחת לאריות ולבקר היו כמו לוחות במסגרות ההם יהיה מושבם עליהם והם מעשה רקוע יוצאים מהמסגרות אך הכרובים ידמה שהם מונחים על שפת המסגרות בעצמם ולפי זה הפי' יהיה שב אמרו אחר זה כרובים אריות ותימורות כמער איש ולויות סביב אל האריות והתימורות לא אל הכרובים או קצר הלשון ורצה בזה הכרובי' והאריות והבקר והנה הרצון באמ' לויות מחוברות מענין לוית חן ילוה אישי אלי והרצון באמ' מעשה מורד מעשה רקוע :

ועל המסגרות הנה המסגרות הפנימיות שסביב הכיור לא היו מפותחים לנוי כי היו מבפנים, אבל על המסגרות אשר בין השלבים שהם המסגרות החצוניות היו מפותחים צורות אריות וצורות בקר וצורות כרובים לנוי ותפארת, ועל השלבים כן ממעל וכן היו הצורות האלה מפותחים על השלבים עצמם שהם הקנים הארוגים כמין סורג, והיו הצורות דבוקים בם ממעל, ומפרש במה נדבקו הצורות אל הקנים, אמר שתחת לאריות ולבקר (וה''ה לכרובים) ליות היו טסים מחוברים שאל הטסים נדבקו הצורות, והיה מעשה מורד ר''ל לא מותכים רק מרודדים בקורנס, והטסים עם הצורות שעליהם נדבקו במסמרות אל השלבים (וליות מענין חיבור כמו הפעם ילוה אישי אלי) :

וארבעה אופני . שנים לפניה ושנים לאחריה , כדרך העגלות הגדולות : וסרני נחשת . יונתן תרגם : ונסרין דנחש . הם הנסרים העליונים מול המסגרות : סרני . כמו נסרים : וארבע פעמותיו . של כן שעליהם : כתפות להם . בולטות למעלה מן הנסרים בזויות הכן . ותחת הכיור היושב על הכן , היו הכתפות יצוקות . ( ספרים אחרים ללמד שמתוך הכן היו הכתפות יוצאות ביציקה אחת , והכתפות מחזיקות לכיור שלא יפול למטה לתוכה של כן ) : מעבר איש ליות . מצד כל אחד מן הכתפות , היה לויות של זכר ונקבה מצויירות . מעבר איש , כמו איש אל אחיו האמורים בכרובים ( שמות כה כ ) :

וארבעה אופני . ב' לפנים ב' לאחור , כאלו ישאו אותה : וסרני נחשת . שולי המכונה עשוי מנסרים ולוחות של נחושת : וארבעה פעמותיו . על הכן יאמר , שהיה נטפל על המכונה ותחוב בו , ובו היו הכתפות להחזיק את הכיור התחוב בו , לבל יפול אל חללו יותר מהנרצה , אבל המכונה עצמה לא היה צריך לכתפות , לבל יפול הכן לחלל המכונה יותר מן הנרצה , כי הכן היה בתחתיתו עגול , לתחבו בהמחיצה העגולה הקרויה פי הכותרת , היוצאת מן המכונה , ועליונית הכן היה מרובע , ולא היה יכול אם כן ליפול לחלל המכונה יותר מהנרצה , כי קרנות הריבוע העמידו על מקומו , אבל הכיור יכול היה ליפול לחלל הכן יותר מהנרצה , כי לא היה בו להעמיד עצמו על מקומו , לזה עשו בד' זויות הכן כעין כתפות , יורדות עד מתחת להכיור , להחזיקו לבל יפול למטה : הכתפות יצוקות . מעשה יציקה היו , ולא בהקשת הקורנס : מעבר איש ליות . מצד כל אחד מן הכתפות , במקום הנגלה לעומת מחברתו , היה מצוייר זכר ונקבה חבורים יחד :

וסרני . לוחות , והוא הפוך מן נסרי , וכמו כבש כשב : פעמותיו . זויותיו , כמו ( שמות כה יב ) על ארבע פעמותיו : כתפת . יקראו כן על כי יסבלו הכיור , ככתף הסובל משא : לכיור . עשוי כעין דוד גדול :

וד' אופני נחשת . ר''ל שארבעה אופנים היו מתחת למכונה כאילו ישאו את המכונה והיו עליהם סרני נחשת והם כמו לוחות ונסרים מנחשת ולד' זויות המחובר מהנסרים האלו היו להם כתפות עולות עד מתחת לכיור ואין הכתפות מחוברות לנסרים ההם במלאכה אך הם יצוקות עמהם ומקצה כל א' מהנסרים היו מחוברות בעצמותם :

וארבעה אופני נחושת למכונה האחת, לכל מכונה היו ארבעה אופנים שנים בכל צד, וסרני נחושת גם היה למכונה נסרים של נחושת בתחתיתה שהיו כמו רצפה להמכונה, והנסר היה ד' אמות על ד' אמות, וארבעה פעמותיו כתפות להם בארבע זויות של הסרנים היה להם כתפות בולטות למעלה, והנה היו שני מיני כתפות, {{{א}}} הכתפות שהיו עולות מן הסרנים בקצות החלוקה החצונה של המכונה שהיו מקיפים את המכונה מבחוץ והיו ד' על ד', {{{ב}}} הכתפות שהיו עולות מן הסרנים סביב החלוקה הפנימית של המכונה שעליהם מקום מושב הכיור והיה ארכם ורחבם כשעור המקום המוכן על מושב הכיור מתחתיתו, והיה הבדל ביניהם שהכתפות הפנימיות היו יצוקות, ועז''א מתחת הכיור הכתפות יצוקות דהיינו שהיו יצוקות עם הסרנים בעת יציקתם, אבל מעבר איש ליות ר''ל הכתפות החיצוניות שהיה מעבר איש ר''ל מעבר החיצון של כל איש ר''ל של כל מכונה היו ליות מחוברות אל הסרנים על ידי חיבור אחר כך ולא הוצקו עמהם, כי הכתפות הללו היו עשוים להסגר ולהפתח בעת שנצרכו ליכנס תוך המכונה עד מקום הכיור להכניס שם את הכיור כמו שיתבאר ולכן היה מוכרח שיהיו מחוברים על ידי חיבור :

ופיהו מבית לכתרת ומעלה באמה . פיהו של כן , יוצא מתוך פיהו של כותרת , ועולה למעלה אמה גובה , והכותרת היא הגג המכונה עשוי כמין כובע משופע מכל צדדיו , ובאמצע נקבעת נקב עגול אמה וחצי אמה רוחב בעגול , וסביב אותו נקב כמין היקף מחיצה , חצי אמה גובה סביב , וכך מפורש למטה ( פסוק לה ) בענין , שנאמר : ובראש המכונה חצי אמה קומה עגול סביב . והוא קרוי 'פי הכותרת' , והכן מונח על אותו היקף , ושולי הכן תחובין בתוך פי ההיקף , ולמעלה הימנו הוא בולט אמה , וזהו שאמר כאן : ופיהו מבית לכותרת ומעלה באמה : ופיה עגול מעשה כן . ופיה של כותרת עגול , דוגמת כן העגול : אמה וחצי האמה . רחבה בעגול : וגם על פיה מקלעות . צורת פרחים :

ופיהו . פה הכן , עלה אמה למעלה מבית הכותרת , היא המחיצה העגולה היוצאת מנקב הכותרת , כי קומת המחיצה ההיא היתה חצי האמה , וקומת הכן היה אמה וחצי , ובתחתיתו היה עגול חצי האמה , והיה תחוב במחיצת נקב הכותרת , והאמה העליונה היתה מרובעת , ועלתה למעלה מבית לכותרת : ופיה . היא בית הכותרת שהיא המחיצה , העגולה העולה מנקב הכותרת : עגול . היה עגול כמעשה תחתית הכן , להיות נוח לתחוב בו את הכן : אמה וחצי , האמה . משפת המחיצה מזה , עד השפה שממולו , היה אמה וחצי האמה , וכמדת נקב הכותרת : וגם על פיה . על מחיצת נקב הכותרת , עשו ציורים : ומסגרותיהם . מסגרי המכונות אשר היו בין השלבים , היו מרובעות בכל אורכן , ולא נמצא בהם מקומות עגולות :

ופיהו מבית לכותרת ומעלה באמה . ר''ל שפי הכיור היה עולה אמה בגובה מלפנים מהמסגרת העליונה שהיא הכותרת ומחוברת בין הכיור ומלמעלה מהאמה היה פיהו עגול מעש' כן הכיור היה עגול והיה עולה בעגול עד שלמות אמה וחצי אמה בדרך שהיה שם חצי אמה עגול כמו שזכר אחר זה וגם על הים מקלעות ר''ל שעל שפתה היו ציורים ר''ל על שפת הכותרות והיא המסגרת העליונה ומסגרותיהם מרובעות לא עגולות ר''ל מסגרות המכונות כלם היו מרובעות ואע''פ שהיה כן הכיור עגול מלמעלה כמו שזכרנו :

ופיהו, עתה יתחיל לספר מן החלוקה הפנימית ששם היה מושב הכיור באיזה אופן היה, הנה קומת הכיור היה ד' אמות (כנ''ל פכ''ח) וקומת המכונה היה ג' אמות (כנ''ל) ויתבאר עוד (בפסוק ל''ה) שהיה עוד על ראש המכונה קומה עגול סביב במקום מושב הכיור שהיה קומתו חצי האמה וזה נקרא בכאן כותרת, ואמר בכאן שפיהו היינו פה הכיור יצא מבית לכותרת ומעלה באמה ר''ל כאשר הכניסו הכיור בכנו יצא ממנו אמה של גובה הכיור למעלה מן הכותרת, והכותרת היה קומתו חצי האמה, נשאר מן הכיור בתוך המכונה עצמה שתי אמות ומחצה, ואחר שגובה המכונה עצמה חוץ מן הכותרת היה ג' אמות, מבואר שגובה הכתפות שיצאו מן הסרנים תחת הכיור שעליהם עמד הכיור כנ''ל בפסוק הקודם היה חצי האמה, ופיה עגול מעשה כן אמה וחצי האמה פיה היינו פי המכונה מקום שהיה פתוח מלמעלה לקבל את הכיור היה עגול אמה וחצי האמה לקבל את הכיור שהיה שתי אמות וחצי ממנו עגול ואמה וחצי היה מרובע, וכיון שאמה אחת מן העגול יצא לחוץ מן המכונה נשאר במכונה אמה וחצי של הכיור עגול והיה צריך שפי המכונה אחר שהיה מעשה כן ומכון להכיור שיהיה עגול אמה וחצי האמה שהוא החצי אמה של הכותרת שעלה על המכונה ואמה בתוך המכונה וגם על פיה מקלעות על פי המכונה שיצא לחוץ חצי האמה כמין כותרת היו קלועים ציורים לנוי ולתפארת ומסגרותיהם מרובעות לא עגולות אחר אמה וחצי העיגול הנ''ל שהתחיל הכיור להיות מרובע אמה וחצי, היה הכן שסביבו הסוגר אותו מסגרות מרובעות ולא עגולות כי היה מכוון למדת הכיור, (ומבואר שבצד הכן הפנימי, בין העגול ובין המרובע היה כמין פתח שנפתח ונסגר להכניס שם הכיור ולהוציאו בעת הצורך :

וארבעת האופנים למתחת למסגרות . שהמסגרות מיד אופן ליד אופן , כמו שפירשתי : וידות האופנים . הוא עץ התחוב באופנים , וקורין איישי''ל : במכונה . דבוקים מצוקים במכונה ביציקה אחת :

וארבעת האופנים . רצה לומר : נקבי ארבעת אופני המכונה , והם המקומות אשר הידות תחובות בהם , הנקבים ההם היו מול תחת המסגרות , והיא המחיצה הנמוכה בתחתיות המכונה אצל שוליו , כי שם היו קבועים הידות , ולמולם היו נקבי האופנים , וכדרך אופני המרכבה : וידות האופנים . הידות התחובות בנקבי האופנים ומתגלגלים עליהם , הם היו קבועים בהמכונה :

וידות . הם הנתחבים בנקבי האופנים , ובהם יתגלגלו :

וארבעת האופנים למתחת למסגרות . ר''ל שארבעת אופנים היו מתחת לכל המסגרות : וידות האופנים במכונה . הנה ידות האופנים הם בדמיון העץ התחוב באופן העגלה אשר סביבו יסובב האופן והם היו דבוקים במכונה ממנה היו יוצאים : וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה . אחשוב שקומת האופן היא קומת ידו כי ככה יגביהו המכונה מן הקרקע :

וארבעת האופנים למתחת למסגרות האופנים לא היו קבועים בצד של חוץ למכונה, רק היו קבועים בצד פנים של דופני המכונה החצונית, כי בין החלוקה החצונית ובין החלוקה הפנימית של המכונה היה יותר מאמה פנוי מכל צד ושם עמדו האופנים, והיו מכוונים נגד תחת המסגרות של החלוקה הפנימית שהמסגרות היו למעלה מן האופנים, וזה יתבאר בפרטות אחר זה, וידות האופנים במכונה העץ או הברזל התקוע בחלל האופן הקטן שעליו יתגלגל האופן נקרא יד האופן ויד האופן הזה היה מצוק במכונה שבתחתית דופן המכונה מבפנים היה בולט ברזל ארוך שנצוק מן המכונה עצמה שעליו תקעו את האופן, וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה, ואחר שתקעו את האופן בברזל היוצא מן תחתית המכונה היתה המכונה גבוהה מן הארץ כשיעור חצי האופן בקרוב והמכונה עמדה על האופנים כדוגמת העגלה והמרכבה שנשאת ע''ג האופנים ותלויה עליהם, וכבר התבאר בפסוק ל''א שהמסגרות של המכונה הפנימית שהיו סביב הכיור התחילו חצי אמה למעלה מרצפת המכונה כי בחצי אמה היו הכתפות שעליהם עמד הכיור, מבואר שארבע האופנים היו תחת המסגרות :

כמעשה אופן המרכבה . תרגם יונתן : כעובד גלגלי מרכבה , אופן בתוך האופן שתי וערב , כמו שאמר ביחזקאל ( א טז ) במרכבה גבוה : ידותם . איישי''ל : וגביהם . בוייל''ש בלע''ז , הם הנקבים : וחשוקיהם . הם עגולים סביב , שהוא קישורן : וחשוריהם . זרועות האופנים , התחובים מגביהם לחשוקיהם , שקורין ריי''ש בלע''ז :

כמעשה אופן המרכבה . כתמונת אופנים העשוים במרכבה : הכל מוצק . ביציקה נעשו ולא בהקשת הקורנס :

וגביהם . הם אמצעית האופנים , אשר בהם הנקבים , וקרוי גב , כי כששוכב האופן בארץ , המקום הזה הוא הגבוה מכל האופן : וחשוקיהם . הם העגולים הגדולים סביבות האופנים , החוגרים זרועות האופן , כמו ( שם כז יא ) וחשוקיהם כסף , שהוא ענין חגורה : וחשוריהם . הם זרועות האופן , הקושרים העיגול הגדול לאמצעית האופן שבו הנקב , כמו ( שמואל ב כב יב ) חשרת מים , שהוא ענין קשירה :

ידותם וגביהם וחשוקיהם וקשוריהם . הנה ידותם הם הידות שהיו האופנים תחובים בהם כמו שבארנו וגביהם הם העגלות הגדולות שסביב האופנים כי הם על גביהם וחשוקיהם הם העגלות הקטנות שסביב ידות האופנים כי הם מדובקים ונקשרים בהם וחשוריהם הם כמו עמודים וזרועות ובאו מעגלה הקטנה אל העגלה הגדולה וכל זה היה מוצק מחובר בהתכה לא במלאכה : המכונה כתפיה . ר''ל שהכתפות אינן מחוברות בלוחות הנחשת והם סרני הנחשת חבור מלאכותי אך היו בעצמם יוצאים מהמכונה :

ומעשה האופנים, עתה יבאר צורת האופנים שהיו דומים כמעשה אופן המרכבה שבאופן של מרכבה ימצא ד' דברים, {{{א}}} ידותם שהוא העץ או הברזל התקוע בחלל האופן הקטן האמצעי שעליו יתגלגל הגלגל, {{{ב}}} גביהם הוא האופן הקטן עצמו שהוא מתגלגל על גב היד, {{{ג}}} חשקיהם הוא הגלגל הגדול החצון שהוא הסובב על הארץ, {{{ד}}} חשריהם שהם הקנים שמחברים האופן הקטן הפנימי עם האופן החצון, אמר שכל אלה היה מוצק נתכים ביחד, הידות היו מוצקים עם דופן המכונה, והג' האחרים הוצקו ביחד והיו מקשה אחד :

וארבע כתפות . כמו שפירשתי למעלה , וארבע פעמותיו כתפות להם , ולא שנאן כאן אלא לומר ומן המכונה כתפיה :

וארבע כתפות . רצה לומר : ארבעת הכתפות האמור למעלה , אשר היו בארבע פנות הכן שעל המכונה , הנה הכתפות ההם יצאו ממנו , כי ביציקה אחת יצקם , ולא יצקם בפני עצמם וחברם אחד זה אל הכן :

פנות . זויות :

וארבע כתפות כבר אמר (למעלה פסוק ל') שהסרנים היו להם כתפות בארבע פעמותם ולא היו מוצקים עמהם רק נתחברו על ידי חבור, הודיע בכאן שבכ''ז בארבע פנות המכונה על קרני הזויות היו להם כתפות מוצקים מן המכונה עצמה לא מחוברים על ידי דיבוק, כי מה שבארבע פעמותם לא היו מוצקים היה כדי שיוכלו להסגר ולהפתח בעת יצטרך ליכנס תוך המכונה, וזה לא שייך בהפנות :

חצי האמה קומה עגול . היא מחיצה , כמו שפירשתי למעלה , שהיא סביב הנקב והאמה מרובעת : ועל ראש המכונה ידותיה . הם סרני הנחשת האמורים למעלה : ומסגרותיה ממנה . מסגרות התחתונות הוצקו עמה , ולא שחיברן לאחר כן :

ובראש המכונה . בא לומר שהמחיצה העגולה שהיתה בראש המכונה סביב הנקב , היתה קומתה חצי האמה , והיה עגול מסביב בכל קומתה : ועל ראש המכונה ידותיה . הידות היו מונחות ודבוקות על ראש המכונה , ומשם היו נמשכין ויורדין בעברי המכונה כלפי מטה , עד אשר באו מתחת המסגרות , היא המחיצה הנמוכה , ומשם נתארכו להלן מן המכונה אילך ואילך , והיו נתחבות בנקבי האופנים : ומסגרותיה ממנה . מסגרות המכונה היו ממנה , רוצה לומר : מוצק עמה , ולא שנעשה לבד וחבר במלאכה :

ובראש המכונה חצי האמה קומה עגול סביב . ר''ל שהכן שהיה בראש המכונה שהיה חצי האמה היה עגול סביב כמו שקדם והיה זה על ראש המכונה כי מתחת היה הכל מרובע כמו שקדם וידותיה והם השלבים ומסגרותיה אשר סביב השלבים הכל היה ממנה ר''ל מהמכונה בעצמה ולא היה מחובר בדרך מלאכה :

ובראש המכונה, המכונה היתה מכוסה למעלה ובאמצעית המכונה במקום שהיה פתוח לקבל את הכיור (כמו שהתבאר פסוק ל''א) שם היה כותרת סביב החלל שהוא פה המכונה והיה קומתו חצי האמה והיה עגול סביב, ועל ראש המכונה שהיה מקורה ומכוסה במסגרות היו שם ידות והיו כולם מן המכונה מוצקים עמה :

ויפתח על הלוחות ידותיה ועל מסגרותיה . התחתונות על שניהם , פתח וחקק כרובים אריות ( ותימרות ספרים אחרים אינן ) : כמער איש ולויות . פתח סביב כזכר ונקבה החבוקים בזרועותיהן , כן פירשו רבותינו ( יומא נד א ) : כמער . לשון אחיזה ודיבוק , כזכר המעורה בנקבה , ופירושו : איש ולויותו . ולפי משמעותו 'לויות' לשון 'דיבוק' , שולדור''א בלע''ז , כמו לויות היו שם , עשויות כמערת איש , והמערה כמו שפירשנו :

ויפתח על הלוחות . עשה פתוחים וציורים על הנסרים המונחים בשולי המכונה , גם עשה פתוחים על הידות , במקום המונח ודבק במכונה , ואף על מסגרותיה היא המחיצה הנמוכה , על כולם עשה פתוחי כרובים , אריות , ואילני תמד , וכחבורי איש ולויה שלו , רצה לומר : בת זוגו ( יומא נד א ) , כן צייר כל אחד מסביב :

ויפתח . וחקק : כמער . ענין חבור ודבוק , כמו ( תהלים לז לה ) ומתערה כאזרח רענן :

ויפתח על הלוחות . ר''ל שכבר חקק ורקע סביב הלוחות כדרך שעשה מהמכונה בעצמה : ידותיה . והם השלבים : ומסגרותיה . ג''כ הכל היה ממנה ר''ל מהמכונה בעצמה , ואחשוב שהאופנים לא היו סובבים כי היו מחוברים בהתכה עם המכונה אך הכל היה אחד מוצק והנה זכר כי ככה גם כן היו הכרובים ואריות והתימורות שהיו על המסגרות בצד כל אחד מהם והיו מחוברים סביב הכל היה מעצם המכונה מוצק , והנה התימורות היו בצורת פקעים כמו שזכרנו במה שקדם וידמה שהיו בצורת בקר בצד א' מהם כמו שקדם בצורת הבקר שהיה בפקעים אשר בים והנה הרצון באמ' כמער איש ולויות סביב שבצד כל א' מהמסגרות היו מחוברים סביב ויהיה הדצון באמרו כמער איש כטעם אמרו מעבר איש והרצון בו כהכלות כל איש מהם והוא בקצוותיהם הם שם מחוברות סביב מעצמותם וכמוהו במערה גבע :

ויפתח, על הלוחות של הידות, (או פירושו על לוחותיה ועל ידותיה) וכן על מסגרותיה של כלל המכונה למעלה ובצדדים פתח צורות של כרובים ואריות ותמורות, כמער איש וליות, שהיו דומים כאלו כל איש מהם היה מעורה ונשרש שם (מלשון ומתערה כאזרח רענן) ובכ''ז היו רק דבוקים על ידי חיבור :

מוצק אחד . כשם שיצק את הראשונה , כן יצק את כולם . פירוש מבעל צורת הבית : וזה מעשה המכונה , עשה ארבעה אופני נחושת , שנאמר ( פסוק ל ) : וארבע אופני נחשת למכונה האחת , כצורת עגלה גדולה , וקומת האופן האחד , אמה וחצי האמה . ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה , אופן בתוך אופן , למען יוכל להוליכם אל אשר יהיה הרוח והרצון להוליכם , שמה יוליכם מבלי שיצטרך להפכם אנה ואנה , והמרחק שמאופן לאופן ממזרח למערב , ארבע אמות , וכן מצפון לדרום שהיא מרובעת , לא ארוכה כעגלות שלנו , וזהו שאמר ( פסוק כז ) : ארבע באמה ארך המכונה האחת , וארבע באמה רחבה , ומקל עב וארוך נתחב בשני האופנים שממזרח למערב הצפוניים , וכן בשנים הדרומיים וכן כמו באותן האופנים שבתוך אלו , היה מקל נתון ונתחב בשנים מהם שמצפון לדרום המזרחיים , וכן בשנים המערביים , ואלו המקלות קראם הכתוב 'ידות' , זהו שאמר וידותיהם . ופירוש וגביהם , הוא מרכזי האופנים שבתוכה סובבים המקלות הללו , ונקראים 'גב' , לפי שהיא הגובה שבאופן , בשכבו על הארץ , וכן כל מרכז העיגול הוא הגובה שממנו , לפי שכל הצדדין נמשכין ממנו . ופירוש 'וחשוקיהם' , הם העיגולים החיצונים , שמקשר חישוריהם שהם העצים הדקים , כמין זרועות הנתחבים ונתונים מגב לחישוק , והוא מלשון וחשוקיהם כסף ( שמות כז י ) , והוא הגלגל המגלגל על הארץ , ורגילין לעשות סביבו ברזל עגול , ונקרא בלשון המשנה בפרק י''א דכלים ( משנה ג ) : סובב של גלגל . וכאן לא היה צריך לסובב , לפי שהוא כולו מנחושת . 'ומסגרות' , פירוש : כמין טבלאות עשוי להם על הידות לארבע רוחות בריבוע , וזהו שאמר ( פסוק לא ) : ומסגרותיהם מרובעות לא עגולות . והם סוגרים העגלה מארבע רוחותיה , לפיכך נקראו מסגרות . ועל המסגרות הללו נסרים מנחושת , קראם הכתוב 'סרני נחשת' , והיא מלה מסורסת , ועליהם , כלומר : מבחוץ ולא על גבם , עשויה כמין שליבות סולם , ומבין שליבה לשליבה מסגרות , ועליהם צורת בקר וגו' . והיו הנסרים עולים מעל המסגרות עד כנגד קומת האופנים , ומשופעים והולכים ככובע וכמין כיסוי שבעגלות צבים , עד בואם כנגד קומת האופן , ושם נמשכין זה אל זה עד שמכסין אותו , זולת באמצעו למעלה אינן מכסין , אבל יש בהם נקב עגול , רוחב עיגולו אמה וחצי , והכיסוי הזה נקרא 'כותרת' , והנקב שבו 'פי הכותרת' , וזהו שאמר ( שם ) ופיה עגול מעשה כן אמה וחצי האמה . וסביב זה הנקב , עולה מחיצה בגובה חצי אמה , וזהו שאמר ( פסוק לה ) : ובראש המכונה חצי אמה קומה עגול סביב . ובתוך המחיצה הזאת , נכנס ונתחב הכן , שהוא כלי קבול המקבל הכיור כשהכיור תחוב בכן , והכן בתוך מחיצה זו שעל העגלה , והכן בתחתונה הוא עגול בחצי האמה , כשיעור גובה המחיצה שעל הנקב העגול שבמכונה למעלה , ועולה הכן על המחיצה הזאת אמה , וזה מה שאמר ( פסוק לא ) : ופיהו מבית לכותרת ומעלה באמה . ומעתה יש לנו שלש אמות קומת המכונה , שהאופן אמה וחצי , והמחיצה העגולה חצי אמה , ואמה יוצא גובה הכן מעליה , והאמה הזאת היא מרובעת , ולה ארבע כתפות בארבע פינותיה , וזהו שאמר ( פסוק לד ) : וארבע כתפות אל וגו' המכונה האחת מן המכונה כתפיה . לפי שהכיור הוא למטה בשפולו משופע שיכנוס לתוך הכן , וכדי שלא יפול אל תוכו יותר משיעור הנרצה , לכך נעשו אלו הכתיפות , שישאו ויסבלהו , עד כאן לשון צורת הבית :

כזאת . כתמונה הזאת : מוצק אחד . רוצה לומר : כיציקת זה , כן יציקת זה : קצב אחד . רוצה לומר : שווים כאלו נחתכו כאחד :

לכלהנה . כמו לכלהן ( לכולן ) ( מ ) הכירות . הסירות , כמו ( שמואל א ב יד ) והכה בכיור : היעים . המכבדות , לגרף בהם הדשן , וכן ( ישעיהו כח יז ) ויעה ברד : המזרקות . הספלים המקבלים בו הדם לזריקה :

כזאת עשה את עשר המכונות מוצק אחד . ר''ל שכל אחד מהן עם כל אלו הדברים הנלוי' לה הם כלם נעשים בהתכה ובזה האופן הם מחוברים לא בדרך מלאכה והם כלם במדה אחת ובקצב אחד לא היה ביניהם שום שנוי במדה ובתמונה :

מוצק אחד שהמכונה עם ידותיה ומסגרותיה הוצקו כאחד. מדה אחת ארכם ורחבם וגבהם. קצב אחד כפי המלאכה שנזכר למעלה :

ויעש עשרה כיורות . כתיב ( בדברי הימים ב ד ו ) : את מעשה העולה ידיחו בם :

הכיור האחד . גבהו של הכיור : על המכונה . על הכן שעל המכונה :

ויעש עשרה כיורות נחשת . הנה הכיור היה משמש לקדש ידיו ורגליו של כהן כמו שנזכר בתורה והיה משמש להדחת מעשה העול' ג''כ כמו שנזכר בספר ד''ה , וזכר שקוט' הכיור היה ארבע באמה וידענו שהוא היה עגול בשפתו והיה גבהו בשיעור שיחזיק הכיור הא' ארבעים בת שהם מאה ועשרים סאין ולזה הוא מבואר שלא היה שיעור חלל הכיור כי אם ט' פעמים אמה על אמה ברום אמה :

ארבעים בת שהם מאה ועשרים סאין, שהוא שיעור ג' מקואות, ומ''ש ארבע באמה הוא בגובה אבל האורך והרוחב היה אמה וחצי ורביע, כמו שהתבאר למעלה פסוק כ''ח :

על כתף הבית . כנגד כתף הבית הימנית : מכתף הבית הימנית . משוך מצד דרום לצד צפון , וזה קדמה מול נגב , מקצוע מזרחית צפונית , כנגד האויר שבין כותל צפוני של בית לצד כותל העזרה , וצד צפוני קרוי ממול נגב , משוך ומרוחק מן הדרום , ואין 'מול' ו'ממול' שוין בפתרון :

על כתף הבית . היא עזרת הכהנים : קדמה ממול נגב . רוצה לומר : משוך כלפי מקצוע מזרחית דרומית שבעזרת כהנים :

ויתן את המכונות חמש על כתף הבית מימין . הרצון בבית ההיכל ובמה שבין הכותל הדרומי וכותל העזרה שם ה' כיורות והה' הנשארים שם במה שבין הכותל הצפוני מן ההיכל וכותל העזרה ואפשר שנא' והוא יותר נכון שהבית הנזכר בזה המקום הוא חצר הכהנים ובו היה המזבח החיצון שנזכר שם בספר ד''ה שהיה שעורו כ' אמה באורך וברוחב ובעומק ושם נזכר כי הוא עשה חצר הכהנים ונתן הים מכתף הימנית קדמה ממול נגבה וזה מורה שכתף הבית הימנית הנזכר בזה המקום הוא שב אל חצר הכהנים ולפי זה הפי' השני לא נצטרך לומר שיהיו הציורים בין כותלי ההיכל וכותלי העזרה אבל יהיו לפאת מזרח מההיכל ואולם הים היה לפאת מזרחי דרומי שבחצר הכהנים והנה היה במקום היותר פחות שם לפי מה שבארנו פרשת ויקרא ולזה היה מקום הדשן לפאת מזרח מחצר הכהנים :

ויעש חירום וגו' . ואמר רבי , הכירות הן הן סירות , כמה דאת אמר ( זכריה יב ו ) : ככיור אש בעצים ; וכן ( שמואל א ב יד ) : והכה בכיור : הכיורות . של נחשת , לדשן את המזבח : היעים . מגרפות של נחושת , שקורין ווידו''ל באשכנז , לחתות בהן דשן בתוך הסירות :

בית ה' . לצורך בית ה' :

ויעש חירם את הכיורות . הרצון בו הסירות וכן אמר אחר זה ואת הסירות ואת היעים וכן כתוב בדברי הימים בשני אלו המקומות והנה ענין אלו הכיורות הוא מענין אמרו והכה בכיור או בדוד והנה אלו הסירות היו משמשות לשום בהם דשן המזבח :

ויעש חירום את הכירות בד''ה כתוב את הסירות וע''כ פירשו המפ' שמ''ש בכאן כירות היינו סירות ר''ל שהיו עשוים לדשן את האפר ככירה, מלשון ככיור אש בעצים וזה עצמו היה מעשה הסירות כמ''ש ועשית סירותיו לדשנו, ולכן סמך אליו ואת היעים וכבר הוכחתי בפי''ד ששני חירם היו, וחירם שעשה את הסירות ואת היעים היה אביו של חירם זה כמו שכתוב בפירוש בד''ה ואת הסירות וכו' עשה חירם אביו למלך שלמה, ולכן הזכיר פה שם חירם ר''ל חירם הראשון עשה את הכירות, ומ''ש ויכל חירם הוא חירם בנו שהוא כלה יתר המלאכה, כפי הכלל שבארתי בספרי התורה והמצוה שבמקום שכפל השם לבלי צורך יורה שהשם הנשנה אינו השם הראשון :

וגלת . כן יקרא חלק התחתון מהכתר , כי מעשהו כספל , כמו ( זכריה ד ב ) וגלה על ראשה :

עמודים שנים זה מוסב על ויכל חירם, שהעמודים והמכונות והים כלה חירם השני בנו של חירם הראשון שעשה את הסירות ואת היעים, וגולות על כל עמוד היה גולה מחולקת לשתים, העליונה קרויה הגולה שעל ראש העמודים והיתה מכוסה בשבכה, והתחתונה נקראת הכתרת שעל פני העמודים והיתה מכוסה ברמונים, ועז''א :

שני טורים רמונים . מאה רמונים בטור , חרוזים בשרשרות :

לשתי השבכות . העשויות לתלות בתחתית השבכות : שני טורים . בכל טור מאה רמונים : לכסות את שתי וגו' . על הרמונים יאמר , שהיו מכסים חלק העליון מן הגולה , שהרי היו תלויין בתחתית השבכה , והיו יורדין על עליונות הגולה :

על פני . רוצה לומר : בגובה , על שם שהפנים הוא בגובה האדם :

ואת הרמנים ארבע מאות שבכל שבכה היו שני טורי רמונים כל טור היה מחזיק מאה רמונים והיו תלוים בסוף השבכה, ומכסים הכותרת התחתונה שעל פני העמודים וכבר בארתי זה למעלה פסוק כ' :

בית ה' . לצורך בית ה' : נחשת ממרט . היו מנחושת צרוף ומזוקק :

הסירות . הם הכיורות שזכר , וכן ( שם יד כ ) והיו הסירות בבית ה' : ממורט . צחה ובהירה , כמו ( יחזקאל כא יד ) הוחדה וגם מורטה :

ואת היעים . הם מגרפו' של נחושת לדשן בהם המזבח : ואת המזרקות . הם כלים יקבלו בהם הדם להזות על המזבח : ואת כל הכלים האלה . קרי וכתיב הכלים האהל והנה תרגם יונתן לפי הכתב שאלו הכלים היו נעשים כצורה שעשאם משה באהל ומזה אמרו ואת כל הכלים האהל כאילו אמר את כל הכלים כלי האהל וכמוהו רכים בלשוננו : נחשת ממורט . ר''ל צרוף ונקי מכל סיג :

ואת הסירות שהם הכירות הנזכר למעלה פסוק מ' אשר עשה חירם ר''ל חירם הראשון אביו של חירם זה ובד''ה מפורש אשר עשה חירם אביו, ואלה היו נחושת ממורט שהיה יקר מאד, ומלאכה זו היה יודע חירם הראשון לבד כמ''ש בדה''ב (ב' י''ג) שהיה יודע לעשות בזהב ובכסף וכו', אבל השני לא ידע רק בנחושת פשוט לא למרקו שיהיה נחושת קלל, ובד''ה כתוב נחושת מרוק :

יצקם . התיכם והציקם כתבניתם : במעבה האדמה . ( תרגום : ) בעובי גרגשתא :

במעבה האדמה . בעובי האדמה , חפר צורות הכלים ההם , ושפך בהם את הנחושת לאחר ההתכה :

בככר . במישור :

בככר הירדן . ר''ל במישור הירדן : במעבה האדמה . ר''ל שחפר בעובי האדמה צורת הדפוסים להתיך את כל הכלים האלה כי לא היה נכון לגדלם לעשות להם דפוסים יותכו בהם זולת זה הדרך :

בככר הירדן מרוב יוקר הנחושת הממורט עסק המלך והשגיח על יציקתם ונבחר מקום לזה בככר הירדן ששם היתה האדמה עבה ומוכשרת למלאכה זו, משא''כ הים והמכונות שהיו מנחושת פשוט נעשה מלאכתם בירושלים עצמה, (שהסברא נותנת שלא הוליכו את הים מרחק רב כזה שזה טורח רב מאד) :

וינח שלמה . מלשקול את משקל הכלים האלה מרוב מאד וחדל לספור משקלם :

וינח שלמה וגו' . הניח מלשקול אותם , מחמת שהיו מרובים מאד מאד , ולא היה נחקר לדעת משקל הנחושת , וכפל הדבר במלות שונות לתוספת ביאור :

וינח שלמה את כל הכלים . ר''ל כי מרוב משקלם הניח שלמה מלחקור על משקלם כמה היה :

וינח, ובד''ה ויעש שלמה ר''ל שעשאם הרבה יותר מן הצריך רק להיות מונחים באוצר המקדש מוכנים לעת הצורך בזמן העתיד :

אשר בית ה' . אשר לבית ה' : ואת השולחן . רוצה לומר : קבוצת השלחנות , כי עשר שלחנות עשה כמו שנאמר בדברי הימים ( ב ד ח ) : זהב . מוסב על השלחן :

ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ה' . ר''ל אשר בבית ה' : את מזבח הזהב . הוא מזבח הקטרת אשר היה בהיכל : ואת השולחן אשר עליו לחם הפנים זהב . כבר נתבאר בספר דברי הימים כי שלמה עשה עשר שולחנות והניחם בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאל שיהיו קצת השולחנות לפאת צפון וקצתם לפאת דרום כי כבר התבאר מדברי התורה שמקום השולחן היה בצפון והמנורה היתה בדרום אבל הרצון בזה שלפאת צפון שם השלחנות בשתי שורות האחת לפאת ימין מהאחרת וכן ראוי שנבין מענין המכונות והנה לא זכר מעשה השולחן והמנורות לפי שכבר עשאם באופן שנזכר בתורה :

אשר בית ה' הכלים הצריכים לבית עצמו, לא לצורך תשמיש עבודה, ואת השולחן מבואר בד''ה שהיו עשרה שולחנות ומפני שעקר היה האחד שהוא מחויב המצוה, תפס לשון יחיד, וחז''ל (במנחות דף צ''ו) נחלקו אם הונח לה''פ על כל השולחנות :

חמש מימין וחמש משמאול . אי אפשר לומר חמש מימין הפתח וחמש משמאל הפתח , אם כן מצינו מנורה בצפון , והתורה אמרה ( במדבר ג כט ) : על ירך המשכן תימנה . אלא של משה באמצע , חמש מימינה , וחמש משמאלה : והפרח . של מנורה : והנרות . בזיכין שנותנין בהן השמן והפתילה : והמלקחים . שמרימים בהן את הפתילה מתוך השמן :

חמש מימין . רוצה לומר : מימין מנורת משה , אבל כולם העמיד בדרום , שהתורה אמרה בה ( שמות כו לה ) : על צלע המשכון תימנה : לפני הדביר . כי בהיכל עמדו :

והפרח . קבוצת פרחי המנורה : והנרות . עשוים כעין בזיכין , ובהם משימין השמן והפתילות : והמלקחים . הצבתים ילקחו בהם הפתילות למושכם ולהניחם על מקום הראוי :

לפני הדביר זהב סגור . הנה מפני שהשולחנות הם גם כן לפני הדביר ולא זכר זה אלא במנורות ידענו שהמנורות יותר קרובות מקדש הקדשים מהשולחנות והם היו כנגד הארון כי לפני ה' היו כמו שהתבאר מדברי התורה ומה שאמר והפרח והנרות והמלקחים זהב אין הרצון בו שלא יהיה השאר גם כן זהב אבל הרצון בו שעד פרחה שהיה בסוף ירכה ועד הנרות שהיו בקצה המנורה השני הכל הי' זהב וכן המלקחים היו זהב כמו שהוגבל בתורה וככה אמר בתורה עד ירכה עד פרחה זהב טהור : זהב סגור . ר''ל נקי ומזוקק וידמה שזקוקו היה בשיסגרוהו תוך הכור באש עם דברים יוציאו ממנו סיגיו בעשן ולזה נקרא סגור :

ואת המנורות היה מנורה של משה באמצע וחמש מנורות של שלמה היו מימין לה וחמש משמאל לה, ויל''פ שמ''ש חמש מימין מוסב גם על השולחן ור''ל ואת השולחן ואת המנורות שניהם היו חמש מימין וחמש משמאל, ר''ל מימין ומשמאל לשולחן ומנורה של משה, ובכ''ז היו השולחנות בצפון והמנורות בדרום, והפרח של המנורה, מפני שהדין הוא שאם המנורה אינה באה זהב א''צ גביעים כפתורים ופרחים כמ''ש במנחות (דף כ''ח) ועל ידי שבאה זהב היה שם פרח, אמנם במ''ש הנרות יש פלוגתא במנחות (דף פ''ח) ולמ''ד שהנרות מן הככר לא ידעתי למה הזכיר נרות, ובמלקחים יש רבותא אף שהם לא היו מן הככר לכ''ע :

והספות . כלי של מיני זמר הוא , וכן מזמרות : והמזרקות . לקבל דם : והכפות . לבזיכי לבונה : והמחתות . לחתות בהן תרומת הדשן וגחלים להוליך ממזבח החיצון למזבח הפנימי להקטיר קטורת : והפותות . מפתחות , שמעתי . שמפתחין בהם את המנעול : לדלתות הבית . שהוא קדש קדשים : לדלתי הבית . שהוא להיכל , כל פתחותיהן היו זהב :

הבית הפנימי . ולתוספת ביאור כפל ואמר לקדש הקדשים . וכן לדלתי הבית , כפל לתוספת ביאור ואמר להיכל : זהב . מוסב על הפותות , שהם היו מזהב :

והספות . כלים כעין כדים , כי תרגם יונתן : קולין , וכן ( בראשית כד טו ) וכדה על שכמה , תרגם אונקלוס : וקולתה : והמזמרות . כלי זמר : והכפות . הבזיכין שבהם הלבונה : והמחתות . כלים לחתות בהם האש על הקטורת : והפותות . הם העשויות להציב בהן צירי הדלתות , לסבב אילך ואילך , ובמשנה ( כלים פרק יא משנה ב ) והפותה שתחת הציר :

והספות . הם בדמיון כדים העשויים לשום בהם יין : והמזמרות . הם כלי זמר עשוים מזהב , ואפשר שיהיו גם כן הספות מינים אחרים מכלי זמר : והמזרקות . הם לקבל הדם ואחשוב שהיו משמשים לדם קדשים אשר יובא אל הקדש פנימה : והכפות . הם לשום בהם מלא קומץ לבונה להקטיר : והמחתות . הם לחתות בהם גחלים להוליך ממזבח החיצון למזבח הזהב : והפותות לדלתות הבית . ר''ל מה שיכנס ציר הדלת בו שהוא מחובר לדלת , הנה זה היה בדביר ובהיכל מזהב :

והספות, עי' רש''י. והפותות י''מ צירי הדלתות שכ''ה בלשון המשנה :

את קדשי דוד אביו . מה שנשאר מכסף וזהב שהקדיש אביו . ומדרש אגדה ( ילקוט שמעוני רמז קפו ) : שלא רצה שלמה לתת מאותו הקדש לבנין הבית . ושמעתי מחכמי ישראל שהיו אומרין : לפי שהיה יודע שסופו ליחרב , שלא יהיו העובדי כוכבים אומרים , קשה יראתם , שלקחו נקמתם מן הבית , שנבנה מן גזלות וחבלות שגזל מהם דוד . ויש אומרים : כך אמר שלמה , רעב היה בימי אביו שלש שנים , שנה אחר שנה , והיה לו לבזבז ההקדשות הללו , להחיות בהן עניי ישראל :

את קדשי . מה שהקדיש דוד אביו וכו' , כי כל הבנין וכליו עשה שלמה משלו , ממה שקבץ הוא [ לבד כלי נחושת , עשה ממה שלקח אביו מערי הדדעזר , כמו שנאמר בדברי הימים א יח ] : נתן . כמו ונתן , רוצה לומר : שהביא קדשי אביו , ונתן אותם באוצרות העשויות בבית ה' :

ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית ה' . למדנו מזה המקום כי שלמה עשה משלו את הבית הגדול הזה ואולם הקדשו' דוד אביו שם באוצרות בית ה' וידמה שלזאת הסבה לא התחיל לבנין הבית תכף מלכו כי בשנה הרביעית החל הבנין כמו שקדס והיה זה כן כדי שיבנהו משלו לא מאוצרות דוד אביו אשר הקדיש אותם לה' וכאילו היה זה מכוון מהש''י כמו שלא רצה שיבנהו דוד כי דמים רבים שפך כן לא הסכים שיבנה מאשר אסף דוד משלל הגוים במלחמה אך שלמה שהיה איש שלום והיה מה שקבץ מהממון מקובץ עם השלום בו בחר השם ית' לבנותו במה שקבץ מהממון עם השלום :

ותשלם ועי''כ ויבא את קדשי דוד אביו כי לא נצרך להם :