פרשת משפטים -דף ק''ה ע''במַאי בְּמִסְפָּר. אֶלָּא בְּרָא חַד דְּנָהִיר מִסַּיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא, אִית לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהוּא אִילָנָא רַבָּא וְתַקִּיף. רֵישֵׁיהּ מָטֵי לְצֵית שְׁמַיָּא, וְסוֹפֵיהּ מַתְחִן שָׁרְשׁוֹי, וְאִשְׁתָּרְשָׁן בֶּעָפָר קַדִּישָׁא, וּמִסְפָּר שְׁמֵיהּ. וְתַלְיָא בַּשָּׁמַיִם עִלָּאִין, וְחָמֵשׁ רְקִיעִין תַּלְיָין מִנֵּיהּ, עַד הַאי מִסְפָּר, וְכֻלְּהוּ נַטְלִין שְׁמָא דָּא בְּגִינֵיהּ דִּכְתִּיב,
(תהלים יט) הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים, בְּגִין הַאי מִסְפָּר, כֻּלְּהוּ
(ד''א בגין האי שמא מספר) שָׁמַיִם רַוְוחִין שְׁמָא דָּא בְּגִינֵיהּ, וְעַל דָּא הַמּוֹצִיא בְּמִסְפָּר צְבָאָם, דְּאִלְמָלֵא מִסְפָּר דָּא, לָא יִשְׁתְּכְּחוּן חַיָּילִין וְתּוֹלָדִין לְעָלְמִין. וְעַל דָּא כְּתִיב,
(במדבר כג) מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, תְּרֵין אִינּוּן, דְּמָנוּ עָאנָא, וְעָאלוּ בְּחוּשְׁבָּנָא עַל יְדַיְיהוּ, בְּגִין דְּלָא שַׁלְטָא בְּהוּ עֵינָא בִּישָׁא. מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, הָא חַד, דְּעָבִיד חוּשְׁבָּנָא. וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, הָא מוֹנֶה אַחֲרָא. וְעַל תְּרֵין אִלֵּין לָא שַׁלְטָא בְּהוּ עֵינָא בִּישָׁא, דְּהָא מִי מָנָה לְעָפָר יַעֲקֹב, אִלֵּין אִינּוּן אֲבָנִין
(ד''א דרגין) קַדִּישִׁין, אֲבָנִין מְפוּלָמִין, דְּמִנְּהוֹן נַפְקֵי מַיִין לְעָלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב
(בראשית כח) וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. מַה הַהוּא
(וישלח ק''ע) עֲפַר, עָלְמָא מִתְבָּרִךְ בְּגִינֵיהּ. אוּף הָכִי
(בראשית כב) וְהִתְבָּרַכוּ בְזַרְעֲךָ כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כַּעֲפַר הָאָרֶץ מַמָּשׁ. וּמִסְפָּר דְּאִיהוּ מוֹנֶה תִּנְיָינָא, מָנָה לְרֹבַע כָּל אִינּוּן נוּקְבִין, מַרְגְּלָן עִלָּאִין, דְּמִטָּה דְּשָׁכִיב עָלֵיהּ יִשְׂרָאֵל. וּמִתַּמָּן
(דף ק''ה ע''ב) וּלְהָלְאָה, אִיהוּ מוֹנֶה לְכֹלָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ טוֹב עַיִן. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, מוֹנֶה מִסְפָּר לַכֹּכָבִים. מַאן הוּא מוֹנֶה לַכֹּכָבִים. מִסְפָּר. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכֹּכָבִים, עַל יְדוֹי עַבְרִין כֻּלְּהוּ בְּחֻשְׁבָּנָא, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי,
(ירמיה לג) עוֹד תַּעֲבוֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה, וְלָא יַדְעִינָן מַאן הוּא. אֶלָּא בְּגִין דִּבְהַהוּא זִמְנָא, יְהֵא כֹּלָּא בְּיִחוּדָא בְּלא פִּרוּדָא, כֹּלָּא לִיהֲוֵי
(וכלא ליהוי) מוֹנֶה חַד.
מַה זֶּה בְּמִסְפָּר? אֶלָּא בֵּן אֶחָד שֶׁמֵּאִיר מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהוּא עֵץ גָּדוֹל וְחָזָק. רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לְגֹבַהּ הַשָּׁמַיִם, וְסוֹפוֹ מִתְפַּשְּׁטִים שָׁרָשָׁיו, וּמֻשְׁרָשִׁים בֶּעָפָר הַקָּדוֹשׁ, וּמִסְפָּר שְׁמוֹ. וְתָלוּי בַּשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, וַחֲמִשָּׁה רְקִיעִים תְּלוּיִים מִמֶּנּוּ עַד הַמִּסְפָּר הַזֶּה, וְכֻלָּם נוֹטְלִים שֵׁם זֶה בִּגְלָלוֹ, שֶׁכָּתוּב {{תהלים יט}} הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים, בִּגְלַל מִסְפָּר זֶה. כָּל {{בשביל השם הזה מספר}} הַשָּׁמַיִם מַרְוִיחִים אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה בִּגְלָלוֹ. וְעַל זֶה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם, שֶׁאִלְמָלֵא מִסְפָּר זֶה לֹא יִמָּצְאוּ חֲיָלוֹת וְתוֹלָדוֹת לְעוֹלָמִים. וְעַל זֶה כָּתוּב {{במדבר כג}} מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. שְׁנַיִם הֵם שֶׁמָּנוּ צֹאן וְנִכְנְסוּ בְחֶשְׁבּוֹן עַל יְדֵיהֶם, בִּגְלַל שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בָהֶם עַיִן הָרָע. מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב - הֲרֵי אֶחָד שֶׁעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן. וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל - הֲרֵי מוֹנֶה אַחֵר. וְעַל שְׁנֵי אֵלֶּה לֹא שָׁלְטָה בָהֶם עַיִן הָרָע, שֶׁהֲרֵי מִי מָנָה לַעֲפַר יַעֲקֹב - אֵלֶּה אוֹתָן אֲבָנִים {{דרגות}} קְדוֹשׁוֹת, אֲבָנִים מְפֻלָּמוֹת שֶׁמֵּהֶן יוֹצְאִים מַיִם לְעוֹלָם. וְעַל זֶה כָּתוּב {{בראשית כח}} וְהָיָה זַרְעֲךְ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. מָה אוֹתוֹ עָפָר הָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ בִּשְׁבִילוֹ, אַף כָּךְ {{בראשית כב}} וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךְ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כַּעֲפַר הָאָרֶץ מַמָּשׁ. וּמִסְפָּר, שֶׁהוּא מוֹנֶה שֵׁנִי, מָנָה אֶת רֹבַע כָּל אוֹתָן נְקֵבוֹת, מַרְגָּלִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁל הַמִּטָּה שֶׁשּׁוֹכֵב עָלֶיהָ יִשְׂרָאֵל. וּמִשָּׁם וָהָלְאָה הוּא מוֹנֶה לַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא טוֹב עַיִן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים. מִי הוּא שֶׁמּוֹנֶה אֶת הַכּוֹכָבִים? מִסְפָּר. מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים. וְעַל יָדוֹ עוֹבְרִים כֻּלָּם בְּחֶשְׁבּוֹן. וְלֶעָתִיד לָבא, {{ירמיה לג}} עוֹד תַּעֲברְנָה הַצּאן עַל יְמֵי מוֹנֶה. וְלֹא יוֹדְעִים מִי הוּא. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן יִהְיֶה הַכֹּל בְּיִחוּד בְּלֹא פֵרוּד, הַכֹּל יִהְיֶה {{והכל יהיה}} מוֹנֶה אֶחָד.
קוּם סָבָא, אִתְּעַר וְאִתְגַּבַּר בְּחֵילָךְ, וְשׁוּט יַמָּא. פָּתַח וְאָמַר,
(במדבר כג) מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. בְּשַׁעֲתָא דְּיִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחֲיָיא מֵתַיָּא, הָנֵי דְּאִתְהַדָּרוּ בְּגִלְגּוּלָא, תְּרֵין גּוּפִין בְּרוּחָא חֲדָא, תְּרֵין אֲבָהָן, תְּרֵין אִמָּהָן, כַּמָּה גִּלְגּוּלִין מִתְגַּלְגְּלָן עַל
(ודא) דָּא, אַף עַל גַּב דְּאִתְּמַר, וְהָכִי הוּא, אֲבָל מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וְאִיהוּ יַתְקִין כֹּלָּא, וְלָא יִתְאֲבִיד כְּלוּם, וְכֹלָּא יְקוּם. וְהָא אִתְּמַר,
(דניאל יב) וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ. אַדְמַת עָפָר הָנֵי, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּסִפְרָא דְּחֲנוֹךְ, כַּד חַבְרַיָּיא אִסְתַּכָּלוּ בְּאִינּוּן אַתְוָון
(דטסין) בַּאֲוִירָא בֵּיהּ, וְאִינּוּן אע''ד פמת''ר, הַיְינוּ, אַדְמַ''ת עָפָ''ר. הַיְינוּ
(קהלת ד) וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, אַדְמַת עָפָר אִינּוּן אַתְוָון וְקָלָא אִתְּעַר וְאוֹדַע וְהָכִי אָמַר בְּבִנְיָינָא
(ק''ג ע''ב) תִּנְיָינָא. עָפָר, עָפָר קַדְמָאָה. אַדְמַת תִּנְיָינָא, דְּאִתְתָּקַּן עִקָר קַדְמָאָה פְּסוֹלֶת לְגַבֵּיהּ. אַדְמַת עָפָר כֻּלְּהוּ, יָקִיצוּ. אֵלֶּה דְּאִתָּקָנוּ, לְחַיֵּי עוֹלָם.
(ס''א יקיצו כמה דאתמר בספרא דחנוך. חברייא איסתכלו באינון אתוון אדמ''ת עפ''ר (ואינון אע''ד פמת''ר) אינון אתוון טסאן באוירא וקלא אתער ואודע (ס''א ואכריז) הקיצו ורננו שוכני עפר ודא איהו בניינא תניינא דאתתקן והכי אמר בספרא דחנוך בניינא תניינא עפר דאתתקן. קדמאה אדמת. וההוא קדמאה פסולת לגבי תניינא דאתתקן והני ישני אדמת עפר כלהו יקיצו אלה דאתתקנו לחיי עולם) מַאן עוֹלָם. דָּא עוֹלָם דִּלְתַתָּא דְּהָא לָא זָכוּ לְמהרֵ בָּעוֹלָם דִּלְעֵילָּא. וְאֵלֶּה דְּלָא זָכוּ, לַחֲרָפוֹתוּלְדִרְאוֹן עוֹלָם. מַאי לַחֲרָפוֹת, אֶלָּא בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא יִתְעַבָּר מֵעָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִלֵּין דַּהֲווֹ מִנְּבִיעוּ דְּהַהוּא סִטְרָא, יָשְׁאַר לוֹן, לְתַוְּוהָא בְּהוֹן כָּל בְּנֵי עָלְמָא. כָּל דָּא מַאן גָּרִים, הַהוּא דְּלָא בָּעֵי לְאַפָּשָׁא בְּעָלְמָא, וְלָא בָּעֵי לְקַיְּימָא
(ס''א בדרגא דההוא נהר דאיהו) בְּרִית קַדִּישָׁא, עַל דָּא גָּרִים כָּל מַה דְּגָרִים, וְכָל הָנֵי גִּלְגּוּלִין דְּקָא אֲמֵינָא עָלָהּ עַד הָכָא.
(הדא הוא) עַד כָּאן סָבָא. שָׁתִיק רִגְעָא חֲדָא, וְחַבְרַיָּיא הֲווֹ תָּוְוהִין, וְלָא הֲווֹ יַדְעִין, אִי הֲוָה יְמָמָא, אִי הֲוָה לֵילְיָא, אִי קַיְימֵי תַּמָּן, אִי לָא קַיְימֵי.
קוּם זָקֵן, הִתְעוֹרֵר וְהִתְגַּבֵּר בְּכֹחֲךְ וְשׁוּט בַּיָּם. פָּתַח וְאָמַר, {{במדבר כג}} מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְעוֹרֵר לְהַחֲיוֹת מֵתִים - אֵלּוּ שֶׁחָזְרוּ בְגִלְגּוּל שְׁנֵי גוּפִים בְּרוּחַ אַחַת, שְׁנֵי אָבוֹת, שְׁתֵּי אִמָּהוֹת, כַּמָּה גִלְגּוּלִים מִתְגַּלְגְּלִים עַל יְדֵי זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְכָךְ הוּא. אֲבָל מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וְהוּא יְתַקֵּן הַכֹּל, וְלֹא יאבַד כְּלוּם, וְהַכֹּל יָקוּם. וַהֲרֵי נֶאֱמַר {{דניאל יב}} וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ. אַדְמַת עָפָר אֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסִפְרוֹ שֶׁל חֲנוֹךְ, כְּשֶׁהַחֲבֵרִים הִסְתַּכְּלוּ בְּאוֹתָן אוֹתִיּוֹת {{שטסות}} בָּאֲוִיר בּוֹ, וְהֵם אע''ד פמת''ר, הַיְנוּ אַדְמַ''ת עָפָ''ר. הַיְנוּ {{קהלת ד}} וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ. אַדְמַת עָפָר הֵן אוֹתִיּוֹת, וְקוֹל מִתְעוֹרֵר וּמוֹדִיעַ וְכָךְ אוֹמֵר בַּבִּנְיָן הַשֵּׁנִי. עָפָר - עָפָר רִאשׁוֹן. אַדְמַת - שֵׁנִי. שֶׁהִתְתַּקֵּן הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן פְּסֹלֶת אֵלָיו. אַדְמַת עָפָר - כֻּלָּם - יָקִיצוּ, אֵלֶּה שֶׁהִתְתַּקְּנוּ לְחַיֵּי עוֹלָם. {{יקיצו, כמו שגאמר בספרו של חנוך. חברים הסתכלו באלו האותיות אדמ''ת עפ''ר {{והן אע''ד פמת''ר}} אותן אותיות טסות באויר, וקול מתעורר ומודיע {{וּמכריז}} הקיצו ורגנו שכני עפר, וזהו בנין שני שגתקן. וכך אמר בספרו של חנוך, ' בנין שני עפר שגתקן. ראשון אדמת. ואותו ראשון פסלת לגבי שני שגתקן. ואלו ישני אדמת עפר כלם יקיצו אלה שגתקנו לחיי עולם}} מִי זֶה עוֹלָם? זֶהוּ עוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁהֲרֵי לֹא זָכוּ לִהְיוֹת בָּעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה. וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא זָכוּ - לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם. מַה זֶּה לַחֲרָפוֹת? מִשּׁוּם שֶׁצַּד הָאַחֵר יַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁאִיר אֶת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ מִנְּבִיעַת אוֹתוֹ הַצַּד לְהַתְמִיהַּ בָּהֶם אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. מִי גָרַם כָּל זֶה? אוֹתוֹ שֶׁלֹּא רָצָה לְהִתְרַבּוֹת בָּעוֹלָם וְלֹא רָצָה לְקַיֵּם {{בדרגהשלאותונהרשהוא}} בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, וְלָכֵן גָּרַם כָּל מַה שֶּׁגָּרַם וְכָל הַגִּלְגּוּלִים הַלָּלוּ שֶׁאָמַרְנוּ עָלֶיהָ עַד כָּאן. {{וזהו}} עַד כָּאן זָקֵן. שָׁתַק רֶגַע אֶחָד, וְהַחֲבֵרִים הָיוּ תְּמֵהִים, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים אִם הָיָה יוֹם אִם הָיָה לַיְלָה, אִם עוֹמְדִים שָׁם אִם לֹא עוֹמְדִים.