פרשת משפטים -דף ק''ו ע''אפָּתַח הַהוּא סָבָא וְאָמַר,
(שמות כא) כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית וְגוֹ'. קְרָא דָּא אוֹכַח, עַל כָּל מַה דְּאִתְּמַר. תָּא חֲזֵי, כָּל דְּכוּרָא, קָאִים בְּדִיּוּקְנָא, בְּעָלְמָא דִּדְכוּרָא. וְכָל נוּקְבָּא קָאִים בְּדִיּוּקְנָא, בְּעָלְמָא דְּנוּקְבָּא. בְּעוֹד דְּאִיהוּ עַבְדָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְדָּבַּק בֵּיהּ, בְּאִינּוּן שֵׁשׁ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, וְאִי אִעֲקָר גַּרְמֵיהּ מִפּוּלְחָנֵיהּ, יַעְקָר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִינּוּן שֵׁשׁ שָׁנִים, דְּעָלְמָא דִּדְכוּרָא, וְאִתְמְסַר
(צ''ד ע''א) לְּבַּר נָשׁ, דְּאִיהוּ מִשִּׁית סִטְרִין, יִפְלַח לֵיהּ שִׁית שְׁנִין, וְיִתְעַקָּר מִשִּׁית שְׁנִין
(קדמוניות) דִּלְעֵילָּא. לְבָתַר נָחִית מִתַּמָּן, וְאִתְמְסַר בְּעָלְמָא דְּנוּקְבָּא. הוּא לָא בָּעָא לְקַיְּימָא בִּדְכוּרָא, נָחִית וְקַיְּימָא בְּנוּקְבָא. אָתָאת נוּקְבָּא, דְּאִיהִי שְׁבִיעִית, וְנָטְלָא לֵיהּ, הָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה, מֵעָלְמָא דְּנוּקְבָּא אִיהוּ. לָא בָּעָא לְקַיְּימָא בָּהּ, וּבְפִירוּקָא דִּילָהּ, נָחִית לְתַתָּא, וְאִתְדָבַּק לְתַתָּא, וְאִתְאֲחִיד בְּסִטְרָא אַחֲרָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אִתְעַקָּר מֵעָלְמָא דִּדְכוּרָא, וּמֵעָלְמָא דְּנוּקְבָּא. הָא אִתְאֲחָד, בְּאִינּוּן עֲבָדִים דְּאִינּוּן מִסִּטְרָא אַחֲרָא. הַשְׁתָּא כֵּיוָן דְּהָכִי הוּא, אִיצְטְרִיךְ פְּגָם, וּלְמֶעְבַּד בֵּיהּ רְשִׁימוּ דִּפְגָם, דְּהָא כָּל פְּגָם דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִיהוּ, וּמִיּוֹבֵל וּלְהָלְאָה אִתְהַדַּר לְגִלְגּוּלָא, וְתָב לְעָלְמָא כְּמִלְּקַדְּמִין.
(ס''א אי זכי ואתתקן גרמיה אתבר) וְאִתְדַּבָּק בְּהַהוּא עָלְמָא דְּנוּקְבָּא, וְלָא יַתִּיר. זָכָה עָבִיד תּוֹלָדִין בְּעָלְמָא דְּנוּקְבָּא, וְכֻלְּהוּ רָזָא דִּכְתִּיב,
(תהלים מה) בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ. וְזַכָּאָה אִיהוּ כַּד אִתְתָּקַּן וְזָכֵי לְכָךְ. וְאִי לָא זָכָה אֲפִילּוּ בְּגִלְגּוּלָא דְּיוֹבְלָא, הָא אִיהוּ כְּלָא הֲוָה אִתְהַדַּר, וְלָא אַשְׁלִימוּ יוֹמוֹי, לְאִתְנַסְּבָא בְּעָלְמָא, וּלְמֶעְבַּד תּוֹלָדִין. מַה כְּתִיב, אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא. אִי יְחִידָאי יֵעוּל בְּהַהוּא עָלְמָא בְּלָא
(דף ק''ו ע''א) תּוֹלָדִין, וְלָא בָּעָא לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּהַאי, וְנָפַק מֵהַאי עָלְמָא יְחִידָאי, בְּלָא זַרְעָא, אָזִיל כְּאַבְנָא בְּקוּסְפִיתָא, עַד הַהוּא אֲתָר דְּטִנָרָא
(ק' ע''א) תַּקִּיפָא, וְעָאל תַּמָּן וּמִיַּד נָשַׁב רוּחָא דְּהַהוּא יְחִידָאי, דְּקָא אִשְׁתְּבִיק מִנּוּקְבֵיהּ, וְאָזִיל יְחִידָאי,
(צ''ה ע''א) כְּחִוְיָא דְּלָא אִתְחַבָּר בְּאַחֲרָא בְּאוֹרְחָא, וְנָשִׁיב בֵּיהּ. וּמִיָּד נָפַק מִגּוֹ הַהוּא אֲתָר דְּטִנָרָא תַּקִּיפָא, הוּא בִּלְחוֹדוֹי, וְאָזִיל וּמְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, עַד דְּקָא אַשְׁכַּח פָּרוֹקָא לְאָתָבָא. וְהַיְינוּ אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא, הַאי דְּלָא בָּעָא לְאִתְנַסְּבָא, לְמֶהֱוֵי לֵיהּ תּוֹלָדִין.
פָּתַח אוֹתוֹ זָקֵן וְאָמַר, כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית וְגוֹ'. פָּסוּק זֶה מוֹכִיחַ עַל כָּל מַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר. בּא וּרְאֵה, כָּל זָכָר עוֹמֵד בִּדְיוֹקָן בְּעוֹלַם הַזָּכָר, וְכָל נְקֵבָה עוֹמֶדֶת בִּדְיוֹקָן בְּעוֹלַם הַנְּקֵבָה. בְּעוֹד שֶׁהוּא עֶבֶד שֶׁנִּדְבָּק בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָן שֵׁשׁ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, וְאִם עָקַר עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, יַעֲקֹר אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאוֹתָן שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁל עוֹלַם הַזָּכָר, וְיִמָסֵר לְאָדָם שֶׁהוּא מִשִּׁשָּׁה צְדָדִים, יַעֲבֹד לוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים, וְיֵעָקֵר מִשֵּׁשׁ שָׁנִים {{קדמוניות}} שֶׁלְּמַעְלָה. אַחַר כָּךְ יוֹרֵד מִשָּׁם וְנִמְסָר לְעוֹלַם הַנְּקֵבָה. הוּא לֹא רָצָה לַעֲמֹד {{בעולם}} בַּזָּכָר - יוֹרֵד וְעוֹמֵד בַּנְּקֵבָה. בָּאָה הַנְּקֵבָה, שֶׁהִיא שְׁבִיעִית, וְנוֹטֶלֶת אוֹתוֹ. הֲרֵי מִכָּאן וָהָלְאָה הוּא מֵעוֹלַם הַנְּקֵבָה. לֹא רָצָה לַעֲמֹד בָּהּ וּבַגְּאֻלָּה שֶׁלָּהּ - יוֹרֵד לְמַטָּה וְנִדְבָּק לְמַטָּה וְנֶאֱחָז בַּצַּד הָאַחֵר. מִכָּאן וָהָלְאָה נֶעֱקָר מֵעוֹלַם הַזָּכָר וּמֵעוֹלַם הַנְּקֵבָה. הֲרֵי נֶאֱחָז בְּאוֹתָם עֲבָדִים שֶׁהֵם מִצַּד הָאַחֵר. עַכְשָׁו, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ הוּא, הִצְטָרֵךְ פְּגָם וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ רֹשֶׁם שֶׁל פְּגָם, שֶׁהֲרֵי כָּל פְּגָם הוּא שֶׁל צַד הָאַחֵר, וּמִיּוֹבֵל וָהָלְאָה חוֹזֵר לְגִלְגּוּל, וְשָׁב לָעוֹלָם כְּמִקֹּדֶם, {{אם זוכה ומתקן עצמו, נדבק}} וְנִדְבָּק בְּאוֹתוֹ עוֹלַם הַנְּקֵבָה וְלֹא יוֹתֵר. זָכָה - עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת בְּעוֹלַם הַנְּקֵבָה, וְכֻלָּם סוֹד הַכָּתוּב {{תהלים מה}} בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ. וְאַשְׁרָיו כְּשֶׁמִּתְתַּקֵּן וְזוֹכֶה לְכָךְ. וְאִם לֹא זָכָה אֲפִלּוּ בְּגִלְגּוּל הַיּוֹבֵל, הֲרֵי הוּא כְּלֹא הָיָה, שֶׁחָזַר וְלֹא הִשְׁלִים יָמָיו לְהִנָּשֵׂא בָּעוֹלָם וְלַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת. מַה כָּתוּב? אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא. אִם יְחִידִי יִכָּנֵס לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם בְּלִי תוֹלָדוֹת וְלֹא רָצָה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָךְ, וְיָצָא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה יְחִידִי בְּלִי זֶרַע - הוֹלֵךְ כְּמוֹ אֶבֶן בְּכַף הַקֶּלַע עַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל הַסֶּלַע הֶחָזָק, וְנִכְנָס לְשָׁם, וּמִיָּד נוֹשֶׁבֶת רוּחַ שֶׁל אוֹתוֹ יָחִיד שֶׁנֶּעֱזַב מִנְּקֵבָתוֹ, וְהוֹלֵךְ יְחִידִי כְּנָחָשׁ שֶׁלֹּא מִתְחַבֵּר עִם אַחֵר בַּדֶּרֶךְ, וְנוֹשֵׁב בּוֹ. וּמִיָּד יוֹצֵא מִתּוֹךְ אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל הַסֶּלַע הֶחָזָק הוּא לְבַדּוֹ, וְהוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם עַד שֶׁמּוֹצֵא גוֹאֵל לַהֲשִׁיבוֹ. וְהַיְנוּ אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא, זֶה שֶׁלֹּא רָצָה לָשֵׂאת שֶׁיִּהְיוּ לוֹ תוֹלָדוֹת.
אֲבָל אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, דְּקָא אִתְנְסִיב, וְאִשְׁתָּדַּל בְּאִתְּתֵיהּ, וְלָא יָכִיל, הַהוּא לָא אִתְתָּרַךְ כְּהַהוּא אַחֲרָא, לָא יֵיעוּל יְחִידָאי, וְלָא נָפִיק יְחִידָאי, אֶלָּא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא מְקַפֵּחַ אֲגַר כָּל בִּרְיָין, אַף עַל גַּב דְּלָא זָכוּ בִּבְנֵי, מַה כְּתִיב וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. וְתַרְוַויְיהוּ אַתְיָין בְּגִלְגּוּלָא, וְזַכְיָין לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא כְּמִלְּקַדְּמִין. וְהַאי לָא נָסִיב אִתְּתָא דִּתְרוּכִין, אֶלָּא הַהִיא דְּאִשְׁתַּדַּל בָּהּ בְּקַדְמִיתָא, וְלָא זָכוּ, הַשְּׁתָּא יִזְכּוּ כַּחֲדָא, אִי יְתַקְּנוּן עוֹבָדִין, וְעַל דָּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.
(שמות כא) אִם אֲדוֹנָיו יִתֵּן לוֹ אִשָּׁה וְגוֹ'.
(השתא) אַהְדָּר קְרָא לְמִלִּין אַחֲרָנִין,
(ס''א למלה קדמאה) לְהַהוּא דְּנָפִיק יְחִידָאי בְּלָא נוּקְבָּא כְּלָל, וַיִפְרוֹק לֵיהּ הַהוּא דּוּכְתָּא דְּאִקְרֵי שְׁבִיעִית. וְהַהוּא שְׁבִיעִית אִקְרֵי אֲדוֹנָיו, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ אִיהוּ. אִם דָּא אֲדוֹנָיו חָס עָלֵיהּ, וְאָתִיב לֵיהּ לְהַאי עָלְמָא יְחִידָאי כְּמָה דְּהֲוָה, וְיָהִיב לֵיהּ אִתְּתָא הַהִיא דְּמִזְבֵּחַ אֲחִיתַת עֲלוֹי דִּמְעִין, וְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא. וְיָלְדָה לּוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ כְּמָה דְּאִתְּמַר. דְּהָא אִי תָּב, וְאַתְקִין הַהוּא אֲתָר דְּפָגִים בְּחַיּיוֹי, אִתְקַבַּל קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, נָטִיל לֵיהּ, וְאַתְקִין לֵיהּ עַל תִּקּוּנוֹי לְבָתַר. וְדָא אִקְרֵי בַּעַל תְּשׁוּבָה, דְּהָא יָרִית מוֹתְבֵיהּ, דְּהַהוּא אֲתָר, דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, וְאַתְקִין גַּרְמֵיהּ מִמַּה דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא.
(ס''א ההוא אתר דפגים ואתקין ליה על תיקונוי בחיוי אתקבל קמי מלכא קדישא ונטיל ליה לבתר ודא אקרי בעל תשובה דהא אתקין גרמיה ממה דהוה בקדמיתא) כֵּיוָן דְּאִתְתָּקַּן וְתָב בְּתִיוּבְתָּא, הָא סָלִיק עַל תְקּוּנֵיהּ. דְּלֵית מִלָּה בְּעָלְמָא, וְלֵית מַפְתְחָא בְּעָלְמָא, דְּלָא תָּבַר הַהוּא דְּתָב בְּתִיוּבְתָּא. מַאי יֵצֵא בְּגַפּוֹ. הָא אִתְּמַר, אֲבָל תּוּ רָזָא אִית בֵּיהּ, יֵצֵא בְּגַפּוֹ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר,
(משלי ט) עַל גַּפֵּי מְרוֹמֵי קָרֶת, מַה לְהָתָם עִלּוּיָיא וּסְלִיקוּ, אוּף הָכָא עִלּוּיָיא וּסְלִיקוּ, אֲתָר דְמָרֵיהוֹן דְּתִיוּבְתָּא סַלְּקִין, אֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לָא יַכְלִין לְמֵיקָם תַּמָּן. וּבְּגִין כָּךְ כֵּיוָן דְּתָב בְּתִיוּבְתָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקַבֵּל לֵיהּ וַדַּאי מִיָּד.
אֲבָל אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, שֶׁנָּשָׂא וְהִשְׁתַּדֵּל בְּאִשְׁתּוֹ וְלֹא יָכֹל - הַהוּא לֹא מְגֹרָשׁ כְּאוֹתוֹ אַחֵר, לֹא יִכָּנֵס יְחִידִי וְלֹא יֵצֵא יְחִידִי. אֶלָּא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיּוֹתָיו, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא זָכוּ לְבָנִים, מַה כָּתוּב? וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים בְּגִלְגּוּל וְזוֹכִים לְהִתְחַבֵּר כְּאֶחָד כְּמִקֹּדֶם. וְזֶה לֹא נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁל גֵּרוּשִׁין, אֶלָּא אוֹתָהּ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ בַּהַתְחָלָה וְלֹא זָכוּ - כָּעֵת יִזְכּוּ כְּאֶחָד אִם יְתַקְנוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וְעַל זֶה וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. אִם אֲדנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְגוֹ'. {{עתה}} חוֹזֵר הַכָּתוּב לִדְבָרִים אֲחֵרִים {{לדבר הראשון}}, לְאוֹתוֹ שֶׁיָּצָא יְחִידִי בְּלִי נְקֵבָה כְּלָל, וְיִגְאַל אוֹתוֹ אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא שְׁבִיעִית, וְאוֹתָהּ שְׁבִיעִית נִקְרֵאת אֲדנָיו, הוּא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. אִם אֲדנָיו - זֶה חָס עָלָיו וּמֵשִׁיב אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה יְחִידִי כְּמוֹ שֶׁהָיָה, וְנוֹתֵן לוֹ אִשָּׁה, אוֹתָהּ שֶׁמִּזְבֵּחַ הוֹרִיד עָלֶיהָ דְּמָעוֹת, וּמִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד. וְיָלְדָה לּוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדנֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. שֶׁהֲרֵי אִם שָׁב וְהִתְקִין אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁפָּגַם בְּחַיָּיו, מִתְקַבֵּל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, נוֹטֵל אוֹתוֹ וּמְתַקְּנוֹ עַל תִּקּוּנוֹ אַחַר כָּךְ. וְזֶה נִקְרָא בַּעַל תְּשׁוּבָה, שֶׁהֲרֵי יָרַשׁ אֶת מוֹשָׁבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁל אוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, וּמְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה. {{אותו מקום שגפגם ומתקן אותו על תקונו בחייו, מתקבל לפני המלך הקדוש ולוקח אותו אחר כך, וזה נקרא בעל תשובה, שהרי תקן עצמו ממה שהיה בתחלה}} כֵּיוָן שֶׁנִּתְקַן וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, הֲרֵי עָלָה עַל תִּקּוּנוֹ. שֶׁאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם וְאֵין מַפְתֵּחַ בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא שׁוֹבֵר אוֹתוֹ שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה. מַה זֶּה יֵצֵא בְגַפּוֹ? הֲרֵי נִתְבָּאֵר. אֲבָל עוֹד סוֹד יֵשׁ בּוֹ, יֵצֵא בְּגַפּוֹ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{משלי ט}} עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת. מַה לְּשָׁם עִלּוּי וְהִתְעַלּוּת, אַף כָּאן עִלּוּי וְהִתְעַלּוּת. מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹלִים, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לֹא יְכוֹלִים לַעֲמֹד שָׁם. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל אוֹתוֹ וַדַּאי מִיָּד.