ובשנת שמונה עשרה למלך ירבעם . שנה אחת אחר מות רחבעם , ובשנת עשרים לירבעם מלך אסא , שנה השלישית של נדב ( אבים ) נמנית למלך אסא שנה , ולו נמי נמנית :

ובשנת שמונה עשרה . כי ירבעם ורחבעם מלכו כאחד , ומת רחבעם בי''ז למלכו , ובשנה הבאה מלך אבים , שהיא בי''ז לירבעם :

מלך אבים ובד''ה נקרא אביה, ונראה כי יען שגם ירבעם היה לו בן בשמו אביה היו ישראל קוראים בנו של רחבעם אבים במ''ם של כנוי הרבים ר''ל אביה שלהם, ולהבדילו מן אביה של ירבעם :

שלש וכו' . ומקוטעות היו :

ושם אמו מעכה בת אבישלום . הנה בספר דברי הימים זכר שמה מיכיהו בת אוריאל מגבעה והכל אחד עוד זכר שם שמה מעכה בת אבשלום ואחשוב שהוא אבשלום בן דוד כי שם זכר לרחבעם שלש נשים האחת בת בן דוד והשנית בת בן ישי והשלישית מעכה בת אבשלום וידמה שזכר אלו הנשים מפני היותם ממשפחתו ולא זכר באבשלום שהיה בן דוד כי לא נהג עמו מנהג בן ואולי שאר הנשי' שלקח ופילגשיו לא זכר שמם אך זכר אלו לבד להיותן ממשפחתו כמו שזכרנו והנה זכר שם אמו להעיד כי היתה מתיחסת לאביה שהיה איש רע מאד ולזה תמצא גם כן שזכר כי היא עשתה מפלצת לאשרה וכאילו באר שהסבה בהיות אביה עושה רע בעיני ה' היתה מפני היותו בן מעכה :

אשר עשה לפניו ר''ל הוא לא היה חוטא בעצם רק מפני שכבר נעשו לפני מלכו לא בטל חטאת אביו וזה היה מצד שלא היה לבבו שלם כלבב דוד לכן לא שם על לבו להסיר חטאות האלה :

כי למען דוד . רצה לומר : כל כך הרשיעו , עד שלא היה ראוי למלוך רק למען דוד וכו' : לו ניר . לדוד נתן ניר בירושלים , ולתוספות ביאור אמר להקים את בנו אחריו : ולהעמיד וכו' . רוצה לומר : בכדי שיתקיים הבית אשר בירושלים , כאשר ימלוך בה מזרע הבונה אותה :

ניר . כמו נר , ורוצה לומר : מלכות :

ניר בירושלם . ניר הוא הארץ הנעבדת באופן שיהיו הצמחים אשר בה פרים ובזה יאמר כי לולא דוד לא היה השם יתברך נותן לו בירושלם זרע שימשול בו להעמיד את ירושלם והוא אסא :

כי למען ר''ל ומצד זה היה ראוי שיפול אז במלחמה שהיה לו עם ירבעם הנזכר בד''ה והוא נצחו ע''פ נס, באר שנס הזה לא היה בזכותו רק בזכות דוד אביו ובזכות ירושלים (כנ''ל י''א י''ג) :

אשר עשה . רוצה לומר : בעבור אשר עשה דוד את הישר וכו' : רק בדבר אוריה . כי בבת שבע לא חטא , כי כל היוצא למלחמת בית דוד , גט כריתות כותב לאשתו . ( ו ) ומלחמה היתה . רוצה לומר , המלחמה שהיתה בין רחבעם לירבעם , היתה כל ימי חייו של אבים , רוצה לומר : מעת היותו לאיש , כי הוא היה היוצא והבא במלחמה :

רק בדבר אוריה החתי . זה ממה שיעיד כי בשאר דבריו בכללם עשה דוד הישר בעיני ה' :

ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל ימי חייו . ר''ל כל ימי חיי רחבעם ואף על פי שבתחלה מנעם הנביא מלהלחם להשיב אל רחבעם המלוכה אחר זה היה ביניהם מלחמות :

השאלות: מ''ש ומלחמה היתה וכו', כבר נזכר למעלה (י''ד ל') ולמה נכפל שתי פעמים :

(ו-ז) ומלחמה היתה בין רחבעם כבר אמר זה למעלה (י''ד ל') ופי' רי''א שבא לומר שבמלחמה זו היה אבים העיקר העוסק בה כי רחבעם היה רך הלבב וכמ''ש בד''ה. ויל''פ שמוסב למטה ופי' המלחמה אשר היתה בין רחבעם ובין ירבעם וכן יתר דברי אבים הם כתובים על ספר ד''ה למלכי יהודה וכן המלחמה שהיתה בין אבים ובין ירבעם ג''כ כתוב שם, ובא לומר שמלחמה זו התחילה מימי רחבעם ונגמרה בימי אבים שהוא נצח המלחמה ואז כתבו על ספר כלל דברי המלחמות האלה שנמשך בין ירבעם ובין רחבעם ואבים בנו :

בין אבים . אף בימי מלכותו לא חדל מלהלחם עם ירבעם :

ומלחמה היתה בין אבים ובין ירבעם . כבר זכר בד''ה מלחמה חזקה שהיתה ביניהם שמתו בה חמש מאות אלף איש מישראל ושם זכר כי רחבעם היה נער ורך כאשר מרדו בו ישראל וזה ממה שיתבאר ממנו שאבים היה במלכו רב השנים ממה שהיה רחבעם במלכו והנה אמר ורך כי לרוב השלוה שהיתה בימי שלמה היה מעונג מאד ולא ידע נימוס המלחמה אך אבים ראה מלחמות בין ירבעם ובין אביו :

ובשנת עשרים . כי אבים מלך בי''ח לירבעם , ומלך ג' שנים מקוטעות , והם שנת י''א לירבעם וי''ט וכ' , ובשנה ההיא מלך אסא , ונחשבת השנה ההיא לאבים ולאסא :

ושם אמו . אם אביו היתה , ולפי שהיתה מגדלתו , אמר אמו :

ושם אמו מעכה בת אבישלום . ידמה שאם אמו גדלה אותו וזכר זה כי עם כל זה לא למד אסא ממעשיה ועשה הישר בעיני ה' כדוד אביו :

ויעבר הקדשים . תרגם יונתן : ופלי נפקת ברא :

ויעבר . הסיר : הקדשים . הניאוף : הגלולים . העבודת גלולים המאוסים כגלל וצואה :

ויעבר הקדשים מן הארץ . הם המוכנים למשכב :

ויסירה מגבירה . מהיות גבירה : אשר עשתה מפלצת . אמרו רבותינו ( עבודה זרה מד א ) מפליא ליצנותא , כמין זכרות עשתה לה , והיא היתה נבעלת לו בכל יום :

וגם את מעכה . מוסב על ויסר האמור במקרא שלפניו , לומר וגם את מעכה הסיר , וחוזר ומפרש שהסרתה היתה מהיות עוד גבירה ומושלת , לבל תסית אנשים לעבודת כוכבים : אשר עשתה . בעבור אשר עשתה מפלצת , והיא דמות מה , להיות דבר נוסף אל האשרה , וכמו שעבודת גלולים נקראים עצבים , ועל שם שמעציב לב עובדיהם , כן יקרא מפלצת , כי מביא רעדה , כי היא מלשון פלצות בעתתני ( ישעיהו כא ד ) ובעבור זה יקראו אימים , כמו שנאמר ( ירמיהו נ לח ) : ובאימים יתהללו : וישרוף בנחל קדרון . רוצה לומר : שרפה והשליך עפרה לנחל קדרון , כי אפר עבודת כוכבים אסורה בהנאה :

ויסירה מגבירה . הסירה מהיות גביר' כדי שלא תביא העם לעבוד ע''ג : מפלצת לאשרה . הוא בנין עשתה לכבוד הע''ג וקראה מפלצת לפי שהוא מביא פלצות וצרות רבות לעובדיו : ויכרת אסא את מפלצתה . הנה שרף אותה לפי שע''ג היא אסורה בהנאה ולזה השליך עפרה בנחל קדרון שלא יהנו ממנה :

השאלות: מ''ש וגם את מעכה אמו חסר נשוא המאמר :

וגם שיעור הכתוב ויסר את הגלולים ואת מעכה אמו שהיתה ג''כ מן הגלולים שהיו משתחוים לה לשם עבודה או שהיתה קדשה לע''ז וגם הסירה מגבירה וגם הסיר מפלצתה, שהיה שייך לעבודתה או אל היותה קדשה לאשרה :

והבמות לא סרו . במות היחיד , שהורגלו ליקרב עליהן לשמים משחרבה שילה עד שנבנה הבית שהיו הבמות מותרות , לא סרו עתה , ואף על פי שנאסרו משנבנה הבית , והיו ענושים עליה כרת :

והבמות . אשר היו עשויות לשמים , ולפי שכאשר נבנה הבית נאסרו הבמות בכל מקום , לזה יחשב לחטא :

והבמות לא סרו . ידמה שאלו הבמות היו מזבחים בהם לש''י כמו שהיו עושין קודם בנין בית המקדש ובזה היו חוטאי' העם אך הבמות שהיו עובדים בהם ע''ג סרו כמו שהתבאר בספר ד''ה :

קדשי אביו . אולי אחר שהקדיש , חזר ולקחם מן ההקדש , והביאם אסא לבית ה' : וקדשי וכו' . רוצה לומר : גם קדשיו הביא בית ה' , ובדברי הימים ( ב טו יח ) נאמר וקדשיו :

ויבא את קדשי אביו וקדשי בית ה' . הרצון בו שכבר הביא בית ה' קדשי אביו וקדשי עצמו ולזה הוא קרי וקדשו וכן כתוב בד''ה :

ובין בעשא . אשר מלך אחר נדב בן ירבעם , כאשר יאמר למטה : כל ימיהם . מן העת שהתחילו :

ומלחמה היתה שהגם שכתוב בד''ה שלא היתה מלחמה עד שנת ט''ו למלכותו בכ''ז היו קטטות ביניהם תמיד ובשנת ט''ו היתה המלחמה הגדולה ויתר הכתובים עד פסוק כ''ג התבאר בפרושי לד''ה :

את הרמה . מגדל גבוה בנה מול שערי ירושלים , להשליך ממנו אבנים ליוצא ולבא :

הרמה . בנין רם :

ויעל בעשא מלך ישראל ויבן את הרמה . יש ספק במה שכתוב בזה בספר ד''ה כי שם כתוב שזה היה בשנת שלשי' ושש למלכות אסא וכבר מצאנו כי בשנת שלש למלכות אסא מלך בעשא ולא מלך בעשא כי אם ארבע ועשרים שנה ואיך יתכן עם זה שתהיה זאת המלחמות בשנת שלשים ושש למלכות אסא ואולם התר זה הספק הוא לפי מה שאומר והוא שכבר שקטה הארץ מכל מלחמה עשר שנים בימי אסא כמו שכתוב בספר ד''ה וכראות ישראל הצלחתו בקבצו אליו רבים מישראל בחמש עשרה שנה במלכו כי אז נלחם עם ישראל והביאו שלל רב כמו שכתוב שם ושם כתוב ומלחמה לא היתה עד שלשים וחמש שנה למלכות אסא והרצון בו שלא היתה מלחמה לו עם ישראל קודם זה כי לא יתכן לומר שלא היתה לו מלחמה כלל כי לא שקטה הארץ בימיו כי אם עשר שנים וכאשר התישב זה הוא מבואר שמה שאמר עד שלשים וחמש שנה למלכות אסא הוא שנת חמש עשרה שנה למלכות אסא כי אז היתה לו מלחמה עם ישראל ואמנם מנה שלשים וחמש שנה מעת החלק המלכות כי כבר היו עשרים שנה לרחבעם ואבים ולאסא חמש עשרה והנה בשנת שש עשרה לאסא בנה בעשא את הרמה ואחשוב שמנה מעת החלק המלכות כי מה שעשה אסא על דבר בניית הרמה סבב גם כן החלק המלכות כי כבר החל המלכות לשוב לו קודם זה כמו שזכרנו ובעבור זה החטא נשארה המלכות נחלקת כבראשונה והנה זה החטא היה ששם בשר זרועו במה ששלח אל בן הדד מלך ארם ולא בטח בה' אשר הפיל מחנה הכושיים לפניו ואחשוב שלזאת הסבה חלה את רגליו לעת זקנתו כי הוא שלח זה אל בן הדד כאילו לא היו לו רגלים ללכת במלחמה ולזה סבב הש''י שחלש כח רגליו לעת זקנתו :

הנותרים . מה שלא לקח שישק , ועם שנאמר למעלה ( יד כו ) שאת הכל לקח , הנה לא לקח אלא מה שמצא , ונשאר עוד מה שלא מצא :

ויעלה מעלי . רצה לומר : הלחם עמו שיעלה מעלי :

הפרה . ענין בטול :

כל כנרות . כל המקומות אשר במחוז כנרות : על כל . עם כל ארץ וכו' :

בתרצה . שהיתה עיר המלוכה :

אין נקי . אפילו חתן מחדרו , שנאמר בו ( דברים כד ה ) : נקי יהיה לביתו שנה אחת :

השמיע . הכריז להשמיע : אין נקי . לבל יהיה מי מכולם , נקי ונפטר מלבוא :

רק . רצה לומר : בכל דבר היה מוצלח , רק לעת זקנתו וכו' :

את רגליו . מרגליו , כמו ( בראשית מד ד ) יצאו את העיר , ומשפטו : מהעיר :

שנתים . השניה והשלישית לאסא :

בשנת שתים לאסא . כי אסא מלך בשנת כ' לירבעם , וירבעם מת בשנת כ''ב , ומיד מלך נדב אם כן הוא בשנת שתים לאסא : שנתים . ומקוטעות היו :

בשנת שתים לאסא מלך יהודה . ידוע כי מת ירבעם בשנת שתים לאסא כי עשרים ושתי' שנה מלך וכבר מלכו עשרי' שנה רחבעם ואבים ולא השלים השנה ונחשבה השנה ההיא לו ולנדב בנו ולא השלים נדב השנה השלישית לאסא ונחשבה השנה השלישית לאסא ולז''א שכבר מלך נדב שנתים ואחר מלך בעשא עשרים וארבע שנה ולזה נשלמו בשנת עשרים ושש לאסא ולא השלים השנה ונחשבה לו השנה ההיא לו ולעמרי ואחר מלך עמרי שתים עשרה שנה ולזה נשלמו בשנת שלשים ושמנה לאסא ובזה הותרו ספקות רבות יפלו במנין אלו השנים שנחשבו לכאן ולכאן :

בדרך במעשים רעים שעשה ובחטאתו בדבר העגלים :

ונדב . ואז היה נדב וכל ישראל וכו' :

ויקשור . ענין מרד הנעשה על ידי בני אדם קשורים באגודה אחת : צרים . מלשון מצור , רוצה לומר : חנו לצור ולסבב :

בשנת שלש לאסא . כי נדב מלך בשנת שתים לאסא , ושנתים מלך , והם מקצת הב' מאסא והג' , והם ב' שנים מקוטעות :

ויהי כמלכו הכה את כל בית ירבעם . ראוי לספק איך נחשב לו זה לעון והנה היה דבר ה' ביד אחיה הנביא שיהיה זה לבית ירבעם בן נבט והנה מצאנו שנחשב לו לעון במה שאמר אחר זה ועל כל הרעה אשר עשה בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר הכה אותו , ואפשר שנאמר כי נענש על זה מפני שכבר הראה שלא עשה זה בעבור חטאת ירבעם כי גם הוא הלך בדרכי ירבעם ולא עשה זה גם כן למלא דבר ה' כמו שעשה יהוא אבל עשה זה לרוע לבבו בעבור שימלוך ולא ימצא מי שיחלוק עמו על המלכות לתתה לבית ירבעם ונענש גם כן בעבור שהרגו בעת שהיה נלחם מלחמות ה' עם פלשתים כי כבר היו אז צרים על גבתון אשר לפלשתי' ואולי יהוא לא נענש על כלותו בית אחאב כי כבר עשה זה במצות נביא השם ובער גם כן הרבה מהתועבות אשר עשה אחאב :

הכה כל בית ירבעם זה עשה לחזק מלכותו שלא ימרדו בו, אבל מה שלא השאיר כל נשמה אף נשים וקטנים זה היה כדבר ה', והיה עונש השגחיי :

בכעסו . רצה לומר : שהיה יודע רבונו , ומתכוין להכעיסו ולמרוד בו :

על חטאת ירבעם {{{א}}} שחטא, {{{ב}}} שהחטיא, {{{ג}}} אשר הכעיס שעשה להכעיס :

ומלחמה היתה . עם שכבר נאמר למעלה , בא עתה לומר אף שאסא היה צדיק גמור , ובעשא הלא הטיב לעשות להשמיד בית ירבעם , עם כל זאת לא נמנע אסא מלהלחם עמו , על כן גם הוא עשה הרע כאשר יאמר למטה , ולא נחשב לו אם כן לזכות מה שהשמיד בית ירבעם :

השאלות: מ''ש ומלחמה היתה כבר נזכר למעלה בפסוק ט''ז ולמה נכפל :

(לב-לד) ומלחמה היתה, זה נזכר כבר בפסוק ט''ז, רק פה בא לבאר סבת המלחמה, כי אחר שבעשא הכה בית ירבעם שמרד בשלמה היה ראוי שיהיה אסא אוהבו רק סבת המלחמה מפני כי :

בשנת שלש לאסא מלך יהודה מלך בעשא . שנה השלישית לאסא , נמנית לנדב ולבעשא :

בשנת שלש לאסא . השנה ההיא נחשבת גם לנדב גם לבעשא , כי בשנה ההיא הרגו לנדב , ומלך מיד : עשרים וכו' . ומקוטעות היו :

ויעש הרע בעיני ה' וילך בדרך ירבעם וע''כ שנאהו אסא הצדיק ע''ד הלא משנאך ה' אשנא והתגר בו מלחמה :