הרימותיך . מלשון תרומה והפרשה :

מבעיר . ענין הפנוי מהמקום :

המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים . ר''ל שלא יבא אחד מהם אל קבר :

וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר ה' היה אל בעשא . כלומר הרי שמלך אלה בן בעשא , ואף גם זאת דבר ה' היה ביד יהוא , שלא תתקיים מלכותו : ועל אשר הכה אותו . הואיל וגם הוא הלך בחטאתיו , נמצא שלא היה לו להורגו , לכך נענש על הריגתו , וכן מצינו ( בהושע א ד ) : ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא , הואיל ולא סרו מדרכי אחאב , נענשו על הריגתם : שר מחצית הרכב . הוא ואחר היו שרים על הרכב :

וגם ביד יהוא . כי למעלה לא הזכיר לייעד העונש כי אם על מה שהחטיא את ישראל , ולא הזכיר מה שחטא הוא בעצמו , לכן הוסיף לומר , וגם ביד יהוא וכו' , ורצה לומר : באותה הנבואה עצמה ששלח ביד יהוא , שמיועד הוא לעונש על אשר החטיא את ישראל , בהנבואה ההיא ייעד העונש גם בעבור הרעה אשר עשה בעצמו , במעשה ידיו : ועל אשר הכה אותו . רצה לומר : גם יביא עליו העונש , בעבור שהכה בית ירבעם , ואף שבדבר ה' נעשה מכל מקום בעשא לא עשאו לקיים דבר ה' , כי אם עשה לשבת על כסא המלוכה , מבלי ימצא מערער עליו , הואיל וגם הוא אחז במעשיו , לזאת לדם נקי יחשב לו :

וגם ביד יהוא בן חנני . ר''ל כי היה עוד דבר ה' על ידו אל בעשא ואל ביתו שיהיה כבית ירבעם על לכתו בדרך ירבעם ועל אשר הכה אותו וזה מה שהוסיף בזאת הנבואה השנית ועל זה התעורר להרוג אדניו ולזה לא נענש על הריגתם אך נענש על לכתו בחטאת ירבעם ועל החטיאו את ישראל :

השאלות: הלא כבר אמר בפסוק א' שהיה דבר ה' אל יהוא :

וגם ביד יהוא, מ''ש בפסוק א' ויהי דבר ה' אל יהוא זה היה בחיי בעשא אז גלה ה' אל יהוא חריצת הדין שנגזר על בעשא ולא היה בתורת שליחות רק שגלה להנביא גזר דינו ע''ד כי לא יעשה ה' דבר כי אם גלה סודו וכו', ואחר שמת בעשא ומלך אלה בנו, שאז הגיע זמן קיום הגזרה (שאז כבר חטאו שני דורות הוא ובנו, כמו שהיה בירבעם אחרי מלך בנו) אז שלחו בתורת שליח להודיע הגזרה, ועז''א ביד יהוא מלת ביד מורה על השליחות ששלחו להודיע הגזר דין אל החוטא, והיתה השליחות אל בעשא ואל ביתו ר''ל אלה בנו, והודיע שיענישהו על שני דברים, {{{א}}} על הרעה אשר עשה וכו' להיות כבית ירבעם וא''כ ראוי להענש כמו ירבעם, {{{ב}}} נוסף לזה על אשר הכה אתו, אחר שהוא כבית ירבעם למה הכה אותו ומגיע לו על זה עונש מיוחד, ועתה ספר שנדמה הכרתתו לבית ירבעם כמו שנדב בן ירבעם נהרג ע''י קשר בשנה שניה למלכו, כן נהרג אלה :

בשנת עשרים ושש . כי בעשא מלך בג' לאסא , ועם השנה ההיא מלך כ''ד שנים , ומת ומיד מלך אלה , והרי היא בשנת כ''ו לאסא : שנתים . ומקוטעות היו :

שר מחצית הרכב . שני שרים היו לאלה על אנשי הרכב , והיה זמרי לשר על החצי : והוא בתרצה . בעת שקשר עליו זמרי , היה אלה בתרצה , בבית ארצא אשר היה ממונה על בית המלך אשר בתרצה , ושם שתה היין עד אשר נשתכר , ולזה לא היה בו דעת להיות נשמר מזמרי :

שר מחצית הרכב . הנה היו שרי הרכב שנים וזמרי היה אחד מהם והנה שלם השם לבעשא מדה כנגד מדה כי הוא הרג את בית ירבעם בעת היותם צרים על גבתון אשר לפלשתים והוא גם כן בעת שהיו ישראל חונים על גבתון אשר לפלשתים הרג זמרי את כל בית בעשא ומשפחתו ורעהו :

בית ארצא שם אדם פקיד על הבית, והוא בתרצה הקשר שעשה בעשא על נדב היה בגבתון בשדה המלחמה כי הקושרים אתו היו אנשי הצבא, משא''כ הקושרים את זמרי היו בני העיר, ולכן בחר העת שבני חיל הצבא היו בגבתון והמלך לבדו בביתו שותה שכור :

בשנת עשרים ושבע . כי בשנת כ''ו לאסא מלך , וימי מלכותו שנתים , והם מקצת הכ''ו מאסא והכ''ז , והם ב' שנים מקוטעות :

וגואליו ורעהו . ( תרגום : ) וקריבוהי ורחמוהי :

משתין בקיר . הוא הזכר , העושה קלוח למרחוק : וגאליו . קרוביו , כמו ( ויקרא כח כה ) : ובא גאלו על כי להקרוב היא משפט הגאולה לגאול , , שדהו מיד הקונה : ורעהו . מיוחד היה להם איש לשבת תמיד עם המלך , וכמו שנאמר ( לעיל ה ) : וזבוד וכו' רעה המלך :

(יא-יב) כשבתו על כסאו הכה את כל בית בעשא ר''ל בניו ואחיו וגואליו כדי שתהיה הממלכה נכונה בידו, ואח''כ וישמד זמרי דרך השמדה אף נשים וטף שלא היה ירא שיעמדו נגדו בדבר המלוכה וזה היה כדבר ה' לקיים גזרתו, ובזה לא השאיר לו משתין בקיר זה היה השמדה וגאליו ורעהו שלא יטענו ע''ד המלוכה :

בשנת עשרים ושבע . כי מלך מיד כשהרג לאלה : והעם חונים . כשהומלך בתרצה היו העם חונים בגבתון :

והנה מלך זמרי שבעת ימים ובאותן הימי' הלך בחטאת ירבעם ומת בחטאתו אשר חטא ותיכף המליכו העם את עמרי שהיה שר צבא על ישראל ואף על פי שנתחדש לו אחר זה מחלוקת על המלכות בסבת תבני בן גינת הנה נחשב המלכות לעמרי ומת בשנת שלשים ושמנה לאסא ונחשבה לו השנה ההיא ולזה אמר כי מלך עמרי שתים עשרה שנה ומאלו הי''ב שנה מלך שש שנים שלמות בתרצה וזה כי בשנת שלשים ואחת לאסא מלך יהודה מת תבני ומלך עמרי על ישראל בכללם ר''ל עשרת השבטים והנה היה כל זמן מלכותו שתים עשרה שנה כמו שזכרנו ובתרצה מלך שש שני' שלמות שיש מסוף שלשי' ואחת לאסא עד ראש שלשים ושמנ' :

כל ישראל . אותם שהיו במחנה , המליכו את עמרי , ולא חפצו בזמרי :

וישרוף עליו . עמרי שרף על זמרי :

ארמון . היכל . ( כד ) שמר . שם איש :

אשר חטא . בעוד היה שר מחצית הרכב , חטא והחטיא את הנתונים תחת ממשלתו :

אשר חטא לעשות וכו' ללכת וכו' ר''ל שגמר בדעתו לעשות וללכת בדרך זה :

לחצי . לשני חצאים : חצי העם . אותם שלא היו בהמחנה , היו אחר תבני :

אז יחלק העם כי תחלה בעוד זמרי חי התאחדו נגד זמרי וגם אלה שלא היו רוצים בעמרי, לא נתפרדו לבל יגבר זמרי, אבל במות זמרי אז יחלק וכו' :

וימת תבני . כשנשא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו , הרגו את תבני , כשראו חשיבותו של עמרי , בסדר עולם :

וימת תבני . בסדר עולם יש , כיון שהשיא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו לאשה , הרגו את תבני :

בשנת שלשים ואחת שנה לאסא וגו' מלך עמרי . מלכות שלימה , וחמש שנים היתה מחלוקתו של תבני , מעשרים ושבע לאסא , עד שלושים ואחת : שתים עשרה שנה . סך הכל , חמש במחלוקת ושבע במלכות שלימה , ואי אפשר לומר שתים עשרה במלכות שלימה , שהרי אחאב בנו מלך בשנת שלשים ושמנה לאסא : בתרצה מלך שש שנים . עד שלא בנה את שמרון :

שלשים ואחת . אף כי זמרי הלא מלך בכ''ז לאסא , והומת אחר שבעה ימים , ומיד מלך עמרי , אבל לפי שחצי העם היו אחרי תבני , לא היתה מלכות עמרי מלכות שלימה , עד כי הומת תבני בשנת ל''א לאסא , כי אז מלך על כל ישראל : שתים עשרה שנה . ומקוטעות היו וחושב מעת שהומלך מהעם אשר במחנה , ומלך אם כן חמש שנים עם תבני כאחת , ושבע שנים אחר שמת תבני , ולפי שבסוף מלך על כל ישראל , חזר לחשוב למלכותו גם אלו חמשת השנים :

ויקן . בשנה השביעית למלכותו : את ההר שמרון . על שם סופו אמר , כי הוא קראה שומרון : ויבן . להיות לו לעיר מלוכה לשבת בה :

ויקן את ההר שמרון . ר''ל ההר שבנה בו עיר שמרון ולפי שהיה שם אדני ההר שמר קרא שם העיר שמרון וזה אות כי היה שם עיר שמה שמרון קודם זה אך עתה בנא' עמרי :

ויקרא שם העיר על שם שמר מורה ההבדל בין ירושלים שנקראת לזכרון יראה ושלמות ובין שומרון שנקרא ע''ש אדם בליעל :

וירע מכל אשר לפניו . ידמה שהלך בחטאת ירבעם כמו שספר והוסיף עוד לחטוא חטאים אחרים ואפשר עוד שאמר שהרע מכל אשר לפניו מפני לכתו בכל חטאת ירבעם כי היה ראוי שיקבל מוסר מפני מה שראה מבית בעשא ובית ירבעם ולפי שלא קבל כלל מהמוסר מפני זה להעיר מעט מחטאת ירבעם הנה ראוי שיאמר שהרע מכל אשר לפניו ויעיד שהענין כן מפני אמרו וילך בכל דרך ירבעם בן נבט :

(כה-כו) וירע וכו' וילך וכו', ר''ל שהרע בגלולים חדשים אשר לא היו לפניו חוץ ממה שלא עזב גם דרך ירבעם :

שלשים ושמנה . כי עמרי מלך מיד כשמת זמרי בכ''ז לאסא וימי מלכותו י''ב שנים , ומת . ומיד מלך אחאב הרי ל''ח לאסא : עשרים וכו' . מקוטעות היו :

ויעבוד את הבעל . מוסיף על עגלים של ירבעם :

ויהי הנקל . הקל שבמעשיו היה ללכת בחטאת ירבעם , כי הרשיע עוד יותר ממנו :

ויהי הנקל לכתו בחטאת ירבעם . ר''ל כי חטאת ירבעם היו קלים ונקלים בעיניו אך הוסיף על החטאי' האלו ולקח לאשה את איזבל והיא היתה בת אתבעל מלך צידונים והנה אפשר שהיה שם המלך ההוא אתבעל או יהיה הרצון בזה בת אתבעל בת מלך צידונים ותהיה מלת בת מושכת עצמה ואחרת עמה רצה לומר שנשאה בהיותה בת אתבעל והוא אלהי צידונים והרצון בו שלא נתגייר' וכמוהו אמרו ובעל בת אל נכר ולא די לו בזה אבל גם הוא הלך ועבד את הבעל שהית' עובדת לו איזבל והשתחוה לו ואחר זה בנה מזבח לבעל בבי' הבעל אשר בנה בשמרון ועשה עוד אשרה לבעל ועוד עשה אחאב להוסיף להכעיס את ה' אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו :

(לא-לג) ויקח אשה את איזבל וילך ויעבד את הבעל וכו' ויעש אחאב את האשרה אחרי העיון ראיתי כי עבודת הבעל היתה גרועה יותר מענין האשרה, כי בעבודת הבעל זבחו את בניהם והתעיבו מאד, אבל האשרות היו נוטעים גם אצל הבמות שהיו מקריבים לה', כמ''ש לא תטע לך אשרה אצל מזבח ה', ותראה כי אליהו הגם שקבץ נביאי הבעל והאשרה לא התוכח רק עם נביאי הבעל ורק אותם הרג לא את נביאי האשרה, וכן בית יהוא שבטל את הבעל השאירו האשרה כמ''ש (לקמן ב' י''ג ו'), וז''ש שמה שעבד את הבעל היה מצד שלקח אשה את איזבל בת אתבעל, שאביה היה מעובדי הבעל והיא הסתה אותו לבעל, אבל האשרה עשה מעצמו, ועז''א ויעש אחאב את האשרה ר''ל מדעת עצמו, וכן מה שהוסיף להכעיס היה מדעת עצמו, וע''ז חזר שם אחאב ב''פ :

בית הבעל . בבית הבעל :

אשרה . אילן הנעבד :

חיאל בית האלי . חיאל אשר מבית אל , כמו ( שמואל א טז א ) : ישי בית הלחמי . ולא נאמר הבית לחמי ; וכן יהושע בית השמשי , בספר שמואל ( א ו יד ) , ולא הבית שמשי ; וכן בעפרת אבי העזרי ( שופטים ו יא ) . ולא נאמר האבי עזרי . ויש פותרין : בית האלי , על שקבל עליו קללות יהושע ( יהושע ו כו ) : ארור האיש אשר יקום ובנה וגו' . אמרו רבותינו ( ירושלמי סנהדרין י ב ) חיאל משל ( בנימין ) ויריחו משל יהושפט ( בנימין ) ומפני מה תלאו באחאב , שתולין את הקללה במקולקל [ ספרים אחרים במקולל ] : באבירם בכרו יסדה . כשיסדה , מת בנו בכורו , וקבר והלך וקבר כל בניו , עד שמת האחרון בהצבת דלתות , וכן הוא קללות של יהושע ( שם ) : בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה :

בית האלי . מבית אל כמו ( שמואל א ט''ז א ) : בית הלחמי , ורוצה לומר : מבית לחם : באבירם בכורו יסדה . רצה לומר : בעת שהניח היסוד , מת אבירם בכורו , ושאר בניו מתו במשך הבנין , ובעת העמיד הדלתות , מת שגוב צעיר בניו : כדבר ה' וכו' . שאמר יהושע לפני ה' ( יהושע ו כו ) : ארור האיש וכו' בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה [ ואף כי יריחו היתה בגבול בנימין ממלכות יהודה אמר , 'בימיו' ותלה בו , לומר שכל זה ראה ולא לקח מוסר ] :

צעירו . קטן בניו :

בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה . ר''ל כי בימיו בנה חיאל שהיה מבית אל את יריחו ונתאמת מה שקלל יהושע אשר יבנה את יריחו כי כאשר יסדה מת אבירם בכורו ומתו כל בניו עד שמת צעירו כאשר הציב דלתיה ואע''פ ששמע אחאב זה לא התעורר לירא את ה' אך שקד על חטאתיו :

בימיו בנה חיאל עד עתה הגם שעבדו העגלים לא פקרו עדיין בכל שרשי האמונה והיו יראים מפני השבועה והאלה של יהושע, ועתה שראו שאחאב עושה כל התועבות ואין ה' מענישו, כפרו בהשגחה ובנבואה ולא חשו על קללת יהושע ולכן בנה את יריחו, והגם שראה שקללת יהושע נתקיימה באבירם בנו לא שת לבו גם לזאת ותלהו במקרה עד שבשגוב צעירו הציב דלתיה, ודבר זה הוצעה אל הספור הבא אחריו מענין אליהו :