בחדש זיו . הוא אייר , דאית ביה זיוא לאילנא , וכן תרגם יונתן : זיו נצניא : הוא החדש השני . למנין החדשים , שהרי ניסן ראש השנה לחדשים : למלוך שלמה . מוסב על השנה הרביעית , רביעית למלכות שלמה , וכן הוא אומר בדברי הימים ( ב ג ב ) : ויחל לבנות בחדש השני בשנת ארבע למלכותו :

למלוך שלמה . חוזר הוא על שנה הרביעית : ויבן . התחיל לבנות :

זיו . ענין זוהר ונוגה , כי מנוגה נגדו ( שמואל ב כב יג ) , תרגומו : מזיו יקריה , וחודש אייר נקרא זיו , על שם זוהר הפרחים והנצנים הנראים אז בארץ :

בשנה הרביעית בחדש זיו הוא החדש השני למלוך שלמה על ישראל וגו' . ר''ל כי בשנה הרביעית למלוך שלמה על ישראל בחדש השני ממנה והוא חדש אייר החל שלמה לבנות הבית וכן כתוב בספר דברי הימים :

ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים הנה מן בנין המשכן בימי משה עד בנין המקדש היה ת''פ שנה, וכן מן בנין המקדש בימי שלמה עד שנבנה שנית בימי עזרא היה גם כן ת''פ שנה, וכתב מהרי''א שהיה הזמן מכוון מה', שכן היה ראוי שיתעלה הבית מזמן לזמן, הוא החדש השני למלך שלמה מוסב למעלה ר''ל בשנה הרביעית למלך שלמה, וחז''ל פי' בד''ה מפני שלמלכי ישראל מניסן מנינן, והיה בשנה הרביעית וחדש שני למלכותו, וכן בד''ה ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו :

ששים אמה . ההיכל והדביר יחד :

והבית . בו כלול ההיכל עם בית קדש הקדשים : ארכו . ממזרח למערב :

והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו . הנה זה הבית כלל מקום קדש הקדשים ומקום הקדש והנה מקום קדש הקדשי' היה לפנים לפאת מערב אוכל מזה הבית עשרים אמה ושם היה ארון ברית ה' והארבעים אמה הנשארות הם מקום הקדש ושם היה השולחן והמנור' ומזבח הזהב ובזה היחס גם כן היה דבר המשכן שעשה משה :

והבית אשר בנה האורך והרוחב היה כפול מן המשכן שהיה ארכו שלשים ורחבו עשרה, והגובה היה שלש פעמים מן המשכן, מפני שבמשכן רמז בגובה על עשר מדרגות הקדושה, כמ''ש מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה ארון תשעה וכפורת טפח וכו', ובבית עולמים הי' שלש פעמים כנגד ג''פ עשר מעלות שיש בשלשה עולמות למעלה בקדש, והנה מספר אמות שהיה במקדש הם ל''ו אלף שהם ח''י מיל, ורמז עמ''ש במדרש שבית המקדש של מעלה גבוה משל מטה י''ח מיל, כמ''ש וזה שער השמים. ובד''ה אומר שהיה גבהו מאה ועשרים, ופי' הרד''ק על גובה האולם, ומהרי''א פי' שגובה העליות של כל המקדש היה מאה ועשרים :

והאולם על פני . לפני ההיכל בכניסתו : ארכו על פני רוחב הבית . אורך האולם לרחבו של ההיכל מן הצפון לדרום . כל מדה היתירה קרויה אורך , והפחותה קרויה רוחב , לפי שבהיכל מדת מן המזרח למערב יתירה , קרויה אורך , ובאולם שמדת מצפון לדרום יתירה בו , קרויה אורך מן הצפון לדרום , ומן המזרח למערב קרויה בו רוחב : על פני הבית . לפני הבית , לצד מזרח לצד חוץ :

על פני היכל . למזרחו של ההיכל : ארכו . מדה המרובה נקרא אורך , עם שהיא מצפון לדרום : על פני רוחב . אורך האולם מול רוחב ההיכל עשרים מול עשרים : על פני הבית . נמשך כלפי המזרח :

והאולם . הוא כמו בית שער :

והאולם על פני היכל הבית . ר''ל לצד המזרח ממנו והנה היה ארכו דבק לרחב ההיכל שהוא עשרים אמה והיה נמשך ברחב עשר אמות עד שהיה הארך בין האולם וההיכל והדביר שבעים אמה ועשרים אמה רחב , והנה קומת האולם נתבאר בספר דברי הימים שהיה מאה ועשרים אמה והוא כפל גובה הקדש וקדש הקדשי' :

והאולם על פני היכל הבית, ר''ל שלא היה בצד מערב רק בצד מזרח ששם ההיכל, ועשרים אמה ארכו על פני רוחב הבית מדרום לצפון לא על פני האורך, ורחבו היה על פני הבית ר''ל שנמשך בשוה עם הבית, באופן שהבית עם האולם היה ארכו שבעים אמה :

שקופים אטומים . רבותינו פירשו ( מנחות פו ב ) : שקופים לשון ראייה ופתיחה והשקפה פתוחים מבחוץ ואטומים מבפנים , קצרים מבפנים , שלא כדרך שאר חלונות אחרות העשויות למאור , להראות שאינו צריך לאורה :

שקופים אטומים . רוצה לומר : סתומים במחיצה בהירה , כזכוכית וכיוצא , להשקיף דרך שם , ועם כי היו סתומים :

חלוני . כמו חלונות : שקופים . ענין הבטה , כמו ( בראשית כו ח ) וישקף אבימלך : אטומים . סתומים , כמו ( ישעיהו לג טו ) אוטם אזנו :

ויעש לבית חלוני שקופים אטומים . פירשו רז''ל שהיו רחבים מבחוץ וצרים מבפנים להורות שאינו צריך לאורה אלא כי זה דרך דרש כי כבר התבאר במופתים הנדסיים כי מפני היות החלונות רחבות מבחוץ והולכות בשפוע ירבה יותר האור בבית כמו שנזכר אחר זה ולפי שקומת הבית היתה שלשים אמה כמו שקדם הנה יהיה אמרו ושדרות בארזי' רומז אל תקרה שנית היו בה קורות ארזים והנה היתה התקרה התחתונ' לעשרים אמה גובה כי בזה יהיה כפלו באורך וברוחב ובעומק וכמו שהיה במשכן שעשה משה כסוי יותר מאחד כן היה בזה הבנין :

חלוני שקופים אטומים, פי' חז''ל שקופים מבחוץ ואטומים מבפנים להראות שאינו צריך לאורה, והגם שמבחוץ היה נראה שהחלונות רחבים ושצריך לאור יומם, העומד בפנים ראה שאור השכינה זורח שם ואור ה' מאיר בכבודו, ומהרי''א פי' שהיו שקופים ואטומים ע''י זכוכית :

יציע . אפנטי''ץ בלע''ז , ושלשה שמות יש לה , יציע , תא , צלע , ( כך מפורש בבבא בתרא סא א ) : את קירות הבית סביב . כלומר כנגד ההיכל ובית קדשי הקדשים הוא הדביר , עשה צלעות מבחוץ , לדרום ולמערב ולצפון , וסוף המקרא הוא פירוש לראשו , ויבן על קיר הבית , סמוך לקיר הבית , יציע סביב , כיצד עשה את קירות הבית להיכל ולדביר , עשה צלעות : ויעש . כמו עשה , וכן ( שמות טו ב ) : ויהי לי לישועה , כמו היה לי לישועה :

על קיר הבית . רוצה לומר : נסמכות ונשענות אל קיר הבית : יציע סביב . וחוזר ומפרש לקירות הבית , אשר המה סביב ההיכל מצפון ומדרום , ואשר המה סביב הדביר מצפון וממערב ומדרום , אליהם סמך מעשה הצלעות בכל סביבם :

קיר . כותל : יציע . שם חדר מה , ונקרא יציע וצלע , יציע היה נקרא , על שם שהוא מקום צנוע , וצלע היה נקרא , על שם שהוא בצלע בצד , הבית : ולדביר . בית קדש הקדשים קרויה דביר , על שם שהדבור יוצא משם , ואף המחיצה המפסקת בינה לההיכל קרויה דביר , כמו בית קדש הקדשים עצמה :

השאלות: מ''ש ויעש צלעות סביב לא נודע פירושו, ורש''י ז''ל פירש שר''ל את קירות הבית עשה צלעות, מלבד יתור הוי''ו, הענין מיותר, והאתנח שעל מלת ולדביר אינו מסכים לפירוש זה :

ויבן על קיר הבית יציע סביב את קירות הבית ר''ל שהיציע הי' נבנה מקירות הבית שלא היה ביציע רק שלשה קירות והקיר הרביעי היה קיר הבית שהיתה היציע מדובקת אל הקיר סביב להיכל ולדביר שהיציע הי' סביב להיכל ולדביר ולא סביב האולם. ויעש צלעות סביב אצל קירות האבנים היו צלעות מעץ וזה היה סביב גם בצד כותל ההיכל והדביר והנה נקרא בשם יציע ובשם צלע שמצד הבנין בכלל נקרא יציע, ומצד הצלעות של ארזים שהיו סביב הכותלים ושחלקו את היציע באמצע לחדרים נקראו צלעות, וע''כ בפסוק ו' שמדבר מן הכלל קראו יציע, ובפסוק ט' שמדבר מן החדרים קראו צלע, ופי' ויבן יציע סביב היינו כלל היציע, ומ''ש ויעש צלעות היינו שחלק את היציע לג' חדרים, והחדרים המחולקים נקראים צלעות, ועוד מצאנו שם תא, ובא על החדר הדבוק רק בקיר שאצל השער שבאים בו (מלשון אתא בוקר), ולא נמצא שם זה פה רק בבנין יחזקאל הבנינים הסמוכים אצל השער קוראם תא :

היציע התחתונה . בכל רוח ורוח היו התאים שלשה זה על זה , ומדת ארכו לא נאמרה כאן , ובמסכת מדות ( פרק ד משנה ג ) שנינו : שלשים ושמנה תאים היו , חמשה עשר בצפון , חמשה על גבי חמשה , וחמשה על גביהן , וכן בדרום , ושמנה במערב , שלשה על גבי שלושה , ושנים על גביהם , התחתונה חמש , והאמצעות שש , והעליונות שבע , למה , כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה , קומת התא חמש אמות , וכשעולה כותל ההיכל חמש אמות , גורע את עוביו , וכנס בו אמה לפנים , והניח על אותה כניסה ראשי קורות גג עליית התא , שהיא קרקעית לאמצעית , וכשעולה עשר , כנס אמה , להניח ראשי קורות עליית האמצעית , שהיא קרקע העליונה , נמצאת אמצעית רחבה מן התחתונה אמה , והעליונה רחבה מן התיכונה אמה : לבלתי אחוז בקירות הבית . שלא לדבק ראשי הקורות דרך נקבים בקירות הבית , שקלקול החומה הוא , ואינו דרך נוי :

היציע התחתונה . היציעים ההם אשר היו סביב בשלשת הרוחות , היו משולשים , תחתים ושנים ושלישים , תקרות התחתים היו רצפות השניים , ותקרות השניים היו רצפות השלישים . וכאשר בנו בנין כותלי הבית , פחתו אמה מעובי הכותל בכלות חמש אמות מהארץ , ועל כניסת האמה ההיא , הניחו קורות תקרת התחתיים , שהם רצפת השנים , אם כן נתרחבו השנים אמה אחת , של כניסת הכותל , וכמו כן פחתו אמה , בכלות עשר אמות , ועל כניסת האמה ההיא הניחו קורות תקרת השנים , שהם רצפת השלישים , אם כן נתרחבו השלישים עוד אמה על השנים , וכן פחתו אמה בכלות חמשה עשר אמות , להניח על כניסת האמה קורות תקרת השלישים , וזה שאמר : כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה , ורוצה לומר : לכותלי הבית מצד החוץ , היה מגרע מן העובי מול כלות גבהי כל שורה משורות היציעים , בכדי להניח קורות תקרת היציעים על כניסת האמה האמור : לבלתי אחז . רוצה לומר : לבל עשות כדרך הבנאים , הבונים בנין נמוך נשען לגבוה ממנו , אשר דרכם לעשות חורים ונקבים בבנין הגבוה , להכניס ולאחוז בו קורות תקרת בנין הנמוך :

והתיכונה . האמצעית : מגרעות . מלשון גרעון :

היציע התחתונה קומת כל יציע היה חמש אמות כמ''ש (בפסוק י') והיו תחתיים שניים ושלישיים. בענין שהיו מגיעים עד אמצע גובה ההיכל, שלמעלה מהם היו חלונות ההיכל, ובכל חמש אמות כנס בחומה אמה אחת כדי שלא יצטרך לעשות נקבים בחומה להניח בהם ראשי קורות היציע. וז''ש כי מגרעות נתן לבית סביב לבלתי אחוז בקירות הבית, ומצד זה היה היציע התיכונה רחבה אמה יותר וכן העליונה :

בהבנותו אבן שלמה מסע . כמו שהסיעוה מן ההר על ידי השמיר , כמו שהיא באה משם , נתנוה בחומת הבנין , ולא סתתוה בכלי ברזל , ואבני גזית האמור למעלה , מחלוקת היא בסוטה ( מח ב ) : ומקבות . דלוט''א בלשון רוסיא :

והבית בהבנותו . בא ליתן טעם למה עשה המגרעות ולא בנאוה כדרך הבנאים , ואמר שהבית במקום שבנאוה נבנה מאבן שלמה , כמו שהסיעם והביאם מההר , כי לא חפץ להביא במקום הבנין דבר בלתי נשלם , ולזה נחצב כל אבן בהר בשלימותה ובמדה הנרצה , ולא נעשה בהם עוד מלאכה במקום הבנין , ולא היה אם כן נשמע שם קול מקבות וגרזן , כי לא נעשה שם דבר , כי אם הנחה לבדה , ואם היו בונים כדרך הבנאים לעשות נקבים , היה אם כן בהכרח לעשות מלאכה במקום הבנין :

מסע . מלשון הסעה ועקירה : ומקבות . הוא הפטיש החד בראשו האחד , ובו פוסלין את האבנים :

והבית מפרש מדוע כנס בחומה ולא עשה שם נקבים להכניס בם ראשי קורות, מפני שנבנה אבן שלמה וכו', ר''ל כי יצוייר שיכניס ראשי קורות בלא שיעשה מגרעות ע''י שיעשה אח''כ נקבים בכותל, ועז''א ומקבות וכו' לא נשמע בבית, ועוד יצוייר ע''י שבמקום ראשי הקורות יניח אבנים קטנות, ועז''א אבן שלמה מסע נבנה :

פתח הצלע התיכונה אל כתף הבית הימנית . יונתן תרגם תיכונה זו , כמו תחתונה , לא תיכונה בין עליונה לתחתונה , שבחמש תאים שבדרום היה לה פתח אל החוץ בשורה התחתונה , וזה ( התרגום ) ובלולים יעלו על התיכונה . התיכונה תרגם יונתן מציעתא , כי התאים הללו לא היו פתוחים אל החוץ . שלושה פתחים היו לכל אחד , כך היא שנויה במסכת מדות ( שם ) , אחד לתא מן הימין , ואחד לתא מן השמאל , ואחד לתא שעל גביו . ולימד כאן , שאחד מן התחתונים שבכותל דרומי , היה לו פתח אל החוץ , ודרך אותו פתח נכנסים לכולם , וצלע התיכונה דקרא , לא תיכונה בין עליונה לתחתונה , אלא תיכונה שבחמש תאים , שבדרום היה לה פתח אל החוץ בשורה התחתונה , וזהו תרגום ובלולים יעלו על התיכונה , שלמעלה הימנה , משמע דהצלע התיכונה למטה : בלולים . תרגם יונתן : מסיבתא , והוא שקורין בלשונינו וויי''ן בלע''ז , ובלשון אשכנז ( ווינד''ל שטיי''ן ) ושם המורגל ( שווינד''ל שטי''ג ) , והוא בנין עמוד אבנים עשוי מעלות מעלות , וההולך בהן דומה כמקיף סביבות עמוד , ועולין בו כמה וכמה אמות גבוה , ואין צריך לשפע כשאר סולם , כי הקיפו הוא שיפוע : אל השלישים . כמו אל השלישיים :

פתח הצלע התיכונה . אשר עלו דרך בה אליה מן התחתונה , עמדה לרוח הדרומי מהבית , רוצה לומר : בהצלע אשר עמדה בעבר הדרומי : ובלולים . בדרך מדרגות עמוד , אשר עמדה בחלל התחתונה , עלו להפתח ההיא : ומן התיכונה . ובדרך זה עלו מן התיכונה אל השלישים , כי עמד העמוד בחלל התיכונה , ובה עלו אל הפתח הפתוח מהתיכונה להשלישים :

ובלולים . הם עמודים חלולים , ובהחלל עשוי מעלות סביב סביב , והעולה בו מקיפו סביב , והוא מלשון ( פסחים לד א ) לול קטן היה בין הכבש למזבח :

פתח הצלע התיכונה המפ' נלחצו בזה, ומדברי הת''י מבואר שמפרש על התחתונה ופי' התיכונה האמצעית שבין הצלעות שבצד ימין, כי בכל צד היו שלשה תאים או חמשה תאים לפירש''י שהשוה זה עם בנין בית שני, והתא האמצעית שבצד ימין היה פתוח לצד חוץ ושם נכנסו מחוץ לפנים ובפנים היו לכל תא שלשה פתחים, אחד למעלה ושנים מתא לתא כמ''ש במס' מדות. ויל''פ ג''כ שמדבר מן הפתח שהיה מן ההיכל אל התאים. וי''ל שבית של שלמה היה ג''כ גובה היסוד שש אמות כמו בבית השני כמבואר במס' מדות, וא''כ הפתח שמן ההיכל אל התאים היה בהכרח לצלע התיכונה שהיא היתה שוה עם קרקע ההיכל, ומן הפתח שהיה לצד חוץ אינו מדבר כי היו פתחי התאים בצד השער כמו שמשמע במס' מדות, ובלולים יעלו מן התאים התחתונות אל העליונות היו עולים ע''י לולים :

ויספון . לשון כסוי תקרה : גבים ושדרות בארזים . שתי תקראות , אחת עשויה לנוי מלמטה , ואחת של לוחי ארזים מלמעלה , של גבים היא התחתונה . ותרגם יונתן : בהנתוכין , ולא ידעתי מה הן , ושמעתי משמו של רבי מנחם זצ''ל , שהם נסרים ארוגים נאים כמין צורה , וקורין לו בלשונינו צילי''ד , ובלשון אשכנז ( גהימל''ט ) , והיא לשון 'שמים' , 'שמי קורה' . ואני אומר , שהם לבנים חלולים , והם כחצי קנה עגול , שעושין לכסוי בתים ( בלשון אשכנז דעק ציגל ) : גבים . לשון ארמי : גובתא דקניא , והם היו ( למעלה ) , והשדרות ( למטה ) : ושדרות . לוחי ארזים סדורים למעלה מן הגבים , לדריסת הרגל , כשעולין לראות בבדק הבית . וכן תרגם יונתן : ושדרות בארזים ועילא מנהון ( רוצה לומר , מן הגבים ) סידרא דרכפת רישי שריתא ארזיא , ורכפת לשון תכיפת , וחבירו ( שמואל ב כב יב ) עבי שחקים , תרגום יונתן : מריכפת עננין קלילין ( ושדרות , כלומר היו נסרים סדורים זה אצל זה , רד''ק ) :

את הבית . את קירות ההיכל : ויספון . כסה את הבית בתקרה חקוקה ומצוירת גבים , לנוי ולפאר , וממעל לה עשה עוד תקרה מארזים סדורות , להיות מחוזק לדריסת רגלי העולים לראות בדקי הבית :

ויכלהו . השלימו : ויספון . ענין כסוי התקרה , וכן ( חגי א ד ) לשבת בבתיכם ספונים : גבים . כענין גומות ובורות , כמו ( מלכים ב ג טז ) עשה הנחל הזה גבים גבים : ושדרות . כמו וסדרות , בסמ''ך :

השאלות: למה אמר שתי פעמים ויבן את הבית ויכלהו, ולמה בא הדבור באמצע הבנין אחר שאח''כ יוסיף לספר מן הבנין, והיה ראוי שיבא בתחלת הבנין או בסופו :

ויבן את הבית אחר שספר אורך ורוחב הבית והיציעים שסביבו, אומר שבנה את הבית ויכלהו, ר''ל שכלה הבנין החיצוני שהוא הבנין של האבנים, וגם ספן את הבית גבים ושדרות בארזים, הוא כמ''ש הרמב''ם (פ''ד מה' בית הבחירה) רום הכיור שבתקרה אמה ועל גביו גובה שתי אמות פנוי שיכנס בו הדלף והוא הנקרא בית דלפא, ועובי התקרה שע''ג בית דלפא אמה, ופי' הכסף משנה שהמנהג בארץ תוגרמא בבנין בית השרים לעשות גג מנסרים מצויירים והוא הנקרא טבאן, ולמעלה ממנו התקרה העקרית שהיא מגולה לאויר השמים, וחלל יש בין הטבאן ובין אותה תקרה שאם לפעמים ירד הדלף ירד באותו בית חלל וכו', והתחתונה קרא גבים על שהיתה בגב הבית, או ע''ש שהיתה מצויירת ושירד שם הדלף, כמ''ש עשה הנחל גבים גבים, והעליונה שהיא העקרית קרא שדרות בארזים, והרי''א פי' גבים שהיו עליות על גבי הסיפון :

חמש אמות קומתו . של כל אחד ואחד , הרי גובהן חמש עשרה אמות , לבד עובי התקרה : ויאחז את הבית . הוא כיסוי הגג העליון , והספון האמור למעלה , הוא תקרת העלייה :

על כל הבית . נשען אליה בכל שלש הרוחות : קומתו . קומת של כל אחד ואחד : ויאחז את הבית . היציעים ההם אחז עם הבית בעצי ארזים , והם קורות התקרות אשר הונחו על המגרעות :

על כל הבית . סמוך ונשען לכל הבית : את הבית . עם הבית :

ויבן את היציע על כל הבית . ר''ל שכבר בנה היציע אצל כל הבית והיה חמש אמות קומת כל יציע והנה היציע אחז את הבית בעצי ארזים שעליהם היתה התקרה והם היו מונחים על המגרעות שנתן לבית כמו שקדם או ירצה בזה שהתקר' העליונה לבית אחזה הבית בעצי ארזים והבאור הראשון הוא יותר נאות לפי מה שאחשו' :

ויבן אחר שגמר התקרה בנה את היציע סביב, וכל יציע היה קומתה חמש אמות שאחר גובה חמש אמות אחז הבית בעצי ארזים ר''ל הניח תקרת היציע על מגרעות של קירות הבית שזה קרא איחוז כמ''ש לבלתי אחוז בקירות הבית, על שהיה אוחז בבית :

ויהי דבר ה' אל שלמה לאמר . לפי שאמר אחר זה וירא ה' אל שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון למדנו שזאת הנבואה לא באה לשלמה בעצמו ואמנם הודיע לו הש''י על יד נביא בעת שהיה בונה הבית :

ויהי דבר ה' ר''ל בעת שגמר תקרת היציע בא דבר ה' אליו, כי אז בצד א' נגמר בנין הבית שהוא הבנין החצוני שנבנה מאבנים וקורות, ובצד א' היה צריך להתחיל הבנין השני שנבנה בפנים מעצים, ולכן היה אז עת המוכשר אל הדיבור :

הבית הזה וגו' . רוצה לומר עם היותך בונה אותה בהיפה בהבנינים , מכל מקום לא אשרה בו שכינתי , כי אם תלך בחוקותי וגו' : והקימותי . אז אקיים דברי , שהבטחתי להשרות בה השכינה :

הבית הזה אשר אתה בונה, הודיעו כי עקר הבית אינו הבית עצמו, רק שהוא הציור אל שיתאחדו שם ישראל לעבוד את ה' שכם אחד באופן שעי''ז ישרה שכינתו בתוכם וזה עקר הבית אשר יבנו לו, וז''ש הבית הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקותי ר''ל ההליכה בחקותי היא עקר הבית, והוא הבית הזה אשר אתה בעצמך בנה לא אומנים וחרשי עץ ואבן, וגם התנה שהוא בעצמו ישמור חוקי ה' משפטיו ומצותיו כי בית דוד ובית ה' היו מקושרים זב''ז וא' תנאי לחברו (כמש''פ בשמואל ב' ז' בארך) וה' נתן כסא לבית דוד בתנאי שישמרו תורותיו ומצותיו כמש''ש, וז''ש אם תלך בחקותי והקמותי את דברי אתך ושכנתי בתוך בני ישראל, (וכמ''ש חז''ל שמה שכתב כי על אפי וחמתי היתה לי העיר הזאת הוא אחר שנשא שלמה את בת פרעה) וא''ל שבאם ישמרו תורת ה' תהיה עקר השכינה בתוך ב''י ועי''ז לא יעזבם ולא יסלק שכינתו מהם :

ויכלהו . למעלה אמר שכלה קירות הבית , וכאן אמר שכלה התקרה :

ויבן שלמה את הבית ויכלהו . ר''ל אחר שבנה אותו באופן הנזכר וכלה חפויו וקרויו בנה את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים לכסות בנין האבנים כסה אותן הקירו' מבפנים בנסרים וקורות ארזים עד עשרים אמה שהיה שם הקרוי התחתון וקרקע הבית צפה בצלעות ארזים וזה אמנם היה בבית שהוא ההיכל ואמנם מירכתי הבית שהם לפאת המערב והם עשרים אמה שהיה שם הדביר וקדש הקדשים צפה גם כן ארז מן הקרקע ועד הקירות וזה בנה לו מבפני' לדביר להיות קדש הקדשים ואולם הבית שזכרנו ראשונה אשר חפה קרקעו עץ הוא ההיכל שהיה לפנים מן האולם :

ויבן שלמה, אחר הדיבור הזה התחיל לבנות את הבנין הפנימי של עץ שבנה אחר שכילה הבנין החצוני של האבנים, ומפרש :

מביתה בצלעות ארזים . קירות ארז אצל קיר האבן , כדי לטוח עליו זהב , כמו שהוא אומר למטה ( פסוק כא ) : ויצף שלמה את הבית פנימה זהב סגור , ואי אפשר לטוח זהב על גבי האבנים , כי אם בעצים ובמסמרות : קירות הספון . קירות העלייה : את קרקע הבית . הרצפה כולה :

ויבן את קירות וגו' . לפי שכל הבית היה בה טוח זהב מבפנים , ואי אפשר לטוח הזהב על האבנים , ולזה חפה את הקירות מבפנים בצלעות ארזים , ועליהם הטיח את הזהב : קירות הספן . הוא התקרה העשוי גבים גבים : את קרקע הבית . להיות לה לרצפה :

מביתה . מבפנים : בצלעות . ענינו נסרים ולוחות : קירות הספון . תקרה המכסה :

ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים, בנה קירות שניים של ארזים, ומפרש שבנין זה היה, {{{א}}} בקירות שצפה עץ, ושהיה הציפוי הזה מן הקרקע עד קירות הסיפון ר''ל עד התקרה (וזה היה רק בהיכל כי בדביר לא היה הציפוי מגיע רק עד שליש הבית העליון). {{{ב}}} ברצפה שצפה את הקרקע בצלעות ברושים, וזמ''ש בד''ה ואת הבית הגדול חפה עצי ברושים, ר''ל קרקע הבית, כי הקירות היה בעצי ארזים, והנה זה היה רק בבית הגדול שהוא ההיכל, כי בדביר היה שם שני שנויים, {{{א}}} שלא חפה את הקירות בעצים רק עד שליש העליון, כמשי''ת בפסוק שאח''ז, {{{ב}}} שאת קרקע הבית לא חפה בעצי ברושים, כי פה מדבר רק מן ההיכל, וכן בד''ה דייק ואת הבית הגדול חפה עצי ברושים, אבל בדביר שהוא קה''ק חפה את קרקע הבית בזהב לבד על האבנים (כמ''ש בפסוק ל') ואת שליש הבית העליון חפה באבן יקרה שע''ז כתב בד''ה ויצף את הבית אבן יקרה, כי זה מגביל לעומת מ''ש ואת הבית הגדול חיפה עצי ברושים, אמר ויצף את הבית ר''ל הבית הקטן חפה אבן יקרה לתפארת :

את עשרים אמה מירכתי הבית . עשרים שהן מסוף ההיכל והלאה , והעשרים שבסוף הבית , הן של בית הכפורת ( דהיינו קדשי הקדשים ) : עד הק רות . עד התקרה , עשה קיר ארז לכסות קיר האבן , לטוח עליו זהב : ויבן לו . אותם עשרים אמה : מבית לדביר . לפנים ממחיצת אמה טרקסין , המפסקת בין ארבעים לעשרים , ואותה מחיצה קרויה דביר : לקדש הקדשים . הבדילן לאותן עשרים אמה :

ויבן את עשרים אמה . רוצה לומר : חלל העשרים אמה שהיה בסוף הבית למערבה , בנה גם אותה בצלעות ארזים , מהקרקע עד קירות הסיפון , כמו ההיכל : ויבן לו מבית לדביר . עכשיו בא לומר מה שהיה משמש אותו החלל , ואמר שמבית לדביר , רוצה לומר : מבפנים להמחיצה , בנה להיות קודש הקדשים :

מירכתי . בסוף : לדביר . היא המחיצה המפסקת בין ההיכל לבית קדש הקדשים :

השאלות: למה אמר שנית בפסוק ט''ז שבנה את עשרים אמה מירכתי הבית בצלעות ארזים שכבר אמר זה בפסוק ט''ו, ולמה בפסוק ט''ו אמר עד קירות הסיפון ובפסוק ט''ז אמר עד הקירות, ולמה לא באר בפסוק ט''ז במה רצף את הקרקע, ובפסוק ל' נזכר שצפהו זהב ולא נזכר הציפוי של עץ, ובד''ה נזכר שחפה את הבית אבן יקרה וזה לא נזכר במלכים, למה אמר בפ' י''ח הכל ארז וכו' שכבר נודע זה מהקודם, ומ''ש בפסוק כ' ולפני הדביר עשרים אמה כבר נודע מהקודם, והפליאה הנשגבה בזה הלא גובה הדביר היה שלשים אמה כגובה ההיכל, ולמה הזכיר ארבע פעמים שצפה את הבית זהב, ולמה הזכיר בכאן ציפוי המזבח, שהי''ל להזכיר זה אחר זה כשהזכיר מעשה יתר כלי המקדש :

ויבן באר כי את עשרים אמה של הדביר, הגם שהבנין החצוני שלו של אבן היה ג''כ גבהו שלשים אמה כמו ההיכל, בכ''ז הבנין הפנימי שלו של עץ לא בנה רק גובה עשרים כי בנין זה היה מן הקרקע עד הקירות, לא עד קירות הסיפון שהוא עד התקרה כמו ההיכל רק עד הקירות לבד שהוא עד גובה עשרים אמה, עד שם היה מחופה בארזים, ובד''ה באר שמשם ולמעלה היה מחופה באבנים טובות, וכן לא באר כאן במה חפה את הרצפה ובאר בד''ה כנ''ל בפסוק הקודם : ויבן לו מבית לדביר רצה לומר עוד בנה מחיצה מפסקת בין ההיכל ובין עשרים אמה של ירכתי הבית ובנין זה היה מבית ר''ל בפנים להיות דביר ומחיצה לקדש הקדשים :

ההיכל לפני . לפני הדביר לצד החוץ :

לפני . למזרחו של בית קודש הקדשים :

וארבעים וכו' לפני ובזה נשאר לפני היינו לפני הדביר ארבעים אמה והוא היה ההיכל :

וארז אל הבית פנימה מקלעת : פקעים , פירוש , ואותם קירות ארזים שעשה אל הבית פנימה , לכסות קיר האבן , קלוע היה בציורי קליעות וצורות פקעים , כמין כפתורים : פקעים . למויישייל''ש בלע''ז : ופטורי צצים . תרגם יונתן : ואטונין שושנין , צורת שלשלאות : פטורי . לשון חבלים , כלשון גמרא , כמו ( מועד קטן כט א ; ברכות ח א ) : כפיטורי בפי ושט : צצים . לשון פרחים , כמו ( במדבר יז כג ) : ויצץ ציץ , חבלים ופרחים . ומנחם חברו : פטורי , לשון ( שמות יג יב ) : פטר רחם וכמו ( תהלים כב ח ) : יפטירו בשפה : הכל ארז אין אבן נראה . ( תרגום : ) כל ביתא חפי נסרין דארזא לית אבנא מתחזיא : מקלעת פקעים . תרגם יונתן : גלף חיזו ביעין ( פירוש , חקוק כדמות ביצים עגולים ) :

וארז וגו' . רוצה לומר : צלעות הארז אשר היו מחפים את הבית מבפנים , מלאכת ציורם היה צורות פקעים ופטורי צצים : הכל ארז . כל הבית חפה ארז על האבנים של הכותלים :

מקלעת . ענין ציורים , וכן תרגום יונתן : וגלף , וכן ( שמות כח יא ) תפתח את שתי האבנים , תרגומו : תגלוף : פקעים . ציור פרי מה , וכן ( מלכים ב ד לט ) פקועות שדה : ופטורי . ענין פתיחה , כמו ( שמות יג יב ) פטר רחם : צצים . פרחים , ורוצה לומר : ציורי פתיחת הפרחים :

וארי אל הבית פנימה מקלעת פקעים . הנה הפקעי' הם בצורת ביצים מפני ראשיה' חדים והנה מקלעת מענין השלכה והוצאה כטעם יקלענה בכף הקלע והטעם שכבר הי' מצוייר בארזים מבפנים בדמיון הוצאת הצמחים ואל הפקעים בעת אשר הם מתחילים להציץ ציץ כי בראשונה יהיו כמו פקעים והם כמו ביצים ששני ראשיהם חדים ואחר זה יפריח מהשרש כמו גביעים משוקדים ומתוכם יצא הפרח כמו שזכרנו בפרשת ויקחו לי תרומה ולסבה בעינה שהיו אלו הציורים במנורה היו בזה המקום וזה אמנם היה בהיכל או יהיה הרצון במקלעת כמו קלעים ר''ל שציירו שם בדמיון קלעים שהם יריעות שהיו בהם אלו הציורים וזה הביאור יותר נאות לפי מה שיראה ממה שאחר זה או יהיה מקלעת בדמיון החריות והדליות שבהם הפרחים :

וארז אל הבית פנימה מפרש שבארבעים אמה של ההיכל היה כו' מצופה בארז עד שאין אבן נראה, משא''כ בדביר ששליש הראשון לא היה מצופה :

ודביר בתוך הבית . מחיצת אמה טרקסין : לתתן . כמו לתת :

ודביר בתוך הבית . בחלל הבית עשה מחיצה מפסקת , ומבפנים לאותה מחיצה הכין לתת שם את הארון , והוא בית קודש הקדשים :

לתתן . כמו לתת , והנו''ן נוספת :

ודביר בתוך הבית מפנימה . ר''ל כי בתוך הבית מלפנים והוא לפאת מערב היה דביר והכין אותו להיות שם ארון האלהים ואמרו רז''ל כי בזה רמז אל הבנין שעשה שלמה תחת הקרקע לגנוז שם את ארון ה' לפי שהיה נודע שעתיד הבית הזה ליחרב ואולם לפי הפשט הוא לפי מה שזכרנו :

ודביר מפרש למה הכין הדביר שזה היה לתת שם ארון ה' :

ולפני הדביר . לפנים מאותה מחיצה , חלל של עשרים אורך , ושל עשרים רוחב : ועשרים אמה קומתו . כלומר עליית של בית קדשי הקדשים , נמוכה משל היכל : ויצפהו . לדביר , היא המחיצה : זהב סגור . פירשו בו רבותינו ( יומא מה א ) : בשעה שנפתח לימכר , כל חנויות אחרות נסגרות . ויונתן תרגם : דהב טב , רוצה לומר : מי שיש לו ממנו , סוגרו לעצמו : ויצף מזבח ארז . הוא מזבח הקטרת . ותמיה אני , ושל משה למה נגנז :

ולפני הדביר . החלל הפנימה לה לצד המערב : ועשרים אמה קומתו . ולמעלה ( פסוק ) אמר : שלשים אמה קומתו , כי ההיכל לבד היתה שלשים אמה , אבל עליית בית קודש הקדשים היתה נמוכה משל היכל י' אמות . ורבותינו ז''ל אמרו ( בבבא בתרא צח ב ) : שחושב כאן משפת כרובים ולמעלה , שהיו קומתן י' אמות כמו שנאמר למטה ( פסוק כג ) : ויצפהו זהב סגור . חזר וכתבו , לומר שזהב הצפוי היה זהב סגור : ויצף מזבח ארי . זהו מזבח הקטורת , ועשאו מאבנים , וארז ממעל , ועל הארז צפהו זהב , והיה אם כן מעשה המזבח דומה למעשה קירות הבית , ולזה סמכו כאן :

סגור . רוצה לומר : הנסגר בכור הצורף לטהרו מסיג :

ולפני הדביר . ר''ל לפני ארון הדביר והוא חסר המצטרף וכמוהו רבים ואמר כי לפניו צפה מזבח ארז והוא מזבח הקטורת שהיה בהיכל ולזה אמר אחר זה וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב כי לפני הדביר היה מכוון ר''ל לפני ארון הדביר או לפני פתח הדביר וענין הפסוק הזה הוא כן ולפני הדביר שהיה שיעור הדביר עשרים אמה בארך וברוחב ובקומה צפה אותו זהב טהור ומזוקק והנה צפה שם לפני הדביר מזבח ארז וכבר באר אחר זה כי כבר צפה אותו זהב אך קצר להגלות זה הענין בו :

ולפני הדביר החדר שהיה לפניו היה עשרים אמה ארכו ורחבו וקומתו, והנה רש''י פי' שקומת הדביר לא היה רק עשרים אמה, והתוס' (סוכה ד' ד''ה בשליש, יומא נ''ב ד''ה ועשרים) השיגוהו ממ''ש בב''ב (דף צ''ח) ההוא משפת כרובים ולמעלה, ע''ש, וכן מב''ב (דף ג') מבואר שקומת אמה טרקסין היה שלשים אמה, ומה שפרשתי מתוקן כפי הפשט כי בפסוקים אלה חשב הבנין הפנימי של עץ וגובה בנין זה לא היה רק עשרים אמה, ועז''א עשרים אמה קומתו שלבנין העץ ויצפהו זהב סגור ר''ל עד שם צפה זהב על העץ, והבנין הראשון של אבנים שהיה גבוה על הבנין של עץ עשר אמות לא צפה לא בעץ ולא בזהב, ופי' בד''ה שצפהו באבנים טובות. ויצף מזבח ארז אחר שצפה את הדביר בזהב צפה את המזבח שהיה בהיכל שהי' של אבנים או אדמה וצפהו בארז :

את הבית . בית קדשי הקדשים : ויעבר . לשון בריחים : ברתוקות . שלשלאות :

ויצף שלמה וגו' . בא לומר שזהב צפוי ההיכל הנעשה בפנים , היה זהב סגור , כמו של בית קדשי הקדשים : ויעבר . עשה בריחים משלשלאות זהב לפני המחיצה : ויצפהו . על המחיצה יאמר :

ויעבר . הוא התרגום של בריחים : ברתוקות . בשלשלאות , כמו ( ישעיהו מ יט ) ורתוקות כסף :

ויצף שלמה את הבית מפנימה וגו' . ר''ל שכבר צפה שלמה את הבית הזה והוא הדביר בכל אשר מבפנים ממנו בזהב מזוקק וזה יורה שעשה שם מחיצה בינו ובין ההיכל ובזה גם כן יתאמת שהיה עשרים אמה אורך : ויעבר ברתוקות זהב . ר''ל עשה כמו בריחים בשלשלאות זהב בהיכל אשר לפני הדביר כי עשה שם כותל בין הדביר ובין ההיכל להיות תמורת הפרכת אחר שצפה הכותל ההוא זהב כמו שקדם :

ויצף ואח''כ צפה את ההיכל זהב סגור ר''ל את הקירות עד התקרה : ויעבר ברתוקות זהב לפני הדביר, ר''ל כי הדביר שהוא מחיצת אמה טרקסין היה בנוי מאבנים ולא היה מצופה בארזים כמבואר מדברי חז''ל (בב''ב דף ג'), ולא היה יכול לצפות זהב על האבנים לכן עברו תחלה ברתוקות זהב, ועל הרתוקות צפה זהב, באופן שהרתוקות היו קבועים באבנים ועליהם הזהב שבזה קלט את הציפוי ויחזקהו בל ימוט, וכבר כתב מהרי''א שנודע במלאכת הזהב שאין ראוי לצפותו על אבן כי מפני לחות האבנים יחשיך ויפסד קודם זמנו, ולמ''ש מהרי''א שקומת אמה טרקסין לא היה רק עשרים אמה ועשר אמות למעלה היה פנוי שיכנס עשן הקטורת יל''פ שעל החלל הזה העבר רתוקות זהב כמעשה שבכה, אך כ''כ שדעת חז''ל שהיה קומת הקיר שלשים אמה :

ואת כל הבית . כל ההיכל כולו :

ואת כל הבית . בא לומר שהכל חפה , ואף התקרה שלא הוזכר למעלה : וכל המזבח . בכל ששת השטחים : אשר לדביר . העומד סמוך להדביר :

תום . נשלם :

ואת כל הבית צפה זהב עד תום כל הבית . ר''ל כי גם ההיכל צפה זהב אך לא היה מזוקק כמו הזהב שצפה בו הדביר לבאר דבר ההבדל שהיה בין קדש הקדשים ובין הקדש : וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב . אחשוב שיהיה הרצון בזה שקודם זה צפה מזבח הקטרת באבנים וצפהו עצי ארז כמו שעשה בקירות הבית שהיו של אבן וכסה אותם בארז ואחר כן צפה אותם זהב :

ואת כל הבית צפה זהב תחלה דבר מציפוי הקירות ועתה מדבר מצפוי התקרה והדלתות ובפסוק ל' ידבר מציפוי הרצפה, ובד''ה כלל הכל במ''ש ויחף את הבית הקורות הספים וקירותיו ודלתותיו זהב. וכל המזבח אשר לדביר ר''ל המזבח שבהיכל שעמד לפני הדביר : צפה זהב, שמ''ש תחלה ויצף מזבח ארז הוא ציפוי ארזים וכאן יאמר שצפה זהב על הארז, ומפני שהמזבח היה בנין מחובר צפהו בעת שצפה את ההיכל, ולא נחשב עם הכלים :

עצי שמן . ( תרגום : ) דאעי זיתא : עשר אמות קומתו . ורגליהם בקרקע עומדים , אחד מצפון לארון , ואחד מן הדרום , סוככים על הארון ועל בדיו , אורך הכנפים מכסים מקצת ( רוחב הבדים ) , שהארון היה נתון ארכו לרחבו של בית , ובדיו בולטין בפתח הדביר בפרוכת שכנגד הפתח , ובדיו נתונין בראשי ארכן , כדי שיהיו שני לוים יכולים ליכנס ביניהם , כשנושאין אותו במדבר :

ויעש בדביר . בחלל בית קודש הקדשים : קומתו . קומת כל אחד , והכרובים ההם עמדו בארץ ( סוכה ה ב ) :

כרובים . צורת תינוק להם , כי תנוק הוא 'רביא' בלשון ארמי ( סוכה ה ב ) עצי שמן . תרגם יונתן : דאעי זיתא :

ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן . הנה עשה צורת כרובים מעץ שמן והוא ממיני הארזים והוא קד''י בלע''ז או פי''ן ויש ממנו שאינו עושה פירות ואולי מזה המין עשה זה או שלחו לו חירם ולא השחית שלמה בזה עץ מאכל גם יתכן שיהיה זה אחר שיבש האילן והנה הכרובים הם בצורת בן אדם מן הקטנים , וזכר שכבר היה עשר אמות כל אחד מהם בקומה ורוחב פרישת כנפיו גם כן עשר אמות והנה היו פני הכרובים האלו מביטים לפני הנכנס שם והכנף השמאלית מהאחד מהם נוגעת לכנף הימנית מהאחר ובזה יחזיקו כל רוחב הדביר מקיר אל קיר כי החלל שבניהם היה עשרים אמה , וזכר שכבר צפה אלו הכרובים זהב :

ויעש בדביר ספר שעשה שני כרובים שוים שזה גדר מלת שני בסמיכות להורות על השווי ושווי הזה היה רק במדתם, כי בענינם היה א' בדמות זכר וא' בדמות נקבה זה משפיע וזה מקבל, עז''א בד''ה ויעש כרובים שנים שמלת שנים בנפרד מורה על החילוק, כמ''ש בחבורי התו''ה פ' אחרי : עשר אמות קומתו של כרוב האחד :

עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו . כשהן פרושות , נמצאות כנפות שניהם שהיו נוגעות זו בזו , ממלאות כל חלל עשרים אמה , וגוף הכרובים אינו מן המדה , ועומד בנס ( בבא בתרא צט א ) :

כנף הכרוב . רוחב הכנף מצפון לדדום : השנית . מוסב על הכנף :

וחמש אמות וכו'. וכל כנף היה מחזיק חמש אמות, עד שמקצה הכנף הא' עד קצה השני היה עשר אמות, והכנפים היו דבוקים בגב הכרוב זה אצל זה ובזה אצ''ל שהכרובים עמדו בנס ולדעת חז''ל היה גוף הכרובים כל אחד אמה ועמדו בנס :

הכרוב השני . רוחב כנפי כרוב השני . ואם כן ארבעת הכנפים מלאו כל רוחב חלל בית קודש הקדשים :

וקצב . ענין חתוך וכריתה , כמו ( מלכים ב ו ו ) ויקצב עץ , ורוצה לומר : שוים כאלו נחתכו כאחת :

ועשר וכו'. וכן היה שיעור הכרוב השני הן בארך הכנפים שהיה עשר אמות אורך שתי הכנפים, הן במדה וקצב הכרובים עצמם :

קומת וגו' . רוצה לומר : כמו שקומת הכרוב האחד היה עשר אמות , כן קומת הכרוב השני :

קומת כו' וכן היו שוים בקומה שגם השני היה קומתו עשר אמות :

ותגע כנף האחד בקיר . צפון : וכנף הכרוב השני נוגעת בקיר . הדרום , סוככים על הארון ועל בדיו : וכנפיהם אל תוך הבית . וראשי הכנפים אשר באמצע הבית : נוגעות כנף אל כנף . שכל חלל הבית עשרים :

הבית הפנימי . זהו בית קודש הקדשים : ויפרשו . רוצה לומר : עשאום פרושים : אל תוך הבית . אשר אל אויר חלל הבית : כנף אל כנף . כנף כרוב האחד , בכנף כרוב השני :

ויתן וכו' ויפרשו משמע שהכנפים היו עשוים בענין שהיו יכולים להתפשט ולהתקבץ כדרך כנף העופות, וכשבאו בפנים פרשו אותם, וז''ש בד''ה כנפי הכרובים האלה פורשים אמות עשרים, וכשנכנס הארון נפרשו על הארון :

ויצף את הכרובים זהב משמע שהיה עשר אמות בלא הציפוי, ובזה נכון מ''ש בד''ה והכנף האחרת אמות חמש דבקה לכנף הכרוב האחד כי שם מדבר אחר הציפוי כמש''ש תחלה ויצפו אותם זהב ונדבקו זה לזה בצמצום :

ואת כל קירות הבית . קירות העץ : מסב קלע . מוקפות ציורין : פתוחי מקלעות כרובים . חקוקי צורת כרובים ודקלים וחבלים ופרחים : מלפנים ולחיצון . לבית הכפורת הפנימי , ולהיכל החיצון :

קירות הבית . הם הצלעות שבפנים : מסב קלע . מסובב בציורים , וחוזר ומפרש מה היו הציורים , ואמר שהיו פתוחי ציורי כרובים וגו' : מלפנים ולחיצון . לבית קודש הקדשים ולהיכל :

פתוחי . ענין חקיקה , כמו ( שמות כח יא ) פתוחי חותם : ותמרות . ציורי אילני תמר :

מסב קלע . ר''ל סביב ציור בדמיון יריעה או סבב אילן וחריותיו פתוחי מקלעו' כרובים ותימורו' ר''ל שהיה חקוק ומצוייר בהם דמות יריעות שהיה בהם צורת כרובים וצורת תימורות שהם כמו פקעים וזה כי צורת תמרים היא כמו ביצה ששני ראשיה חדין או דמות ענפי אילן וחריותיו ויהיה בהם צורת כרובים וצורת פקעים ופטורי צצים וזה היה מצוייר מלפנים והוא הדביר ולחיצון והוא ההיכל :

ואת כל קירות ר''ל מפני שהיו כרובים בפנים לכן היו כרובים על הקירות ג''כ ולכן כפל זה שנית הגם שכבר נאמר בפסוק י''ח :

ואת קרקע הבית . כל הרצפה : לפנימה ולחיצון . לבית הכפורת ולהיכל :

צפה זהב . על רצפת צלעות הברושים : לפנימה ולחיצון . לבית קודש הקדשים ולהיכל :

וזכר שצפה זהב קרקע הבית לדביר ולהיכל אך ידמה שקרקע ההיכל היה מצופה עץ ארז לא קרקע הדביר כמו שקדם ואמנם היה זה כדי שישאר עומק הדביר עשרים אמה ויהיה גם כן הבדל נראה בין הקדש ובין קדש הקדשים :

ואת קרקע אחר שעשה הכרובים בדביר אז צפה הקרקע בל ישחית הצפוי בלכתו שם ובהעשותו הכרובים :

עצי שמן . עצי זית : האיל . אילי הפתח , הם המזוזות שמכאן ומכאן , עשויות עגולות , כמין אילים איליו ואילמיו ( ספרים אחרים אלה ואלון ) וכן בכל בנין יחזקאל , ספות הפתחים קרוים אילים : מזוזות חמישית . המפתן האחד , והמזוזות מכאן ומכאן שתים , הרי שלש , והמשקוף שעליו עשוי כשתים כזה . וזה השרטוט : כך שמעתי . ואני אומר , מזוזות חמישית , חמשה צלעות היו למזוזות , ולא היתה מרובעת , ואינו מדבר לא , במפתן , ולא במשקוף , שלא מצינו מפתן ומשקוף קרוין אילים :

ואת פתח הדביר . ולפתח העשויה בהמחיצה המפסקת בין ההיכל לבית קודש הקדשים : עשה דלתות . שתים היו , האחת בהמזוזה מזה , והאחת מזה , וכל אחת כדי רוחב חצי חלל הפתח : האיל מזוזות חמשית . רוצה לומר : עמודי המזוזות היו בני חמש צלעות , ולא מרובעות כדרך רוב המזוזות :

ואת פתח . כמו ולפתח , וכן ( ויקרא טז טו ) ועשה את דמו , ומשפטו : לדמו : האיל . עמודי המזוזות נקראים אילים , כמו ( יחזקאל מ ט ) ואיליו שתים אמות , ואמר מזוזות , לתוספת ביאור בשמות נרדפים , כמו ( דניאל יב ב ) אדמת עפר :

ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי שמן האיל מזוזות חמשית . ר''ל שהאיל והוא הסף אשר על הפתח והמזוזות שהיו לצדדיו היו מאת הפתח החמשית כי היתה החמשית לדביר והרביעי' להיכל והשלישית לפתח האולם והשנית לחצר הכהני' והראשונה לעזרה הגדולה וזה כי מחוץ לאולם היה חצר הכהנים ומחוץ לחצר הכהנים היתה העזרה הגדולה והנה נזכר חצר הכהנים והעזרה הגדולה בספר דברי הימים :

ואת פתח וכו' האיל מזוזות חמשית פי' שהיה מעצי שמן בין האיל ר''ל המשקוף ובין המזוזות, וחמשית ר''ל הפתח החמשית, כי היה במקדש ה' פתחים הא' לעזרה הגדולה והב' לחצר הכהנים שהיה אחרי העזרה ההיא והג' לאולם והד' להיכל והחמשי לדביר ועליו אמר חמשית וכן פירש הרלב''ג :

וירד על הכרובים . היה מרדד הזהב טסין דקין בפיתוחי הצורות , להיות שוקע בו במקום החקק , ובולט על הבליטה , שלא יהא הזהב מבטל את הצורות , ויהיו צורות העץ ניכרות בזהב :

ושתי דלתות וגו' . רוצה לומר : אותן שתי הדלתות מעצי השמן , העשויות לפתח הדביר , הן היו קלע , ומצויר עליהם צורת כרובים וגו' : צפה זהב . על הדלתות : וירד על הכרובים וגו' . צפוי הזהב היה מרדד על הצורות , להיות שוקע במקום שקועו , ובולט במקום בליטתו , באופן שלא יבטל צפוי הזהב את צורות הציורים , אבל יהיו נראים כשהם מצופים זהב :

וירד . ענין רקוע ושטיחה , כמו ( תהלים קמד ב ) הרודד עמי תחתי :

ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם . ר''ל ושתי דלתות עצי שמן שעשה לדביר צייר עליהם צורת כרובים ותימורות ופטורי צצים וצפה זהב באופן שירד הזהב על הציורים ההם והם נראו בזהב בתמונה שיעשו בה בעצי שמן :

ושתי דלתות, פי' חז''ל שהיו ארבעה דלתות לפתח הדביר וכן לפתח ההיכל, וכמ''ש ביחזקאל (מ''א כ''ג) ושתים דלתות להיכל ולקדש ושתים דלתות לדלתות ואמרו שהחצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עוביו של כותל והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחורי הדלתות שאחורי הדלתות לא היו מצופים זהב : וקלע וכו' וירד וכו', ר''ל שלא תאמר שע''י הצפוי לא נראו הכרובים כי רדד הזהב לתוך הצורות בענין שהיו בולטות בהזהב :

מאת רבעית . מזוזות ההיכל היו רבועות , וכן תרגם יונתן : מן ארבעה סיטריהון מרבעין :

מאת רבעית . מרביעית , וכן ( ירמיהו ב לז ) מאת זה תצאי . שהוא כמו מזה . ורוצה לומר : שעשה המזוזות האלה מרובעות , בני ארבעה צלעות , לא כמזוזות של בית קודש הקדשים :

וכן עשה לפאת ההיכל וגו' . ר''ל שכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי שמן היתה מאת הפתח הרביעית , והנה מזה מדרגת הפתחים במנין כי בזה הערה אל מה שכוון בזה הבנין כמו שנתבאר :

וכן עשה לפתח ההיכל שהיה ג''כ המזוזות של עצי שמן והדלתות היו של עצי ברושים שפחותים במעלה מן עצי שמן, ומ''ש מאת רבעית היינו הפתח הרביעית :

ושתי דלתות . כל אחת כדי חצי רוחב הפתח : שני צלעים . תרגם יונתן : תרין צירין , ציר העליון , וציר התחתון : גלילים . ( תרגום : ) סגלגלין : ושני קלעים . אף זה מתורגם צירין , לשון קלעים . אומר אני , שהוא לשון ארמי , לשון כניסה , שהוא נכנס בחור המפתן :

ושתי דלתות . של ההיכל , היו מעצי ברושים , והיו בתמונת דלתות בית קודש הקדשים , האחת קבועה בהמזוזה מזה , והאחת מזה , ובכל אחת כחצי רוחב חלל הפתח : שני צלעים הדלת האחת . שני עברי הדלת האחת , מזה ומזה היה מצוייר מעשה גלילים , רצה לומר : אופנים : ושני קלעים . רצה לומר : וכן שני עברי הדלת השנית , היה מצויר מעשה גלילים . או רצה לומר : ושני ציורים היו להדלת השנית מזה ומזה , והיו מעשה גלילים , והכוונה יהיה לאחדים עם הפירוש הראשון :

צלעים . ענין צד ועבר , כמו ( שמות כו כ ) ולצלע המשכן : גלילים . מלשון גלגל ואופן , כמו ( אסתר א ו ) על גלילי כסף : קלעים . ציורים , או הוא כמו צלעים בחלוף הקו''ף בצד''י , וכן ההיפוך ( תהלים סח יז ) למה תרצדון , ורוצה לומר : תרקדון :

ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים . ר''ל ששני צדי הדלת היה מצויר בהם צורת גלילים ועמודים : ושני קלעים . ר''ל שני צידי הדלת השני היו ציוריה גם כן גלילים :

ושתי דלתות, ר''ל דלת לפנים מדלת (כנ''ל פסוק ל''ב) וכל דלת היתה משני צלעים ר''ל שני לוחות, דלת א' היתה גלילים : ושני קלעים ר''ל שני צורות קלועות, והדלת השני היתה בצורות גלילים :

וקלע כרובים . על הדלתות : מיושר על המחוקה . הזהב מכוון על חיקוק הצורות , שוקע במקום שקועו , ובולט במקום בליטתו , שיהיו הצורות ניכרות בו :

וקלע כרובים . עוד צייר עליהם כרובים וגו' : מישר על המחוקה . היה מרדד את הזהב , להיות מיושר ושוה על חקיקת הציורים אשר על הדלתות , להיות שוקע במקום שקועו , ובולט במקום בליטתו , לבל יבטל הזהב צורות הציורים , אבל יהיה נראה זהב :

המחקה . מלשון חקיקה :

וקלע כרובים וגו' וצפה זהב מיושר על המחקה . ר''ל שהיה יורד הזהב ביושר על החקוק שם מאלו הציורים בדרך שהצורות תהיינה נראות בזהב :

וצפה זהב, ר''ל כי בדביר רדד הזהב על הכרובים היינו שהתיך הזהב באופן שנכנס לתוך המחוקה בעוביו ובשיעורו, אבל בהיכל היה הזהב, מיושר על המחוקה היינו שהניח טסי הזהב ביושר ואח''כ הקיש בקורנס עד שנכנס הזהב לתוך החיקוי, ובזה לא היה צריך זהב רב כ''כ, וזה ממעלת הדביר נגד ההיכל :

החצר הפנימית . היא עזרת הכהנים ועזרת ישראל , והיא היתה לפני האולם , וקורא אותה פנימית , לפי שהיתה לפנים מעזרת נשים , ( ובמקרא לא מצינו כתוב 'עזרת' , כי אם במשנה ) : וטור כרותות ארזים . נדבך של קירות ( מחוטבות ) עשה בחומה :

החצר הפנימית . זה עזרת כהנים : שלשה טורי גזית : שלשה שורות זה על גב זה , בנה באבני גזית , ועליהם שורה הרביעית , בנה מארזים כרותות ומחוטבות ביותר , וכסדר הזה בנה אותו עד כלות גבהי הכתלים :

טורי . שורות , כמו ( שמות כח יז ) ארבעה טורים : גזית . מסותתות ביושר :

ויבן את החצר הפנימית . היא העזרה ולא פי' שיעורה , והנה בנה כתליה סביב שלשה טורים אבני גזית וטור אחד על גביהם מחתכות גדושת ארזים :

ויבן וכו' הוא חצר הפנימית שנזכר לקמן (ז' י''ב) שהיה לפני האולם, ומפני שלא היה מצופה בזהב ולא נבנה בפנים בצלעות ארזים אמר שהיה רק הבנין החצוני שלשה טורי גזית וכו' :

בשנה הרביעית . למלך שלמה : יסד בית ה' . הוחל יסודו :

בשנה הרביעית . למלכות שלמה : יוסד . הונח היסוד :

בירח . בחודש :

בשנה הרביעית כבר אמר זה בתחלת הסימן, רק שבא לאמור שההתחלה היתה בשנה הרביעית בחדש זיו והגמר בשנה הי''א בירח בול, אם להודיע שעסק בבנינו שבע שנים והיו ז' שנים וז' חדשים (ולפי דעתי ז' שנים עסק בבנין וז' חדשים עסק בטיח הזהב שהיה אחר גמר הבנין, ומודיע שנשמר בזה מספר השבועי שהוא קדש, בין בשנים בין בחדשים) ואם להודיע שהיה היסוד בירח זיו והגמר בירח בול הפך הטבע שבירח בול הוא הזריעה ובירח זיו הוא הלידה שאז הכל מלא וגדוש ואז נגמר בנין הטבע, כי הטבע והענין האלהי יתחיל האחד עת השני יעמד מלדת, וכמ''ש בזה במקום אחר :

בירח בול . הוא מרחשון , שהעשב בלה בשדה , ובוללין לבהמה מן הבית , מלשון ( שופטים יט כא : ) ויבל לחמורים :

לכל דבריו . כל הדברים הנצרכים בו : ולכל משפטיו . היא היא , וכפל הדבר במילות שונות : ויבנהו שבע שנים . רצה לומר : שבנה כל שבעת השנים , ולא הפסיק זמן מה ולא חש למנות החדשים היתרים על שבעת השנים . או רצה לומר : שבנה רק שבע שנים שלמות , כי במשך זמן הבנין , חדל לבנותו בשעור החדשים העודפים על שבעת השנים :

בול . הוא חשוון , שבו נובלין וכומשץ עלי האילנות : כלה . נשלם :

בירח בול . הוא מרחשון : ויבנהו שבע שנים . לא הקפיד בחצי השנה העודפ' או אולי בשבע שנים נשלם בנינו אך קצת הדברים שנעשו בו ליופי ולקשוט לא נשלמו עד הזמן הנזכר והנה נזכר זה לפי שהוא יזכור אחר זה כי ביתו בנה שלמה בשלש עשרה שנה וזה מורה על עוצם זריזותו בבית המקדש :