פרשת משפטים -דף ק''ז ע''בתָּנֵינָן, לָאו דָּוִד אִתְחָזֵי לְהַהוּא עוֹבָדָא, דְּהָא אִיהוּ אָמַר,
(תהלים קט) וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי
(אנקיד חלל כבר הוה חלל בקרבי) (דף ק''ז ע''ב) הָכִי הוּא. אֲבָל אָמַר דָּוִד, בְּלִבָּא אִית תְּרֵין הֵיכָלִין, בְּחַד דָּמָא, וּבְחַד רוּחָא, הַהוּא חַד דְּמַלְיָיא דָּמָא, בֵּיהּ דִּיּוּרָא לְיֵצֶר הָרָע. וְלִבִּי לָאו הָכִי, דְּהָא רֵיקָן אִיהוּ, וְלָא יָהֲבִית דִּיּוּרָא לְדָמָא בִּישָׁא, לְשַׁכְנָא בֵּיהּ יֵצֶר הָרָע, וְלִבִּי וַדַּאי חָלַל אִיהוּ, בְּלָא דִּיּוּרָא
(נ''א דמא) בִּישָׁא, וְכֵיוָן דְּהָכִי הוּא, לָא אִתְחֲזֵי דָּוִד לְהַהוּא חוֹבָה דְּחָב אֶלָּא, בְּגִין לְמֵיהָב פְּתִיחוּ דְּפוּמָא לְחַיָּיבַיָּא, דְּיֵמְרוּן, דָּוִד מַלְכָּא חָב וְתָב בִּתְיוּבְתָא, וּמָחַל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן שְׁאַר בְּנֵי נָשָׁא. וְעַל דָּא אָמַר
(תהלים נא) אֲלַמְּדָה פוֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ.
שָׁנִינוּ, דָּוִד לֹא הָיָה רָאוּי לְאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהֲרֵי הוּא אָמַר, {{שם קט}} וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי {{נקוד חלל, שכבר היה חלל בקרבי}} כָּךְ הוּא. אֲבָל דָּוִד אָמַר, בַּלֵּב יֵשׁ שְׁנֵי הֵיכָלוֹת, בְּאֶחָד דָּם וּבְאֶחָד רוּחַ. אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁמָּלֵא בְדָם, בּוֹ יֵשׁ דִּיּוּר לַיֵּצֶר הָרָע, וְלִבִּי לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הוּא רֵיקָן, וְלֹא נָתַתִּי דִיּוּר לְדָם רַע לִשְׁכֹּן בּוֹ יֵצֶר הָרָע, וְלִבִּי הוּא וַדַּאי חָלָל בְּלִי דִיּוּר {{דם}} רַע, וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ זֶה, לֹא רָאוּי דָּוִד לְאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁחָטָא, אֶלָּא כְּדֵי לָתֵת פִּתְחוֹן פֶּה לָרְשָׁעִים, שֶׁיֹּאמְרוּ, דָּוִד הַמֶּלֶךְ חָטָא וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה וּמָחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם. וְעַל זֶה אָמַר {{תהלים נא}} אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךְ וְחַטָּאִים אֵלֶיךְ יָשׁוּבוּ.
וּכְתִיב,
(שמואל ב טו) וְדָוִד עֹלֶה בְּמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עוֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הוֹלֵךְ יָחֵף. רֹאשׁ לוֹ חָפוּי, וְיָחֵף אֲמַאי. אֶלָּא, נָזוּף הֲוָה, עָבֵד גַּרְמֵיהּ נָזוּף, לְקַבְּלָא עֹנְשָׁא. וְעַמָּא הֲווֹ רְחִיקִין מִנֵּיהּ ד' אַמּוֹת. זַכָּאָה עַבְדָּא דְּהָכִי פָּלַח לְמָארֵיהּ, וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּחוֹבֵיהּ, לְאָתָבָא מִנֵיהּ בִּתְיוּבְתָא שְׁלֵימָתָא.
וְכָתוּב, {{שמואל ב טו}} וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף. רֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְיָחֵף לָמָּה? אֶלָּא הָיָה נָזוּף, עָשָׂה עַצְמוֹ נָזוּף לְקַבֵּל עֹנֶשׁ, וְהֵם הָיוּ רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. אַשְׁרֵי הָעֶבֶד שֶׁכָּךְ עוֹבֵד לְרַבּוֹ וּמוּדָע לְחֶטְאוֹ לָשׁוּבּ מִמֶּנּוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
תָּא חֲזֵי, יַתִּיר הֲוָה, מַה דְּעָבַד לֵיהּ שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא, מִכָּל עַקְתִּין דְּעָבְרוּ עָלֵיהּ עַד הַהוּא יוֹמָא, וְלָא אָתִיב דָּוִד לָקֳבְלֵיהּ מִלָּה דְּהָכִי הֲוָה יֵאוֹת לֵיהּ, וּבְדָא אִתְכַּפָּרוּ חוֹבוֹי. הַשְׁתָּא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, שִׁמְעִי תַּלְמִיד חָכָם הֲוָה, וְחָכְמְתָא סַגִּיאָה הֲוַת בֵּיהּ, אֲמַאי נָפִיק לְגַבֵּי דָּוִד, וְעָבִיד לֵיהּ כָּל מַה דְּעָבַד. אֶלָּא מֵאֲתָר אַחֲרָא הֲוָה מִלָּה, וְאָעִיל לֵיהּ בְּלִבֵּיהּ מִלָּה דָּא. וְכָל דָּא לְתוֹעַלְתָּא דְּדָוִד. דְּהָא הַהוּא דְּעָבַד לֵיהּ שִׁמְעִי, גַּרְמָא לֵיהּ לְמֵיתָב בִּתְיוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא, וְתָבַר לִבֵּיהּ בִּתְבִירוּ סַגִּי, וְאוֹשִׁיד דִּמְעִין סַגִּיאִין, מִגּוֹ לִבֵּיהּ קֳדָם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל דָּא אָמַר,
(שמואל ב טז) כִּי יְיָ' אָמַר לוֹ קַלֵּל. יָדַע, דְּהָא מֵאֲתָר עִלָּאָה אַחֲרָא נָחַת מִלָּה.
בֹּא וּרְאֵה, יוֹתֵר הָיָה מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְלֹא הֵשִׁיב דָּוִד כְּנֶגְדּוֹ דָבָר, שֶׁכָּךְ הָיָה רָאוּי לוֹ, וּבָזֶה הִתְכַּפְּרוּ חֲטָאָיו. עַכְשָׁו יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, שִׁמְעִי הָיָה תַּלְמִיד חָכָם, וְחָכְמָה רַבָּה הָיְתָה בּוֹ, לָמָּה יָצָא לְדָוִד וְעָשָׂה לוֹ כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה? אֶלָּא מִמָּקוֹם אַחֵר הָיָה הַדָּבָר, וְהִכְנִיס לוֹ בְּלִבּוֹ דָּבָר זֶה, וְכָל זֶה לְתוֹעַלְתּוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ שִׁמְעִי, גָּרַם לוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְשָׁבַר לִבּוֹ בְּשֶׁבֶר רַב, וְשָׁפַךְ הַרְבֵּה דְמָעוֹת מִתּוֹךְ לִבּוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל זֶה אָמַר, כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל. יָדַע שֶׁהֲרֵי מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן יָרַד הַדָּבָר.
תְּרֵין פִּקּוּדִין, פָּקִיד דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּרֵיהּ, חַד דְּיוֹאָב, וְחַד דְּשִׁמְעִי, עִם שְׁאַר פִּקּוּדִין דְּפָקִיד לֵיהּ. דְּיוֹאָב: דִּכְתִּיב,
(מלכים א ב) וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה. מִלָּה סְתִימָא הֲוָה, דְּאֲפִילּוּ שְׁלמֹה לָא הֲוָה לֵיהּ לְמִנְדַּע, וְלָא יָדַע אֶלָּא בְּגִין דְּיָדְעוּ אַחֲרָנִין, אִתְגְּלֵי
(ליה) לִשְׁלֹמֹה. וְעַל דָּא אָמַר, וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ וְגוֹ'. מַה דְּלָא אִתְחָזֵי לָךְ לְמִנְדַּע.
שְׁנֵי צִוּוּיִים צִוָּה דָוִד אֶת שְׁלֹמֹה בְּנוֹ - אֶחָד שֶׁל יוֹאָב, וְאֶחָד שֶׁל שִׁמְעִי, עִם שְׁאָר הַצִּוּוּיִים שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ. שֶׁל יוֹאָב - שֶׁכָּתוּב {{מלכים א ב}} וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה. דָּבָר נִסְתָּר הָיָה, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה לוֹ לָדַעַת. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲחֵרִים יָדְעוּ {{אותו}}, זֶה הִתְגַּלָּה לִשְׁלֹמֹה. וְעַל זֶה אָמַר, וְאַתָּה יָדַעְתָּ וְגוֹ', מַה שֶּׁלֹּא רָאוּי לְךְ לָדַעַת.
דְּשִׁמְעִי: כְּתִיב, וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא. מַאי וְהִנֵּה עִמְּךָ, זַמִּין הוּא עִמְּךָ תָּדִיר, רַבּוֹ הֲוָה. וּבְגִין כַּךְ לָא אָמַר עַל יוֹאָב וְהִנֵּה עִמְּךָ יוֹאָב. אֲבָל שִׁמְעִי דָּא, דְּאִשְׁתְּכַח עִמֵּיהּ תָּדִיר, אָמַר וְהִנֵּה עִמְּךָ.
שֶׁל שִׁמְעִי - שֶׁכָּתוּב וְהִנֵּה עִמְּךְ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא. מַה זֶּה וְהִנֵּה עִמְּךְ? מְזֻמָּן הוּא עִמְּךְ תָּמִיד, רַבּוֹ הָיָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא אָמַר לוֹ עַל יוֹאָב וְהִנֵּה עִמְּךְ יוֹאָב. אֲבָל שִׁמְעִי זֶה שֶׁנִּמְצָא תָמִיד עִמּוֹ, אָמַר וְהִנֵּה עִמְּךְ.
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּיְרוּשָׁלַם. אָן הוּא חָכְמְתָא דְּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא בְּהַאי. אֶלָּא כֹּלָּא בְּחָכְמְתָא עָבַד, וּלְכָל סִטְרִין אַשְׁגַּח, דְּהָא חַכִּים הֲוָה שִׁמְעִי, וְאָמַר שְׁלמֹה, בְּעֵינָא דְּיִסְגֵי אוֹרַיְיתָא בְּאַרְעָא עַל יְדוֹי דְּשִׁמְעִי, וְלָא יִפּוּק לְבַר.
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר בְּנֵה לְךְ בַיִת בִּירוּשָׁ לם. אֵיפֹה הִיא חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בָּזֶה? אֶלָּא הַכֹּל עָשָׂה בְחָכְמָה, וּלְכָל הַצְּדָדִים הוּא הִתְבּוֹנֵן. שֶׁהֲרֵי שִׁמְעִי הָיָה חָכָם, וְאָמַר שְׁלֹמֹה, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּגְדַּל תּוֹרָה עַל יְדֵי שִׁמְעִי וְלֹא יֵצֵא הַחוּצָה.
תּוּ מִלָּה אַחֲרָא אַשְׁגַּח שְׁלמֹה בְּחָכְמְתָא, דִּכְתִּיב,
(שמואל ב טז) יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל. מַאי יֹצֵא יָצֹא תְּרֵי זִמְנֵי, וַיֵּצֵא וַיְקַלֵּל סַגִּי.
(ליה) אֶלָּא, חַד יְצִיאָה, דְּנָפַק מִבֵּי מִדְרָשָׁא לְגַבֵּי דָּוִד. וְחַד יְצִיאָה, דְּנָפַק מִיְרוּשָׁלַ ם, לְגַבֵּי עַבְדּוֹי דְּמִית עָלוֹי. יְצִיאָה חֲדָא לְגַבֵּי מַלְכָּא, וִיצִיאָה תִּנְיָינָא לְגַבֵּי עַבְדִּין. וְכָל דָּא חָמָא שְׁלמֹה, וְאַשְׁגַּח בְּרוּחַ קוּדְשָׁא, הַהוּא יְצִיאָה תִּנְיָינָא. וְעַל דָּא אָמַר, וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ, יָדַע דְּבִיצִיאָה יָמוּת.
(שמואל ב טז) וְעִפַּר בֶּעָפָר מַהוּ. אָמַר שְׁלֹמֹה לְגַבֵּי אַבָּא בֶּעָפָר הֲוָה. לְגַבֵּי שִׁמְעִי בְּמַיָּא, דִּכְתִּיב וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן. עָפָר הָתָם, וְהָכָא מַיָּא. תַּרְוַויְיהוּ דָּן שְׁלֹמֹה, לְמֶהֱוֵי עָפָר וּמַיָּא כַּסּוֹטָה, לְמַאן דְּאַסְטִין אָרְחָא לְגַבֵּי אֲבוֹי.
עוֹד דָּבָר אַחֵר הִשְׁגִּיחַ שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָה, שֶׁכָּתוּב {{שמואל ב טז}} יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל. מַה זֶּה יצֵא יָצוֹא פַּעֲמַיִם? מַסְפִּיק וַיֵּצֵא וַיְקַלֵּל {{לו}}. אֶלָּא יְצִיאָה אַחַת - שֶׁיָּצָא מִבֵּית מִדְרָשׁוֹ לְדָוִד, וִיצִיאָה אַחַת - שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלַיִם אֶל עַבְדּוֹ שֶׁמֵּת עָלָיו. יְצִיאָה אַחַת לַמֶּלֶךְ, וִיצִיאָה שְׁנִיָּה לָעֲבָדִים. וְכָל זֶה רָאָה שְׁלֹמֹה וְהִשְׁגִּיחַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹתָהּ הַיְצִיאָה הַשְּׁנִיָּה, וְעַל זֶה אָמַר וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךְ. יָדַע שֶׁבִּיצִיאָה יָמוּת. וְעִפַּר בֶּעָפָר מַהוּ? אָמַר שְׁלֹמֹה, אֶל אָבִי זֶה הָיָה בֶּעָפָר, אֶל שִׁמְעִי זֶה יִהְיֶה בְּמַיִם, שֶׁכָּתוּב וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךְ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן. שָׁם עָפָר וְכָאן מַיִם. שְׁנֵיהֶם דָּן שְׁלֹמֹה, לִהְיוֹת עָפָר וּמַיִם כְּמוֹ סוֹטָה, לְמִי שֶׁהִסְטִין דַּרְכּוֹ לְאָבִיו.
כְּתִיב
(מלכים א ב) וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת. וּכְתִיב וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַּיְיָ' לֵאמֹר אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. מַאי בֶּחָרֶב. וְכִי שִׁמְעִי טִפְּשָׁא הֲוָה, דְּאִילּוּ הָכִי אוֹמֵי לֵיהּ, דְּלָא יֵימָא בְּחֶרֶב לָא. אֲבָל בַּחֲנִית אוֹ בְּגִירָא אִין.
כָּתוּב וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת. וְכָתוּב וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַה' לֵאמֹר אִם אֲמִיתְךְ בֶּחָרֶב. וְכִי שִׁמְעִי הָיָה טִפֵּשׁ? שֶׁאִלּוּ כָּךְ הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר בַּחֶרֶב לֹא, אֲבָל בַּחֲנִית אוֹ בְּחֵץ כֵּן.